Lucas 16 Hebraico - Grego Koinê

Lucas 16 Hebraico – Grego Koinê – ARC

Lucas 16 Hebraico

1 וַיֹּאמֶר גַּם אֶל־תַּלְמִידָיו אִישׁ עָשִׁיר הָיָה וְלוֹ סֹכֵן עַל־בֵּיתוֹ אֲשֶׁר הֵבִיאוּ אֵלָיו דִּבָּתוֹ רָעָה לֵאמֹר כִּי הוֹנוֹ הוּא מְפַזֵּר׃
2 וַיִּקְרָא אֵלָיו וַיֹּאמַר מַה־זֹּאת אָנֹכִי שֹׁמֵעַ עָלֶיךָ הָבָה חֶשְׁבּוֹן פְּקֻדָּתֶךָ כִּי לֹא תוּכַל עוֹד לְהִשָּׁאֵר סֹכֵן עַל־הַבָּיִת׃
3 וַיֹּאמֶר הַסֹּכֵן אֶל־לִבּוֹ מָה אֶעֱשֶׂה כִּי־לֹקֵחַ אֲדֹנִי אֶת־פְּקֻדָּתִי מִמֶּנִּי לַעֲבֹד אֶת־הָאֲדָמָה לֹא־תוּכַל וּלְבַקֵּשׁ לֶחֶם נְדָבוֹת חֶרְפָּה הִיא לִי׃
4 יָדַעִתִּי אֵת אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה עַד גַּם־אַחֲרֵי אֲשֶׁר אֶחְדַּל מִהְיוֹת סֹכֵן יַאַסְפוּנִי אֶל־בָּתֵּיהֶם׃
5 וַיִּקְרָא אֶל־אִישׁ אִישׁ אֲשֶׁר נָשָׁה בָּם אֲדֹנָיו וַיֹּאמֶר אֶל־הָרִאשׁוֹן מָה חוֹב עָלֶיךָ לְשַׁלֵּם לַאדֹנִי׃
6 וַיֹּאמֶר מֵאָה בַּת שָׁמֶן וַיֹּאמֶר אֵלָיו מַהֵר קַח אֶת־שְׁטַר הַחוֹב שֵׁב וּכְתֹב חֲמִישִׁים׃
7 וְאֶל־הַשֵּׁנִי אָמַר וְאַתָּה כַּמֶּה עָלֶיךָ לְשַׁלֵּם וַיֹּאמֶר מֵאָה כֹּר חִטִּים וַיֹּאמֶר קַח אֶת־שְׁטַר הַחוֹב וּכְתֹב שְׁמֹנִים׃
8 וַיְשַׁבַּח הָאָדוֹן אֶת־בֶּן־הָעַוְלָה אֶת־הַסֹּכֵן אֲשֶׁר שִׂכֵּל אֶת־מַעֲשֵׂהוּ כִּי בְנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה מַשְׂכִּילִים הֵם מֵעַל בְּנֵי הָאוֹר בְּדֹרֹתָם׃
9 וְאַף־אֲנִי אֹמֵר לָכֶם קְנוּ לָכֶם אֹהֲבִים בְּכֶסֶף מְקוֹר הָעַוְלָה וְכַאֲשֶׁר יָבֹא עַד־קִצּוֹ אָז יַאַסְפוּ אֶתְכֶם אֶל־מִשְׁכְּנוֹת עוֹלָם׃
10 מִי אֲשֶׁר נֶאֱמָן בְּדָבָר קָטֹן נֶאֱמָן יִהְיֶה גַּם־בְּדָבָר גָּדוֹל וּמִי אֲשֶׁר יְעַוֵּל בְּדָבָר קָטֹן יְעַוֵּל גַּם־בְּדָבָר גָּדוֹל׃
11 וְעַל־כֵּן אִם לֹא־נֶאֱמָנִים הֱיִיתֶם בְּהוֹן מָשְׁחָת מִי יַפְקִיד אֶתְכֶם עַל־הוֹן אֱמֶת׃
12 וְאִם נֶאֱמָנִים לֹא הֱיִיתֶם בְּקִנְיָן עֹבֵר לַאֲחֵרִים קִנְיָן עֹמֵד לְנַפְשְׁכֶם מִי יִתֵּן לָכֶם׃
13 עֶבֶד לֹא יוּכַל לַעֲבֹד אֲדֹנִים שְׁנָיִם כִּי אִם־יִשְׂנָא אֶת־הָאֶחָד וְאֶת־הָאַחֵר יֶאֱהַב אוֹ יִדְבַּק בָּאֶחָד וְהַשֵּׁנִי נִמְאָס בְּעֵינָיו לֹא תוּכְלוּ לַעֲבֹד אֶת־הָאֱלֹהִים וְאֶת־הַמָּמוֹן׃
14 וַיִּשְׁמְעוּ הַפְּרוּשִׁים אֹהֲבֵי כֶסֶף אֶת־כָּל־אֵלֶּה וַיִּשְׂחֲקוּ עָלָיו׃
15 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אַתֶּם הֵם אֲשֶׁר תַּצְדִּיקוּ נַפְשְׁכֶם לְעֵינֵי אֲנָשִׁים וֵאלֹהִים יֵדַע אֶת־לִבְּכֶם כִּי הַמִּתְנַשֵּׂא לְעֵינֵי אֲנָשִׁים תּוֹעֵבָה הוּא בְּעֵינֵי אֱלֹהִים׃
16 הַתּוֹרָה וְהַנְּבִיאִים עַד־יוֹחָנָן תְּקוּפָתָם וּמֵעֵת הַהִיא הֵחֵלָּה בְּשׂרַת מַלְכוּת הָאֱלֹהִים וְכָל־אִישׁ רָץ אַחֲרֶיהָ לִתְפָּשׂ־בָּה בְּחָזְקָה׃
17 אַךְ נַקֵל יִהְיֶה לַשָּׁמַיִם אוֹ לָאָרֶץ לַחֲלֹף מֵאֲשֶׁר יִפֹּל קוֹץ אֶחָד מִן־הַתּוֹרָה׃
18 כָּל־אִישׁ אֲשֶׁר יְשַׁלַּח אֶת־אִשְׁתּוֹ וְיִקַּח לוֹ אַחֶרֶת נֹאֵף הוּא וְהַלֹּקֵחַ לוֹ אִשָּׁה גְּרוּשָׁה מֵאִישָׁהּ נֹאֵף הוּא׃ Lucas 16 Hebraico – Grego
19 אִישׁ עָשִׁיר הָיָה אֲשֶׁר לָבַשׁ שֵׁשׁ וְאַרְגָּמָן וַיַּעֲלֹז בְּתַעֲנוּגִים יוֹם יוֹם׃
20 וְאִישׁ אֶבְיוֹן אֶלְעָזָר שְׁמוֹ שֹׁכֵב לְנֹכַח פֶּתַח בֵּיתוֹ מָלֵא שְׁחִין וַאֲבַעְבֻּעֹת׃
21 וְהוּא מִתְאַוֶּה לְמַלֵּא רַעֲבוֹן נַפְשׁוֹ מֵהַפְּתֹתִים הַנֹּפְלִים מֵעַל שֻׁלְחַן הֶעָשִׁיר וּכְלָבִים בָּאִים וּמְלַקְּקִים זוֹב נְגָעָיו׃
22 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר מֵת הָאֶבְיוֹן וַיִּשָּׂאֻהוּ הַמַּלְאָכִים אֶל־חֵיק אַבְרָהָם וְגַם־הֶעָשִׁיר מֵת וַיִּקָּבֵר׃
23 וַיִּשָּׂא אֶת־עֵינָיו מֵחֶבְלֵי שְׁאוֹל אֲשֶׁר סַבֻּהוּ וַיַּרְא אֶת־אַבְרָהָם מֵרָחוֹק וְאֶת־אֶלְעָזָר בְּחֵיקוֹ׃
24 וַיִּצְעַק וַיֹּאמֶר אָבִי אַבְרָהָם חָנֵּנִי־נָא וּשְׁלַח אֶת־אֶלְעָזָר לִטְבֹּל אֶת־קְצֵה אֶצְבָּעוֹ בַּמַּיִם לְהָקֵר אֶת־לְשׁוֹנִי כִּי בֹּעֵר אָנֹכִי עַל־הַמּוֹקֵד הַזֶּה׃
25 וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם זְכָר־בְּנִי כִּי נִתַּן לְךָ כָּל־טוּבְךָ בְּחַיֶּיךָ וְאֶלְעָזָר בָּאַתְהוּ כָּל־רָעָה וְעַתָּה הוּא מֹצֵא תַּנְחוּמִים וְאַתָּה בְּמָצוֹק׃
26 וּבִלְּבַד כָּל־זֹאת גֵּיא עָמֹק מַבְדִּיל בֵּינֵינוּ וּבֵינֵיכֶם וְאֵין־לְאֵל יַד אִישׁ מִמֶּנּוּ לַעֲבֹר אֲלֵיכֶם וְאֵין אִישׁ מִכֶּם עֹבֵר אֵלֵינוּ׃
27 וַיֹּאמֶר אִם־כֵּן אָבִי הִנְנִי מְבַקֵּשׁ מִלְפָנֶיךָ לִשְּׁלֹחַ אֹתוֹ אֶל־בֵּית אָבִי׃
28 כִּי יֶשׁ־לִי אַחִים חֲמִישָּׁה וְהוּא יָעִיד בָּם לְבִלְתִּי יָבֹאוּ גַם־הֵם אֶל־הַמָּקוֹם הָרָע הַזֶּה׃
29 וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם הֲלֹא יֵשׁ לָהֶם משֶׁה וְהַנְּבִיאִים יִשְׁמְעוּ אֵיפֹא אֲלֵיהֶם׃
30 וַיֹּאמֶר לֹא־כֵן אָבִי אַבְרָהָם אַךְ אִם־אֶחָד מִן־הַמֵּתִים יָבֹא לְהָעִיד בָּם אָז יָשׁוּבוּ׃
31 וַיֹּאמֶר אֵלָיו אִם למשֶׁה וְהַנְּבִיאִים אֵינָם שֹׁמְעִים לֹא יַאֲמִינוּ אַף אִם־יָקוּם אֶחָד מִן־הַמֵּתִים׃
Lucas 16 Hebraico – Grego

Lucas 16 Grego Koinê

1 ῎Ελεγε δὲ καὶ πρὸς τοὺς μαθητάς αὐτοῦ· ἄνθρωπός τις ἦν πλούσιος, ὃς εἶχεν οἰκονόμον, καὶ οὗτος διεβλήθη αὐτῷ ὡς διασκορπίζων τὰ ὑπάρχοντα αὐτοῦ.
2 καὶ φωνήσας αὐτὸν εἶπεν αὐτῷ· τί τοῦτο ἀκούω περὶ σοῦ; ἀπόδος τὸν λόγον τῆς οἰκονομίας σου· οὐ γὰρ δύνῃ ἔτι οἰκονομεῖν.
3 εἶπε δὲ ἐν ἑαυτῷ ὁ οἰκονόμος· τί ποιήσω, ὅτι ὁ κύριός μου ἀφαιρεῖται τὴν οἰκονομίαν ἀπ᾿ ἐμοῦ; σκάπτειν οὐκ ἰσχύω, ἐπαιτεῖν αἰσχύνομαι.
4 ἔγνων τί ποιήσω, ἵνα, ὅταν μετασταθῶ ἐκ τῆς οἰκονομίας, δέξωνταί με εἰς τοὺς οἴκους ἑαυτῶν.
5 καὶ προσκαλεσάμενος ἕνα ἕκαστον τῶν χρεοφειλετῶν τοῦ κυρίου ἑαυτοῦ ἔλεγε τῷ πρώτῳ· πόσον ὀφείλεις τῷ κυρίῳ μου;
6 ὁ δὲ εἶπε· ἑκατὸν βάτους ἐλαίου. καὶ εἶπεν αὐτῷ· δέξαι σου τὸ γράμμα καὶ καθίσας ταχέως γράψον πεντήκοντα.
7 ἔπειτα ἑτέρῳ εἶπε· σὺ δὲ πόσον ὀφείλεις; ὁ δὲ εἶπεν· ἑκατὸν κόρους σίτου. καὶ λέγει αὐτῷ· δέξαι σου τὸ γράμμα, καὶ γράψον ὀγδοήκοντα.
8 καὶ ἐπῄνεσεν ὁ κύριος τὸν οἰκονόμον τῆς ἀδικίας, ὅτι φρονίμως ἐποίησεν· ὅτι οἱ υἱοὶ τοῦ αἰῶνος τούτου φρονιμώτεροι ὑπὲρ τοὺς υἱοὺς τοῦ φωτὸς εἰς τὴν γενεὰν τὴν ἑαυτῶν εἰσι.
9 κἀγὼ ὑμῖν λέγω· ποιήσατε ἑαυτοῖς φίλους ἐκ τοῦ μαμωνᾶ τῆς ἀδικίας, ἵνα, ὅταν ἐκλίπητε, δέξωνται ὑμᾶς εἰς τὰς αἰωνίους σκηνάς.
10 ὁ πιστὸς ἐν ἐλαχίστῳ καὶ ἐν πολλῷ πιστός ἐστι, καὶ ὁ ἐν ἐλαχίστῳ ἄδικος καὶ ἐν πολλῷ ἄδικός ἐστιν.
11 εἰ οὖν ἐν τῷ ἀδίκῳ μαμωνᾷ πιστοὶ οὐκ ἐγένεσθε, τὸ ἀληθινὸν τίς ὑμῖν πιστεύσει;
12 καὶ εἰ ἐν τῷ ἀλλοτρίῳ πιστοὶ οὐκ ἐγένεσθε, τὸ ὑμέτερον τίς ὑμῖν δώσει;
13 Οὐδεὶς οἰκέτης δύναται δυσὶ κυρίοις δουλεύειν· ἢ γὰρ τὸν ἕνα μισήσει καὶ τὸν ἕτερον ἀγαπήσει, ἢ ἑνὸς ἀνθέξεται καὶ τοῦ ἑτέρου καταφρονήσει. οὐ δύνασθε Θεῷ δουλεύειν καὶ μαμωνᾷ.
14 ῎Ηκουον δὲ ταῦτα πάντα καὶ οἱ Φαρισαῖοι φιλάργυροι ὑπάρχοντες, καὶ ἐξεμυκτήριζον αὐτόν.
15 καὶ εἶπεν αὐτοῖς· ὑμεῖς ἐστε οἱ δικαιοῦντες ἑαυτοὺς ἐνώπιον τῶν ἀνθρώπων, ὁ δὲ Θεὸς γινώσκει τὰς καρδίας ὑμῶν· ὅτι τὸ ἐν ἀνθρώποις ὑψηλὸν βδέλυγμα ἐνώπιον τοῦ Θεοῦ.
16 ῾Ο νόμος καὶ οἱ προφῆται ἕως ᾿Ιωάννου· ἀπὸ τότε ἡ βασιλεία τοῦ Θεοῦ εὐαγγελίζεται, καὶ πᾶς εἰς αὐτὴν βιάζεται.
17 Εὐκοπώτερον δέ ἐστι τὸν οὐρανὸν καὶ τὴν γῆν παρελθεῖν ἢ τοῦ νόμου μίαν κεραίαν πεσεῖν.
18 Πᾶς ὁ ἀπολύων τὴν γυναῖκα αὐτοῦ καὶ γαμῶν ἑτέραν μοιχεύει, καὶ πᾶς ὁ ἀπολελυμένην ἀπὸ ἀνδρὸς γαμῶν μοιχεύει.
19 ῎Ανθρωπος δέ τις ἦν πλούσιος, καὶ ἐνεδιδύσκετο πορφύραν καὶ βύσσον εὐφραινόμενος καθ᾿ ἡμέραν λαμπρῶς.
20 πτωχὸς δέ τις ἦν ὀνόματι Λάζαρος, ὃς ἐβέβλητο πρὸς τὸν πυλῶνα αὐτοῦ ἡλκωμένος
21 καὶ ἐπιθυμῶν χορτασθῆναι ἀπὸ τῶν ψιχίων τῶν πιπτόντων ἀπὸ τῆς τραπέζης τοῦ πλουσίου· ἀλλὰ καὶ οἱ κύνες ἐρχόμενοι ἐπέλειχον τὰ ἕλκη αὐτοῦ.
22 ἐγένετο δὲ ἀποθανεῖν τὸν πτωχὸν καὶ ἀπενεχθῆναι αὐτὸν ὑπὸ τῶν ἀγγέλων εἰς τὸν κόλπον ᾿Αβραάμ· ἀπέθανε δὲ καὶ ὁ πλούσιος καὶ ἐτάφη.
23 καὶ ἐν τῷ ᾅδῃ ἐπάρας τοὺς ὀφθαλμοὺς αὐτοῦ, ὑπάρχων ἐν βασάνοις, ὁρᾷ ᾿Αβραὰμ ἀπὸ μακρόθεν καὶ Λάζαρον ἐν τοῖς κόλποις αὐτοῦ.
24 καὶ αὐτὸς φωνήσας εἶπε· πάτερ ᾿Αβραάμ, ἐλέησόν με καὶ πέμψον Λάζαρον, ἵνα βάψῃ τὸ ἄκρον τοῦ δακτύλου αὐτοῦ ὕδατος καὶ καταψύξῃ τὴν γλῶσσάν μου, ὅτι ὀδυνῶμαι ἐν τῇ φλογὶ ταύτῃ.
25 εἶπε δὲ ᾿Αβραάμ· τέκνον, μνήσθητι ὅτι ἀπέλαβες σὺ τὰ ἀγαθά σου ἐν τῇ ζωῇ σου, καὶ Λάζαρος ὁμοίως τὰ κακά· νῦν δὲ ὧδε παρακαλεῖται, σὺ δὲ ὀδυνᾶσαι.
26 καὶ ἐπὶ πᾶσι τούτοις μεταξὺ ἡμῶν καὶ ὑμῶν χάσμα μέγα ἐστήρικται, ὅπως οἱ θέλοντες διαβῆναι ἔνθεν πρὸς ὑμᾶς μὴ δύνωνται, μηδὲ οἱ ἐκεῖθεν πρὸς ἡμᾶς διαπερῶσιν.
27 εἶπε δέ· ἐρωτῶ οὖν σε, πάτερ, ἵνα πέμψῃς αὐτὸν εἰς τὸν οἶκον τοῦ πατρός μου·
28 ἔχω γὰρ πέντε ἀδελφούς· ὅπως διαμαρτύρηται αὐτοῖς, ἵνα μὴ καὶ αὐτοὶ ἔλθωσιν εἰς τὸν τόπον τοῦτον τῆς βασάνου.
29 λέγει αὐτῷ ᾿Αβραάμ· ἔχουσι Μωϋσέα καὶ τοὺς προφήτας· ἀκουσάτωσαν αὐτῶν.
30 ὁ δὲ εἶπεν· οὐχί, πάτερ ᾿Αβραάμ, ἀλλ᾿ ἐάν τις ἀπὸ νεκρῶν πορευθῇ πρὸς αὐτοὺς, μετανοήσουσιν.
31 εἶπε δὲ αὐτῷ· εἰ Μωϋσέως καὶ τῶν προφητῶν οὐκ ἀκούουσιν, οὐδὲ ἐάν τις ἐκ νεκρῶν ἀναστῇ πεισθήσονται.
Lucas 16 Hebraico – Grego

Lucas 16 ARC

Parábola do mordomo infiel

1 – E dizia também aos seus discípulos: Havia um certo homem rico, o qual tinha um mordomo; e este foi acusado perante ele de dissipar os seus bens.
2 – E ele, chamando-o, disse-lhe: Que é isso que ouço de ti? Presta contas da tua mordomia, porque já não poderás ser mais meu mordomo.
3 – E o mordomo disse consigo: Que farei, pois que o meu senhor me tira a mordomia? Cavar não posso; de mendigar tenho vergonha.
4 – Eu sei o que hei de fazer, para que, quando for desapossado da mordomia, me recebam em suas casas.
5 – E, chamando a si cada um dos devedores do seu senhor, disse ao primeiro: Quanto deves ao meu senhor?
6 – E ele respondeu: Cem medidas de azeite. E disse-lhe: Toma a tua conta e, assentando-te já, escreve cinquenta.
7 – Disse depois a outro: E tu quanto deves? E ele respondeu: Cem alqueires de trigo. E disse-lhe: Toma a tua conta e escreve oitenta.
8 – E louvou aquele senhor o injusto mordomo por haver procedido prudentemente, porque os filhos deste mundo são mais prudentes na sua geração do que os filhos da luz.
9 – E eu vos digo:granjeai amigos com as riquezas da injustiça, para que, quando estas vos faltarem, vos recebam eles nos tabernáculos eternos.
10 – Quem é fiel no mínimo também é fiel no muito; quem é injusto no mínimo também é injusto no muito.
11 – Pois, se nas riquezas injustas não fostes fiéis, quem vos confiará as verdadeiras?
12 – E, se no alheio não fostes fiéis, quem vos dará o que é vosso?
13 – Nenhum servo pode servir a dois senhores, porque ou há de aborrecer a um e amar ao outro ou se há de chegar a um e desprezar ao outro. Não podeis servir a Deus e a Mamom.

Jesus repreende os fariseus
14 – E os fariseus, que eram avarentos, ouviam todas essas coisas e zombavam dele.
15 – E disse-lhes: Vós sois os que vos justificais a vós mesmos diante dos homens, mas Deus conhece o vosso coração, porque o que entre os homens é elevado perante Deus é abominação.
16 – A Lei e os Profetas duraram até João; desde então, é anunciado o Reino de Deus, e todo homem emprega força para entrar nele.
17 – E é mais fácil passar o céu e a terra do que cair um til da Lei.
18 – Qualquer que deixa sua mulher e casa com outra adultera; e aquele que casa com a repudiada pelo marido adultera também.

O Rico e Lázaro – Compare com Lucas 16 Hebraico – Grego
19 – Ora, havia um homem rico, e vestia-se de púrpura e de linho finíssimo, e vivia todos os dias regalada e esplendidamente.
20 – Havia também um certo mendigo, chamado Lázaro, que jazia cheio de chagas à porta daquele.
21 – E desejava alimentar-se com as migalhas que caíam da mesa do rico; e os próprios cães vinham lamber-lhe as chagas.
22 – E aconteceu que o mendigo morreu e foi levado pelos anjos para o seio de Abraão; e morreu também o rico e foi sepultado.
23 – E, no Hades, ergueu os olhos, estando em tormentos, e viu ao longe Abraão e Lázaro, no seu seio.
24 – E, clamando, disse: Abraão, meu pai, tem misericórdia de mim e manda a Lázaro que molhe na água a ponta do seu dedo eme refresque a língua, porque estou atormentado nesta chama.
25 – Disse, porém, Abraão: Filho, lembra-te de que recebeste os teus bens em tua vida, e Lázaro, somente males; e, agora, este é consolado, e tu, atormentado.
26 – E, além disso, está posto um grande abismo entre nós e vós, de sorte que os que quisessem passar daqui para vós não poderiam, nem tampouco os de lá, passar para cá.
27 – E disse ele: Rogo-te, pois, ó pai, que o mandes à casa de meu pai,
28 – pois tenho cinco irmãos, para que lhes dê testemunho, a fim de que não venham também para este lugar de tormento.
29 – Disse-lhe Abraão: Eles têm Moisés e os Profetas; ouçam-nos.
30 – E disse ele: Não, Abraão, meu pai; mas, se algum dos mortos fosse ter com eles, arrepender-se-iam.
31 – Porém, Abraão lhe disse: Se não ouvem a Moisés e aos Profetas, tampouco acreditarão, ainda que algum dos mortos ressuscite.
Lucas 16 Hebraico – Grego

Todos os Capítulos de Lucas

Lucas 16 Hebraico – Grego Koinê – ARC

Lucas 16 Grego Koinê

Lucas 16 ARC

ADILSON CARDOSO

Deixe um comentário Cancelar resposta

Lucas 16 Grego Koinê

Lucas 16 ARC

ADILSON CARDOSO

Deixe um comentário Cancelar resposta

Você também pode gostar

Jeremias 49 Hebraico com Áudio e ARC

Ezequiel 35 Hebraico com Áudio e ARC

Isaías 9 Hebraico com Áudio e ARC

Damos valor à sua privacidade

Cookies estritamente necessários

Cookies de desempenho

Cookies de funcionalidade

Cookies de publicidade