Romanos 8 Hebraico

Romanos 8 Grego Koinê

1 Οὐδὲν ἄρα νῦν κατάκριμα τοῖς ἐν Χριστῷ ᾿Ιησοῦ μὴ κατὰ σάρκα περιπατοῦσιν, ἀλλά κατά πνεῦμα.
2 ὁ γὰρ νόμος τοῦ πνεύματος τῆς ζωῆς ἐν Χριστῷ ᾿Ιησοῦ ἠλευθέρωσέ με ἀπὸ τοῦ νόμου τῆς ἁμαρτίας καὶ τοῦ θανάτου.
3 τὸ γὰρ ἀδύνατον τοῦ νόμου, ἐν ᾧ ἠσθένει διὰ τῆς σαρκός, ὁ Θεὸς τὸν ἑαυτοῦ υἱὸν πέμψας ἐν ὁμοιώματι σαρκὸς ἁμαρτίας καὶ περὶ ἁμαρτίας, κατέκρινε τὴν ἁμαρτίαν ἐν τῇ σαρκί,
4 ἵνα τὸ δικαίωμα τοῦ νόμου πληρωθῇ ἐν ἡμῖν τοῖς μὴ κατὰ σάρκα περιπατοῦσιν, ἀλλὰ κατὰ πνεῦμα·
5 οἱ γὰρ κατὰ σάρκα ὄντες τὰ τῆς σαρκὸς φρονοῦσιν, οἱ δὲ κατὰ πνεῦμα τὰ τοῦ πνεύματος.
6 τὸ γὰρ φρόνημα τῆς σαρκὸς θάνατος, τὸ δὲ φρόνημα τοῦ πνεύματος ζωὴ καὶ εἰρήνη·
7 διότι τὸ φρόνημα τῆς σαρκὸς ἔχθρα εἰς Θεόν· τῷ γὰρ νόμῳ τοῦ Θεοῦ οὐχ ὑποτάσσεται· οὐδὲ γὰρ δύναται·
8 οἱ δὲ ἐν σαρκὶ ὄντες Θεῷ ἀρέσαι οὐ δύνανται.
9 ὑμεῖς δὲ οὐκ ἐστὲ ἐν σαρκὶ, ἀλλ ἐν πνεύματι, εἴπερ Πνεῦμα Θεοῦ οἰκεῖ ἐν ὑμῖν. εἰ δέ τις Πνεῦμα Χριστοῦ οὐκ ἔχει, οὗτος οὐκ ἔστιν αὐτοῦ.
10 εἰ δὲ Χριστὸς ἐν ὑμῖν, τὸ μὲν σῶμα νεκρὸν δι᾿ ἁμαρτίαν, τὸ δὲ πνεῦμα ζωὴ διὰ δικαιοσύνην.
11 εἰ δὲ τὸ Πνεῦμα τοῦ ἐγείραντος ᾿Ιησοῦν ἐκ νεκρῶν οἰκεῖ ἐν ὑμῖν, ὁ ἐγείρας τὸν Χριστὸν ἐκ νεκρῶν ζῳοποιήσει καὶ τὰ θνητὰ σώματα ὑμῶν διὰ τοῦ ἐνοικοῦντος αὐτοῦ Πνεύματος ἐν ὑμῖν.
12 ῎Αρα οὖν, ἀδελφοί, ὀφειλέται ἐσμέν οὐ τῇ σαρκὶ τοῦ κατὰ σάρκα ζῆν·
13 εἰ γὰρ κατὰ σάρκα ζῆτε, μέλλετε ἀποθνῄσκειν· εἰ δὲ πνεύματι τὰς πράξεις τοῦ σώματος θανατοῦτε, ζήσεσθε.
14 ὅσοι γὰρ Πνεύματι Θεοῦ ἄγονται, οὗτοι εἰσιν υἱοὶ Θεοῦ.
15 οὐ γὰρ ἐλάβετε πνεῦμα δουλείας πάλιν εἰς φόβον, ἀλλ᾿ ἐλάβετε πνεῦμα υἱοθεσίας, ἐν ᾧ κράζομεν· ἀββᾶ, ὁ πατήρ.
16 αὐτὸ τὸ Πνεῦμα συμμαρτυρεῖ τῷ πνεύματι ἡμῶν ὅτι ἐσμὲν τέκνα Θεοῦ.
17 εἰ δὲ τέκνα, καὶ κληρονόμοι, κληρονόμοι μὲν Θεοῦ, συγκληρονόμοι δὲ Χριστοῦ, εἴπερ συμπάσχομεν ἵνα καὶ συνδοξασθῶμεν.
18 Λογίζομαι γὰρ ὅτι οὐκ ἄξια τὰ παθήματα τοῦ νῦν καιροῦ πρὸς τὴν μέλλουσαν δόξαν ἀποκαλυφθῆναι εἰς ἡμᾶς.
19 ἡ γὰρ ἀποκαραδοκία τῆς κτίσεως τὴν ἀποκάλυψιν τῶν υἱῶν τοῦ Θεοῦ ἀπεκδέχεται.
20 τῇ γὰρ ματαιότητι ἡ κτίσις ὑπετάγη, οὐχ ἑκοῦσα, ἀλλὰ διὰ τὸν ὑποτάξαντα, ἐπ᾿ ἑλπίδι
21 ὅτι καὶ αὐτὴ ἡ κτίσις ἐλευθερωθήσεται ἀπὸ τῆς δουλείας τῆς φθορᾶς εἰς τὴν ἐλευθερίαν τῆς δόξης τῶν τέκνων τοῦ Θεοῦ.
22 οἴδομεν γὰρ ὅτι πᾶσα ἡ κτίσις συστενάζει καὶ συνωδίνει ἄχρι τοῦ νῦν·
23 οὐ μόνον δέ, ἀλλὰ καὶ αὐτοὶ τὴν ἀπαρχὴν τοῦ Πνεύματος ἔχοντες, καὶ ἡμεῖς αὐτοὶ ἐν ἑαυτοῖς στενάζομεν υἱοθεσίαν ἀπεκδεχόμενοι, τὴν ἀπολύτρωσιν τοῦ σώματος ἡμῶν.
24 τῇ γὰρ ἐλπίδι ἐσώθημεν· ἐλπὶς δὲ βλεπομένη οὐκ ἔστιν ἐλπίς· ὃ γὰρ βλέπει τίς, τί καὶ ἐλπίζει;
25 εἰ δὲ ὃ οὐ βλέπομεν ἐλπίζομεν, δι᾿ ὑπομονῆς ἀπεκδεχόμεθα.
26 ῾Ωσαύτως δὲ καὶ τὸ Πνεῦμα συναντιλαμβάνεται ταῖς ἀσθενείαις ἡμῶν· τὸ γὰρ τί προσευξώμεθα καθὸ δεῖ οὐκ οἴδαμεν, ἀλλ᾿ αὐτὸ τὸ Πνεῦμα ὑπερεντυγχάνει ὑπὲρ ἡμῶν στεναγμοῖς ἀλαλήτοις·
27 ὁ δὲ ἐραυνῶν τὰς καρδίας οἶδε τί τὸ φρόνημα τοῦ Πνεύματος, ὅτι κατὰ Θεὸν ἐντυγχάνει ὑπὲρ ἁγίων.
28 Οἴδαμεν δὲ ὅτι τοῖς ἀγαπῶσι τὸν Θεὸν πάντα συνεργεῖ εἰς ἀγαθόν, τοῖς κατὰ πρόθεσιν κλητοῖς οὖσιν·
29 ὅτι οὓς προέγνω, καὶ προώρισε συμμόρφους τῆς εἰκόνος τοῦ υἱοῦ αὐτοῦ, εἰς τὸ εἶναι αὐτὸν πρωτότοκον ἐν πολλοῖς ἀδελφοῖς·
30 οὓς δὲ προώρισε, τούτους καὶ ἐκάλεσε, καὶ οὓς ἐκάλεσε, τούτους καὶ ἐδικαίωσε, οὓς δὲ ἐδικαίωσε, τούτους καὶ ἐδόξασε.
31 Τί οὖν ἐροῦμεν πρὸς ταῦτα; εἰ ὁ Θεὸς ὑπὲρ ἡμῶν, τίς καθ᾿ ἡμῶν;
32 ὅς γε τοῦ ἰδίου υἱοῦ οὐκ ἐφείσατο, ἀλλὰ᾿ ὑπὲρ ἡμῶν πάντων παρέδωκεν αὐτόν, πῶς οὐχὶ καὶ σὺν αὐτῷ τὰ πάντα ἡμῖν χαρίσεται;
33 τίς ἐγκαλέσει κατὰ ἐκλεκτῶν Θεοῦ; Θεὸς ὁ δικαιῶν·
34 τίς ὁ κατακρίνων; Χριστὸς ὁ ἀποθανών, μᾶλλον δὲ καὶ ἐγερθείς, ὃς καί ἐστιν ἐν δεξιᾷ τοῦ Θεοῦ, ὃς καὶ ἐντυγχάνει ὑπὲρ ἡμῶν.
35 τίς ἡμᾶς χωρίσει ἀπὸ τῆς ἀγάπης τοῦ Χριστοῦ; θλῖψις ἢ στενοχωρία ἢ διωγμὸς ἢ λιμὸς ἢ γυμνότης ἢ κίνδυνος ἢ μάχαιρα;
36 καθὼς γέγραπται ὅτι ἕνεκά σου θανατούμεθα ὅλην τὴν ἡμέραν· ἐλογίσθημεν ὡς πρόβατα σφαγῆς.
37 ἀλλ᾿ ἐν τούτοις πᾶσιν ὑπερνικῶμεν διὰ τοῦ ἀγαπήσαντος ἡμᾶς.
38 πέπεισμαι γὰρ ὅτι οὔτε θάνατος οὔτε ζωὴ οὔτε ἄγγελοι οὔτε ἀρχαὶ οὔτε δυνάμεις οὔτε ἐνεστῶτα οὔτε μέλλοντα
39 οὔτε ὕψωμα οὔτε βάθος οὔτε τις κτίσις ἑτέρα δυνήσεται ἡμᾶς χωρίσαι ἀπὸ τῆς ἀγάπης τοῦ Θεοῦ τῆς ἐν Χριστῷ ᾿Ιησοῦ τῷ Κυρίῳ ἡμῶν. Romanos 8 Grego Koinê
Romanos 8 Hebraico – Grego

1 עַל־כֵּן אֵפוֹא אֵין־אַשְׁמָה לַדְּבֵקִים בְּיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ הַמִּתְהַלְכִים שֶׁלֹא כַבָּשָׂר אֶלָא לְפִי הָרוּחַ׃
2 כִּי תּוֹרַת רוּחַ הַחַיִּים בְּיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ חִלְצָה אֶת־נַפְשִׁי מִתּוֹרַת הַחֵטְא וְהַמָּוֶת׃
3 כִּי אֶת־אֲשֶׁר לֹא שָׁתָה הַתּוֹרָה כִּי קָצְרָה יָדָהּ לִכְבּשׁ אֶת־הַבָּשָׂר שָׁת אֱלֹהִים בְּשָׁלְחוֹ אֶת־בְּנוֹ בִּדְמוּת בְּשַׂר הָאָדַם הַחֹטֵא לְקָרְבָּן עַל־הַחֵטְא וּשְׁפָטוֹ לְהָתֵם הַחֵטְא בִּבְשָׂרוֹ׃
4 לְמַעַן תּוּקַם צִדְקַת הַתּוֹרָה בָּנוּ הַהֹלְכִים בְּדֶרֶךְ הַחַיִּים לְפִי־הָרוּחַ וְלֹא לְפִי־הַבָּשָׂר׃
5 כִּי הַהֹלְכִים לְפִי־הַבָּשָׂר יֶהְגּוּ בְּדִבְרֵי הַבָּשָׂר וְהַהֹלְכִים לְפִי־הָרוּחַ בְּדִבְרֵי הָרוּחַ׃
6 כִּי הֶגְיוֹן הַבָּשָׂר מָוֶת וְהֶגְיוֹן הָרוּחַ חַיִּים וְשָׁלוֹם׃
7 יַעַן הֶגְיוֹן הַבָּשָׂר פֹּרֶה שִׂנְאַת אֱלֹהִים כִּי לֹא נִכְנַע מִפְּנֵי תוֹרָתוֹ וְגַם־לְהִכָּנַע לֹא יוּכָל׃
8 וְאֵלֶּה אֲשֶׁר חַיֵּי בְשָׂרִים חַיֵּיהֶם לֹא יוּכְלוּ לְהָפִיק רָצוֹן מֵאֱלֹהִים׃
9 וְאַתֶּם לֹא חַיֵּי בְשָׂרִים חַיֵּיכֶם כִּי אִם־חַיֵּי הָרוּחַ אִם רַק רוּחַ הָאֱלֹהִים שֹׁכֵן בְּתוֹכְכֶם אֶל־נָכוֹן אַךְ מִי אֲשֶׁר אֵין לוֹ רוּחַ הַמָּשִׁיחַ לֹא לוֹ הוּא׃
10 וְאִם־הַמָּשִׁיחַ יֵשׁ בָּכֶם הִנֵּה הַגּוּף מֵת הוּא עֵקֶב הַחֵטְא אַךְ הָרוּחַ חַי עֵקֶב הַצְּדָקָה׃
11 וְאִם־רוּחַ אֵל הַמֵּקִים אֶת־יֵשוּעַ מִן־הַמֵּתִים יִשְׁכֹּן בָּכֶם הֲלֹא הוּא אֲשֶׁר הֵקִים אֶת־יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ מִן־הַמֵּתִים יִתֵּן חַיִּים גַּם־לְעַצְמוֹתֵיכֶם הַלְּקֻחִים לַמָּוֶת בָּרוּחַ הַהוּא הַשֹּׁכֵן בָּכֶם׃
12 לָכֵן אַחַי לֹא לַבָּשָׂר נָדָרְנוּ לִחְיוֹת חַיֵּי בְשָׂרִים׃
13 כִּי אִם־חַיֵּי בְשָׂרִים תִחְיוּ מוּת תְּמֻתוּן וְאִם בָּרוּחַ תַּכְחִידוּ אֶת־מַעַלְלֵי הַבָּשָׂר חָיֹה תִחְיוּן׃
14 כִּי כָל־אֵלֶּה אֲשֶׁר בְּרוּחַ אֱלֹהִים יוּבָלוּ בְּנֵי אֱלֹהִים הֵמָּה׃
15 כִּי לֹא רוּחַ עַבְדוּת קִבַּלְתֶּם אֲשֶׁר תָּשׁוּבוּ לְיִרְאָה כִּי אִם־רוּחַ כְּמִשְׁפַּט הַבָּנִים אֲשֶׁר בּוֹ אָנוּ קֹרִאים אַבָּא אָבִינוּ׃
16 הוּא הָרוּחַ הַנֹּתֵן עֵדוּת לְנַפְשֵׁנוּ כִּי־בְנֵי אֱלֹהִים הִנֵּנוּ׃
17 וְאִם־בָּנִים גַּם־יֹרְשִׁים אֲנַחְנוּ יֹרְשֵׁי נַחֲלַת אֱלֹהִים חֵלֶק כְּחֵלֶק עִם־הַמָּשִׁיחַ אִם־אָמְנָם נִתְעַנֶּה עִמּוֹ לְמַעַן גַּם־עִמּוֹ נִכָּבֵד׃
18 כִּי שָׁקַלְתִּי סֵבֶל הַזְמָן הַזֶּה וְאֵינֶנּוּ שׁוֶֹה לְהִשָּׁקֵל עִם־הַכָּבוֹד הַבָּא אֲשֶׁר יֵרָאֶה עָלֵינוּ׃
19 כִּי גַּם־עֵינֵי הַבְּרִיאָה תְּלוּיוֹת בְּצִפִּיָּתָהּ עַד־יִגָּלֶה כְבוֹד בְּנֵי הָאֱלֹהִים׃
20 כִּי לֹא בִרְצוֹנָה נִכְבְּשָׁה הַבְּרִיאָה לְהַבְלֵי־שָׁוְא כִּי אִם־בִּרְצוֹן הַכֹּבֵשׁ אֹתָהּ אֲשֶׁר הִנִּיחַ לָהּ פֶּתַח תִּקְוָה׃
21 כִּי תִגָּאֵל מֵעַבְדוּתָהּ וּמִשְּׁחִיתוֹתֶיהָ לִדְרוֹר לִצְבִי וּלְכָבוֹד עִם־בְּנֵי הָאֱלֹהִים׃
22 כִּי הַבְּרִיאָה כֻלָּהּ יָדַעְנוּ כִּי תֶאֱנֹק תִּזְעַק בַּחֲבָלֶיהָ עַד־עָתָּה׃
23 וְלֹא־הִיא לְבַדָּהּ כִּי אִם־גַּם אָנוּ אֲשֶׁר לָקַחְנוּ רֵאשִׁית הַחֵלֶק כִּפְרִי בִכּוּרִים בְּמַתְּנַת הָרוּחַ גַּם־אָנוּ נֶאֱנָחִים בְּנַפְשֵׁנוּ וּמְחַכִּים לְמִשְׁפַּט הַבָּנִים לִפְדוּת גְּוִיָּתֵנוּ׃
24 כִּי תְשׁוּעָתֵנוּ עַד־כֹּה רַק בַּתִּקְוָה הִיא אוּלָם תִּקְוָה נִרְאָה לָעֵינַיִם לֹא־עוֹד תִּקְוָה הִיא כִּי דָבָר אֲשֶׁר יִרְאֶה אָדָם בְּעֵינָיו לָמָּה יְקַוֶּה לוֹ עוֹד׃
25 אַךְ אִם־נְקַוֶּה לַדָּבָר אֲשֶׁר לֹא רָאִינוּ נוֹחִיל לוֹ הוֹחִיל וְדוּמָם עַד־בּוֹאוֹ׃
26 וְכָזֹאת גַּם־הָרוּחַ עַזֹר יַעְזָר־לָנוּ בְּרִפְיוֹנֵנוּ כִּי מָה אֵפוֹא לְהִתְפַּלֵּל לֹא נֵדַע כַּאֲשֶׁר נָכוֹן לָנוּ אַךְ הָרוּחַ הַהוּא מַפְגִּיעַ בַּעֲדֵנוּ בַּאֲנָחוֹת עָמְקוּ מִסַּפֵּר׃
27 וְהַבֹּחֵן לִבּוֹת הוּא יֹדֵעַ מָה הֶגְיוֹן הָרוּחַ אֲשֶׁר כְּלֵב אֱלֹהִים בְּעַד קְדשָׁיו יַפְגִּיעַ׃
28 וְכָל־הַמַּעֲשִׂים יָדַעְנוּ כִּי יַעְזְרוּ יַחְדָּו לְטוֹבָה לְאֹהֲבֵי אֱלֹהִים הַקְּרֻאִים בְּסוֹד עֲצָתוֹ׃
29 כִּי אֶת־אֵלֶּה אֲשֶׁר יָדַע מִקֶּדֶם אֹתָם יָעַד גַּם־מֵאָז כִּי יִשְׁווּ לִדְמוּת בְּנוֹ לְבַעֲבוּר יִהְיֶה הוּא הַבְּכוֹר לְאַחִים רַבִּים׃
30 וְאֶת־אֵלֶּה אֲשֶׁר יָעַד מֵאָז אֹתָם גַּם־קָרָא וְאֶת־אֵלֶּה אֲשֶׁר קָרָא אֹתָם גַּם־הִצְדִּיק וְאֶת־אֵלֶּה אֲשֶׁר הִצְדִּיק אֹתָם גַּם־כִּבֵּד׃
31 וּמַה־נֹּאמַר עַתָּה עַל־זֹאת אִם־אֱלֹהִים לָנוּ מִי יִתְיַצֵּב בְּפָנֵינוּ׃
32 הֵן הוּא לֹא חָמַל עַל בֶּן־סְגֻלָּתוֹ כִּי אִם־הִסְגִּירוֹ בְּעַד כֻּלָּנוּ הֲכִי עִמּוֹ לֹא יִתֶּן־לָנוּ כָּל־מִשְׁאֲלוֹתֵינוּ כְּרֹב חַסְדּוֹ׃
33 מִי יָשִׁית חַטָּאת עַל־בְּחִירֵי הָאֱלֹהִים הֵן הָאֱלֹהִים הוּא הַמַּצְדִּיק׃
34 מִי־הוּא זֶה הַמַּרְשִׁיעַ הֲלֹא יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ מֵת וָחָי וְגַם־ישֵׁב לִימִין הָאֱלֹהִים וְגַם־הוּא מַפְגִּיעַ בַּעֲדֵּנוּ׃
35 מִי יַפְרִידֵנוּ מֵאַהֲבַת הַמָּשִׁיחַ הַאִם צַר מֵצִיק וְרֹדֵף אוֹ רְעָבוֹן וּמַעֲרֻמָּה פִּי־חֶרֶב וְכָל־מוֹקְשֵׁי מָוֶת׃
36 כַּכָּתוּב כִּי־עָלֶיךָ הֹרַגְגוּ כָל־הַיּוֹם נֶחְשַׁבְנוּ כְּצֹאן טִבְחָה׃
37 וּבְכָל־אֵלֶּה יֶתֶר הַרְבֵּה מִמְּנַצְּחִים יָכֹל נוּכַל בְּיַד הָאֹהֵב אֶת־נַפְשֵׁנוּ׃
38 כִּי בָטַחְתִּי כִּי לֹא מָוֶת וְלֹא חַיִּים לֹא מַלְאֲכֵי אֵל לֹא שָׂרֵי הַצָּבָא לֹא אֵלֶּה אֲשֶׁר יֶשְׁנָם וְלֹא אֵלֶּה אֲשֶׁר עֲתִדִים לָבֹא וְלֹא גִבֹּרֵי כֹחַ׃
39 וְלֹא רוּם וְלֹא עֹמֶק וְלֹא אֵיזֶה יְקוּם אַחֵר יִהְיֶה לְאֵל יָדָם לְהַפְרִידֵנוּ מֵאַהֲבַת הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בְּיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲדֹנֵינוּ׃
Romanos 8 Hebraico – Grego

Romanos 8 ARC

Estar em Jesus para não pecar

1 – Portanto, agora, nenhuma condenação há para os que estão em Cristo Jesus, que não andam segundo a carne, mas segundo o espírito.
2 – Porque a lei do Espírito de vida, em Cristo Jesus, me livrou da lei do pecado e da morte.
3 – Porquanto, o que era impossível à lei, visto como estava enferma pela carne, Deus, enviando o seu Filho em semelhança da carne do pecado, pelo pecado condenou o pecado na carne,
4 – para que a justiça da lei se cumprisse em nós, que não andamos segundo a carne, mas segundo o Espírito.
5 – Porque os que são segundo a carne inclinam-se para as coisas da carne; mas os que são segundo o Espírito, para as coisas do Espírito.
6 – Porque a inclinação da carne é morte; mas a inclinação do Espírito é vida e paz.
7 – Porquanto a inclinação da carne é inimizade contra Deus, pois não é sujeita à lei de Deus, nem, em verdade, o pode ser.
8 – Portanto, os que estão na carne não podem agradar a Deus.
9 – Vós, porém, não estais na carne, mas no Espírito, se é que o Espírito de Deus habita em vós. Mas, se alguém não tem o Espírito de Cristo, esse tal não é dele.
10 – E, se Cristo está em vós, o corpo, na verdade, está morto por causa do pecado, mas o espírito vive por causa da justiça.
11 – E, se o Espírito daquele que dos mortos ressuscitou a Jesus habita em vós, aquele que dos mortos ressuscitou a Cristo também vivificará o vosso corpo mortal, pelo seu Espírito que em vós habita.

Guiados pelo Espírito
12 – De maneira que, irmãos, somos devedores, não à carne para viver segundo a carne,
13 – porque, se viverdes segundo a carne, morrereis; mas, se pelo espírito mortificardes as obras do corpo, vivereis.
14 – Porque todos os que são guiados pelo Espírito de Deus, esses são filhos de Deus.
15 – Porque não recebestes o espírito de escravidão, para, outra vez, estardes em temor, mas recebestes o espírito de adoção de filhos, pelo qual clamamos: Abba, Pai.
16 – O mesmo Espírito testifica com o nosso espírito que somos filhos de Deus.
17 – E, se nós somos filhos, somos, logo, herdeiros também, herdeiros de Deus e coerdeiros de Cristo; se é certo que com ele padecemos, para que também com ele sejamos glorificados.

Uma vida com esperança – Compare com Romanos 8 Hebraico – Grego
18 – Porque para mim tenho por certo que as aflições deste tempo presente não são para comparar com a glória que em nós há de ser revelada.
19 – Porque a ardente expectação da criatura espera a manifestação dos filhos de Deus.
20 – Porque a criação ficou sujeita à vaidade, não por sua vontade, mas por causa do que a sujeitou,
21 – na esperança de que também a mesma criatura será libertada da servidão da corrupção, para a liberdade da glória dos filhos de Deus.
22 – Porque sabemos que toda a criação geme e está juntamente com dores de parto até agora.
23 – E não só ela, mas nós mesmos, que temos as primícias do Espírito, também gememos em nós mesmos, esperando a adoção, a saber, a redenção do nosso corpo.
24 – Porque, em esperança, somos salvos. Ora, a esperança que se vê não é esperança; porque o que alguém vê, como o esperará?
25 – Mas, se esperamos o que não vemos, com paciência o esperamos.
26 – E da mesma maneira também o Espírito ajuda as nossas fraquezas; porque não sabemos o que havemos de pedir como convém, mas o mesmo Espírito intercede por nós com gemidos inexprimíveis.
27 – E aquele que examina os corações sabe qual é a intenção do Espírito; e é ele que segundo Deus intercede pelos santos.
28 – E sabemos que todas as coisas contribuem juntamente para o bem daqueles que amam a Deus, daqueles que são chamados por seu decreto.
29 – Porque os que dantes conheceu, também os predestinou para serem conformes à imagem de seu Filho, a fim de que ele seja o primogênito entre muitos irmãos.
30 – E aos que predestinou, a esses também chamou; e aos que chamou, a esses também justificou; e aos que justificou, a esses também glorificou.

Vida vitoriosa em Jesus – Compare com Romanos 8 Hebraico – Grego
31 – Que diremos, pois, a estas coisas? Se Deus é por nós, quem será contra nós?
32 – Aquele que nem mesmo a seu próprio Filho poupou, antes, o entregou por todos nós, como nos não dará também com ele todas as coisas?
33 – Quem intentará acusação contra os escolhidos de Deus? É Deus quem os justifica.
34 – Quem os condenará? Pois é Cristo quem morreu ou, antes, quem ressuscitou dentre os mortos, o qual está à direita de Deus, e também intercede por nós.
35 – Quem nos separará do amor de Cristo? A tribulação, ou a angústia, ou a perseguição, ou a fome, ou a nudez, ou o perigo, ou a espada?
36 – Como está escrito: Por amor de ti somos entregues à morte todo o dia: fomos reputados como ovelhas para o matadouro.
37 – Mas em todas estas coisas somos mais do que vencedores, por aquele que nos amou.
38 – Porque estou certo de que nem a morte, nem a vida, nem os anjos, nem os principados, nem as potestades, nem o presente, nem o porvir,
39 – nem a altura, nem a profundidade, nem alguma outra criatura nos poderá separar do amor de Deus, que está em Cristo Jesus, nosso Senhor!
Romanos 8 Hebraico – Grego

Capítulo 7 Capítulo 9

Todos os Capítulos de Romanos

Romanos 8 Hebraico – Grego – ARC

Romanos 8 Grego Koinê