2Coríntios 5 Hebraico

1 כִּי יָדַעְנוּ אִם יֵהָרֵס בֵּית חֹמֶר אֹהֶל נַפְשֵׁנוּ יֻתַּן לָנוּ בַּיִת מֵאֵת הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ בָנוּי בְּיָדַיִם כִּי בֵּית עוֹלָם הוּא בַּמָּרוֹם׃
2 כִּי פֹה בְּבָתֵּי הַנֶּפֶשׁ נֶאֱנָחִים אֲנָחְנוּ וְשֹׁאֲפִים לְהִתְלוֹנֵן בְּצֵל הַמָּעוֹן הָעֶלְיוֹן׃
3 וְאִם נִתְלוֹנֵן שָׁם לֹא נִהְיֶה עוֹד כְּעֵירֻמִּם מִבְּלִי מַחְסֶה׃
4 כִּי כָל־עוֹד נִתְגּוֹרֵר פֹּה בְּבָתֵּי הַנֶּפֶשׁ אֲנַחְנוּ מְסֻבָּלִים וְנֶאֱנָקִים וְלֹא לַחֲלִיפַת חֲלִיצָתֵנוּ אֲנַחְנוּ מִתְאַוִּים כִּי אִם־לִהְיוֹת מְלֻבָּשִׁים לְבַעֲבוּר יְבֻלַּע הַמָּוֶת בְּמוֹ־הַחַיִּים׃
5 וְהָאֱלֹהִים הוּא אֲשֶׁר הֲכִינָנוּ לְכָל־זֹאת וְאֶת־רוּחוֹ נָתַן לְעֵרָבוֹן לָנוּ׃
6 וּבְזֹאת אֲנַחְנוּ סְמוּכִים תָּמִיד וְגַם־יֹדְעִים כִּי כָל־עוֹד אֲשֶׁר נִשְׁכֹּן בַּגְּוִיָּה נִשְׁכֹּן כְּמוֹ גֹלִים מֵעַל פְּנֵי הָאָדוֹן׃
7 כִּי בָאֱמוּנָה אָנוּ הֹלְכִים וְלֹא לְמַרְאֵה עֵינָיִם׃
8 וְיֶשׁ־לָנוּ עַל־מִי לְהִסָּמֵךְ וְתַאֲוַת לִבֵּנוּ גְדֹלָה לְהַרְחִיק נְדֹד מִן־הַגְּוִיָּה וּלְהִתְלוֹנֵן בְּצֵל הָאָדוֹן׃
9 עַל־כֵּן נִתְאַמֵּץ אִם־מִקָּרוֹב אוֹ־מֵרָחוֹק לִהְיוֹת לוֹ לְרָצוֹן׃
10 כִּי כֻלָּנוּ מִתְעַתְּדִים לַעֲמֹד לִפְנֵי כִסֵּא מִשְׁפַּט הַמָּשִׁיחַ לָקַחַת אִישׁ אִישׁ כְּמַעֲשֵׂהוּ אֲשֶׁר עָשָׂה בְּעוֹדוֹ בִּבְשָׂרוֹ אִם־טוֹב וְאִם־רָע׃
11 וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר יִרְאַת יְהוָֹה לְנֶגֶד עֵינֵינוּ נְפַתֶּה אֶת־בְּנֵי הָאָדָם לְיִרְאָה אֹתוֹ וּבְיִשְׁרַת לְבָבֵנוּ יְדֻעִים אֲנַחְנוּ לֵאלֹהִים אוֹחִילָה כִי כֵן יְדֻעִים אֲנַחְנוּ גַּם־לָכֶם׃
12 וְלֹא בָאנוּ בְזֹאת לְרוֹמֵם נַפְשֵׁנוּ לִפְנֵיכֶם עוֹד הַפָּעַם כִּי אִם־לָשִׂים לָכֶם יָדַיִם לְהִתְפָּאֵר בָּנוּ וְלָתֵת לָכֶם פִּתְחוֹן פֶּה נֶגֶד הַמִּתְפָּאֲרִים לָעֵינַיִם וְלַלֵּבָב אֵין מְאוּמָה׃
13 וְאַף אִם־נֶחְשַׁבְנוּ כְמִשְׁתּוֹלְלִים כֵּן הָיִינוּ לֵאלֹהִים וְאִם כִּמְחֻכָּמִים כֵּן הָיִינוּ לָכֶם׃
14 כִּי־אַהֲבַת הַמָּשִׁיחַ חָזְקָה עָלֵינוּ לְהוֹצִיא מִשְׁפָּט כָּזֶה אִם־אֶחָד מֵת בְּעַד כֻּלָּם אָז כֻּלָּם כְּמֵתִים נֶחְשָׁבוּ׃
15 וְהוּא מֵת בְּעַד כֻּלָּם לְמַעַן יִחְיוּ כֻלָּמוֹ לֹא לְנַפְשָׁם כִּי אִם־לוֹ אֲשֶׁר מֵת וְקָם בַּעֲדָם׃
16 עַל־כֵּן מֵעַתָּה לֹא־נֵדַע עוֹד אִישׁ לְפִי בְשָׂרוֹ וְאַף הַמָּשִׁיחַ אִם־יְדַעֲנֻהוּ לְפִי בְּשָׂרוֹ לֹא־נֵדָעֵהוּ עוֹד עָתָּה׃
17 כִּי מִי לַמָּשִׁיחַ בְּרִיאָה חֲדָשָׁה הוּא קַדְמֹנִיּוֹת חָלְפוּ וְהִנֵּה הַכֹּל חָדָשׁ הוּא׃
18 וְכָל־זֹאת מִיַּד אֱלֹהִים אֲשֶׁר נְתָנָנוּ לְהִתְרַצּוֹת אֵלָיו בְּיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ וַעֲבֹדַת הַסְּלִיחָה הַזֹּאת שָׂם עָלֵינוּ׃
19 כִּי הֵן אֱלֹהִים הָיָה בַּמָּשִׁיחַ לִסְלֹחַ לִבְנֵי הָעוֹלָם וְלֹא־לִזְכֹּר לָהֶם אֶת־חַטֹּאתֵיהֶם וְתוֹרַת הַסְּלִיחָה הַזֹּאת הִפְקִיד בְּיָדֵינוּ׃
20 וְאִם כֵּן אֵפוֹא מְלִיצֵי הַמָּשִׁיחַ אֲנָחְנוּ כְּמוֹ אִם־אֱלֹהִים מִתְחַנֵּן אֲלֵיכֶם עַל־פִּינוּ אֲנַחְנוּ מְחַלִּים אֶת־פְּנֵיכֶם בְּשֵׁם הַמָּשִׁיחַ הִתְרַצּוּ־נָא אֶל־הָאֱלֹהִים׃
21 הוּא אֲשֶׁר לֹא־יָדַע חַטָּאת אֹתוֹ עָשָׂה לְחַטָּאת בַּעֲדֵנוּ לְמַעַן נִהְיֶה אֲנַחְנוּ בוֹ לְצִדְקַת אֱלֹהִים׃
2Coríntios 5 Hebraico

2Coríntios 5 Grego Koinê

1  Οἴδαμεν γὰρ ὅτι ἐὰν ἡ ἐπίγειος ἡμῶν οἰκία τοῦ σκήνους καταλυθῇ, οἰκοδομὴν ἐκ Θεοῦ ἔχομεν, οἰκίαν ἀχειροποίητον αἰώνιον ἐν τοῖς οὐρανοῖς. 
2  καὶ γὰρ ἐν τούτῳ στενάζομεν, τὸ οἰκητήριον ἡμῶν τὸ ἐξ οὐρανοῦ ἐπενδύσασθαι ἐπιποθοῦντες, 
3  εἴ γε καὶ ἐνδυσάμενοι οὐ γυμνοὶ εὑρεθησόμεθα. 
4  καὶ γὰρ οἱ ὄντες ἐν τῷ σκήνει στενάζομεν, βαρούμενοι ἐφ᾿ ᾧ οὐ θέλομεν ἐκδύσασθαι, ἀλλ᾿ ἐπενδύσασθαι, ἵνα καταποθῇ τὸ θνητὸν ὑπὸ τῆς ζωῆς. 
5  ὁ δὲ κατεργασάμενος ἡμᾶς εἰς αὐτὸ τοῦτο Θεός, ὁ καὶ δοὺς ἡμῖν τὸν ἀρραβῶνα τοῦ Πνεύματος. 
6  Θαρροῦντες οὖν πάντοτε καὶ εἰδότες ὅτι ἐνδημοῦντες ἐν τῷ σώματι ἐκδημοῦμεν ἀπὸ τοῦ Κυρίου· 
7  διὰ πίστεως γὰρ περιπατοῦμεν, οὐ διὰ εἴδους· 
8  θαρροῦμεν δὲ καὶ εὐδοκοῦμεν μᾶλλον ἐκδημῆσαι ἐκ τοῦ σώματος καὶ ἐνδημῆσαι πρὸς τὸν Κύριον. 
9  διὸ καὶ φιλοτιμούμεθα, εἴτε ἐνδημοῦντες εἴτε ἐκδημοῦντες, εὐάρεστοι αὐτῷ εἶναι. 
10  τοὺς γὰρ πάντας ἡμᾶς φανερωθῆναι δεῖ ἔμπροσθεν τοῦ βήματος τοῦ Χριστοῦ, ἵνα κομίσηται ἕκαστος τὰ διὰ τοῦ σώματος πρὸς ἃ ἔπραξεν, εἴτε ἀγαθὸν εἴτε κακὸν. 
11  Εἰδότες οὖν τὸν φόβον τοῦ Κυρίου ἀνθρώπους πείθομεν, Θεῷ δὲ πεφανερώμεθα, ἐλπίζω δὲ καὶ ἐν ταῖς συνειδήσεσιν ὑμῶν πεφανερῶσθαι. 
12  οὐ γὰρ πάλιν ἑαυτοὺς συνιστάνομεν ὑμῖν, ἀλλὰ ἀφορμὴν διδόντες ὑμῖν καυχήματος ὑπὲρ ἡμῶν, ἵνα ἔχητε πρὸς τοὺς ἐν προσώπῳ καυχωμένους καὶ οὐ καρδίᾳ. 
13  εἴτε γὰρ ἐξέστημεν, Θεῷ· εἴτε σωφρονοῦμεν, ὑμῖν. 
14  ἡ γὰρ ἀγάπη τοῦ Χριστοῦ συνέχει ἡμᾶς, κρίναντας τοῦτο, ὅτι εἰ εἷς ὑπὲρ πάντων ἀπέθανεν, ἄρα οἱ πάντες ἀπέθανον· 
15  καὶ ὑπὲρ πάντων ἀπέθανεν, ἵνα οἱ ζῶντες μηκέτι ἑαυτοῖς ζῶσιν, ἀλλὰ τῷ ὑπὲρ αὐτῶν ἀποθανόντι καὶ ἐγερθέντι. 
16  ῞Ωστε ἡμεῖς ἀπὸ τοῦ νῦν οὐδένα οἴδαμεν κατὰ σάρκα· εἰ δὲ καὶ ἐγνώκαμεν κατὰ σάρκα Χριστόν, ἀλλὰ νῦν οὐκέτι γινώσκομεν. 
17  ὥστε εἴ τις ἐν Χριστῷ, καινὴ κτίσις· τὰ ἀρχαῖα παρῆλθεν, ἰδοὺ γέγονε καινά τὰ πάντα· 
18  τὰ δὲ πάντα ἐκ τοῦ Θεοῦ τοῦ καταλλάξαντος ἡμᾶς ἑαυτῷ διὰ ᾿Ιησοῦ Χριστοῦ καὶ δόντος ἡμῖν τὴν διακονίαν τῆς καταλλαγῆς, 
19  ὡς ὅτι Θεὸς ἦν ἐν Χριστῷ κόσμον καταλλάσσων ἑαυτῷ, μὴ λογιζόμενος αὐτοῖς τὰ παραπτώματα αὐτῶν, καὶ θέμενος ἐν ἡμῖν τὸν λόγον τῆς καταλλαγῆς. 
20  ῾Υπὲρ Χριστοῦ οὖν πρεσβεύομεν ὡς τοῦ Θεοῦ παρακαλοῦντος δι᾿ ἡμῶν δεόμεθα ὑπὲρ Χριστοῦ, καταλλάγητε τῷ Θεῷ· 
21  τὸν γὰρ μὴ γνόντα ἁμαρτίαν ὑπὲρ ἡμῶν ἁμαρτίαν ἐποίησεν, ἵνα ἡμεῖς γενώμεθα δικαιοσύνη Θεοῦ ἐν αὐτῷ. 

2Coríntios 5 Hebraico – Grego

2 Coríntios 5 ARC

Nossa habitação celestial

1 – Porque sabemos que, se a nossa casa terrestre deste tabernáculo se desfizer, temos de Deus um edifício, uma casa não feita por mãos, eterna, nos céus.
2 – E, por isso, também gememos, desejando ser revestidos da nossa habitação, que é do céu;
3 – se, todavia, estando vestidos, não formos achados nus.
4 – Porque também nós, os que estamos neste tabernáculo, gememos carregados, não porque queremos ser despidos, mas revestidos, para que o mortal seja absorvido pela vida.
5 – Ora, quem para isso mesmo nos preparou foi Deus, o qual nos deu também o penhor do Espírito.
6 – Pelo que estamos sempre de bom ânimo, sabendo que, enquanto estamos no corpo, vivemos ausentes do Senhor
7 – (Porque andamos por fé e não por vista.).
8 – Mas temos confiança e desejamos, antes, deixar este corpo, para habitar com o Senhor.
9 – Pelo que muito desejamos também ser-lhe agradáveis, quer presentes, quer ausentes.
10 – Porque todos devemos comparecer ante o tribunal de Cristo, para que cada um receba segundo o que tiver feito por meio do corpo, ou bem ou mal.
11 – Assim que, sabendo o temor que se deve ao Senhor, persuadimos os homens à fé, mas somos manifestos a Deus; e espero que, na vossa consciência, sejamos também manifestos.
12 – Porque não nos recomendamos outra vez a vós; mas damo-vos ocasião de vos gloriardes de nós, para que tenhais que responder aos que se gloriam na aparência e não no coração.
13 – Porque, se enlouquecemos, é para Deus; e, se conservamos o juízo, é para vós.
14 – Porque o amor de Cristo nos constrange, julgando nós assim: que, se um morreu por todos, logo, todos morreram.
15 – E ele morreu por todos, para que os que vivem não vivam mais para si, mas para aquele que por eles morreu e ressuscitou.
16 – Assim que, daqui por diante, a ninguém conhecemos segundo a carne; e, ainda que também tenhamos conhecido Cristo segundo a carne, contudo, agora, já o não conhecemos desse modo.
17 – Assim que, se alguém está em Cristo, nova criatura é: as coisas velhas já passaram; eis que tudo se fez novo.

O Ministério da reconciliação – Compare com 2Coríntios 5 Hebraico

18 – E tudo isso provém de Deus, que nos reconciliou consigo mesmo por Jesus Cristo e nos deu o ministério da reconciliação,
19 – isto é, Deus estava em Cristo reconciliando consigo o mundo, não lhes imputando os seus pecados, e pôs em nós a palavra da reconciliação.
20 – De sorte que somos embaixadores da parte de Cristo, como se Deus por nós rogasse. Rogamos-vos, pois, da parte de Cristo que vos reconcilieis com Deus.
21 – Àquele que não conheceu pecado, o fez pecado por nós; para que, nele, fôssemos feitos justiça de Deus.
2Coríntios 5 Hebraico – Grego

Todos os Capítulos de 2Coríntios

Views: 9