1Coríntios 14 Hebraico

1Coríntios 14 Grego Koinê

1 Διώκετε τὴν ἀγάπην· ζηλοῦτε δὲ τὰ πνευματικά, μᾶλλον δὲ ἵνα προφητεύητε.
2 ὁ γὰρ λαλῶν γλώσσῃ οὐκ ἀνθρώποις λαλεῖ, ἀλλὰ τῷ Θεῷ· οὐδεὶς γὰρ ἀκούει, πνεύματι δὲ λαλεῖ μυστήρια·
3 ὁ δὲ προφητεύων ἀνθρώποις λαλεῖ οἰκοδομὴν καὶ παράκλησιν καὶ παραμυθίαν.
4 ὁ λαλῶν γλώσσῃ ἑαυτὸν οἰκοδομεῖ, ὁ δὲ προφητεύων ἐκκλησίαν οἰκοδομεῖ.
5 θέλω δὲ πάντας ὑμᾶς λαλεῖν γλώσσαις, μᾶλλον δὲ ἵνα προφητεύητε· μείζων γὰρ ὁ προφητεύων ἢ ὁ λαλῶν γλώσσαις, ἐκτὸς εἰ μὴ διερμηνεύῃ, ἵνα ἡ ἐκκλησία οἰκοδομὴν λάβῃ.
6 νυνὶ δέ, ἀδελφοί, ἐὰν ἔλθω πρὸς ὑμᾶς γλώσσαις λαλῶν, τί ὑμᾶς ὠφελήσω, ἐὰν μὴ ὑμῖν λαλήσω ἢ ἐν ἀποκαλύψει ἢ ἐν γνώσει ἢ ἐν προφητείᾳ ἢ ἐν διδαχῇ;
7 ὅμως τὰ ἄψυχα φωνὴν διδόντα, εἴτε αὐλὸς εἴτε κιθάρα, ἐὰν διαστολὴν τοῖς φθόγγοις μὴ δῷ, πῶς γνωσθήσεται τὸ αὐλούμενον ἢ τὸ κιθαριζόμενον;
8 καὶ γὰρ ἐὰν ἄδηλον φωνὴν σάλπιγξ δῷ, τίς παρασκευάσεται εἰς πόλεμον;
9 οὕτω καὶ ὑμεῖς διὰ τῆς γλώσσης ἐὰν μὴ εὔσημον λόγον δῶτε, πῶς γνωσθήσεται τὸ λαλούμενον; ἔσεσθε γὰρ εἰς ἀέρα λαλοῦντες.
10 τοσαῦτα, εἰ τύχοι, γένη φωνῶν ἐστὶν ἐν κόσμῳ, καὶ οὐδὲν αὐτῶν ἄφωνον.
11 ἐὰν οὖν μὴ εἰδῶ τὴν δύναμιν τῆς φωνῆς, ἔσομαι τῷ λαλοῦντι βάρβαρος καὶ ὁ λαλῶν ἐν ἐμοὶ βάρβαρος.
12 οὕτω καὶ ὑμεῖς ἐπεὶ ζηλωταί ἐστε πνευμάτων, πρὸς τὴν οἰκοδομὴν τῆς ἐκκλησίας ζητεῖτε ἵνα περισσεύητε.
13 Διόπερ ὁ λαλῶν γλώσσῃ προσευχέσθω ἵνα διερμηνεύῃ.
14 ἐὰν γὰρ προσεύχωμαι γλώσσῃ, τὸ πνεῦμά μου προσεύχεται, ὁ δὲ νοῦς μου ἄκαρπός ἐστι.
15 τί οὖν ἐστι; προσεύξομαι τῷ πνεύματι, προσεύξομαι δὲ καὶ τῷ νοΐ· ψαλῶ τῷ πνεύματι, ψαλῶ δὲ καὶ τῷ νοΐ.
16 ἐπεὶ ἐὰν εὐλογήσῃς τῷ πνεύματι, ὁ ἀναπληρῶν τὸν τόπον τοῦ ἰδιώτου πῶς ἐρεῖ τὸ ἀμήν ἐπὶ τῇ σῇ εὐχαριστίᾳ; ἐπειδὴ τί λέγεις οὐκ οἶδε;
17 σὺ μὲν γὰρ καλῶς εὐχαριστεῖς, ἀλλ᾿ ὁ ἕτερος οὐκ οἰκοδομεῖται.
18 εὐχαριστῶ τῷ Θεῷ μου πάντων ὑμῶν μᾶλλον γλώσσαις λαλῶν·
19 ἀλλ᾿ ἐν ἐκκλησίᾳ θέλω πέντε λόγους διὰ τοῦ νοός μου λαλῆσαι, ἵνα καὶ ἄλλους κατηχήσω, ἢ μυρίους λόγους ἐν γλώσσῃ.
20 ᾿Αδελφοί, μὴ παιδία γίνεσθε ταῖς φρεσίν, ἀλλὰ τῇ κακίᾳ νηπιάζετε, ταῖς δὲ φρεσὶ τέλειοι γίνεσθε.
21 ἐν τῷ νόμῳ γέγραπται ὅτι ἐν ἑτερογλώσσοις καὶ ἐν χείλεσιν ἑτέροις λαλήσω τῷ λαῷ τούτῳ, καὶ οὐδ᾿ οὕτως εἰσακούσονταί μου, λέγει Κύριος.
22 ὥστε αἱ γλῶσσαι εἰς σημεῖόν εἰσιν οὐ τοῖς πιστεύουσιν, ἀλλὰ τοῖς ἀπίστοις· ἡ δὲ προφητεία οὐ τοῖς ἀπίστοις, ἀλλὰ τοῖς πιστεύουσιν.
23 ᾿Εὰν οὖν συνέλθῃ ἡ ἐκκλησία ὅλη ἐπὶ τὸ αὐτὸ καὶ πάντες γλώσσαις λαλῶσιν, εἰσέλθωσι δὲ ἰδιῶται ἢ ἄπιστοι, οὐκ ἐροῦσιν ὅτι μαίνεσθε;
24 ἐὰν δὲ πάντες προφητεύωσιν, εἰσέλθῃ δέ τις ἄπιστος ἢ ἰδιώτης, ἐλέγχεται ὑπὸ πάντων, ἀνακρίνεται ὑπὸ πάντων,
25 καὶ οὕτω τὰ κρυπτὰ τῆς καρδίας αὐτοῦ φανερὰ γίνεται· καὶ οὕτω πεσὼν ἐπὶ πρόσωπον προσκυνήσει τῷ Θεῷ, ἀπαγγέλλων ὅτι ὁ Θεὸς ὄντως ἐν ὑμῖν ἐστι.
26 Τί οὖν ἐστιν, ἀδελφοί; ὅταν συνέρχησθε, ἕκαστος ὑμῶν ψαλμὸν ἔχει, διδαχὴν ἔχει, γλῶσσαν ἔχει, ἀποκάλυψιν ἔχει, ἑρμηνείαν ἔχει· πάντα πρὸς οἰκοδομὴν γινέσθω.
27 εἴτε γλώσσῃ τις λαλεῖ, κατὰ δύο ἢ τὸ πλεῖστον τρεῖς, καὶ ἀνὰ μέρος, καὶ εἷς διερμηνευέτω·
28 ἐὰν δὲ μὴ ᾖ διερμηνευτής, σιγάτω ἐν ἐκκλησίᾳ, ἑαυτῷ δὲ λαλείτω καὶ τῷ Θεῷ.
29 προφῆται δὲ δύο ἢ τρεῖς λαλείτωσαν, καὶ οἱ ἄλλοι διακρινέτωσαν·
30 ἐὰν δὲ ἄλλῳ ἀποκαλυφθῇ καθημένῳ, ὁ πρῶτος σιγάτω.
31 δύνασθε γὰρ καθ᾿ ἕνα πάντες προφητεύειν, ἵνα πάντες μανθάνωσι καὶ πάντες παρακαλῶνται·
32 καὶ πνεύματα προφητῶν προφήταις ὑποτάσσεται·
33 οὐ γάρ ἐστιν ἀκαταστασίας ὁ Θεὸς, ἀλλ᾿ εἰρήνης. ῾Ως ἐν πάσαις ταῖς ἐκκλησίαις τῶν ἁγίων,
34 αἱ γυναῖκες ὑμῶν ἐν ταῖς ἐκκλησίαις σιγάτωσαν· οὐ γὰρ ἐπιτέτραπται αὐταῖς λαλεῖν, ἀλλ᾿ ὑποτάσεσθαι, καθὼς καὶ ὁ νόμος λέγει.
35 εἰ δέ τι μαθεῖν θέλουσιν, ἐν οἴκῳ τοὺς ἰδίους ἄνδρας ἐπερωτάτωσαν· αἰσχρὸν γάρ ἐστι γυναιξὶν ἐν ἐκκλησίᾳ λαλεῖν.
36 ἢ ἀφ᾿ ὑμῶν ὁ λόγος τοῦ Θεοῦ ἐξῆλθεν, ἢ εἰς ὑμᾶς μόνους κατήντησεν;
37 Εἴ τις δοκεῖ προφήτης εἶναι ἢ πνευματικός, ἐπιγινωσκέτω ἃ γράφω ὑμῖν, ὅτι τοῦ Κυρίου εἰσὶν ἐντολαί·
38 εἰ δέ τις ἀγνοεῖ, ἀγνοείτω.
39 ῞Ωστε, ἀδελφοί, ζηλοῦτε τὸ προφητεύειν, καὶ τὸ λαλεῖν γλώσσαις μὴ κωλύετε·
40 πάντα εὐσχημόνως καὶ κατὰ τάξιν γινέσθω.
1Coríntios 14 Hebraico – Grego

1 וְאַתֶּם רִדְפוּ אַהֲבָה בַּקְּשׁוּ בְכָל־מְאֹדְכֶם מַתְּנוֹת הָרוּחַ וְעַל־כָּל־אֵלֶּה לְהִתְנַבְּאוֹת׃
2 כִּי הַמְדַבֵּר בְּלַעֲגֵי לָשׁוֹן לֹא אֶל־אֲנָשִׁים הוּא מְדַבֵּר כִּי אִם־אֶל־אֱלֹהִים כִּי אֵין־אִישׁ שֹׁמֵעַ וְהוּא יַבִּיעַ חִידוֹת בָּרוּחַ׃
3 וְהַמִּתְנַבֵּא מַטִּיף לַאֲנָשִׁים דְּבָרִים מְשִׁיבֵי נָפֶשׁ מוּסָר טוֹב וְדִבְרֵי נִחֻמִים׃
4 הַמְדַבֵּר בַּלָּשׁוֹן יָשִׁיב נַפְשׁוֹ וְהַמִּתְנַבֵּא יָשִׁיב נֶפֶשׁ הָעֵדָה׃
5 וּמִי יִתֵּן וְהָיָה מַתָּן הַלְּשֹׁנוֹת לְכֻלְּכֶם וְאַף עוֹד יֹתֵר כִּי־תִהְיוּ כֻלְּכֶם נְבִיאִים כִּי גָדוֹל הַמִּתְנַבֵּא מִבַּעַל הַלָּשׁוֹן זוּלָתִי אִם־יִפְתֹּר דְּבָרָיו וַעֲדָתוֹ תִּבָּנֶה מִמֶּנּוּ׃
6 וְעַתָּה כִּי־אָבוֹא אֲלֵיכֶם אַחַי וְכִי־אֲדַבֵּר בִּלְשֹׁנוֹת מָה־אוֹעִיל לָכֶם אִם־לֹא אֲדַבֵּר דְּבָרַי כְּחֹזֶה אוֹ מוֹרֶה דֵעָה כְּנָבִיא אוֹ מֵבִין שְׁמוּעָה׃
7 גַּם־כֵּלִים נֹתְנֵי קוֹל אֲשֶׁר אֵין בָּהֶם נִשְׁמַת חַיִּים כְּמוֹ חָלִיל אוֹ כִנּוֹר אִם־לֹא יִתְּנוּ קוֹל מְפֹרָשׁ מִי יָבִין מַה־יֶּהֱמֶה הֶחָלִיל אוֹ מַה־יֶּהְגֶּה הַכִּנּוֹר׃
8 גַּם־הַשּׁוֹפָר אִם־יִתֶּן־קוֹל בִּלְתִּי בָרוּר מִי יֵחָלֵץ לַמִּלְחָמָה׃
9 וְכֵן גַּם־אַתֶּם אִם לֹא־תוֹצִיאוּ בִלְשׁוֹנְכֶם מִלִּים בְּרֻרוֹת מִי יָבִין מוֹצָא שְׂפָתֵיכֶם הֲלֹא תִהְיוּ אָז כִּמְדַבְּרִים אֶל־הָרוּחַ׃
10 לוּ תִהְיֶינָה לְשֹׁנוֹת רַבּוֹת כָהֵנָּה וְכָהֵנָּה בָּאָרֶץ לֹא תִמָּצֵא אַחַת מֵהֶן עֲמֻקָּה מֵהָבִין קוֹל מִלֶּיהָ׃
11 וְאִם־אֲנִי אֵינֶנִּי מֵבִין פֵּשֶׁר הַמִּלּוֹת אָז אֶהְיֶה בְעֵינֵי הַמְדַבֵּר כְּנִלְעַג לָשׁוֹן וְכֵן יִהְיֶה בְעֵינַי גַּם־הוּא׃
12 כֵּן גַּם־אַתֶּם בְּבַקֶּשְׁכֶם מַתְּנוֹת הָרוּחַ דִּרְשׁוּ טוֹבֹת הָעֵדָה לְכוֹנְנָהּ בְּיֶתֶר עֹז׃
13 לָכֵן הַמְדַבֵּר בַּלָּשׁוֹן יִתְפַּלֵּל לִהְיוֹת גַּם־פֹּתֵר דְּבָרָיו׃
14 וְאַף אִם־אֶתְפַּלֵּל בַּלָּשׁוֹן רוּחַ שְׂפָתַי יִתְפַּלֵּל וּתְבוּנַת לִבִּי לֹא תָנוּב תְּנוּבָה׃
15 וּמָה אֵפוֹא עַתָּה אֶתְפַּלְלָה בְרוּחַ שְׂפָתַי וְאֶתְפַּלְלָה גַם־בִּתְבוּנַת לִבִּי אֲזַמְּרָה בְרוּחַ שְׂפָתַי וַאֲזַמְּרָה גַם־בִּתְבוּנַת לִבִּי׃
16 כִּי־לוּלֵא כֵן כַּאֲשֶׁר תְּבָרֵךְ בְּרוּחַ שְׂפָתֶיךָ וְהֶדְיוֹט עֹמֵד בִּמְקוֹמוֹ לְפָנֶיךָ אֵיךְ יַעֲנֶה אָמֵן לְבִרְכָתְךָ בִּבְלִי דַעַת מָה אַתָּה אֹמֵר׃
17 אָמְנָם אַתָּה תֵיטִיב כִּי־תְבָרֵךְ אַךְ רֵעֲךָ לֹא יִבָּנֶה מִמֶּךָ׃
18 אוֹדֶה לֵאלֹהִים כִּי יֶשׁ־לִי מַתַּת הַלָּשׁוֹן יֶתֶר עַל־כֻּלְּכֶם׃
19 אֲבָל בַּקָּהָל אֶבְחַר לְדַבֵּר חָמֵשׁ מִלִּים בִּתְבוּנַת לִבִּי לְהוֹרֹת אֶת־הַשֹּׁמְעִים מֵרִבֲבוֹת מִלִּים בְּלַעֲגֵי לָשׁוֹן׃
20 אַחַי אַל־תִּהְיוּ כִילָדִי בַּבִּינָה וְרַק כִּילָדִים אַל־תָּרֵעוּ אַךְ בַּבִּינָה הֱיוּ שְׁלֵמִים׃
21 כָּתוּב בַּתּוֹרָה כִּי בְּלַעֲגֵי שָׂפָה וּבְלָשׁוֹן אַחֶרֶת אֲדַבֵּר אֶל־הָעָם הַזֶּה וְגַם־בְּזֹאת לֹא־אָבוּא שְׁמוֹעַ אֵלַי אָמַר יְהוָֹה׃
22 עַל־כֵּן הַלְּשֹׁנוֹת הֵן לְאוֹת לֹא לַמַּאֲמִינִים כִּי אִם־לְאֵינָם מַאֲמִינִים וְהַנְּבוּאָה אֵינֶנָּה לְאֵינָם מַאֲמִינִים כִּי אִם־לַמַּאֲמִינִים׃
23 וְהִנֵּה אִם־תִּקָּהֵל כָּל־הָעֵדָה כְּאֶחָד וְכֻלָּם יְדַבְּרוּ בִלְשֹׁנוֹת וּבָאוּ שָׁמָּה הֶדְיוֹטִים אוֹ אֲנָשִׁים אֵינָם מַאֲמִינִים הֲלֹא יֹאמְרוּ כִּי־מְשֻׁגָּעִים אַתֶּם׃
24 אַךְ אִם־יִתְנַבְּאוּ כֻלָּם וּבָא שָׁמָּה חֲסַר אֱמוּנָה אוֹ הֶדְיוֹט הוּא יִשְׁמַע תּוֹכַחַת מִפִּי כֻלָּם וּמִשְׁפָּט מִפִּי כֻלָם׃
25 וּבְכֵן סִתְרֵי לִבּוֹ יִגָּלוּ וְהוּא יִפֹּל עַל־אַפָּיו אַרְצָה יִשְׁתַּחֲוֶה לֵאלֹהִים וְיַעֲנֶה לֵאמֹר אָכֵן יֵשׁ אֱלֹהִים בְּקִרְבְּכֶם׃
26 וְעַתָּה מָה־אֵפוֹא אֶחָי כַּאֲשֶׁר תִּקָּהֲלוּ יַחְדָּו וְכָל־אִישׁ מִכֶּם יֶשׁ־אִתּוֹ מִזְמֹר אוֹ מוּסָר בְּפִיו אוֹ דְבַר חָזוֹן אוֹ נִיב לָשׁוֹן אוֹ פֵשֶׁר דָּבָר יְהִי הַכֹּל לְטוֹבַת הַקָּהָל׃
27 וְכִי־יְדַבֵּר אִישׁ בַּלָּשׁוֹן יִהְיוּ הַמְדַבְּרִים שְׁנַיִם אוֹ שְׁלֹשָׁה וְלֹא יֹתֵר וְזֶה אַחַר זֶה יְדַבֵּרוּ וְאֶחָד יִפְתֹּר׃
28 וְאִם־אֵין פֹּתֵר אָז יִדֹּם בַּקָּהָל וְאֶל־נַפְשׁוֹ וְאֶל־אֱלֹהִים יְדַבֵּר׃
29 וְהַנְּבִיאִים יְדַבְּרוּ שְׁנַיִם אוֹ שְׁלשָׁה וְהַנִּשְׁאָרִים יִבְחֲנוּ דִבְרֵיהֶם׃
30 וְכִי נִגְלָה דָבָר לְאַחַד הַיּשְׁבִים שָׁם אָז יִשְׁתֹּק הָרִאשׁוֹן׃
31 כִּי תוּכְלוּ כֻלְּכֶם לְהִתְנַבְּאוֹת זֶה אַחַר זֶה לְמַעַן יִלְמְדוּ כֻלָּם וְכֻלָּם יְנֻחָמוּ׃
32 הֲלֹא רוּחוֹת הַנְּבִיאִים עֲצוּרִים לְפִי חֵפֶץ הַנְּבִיאִים׃
33 כִּי אֱלֹהִים לֹא אֱלֹהֵי הַמְּבוּכָה הוּא כִּי אִם־אֱלֹהֵי הַשָּׁלוֹם כְּמוֹ בְכָל־קְהִלּוֹת הַקְּדוֹשִׁים׃
34 נְשֵׁיכֶם תִּשְׁתֹּקְנָה בַקָּהָל כִּי אֵין־לָהֶן רִשְׁיוֹן לְדַבֶּר שָׁם כִּי אִם־לְהִכָּנַע כַּאֲשֶׁר אֹמֶרֶת גַּם־הַתּוֹרָה׃
35 וְאִם־חֶפְצָן לִלְמֹד דָּבָר תִּשְׁאַלְנָה אֶת־בַּעֲלֵיהֶן בַּבָּיִת כִּי־חֶרְפָּה הִיא לְאִשָּׁה לְדַבֵּר בַּקָּהָל׃
36 אוֹ מַה־תַּחְשְׁבוּ הֲמִכֶּם יֵצֵא דְבַר אֱלֹהִים אוֹ בָא אֲלֵיכֶם לְבַדְּכֶם׃
37 אִישׁ כִּי־יִתְחַשֵּׁב לְנָבִיא אוֹ אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ בִּין יָבִין אֵת אֲשֶׁר־אֲנִי כֹתֵב אֲלֵיכֶם כִּי־מִצְוַת הָאָדוֹן הִיא׃
38 וּמִי אֲשֶׁר לֹא יָבִין זֹאת לֹא יָבִין׃
39 עַל־כֵּן אַחַי בַּקְּשׁוּ בְכָל־מְאֹדְכֶם לְהִתְנַבֵּא וּמִדַּבֵּר בִּלְשֹׁנוֹת אַל־תִּכְלָאוּ׃
40 אַךְ הַכֹּל כַּמִּשְׁפָּט יֵעָשֶׂה וּבִסְדָרִים נְכֹנִים׃
1Coríntios 14 Hebraico – Grego

1 Coríntios 14 ARC

O Dom de línguas na igreja

1 – Segui o amor e procurai com zelo os dons espirituais, mas principalmente o de profetizar.
2 – Porque o que fala língua estranha não fala aos homens, senão a Deus; porque ninguém o entende, e em espírito fala de mistérios.
3 – Mas o que profetiza fala aos homens para edificação, exortação e consolação.
4 – O que fala língua estranha edifica-se a si mesmo, mas o que profetiza edifica a igreja.
5 – E eu quero que todos vós faleis línguas estranhas; mas muito mais que profetizeis, porque o que profetiza é maior do que o que fala línguas estranhas, a não ser que também interprete, para que a igreja receba edificação.
6 – E, agora, irmãos, se eu for ter convosco falando línguas estranhas, que vos aproveitaria, se vos não falasse ou por meio da revelação, ou da ciência, ou da profecia, ou da doutrina?
7 – Da mesma sorte, se as coisas inanimadas que fazem som, seja flauta, seja cítara, não formarem sons distintos, como se conhecerá o que se toca com a flauta ou com a cítara?
8 – Porque, se a trombeta der sonido incerto, quem se preparará para a batalha?
9 – Assim, também vós, se, com a língua, não pronunciardes palavras bem inteligíveis, como se entenderá o que se diz? Porque estareis como que falando ao ar.
10 – Há, por exemplo, tanta espécie de vozes no mundo, e nenhuma delas é sem significação.
11 – Mas, se eu ignorar o sentido da voz, serei bárbaro para aquele a quem falo, e o que fala será bárbaro para mim.
12 – Assim, também vós, como desejais dons espirituais, procurai sobejar neles, para a edificação da igreja.
13 – Pelo que, o que fala língua estranha, ore para que a possa interpretar.
14 – Porque, se eu orar em língua estranha, o meu espírito ora bem, mas o meu entendimento fica sem fruto.
15 – Que farei, pois? Orarei com o espírito, mas também orarei com o entendimento; cantarei com o espírito, mas também cantarei com o entendimento.
16 – Doutra maneira, se tu bendisseres com o espírito, como dirá o que ocupa o lugar de indouto o Amém sobre a tua ação de graças, visto que não sabe o que dizes?
17 – Porque realmente tu dás bem as graças, mas o outro não é edificado.
18 – Dou graças ao meu Deus, porque falo mais línguas do que vós todos.
19 – Todavia, eu antes quero falar na igreja cinco palavras na minha própria inteligência, para que possa também instruir os outros, do que dez mil palavras em língua desconhecida.
20 – Irmãos, não sejais meninos no entendimento, mas sede meninos na malícia e adultos no entendimento.
21 – Está escrito na lei: Por gente doutras línguas e por outros lábios, falarei a este povo; e ainda assim me não ouvirão, diz o Senhor.
22 – De sorte que as línguas são um sinal, não para os fiéis, mas para os infiéis; e a profecia não é sinal para os infiéis, mas para os fiéis.
23 – Se, pois, toda a igreja se congregar num lugar, e todos falarem línguas estranhas, e entrarem indoutos ou infiéis, não dirão, porventura, que estais loucos?
24 – Mas, se todos profetizarem, e algum indouto ou infiel entrar, de todos é convencido, de todos é julgado.
25 – Os segredos do seu coração ficarão manifestos, e assim, lançando-se sobre o seu rosto, adorará a Deus, publicando que Deus está verdadeiramente entre vós.

Ordem e reverência no culto
26 – Que fareis, pois, irmãos? Quando vos ajuntais, cada um de vós tem salmo, tem doutrina, tem revelação, tem língua, tem interpretação. Faça-se tudo para edificação.
27 – E, se alguém falar língua estranha, faça-se isso por dois ou, quando muito, três, e por sua vez, e haja intérprete.
28 – Mas, se não houver intérprete, esteja calado na igreja e fale consigo mesmo e com Deus.
29 – E falem dois ou três profetas, e os outros julguem.
30 – Mas, se a outro, que estiver assentado, for revelada alguma coisa, cale-se o primeiro.
31 – Porque todos podereis profetizar, uns depois dos outros, para que todos aprendam e todos sejam consolados.
32 – E os espíritos dos profetas estão sujeitos aos profetas.
33 – Porque Deus não é Deus de confusão, senão de paz, como em todas as igrejas dos santos.
34 – As mulheres estejam caladas nas igrejas, porque lhes não é permitido falar; mas estejam sujeitas, como também ordena a lei.
35 – E, se querem aprender alguma coisa, interroguem em casa a seus próprios maridos; porque é indecente que as mulheres falem na igreja.
36 – Porventura, saiu dentre vós a palavra de Deus? Ou veio ela somente para vós?
37 – Se alguém cuida ser profeta ou espiritual, reconheça que as coisas que vos escrevo são mandamentos do Senhor.
38 – Mas, se alguém ignora isso, que ignore.
39 – Portanto, irmãos, procurai, com zelo, profetizar e não proibais falar línguas.
40 – Mas faça-se tudo decentemente e com ordem.
1Coríntios 14 Hebraico – Grego

Capítulo 13 Capítulo 15

Todos os Capítulos de Romanos

1Coríntios 14 Hebraico – Grego – ARC

1Coríntios 14 Grego Koinê