Lucas 18 Hebraico – Grego Koinê – ARC

Lucas 18 Hebraico

1 וַיּוֹסֶף שְׂאֵת מְשָׁלוֹ אֲלֵיהֶם לְחַלּוֹת פְּנֵי אֵל תָּמִיד וְלֹא יִתְּנוּ דֳמִי לוֹ׃
2 וַיֹּאמַר שֹׁפֵט אֶחָד הָיָה בָעִיר אֲשֶׁר לֹא יָרֵא אֶת־הָאֱלֹהִים וְאֶל־פְּנֵי אָדָם לֹא פָנָה׃
3 וְאַלְמָנָה הָיְתָה שָּׁם בָּעִיר וַתָּבֹא אֵלָיו לֵאמֹר שָׁפְטֵנִי־נָא מֵאִישׁ רִיבִי׃
4 וְלֹא אָבָה לִשְׁמֹעַ בְּקוֹלָהּ יָמִים מִסְפָּר וְאַחֲרֵי־כֵן אָמַר בְּלִבּוֹ אַף כִּי אֵינֶנִּי יָרֵא אֶת־הָאֱלֹהִים וְאֶל־פְּנֵי אָדָם לֹא אֵפֶן׃
5 הִנְנִי לָרִיב רִיב הָאַלְמָנָה הַזֹּאת כִּי־תַלְאֶה אֹתִי וְתָבֹא לְהֲצִיקֵנִי בִדְבָרֶיהָ יוֹם יוֹם׃
6 וְעַתָּה שִׁמְעוּ־נָא נְאֻם הָאָדוֹן אֵת אֲשֶׁר אֹמֵר הַשֹּׁפֵט הַבְּלִיָּעַל׃
7 וֵאלֹהִים הַאִם לֹא יָרִיב רִיב בְּחִירָיו הַקֹּרִאים אֵלָיו יוֹמָם וָלָיְלָה וְרַחֲמָיו אֲלֵיהֶם יִתְאַפָּקוּ׃
8 הֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם כִּי־יָחִישׁ לָרִיב רִיבָם אַךְ בֶּן־הָאָדָם בְּבֹאוֹ הֲיִמְצָא אֱמוּנָה עֲלֵי־אָרֶץ׃
9 וַיְמַשֵּׁל גַּם אֶת־הַמָּשָׁל הַזֶּה אֶל־הַבֹּטְחִים בְּנַפְשָׁם כִּי צַדִּיקִים הֵם וַאֲחֵרִים בְּעֵינֵיהֶם כְּאֶפֶס נֶחֱשָׁבוּ׃
10 שְׁנֵי אֲנָשִׁים עָלוּ אֶל־הַהֵיכָל לְהִתְפַּלֵּל אֶחָד פָּרוּשׁ וְאֶחָד מוֹכֵס׃
11 וַיִּגַּשׁ הַפָּרוּשׁ וַיִּתְפַּלֵּל כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה אוֹדְךָ אֱלֹהַי כִּי אֵינֶנִּי כִּשְׁאָר בְּנֵי אָדָם בַּעֲלֵי חָמָס בְּנֵי עַוְלָה וּמְנַאֲפִים וְאַף לֹא כַמּוֹכֵס הַזֶּה׃
12 אָנֹכִי צָם יוֹמַיִם בַּשָּׁבוּעַ וּמְעַשֵּׂר אֲנִי אֶת־כָּל־תְּבוּאֹתָי׃
13 וְהַמּוֹכֵס עָמַד מֵרָחוֹק וְלֹא הֵעִיז לָשֵׂאת אֶת־עֵינָיו לַמָּרוֹם וַיִּסְפֹּק עַל־לִבּוֹ וַיֹּאמַר רַחֶם־נָא אֱלֹהִים עַל־חֹטֵא כָּמֹנִי׃
14 הֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם כִּי־נִצְדָּק שָׁב הָאִישׁ הַזֶּה לְבֵיתוֹ מִן־הָאִישׁ הַהוּא כִּי הַמִּתְנַשֵּׂא בְגַאֲוָתוֹ יִשָּׁפֵל וּשְׁפַל רוּחַ יִנָּשֵׂא׃
15 וַיָּבִיאוּ אֵלָיו גַּם אֶת־הַיְלָדִים לְבַעֲבוּר יָשִׂים אֶת־יָדָיו עֲלֵיהֶם וַיִּרְאוּ הַתַּלְמִידִים וַיִּגְעֲרוּ־בָם׃
16 וְיֵשׁוּעַ קָרָא אֹתָם אֵלָיו וַיֹּאמַר הַנִּיחוּ לַיְלָדִים לָבֹא אֵלַי וְאַל־תִּכְלְאוּ אֹתָם כִּי מֵאֵלֶּה מַלְכוּת הָאֱלֹהִים׃
17 אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם מִי אֲשֶׁר־לֹא יְקַבֵּל אֶת־מַלְכוּת הָאֱלֹהִים כַּיָּלֶד בֹּא לֹא־יָבֹא בָהּ׃
18 וַיִּשְׁאַל אֹתוֹ אַחַד הַשָּׂרִים לֵאמֹר רַבִּי הַטּוֹב מַה־לִי לַעֲשׂוֹת לָרֶשֶׁת חַיֵּי עוֹלָם׃
19 וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ לָמָּה־זֶּה תִּקְרָא לִי טוֹב אֵין טוֹב כִּי אִם־אֶחָד הוּא הָאֱלֹהִים׃
20 וְאַתָּה יָדַעְתָּ אֶת־הַמִּצְוֹת לֹא תִּנְאָף לֹא תִּרְצָח לֹא תִּגְנֹב לֹא־תַעֲנֶה עֵד שָׁקֶר כַּבֵּד אֶת־אָבִיךָ וְאֶת־אִמֶּךָ׃ Lucas 18 Hebraico – Grego
21 וַיֹּאמֶר אֶת־כָּל־אֵלֶּה שָׁמַרְתִּי מִנְּעוּרָי׃
22 וַיִּשְׁמַע יֵשׁוּעַ וַיֹּאמַר עוֹד אַחַת אַתָּה חָסֵר לֵךְ מְכֹר אֶת־כֹּל אֲשֶׁר־לְךָ וְתֵן לַעֲנִיִּים וְהָיָה־לְךָ אוֹצָר בַּשָּׁמַיִם וּבֹא וְלֵךְ אַחֲרָי׃
23 וַיְהִי כְּשָׁמְעוֹ אֶת־אֵלֶּה וַיִּתְעַצֵּב אֶל־לִבּוֹ כִּי עָשְׁרוֹ הָיָה רַב מְאֹד׃
24 וַיַּרְא אֹתוֹ יֵשׁוּעַ וַיֹּאמַר מַה־קָּשֶׁה לְבַעֲלֵי עשֶׁר לָבֹא אֶל־מַלְכוּת הָאֱלֹהִים׃
25 נָקֵל לַגָּמָל לַעֲבֹר דֶּרֶךְ חֻר הַמַּחַט מִבֹּא עָשִׁיר אֶל־מַלְכוּת הָאֱלֹהִים׃
26 וַיֹּאמְרוּ הַשֹּׁמְעִים וּמִי אֵיפוֹא יוּכַל לְהִוָּשֵׁעַ׃
27 וַיֹּאמֶר אֲשֶׁר יִפָּלֵא מִבְּנֵי אָדָם לֹא יִפָּלֵא מֵאֱלֹהִים׃
28 וַיֹּאמֶר פֶּטְרוֹס הִנֵּה אֲנַחְנוּ עָזַבְנוּ אֶת־הַכֹּל וַנֵּלֶךְ אַחֲרֶיךָ׃
29 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם כִּי אֵין־אִישׁ אֲשֶׁר עָזַב בַּיִת אוֹ אִשָּׁה אוֹ אַחִים אוֹ אָבוֹת אוֹ בָנִים לְמַעַן מַלְכוּת הָאֱלֹהִים׃
30 אֲשֶׁר לֹא יַשִּׂיג גְּמוּלוֹ פְּעָמִים הַרְבֵּה לָעֵת הַזֹּאת וְלֶעָתִיד לָבֹא חַיֵּי עוֹלָם׃
31 וַיִּקַּח אֵלָיו אֶת שְׁנֵים־הֶעָשָׂר וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הִנֵּה אֲנַחְנוּ עֹלִים יְרוּשָׁלַיְמָה וְכָל־הַדְּבָרִים הַכְּתוּבִים בִּידֵי הַנְּבִיאִים עַל בֶּן־הָאָדָם יָקוּמוּ עַד־תֻּמָּם׃
32 כִּי יִסָּגֵר בִּידֵי הַגּוֹיִם וּבוֹ יְהָתֵלּוּ וְיִתְעַלְּלוּ וְיָרְקוּ בְּפָנָיו׃
33 בַּשֹּׁטִים יְיַסְּרוּ אֹתוֹ אַחֲרֵי־כֵן יְמִיתֻהוּ וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יָקוּם׃
34 וְהֵם לֹא הֵבִינוּ דָבָר מִכָּל־אֵלֶּה כִּי צָפוּן הָיָה הַדָּבָר מֵעֵינֵיהֶם וְלֹא יָדְעוּ אֵת אֲשֶׁר־דִבֶּר אֲלֵיהֶם׃
35 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִקְרִיב לָבֹא אֶל־יְרִיחוֹ וְהִנֵּה־אִישׁ עִוֵּר ישֵׁב עַל־הַדֶּרֶךְ וּמְבַקֵּשׁ נְדָבוֹת׃
36 וַיִּשְׁמַע קוֹל הֲמוֹן עֹבְרִים וַיִּשְׁאַל לֵאמֹר מַה־זֹּאת׃
37 וַיַּגִּידוּ לוֹ כִּי־יֵשׁוּעַ הַנָּצְרִי עֹבֵר׃
38 וַיִּצְעַק לֵאמֹר רַחֶם־נָא עָלַי יֵשׁוּע בֶּן־דָּוִד׃
39 וַיִּגְעֲרוּ־בוֹ הַהֹלְכִים לְפָנָיו לְהַחְשׁוֹתוֹ וְהוּא קָרָא עוֹד בְּיֶתֶר אֹמֶץ בֶּן־דָּוִד רַחֶם־נָא עָלָי׃
40 וַיַּעֲמֹד יֵשׁוּעַ וַיְצַו לַהֲבִיאוֹ אֵלָיו וְכַאֲשֶׁר הִקְרִיב לָבֹא וַיִּשְׁאָלֵהוּ׃
41 מַה־תְּבַקֵּשׁ מִנִּי לַעֲשׂוֹת לָּךְ וַיֹּאמֶר אֲדֹנִי לְהָשִׁיב לִי אוֹר עֵינָי׃
42 וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ אוֹר עֵינֶיךָ שָׁב אֵלֶיךָ אֱמוּנָתְךָ הוֹשִׁיעָה לָּךְ׃
43 וּפִתְאֹם נִפְקְחוּ עֵינָיו וַיֵּלֶךְ אַחֲרָיו וְנָתוֹן כָּבוֹד לֵאלֹהִים וַיַּרְא כָּל־הָעָם וַיְבָרְכוּ אֶת־הָאֱלֹהִים׃
Lucas 18 Hebraico – Grego

Lucas 18 Grego Koinê

1  ῎Ελεγε δὲ καὶ παραβολὴν αὐτοῖς πρὸς τὸ δεῖν πάντοτε προσεύχεσθαι αὐτοὺς καὶ μὴ ἐκκακεῖν, 
2  λέγων· κριτής τις ἦν ἔν τινι πόλει τὸν Θεὸν μὴ φοβούμενος καὶ ἄνθρωπον μὴ ἐντρεπόμενος. 
3  χήρα δὲ ἦν ἐν τῇ πόλει ἐκείνῃ, καὶ ἤρχετο πρὸς αὐτὸν λέγουσα· ἐκδίκησόν με ἀπὸ τοῦ ἀντιδίκου μου. 
4  καὶ οὐκ ἠθέλησεν ἐπὶ χρόνον· μετὰ δὲ ταῦτα εἶπεν ἐν ἑαυτῷ· εἰ καὶ τὸν Θεὸν οὐ φοβοῦμαι καὶ ἄνθρωπον οὐκ ἐντρέπομαι, 
5  διά γε τὸ παρέχειν μοι κόπον τὴν χήραν ταύτην ἐκδικήσω αὐτήν, ἵνα μὴ εἰς τέλος ἐρχομένη ὑπωπιάζῃ με. 
6  εἶπε δὲ ὁ Κύριος· ἀκούσατε τί ὁ κριτὴς τῆς ἀδικίας λέγει· 
7  ὁ δὲ Θεὸς οὐ μὴ ποιήσῃ τὴν ἐκδίκησιν τῶν ἐκλεκτῶν αὐτοῦ τῶν βοώντων πρὸς αὐτὸν ἡμέρας καὶ νυκτός, καὶ μακροθυμῶν ἐπ᾿ αὐτοῖς; 
8  λέγω ὑμῖν ὅτι ποιήσει τὴν ἐκδίκησιν αὐτῶν ἐν τάχει. πλὴν ὁ Υἱὸς τοῦ ἀνθρώπου ἐλθὼν ἆρα εὑρήσει τὴν πίστιν ἐπὶ τῆς γῆς; 
9  Εἶπε δὲ καὶ πρός τινας τοὺς πεποιθότας ἐφ᾿ ἑαυτοῖς ὅτι εἰσὶ δίκαιοι, καὶ ἐξουθενοῦντας τοὺς λοιποὺς, τὴν παραβολὴν ταύτην· 
10  ἄνθρωποι δύο ἀνέβησαν εἰς τὸ ἱερὸν προσεύξασθαι, ὁ εἷς Φαρισαῖος καὶ ὁ ἕτερος τελώνης. 
11  ὁ Φαρισαῖος σταθεὶς πρὸς ἑαυτὸν ταῦτα προσηύχετο· ὁ Θεός, εὐχαριστῶ σοι ὅτι οὐκ εἰμὶ ὥσπερ οἱ λοιποὶ τῶν ἀνθρώπων, ἅρπαγες, ἄδικοι, μοιχοί, ἢ καὶ ὡς οὗτος ὁ τελώνης· 
12  νηστεύω δὶς τοῦ σαββάτου, ἀποδεκατῶ πάντα ὅσα κτῶμαι. 
13  καὶ ὁ τελώνης μακρόθεν ἑστὼς οὐκ ἤθελεν οὐδὲ τοὺς ὀφθαλμοὺς εἰς τὸν οὐρανόν ἐπᾶραι, ἀλλ᾿ ἔτυπτεν εἰς τὸ στῆθος αὐτοῦ λέγων· ὁθεός, ἱλάσθητί μοι τῷ ἁμαρτωλῷ. 
14  λέγω ὑμῖν, κατέβη οὗτος δεδικαιωμένος εἰς τὸν οἶκον αὐτοῦ παρ᾿ ἐκεῖνος· ὅτι πᾶς ὁ ὑψῶν ἑαυτὸν ταπεινωθήσεται, ὁ δὲ ταπεινῶν ἑαυτὸν ὑψωθήσεται. 
15  Προσέφερον δὲ αὐτῷ καὶ τὰ βρέφη ἵνα αὐτῶν ἅπτηται· ἰδόντες δὲ οἱ μαθηταὶ ἐπετίμησαν αὐτοῖς. 
16  ὁ δὲ ᾿Ιησοῦς προσεκαλεσάμενος αὐτὰ εἶπεν· ἄφετε τὰ παιδία ἔρχεσθαι πρός με καὶ μὴ κωλύετε αὐτά· τῶν γὰρ τοιούτων ἐστὶν ἡ βασιλεία τοῦ Θεοῦ. 
17  ἀμὴν λέγω ὑμῖν, ὃς ἐὰν μὴ δέξηται τὴν βασιλείαν τοῦ Θεοῦ ὡς παιδίον, οὐ μὴ εἰσέλθῃ εἰς αὐτήν. 
18  Καὶ ἐπηρώτησέ τις αὐτὸν ἄρχων λέγων· διδάσκαλε ἀγαθέ, τί ποιήσας ζωὴν αἰώνιον κληρονομήσω; 
19  εἶπε δὲ αὐτῷ ὁ ᾿Ιησοῦς· τί με λέγεις ἀγαθόν; οὐδεὶς ἀγαθὸς εἰ μὴ εἷς ὁ Θεός. 
20  τὰς ἐντολὰς οἶδας· μὴ μοιχεύσῃς, μὴ φονεύσῃς, μὴ κλέψῃς, μὴ ψευδομαρτυρήσῃς, τίμα τὸν πατέρα σου καὶ τὴν μητέρα σου. 
21  ὁ δὲ εἶπε· ταῦτα πάντα ἐφυλαξάμην ἐκ νεότητός μου. 
22  ἀκούσας δὲ ταῦτα ὁ ᾿Ιησοῦς εἶπεν αὐτῷ· ἔτι ἕν σοι λείπει· πάντα ὅσα ἔχεις πώλησον καὶ διάδος πτωχοῖς, καὶ ἕξεις θησαυρὸν ἐν οὐρανῷ, καὶ δεῦρο ἀκολούθει μοι. 
23  ὁ δὲ ἀκούσας ταῦτα περίλυπος ἐγένετο· ἦν γὰρ πλούσιος σφόδρα. 
24  ἰδὼν δὲ αὐτὸν ὁ ᾿Ιησοῦς περίλυπον γενόμενον εἶπε· πῶς δυσκόλως οἱ τὰ χρήματα ἔχοντες εἰσελεύσονται εἰς τὴν βασιλείαν τοῦ Θεοῦ. 
25  εὐκοπώτερον γάρ ἐστι κάμηλον διὰ τρυμαλιᾶς ραφίδος εἰσελθεῖν ἢ πλούσιον εἰς τὴν βασιλείαν τοῦ Θεοῦ εἰσελθεῖν. 
26  εἶπον δὲ οἱ ἀκούσαντες· καὶ τίς δύναται σωθῆναι; 
27  ὁ δὲ εἶπε· τὰ ἀδύνατα παρὰ ἀνθρώποις δυνατὰ παρὰ τῷ Θεῷ ἐστιν. 
28  Εἶπε δὲ ὁ Πέτρος· ἰδοὺ ἡμεῖς ἀφήκαμεν τὰ πάντα καὶ ἠκολουθήσαμέν σοι. 
29  ὁ δὲ εἶπεν αὐτοῖς· ἀμὴν λέγω ὑμῖν ὅτι οὐδείς ἐστιν ὃς ἀφῆκεν οἰκίαν ἢ γονεῖς ἢ ἀδελφοὺς ἢ γυναῖκα ἢ τέκνα ἕνεκεν τῆς βασιλείας τοῦ Θεοῦ, 
30  ὃς οὐ μὴ ἀπολάβῃ πολλαπλασίονα ἐν τῷ καιρῷ τούτῳ καὶ ἐν τῷ αἰῶνι τῷ ἐρχομένῳ ζωὴν αἰώνιον. 
31  Παραλαβὼν δὲ τοὺς δώδεκα εἶπε πρὸς αὐτούς· ἰδοὺ ἀναβαίνομεν εἰς ῾Ιερουσαλήμ καὶ τελεσθήσεται πάντα τὰ γεγραμμένα διὰ τῶν προφητῶν τῷ Υἱῷ τοῦ ἀνθρώπου· 
32  παραδοθήσεται γὰρ τοῖς ἔθνεσι καὶ ἐμπαιχθήσεται καὶ ὑβρισθήσεται καὶ ἐμπτυσθήσεται, 
33  καὶ μαστιγώσαντες ἀποκτενοῦσιν αὐτόν, καὶ τῇ ἡμέρᾳ τῇ τρίτῃ ἀναστήσεται. 
34  καὶ αὐτοὶ οὐδὲν τούτων συνῆκαν, καὶ ἦν τὸ ῥῆμα τοῦτο κεκρυμμένον ἀπ᾿ αὐτῶν, καὶ οὐκ ἐγίνωσκον τὰ λεγόμενα. 
35  ᾿Εγένετο δὲ ἐν τῷ ἐγγίζειν αὐτὸν εἰς ῾Ιεριχὼ τυφλός τις ἐκάθητο παρὰ τὴν ὁδὸν προσαιτῶν· 
36  ἀκούσας δὲ ὄχλου διαπορευομένου ἐπυνθάνετο τί εἴη τοῦτο. 
37  ἀπήγγειλαν δὲ αὐτῷ ὅτι ᾿Ιησοῦς ὁ Ναζωραῖος παρέρχεται. 
38  καὶ ἐβόησε λέγων· ᾿Ιησοῦ υἱὲ Δαυΐδ, ἐλέησόν με. 
39  καὶ οἱ προάγοντες ἐπετίμων αὐτῷ ἵνα σιωπήσῃ· αὐτὸς δὲ πολλῷ μᾶλλον ἔκραζεν· υἱὲ Δαυΐδ, ἐλέησόν με. 
40  σταθεὶς δὲ ὁ ᾿Ιησοῦς ἐκέλευσεν αὐτὸν ἀχθῆναι πρὸς αὐτόν. ἐγγίσαντος δὲ αὐτοῦ ἐπηρώτησεν αὐτόν 
41  λέγων· τί σοι θέλεις ποιήσω; ὁ δὲ εἶπε· Κύριε, ἵνα ἀναβλέψω. 
42  καὶ ὁ ᾿Ιησοῦς εἶπεν αὐτῷ· ἀνάβλεψον· ἡ πίστις σου σέσωκέ σε. 
43  καὶ παραχρῆμα ἀνέβλεψε, καὶ ἠκολούθει αὐτῷ δοξάζων τὸν Θεόν· καὶ πᾶς ὁ λαὸς ἰδὼν ἔδωκεν αἶνον τῷ Θεῷ. 
Lucas 18 Hebraico – Grego

Lucas Capítulo 18 ARC

A Parábola da viuva persistente

1 – E contou-lhes também uma parábola sobre o dever de orar sempre e nunca desfalecer,
2- dizendo: Havia numa cidade um certo juiz, que nem a Deus temia, nem respeitava homem algum.
3 – Havia também naquela mesma cidade uma certa viúva e ia ter com ele, dizendo: Faze-me justiça contra o meu adversário.
4 – E, por algum tempo, não quis; mas, depois, disse consigo: Ainda que não temo a Deus, nem respeito os homens,
5 – todavia, como esta viúva me molesta, hei de fazer-lhe justiça, para que enfim não volte e me importune muito.
6 – E disse o Senhor: Ouvi o que diz o injusto juiz.
7 – E Deus não fará justiça aos seus escolhidos, que clamam a ele de dia e de noite, ainda que tardio para com eles?
8 – Digo-vos que, depressa, lhes fará justiça. Quando, porém, vier o Filho do Homem, porventura, achará fé na terra?
9 – E disse também esta parábola a uns que confiavam em si mesmos, crendo que eram justos, e desprezavam os outros:
10 – Dois homens subiram ao templo, a orar; um, fariseu, e o outro, publicano.
11 – O fariseu, estando em pé, orava consigo desta maneira: Ó Deus, graças te dou, porque não sou como os demais homens, roubadores, injustos e adúlteros; nem ainda como este publicano.
12 – Jejuo duas vezes na semana e dou os dízimos de tudo quanto possuo.
13 – O publicano, porém, estando em pé, de longe, nem ainda queria levantar os olhos ao céu, mas batia no peito, dizendo: Ó Deus, tem misericórdia de mim, pecador!
14 – Digo-vos que este desceu justificado para sua casa, e não aquele; porque qualquer que a si mesmo se exalta será humilhado, e qualquer que a si mesmo se humilha será exaltado.

O carinho pelas crianças – Compare com Lucas 18 Hebraico – Grego
15 – E traziam-lhe também crianças, para que ele as tocasse; e os discípulos, vendo isso, repreendiam-nos.
16 – Mas Jesus, chamando-as para si, disse: Deixai vir a mim os pequeninos e não os impeçais, porque dos tais é o Reino de Deus.
17 – Em verdade vos digo que qualquer que não receber o Reino de Deus como uma criança não entrará nele.
O homem rico
18 – E perguntou-lhe um certo príncipe, dizendo: Bom Mestre, que hei de fazer para herdar a vida eterna?
19 – Jesus lhe disse: Por que me chamas bom? Ninguém há bom, senão um, que é Deus.
20 – Sabes os mandamentos: Não adulterarás, não matarás, não furtarás, não dirás falso testemunho, honra a teu pai e a tua mãe.
21 – E disse ele: Todas essas coisas tenho observado desde a minha mocidade.
22 – E, quando Jesus ouviu isso, disse-lhe: Ainda te falta uma coisa: vende tudo quanto tens, reparte-o pelos pobres e terás um tesouro no céu; depois, vem e segue-me.
23 – Mas, ouvindo ele isso, ficou muito triste, porque era muito rico.
24 – E, vendo Jesus que ele ficara muito triste, disse: Quão dificilmente entrarão no Reino de Deus os que têm riquezas!
25 – Porque é mais fácil entrar um camelo pelo fundo de uma agulha do que entrar um rico no Reino de Deus.
26 – E os que ouviram isso disseram: Logo, quem pode salvar-se?
27 – Mas ele respondeu: As coisas que são impossíveis aos homens são possíveis a Deus.
28 – E disse Pedro: Eis que nós deixamos tudo e te seguimos.
29 – E ele lhes disse: Na verdade, vos digo que ninguém há, que tenha deixado casa, ou pais, ou irmãos, ou mulher, ou filhos pelo Reino de Deus
30 – e não haja de receber muito mais neste mundo e, na idade vindoura, a vida eterna.
Sobre Sua morte e ressurreição – Compare com Lucas 18 Hebraico – Grego
31 – E, tomando consigo os doze, disse-lhes: Eis que subimos a Jerusalém, e se cumprirá no Filho do Homem tudo oque pelos profetas foi escrito.
32 – Pois há de ser entregue aos gentios e escarnecido, injuriado e cuspido;
33 – e, havendo-o açoitado, o matarão; e, ao terceiro dia, ressuscitará.
34 – E eles nada disso entendiam, e esta palavra lhes era encoberta, não percebendo o que se lhes dizia.

A cura de um cego
35 – E aconteceu que, chegando ele perto de Jericó, estava um cego assentado junto do caminho, mendigando.
36 – E, ouvindo passar a multidão, perguntou que era aquilo.
37 – E disseram-lhe que Jesus, o Nazareno, passava.
38 – Então, clamou, dizendo: Jesus, Filho de Davi, tem misericórdia de mim!
39 – E os que iam passando repreendiam-no para que se calasse; mas ele clamava ainda mais: Filho de Davi, tem misericórdia de mim!
40 – Então, Jesus, parando, mandou que lho trouxessem; e, chegando ele, perguntou-lhe,
41 – dizendo: Que queres que te faça? E ele disse: Senhor, que eu veja.
42 – E Jesus lhe disse: Vê; a tua fé te salvou.
43 – E logo viu e seguia-o, glorificando a Deus. E todo o povo, vendo isso, dava louvores a Deus.
Lucas 18 Hebraico – Grego

Todos os Capítulos de Lucas

Views: 25