1Coríntios 7 Hebraico

1Coríntios 7 Grego Koinê

1 Περὶ δὲ ὧν ἐγράψατε μοι, καλὸν ἀνθρώπῳ γυναικὸς μὴ ἅπτεσθαι·
2 διὰ δὲ τὰς πορνείας ἕκαστος τὴν ἑαυτοῦ γυναῖκα ἐχέτω, καὶ ἑκάστη τὸν ἴδιον ἄνδρα ἐχέτω.
3 τῇ γυναικὶ ὁ ἀνὴρ τὴν ὀφειλὴν εὔνοιαν ἀποδιδότω· ὁμοίως δὲ καὶ ἡ γυνὴ τῷ ἀνδρί.
4 ἡ γυνὴ τοῦ ἰδίου σώματος οὐκ ἐξουσιάζε, ἀλλ᾿ ὁ ἀνήρ· ὁμοίως δὲ καὶ ὁ ἀνὴρ τοῦ ἰδίου σώματος οὐκ ἐξουσιάζει, ἀλλ᾿ ἡ γυνή.
5 μὴ ἀποστερεῖτε ἀλλήλους, εἰ μή τι ἂν ἐκ συμφώνου πρὸς καιρὸν, ἵνα σχολάζητε τῇ νηστείᾳ καὶ τῇ προσευχῇ καὶ πάλιν ἐπὶ τὸ αὐτὸ συνέρχησθε, ἵνα μὴ πειράζῃ ὑμᾶς ὁ Σατανᾶς διὰ τὴν ἀκρασίαν ὑμῶν.
6 τοῦτο δὲ λέγω κατὰ συγγνώμην, οὐ κατ᾿ ἐπιταγήν.
7 θέλω γὰρ πάντας ἀνθρώπους εἶναι ὡς καὶ ἐμαυτόν· ἀλλ᾿ ἕκαστος ἴδιον χάρισμα ἔχει ἐκ Θεοῦ, ὁ μὲν οὕτως, ὁ δὲ οὕτως.
8 Λέγω δὲ τοῖς ἀγάμοις καὶ ταῖς χήραις, καλὸν αὐτοῖς ἐστιν ἐὰν μείνωσιν ὡς κἀγώ.
9 εἰ δὲ οὐκ ἐγκρατεύονται, γαμησάτωσαν· κρεῖσσον γάρ ἐστι γαμῆσαι ἢ πυροῦσθαι.
10 τοῖς δὲ γεγαμηκόσι παραγγέλλω, οὐκ ἐγὼ, ἀλλ᾿ ὁ Κύριος, γυναῖκα ἀπὸ ἀνδρὸς μὴ χωρισθῆναι·
11 ἐὰν δὲ καὶ χωρισθῇ, μενέτω ἄγαμος ἢ τῷ ἀνδρὶ καταλλαγήτω· καὶ ἄνδρα γυναῖκα μὴ ἀφιέναι.
12 τοῖς δὲ λοιποῖς λέγω ἐγώ, οὐχ ὁ Κύριος· εἴ τις ἀδελφὸς γυναῖκα ἔχει ἄπιστον, καὶ αὐτὴ συνευδοκεῖ οἰκεῖν μετ᾿ αὐτοῦ, μὴ ἀφιέτω αὐτήν·
13 καὶ γυνὴ εἴ τις ἔχει ἄνδρα ἄπιστον, καὶ οὗτος συνευδοκεῖ οἰκεῖν μετ᾿ αὐτῆς, μὴ ἀφιέτω αὐτόν,
14 ἡγίασται γὰρ ὁ ἀνὴρ ὁ ἄπιστος ἐν τῇ γυναικί, καὶ ἡγίασται ἡ γυνὴ ἡ ἄπιστος ἐν τῷ ἀνδρί· ἐπεὶ ἄρα τὰ τέκνα ὑμῶν ἀκάθαρτά ἐστι, νῦν δὲ ἅγιά ἐστιν.
15 εἰ δὲ ὁ ἄπιστος χωρίζεται, χωριζέσθω. οὐ δεδούλωται ὁ ἀδελφὸς ἢ ἡ ἀδελφὴ ἐν τοῖς τοιούτοις· ἐν δὲ εἰρήνῃ κέκληκεν ὑμᾶς ὁ Θεός.
16 τί γὰρ οἶδας, γύναι, εἰ τὸν ἄνδρα σώσεις; ἢ τί οἶδας, ἄνερ, εἰ τὴν γυναῖκα σώσεις;
17 Εἰ μὴ ἑκάστῳ ὡς ἐμέρισεν ὁ Θεός, ἕκαστον ὡς κέκληκεν ὁ Κύριος, οὕτως περιπατείτω. καὶ οὕτως ἐν ταῖς ἐκκλησίαις πάσαις διατάσσομαι.
18 περιτετμημένος τις ἐκλήθη; μὴ ἐπισπάσθω. ἐν ἀκροβυστίᾳ τις ἐκλήθη; μὴ περιτεμνέσθω.
19 ἡ περιτομὴ οὐδέν ἐστι, καὶ ἡ ἀκροβυστία οὐδέν ἐστιν, ἀλλὰ τήρησις ἐντολῶν Θεοῦ.
20 ἕκαστος ἐν τῇ κλήσει ᾗ ἐκλήθη, ἐν ταύτῃ μενέτω.
21 δοῦλος ἐκλήθης; μή σοι μελέτω· ἀλλ᾿ εἰ καὶ δύνασαι ἐλεύθερος γενέσθαι, μᾶλλον χρῆσαι.
22 ὁ γὰρ ἐν Κυρίῳ κληθεὶς δοῦλος ἀπελεύθερος Κυρίου ἐστίν· ὁμοίως καὶ ὁ ἐλεύθερος κληθεὶς δοῦλός ἐστι Χριστοῦ.
23 τιμῆς ἠγοράσθητε· μὴ γίνεσθε δοῦλοι ἀνθρώπων.
24 ἕκαστος ἐν ᾧ ἐκλήθη, ἀδελφοί, ἐν τούτῳ μενέτω παρὰ Θεῷ.
25 Περὶ δὲ τῶν παρθένων ἐπιταγὴν Κυρίου οὐκ ἔχω· γνώμην δὲ δίδωμι ὡς ἠλεημένος ὑπὸ Κυρίου πιστὸς εἶναι.
26 νομίζω οὖν τοῦτο καλὸν ὑπάρχειν διὰ τὴν ἐνεστῶσαν ἀνάγκην, ὅτι καλὸν ἀνθρώπῳ τὸ οὕτως εἶναι.
27 δέδεσαι γυναικί; μὴ ζήτει λύσιν. λέλυσαι ἀπὸ γυναικός; μὴ ζήτει γυναῖκα.
28 ἐὰν δὲ καὶ γήμης, οὐχ ἥμαρτες· καὶ ἐὰν γήμῃ ἡ παρθένος, οὐχ ἥμαρτε. θλῖψιν δὲ τῇ σαρκὶ ἕξουσιν οἱ τοιοῦτοι, ἐγὼ δὲ ὑμῶν φείδομαι.
29 τοῦτο δέ φημι, ἀδελφοί, ὁ καιρὸς συνεσταλμένος τὸ λοιπὸν ἐστίν· ἵνα καὶ οἱ ἔχοντες γυναῖκας ὡς μὴ ἔχοντες ὦσι,
30 καὶ οἱ κλαίοντες ὡς μὴ κλαίοντες, καὶ οἱ χαίροντες ὡς μὴ χαίροντες, καὶ οἱ ἀγοράζοντες ὡς μὴ κατέχοντες,
31 καὶ οἱ χρώμενοι τῷ κόσμῳ τούτῳ ὡς μὴ καταχρώμενοι· παράγει γὰρ τὸ σχῆμα τοῦ κόσμου τούτου.
32 θέλω δὲ ὑμᾶς ἀμερίμνους εἶναι. ὁ ἄγαμος μεριμνᾷ τὰ τοῦ Κυρίου, πῶς ἀρέσῃ τῷ Κυρίῳ·
33 ὁ δὲ γαμήσας μεριμνᾷ τὰ τοῦ κόσμου, πῶς ἀρέσῃ τῇ γυναικί.
34 μεμέρισται καὶ ἡ γυνὴ καὶ ἡ παρθένος. ἡ ἄγαμος μεριμνᾷ τὰ τοῦ Κυρίου, ἵνα ᾖ ἁγία καὶ σώματι καὶ πνεύματι· ἡ δὲ γαμήσασα μεριμνᾷ τὰ τοῦ κόσμου, πῶς ἀρέσῃ τῷ ἀνδρί.
35 τοῦτο δὲ πρὸς τὸ ὑμῶν αὐτῶν σύμφορον λέγω, οὐχ ἵνα βρόχον ὑμῖν ἐπιβάλω, ἀλλὰ πρὸς τὸ εὔσχημον καὶ εὐπάρεδρον τῷ Κυρίῳ ἀπερισπάστως.
36 Εἰ δέ τις ἀσχημονεῖν ἐπὶ τὴν παρθένον αὐτοῦ νομίζει, ἐὰν ᾖ ὑπέρακμος, καὶ οὕτως ὀφείλει γίνεσθαι, ὃ θέλει ποιείτω· οὐχ ἁμαρτάνει· γαμείτωσαν.
37 ὃς δὲ ἕστηκεν ἑδραῖος ἐν τῇ καρδίᾳ, μὴ ἔχων ἀνάγκην, ἐξουσίαν δὲ ἔχει περὶ τοῦ ἰδίου θελήματος, καὶ τοῦτο κέκρικεν ἐν τῇ καρδίᾳ αὐτοῦ, τοῦ τηρεῖν τὴν ἑαυτοῦ παρθένον, καλῶς ποιεῖ.
38 ὥστε καὶ ὁ ἐκγαμίζων καλῶς ποιεῖ, ὁ δὲ μὴ ἐκγαμίζων κρεῖσσον ποιήσει.
39 Γυνὴ δέδεται νόμῳ ἐφ᾿ ὅσον χρόνον ζῇ ὁ ἀνὴρ αὐτῆς· ἐὰν δὲ κοιμηθῇ ὁ ἀνήρ αὐτῆς· ἐλευθέρα ἐστὶν ᾧ θέλει γαμηθῆναι, μόνον ἐν Κυρίῳ.
40 μακαριωτέρα δέ ἐστιν ἐὰν οὕτω μείνῃ, κατὰ τὴν ἐμὴν γνώμην· δοκῶ δὲ κἀγὼ Πνεῦμα Θεοῦ ἔχειν.
1Coríntios 7 Hebraico – Grego

1 וְעַל־אֹדוֹת אֲשֶׁר־כְּתַבְתֶּם הִנְנִי אֹמֵר טוֹב לְאִישׁ לְבַל יִגַּע בְּאִשָׁהּ׃
2 אַךְ לְהַרְחִיק אֶת־הַזְּנוּת כָּל־אִישׁ יִקַּח־לוֹ אִשָּׁה וְכָל־אִשָּׁה תִּנָּשֵׂא לְבָעַל׃
3 הָאִישׁ יְמַלֵּא חֶפְצֵי אִשְׁתּוֹ כַּמִּשְׁפָּט וְכֵן הָאִשָּׁה לְבַעְלָהּ׃
4 אֵין לָאִשָּׁה שִׁלְטוֹן עַל־בְּשָׂרָהּ כִּי אִם־בַּעְלָהּ וְכֵן אֵין לַבַּעַל שִׁלְטוֹן עַל־בְּשָׂרוֹ כִּי אִם־אִשְׁתּוֹ׃
5 אַל־תִּגְרְעוּ מְנָת אִשָּׁה עִם־אִישָׁהּ בִּלְתִּי אִם־תָּכִינוּ לִבְּכֶם לְתַעֲנִית וּלִתְפִלָּה לְיָמִים מְזֻמָּנִים וְאַחַר תָּשׁוּבוּ וְתָבֹאוּ לָשֶׁבֶת יַחְדָּו פֶּן־יְנַסֶּה אֶתְכֶם הַשָּׂטָן וְתַאֲוַתְכֶם תִּפְרָץ־פָּרֶץ׃
6 וְזֹאת אֲנִי מְדַבֵּר בְּדֶרֶךְ רִשְׁיוֹן וְלֹא כִּדְבַר מִצְוָה׃
7 כִּי הוֹאַלְתִּי לוּ יִהְיוּ כָל־בְּנֵי אָדָם כָּמֹנִי אַךְ אֱלֹהִים חָלַק לְכָל־אִישׁ מְנָת חֶלְקוֹ לָזֶה בְּכֹה וְלָזֶה בְּכֹה׃
8 וְלַאֲנָשִׁים אֲשֶׁר נָשִׁים אֵין לָהֶם אוֹ לְאַלְמָנוֹת הִנְנִי אֹמֵר טוֹב־לָהֶם כִּי יֵשְׁבוּ בְּגַפָּם כָּמֹנִי׃
9 וְאִם־לֹא יַעַצְרוּ בְתַאֲוָתָם יִדְבְּקוּ אִישׁ בְּאִשָּׁה כִּי־טוֹב הַדֶּבֶק מִבְּעֹר בְּתַאֲוָתוֹ׃
10 וְלַאֲשֶׁר בַּנְּשׂוּאִים הִנְנִי מְצַוֶּה אַךְ לֹא אָנֹכִי כִּי אִם־הָאָדוֹן לְבַל תִּפָּרֵד אִשָּׁה מִבַּעְלָהּ׃
11 וְאִם־תִּפָּרֵד תֵּשֵׁב לְבַדָּהּ אוֹ תִתְרַצֶּה אֶל־בַּעְלָהּ וְאִישׁ אַל־יְשַׁלַּח אֶת־אִשְׁתּוֹ׃
12 וְלִשְׁאָר הָאַחִים אֹמֵר אָנֹכִי וְלֹא הָאָדוֹן כִּי־תִהְיֶה לְאָח אִשָּׁה אֲשֶׁר אֵינֶנָּה מַאֲמֶנֶת וּרְצוֹנָהּ לָשֶׁבֶת עִמּוֹ אַל־יְשַׁלְּחֶנָּה׃
13 וְאִשָּׁה כִּי־יִהְיֶה לָּהּ בַּעַל אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ מַאֲמִין וּרְצוֹנוֹ לָשֶׁבֶת עִמָּהּ אַל־תַּעַזְבֶנּוּ׃
14 כִּי הָאִישׁ אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ מַאֲמִין יִקָּדֵשׁ בְּאִשְׁתּוֹ וְהָאִשָּׁה אֲשֶׁר אֵינֶנָּה מַאֲמֶנֶת תִּקָּדֵשׁ בְּבַעְלָהּ כִּי אִם־לֹא־כֵן יֵחָשְׁבוּ בְנֵיכֶם כִּטְמֵאִים אַךְ עַתָּה טְהוֹרִים הֵמָּה׃
15 אֲבָל אִם־יִפָּרֵד הוּא אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ מַאֲמִין יִפָּרֶד־לוֹ וְהָאָח וְהָאָחוֹת אֵינָם מְשֻׁעְבָּדִים עוֹד בְּמַצָּבָם כָּזֶה כִּי הָאֱלֹהִים קָרָא אֹתָנוּ לְשָׁלוֹם׃
16 כִּי מַה־תֵּדְעִי אִשָּׁה אִם־תּוֹשִׁיעִי לְבַעְלֵךְ אוֹ מַה־תֵּדַע אַתָּה הָאִישׁ אִם־תּוֹשִׁיעַ לְאִשְׁתֶּךָ׃
17 וְעַתָּה כָּל־אָדָם יִתְהַלֵּךְ רַק כְּפִי אֲשֶׁר־חָלַק לוֹ הָאָדוֹן וּכְפִי אֲשֶׁר־קְרָאוֹ אֱלֹהִים וְכֵן־מְצַוֶּה אֲנִי בְּכָל־הַקְּהִילּוֹת׃
18 אִם־יִקָּרֵא אִישׁ נִמּוֹל אַל־יִמְשֹׁךְ אֶת־עָרְלָתוֹ וְאִם־עָרֵל הוּא אַל־יִמּוֹל׃
19 הַמּוּלָה כְאַיִן כִּי אִם־מִשְׁמֶרֶת מִצְוַת אֱלֹהִים׃
20 כָּל־אִישׁ עַל־מִשְׁמַרְתּוֹ יָקוּם לֹא יַעַזְבֶנָּה בְּהִקָּרְאוֹ׃
21 אִם־נִקְרֵאתָ בִּהְיוֹתְךָ עֶבֶד אַל־תִּדְאַג וְאִם־תַּשִּׂיג יָדְךָ לָצֵאת לַחָפְשִׁי טוֹב־לָךְ כִּי תֵצֵא׃
22 כִּי־עֶבֶד אֲשֶׁר הָאָדוֹן קְרָאוֹ בֶּן־חֹרִים הוּא לָאָדוֹן וּכְמוֹ־כֵן בֶּן־חֹרִים בְּהִקָּרְאוֹ עֶבֶד הוּא לַמָּשִׁיחַ׃
23 בִּמְחִיר נִקְנֵיתֶם אַל־תִּהְיוּ עַבְדֵי אָדָם׃
24 אַחַי כָּל־אִישׁ כַּאֲשֶׁר נִקְרָא יִשְׁמָר־לוֹ אֶת־מַעֲמָדוֹ הָרִאשׁוֹן לִפְנֵי הָאֱלֹהִים׃
25 וְעַל־דְּבַר הַבְּתוּלוֹת אֵין־לִי מִצְוָה מִפִּי הָאָדוֹן רַק אֲחַוֶּה דַעְתִּי לָכֶם אַחֲרֵי אֲשֶׁר־הֱקִימַנִי הָאָדוֹן בְּחֶמְלָתוֹ לְאִישׁ אֱמוּנִים לְפָנָיו׃
26 וְהִנְנִי אֹמֵר בְּצוֹק הָעִתִּים הַבָּאוֹת טוֹב וְנָכוֹן לָאָדָם לָשֶׁבֶת בַּאֲשֶׁר הוּא׃
27 אִם־דָּבַקְתָּ בְאִשָּׁה אַל־תְּבָקֵּשׁ לְהִפָּרֵד מִמֶּנָּה וְאִם־נִפְרַדְתָּ מֵאִשָּׁה אַל־תְּבַקֵּשׁ אַחֶרֶת׃
28 וְאִם־אִשָּׁה לָקַחְתָּ לָּךְ לֹא חָטָאתָ וּבְתוּלָה כִּי־תִבָּעֵל אֵין בָּהּ עָוֹן אַךְ־צָרָה תִמְצָאֵם וּבְשָׂרָם עֲלֵיהֶם יִכְאַב וַאֲנִי חֶמְלָה מָלֵתִי עֲלֵיכֶם׃
29 כָּזֹאת אֲנִי אֹמֵר אַחַי כִּי הָעֵת לֹא תִמָּשֵׁךְ עוֹד עַד־אֲשֶׁר אֵלֶּה אֲשֶׁר נָשְׂאוּ לָהֶם נָשִׁים יִהְיוּ כַּאֲשֶׁר לֹא נָשָׂאוּ׃
30 וְהַבֹּכִים כְּלֹא בֹכִים וְהַשְּׂמֵחִים כְּלֹא שְׂמֵחִים וְהַקֹּנִים כְּלֹא קָנוּ קִנְיָן׃
31 וְהַמֹּצְצִים שְׁדֵי הָעוֹלָם הַזֶּה כְּאֵינָם מֹצְאִים כָּל־טַעַם כִּי תֹאַר הָעוֹלָם הַזֶּה כָּלִיל יַחֲלֹף׃
32 וַאֲנִי חָפַצְתִּי לִמְנֹעַ דְּאָגָה מִכֶּם אִישׁ אֲשֶׁר אֵין־לוֹ אִשָּׁה דֹּאֵג לְחֶפְצֵי שָׁמַיִם אֵיךְ יִיטַב בְּעֵינֵי הָאָדוֹן׃
33 וּבַעַל אִשָּׁה דֹּאֵג לְחֶפְצֵי הָאָרֶץ אֵיךְ יִיטַב בְּעֵינֵי הָאִשָּׁה׃
34 וְכֵן נִבְדֶּלֶת אֵשֶׁת אִישׁ מִן־בְּתוּלָה זֹאת אֲשֶׁר לֹא־יָדְעָה אִישׁ דֹּאֶגֶת לְחֶפְצֵי הָאָדוֹן לִהְיוֹת טְהוֹרָה בְּנַפְשָׁהּ וּבְרוּחָהּ וּבְעֻלַת־בַּעַל דֹּאֶגֶת לְחֶפְצֵי הָאָרֶץ אֵיךְ תִּיטַב בְּעֵינֵי בַעְלָהּ׃
35 וְכָזֹאת אֲנִי מְדַבֵּר לְהוֹעִיל לְנַפְשְׁכֶם לֹא לְהַשְׁלִיךְ מוֹקֵשׁ לִפְנֵיכֶם כִּי אִם־לְמַעַן תִּהְיוּ נְכֹנִים וְשֹׁקְדִים עַל־עֲבֹדַת אֲדֹנֵינוּ בְּאֵין מַעֲצוֹר׃
36 וְכִי־יַחְשֹׁב אָדָם כִּי בִתּוֹ הַבְּתוּלָה תִּהְיֶה לְחֶרְפָּה אִם־יַעַבְרוּ יְמֵי נְעוּרֶיהָ וְכִי־הַדָּבָר נָחוּץ לְתִתָּהּ לְאִישׁ יַעֲשֶׂה כַּאֲשֶׁר עִם־לְבָבוֹ יִתְּנֶנָּה לְהִנָּשֵּׂא וְאֵין בּוֹ עָוֹן׃
37 וְהוּא אֲשֶׁר עֹמֵד סָמוּךְ בְּלִבּוֹ אֵין מֵצִיק לוֹ וּמשֵׁל הוּא בִרְצוֹנוֹ וְיִגְזָר־אֹמֶר לִשְׁמֹר אֶת־בִּתּוֹ הַבְּתוּלָה הֵיטִיב לַעֲשׂוֹת׃
38 עַל־כֵּן הַנֹּתֵן אֹתָהּ לְאִישׁ טוֹב עֹשֶׂה וַאֲשֶׁר אֵינֶנּוּ נֹתֵן אֹתָהּ עֹשֶׂה טוֹב מִמֶּנּוּ׃
39 הָאִשָּׁה צְרוּרָה לְבַעֲלָהּ מִן־הַתּוֹרָה כָּל־עוֹד אִישָׁהּ חָי וְכִי־יִישַׁן הַמָּוֶת תּוּכַל לְהִנָּשֵׂא רַק לַאֲשֶׁר תִּבְחַר־בּוֹ לִפְנֵי הָאָדוֹן׃
40 אוּלָם עַל־דַּעְתִּי אַשְׁרֶיהָ אִם־תֵּשֵׁב לְבַדָּהּ וּלְבָבִי יַחְשֹׁב כִּי גַם־בִּי רוּחַ אֱלֹהִים׃
1Coríntios 7 Hebraico – Grego

1 Coríntios 7 ARC

Questões sobre o matrimônio

1 – Ora, quanto às coisas que me escrevestes, bom seria que o homem não tocasse em mulher;
2 – mas, por causa da prostituição, cada um tenha a sua própria mulher, e cada uma tenha o seu próprio marido.
3 – O marido pague à mulher a devida benevolência, e da mesma sorte a mulher, ao marido.
4 – A mulher não tem poder sobre o seu próprio corpo, mas tem-no o marido; e também, da mesma maneira, o marido não tem poder sobre o seu próprio corpo, mas tem-no a mulher.
5 – Não vos defraudeis um ao outro, senão por consentimento mútuo, por algum tempo, para vos aplicardes à oração; e, depois, ajuntai-vos outra vez, para que Satanás vos não tente pela vossa incontinência.
6 – Digo, porém, isso como que por permissão e não por mandamento.
7 – Porque quereria que todos os homens fossem como eu mesmo; mas cada um tem de Deus o seu próprio dom, um de uma maneira, e outro de outra.
8 – Digo, porém, aos solteiros e às viúvas, que lhes é bom se ficarem como eu.
9 – Mas, se não podem conter-se, casem-se. Porque é melhor casar do que abrasar-se.
10 – Todavia, aos casados, mando, não eu, mas o Senhor, que a mulher se não aparte do marido.
11 – Se, porém, se apartar, que fique sem casar ou que se reconcilie com o marido; e que o marido não deixe a mulher.
12 – Mas, aos outros, digo eu, não o Senhor: se algum irmão tem mulher descrente, e ela consente em habitar com ele, não a deixe.
13 – E se alguma mulher tem marido descrente, e ele consente em habitar com ela, não o deixe.
14 – Porque o marido descrente é santificado pela mulher, e a mulher descrente é santificada pelo marido. Doutra sorte, os vossos filhos seriam imundos; mas, agora, são santos.
15 – Mas, se o descrente se apartar, aparte-se; porque neste caso o irmão, ou irmã, não está sujeito à servidão; mas Deus chamou-nos para a paz.
16 – Porque, donde sabes, ó mulher, se salvarás teu marido? Ou, donde sabes, ó marido, se salvarás tua mulher?
17 – E, assim, cada um ande como Deus lhe repartiu, cada um, como o Senhor o chamou. É o que ordeno em todas as igrejas.
18 – É alguém chamado, estando circuncidado? Fique circuncidado. É alguém chamado, estando incircuncidado? Não se circuncide.
19 – A circuncisão é nada, e a incircuncisão nada é, mas, sim, a observância dos mandamentos de Deus.
20 – Cada um fique na vocação em que foi chamado.
21 – Foste chamado sendo servo? Não te dê cuidado; e, se ainda podes ser livre, aproveita a ocasião.
22 – Porque o que é chamado pelo Senhor, sendo servo, é liberto do Senhor; e, da mesma maneira, também o que é chamado, sendo livre, servo é de Cristo.
23 – Fostes comprados por bom preço; não vos façais servos dos homens.
24 – Irmãos, cada um fique diante de Deus no estado em que foi chamado.
25 – Ora, quanto às virgens, não tenho mandamento do Senhor; dou, porém, o meu parecer, como quem tem alcançado misericórdia do Senhor para ser fiel.
26 – Tenho, pois, por bom, por causa da instante necessidade, que é bom para o homem o estar assim.
27 – Estás ligado à mulher? Não busques separar-te. Estás livre de mulher? Não busques mulher.
28 – Mas, se te casares, não pecas; e, se a virgem se casar, não peca. Todavia, os tais terão tribulações na carne, e eu quereria poupar-vos.
29 – Isto, porém, vos digo, irmãos: que o tempo se abrevia; o que resta é que também os que têm mulheres sejam como se as não tivessem;
30 – e os que choram, como se não chorassem; e os que folgam, como se não folgassem; e os que compram, como se não possuíssem;
31 – e os que usam deste mundo, como se dele não abusassem, porque a aparência deste mundo passa.
32 – E bem quisera eu que estivésseis sem cuidado. O solteiro cuida das coisas do Senhor, em como há de agradar ao Senhor;
33 – mas o que é casado cuida das coisas do mundo, em como há de agradar à mulher.
34 – Há diferença entre a mulher casada e a virgem: a solteira cuida das coisas do Senhor para ser santa, tanto no corpo como no espírito; porém a casada cuida das coisas do mundo, em como há de agradar ao marido.
35 – E digo isso para proveito vosso; não para vos enlaçar, mas para o que é decente e conveniente, para vos unirdes ao Senhor, sem distração alguma.
36 – Mas, se alguém julga que trata dignamente a sua virgem, se tiver passado a flor da idade, e se for necessário, que faça o tal o que quiser; não peca; casem-se.
37 – Todavia, o que está firme em seu coração, não tendo necessidade, mas com poder sobre a sua própria vontade, se resolveu no seu coração guardar a sua virgem, faz bem.
38 – De sorte que, o que a dá em casamento faz bem; mas o que a não dá em casamento faz melhor.
39 – A mulher casada está ligada pela lei todo o tempo em que o seu marido vive; mas, se falecer o seu marido, fica livre para casar com quem quiser, contanto que seja no Senhor.
40 – Será, porém, mais bem-aventurada se ficar assim, segundo o meu parecer, e também eu cuido que tenho o Espírito de Deus.
1Coríntios 7 Hebraico – Grego

Capítulo 6 Capítulo 8

Todos os Capítulos de Romanos

1Coríntios 7 Hebraico – Grego – ARC

1Coríntios 7 Grego Koinê