Gálatas 4 Hebraico

Gálatas 4 Grego Koinê

1 Λέγω δέ, ἐφ᾿ ὅσον χρόνον ὁ κληρονόμος νήπιός ἐστιν, οὐδὲν διαφέρει δούλου, κύριος πάντων ὤν,
2 ἀλλὰ ὑπὸ ἐπιτρόπους ἐστὶ καὶ οἰκονόμους ἄχρι τῆς προθεσμίας τοῦ πατρός.
3 οὕτω καὶ ἡμεῖς, ὅτε ἦμεν νήπιοι, ὑπὸ τὰ στοιχεῖα τοῦ κόσμου ἦμεν δεδουλωμένοι·
4 ὅτε δὲ ἦλθεν τὸ πλήρωμα τοῦ χρόνου, ἐξαπέστειλεν ὁ Θεὸς τὸν υἱὸν αὐτοῦ, γενόμενον ἐκ γυναικός, γενόμενον ὑπὸ νόμον,
5 ἵνα τοὺς ὑπὸ νόμον ἐξαγοράσῃ, ἵνα τὴν υἱοθεσίαν ἀπολάβωμεν.
6 ῞Οτι δέ ἐστε υἱοί, ἐξαπέστειλεν ὁ Θεὸς τὸ Πνεῦμα τοῦ υἱοῦ αὐτοῦ εἰς τὰς καρδίας ἡμῶν, κρᾶζον· ἀββᾶ ὁ πατήρ.
7 ὥστε οὐκέτι εἶ δοῦλος, ἀλλὰ υἱὸς· εἰ δὲ υἱὸς, καὶ κληρονόμος Θεοῦ διὰ Χριστοῦ.
8 ᾿Αλλὰ τότε μὲν οὐκ εἰδότες Θεὸν ἐδουλεύσατε τοῖς μὴ φύσει οὖσι θεοῖς·
9 νῦν δὲ γνόντες Θεόν, μᾶλλον δὲ γνωσθέντες ὑπὸ Θεοῦ, πῶς ἐπιστρέφετε πάλιν ἐπὶ τὰ ἀσθενῆ καὶ πτωχὰ στοιχεῖα, οἷς πάλιν ἄνωθεν δουλεύειν θέλετε;
10 ἡμέρας παρατηρεῖσθε καὶ μῆνας καὶ καιροὺς καὶ ἐνιαυτούς.
11 φοβοῦμαι ὑμᾶς, μήπως εἰκῇ κεκοπίακα εἰς ὑμᾶς.
12 Γίνεσθε ὡς ἐγώ, ὅτι κἀγὼ ὡς ὑμεῖς, ἀδελφοί, δέομαι ὑμῶν. οὐδέν με ἠδικήσατε·
13 οἴδατε δὲ ὅτι δι᾿ ἀσθενείαν τῆς σαρκὸς εὐηγγελισάμην ὑμῖν τὸ πρότερον,
14 καὶ τὸν πειρασμὸν μου τὸν ἐν τῇ σαρκί μου οὐκ ἐξουθενήσατε οὐδὲ ἐξεπτύσατε, ἀλλ᾿ ὡς ἄγγελον Θεοῦ ἐδέξασθέ με, ὡς Χριστὸν ᾿Ιησοῦν.
15 τίς οὖν ἦν ὁ μακαρισμὸς ὑμῶν; μαρτυρῶ γὰρ ὑμῖν ὅτι εἰ δυνατὸν τοὺς ὀφθαλμοὺς ὑμῶν ἐξορύξαντες ἂν ἐδώκατέ μοι.
16 ὥστε ἐχθρὸς ὑμῶν γέγονα ἀληθεύων ὑμῖν;
17 ζηλοῦσιν ὑμᾶς οὐ καλῶς, ἀλλὰ ἐκκλεῖσαι ὑμᾶς θέλουσιν, ἵνα αὐτοὺς ζηλοῦτε.
18 καλὸν δὲ τὸ ζηλοῦσθαι ἐν καλῷ πάντοτε καὶ μὴ μόνον ἐν τῷ παρεῖναί με πρὸς ὑμᾶς.
19 τεκνία μου, οὓς πάλιν ὠδίνω, μέχρις οὗ μορφωθῇ Χριστὸς ἐν ὑμῖν·
20 ἤθελον δὲ παρεῖναι πρὸς ὑμᾶς ἄρτι καὶ ἀλλάξαι τὴν φωνήν μου, ὅτι ἀποροῦμαι ἐν ὑμῖν.
21 Λέγετέ μοι οἱ ὑπὸ νόμον θέλοντες εἶναι· τὸν νόμον οὐκ ἀκούετε;
22 γέγραπται γὰρ ὅτι ᾿Αβραὰμ δύο υἱοὺς ἔσχεν, ἕνα ἐκ τῆς παιδίσκης καὶ ἕνα ἐκ τῆς ἐλευθέρας.
23 ἀλλ᾿ ὁ μὲν ἐκ τῆς παιδίσκης κατὰ σάρκα γεγέννηται, ὁ δὲ ἐκ τῆς ἐλευθέρας διὰ τῆς ἐπαγγελίας.
24 ἅτινά ἐστιν ἀλληγορούμενα· αὗται γάρ εἰσι δύο διαθῆκαι, μία μὲν ἀπὸ ὄρους Σινᾶ, εἰς δουλείαν γεννῶσα, ἥτις ἐστὶν ῎Αγαρ.
25 τὸ γὰρ ῎Αγαρ Σινᾶ ὄρος ἐστὶν ἐν τῇ ᾿Αραβίᾳ, συστοιχεῖ δὲ τῇ νῦν ᾿Ιερουσαλήμ, δουλεύει δὲ μετὰ τῶν τέκνων αὐτῆς·
26 ἡ δὲ ἄνω ᾿Ιερουσαλὴμ ἐλευθέρα ἐστίν, ἥτις ἐστὶ μήτηρ πάντων ἡμῶν.
27 γέγραπται γάρ· εὐφράνθητι στεῖρα ἡ οὐ τίκτουσα, ῥῆξον καὶ βόησον ἡ οὐκ ὠδίνουσα· ὅτι πολλὰ τὰ τέκνα τῆς ἐρήμου μᾶλλον ἢ τῆς ἐχούσης τὸν ἄνδρα.
28 ἡμεῖς δέ, ἀδελφοί, κατὰ ᾿Ισαὰκ ἐπαγγελίας τέκνα ἐσμεν.
29 ἀλλ᾿ ὥσπερ τότε ὁ κατὰ σάρκα γεννηθεὶς ἐδίωκε τὸν κατὰ πνεῦμα, οὕτως καὶ νῦν.
30 ἀλλὰ τί λέγει ἡ γραφή; ἔκβαλε τὴν παιδίσκην καὶ τὸν υἱὸν αὐτῆς· οὐ γὰρ μὴ κληρονομήσει ὁ υἱὸς τῆς παιδίσκης μετὰ τοῦ υἱοῦ τῆς ἐλευθέρας.
31 ῎Αρα, ἀδελφοί, οὐκ ἐσμὲν παιδίσκης τέκνα, ἀλλὰ τῆς ἐλευθέρας.
Gálatas 4 Hebraico – Grego

1 וַאֲנִי אֹמֵר הַיּוֹרֵשׁ כָּל־עוֹד הוּא יֶלֶד אֵינֶנּוּ מְשֻׁנֶּה מֵעָבֶד אַף כִּי־הוּא אֲדוֹן כָּל־הַנַּחֲלָה׃
2 וְהוּא נָתוּן בִּידֵי בֶן־מֶשֶׁק הַבַּיִת וּפְקִידָיו עַד הַיּוֹם הַהוּא אֲשֶׁר יָעַד לוֹ אָבִיו׃
3 כֵּן גַּם־אֲנַחְנוּ בִּימֵי הַיַּלְדוּת כַּעֲבָדִים הָיִינוּ לִיסֹדוֹת הָרָאשִׁים הַשְּׁפָלִים בֶּחָלֶד׃
4 אַךְ כַּאֲשֶׁר מָלְאוּ הַיָּמִים שָׁלַח אֱלֹהִים אֶת־בְּנוֹ אֲשֶׁר נוֹלַד מֵרֶחֶם אִשָּׁה וַאֲשֶׁר נָתוּן תַּחַת מִשְׁטַר הַתּוֹרָה׃
5 לִפְדּוֹת אֶת־הַנְּתוּנִים תַּחַת מִשְׁטַר הַתּוֹרָה לְמַעַן נְקַבֵּל מִשְׁפַּט הַבָּנִים׃
6 וְיַעַן בָּנִים אַתֶּם שָׁלַח אֲלֵיכֶם אֱלֹהִים אֶת־רוּחַ בְּנוֹ בְּקֶרֶב לְבָבֵנוּ אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ־בוֹ אָבִינוּ אָבִינוּ׃
7 עַל־כֵּן אֵינְךָ עוֹד עֶבֶד כִּי בֵן אָתָּה וְאִם־בֵּן גַּם־יוֹרֵשׁ נַחֲלַת הָאֱלֹהִים עַל־יְדֵי הַמָּשִׁיחַ׃
8 וְהִנֵּה לְפָנִים טֶרֶם יְדַעְתֶּם אֶת־הָאֱלֹהִים הִשְׁתַּחֲוִיתֶם לְלֹא־אֱלֹהֵי אֱמֶת׃
9 וְעַתָּה אַחֲרֵי אֲשֶׁר יְדַעְתֶּם אֶת־הָאֱלֹהִים וְאַף גַּם־נוֹדַעְתֶּם לוֹ אֵיךְ תָּשׁוּבוּ אֶל־הַיְסֹדוֹת הַשְּׁפָלִים הָאֲמֵלָלִים כִּי תַחְפְּצוּ לְעָבְדָם עוֹד׃
10 אַתֶּם שֹׁמְרִים יָמִים וָחֳדָשִׁים וּמוֹעֲדִים וְשָׁנִים׃
11 וַאֲנִי יָרֵאתִי כִּי כֹחִי כִּלִּיתִי בָכֶם לָרִיק׃
12 הֱיוּ־נָא כָמֹנִי כַּאֲשֶׁר גַּם־אֲנִי כְמוֹכֶם רְאוּ הִנְנִי מִתְחַנֵּן אֲלֵיכֶם אַחַי כִּי מֵעוֹדְכֶם לֹא עֲשִׂיתֶם־לִי רָעָה׃
13 וְאַתֶּם יֹדְעִים כִּי בְלֹא כֹחַ בְּעַצְמוֹתָי הוֹדַעְתִּי אֶתְכֶם אֶת־הַבְּשׂרָה בַּתְּחִילָּה׃
14 וּבְכוּר עָנְיִי הַצֹּרֵף בְּשָׂרִי לֹא מְאַסְתֶּם וְלֹא גְעַלְתֶּם כִּי כְמַלְאַךְ אֱלֹהִים רְאִיתֶם פָּנַי כִּרְאוֹת פְּנֵי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ׃
15 וְאַיֵּה אֵפוֹא עַתָּה אָשְׁרְכֶם עֵד אֲנִי לָכֶם כִּי בְהִדָּרֵשׁ מִכֶּם גַּם־עֵינֵיכֶם תְּנַקְּרוּן לְתִתָּן־לִי׃
16 הַאִם לְאוֹיֵב הָיִיתִי עָתָּה בַּעֲבוּר הָאֱמֶת אֲשֶׁר אַגִּיד לָכֶם׃
17 לֹא טוֹבָה קִנְאַת הַמְקַנְאִים לָכֶם הַחֲפֵצִים לְהַפְרִיד בֵּין הַדְּבֵקִים לְמַעַן בָּהֶם תִּדְבָּקוּן׃
18 טוֹב הוּא לְקַנֵּא תָמִיד לְדָבָר טוֹב וְלֹא לְבַד בִּרְאֹתְכֶם אֶת־פָּנָי׃
19 יְלָדַי עוֹד הַפַּעַם חֶבְלֵי לֵדָה יֹאחֲזֻנִי עֲלֵיכֶם עַד אֲשֶׁר־יוּצַר בָּכֶם הַמָּשִׁיחַ׃
20 וְזֶה חֶפְצִי עַתָּה לִהְיוֹת עִמָּכֶם וּלְשַׁנּוֹת אֶת־קוֹלִי כִּי בִמְבוּכָה אֲנִי עַל־אֹדוֹתֵיכֶם׃
21 אִמְרוּ לִי אַתֶּם הַחֲפֵצִים לִהְיוֹת תַּחַת מִשְׁטַר הַתּוֹרָה הַאִם לֹא תָבִינוּ דִּבְרֵי הַתּוֹרָה׃
22 הֵן כָּתוּב כִּי שְׁנֵי בָנִים הָיוּ לְאַבְרָהָם הָאֶחָד מִן־הַשִּׁפְחָה וְהַשֵּׁנִי מִן־הַגְּבִירָה׃
23 בֶּן־הַשִּׁפְחָה נוֹלַד כְּדֶרֶךְ כָּל־בָּשָׂר וּבֶן־הַגְּבִירָה בִּדְבַר אֱלֹהִים׃
24 וְאֵלֶּה הַדְּבָרִים הֵם לְמָשָׁל כִּי שְׁתֵּי הַבְּרִיתוֹת הֵנָּה הָאַחַת מֵהַר סִינַי הַיֹּלֶדֶת יְלָדֶיהָ לְעַבְדוּת וְזֹאת הִיא הָגָר׃
25 כִּי הָגָר הִיא הַר סִינַי בַּעֲרָב וְדָמְתָה לִירוּשָׁלַיִם כַּיּוֹם כַּאֲשֶׁר הִיא בְעַבְדוּתָהּ עִם־בָּנֶיהָ׃
26 אַךְ יְרוּשָׁלַיִם אֲשֶׁר לְמַעְלָה הִיא עִיר הַחֹפֶשׁ וְהִיא הָאֵם לְכֻלָּנוּ׃
27 כִּי כָתוּב׃ רָנִּי עֲקָרָה לֹא יָלָדָה פִּצְחִי רִנָּה וְצַהֲלִי לֹא־חָלָה כִּי־רַבִּים בְּנֵי־שׁוֹמֵמָה מִבְּנֵי בְעוּלָה׃
28 אוּלָם אֶחָי כְּיִצְחָק כֵּן בְּנֵי הַהַבְטָחָה אֲנָחְנוּ׃
29 וְכַאֲשֶׁר הַנּוֹלָד אָז כְּדֶרֶךְ כָּל־בָּשָׂר רָדַף אֶת־הַנּוֹלָד עַל־פִּי רוּחַ אֱלֹהִים כֵּן גַּם־עָתָּה׃
30 אֲבָל מָה אֹמֵר הַכָּתוּב גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת וְאֶת־בְּנָהּ כִּי לֹא יִירַשׁ בֶּן־הָאָמָה הַזֹּאת עִם בֶּן־הַגְּבִירָה׃
31 עַל־כֵּן אַחַי לֹא־בְּנֵי הָאָמָה אֲנַחְנוּ כִּי אִם־בְּנֵי־חוֹרִים׃
Gálatas 4 Hebraico – Grego

Gálatas 4 ARC

A adoção da família de Deus

1 – Digo, pois, que, todo o tempo em que o herdeiro é menino, em nada difere do servo, ainda que seja senhor de tudo.
2 – Mas está debaixo de tutores e curadores até ao tempo determinado pelo pai.
3 – Assim também nós, quando éramos meninos, estávamos reduzidos à servidão debaixo dos primeiros rudimentos do mundo;
4 – mas, vindo a plenitude dos tempos, Deus enviou seu Filho, nascido de mulher, nascido sob a lei,
5 – para remir os que estavam debaixo da lei, a fim de recebermos a adoção de filhos.
6 – E, porque sois filhos, Deus enviou aos nossos corações o Espírito de seu Filho, que clama: Abba, Pai.
7 – Assim que já não és mais servo, mas filho; e, se és filho, és também herdeiro de Deus por Cristo.

Preocupação com os Gálatas
8 – Mas, quando não conhecíeis a Deus, servíeis aos que por natureza não são deuses.
9 – Mas agora, conhecendo a Deus ou, antes, sendo conhecidos de Deus, como tornais outra vez a esses rudimentos fracos e pobres, aos quais de novo quereis servir?
10 – Guardais dias, e meses, e tempos, e anos.
11 – Receio de vós que haja eu trabalhado em vão para convosco.
12 – Irmãos, rogo-vos que sejais como eu, porque também eu sou como vós; nenhum mal me fizestes.
13 – E vós sabeis que primeiro vos anunciei o evangelho estando em fraqueza da carne.
14 – E não rejeitastes, nem desprezastes isso que era uma tentação na minha carne; antes, me recebestes como um anjo de Deus, como Jesus Cristo mesmo.
15 – Qual é, logo, a vossa bem-aventurança? Porque vos dou testemunho de que, se possível fora, arrancaríeis os olhos, e mos daríeis.
16 – Fiz-me, acaso, vosso inimigo, dizendo a verdade?
17 – Eles têm zelo por vós, não como convém; mas querem excluir-vos, para que vós tenhais zelo por eles.
18 – É bom ser zeloso, mas sempre do bem e não somente quando estou presente convosco.
19 – Meus filhinhos, por quem de novo sinto as dores de parto, até que Cristo seja formado em vós;
20 – eu bem quisera, agora, estar presente convosco e mudar a minha voz; porque estou perplexo a vosso respeito.
21 – Dizei-me vós, os que quereis estar debaixo da lei: não ouvis vós a lei?

Filhos da promessa
22 – Porque está escrito que Abraão teve dois filhos, um da escrava e outro da livre.
23 – Todavia, o que era da escrava nasceu segundo a carne, mas o que era da livre, por promessa,
24 – o que se entende por alegoria; porque estes são os dois concertos: um, do monte Sinai, gerando filhos para a servidão, que é Agar.
25 – Ora, esta Agar é Sinai, um monte da Arábia, que corresponde à Jerusalém que agora existe, pois é escrava com seus filhos.
26 – Mas a Jerusalém que é de cima é livre, a qual é mãe de todos nós;
27 – porque está escrito: Alegra-te, estéril, que não dás à luz, esforça-te e clama, tu que não estás de parto; porque os filhos da solitária são mais do que os da que tem marido.
28 – Mas nós, irmãos, somos filhos da promessa, como Isaque.
29 – Mas, como, então, aquele que era gerado segundo a carne perseguia o que o era segundo o Espírito, assim é também, agora.
30 – Mas que diz a Escritura? Lança fora a escrava e seu filho, porque, de modo algum, o filho da escrava herdará com o filho da livre.
31 – De maneira que, irmãos, somos filhos não da escrava, mas da livre.
Gálatas 4 Hebraico – Grego