Lucas 15 Hebraico - Grego Koinê

Lucas 15 Hebraico – Grego Koinê – ARC

Lucas 15 Hebraico

1 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר בָּאוּ לְפָנָיו כָּל־הַמּוֹכְסִים וְהַחַטָּאִים לִשְׁמֹעַ אֹתוֹ׃
2 וַיִּלֹּנוּ הַפְּרוּשִׁים וְהַסּוֹפְרִים לֵאמֹר הָאִישׁ הַלָּזֶה פְּנֵי חַטָּאִים הוּא נֹשֵׂא וְאֹכֵל עִמָּהֶם׃
3 וַיִּשָּׂא אֲלֵיהֶם אֶת־הַמָּשָׁל הַזֶּה לֵאמֹר׃
4 מִי אִישׁ מִכֶּם אֲשֶׁר־לוֹ מֵאָה צֹאן וְאָבְדָה לּוֹ כִּבְשָׂה אַחַת מֵהֶן וְהוּא לֹא יַעֲזֹב אֶת־הַתִּשְׁעִים וָתֵשַׁע בַּמִּדְבָּר לָלֶכֶת וּלְבַקֵּשׁ עַד כִּי־יִמְצָא אֶת־הָאֹבָדֶת׃
5 וְהָיָה כִּי יִמְצָאֶנָּה יָשִׂישׂ עָלֶיהָ יִשָּׂאֶנָּה בַכָּתֵף׃
6 וְאֶל־בֵּיתוֹ יָבֹא וְיִקְרָא לְאֹהֲבָיו וְלִשְׁכֵנָיו לֵאמֹר שִׂישׂוּ אִתִּי כִּי מָצָאתִי אֶת־אֲבֵדָתִי אֶת־הַכִּבְשָׂה הַזֹּאת׃
7 וַאֲנִי אֹמֵר לָכֶם כָּכָה תִּרֶב הַשִּׂמְחָה בַּשָּׁמַיִם עַל־חֹטֶא אֶחָד הַשָּׁב מֵחֲטָאָיו מֵעַל־תִּשְׁעִים וְתִשְׁעָה אַנְשֵׁי צֶדֶק אֲשֶׁר אֵין לָהֶם דָּבָר לְהִנָּחֵם עָלָיו׃
8 אוֹ מִי הָאִשָּׁה אֲשֶׁר־לָהּ עֲשָׂרָה כֶסֶף וְאֶחָד מֵהֶם נָפַל וְנִסְתָּר מֵעֵינֶיהָ וְהִיא לֹא תַדְלִיק נֵר וּתְפַנֶּה אֶת־הַבַּיִת וּתְחַפֵּשׂ בְּחֵפֶשׂ מְחֻפָּשׂ עַד כִּי־תִמְצָאֶנּוּ׃
9 וְהָיָה כִּי־תִמְצָא אֹתוֹ תִּקְרָא לְרֵעוֹתֶיהָ וְלִשְׁכֵנוֹתֶיהָ לֵאמֹר שְׂמַחְנָה בְּשִׂמְחָתִי כִּי מָצָאתִי אֶת־אֲבֵדָתִי אֶת הַכָּסֶף׃
10 וַאֲנִי אֹמֵר לָכֶם כָּכָה תִּהְיֶה שִׂמְחָה לִפְנֵי מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עַל־חֹטֵא אֶחָד הַשָּׁב מֵחֲטָאָיו׃
11 וַיֹּסֶף וַיֹּאמַר אִישׁ אֶחָד הָיוּ לוֹ שְׁנֵי בָנִים׃
12 וְהַקָּטֹן מֵהֶם אָמַר אֶל־אָבִיו תְּנָה־לִּי אָבִי חֵלֶק הַנַחֲלָה אֲשֶׁר יִפֹּל לְחֶבְלִי וַיְחַלֵּק לָהֶם אֶת־נְכָסָיו׃
13 וְאַחֲרֵי יָמִים אֲחָדִים אָסַף הַבֵּן הַקָּטֹן אֶת־כָּל־אֲשֶׁר לוֹ וַיִּסַּע אֶל־אֶרֶץ רְחוֹקָה וַיְהִי שָׁם לְזוֹלֵל עַד אֲשֶׁר פִּזַּר כָּל־כַּסְפּוֹ׃
14 וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר בִּלַּע כָּל־אֲשֶׁר הָיָה לוֹ בָּא רָעָב גָּדוֹל בָּאָרֶץ הַהִיא וְהוּא הֵחֵל לִהְיוֹת חֲסַר־לָחֶם׃
15 וַיֵּלֶךְ וַיִּסְתַּפַּח בְּאֶחָד מִיּשְׁבֵי הָאָרֶץ הַהִיא וַיִּשְׁלָחֵהוּ הַשָּׂדֶה לִרְעוֹת חֲזִירִים׃
16 וַיִּתְאַו לְמַלֵּא אֶת־כְּרֵשׂוֹ חֲרוּבִין מֵאֲשֶׁר יֹאכְלוּן הַחֲזִירִים וּפֹרֵשׂ אֵין לוֹ׃
17 וַיָּשֶׁב אֶל־לִבּוֹ וַיֹּאמַר מָה־רַבּוּ הַשְּׂכִירִים תַּחַת יַד אָבִי אֲשֶׁר לָהֶם לֶחֶם דַּי וְהוֹתֵר וְאָנֹכִי מֵת פֹּה בָּרָעָב׃
18 אָקוּם אֵלֵךְ אֶל־אָבִי וְאֹמַר אֵלָיו אָבִי חָטָאתִי גַּם־לַשָּׁמַיִם גַּם־לְפָנֶיךָ׃
19 קַלֹּתִי מֵהִקָּרֵא בִנְךָ עוֹד שִׂימֵנִי־נָא כְּאַחַד הַשְׂכִירִים בְּבֵיתֶךָ׃
20 וַיָּקָם וַיָּבֹא אֶל־אָבִיו וְעוֹדֶנּוּ מֵרָחוֹק רָאָה אֹתוֹ אָבִיו וַיִּכָּמְרוּ רַחֲמָיו אֵלָיו וַיָּרָץ וַיִּפֹּל עַל־צַוָּארָיו וְיִּשַּׁק לוֹ׃ Lucas 15 Hebraico – Grego
21 וְהַבֵּן עָנָה וְאָמַר אָבִי חָטָאתִי גַּם־לַשָּׁמַיִם גַּם־לְפָנֶיךָ קַלֹּתִי מֵהִקָּרֵא בִנְךָ עוֹד׃
22 וַיֹּאמֶר הָאָב אֶל־עֲבָדָיו מַהֲרוּ הָבִיאוּ וְהַלְבִּישֻׁהוּ אֶת־הַמְּעִיל הַטּוֹב וּתְנוּ טַבַּעַת עַל־יָדוֹ וּנְעָלִים לְרַגְלָיו׃
23 וְאֶת־עֵגֶל הַמַּרְבֵּק קְחוּ וּטְבָחוּ וְנֹאכַל וְנַעֲלֹזָה׃
24 כִּי זֶה־בְּנִי מֵת הָיָה וְהִנֵּה הוּא חָי אֹבֵד וְהוּא נִמְצָא אִתָּנוּ וַיָּקוּמוּ כֻלָּם לְהִתְעַלֵּס׃
25 וּבְנוֹ הַגָּדוֹל בָּא מִמְּלַאכְתּוֹ בַשָׂדֶה וַיִּקְרַב אֶל־הַבַּיִת וַיִּשְׁמַע קוֹל שִׁיר וּמָחוֹל׃
26 וַיִּקְרָא אֶל־אַחַד הַנְּעָרִים וַיִּשְׁאַל מַה־זֹּאת׃
27 וַיֹּאמֶר אֵלָיו הֲלֹא אָחִיךָ בָּא וַיִּזְבַּח לוֹ אָבִיךָ אֶת־עֵגֶל הַמַּרְבֵּק אַחֲרֵי אֲשֶׁר שָׁב אֵלָיו בְּשָׁלוֹם׃
28 וַיִּחַר אַפּוֹ וְלֹא אָבָה לָבֹא הַבָּיְתָה וַיֵּצֵא אָבִיו וַיְדַבֵּר עַל־לִבּוֹ׃
29 וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֶל־אָבִיו הִנֵּה זֶה שָׁנִים רַבּוֹת עֲבַדְתִּיךָ וּמֵעוֹדִי לֹא עָבַרְתִּי מִמִּצְוֹתֶיךָ וְעוֹד לֹא־נָתַתָּ לִי גְדִי מִן־הַצֹּאן לֶאֱכֹל וּלְהִתְעַלֵּס עִם־רֵעָי׃
30 וּכְבֹא בִנְךָ זֶה רֹעֶה זֹנוֹת אֲשֶׁר הִשְׁחִית אֶת־נַחֲלָתֶךָ זָבַחְתָּ לּוֹ אֶת־עֵגֶל הַמַּרְבֵּק׃
31 וַיֹּאמֶר אֵלָיו בְּנִי הֲלֹא תָמִיד אַתָּה עִמָּדִי וְכֹל אֲשֶׁר־לִי לְךָ הוּא׃
32 אֲבָל נָאוָה לָנוּ לִשְׂמֹחַ וּלְהִתְעַלֵּס כִּי זֶה־אָחִיךָ מֵת הָיָה וְהִנֵּה הוּא חָי אֹבֵד וְהוּא נִמְצָא אִתָּנוּ׃
Lucas 15 Hebraico – Grego

Lucas 15 Grego Koinê

1 ῏Ησαν δὲ ἐγγίζοντες αὐτῷ πάντες οἱ τελῶναι καὶ οἱ ἁμαρτωλοὶ ἀκούειν αὐτοῦ.
2 καὶ διεγόγγυζον οἱ Φαρισαῖοι καὶ οἱ γραμματεῖς λέγοντες ὅτι οὗτος ἁμαρτωλοὺς προσδέχεται καὶ συνεσθίει αὐτοῖς.
3 εἶπε δὲ πρὸς αὐτοὺς τὴν παραβολὴν ταύτην λέγων·
4 τίς ἄνθρωπος ἐξ ὑμῶν ἔχων ἑκατὸν πρόβατα, καὶ ἀπολέσας ἓν ἐξ αὐτῶν, οὐ καταλείπει τὰ ἐνενήκοντα ἐννέα ἐν τῇ ἐρήμῳ καὶ πορεύεται ἐπὶ τὸ ἀπολωλὸς ἕως εὕρῃ αὐτό;
5 καὶ εὑρὼν ἐπιτίθησιν ἐπὶ τοὺς ὤμους αὐτοῦ χαίρων,
6 καὶ ἐλθὼν εἰς τὸν οἶκον συγκαλεῖ τοὺς φίλους καὶ τοὺς γείτονας λέγων αὐτοῖς· συγχάρητέ μοι ὅτι εὗρον τὸ πρόβατόν μου τὸ ἀπολωλός.
7 λέγω ὑμῖν ὅτι οὕτω χαρὰ ἔστα ἐν τῷ οὐρανῷι ἐπὶ ἑνὶ ἁμαρτωλῷ μετανοοῦντι ἢ ἐπὶ ἐνενήκοντα ἐννέα δικαίοις, οἵτινες οὐ χρείαν ἔχουσι μετανοίας.
8 ῎Η τίς γυνὴ δραχμὰς ἔχουσα δέκα ἐὰν ἀπολέσῃ δραχμὴν μίαν, οὐχὶ ἅπτει λύχνον καὶ σαροῖ τὴν οἰκίαν καὶ ζητεῖ ἐπιμελῶς ἕως ὅτου εὕρῃ;
9 καὶ εὑροῦσα συγκαλεῖ τὰς φίλας καὶ τὰς γείτονας λέγουσα· συγχάρητέ μοι ὅτι εὗρον τὴν δραχμὴν ἣν ἀπώλεσα.
10 οὕτω, λέγω ὑμῖν, χαρὰ γίνεται ἐνώπιον τῶν ἀγγέλων τοῦ Θεοῦ ἐπὶ ἑνὶ ἁμαρτωλῷ μετανοοῦντι.
11 Εἶπε δέ· ἄνθρωπός τις εἶχε δύο υἱούς.
12 καὶ εἶπεν ὁ νεώτερος αὐτῶν τῷ πατρί· πάτερ, δός μοι τὸ ἐπιβάλλον μέρος τῆς οὐσίας. καὶ διεῖλεν αὐτοῖς τὸν βίον.
13 καὶ μετ᾿ οὐ πολλὰς ἡμέρας συναγαγὼν πάντα ὁ νεώτερος υἱὸς ἀπεδήμησεν εἰς χώραν μακράν, καὶ ἐκεῖ διεσκόρπισε τὴν οὐσίαν αὐτοῦ ζῶν ἀσώτως.
14 δαπανήσαντος δὲ αὐτοῦ πάντα ἐγένετο λιμὸς ἰσχυρὸς κατὰ τὴν χώραν ἐκείνην, καὶ αὐτὸς ἤρξατο ὑστερεῖσθαι.
15 καὶ πορευθεὶς ἐκολλήθη ἑνὶ τῶν πολιτῶν τῆς χώρας ἐκείνης, καὶ ἔπεμψεν αὐτὸν εἰς τοὺς ἀγροὺς αὐτοῦ βόσκειν χοίρους.
16 καὶ ἐπεθύμει γεμίσαι τὴν κοιλίαν αὐτοῦ ἀπὸ τῶν κερατίων ὧν ἤσθιον οἱ χοῖροι, καὶ οὐδεὶς ἐδίδου αὐτῷ.
17 εἰς ἑαυτὸν δὲ ἐλθὼν εἶπε· πόσοι μίσθιοι τοῦ πατρός μου περισσεύουσιν ἄρτων, ἐγὼ δὲ λιμῷ ἀπόλλυμαι.
18 ἀναστὰς πορεύσομαι πρὸς τὸν πατέρα μου καὶ ἐρῶ αὐτῷ· πάτερ, ἥμαρτον εἰς τὸν οὐρανὸν καὶ ἐνώπιόν σου·
19 οὐκέτι εἰμὶ ἄξιος κληθῆναι υἱός σου· ποίησόν με ὡς ἕνα τῶν μισθίων σου.
20 καὶ ἀναστὰς ἦλθε πρὸς τὸν πατέρα ἑαυτοῦ. ἔτι δὲ αὐτοῦ μακρὰν ἀπέχοντος εἶδεν αὐτὸν ὁ πατὴρ αὐτοῦ καὶ ἐσπλαγχνίσθη, καὶ δραμὼν ἐπέπεσεν ἐπὶ τὸν τράχηλον αὐτοῦ καὶ κατεφίλησεν αὐτόν.
21 εἶπε δὲ αὐτῷ ὁ υἱὸς· πάτερ, ἥμαρτον εἰς τὸν οὐρανὸν καὶ ἐνώπιόν σου, καὶ οὐκέτι εἰμὶ ἄξιος κληθῆναι υἱός σου.
22 εἶπε δὲ ὁ πατὴρ πρὸς τοὺς δούλους αὐτοῦ· ἐξενέγκατε στολὴν τὴν πρώτην καὶ ἐνδύσατε αὐτόν, καὶ δότε δακτύλιον εἰς τὴν χεῖρα αὐτοῦ καὶ ὑποδήματα εἰς τοὺς πόδας,
23 καὶ ἐνέγκαντες τὸν μόσχον τὸν σιτευτόν θύσατε, καὶ φαγόντες εὐφρανθῶμεν,
24 ὅτι οὗτος ὁ υἱός μου νεκρὸς ἦν καὶ ἀνέζησε, καὶ ἀπολωλὼς ἦν καὶ εὑρέθη. καὶ ἤρξαντο εὐφραίνεσθαι.
25 ῏Ην δὲ ὁ υἱὸς αὐτοῦ ὁ πρεσβύτερος ἐν ἀγρῷ· καὶ ὡς ἐρχόμενος ἤγγισε τῇ οἰκίᾳ, ἤκουσε συμφωνίας καὶ χορῶν,
26 καὶ προσκαλεσάμενος ἕνα τῶν παίδων ἐπυνθάνετο τί εἴη ταῦτα.
27 ὁ δὲ εἶπεν αὐτῷ ὅτι ὁ ἀδελφός σου ἥκει καὶ ἔθυσεν ὁ πατήρ σου τὸν μόσχον τὸν σιτευτόν, ὅτι ὑγιαίνοντα αὐτὸν ἀπέλαβεν.
28 ὠργίσθη δὲ καὶ οὐκ ἤθελεν εἰσελθεῖν, ὁ οὖν πατὴρ αὐτοῦ ἐξελθὼν παρεκάλει αὐτόν.
29 ὁ δὲ ἀποκριθεὶς εἶπε τῷ πατρὶ· ἰδοὺ τοσαῦτα ἔτη δουλεύω σοι καὶ οὐδέποτε ἐντολήν σου παρῆλθον, καὶ ἐμοὶ οὐδέποτε ἔδωκας ἔριφον ἵνα μετὰ τῶν φίλων μου εὐφρανθῶ·
30 ὅτε δὲ ὁ υἱός σου οὗτος, ὁ καταφαγών σου τὸν βίον μετὰ πορνῶν, ἦλθεν, ἔθυσας αὐτῷ τὸν μόσχον τὸν σιτευτὸν.
31 ὁ δὲ εἶπεν αὐτῷ· τέκνον, σὺ πάντοτε μετ᾿ ἐμοῦ εἶ, καὶ πάντα τὰ ἐμὰ σά ἐστιν·
32 εὐφρανθῆναι δὲ καὶ χαρῆναι ἔδει, ὅτι ὁ ἀδελφός σου οὗτος νεκρὸς ἦν καὶ ἔζησε, καὶ ἀπολωλὼς ἦν καὶ εὑρέθη.
Lucas 15 Hebraico – Grego

Lucas Capítulo 15 ARC

A Parábola da ovelha perdida

1 – E chegavam-se a ele todos os publicanos e pecadores para o ouvir.
2 – E os fariseus e os escribas murmuravam, dizendo: Este recebe pecadores e come com eles.
3 – E ele lhes propôs esta parábola, dizendo:
4 – Que homem dentre vós, tendo cem ovelhas e perdendo uma delas, não deixa no deserto as noventa e nove e não vai após a perdida até que venha a achá-la?
5 – E, achando-a, a põe sobre seus ombros, cheio de júbilo;
6 – e, chegando à sua casa, convoca os amigos e vizinhos, dizendo-lhes: Alegrai-vos comigo, porque já achei a minha ovelha perdida.
7 – Digo-vos que assim haverá alegria no céu por um pecador que se arrepende, mais do que por noventa e nove justos que não necessitam de arrependimento.

A dracma perdida
8 – Ou qual a mulher que, tendo dez dracmas, se perder uma dracma, não acende a candeia, e varre a casa, e busca com diligência até a achar?
9 – E, achando-a, convoca as amigas e vizinhas, dizendo: Alegrai-vos comigo, porque já achei a dracma perdida.
10 – Assim vos digo que há alegria diante dos anjos de Deus por um pecador que se arrepende.

O filho pródigo – Compafre com Lucas 15 Hebraico – Grego
11 – E disse: Um certo homem tinha dois filhos.
12 – E o mais moço deles disse ao pai: Pai, dá-me a parte da fazenda que me pertence. E ele repartiu por eles a fazenda.
13 – E, poucos dias depois, o filho mais novo, ajuntando tudo, partiu para uma terra longínqua e ali desperdiçou a sua fazenda, vivendo dissolutamente.
14 – E, havendo ele gastado tudo, houve naquela terra uma grande fome, e começou a padecer necessidades.
15 – E foi e chegou-se a um dos cidadãos daquela terra, o qual o mandou para os seus campos a apascentar porcos.
16 – E desejava encher o seu estômago com as bolotas que os porcos comiam, e ninguém lhe dava nada.
17 – E, caindo em si, disse: Quantos trabalhadores de meu pai têm abundância de pão, e eu aqui pereço de fome!
18 – Levantar-me-ei, e irei ter com meu pai, e dir-lhe-ei: Pai, pequei contra o céu e perante ti.
19 – Já não sou digno de ser chamado teu filho; faze-me como um dos teus trabalhadores.
20 – E, levantando-se, foi para seu pai; e, quando ainda estava longe, viu-o seu pai, e se moveu de íntima compaixão, e, correndo, lançou-se-lhe ao pescoço, e o beijou.
21 – E o filho lhe disse: Pai, pequei contra o céu e perante ti e já não sou digno de ser chamado teu filho.
22 – Mas o pai disse aos seus servos: Trazei depressa a melhor roupa, e vesti-lho, e ponde-lhe um anel na mão e sandálias nos pés,
23 – e trazei o bezerro cevado, e matai-o; e comamos e alegremo-nos,
24 – porque este meu filho estava morto e reviveu; tinha-se perdido e foi achado. E começaram a alegrar-se.
25 – E o seu filho mais velho estava no campo; e, quando veio e chegou perto de casa, ouviu a música e as danças.
26 – E, chamando um dos servos, perguntou-lhe que era aquilo.
27 – E ele lhe disse: Veio teu irmão; e teu pai matou o bezerro cevado, porque o recebeu são e salvo.
28 – Mas ele se indignou e não queria entrar. E, saindo o pai, instava com ele.
29 – Mas, respondendo ele, disse ao pai: Eis que te sirvo há tantos anos, sem nunca transgredir o teu mandamento, e nunca me deste um cabrito para alegrar-me com os meus amigos.
30 – Vindo, porém, este teu filho, que desperdiçou a tua fazenda com as meretrizes, mataste-lhe o bezerro cevado.
31 – E ele lhe disse: Filho, tu sempre estás comigo, e todas as minhas coisas são tuas.
32 – Mas era justo alegrarmo-nos e regozijarmo-nos, porque este teu irmão estava morto e reviveu; tinha-se perdido e foi achado.
Lucas 15 Hebraico – Grego

Todos os Capítulos de Lucas

Lucas 15 Hebraico – Grego Koinê – ARC

Lucas 15 Grego Koinê

Lucas Capítulo 15 ARC

ADILSON CARDOSO

Deixe um comentário Cancelar resposta

Lucas 15 Grego Koinê

Lucas Capítulo 15 ARC

ADILSON CARDOSO

Deixe um comentário Cancelar resposta

Você também pode gostar

Ageu 2 Hebraico com Áudio e ARC

Zacarias 9 Hebraico com Áudio e ARC

2Reis 10 Hebraico com Áudio e ARC

Damos valor à sua privacidade

Cookies estritamente necessários

Cookies de desempenho

Cookies de funcionalidade

Cookies de publicidade