Lucas 19 Hebraico – Grego Koinê – ARC

Lucas 19 Hebraico

1 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר בָּא וְעָבַר דֶּרֶךְ יְרִיחוֹ׃
2 וַיָּבֹא אִישׁ וּשְׁמוֹ זַכָּי רֹאשׁ הַמּוֹכְסִים וְהוּא אִישׁ עָשִׁיר׃
3 וַיְבַקֵּשׁ לִרְאוֹת אֶת־יֵשׁוּעַ מַה־תָּאֳרוֹ וְלֹא יָכֹל מִפְּנֵי הָעָם כִּי־שְׁפַל קוֹמָה הָיָה׃
4 וַיָּרָץ לְפָנָיו וַיַּעַל עַל־עֵץ שִׁקְמָה לִרְאֹתוֹ כִּי הוּא הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר יַעֲבָר־שָׁמָּה׃
5 וַיָּבֹא יֵשׁוּעַ אֶל־הַמָּקוֹם הַהוּא וַיִּשָּׂא אֶת־עֵינָיו וַיִּרְאֵהוּ וַיֹּאמֶר אֵלָיו זַכָּי מַהֲרָה רְדָה כִּי הִנְנִי לִשְׁכֹּן הַיּוֹם בְּבֵיתֶךָ׃
6 וַיְמַהֵר וַיֵּרַד וַיַּאַסְפֵהוּ אֶל־בֵּיתוֹ בְּשִׂמְחַת לִבּוֹ׃
7 וַיִּלֹּנוּ כָל־הָרֹאִים לֵאמֹר אֶל־בֵּית אִישׁ חֹטֵא נָטָה לָלוּן׃
8 וַיַּעֲמֹד זַכָּי וַיֹּאמֶר אֶל־הָאָדוֹן רְאֵה אֲדֹנִי הִנְנִי נֹתֵן מַחֲצִית כַּסְפִּי לָעֲנִיִּים וְאִם־עָשַׁקְתִּי אִישׁ מְאוּמָה אָשִׁיב לוֹ אַרְבַּעְתָּיִם׃
9 וַיֹּאמֶר לוֹ יֵשׁוּעַ הַיּוֹם הָיְתָה תְשׁוּעָה לַבַּיִת הַזֶּה בַּאֲשֶׁר גַּם־הוּא בֶּן־אַבְרָהָם׃
10 כִּי בֶן־הָאָדָם בָּא לְבַקֵּשׁ וּלְהוֹשִׁיעַ אֶת־הָאֹבֵד׃
11 וְכַאֲשֶׁר שָׁמְעוּ אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיּוֹסֶף וַיְמַשֵּׁל לָהֶם מָשָׁל כִּי קָרוֹב הָיָה לִירוּשָׁלַיִם וְהֵם חָשְׁבוּ כִּי עַד־מְהֵרָה תִגָּלֶה מַלְכוּת הָאֱלֹהִים׃
12 וַיֹּאמַר אִישׁ נָדִיב הָלַךְ אֶל־אֶרֶץ רְחוֹקָה לָקַחַת־לוֹ מַמְלָכָה וְלָשׁוּב׃
13 וַיִּקְרָא אֶל־עֲשָׂרָה מֵעֲבָדָיו וַיִּתֵּן לָהֶם עֲשֶׂרֶת מָנִים וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם סַחֲרוּ בָזֶה עַד בֹּאִי׃ 14 וְאַנְשֵׁי עִירוֹ שָׂנְאוּ אֹתוֹ וַיִּשְׁלְחוּ אַחֲרָיו מַלְאָכִים לֵאמֹר אֵין אֶת־נַפְשֵׁנוּ כִּי זֶה יִמְלֹךְ עָלֵינוּ׃
15 וַיְהִי אַחֲרֵי שׁוּבוֹ וְהַמַּמְלָכָה נָכוֹנָה בְיָדוֹ וַיְצַו לִקְרֹא אֵלָיו אֶת־הָעֲבָדִים הָהֵם אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם אֶת־הַכֶּסֶף לִרְאוֹת מֶה־עָשָׂה אִישׁ אִישׁ בְּמִסְחָרוֹ׃
16 וַיָּבֹא הָרִאשׁוֹן וַיֹּאמַר אֲדֹנִי הַמָּנֶה נָתַתָּ לִּי הֶעֱלָה יִתְרוֹן עֲשֶׂרֶת מָנִים׃
17 וַיֹּאמֶר אֵלָיו הֵיטַבְתָּ עֶבֶד טוֹב בְּכֶסֶף מְעַט נֶאֱמָן הָיִיתָ הֱיֵה שַׁלִּיט מֵהַיּוֹם עַל־עֶשֶׂר עָרִים׃
18 וַיָּבֹא הַשֵּׁנִי וַיֹּאמַר אֲדֹנִי הַמָּנֶה נָתַתָּ לִּי הֶעֱלָה יִתְרוֹן חֲמֵשֶׁת מָנִים׃
19 וַיֹּאמֶר גַּם אֶל־זֶה וְאַתָּה הֱיֵה עַל־חָמֵשׁ עָרִים׃
20 וְאָחָד מֵהֶם בָּא וַיֹּאמַר הֵא־לְךָ אֲדֹנִי הַמָּנֶה נָתַתָּ לִּי אֲשֶׁר צָרוּר הָיָה בְּמִטְפָּחַת׃
21 כִּי יָרֵאתִי מִפָּנֶיךָ אַחֲרֵי אֲשֶׁר אִישׁ קָשֶׁה אַתָּה נֹשֵׂא בַּאֲשֶׁר לֹא נָתַתָּ וְקוֹצֵר בַּאֲשֶׁר לֹא זָרָעְתָּ׃
22 וַיֹּאמֶר אֵלָיו עַל־פִּיךָ אִשָּׁפֵט אִתְּךָ עֶבֶד רָע הֲלֹא יָדַעְתָּ כִּי־אִישׁ קָשֶׁה אָנֹכִי נֹשֵׂא בַּאֲשֶׁר לֹא נָתַתִּי וְקוֹצֵר בַּאֲשֶׁר לֹא זָרָעְתִּי׃ Lucas 19 Hebraico – Grego
23 וְלָמָּה־זֶּה לֹא נָתַתָּ אֶת־כַּסְפִּי לִמְחַלְּפֵי כָסֶף וַאֲנִי בְּבֹאִי הִשַּׂגְתִּי אֹתוֹ בְּתַרְבִּית׃
24 וַיֹּאמֶר אֶל־הָעֹמְדִים עָלָיו קְחוּ מִיָּדוֹ אֶת־הַמָּנֶה וּתְנוּ לָזֶה אֲשֶׁר־לוֹ עֲשֶׂרֶת הַמָּנִים׃
25 וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אֲדֹנֵינוּ הֲלֹא הוּא יֶשׁ־לוֹ עֲשֶׂרֶת מָנִים׃
26 אֲנִי אֹמֵר לָכֶם כָּל־אִישׁ אֲשֶׁר יֶשׁ־לוֹ יִנָּתֶן־לוֹ עוֹד וּמִי אֲשֶׁר אֵין לוֹ יֻקַּח מִמֶּנּוּ גַּם אֶת־אֲשֶׁר־בְּיָדוֹ׃
27 אֲבָל אֹיְבַי אֵלֶּה אֲשֶׁר לֹא־אָבוּ כִּי אֶמְלֹךְ עֲלֵיהֶם הָבִיאוּ אֹתָם הֵנָּה וַהֲמִיתוּם לְפָנָי׃
28 וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר דִּבֵּר אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הָלַךְ לִפְנֵיהֶם וַיַּעַל יְרוּשָׁלָיְמָה׃
29 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִקְרִיב לָבֹא אֵצֶל בֵּית פַּגֵּי וּבֵית־עַנְיָה בָּהָר הַנִּקְרָא הַר הַזֵּיתִים וַיִּשְׁלַח שְׁנַיִם מִתַּלְמִידָיו לֵאמֹר׃
30 לְכוּ אֶל־הַכְּפָר אֲשֶׁר מִנֶּגֶד וְהָיָה כְּבֹאֲכֶם שָׁמָּה תִּמְצְאוּ עַיִר אָסוּר אֲשֶׁר לֹא־רָכַב עָלָיו אִישׁ הַתִּירוּ אֹתוֹ וַהֲבִיאֻהוּ׃
31 וְכִי־יִשְׁאַל אֶתְכֶם אִישׁ לָמָּה־זֶּה תַּתִּירוּ אֹתוֹ כֹּה תֹאמְרוּן אֹתוֹ יִעֵד הָאָדוֹן לְחֶפְצוֹ׃
32 וַיֵּלְכוּ הַמַּלְאָכִים וַיִּמְצְאוּ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶם׃
33 וַיַּתִּירוּ אֶת־הָעָיִר וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם בְּעָלָיו לָמָּה־זֶּה תַּתִּירוּ אֶת־הָעָיִר׃
34 וַיַּעֲנוּ אֹתוֹ יִעֵד הָאָדוֹן לְחֶפְצוֹ׃
35 וַיָּבִיאוּ אֹתוֹ אֶל־יֵשׁוּעַ וַיָּשִׂימוּ אֶת־בִּגְדֵהֶם עַל־הָעַיִר וַיַּרְכִּיבוּ עָלָיו אֶת־יֵשׁוּעַ׃
36 וַיִּרְכַּב וַיֵּלַךְ וְהֵם פָּרְשׂוּ אֶת־בִּגְדֵיהֶם עַל־הַדָּרֶךְ׃
37 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִקְרִיב אֶל־מוֹרַד הַר הַזֵּיתִים וַיָּחֵלוּ כָּל־קְהַל תַּלְמִידָיו לְבָרֵךְ אֶת־הָאֱלֹהִים בְּחֶדְוָה וּבְקוֹל רִנָּה עַל כָּל־הַנִּפְלָאוֹת אֲשֶׁר רָאוּ לֵאמֹר׃
38 בָּרוּךְ הַמֶּלֶךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְהוָֹה שָׁלוֹם בַּשָּׁמַיִם וְכָבוֹד בִּמְרֹמֵי־עָל׃
39 וַאֲנָשִׁים מִן־הַפְּרוּשִׁים אֲשֶׁר בְּקֶרֶב הָעָם אָמְרוּ אֵלָיו רַבִּי גְּעַר בְּתַלְמִידֶיךָ׃
40 וַיַּעַן וַיֹּאמַר הִנְנִי אֹמֵר לָכֶם אִם־אֵלֶּה יֶחֱשׁוּ אֲבָנִים יִזְעָקוּ׃
41 וַיִּקְרַב וַיַּרְא אֶת־הָעִיר וַיֵּבְךְ עָלֶיהָ לֵאמֹר׃
42 לוּ יָדַעַתְּ גַּם־אַתְּ בְּיוֹמֵךְ זֶה מֵאַיִן יָבֹא שְׁלוֹמֵךְ אַךְ נִסְתָּר הוּא מִנֶּגֶד עֵינָיִךְ׃
43 כִּי הִנֵּה יָמִים בָּאִים וְשָׁפְכוּ עָלַיִךְ אֹיְבִים סֹלְלָה מִסָּבִיב וְהִקִּיפוּךְ וְצָרוּ עָלַיִךְ מִכָּל־עֵבֶר׃
44 וְנִפְּצוּ אֹתָךְ וְאֶת־בָּנַיִךְ בְּקִרְבֵּךְ עַד־עָפָר וְלֹא־יַשְׁאִירוּ בָךְ אֶבֶן עַל־אָבֶן תַּחַת אֲשֶׁר לֹא יָדַעַתְּ עֵת פְּקֻדָּתֵךְ׃
45 וַיָּבֹא אֶל־הַהֵיכָל וַיָּחֶל לְגָרֵשׁ מִקִּרְבּוֹ אֶת־הַמֹּכְרִים שָּׁם׃
46 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם כָּתוּב כִּי בֵיתִי בֵּית־תְּפִילָּה הוּא וְאַתֶּם עֲשִׂיתֶם אֹתוֹ לִמְעָרַת פָּרִיצִים׃
47 וַיְהִי מוֹרֶה יוֹם יוֹם בַּהֵיכָל אַךְ רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַסּוֹפְרִים וְשָׂרֵי הָעָם בִּקְשׁוּ לְהַשְׁמִידוֹ׃
48 וְלֹא מָצְאוּ מַה־לַּעֲשׂוֹת כִּי כָל־הָעָם דָּבְקוּ אַחֲרָיו לִשְׁמֹעַ אֹתוֹ׃
Lucas 19 Hebraico – Grego

Lucas 19 Grego Koinê

1  Καὶ εἰσελθὼν διήρχετο τὴν ῾Ιεριχώ· 
2  καὶ ἰδοὺ ἀνὴρ ὀνόματι καλούμενος Ζακχαῖος, καὶ αὐτὸς ἦν ἀρχιτελώνης, καὶ αὐτὸς ἦν πλούσιος, 
3  καὶ ἐζήτει ἰδεῖν τὸν ᾿Ιησοῦν τίς ἐστι, καὶ οὐκ ἠδύνατο ἀπὸ τοῦ ὄχλου, ὅτι τῇ ἡλικίᾳ μικρὸς ἦν. 
4  καὶ προδραμὼν ἔμπροσθεν ἀνέβη ἐπὶ συκομορέαν, ἵνα ἴδῃ αὐτόν, ὅτι ἐκείνης ἤμελλε διέρχεσθαι. 
5  καὶ ὡς ἦλθεν ἐπὶ τὸν τόπον, ἀναβλέψας ὁ ᾿Ιησοῦς εἶδεν αὐτὸν καὶ εἶπε πρὸς αὐτόν· Ζακχαῖε, σπεύσας κατάβηθι· σήμερον γὰρ ἐν τῷ οἴκῳ σου δεῖ με μεῖναι. 
6  καὶ σπεύσας κατέβη, καὶ ὑπεδέξατο αὐτὸν χαίρων. 
7  καὶ ἰδόντες πάντες διεγόγγυζον λέγοντες ὅτι παρὰ ἁμαρτωλῷ ἀνδρὶ εἰσῆλθε καταλῦσαι. 
8  σταθεὶς δὲ Ζακχαῖος εἶπε πρὸς τὸν Κύριον· ἰδοὺ τὰ ἡμίση τῶν ὑπαρχόντων μου, Κύριε, δίδωμι τοῖς πτωχοῖς, καὶ εἴ τινός τι ἐσυκοφάντησα, ἀποδίδωμι τετραπλοῦν. 
9  εἶπε δὲ πρὸς αὐτὸν ὁ ᾿Ιησοῦς ὅτι σήμερον σωτηρία τῷ οἴκῳ τούτῳ ἐγένετο, καθότι καὶ αὐτὸς υἱὸς ᾿Αβραάμ ἐστιν· 
10  ἦλθε γὰρ ὁ Υἱὸς τοῦ ἀνθρώπου ζητῆσαι καὶ σῶσαι τὸ ἀπολωλὸς. 
11  ᾿Ακουόντων δὲ αὐτῶν ταῦτα προσθεὶς εἶπε παραβολὴν, διὰ τὸ ἐγγὺς αὐτὸν εἶναι ῾Ιερουσαλὴμ καὶ δοκεῖν αὐτοὺς ὅτι παραχρῆμα μέλλει ἡ βασιλεία τοῦ Θεοῦ ἀναφαίνεσθαι· 
12  εἶπεν οὖν· ἄνθρωπός τις εὐγενὴς ἐπορεύθη εἰς χώραν μακρὰν λαβεῖν ἑαυτῷ βασιλείαν καὶ ὑποστρέψαι. 
13  καλέσας δὲ δέκα δούλους ἑαυτοῦ ἔδωκεν αὐτοῖς δέκα μνᾶς καὶ εἶπε πρὸς αὐτούς· πραγματεύσασθε ἐν ᾧ ἔρχομαι. 
14  οἱ δὲ πολῖται αὐτοῦ ἐμίσουν αὐτόν, καὶ ἀπέστειλαν πρεσβείαν ὀπίσω αὐτοῦ λέγοντες· οὐ θέλομεν τοῦτον βασιλεῦσαι ἐφ᾿ ἡμᾶς. 
15  καὶ ἐγένετο ἐν τῷ ἐπανελθεῖν αὐτὸν λαβόντα τὴν βασιλείαν, καὶ εἶπε φωνηθῆναι αὐτῷ τοὺς δούλους τούτους οἷς ἔδωκε τὸ ἀργύριον, ἵνα γνῷ τὶς τὶ διεπραγματεύσατο. 
16  παρεγένετο δὲ ὁ πρῶτος λέγων· κύριε, ἡ μνᾶ σου προσηργάσατο δέκα μνᾶς. 
17  καὶ εἶπεν αὐτῷ· εὖ, ἀγαθὲ δοῦλε· ὅτι ἐν ἐλαχίστῳ πιστὸς ἐγένου, ἴσθι ἐξουσίαν ἔχων ἐπάνω δέκα πόλεων. 
18  καὶ ἦλθε ὁ δεύτερος λέγων· κύριε, ἡ μνᾶ σου ἐποίησε πέντε μνᾶς. 
19  εἶπε δὲ καὶ τούτῳ· καὶ σὺ γίνου ἐπάνω πέντε πόλεων. 
20  καὶ ἕτερος ἦλθεν λέγων· κύριε, ἰδοὺ ἡ μνᾶ σου, ἣν εἶχον ἀποκειμένην ἐν σουδαρίῳ· 
21  ἐφοβούμην γάρ σε, ὅτι ἄνθρωπος αὐστηρὸς εἶ· αἴρεις ὃ οὐκ ἔθηκας, καὶ θερίζεις ὃ οὐκ ἔσπειρας. 
22  λέγει αὐτῷ· ἐκ τοῦ στόματός σου κρινῶ σε, πονηρὲ δοῦλε. ᾔδεις ὅτι ἐγὼ ἄνθρωπος αὐστηρός εἰμι, αἴρων ὃ οὐκ ἔθηκα, καὶ θερίζων ὃ οὐκ ἔσπειρα· 
23  καὶ διατὶ οὐκ ἔδωκας τὸ ἀργύριον μου ἐπὶ τὴν τράπεζαν, κἀγὼ ἐλθὼν σὺν τόκῳ ἂν ἔπραξα αὐτὸ; 
24  καὶ τοῖς παρεστῶσιν εἶπεν· ἄρατε ἀπ᾿ αὐτοῦ τὴν μνᾶν καὶ δότε τῷ τὰς δέκα μνᾶς ἔχοντι. 
25  καὶ εἶπον αὐτῷ· Κύριε, ἔχει δέκα μνᾶς. 
26  λέγω γὰρ ὑμῖν, ὅτι παντὶ τῷ ἔχοντι δοθήσεται, ἀπὸ δὲ τοῦ μὴ ἔχοντος καὶ ὃ ἔχει ἀρθήσεται ἀπ᾿ αὐτοῦ. 
27  πλὴν τοὺς ἐχθρούς μου ἐκείνους, τοὺς μὴ θελήσαντάς με βασιλεῦσαι ἐπ᾿ αὐτοὺς, ἀγάγετε ὧδε καὶ κατασφάξατε αὐτοὺς ἔμπροσθέν μου. 
28  Καὶ εἰπὼν ταῦτα ἐπορεύετο ἔμπροσθεν ἀναβαίνων εἰς ῾Ιεροσόλυμα. 
29  καὶ ἐγένετο ὡς ἤγγισεν εἰς Βηθφαγὴ καὶ Βηθανίαν πρὸς τὸ ὄρος τὸ καλούμενον ἐλαιῶν, ἀπέστειλε δύο τῶν μαθητῶν αὐτοῦ 
30  εἰπών· ὑπάγετε εἰς τὴν κατέναντι κώμην, ἐν ᾗ εἰσπορευόμενοι εὑρήσετε πῶλον δεδεμένον, ἐφ᾿ ὃν οὐδεὶς πώποτε ἀνθρώπων ἐκάθισε· λύσαντες αὐτὸν ἀγάγετε. 
31  καὶ ἐάν τις ὑμᾶς ἐρωτᾷ, διὰ τί λύετε; οὕτως ἐρεῖτε αὐτῷ, ὅτι ὁ Κύριος αὐτοῦ χρείαν ἔχει. 
32  ἀπελθόντες δὲ οἱ ἀπεσταλμένοι εὗρον καθὼς εἶπεν αὐτοῖς. 
33  λυόντων δὲ αὐτῶν τὸν πῶλον εἶπον οἱ κύριοι αὐτοῦ πρὸς αὐτούς· τί λύετε τὸν πῶλον; 
34  οἱ δὲ εἶπον ὅτι ὁ Κύριος αὐτοῦ χρείαν ἔχει. 
35  καὶ ἤγαγον αὐτὸν πρὸς τὸν ᾿Ιησοῦν, καὶ ἐπιρίψαντες ἑαυτῶν τὰ ἱμάτια ἐπὶ τὸν πῶλον ἐπεβίβασαν τὸν ᾿Ιησοῦν. 
36  πορευομένου δὲ αὐτοῦ ὑπεστρώννυον τὰ ἱμάτια αὐτῶν ἐν τῇ ὁδῷ. 
37  ἐγγίζοντος δὲ αὐτοῦ ἤδη πρὸς τῇ καταβάσει τοῦ ὄρους τῶν ἐλαιῶν ἤρξαντο ἅπαν τὸ πλῆθος τῶν μαθητῶν χαίροντες αἰνεῖν τὸν Θεὸν φωνῇ μεγάλῃ περὶ πασῶν ὧν εἶδον δυνάμεων 
38  λέγοντες· Εὐλογημένος ὁ ἐρχόμενος βασιλεὺς ἐν ὀνόματι Κυρίου· εἰρήνη ἐν οὐρανῷ, καὶ δόξα ἐν ὑψίστοις. 
39  καί τινες τῶν Φαρισαίων ἀπὸ τοῦ ὄχλου εἶπον πρὸς αὐτόν· διδάσκαλε, ἐπιτίμησον τοῖς μαθηταῖς σου. 
40  καὶ ἀποκριθεὶς εἶπεν αὐτοῖς· λέγω ὑμῖν ὅτι ἐὰν οὗτοι σιωπήσωσιν, οἱ λίθοι κεκράξονται. 
41  Καὶ ὡς ἤγγισεν, ἰδὼν τὴν πόλιν ἔκλαυσεν ἐπ᾿ αὐτῇ, 
42  λέγων ὅτι εἰ ἔγνως καὶ σύ, καί γε ἐν τῇ ἡμέρᾳ σου ταύτῃ, τὰ πρὸς εἰρήνην σου· νῦν δὲ ἐκρύβη ἀπὸ ὀφθαλμῶν σου· 
43  ὅτι ἥξουσιν ἡμέραι ἐπὶ σὲ καὶ παρεμβαλοῦσιν οἱ ἐχθροί σου χάρακά σοι καὶ περικυκλώσουσί σε καὶ συνέξουσί σε πάντοθεν, 
44  καὶ ἐδαφιοῦσί σε καὶ τὰ τέκνα σου ἐν σοί, καὶ οὐκ ἀφήσουσιν ἐν σοί λίθον ἐπὶ λίθῳ, ἀνθ᾿ ὧν οὐκ ἔγνως τὸν καιρὸν τῆς ἐπισκοπῆς σου. 
45  Καὶ εἰσελθὼν εἰς τὸ ἱερὸν ἤρξατο ἐκβάλλειν τοὺς πωλοῦντας ἐν αὐτῷ καὶ ἀγοράζοντας 
46  λέγων αὐτοῖς· γέγραπται, ὁ οἶκός μου οἶκος προσευχῆς ἐστιν· ὑμεῖς δὲ αὐτὸν ἐποιήσατε σπήλαιον λῃστῶν. 
47  Καὶ ἦν διδάσκων τὸ καθ᾿ ἡμέραν ἐν τῷ ἱερῷ· οἱ δὲ ἀρχιερεῖς καὶ οἱ γραμματεῖς ἐζήτουν αὐτὸν ἀπολέσαι καὶ οἱ πρῶτοι τοῦ λαοῦ, 
48  καὶ οὐχ εὕρισκον τὸ τί ποιήσωσιν· ὁ λαὸς γὰρ ἅπας ἐξεκρέματο αὐτοῦ ἀκούων. 
Lucas 19 Hebraico – Grego

Lucas Capítulo 19 ARC

Zaqueu o Publicano

1 – E, tendo Jesus entrado em Jericó, ia passando.
2 – E eis que havia ali um homem, chamado Zaqueu; e era este um chefe dos publicanos e era rico.
3 – E procurava ver quem era Jesus e não podia, por causa da multidão, pois era de pequena estatura.
4 – E, correndo adiante, subiu a uma figueira brava para o ver, porque havia de passar por ali.
5 – E, quando Jesus chegou àquele lugar, olhando para cima, viu-o e disse-lhe: Zaqueu, desce depressa, porque, hoje, me convém pousar em tua casa.
6 – E, apressando-se, desceu e recebeu-o com júbilo.
7 – E, vendo todos isso, murmuravam, dizendo que entrara para ser hóspede de um homem pecador.
8 – E, levantando-se Zaqueu, disse ao Senhor: Senhor, eis que eu dou aos pobres metade dos meus bens; e, se em alguma coisa tenho defraudado alguém, o restituo quadruplicado.
9 – E disse-lhe Jesus: Hoje, veio a salvação a esta casa, pois também este é filho de Abraão.
10 – Porque o Filho do Homem veio buscar e salvar o que se havia perdido.

A Parábola das dez minas
11 – E, ouvindo eles essas coisas, ele prosseguiu e contou uma parábola, porquanto estava perto de Jerusalém, e cuidavam que logo se havia de manifestar o Reino de Deus.
12 – Disse, pois: Certo homem nobre partiu para uma terra remota, a fim de tomar para si um reino e voltar depois.
13 – E, chamando dez servos seus, deu-lhes dez minas e disse-lhes: Negociai até que eu venha.
14 – Mas o s seus concidadãos aborreciam-no e mandaram após ele embaixadores, dizendo: Não queremos que este reine sobre nós.
15 – E aconteceu que, voltando ele, depois de ter tomado o reino, disse que lhe chamassem aqueles servos a quem tinha dado o dinheiro, para saber o que cada um tinha ganhado, negociando.
16 – E veio o primeiro dizendo: Senhor, a tua mina rendeu dez minas.
17 – E ele lhe disse: Bem está, servo bom, porque no mínimo foste fiel, sobre dez cidades terás a autoridade.
18 – E veio o segundo, dizendo: Senhor, a tua mina rendeu cinco minas.
19 – E a este disse também: Sê tu também sobre cinco cidades.
20 – E veio outro, dizendo: Senhor, aqui está a tua mina, que guardei num lenço,
21 – porque tive medo de ti, que és homem rigoroso, que tomas o que não puseste e segas o que não semeaste.
22 – Porém, ele lhe disse: Mau servo, pela tua boca te julgarei; sabias que eu sou homem rigoroso, que tomo o que não pus e sego o que não semeei.
23 – Por que não puseste, pois, o meu dinheiro no banco, para que eu, vindo, o exigisse com os juros?
24 – E disse aos que estavam com ele: Tirai-lhe a mina e dai- a ao que tem dez minas.
25 – E disseram-lhe eles: Senhor, ele tem dez minas.
26 – Pois eu vos digo que a qualquer que tiver ser-lhe-á dado, mas ao que não tiver até o que tem lhe será tirado.
27 – E, quanto àqueles meus inimigos que não quiseram que eu reinasse sobre eles, trazei-os aqui e matai-os diante de mim.

A entrada triunfal em Jerusalém – Compare com Lucas 19 Hebraico – Grego
28 – E, dito isso, ia caminhando adiante, subindo para Jerusalém.
29 – E aconteceu que, chegando perto de Betfagé e de Betânia, ao monte chamado das Oliveiras, mandou dois dos seus discípulos,
30 – dizendo: Ide à aldeia que está defronte e aí, ao entrardes, achareis preso um jumentinho em que nenhum homem ainda montou; soltai-o e trazei-o.
31 – E, se alguém vos perguntar: Por que o soltais? Assim lhe direis: Porque o Senhor precisa dele.
32 – E, indo os que haviam sido mandados, acharam como lhes dissera.
33 – E, quando soltaram o jumentinho, seus donos lhes disseram: Por que soltais o jumentinho?
34 – E eles responderam: O Senhor precisa dele.
35 – E trouxeram-no a Jesus; e, lançando sobre o jumentinho as suas vestes, puseram Jesus em cima.
36 – E, indo ele, estendiam no caminho as suas vestes.
37 – E, quando já chegava perto da descida do monte das Oliveiras, toda a multidão dos discípulos, regozijando-se, começou a dar louvores a Deus em alta voz, por todas as maravilhas que tinham visto,
38 – dizendo: Bendito o Rei que vem em nome do Senhor! Paz no céu e glória nas alturas!
39 – E disseram-lhe dentre a multidão alguns dos fariseus: Mestre, repreende os teus discípulos.
40 – E, respondendo ele, disse-lhes: Digo-vos que, se estes se calarem, as próprias pedras clamarão.

Lamentação por Jerusalém – Compare com Lucas 19 Hebraico – Grego
41 – E, quando ia chegando, vendo a cidade, chorou sobre ela,
42 – dizendo: Ah! Se tu conhecesses também, ao menos neste teu dia, o que à tua paz pertence! Mas, agora, isso está encoberto aos teus olhos.
43 – Porque dias virão sobre ti, em que os teus inimigos te cercarão de trincheiras, e te sitiarão, e te estreitarão de todas as bandas,
44 – e te derribarão, a ti e a teus filhos que dentro de ti estiverem, e não deixarão em ti pedra sobre pedra, pois que não conheceste o tempo da tua visitação.
45 – E, entrando no templo, começou a expulsar todos os que nele vendiam e compravam,
46 – dizendo-lhes: Está escrito: A minha casa é casa de oração; mas vós fizestes dela covil de salteadores.
47 – E todos os dias ensinava no templo; mas os principais dos sacerdotes, e os escribas, e os principais do povo procuravam matá-lo
48 – e não achavam meio de o fazer, porque todo o povo pendia para ele, escutando-o.
Lucas 19 Hebraico – Grego

Todos os Capítulos de Lucas

Views: 44