Mateus 9 Hebraico

Mateus 9 Hebraico – Grego Koinê – ARC

Mateus 9 Grego Koinê

1 Καὶ ἐμβὰς εἰς πλοῖον διεπέρασε καὶ ἦλθεν εἰς τὴν ἰδίαν πόλιν.
2 Καὶ ἰδοὺ προσέφερον αὐτῷ παραλυτικὸν ἐπὶ κλίνης βεβλημένον· καὶ ἰδὼν ὁ ᾿Ιησοῦς τὴν πίστιν αὐτῶν εἶπε τῷ παραλυτικῷ· θάρσει, τέκνον· ἀφέωνταί σοι αἱ ἁμαρτίαι σου.
3 καὶ ἰδού τινες τῶν γραμματέων εἶπον ἐν ἑαυτοῖς· οὗτος βλασφημεῖ.
4 καὶ ἰδὼν ὁ ᾿Ιησοῦς τὰς ἐνθυμήσεις αὐτῶν εἶπεν· ἱνατί ὑμεῖς ἐνθυμεῖσθε πονηρὰ ἐν ταῖς καρδίαις ὑμῶν;
5 τί γάρ ἐστιν εὐκοπώτερον, εἰπεῖν, ἀφέωνταί σοι αἱ ἁμαρτίαι, ἢ εἰπεῖν, ἔγειρε καὶ περιπάτει;
6 ἵνα δὲ εἰδῆτε ὅτι ἐξουσίαν ἔχει ὁ Υἱὸς τοῦ ἀνθρώπου ἐπὶ τῆς γῆς ἀφιέναι ἁμαρτίας – τότε λέγει τῷ παραλυτικῷ· ἐγερθεὶς ἆρόν σου τὴν κλίνην καὶ ὕπαγε εἰς τὸν οἶκόν σου.
7 καὶ ἐγερθεὶς ἀπῆλθεν εἰς τὸν οἶκον αὐτοῦ.
8 ἰδόντες δὲ οἱ ὄχλοι ἐθαύμασαν καὶ ἐδόξασαν τὸν Θεὸν τὸν δόντα ἐξουσίαν τοιαύτην τοῖς ἀνθρώποις.
9 Καὶ παράγων ὁ ᾿Ιησοῦς ἐκεῖθεν εἶδεν ἄνθρωπον καθήμενον ἐπὶ τὸ τελώνιον, Ματθαῖον λεγόμενον, καὶ λέγει αὐτῷ· ἀκολούθει μοι. καὶ ἀναστὰς ἠκολούθησεν αὐτῷ.
10 Καὶ ἐγένετο αὐτοῦ ἀνακειμένου ἐν τῇ οἰκίᾳ, καὶ ἰδοὺ πολλοὶ τελῶναι καὶ ἁμαρτωλοὶ ἐλθόντες συνανέκειντο τῷ ᾿Ιησοῦ καὶ τοῖς μαθηταῖς αὐτοῦ.
11 καὶ ἰδόντες οἱ Φαρισαῖοι εἶπον τοῖς μαθηταῖς αὐτοῦ· διὰ τί μετὰ τῶν τελωνῶν καὶ ἁμαρτωλῶν ἐσθίει ὁ διδάσκαλος ὑμῶν;
12 ὁ δὲ ᾿Ιησοῦς ἀκούσας εἶπεν αὐτοῖς· οὐ χρείαν ἔχουσιν οἱ ἰσχύοντες ἰατροῦ, ἀλλ᾿ οἱ κακῶς ἔχοντες.
13 πορευθέντες δὲ μάθετε τί ἐστιν ἔλεον θέλω καὶ οὐ θυσίαν. οὐ γὰρ ἦλθον καλέσαι δικαίους, ἀλλ᾿ ἁμαρτωλούς εἰς μετάνοιαν.
14 Τότε προσέρχονται αὐτῷ οἱ μαθηταὶ ᾿Ιωάννου λέγοντες· διὰ τί ἡμεῖς καὶ οἱ Φαρισαῖοι νηστεύομεν πολλά, οἱ δὲ μαθηταί σου οὐ νηστεύουσι;
15 καὶ εἶπεν αὐτοῖς ὁ ᾿Ιησοῦς· μὴ δύνανται οἱ υἱοὶ τοῦ νυμφῶνος πενθεῖν ἐφ᾿ ὅσον χρόνον μετ᾿ αὐτῶν ἐστιν ὁ νυμφίος; ἐλεύσονται δὲ ἡμέραι ὅταν ἀπαρθῇ ἀπ᾿ αὐτῶν ὁ νυμφίος, καὶ τότε νηστεύσουσιν.
16 οὐδεὶς δὲ ἐπιβάλλει ἐπίβλημα ῥάκους ἀγνάφου ἐπὶ ἱματίῳ παλαιῷ· αἴρει γὰρ τὸ πλήρωμα αὐτοῦ ἀπὸ τοῦ ἱματίου, καὶ χεῖρον σχίσμα γίνεται.
17 οὐδὲ βάλλουσιν οἶνον νέον εἰς ἀσκοὺς παλαιούς· εἰ δὲ μή γε, ῥήγνυνται οἱ ἀσκοί καὶ ὁ οἶνος ἐκχεῖται καὶ οἱ ἀσκοὶ ἀπόλλυνται· ἀλλὰ οἶνον νέον εἰς ἀσκοὺς βάλλουσιν καινούς, καὶ ἀμφότερα συντηροῦνται.
18 Ταῦτα αὐτοῦ λαλοῦντος αὐτοῖς ἰδοὺ ἄρχων εἶς προσελθὼν προσεκύνει αὐτῷ λέγων ὅτι ἡ θυγάτηρ μου ἄρτι ἐτελεύτησεν· ἀλλὰ ἐλθὼν ἐπίθες τὴν χεῖρά σου ἐπ᾿ αὐτήν καὶ ζήσεται.
19 καὶ ἐγερθεὶς ὁ ᾿Ιησοῦς ἠκολούθησεν αὐτῷ καὶ οἱ μαθηταὶ αὐτοῦ.
20 Καὶ ἰδοὺ γυνὴ, αἱμορροοῦσα δώδεκα ἔτη, προσελθοῦσα ὄπισθεν ἣψατο τοῦ κρασπέδου τοῦ ἱματίου αὐτοῦ·
21 ἔλεγε γὰρ ἐν ἑαυτῇ, ἐὰν μόνον ἅψωμαι τοῦ ἱματίου αὐτοῦ, σωθήσομαι.
22 ὁ δὲ ᾿Ιησοῦς ἐπιστραφεὶς καὶ ἰδὼν αὐτὴν εἶπε· θάρσει, θύγατερ· ἡ πίστις σου σέσωκέ σε. καὶ ἐσώθη ἡ γυνὴ ἀπὸ τῆς ὥρας ἐκείνης.
23 Καὶ ἐλθὼν ὁ ᾿Ιησοῦς εἰς τὴν οἰκίαν τοῦ ἄρχοντος καὶ ἰδὼν τοὺς αὐλητὰς καὶ τὸν ὄχλον θορυβούμενον,
24 λέγει αὐτοῖς· ἀναχωρεῖτε· οὐ γὰρ ἀπέθανε τὸ κοράσιον, ἀλλὰ καθεύδει. καὶ κατεγέλων αὐτοῦ.
25 ὅτε δὲ ἐξεβλήθη ὁ ὄχλος, εἰσελθὼν ἐκράτησε τῆς χειρὸς αὐτῆς καὶ ἠγέρθη τὸ κοράσιον.
26 καὶ ἐξῆλθεν ἡ φήμη αὕτη εἰς ὅλην τὴν γῆν ἐκείνην.
27 Καὶ παράγοντι ἐκεῖθεν τῷ ᾿Ιησοῦ ἠκολούθησαν αὐτῷ δύο τυφλοὶ κράζοντες καὶ λέγοντες· ἐλέησον ἡμᾶς, υἱὲ Δαυΐδ.
28 ἐλθόντι δὲ εἰς τὴν οἰκίαν προσῆλθον αὐτῷ οἱ τυφλοί, καὶ λέγει αὐτοῖς ὁ ᾿Ιησοῦς· πιστεύετε ὅτι δύναμαι τοῦτο ποιῆσαι; λέγουσιν αὐτῷ· ναί, Κύριε.
29 τότε ἣψατο τῶν ὀφθαλμῶν αὐτῶν λέγων· κατὰ τὴν πίστιν ὑμῶν γενηθήτω ὑμῖν.
30 καὶ ἀνεῴχθησαν αὐτῶν οἱ ὀφθαλμοί· καὶ ἐνεβριμήσατο αὐτοῖς ὁ ᾿Ιησοῦς λέγων· ὁρᾶτε μηδεὶς γινωσκέτω.
31 οἱ δὲ ἐξελθόντες διεφήμισαν αὐτὸν ἐν ὅλῃ τῇ γῇ ἐκείνῃ.
32 Αὐτῶν δὲ ἐξερχομένων ἰδοὺ προσήνεγκαν αὐτῷ ἄνθρωπον κωφὸν δαιμονιζόμενον·
33 καὶ ἐκβληθέντος τοῦ δαιμονίου ἐλάλησεν ὁ κωφός, καὶ ἐθαύμασαν οἱ ὄχλοι λέγοντες ὅτι οὐδέποτε ἐφάνη οὕτως ἐν τῷ ᾿Ισραήλ.
34 οἱ δὲ Φαρισαῖοι ἔλεγον· ἐν τῷ ἄρχοντι τῶν δαιμονίων ἐκβάλλει τὰ δαιμόνια.
35 Καὶ περιῆγεν ὁ ᾿Ιησοῦς τὰς πόλεις πάσας καὶ τὰς κώμας διδάσκων ἐν ταῖς συναγωγαῖς αὐτῶν καὶ κηρύσσων τὸ εὐαγγέλιον τῆς βασιλείας καὶ θεραπεύων πᾶσαν νόσον καὶ πᾶσαν μαλακίαν ἐν τῷ λαῷ.
36 ᾿Ιδὼν δὲ τοὺς ὄχλους ἐσπλαγχνίσθη περὶ αὐτῶν, ὅτι ἦσαν ἐκλελυμένοι καὶ ἐρριμμένοι ὡς πρόβατα μὴ ἔχοντα ποιμένα.
37 τότε λέγει τοῖς μαθηταῖς αὐτοῦ· ὁ μὲν θερισμὸς πολύς, οἱ δὲ ἐργάται ὀλίγοι·
38 δεήθητε οὖν τοῦ κυρίου τοῦ θερισμοῦ ὅπως ἐκβάλῃ ἐργάτας εἰς τὸν θερισμὸν αὐτοῦ.
Mateus 9 Hebraico – Grego

1 וַיֵּרֶד בָּאֳנִיָּה וַיַּעֲבֹר וַיָּבֹא אֶל־עִירוֹ׃
2 וְהִנֵּה הֵבִיאוּ אֵלָיו אִישׁ נְכֵה עֲצָמוֹת שֹׁכֵב עַל־הַמִּטָּה וּבִרְאוֹת יֵשׁוּעַ אֶת־אֱמוּנָתָם אָמַר אֶל־נְכֵה הָעֲצָמוֹת חֲזַק בְּנִי נִסְלְחוּ־לְךָ חַטֹּאתֶיךָ׃
3 וְשָׁם אֲנָשִׁים סוֹפְרִים אָמְרוּ בְלִבָּם הָאִישׁ הַזֶּה מְגַדֵּף הוּא׃
4 וַיֵּדַע יֵשׁוּעַ אֶת־מַחְשְׁבֹתָם וַיֹּאמַר מַדּוּעַ תֶּהְגּוּ רָעוֹת בִּלְבַבְכֶם׃
5 כִּי מָה נָקֵל אִם לֵאמֹר נִסְלְחוּ־לְךָ חַטֹּאתֶיךָ אוֹ לֵאמֹר קוּם וְהִתְהַלָּךְ׃
6 אַךְ לְמַעַן תֵּדְעוּן כִּי יֵשׁ רִשְׁיוֹן לְבֶן־הָאָדָם בָּאָרֶץ לִסְלֹחַ חַטָּאִים אָז אָמַר אֶל־נְכֵה הָעֲצָמוֹת קוּם שָׂא אֶת־מִטָּתְךָ וְלֶךְ־לְךָ אֶל־בֵּיתֶךָ׃
7 וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶל־בֵּיתוֹ׃
8 וַיִּרְאוּ הֲמוֹן הָעָם וַיִשְׁתּוֹמֲמוּ וַיִּתְּנוּ כָבוֹד לֵאלֹהִים אֲשֶׁר נָתַן שִׁלְטוֹן כָּזֶה לִבְנֵי־אָדָם׃
9 וַיַּעֲבֹר יֵשׁוּעַ מִשָּׁם וַיַּרְא אִישׁ אֶחָד יֹשֵׁב בְּבֵית־הַמֶּכֶס וּשְׁמוֹ מַתִּתְיָהוּ וַיֹּאמֶר אֵלָיו לֵךְ אַחֲרָי וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אַחֲרָיו׃
10 וַיְהִי בְּשִׁבְתּוֹ עַל־הַלֶּחֶם בְּבֵיתוֹ וְהִנֵּה מוֹכְסִים וְחַטָּאִים רַבִּים בָּאוּ וַיֵּשְׁבוּ לֶאֱכֹל עִם־יֵשׁוּעַ וְתַלְמִידָיו׃
11 וַיִּרְאוּ הַפְּרוּשִׁים וַיֹּאמְרוּ אֶל־תַּלְמִידָיו מַדּוּעַ יֹאכַל רַבְּכֶם עִם־הַמּוֹכְסִים וְהַחַטָּאִים׃
12 וַיִּשְׁמַע יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הַחֲזָקִים אֵין לָהֶם דָּבָר עִם־הָרֹפֵא כִּי אִם־הַחוֹלִים׃
13 וְאַתֶּם לְכוּ לִמְדוּ לָדַעַת מַה־זֶּה חֶסֶד חָפַצְתִּי וְלֹא זָבַח כִּי לֹא־בָאתִי לִקְרֹא לַצַּדִּיקִים לָבֹא כִּי אִם־לַחַטָּאִים לִתְּשׁוּבָה׃
14 וַיִּגְּשׁוּ אֵלָיו תַּלְמִידֵי יוֹחָנָן וַיֹּאמְרוּ מַדּוּעַ אֲנַחְנוּ עִם־הַפְּרוּשִׁים מַרְבִּים לָצוּם וְתַלְמִידֶיךָ לֹא יָצֻמוּ׃
15 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ הֲיִתְאַבְּלוּ קְרֻאֵי הַחֲתֻנָּה בְּעוֹד הֶחָתָן עִמָּהֶם וְהִנֵּה יָמִים יָבֹאוּ וְלֻקַּח מֵהֶם הֶחָתָן וְאָז יָצֻמוּ׃
16 וְאֵין תֹּפְרִים טְלָאָה חֲדָשָׁה עַל־שִׂמְלָה בָלָה פֶּן־הַטְּלָאָה בְּמִלֻּאָתָהּ תִּגְרַע מִן־הַשִּׂמְלָה וְתוֹסִיף עַל־קְרָעֶיהָ׃
17 וְתִירוֹשׁ לֹא יֻתַּן בְּנֹאדוֹת בָּלִים פֶּן־יִבָּקְעוּ הַנֹּאדוֹת וְנִשְׁפַּךְ הַיַּיִן וְהַנֹּאדוֹת יִכְלָיוּן אֲבָל תִּירוֹשׁ יֻתַּן בְּנֹאדוֹת חֲדָשִׁים וּשְׁמֻרִים יִהְיוּ שְׁנֵיהֶם׃
18 עוֹדֶנּוּ מְדַבֵּר אֲלֵיהֶם כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְהִנֵּה אַחַד הָרָאשִׁים בָּא וַיִּשְׁתַּחוּ־לוֹ לֵאמֹר בִּתִּי מֵתָה עָלַי בָּזֶה אֲבָל בֹּא וְשִׂים־נָא יָדְךָ עָלֶיהָ וְחָיֹה תִחְיֶה׃
19 וַיָּקָם יֵשׁוּעַ וַיֵּלֶךְ עִמּוֹ הוּא וְתַלְמִידָיו׃
20 וְהִנֵּה אִשָּׁה זָבַת־דָּם אֲשֶׁר יְמֵי זוֹבָהּ נִמְשְׁכוּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֶה שָׁנָה קָרְבָה וַתִּגַּע בִּכְנַף בִּגְדוֹ מֵאַחֲרָיו׃
21 כִּי אָמְרָה בְּלִבָּהּ אִם אַךְ־אֶגַּע בְּבִגְדוֹ וְאִוָּשֵׁעָה׃
22 וַיִּפֶן יֵשׁוּעַ וַיַּרְא אֹתָהּ וַיֹּאמַר חִזְקִי בִתִּי אֱמוּנָתֵךְ הוֹשִׁיעָה לָּךְ וּבָעֵת הַהִיא עָלְתָה אֲרֻכָה לָהּ׃
23 וַיָּבֹא יֵשׁוּעַ אֶל־בֵּית־הָרֹאשׁ וַיַּרְא אֶת־הַמְחַלְּלִים בַּחֲלִלִים וְאֶת־הָעָם הֹמֶה׃
24 וַיֹּאמַר צְאוּ מִזֶּה הַיַּלְדָּה לֹא מֵתָה כִּי רַק יְשֵׁנָה הִיא וַיִּלְעֲגוּ לוֹ׃
25 וְכַאֲשֶׁר הוֹצִיאוּ אֶת־הָעָם מִשָּׁם וַיָּבֹא הַבָּיְתָה וַיַּחֲזֶק בְּיָדָהּ וַתָּקָם הַנַּעֲרָה עַל־רַגְלֶיהָ׃
26 וְהַשְּׁמֻעָה הַזֹּאת יָצְאָה בְּכָל־הָאָרֶץ הַהִיא׃
27 וַיַּעֲבֹר יֵשׁוּעַ מִשָּׁם וּשְׁנֵי אֲנָשִׁים עִוְרִים הָלְכוּ אַחֲרָיו צֹעֲקִים וְקֹרִאים חָנֵּנוּ בֶּן־דָּוִד׃
28 וּכְבֹאוֹ אֶל־הַבַּיִת וַיִּגְּשׁוּ לְפָנָיו הַעִוְרִים וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אֲלֵיהֶם הֲתַאֲמִינוּ כִּי יֶשׁ־לְאֵל יָדִי לַעֲשׂוֹת כָּזֹאת וַיַּעֲנוּ אֹתוֹ הֵן אֲדֹנֵינוּ׃
29 וַיִּגַּע בְּעֵינֵיהֶם וַיֹּאמַר כֶּאֱמוּנַתְכֶם כֵּן יָקוּם לָכֶם׃
30 וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵיהֶם וַיָּעַד בָּם יֵשׁוּעַ לֵאמֹר רְאוּ לְבִלְתִּי יִוָּדַע הַדָּבָר לְאִישׁ׃
31 וְהֵם יָצְאוּ וַיֹּצִיאוּ אֶת־שָׁמְעוֹ בְּכָל־הָאָרֶץ הַהִיא׃
32 אַךְ הֵם יֹצְאִים וְאִישׁ אִלֵּם הוּבָא לְפָנָיו אֲשֶׁר רוּחַ רָע דָּבַק בּוֹ׃
33 וַיְגָרֶשׁ אֶת־הָרוּחַ הָרָע מִמֶּנּוּ וְהָאִלֵּם הֵחֵל לְדַבֵּר וַיִּתְמְהוּ הֲמוֹן הָעָם וַיֹּאמְרוּ מֵעוֹלָם לֹא־נִרְאֲתָה כָזֹאת בְּיִשְׂרָאֵל׃
34 אֶפֶס הַפְּרוּשִׁים אָמְרוּ עַל־יְדֵי שַׂר־הַשֵּׁדִים הוּא מְגָרֵשׁ אֶת־הַשֵּׁדִים׃
35 וַיָּסָב יֵשׁוּעַ בְּכָל־הֶעָרִים וְהַכְּפָרִים וַיּוֹרֶה לָהֶם בְּבָתֵּי הַכְּנֵסֶת מְבַשֵּׂר בְּשׂוֹרַת הַמַּלְכוּת וְרֹפֵא כָל־מַחֲלָה וְכָל־מַדְוֶה בָּעָם׃
36 וְכַאֲשֶׁר רָאָה אֶת־הַהֲמֹנִים נִכְמְרוּ רַחֲמָיו עֲלֵיהֶם כִּי הֵם מִתְעַלְּפִים וּנְפֹצִים כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין־לָהֶם רֹעֶה׃
37 וַיֹּאמֶר אֶל־תַּלְמִידָיו אוּלָם הַקָּצִיר רַב וְהַפֹּעֲלִים מְעַטִּים׃
38 עַל־כֵּן הַעְתִּירוּ אֶל־אֲדוֹן הַקָּצִיר לִשְׁלֹחַ פֹּעֲלִים לִקְצִירוֹ׃
Mateus 9 Hebraico – Grego

Mateus Capítulo 9 ARC

A cura de um paralítico – Compare com Mateus 9 Hebraico – Grego

1 – E, entrando no barco, passou para a outra margem, e chegou à sua cidade. E eis que lhe trouxeram um paralítico deitado numa cama.
2 – E Jesus, vendo a fé deles, disse ao paralítico: Filho, tem bom ânimo; perdoados te são os teus pecados.
3 – E eis que alguns dos escribas diziam entre si: Ele blasfema.
4 – Mas Jesus, conhecendo os seus pensamentos, disse: Por que pensais mal em vosso coração?
5 – Pois o que é mais fácil? Dizer ao paralítico: Perdoados te são os teus pecados, ou: Levanta-te e anda?
6 – Ora, para que saibais que o Filho do Homem tem na terra autoridade para perdoar pecados — disse então ao paralítico: Levanta-te, toma a tua cama e vai para tua casa.
7 – E, levantando-se, foi para sua casa.
8 – E a multidão, vendo isso, maravilhou-se e glorificou a Deus, que dera tal poder aos homens.

O chamado de Mateus

9 – E Jesus, passando adiante dali, viu assentado na alfândega um homem chamado Mateus e disse-lhe: Segue-me. E ele, levantando-se, o seguiu.
10 – E aconteceu que, estando ele em casa sentado à mesa, chegaram muitos publicanos e pecadores e sentaram-se juntamente com Jesus e seus discípulos.
11 – E os fariseus, vendo isso, disseram aos seus discípulos: Por que come o vosso Mestre com os publicanos e pecadores?
12 – Jesus, porém, ouvindo, disse-lhes: Não necessitam de médico os sãos, mas sim, os doentes.
13 – Ide, porém, e aprendei o que significa: Misericórdia quero e não sacrifício. Porque eu não vim para chamar os justos, mas os pecadores, ao arrependimento.

O jejum – Compare com Mateus 9 Hebraico – Grego

14 – Então, chegaram ao pé dele os discípulos de João, dizendo: Por que jejuamos nós, e os fariseus, muitas vezes, e os teus discípulos não jejuam?
15 – E disse-lhes Jesus: Podem, porventura, andar tristes os filhos das bodas, enquanto o esposo está com eles? Dias, porém, virão em que lhes será tirado o esposo, e então jejuarão.
16 – Ninguém deita remendo de pano novo em veste velha, porque semelhante remendo rompe a veste, e faz-se maior a rotura.
17 – Nem se deita vinho novo em odres velhos; aliás, rompem-se os odres, e entorna-se o vinho, e os odres estragam-se; mas deita-se vinho novo em odres novos, e assim ambos se conservam.

O poder sobre a doença e a morte
18 – Dizendo-lhes ele essas coisas, eis que chegou um chefe e o adorou, dizendo: Minha filha faleceu agora mesmo; mas vem, impõe-lhe a tua mão, e ela viverá.
19 – E Jesus, levantando-se, seguiu-o, e os seus discípulos também.
20 – E eis que uma mulher que havia já doze anos padecia de um fluxo de sangue, chegando por detrás dele, tocou a orla da sua veste,
21 – porque dizia consigo: Se eu tão somente tocar a sua veste, ficarei sã.
22 – E Jesus, voltando-se e vendo-a, disse: Tem ânimo, filha, a tua fé te salvou. E imediatamente a mulher ficou sã.
23 – E Jesus, chegando à casa daquele chefe, e vendo os instrumentistas e o povo em alvoroço,
24 – disse-lhes: Retirai-vos, que a menina não está morta, mas dorme. E riram-se dele.
25 – E, logo que o povo foi posto fora, entrou Jesus e pegou-lhe na mão, e a menina levantou-se.
26 – E espalhou-se aquela notícia por todo aquele país.

A cura de dois cegos
27 – E, partindo Jesus dali, seguiram-no dois cegos, clamando e dizendo: Tem compaixão de nós, Filho de Davi.
28 – E, quando chegou à casa, os cegos se aproximaram dele; e Jesus disse-lhes: Credes vós que eu possa fazer isto? Disseram-lhe eles: Sim, Senhor.
29 – Tocou, então, os olhos deles, dizendo: Seja-vos feito segundo a vossa fé.
30 – E os olhos se lhes abriram. E Jesus ameaçou-os, dizendo: Olhai que ninguém o saiba.
31 – Mas, tendo ele saído, divulgaram a sua fama por toda aquela terra.
A cura de um mudo
32 – E, havendo-se eles retirado, trouxeram-lhe um homem mudo e endemoninhado.
33 – E, expulso o demônio, falou o mudo; e a multidão se maravilhou, dizendo: Nunca tal se viu em Israel.
34 – Mas os fariseus diziam: Ele expulsa os demônios pelo príncipe dos demônios.

A seara e os ceifeiros
35 – E percorria Jesus todas as cidades e aldeias, ensinando nas sinagogas deles, e pregando o evangelho do Reino, e curando todas as enfermidades e moléstias entre o povo.
36 – E, vendo a multidão, teve grande compaixão deles, porque andavam desgarrados e errantes como ovelhas que não têm pastor.
37 – Então, disse aos seus discípulos: A seara é realmente grande, mas poucos são os ceifeiros.
38 – Rogai, pois, ao Senhor da seara que mande ceifeiros para a sua seara.

Mateus 9 Hebraico – Grego

Todos os Capítulos de Mateus

Mateus 9 Hebraico – Grego Koinê – ARC

Mateus 9 Grego Koinê