João 8 Hebraico

João 8 Hebraico – Grego

João 8 Grego Koinê

1 ᾿Ιησοῦς δὲ ἐπορεύθη εἰς τὸ ὄρος τῶν ἐλαιῶν·
2 ὄρθρου δὲ πάλιν παρεγένετο εἰς τὸ ἱερόν, καὶ πᾶς ὁ λαὸς ἤρχετο πρὸς αὐτόν· καὶ καθίσας ἐδίδασκεν αὐτούς.
3 ἄγουσι δὲ οἱ γραμματεῖς καὶ οἱ Φαρισαῖοι γυναῖκα ἐπὶ μοιχείᾳ κατειλημμένην, καὶ στήσαντες αὐτὴν ἐν μέσῳ
4 λέγουσιν αὐτῷ· διδάσκαλε, αὕτη ἡ γυνὴ κατελήφθη ἐπ᾿ αὐτοφώρῳ μοιχευομένη·
5 ἐν δὲ τῷ νόμῳ Μωϋσῆς ἡμῖν ἐνετείλατο τὰς τοιαύτας λιθάζειν. σὺ οὖν τί λέγεις;
6 τοῦτο δὲ ἔλεγον πειράζοντες αὐτόν, ἵνα ἔχωσι κατηγορεῖν αὐτοῦ. ὁ δὲ ᾿Ιησοῦς κάτω κύψας τῷ δακτύλῳ ἔγραφεν εἰς τὴν γῆν.
7 ὡς δὲ ἐπέμενον ἐρωτῶντες αὐτόν, ἀνέκυψεν καὶ εἶπε πρὸς αὐτούς· ὁ ἀναμάρτητος ὑμῶν πρῶτος βαλέτω λίθον ἐπ᾿ αὐτῇ.
8 καὶ πάλιν κάτω κύψας ἔγραφεν εἰς τὴν γῆν.
9 οἱ δὲ ἀκούσαντες ἐξήρχοντο εἷς καθ᾿ εἷς, ἀρξάμενοι ἀπὸ τῶν πρεσβυτέρων ἕως τῶν ἐσχτάτων· καὶ κατελείφθη μόνος ὁ ᾿Ιησοῦς, καὶ ἡ γυνὴ ἐν μέσῳ οὖσα.
10 ἀνακύψας δὲ ὁ ᾿Ιησοῦς εἶπεν αὐτῇ· γύναι, ποῦ εἰσιν; οὐδείς σε κατέκρινεν;
11 ἡ δὲ εἶπεν· οὐδείς, Κύριε. εἶπε δὲ ὁ ᾿Ιησοῦς· οὐδὲ ἐγώ σε κατακρίνω· πορεύου καὶ ἀπὸ τοῦ νῦν μηκέτι ἁμάρτανε.
12 Πάλιν οὖν αὐτοῖς ὁ ᾿Ιησοῦς ἐλάλησε λέγων· ἐγώ εἰμι τὸ φῶς τοῦ κόσμου· ὁ ἀκολουθῶν ἐμοὶ οὐ μὴ περιπατήσῃ ἐν τῇ σκοτίᾳ, ἀλλ᾿ ἕξει τὸ φῶς τῆς ζωῆς.
13 εἶπον οὖν αὐτῷ οἱ Φαρισαῖοι· σὺ περὶ σεαυτοῦ μαρτυρεῖς· ἡ μαρτυρία σου οὐκ ἔστιν ἀληθής.
14 ἀπεκρίθη ᾿Ιησοῦς καὶ εἶπεν αὐτοῖς· κἂν ἐγὼ μαρτυρῶ περὶ ἐμαυτοῦ, ἀληθής ἐστιν ἡ μαρτυρία μου, ὅτι οἶδα πόθεν ἦλθον καὶ ποῦ ὑπάγω· ὑμεῖς δὲ οὐκ οἴδατε πόθεν ἔρχομαι ἢ ποῦ ὑπάγω·
Joã 8:15 ὑμεῖς κατὰ τὴν σάρκα κρίνετε· ἐγὼ οὐ κρίνω οὐδένα.
16 καὶ ἐὰν κρίνω δὲ ἐγώ, ἡ κρίσις ἡ ἐμὴ ἀληθής ἐστιν, ὅτι μόνος οὐκ εἰμί, ἀλλ᾿ ἐγὼ καὶ ὁ πέμψας με πατήρ.
17 καὶ ἐν τῷ νόμῳ δὲ τῷ ὑμετέρῳ γέγραπται ὅτι δύο ἀνθρώπων ἡ μαρτυρία ἀληθής ἐστιν.
18 ἐγώ εἰμι ὁ μαρτυρῶν περὶ ἐμαυτοῦ, καὶ μαρτυρεῖ περὶ ἐμοῦ ὁ πέμψας με πατήρ.
19 ἔλεγον οὖν αὐτῷ· ποῦ ἐστιν ὁ πατήρ σου; ἀπεκρίθη ᾿Ιησοῦς· οὔτε ἐμὲ οἴδατε οὔτε τὸν πατέρα μου· εἰ ἐμὲ ᾔδειτε, καὶ τὸν πατέρα μου ᾔδειτε ἂν.
20 Ταῦτα τὰ ῥήματα ἐλάλησεν ὁ ᾿Ιησοῦς ἐν τῷ γαζοφυλακίῳ, διδάσκων ἐν τῷ ἱερῷ, καὶ οὐδεὶς ἐπίασεν αὐτόν, ὅτι οὔπω ἐληλύθει ἡ ὥρα αὐτοῦ.
21 Εἶπεν οὖν πάλιν αὐτοῖς ὁ ᾿Ιησοῦς· ἐγὼ ὑπάγω καὶ ζητήσετέ με, καὶ ἐν τῇ ἁμαρτίᾳ ὑμῶν ἀποθανεῖσθε· ὅπου ἐγὼ ὑπάγω, ὑμεῖς οὐ δύνασθε ἐλθεῖν.
22 ἔλεγον οὖν οἱ ᾿Ιουδαῖοι· μήτι ἀποκτενεῖ ἑαυτόν, ὅτι λέγει, ὅπου ἐγὼ ὑπάγω, ὑμεῖς οὐ δύνασθε ἐλθεῖν;
23 καὶ εἶπεν αὐτοῖς· ὑμεῖς ἐκ τοῦ κόσμου τούτου ἐστέ, ἐγὼ οὐκ εἰμί ἐκ τοῦ κόσμου τούτου· ὑμεῖς ἐκ τῶν κάτω ἐστέ, ἐγώ ἐκ τῶν ἄνω εἰμί· ὑμεῖς ἐκ τοῦ κόσμου τούτου ἐστέ, ἐγὼ οὐκ εἰμὶ ἐκ τοῦ κόσμου τούτου.
24 εἶπον οὖν ὑμῖν ὅτι ἀποθανεῖσθε ἐν ταῖς ἁμαρτίαις ὑμῶν· ἐὰν γὰρ μὴ πιστεύσητε ὅτι ἐγώ εἰμι, ἀποθανεῖσθε ἐν ταῖς ἁμαρτίαις ὑμῶν.
25 ἔλεγον οὖν αὐτῷ· σὺ τίς εἶ; εἶπεν αὐτοῖς ὁ ᾿Ιησοῦς· τὴν ἀρχὴν ὅ τι καὶ λαλῶ ὑμῖν.
26 πολλὰ ἔχω περὶ ὑμῶν λαλεῖν καὶ κρίνειν· ἀλλ᾿ ὁ πέμψας με ἀληθής ἐστι, κἀγὼ ἃ ἤκουσα παρ᾿ αὐτοῦ, ταῦτα λέγω εἰς τὸν κόσμον.
27 οὐκ ἔγνωσαν ὅτι τὸν πατέρα αὐτοῖς ἔλεγεν.
28 εἶπεν οὖν αὐτοῖς ὁ ᾿Ιησοῦς· ὅταν ὑψώσητε τὸν Υἱὸν τοῦ ἀνθρώπου, τότε γνώσεσθε ὅτι ἐγώ εἰμι, καὶ ἀπ᾿ ἐμαυτοῦ ποιῶ οὐδέν, ἀλλὰ καθὼς ἐδίδαξέ με ὁ πατὴρ, ταῦτα λαλῶ.
29 καὶ ὁ πέμψας με μετ᾿ ἐμοῦ ἐστιν· οὐκ ἀφῆκέ με μόνον ὁ πατήρ, ὅτι ἐγὼ τὰ ἀρεστὰ αὐτῷ ποιῶ πάντοτε.
30 Ταῦτα αὐτοῦ λαλοῦντος πολλοὶ ἐπίστευσαν εἰς αὐτόν.
31 ῎Ελεγεν οὖν ὁ ᾿Ιησοῦς πρὸς τοὺς πεπιστευκότας αὐτῷ ᾿Ιουδαίους· ἐὰν ὑμεῖς μείνητε ἐν τῷ λόγῳ τῷ ἐμῷ, ἀληθῶς μαθηταί μού ἐστε.
32 καὶ γνώσεσθε τὴν ἀλήθειαν, καὶ ἡ ἀλήθεια ἐλευθερώσει ὑμᾶς.
33 ἀπεκρίθησαν αὐτῷ· σπέρμα ᾿Αβραάμ ἐσμεν καὶ οὐδενὶ δεδουλεύκαμεν πώποτε· πῶς σὺ λέγεις ὅτι ἐλεύθεροι γενήσεσθε;
34 ἀπεκρίθη αὐτοῖς ὁ ᾿Ιησοῦς· ἀμὴν ἀμὴν λέγω ὑμῖν ὅτι πᾶς ὁ ποιῶν τὴν ἁμαρτίαν δοῦλός ἐστι τῆς ἁμαρτίας.
35 ὁ δὲ δοῦλος οὐ μένει ἐν τῇ οἰκίᾳ εἰς τὸν αἰῶνα· ὁ υἱὸς μένει εἰς τὸν αἰῶνα.
36 ἐὰν οὖν ὁ υἱὸς ὑμᾶς ἐλευθερώσῃ, ὄντως ἐλεύθεροι ἔσεσθε.
37 οἶδα ὅτι σπέρμα ᾿Αβραάμ ἐστε· ἀλλὰ ζητεῖτέ με ἀποκτεῖναι, ὅτι ὁ λόγος ὁ ἐμὸς οὐ χωρεῖ ἐν ὑμῖν.
38 ἐγὼ ὃ ἑώρακα παρὰ τῷ πατρὶ λαλῶ· καὶ ὑμεῖς οὖν ὃ ἑωράκατε παρὰ τῷ πατρὶ ὑμῶν ποιεῖτε.
39 ἀπεκρίθησαν καὶ εἶπον αὐτῷ· ὁ πατὴρ ἡμῶν ᾿Αβραάμ ἐστι. λέγει αὐτοῖς ὁ ᾿Ιησοῦς· εἰ τέκνα τοῦ ᾿Αβραάμ ἦτε, τὰ ἔργα τοῦ ᾿Αβραὰμ ἐποιεῖτε·
40 νῦν δὲ ζητεῖτέ με ἀποκτεῖναι, ἄνθρωπον ὃς τὴν ἀλήθειαν ὑμῖν λελάληκα, ἣν ἤκουσα παρὰ τοῦ Θεοῦ· τοῦτο ᾿Αβραὰμ οὐκ ἐποίησεν.
41 ὑμεῖς ποιεῖτε τὰ ἔργα τοῦ πατρὸς ὑμῶν. εἶπον οὖν αὐτῷ· ἡμεῖς ἐκ πορνείας οὐ γεγεννήμεθα· ἕνα πατέρα ἔχομεν, τὸν Θεόν.
42 εἶπεν οὖν αὐτοῖς ὁ ᾿Ιησοῦς· εἰ ὁ Θεὸς πατὴρ ὑμῶν ἦν, ἡγαπᾶτε ἂν ἐμέ· ἐγὼ γὰρ ἐκ τοῦ Θεοῦ ἐξῆλθον καὶ ἥκω· οὐδὲ γὰρ ἀπ᾿ ἐμαυτοῦ ἐλήλυθα, ἀλλ᾿ ἐκεῖνός με ἀπέστειλε.
43 διατί τὴν λαλιὰν τὴν ἐμὴν οὐ γινώσκετε; ὅτι οὐ δύνασθε ἀκούειν τὸν λόγον τὸν ἐμόν.
44 ὑμεῖς ἐκ τοῦ πατρὸς τοῦ διαβόλου ἐστὲ, καὶ τὰς ἐπιθυμίας τοῦ πατρὸς ὑμῶν θέλετε ποιεῖν. ἐκεῖνος ἀνθρωποκτόνος ἦν ἀπ᾿ ἀρχῆς καὶ ἐν τῇ ἀληθείᾳ οὐχ ἔστηκεν, ὅτι οὐκ ἔστιν ἀλήθεια ἐν αὐτῷ· ὅταν λαλῇ τὸ ψεῦδος, ἐκ τῶν ἰδίων λαλεῖ, ὅτι ψεύστης ἐστὶ καὶ ὁ πατὴρ αὐτοῦ.
45 ἐγὼ δὲ ὅτι τὴν ἀλήθειαν λέγω, οὐ πιστεύετέ μοι.
46 τίς ἐξ ὑμῶν ἐλέγχει με περὶ ἁμαρτίας; εἰ δὲ ἀλήθειαν λέγω, διατί ὑμεῖς οὐ πιστεύετέ μοι;
47 ὁ ὢν ἐκ τοῦ Θεοῦ τὰ ῥήματα τοῦ Θεοῦ ἀκούει· διὰ τοῦτο ὑμεῖς οὐκ ἀκούετε, ὅτι ἐκ τοῦ Θεοῦ οὐκ ἐστέ.
48 ᾿Απεκρίθησαν οὖν οἱ ᾿Ιουδαῖοι καὶ εἶπον αὐτῷ· οὐ καλῶς λέγομεν ἡμεῖς ὅτι Σαμαρίτης εἶ σὺ καὶ δαιμόνιον ἔχεις;
49 ἀπεκρίθη ᾿Ιησοῦς· εγὼ δαιμόνιον οὐκ ἔχω, ἀλλὰ τιμῶ τὸν πατέρα μου, καὶ ὑμεῖς ἀτιμάζετέ με.
50 ἐγὼ δὲ οὐ ζητῶ τὴν δόξαν μου· ἔστιν ὁ ζητῶν καὶ κρίνων.
51 ἀμὴν ἀμὴν λέγω ὑμῖν, ἐάν τις τὸν ἐμὸν λόγον τηρήσῃ, θάνατον οὐ μὴ θεωρήσῃ εἰς τὸν αἰῶνα.
52 εἶπον οὖν αὐτῷ οἱ ᾿Ιουδαῖοι· νῦν ἐγνώκαμεν ὅτι δαιμόνιον ἔχεις. ᾿Αβραὰμ ἀπέθανε καὶ οἱ προφῆται, καὶ σὺ λέγεις, ἐάν τις τὸν λόγον μου τηρήσῃ, οὐ μὴ γεύσηται θανάτου εἰς τὸν αἰῶνα.
53 μὴ σὺ μείζων εἶ τοῦ πατρὸς ἡμῶν ᾿Αβραάμ, ὅστις ἀπέθανε; καὶ οἱ προφῆται ἀπέθανον· τίνα σεαυτὸν σὺ ποιεῖς;
54 ἀπεκρίθη ᾿Ιησοῦς· ἐὰν ἐγὼ δοξάζω ἐμαυτόν, ἡ δόξα μου οὐδέν ἐστιν· ἔστιν ὁ πατήρ μου ὁ δοξάζων με, ὃν ὑμεῖς λέγετε ὅτι Θεὸς ἡμῶν ἐστι,
55 καὶ οὐκ ἐγνώκατε αὐτόν· ἐγὼ δὲ οἶδα αὐτόν. καὶ ἐάν εἴπω ὅτι οὐκ οἶδα αὐτόν, ἔσομαι ὅμοιος ὑμῖν ψεύστης· ἀλλ᾿ οἶδα αὐτὸν καὶ τὸν λόγον αὐτοῦ τηρῶ.
56 ᾿Αβραὰμ ὁ πατὴρ ὑμῶν ἡγαλλιάσατο ἵνα ἴδῃ τὴν ἡμέραν τὴν ἐμήν, καὶ εἶδε καὶ ἐχάρη.
57 εἶπον οὖν οἱ ᾿Ιουδαῖοι πρὸς αὐτόν· πεντήκοντα ἔτη οὔπω ἔχεις καὶ ᾿Αβραὰμ ἑώρακας;
58 εἶπεν αὐτοῖς ᾿Ιησοῦς· ἀμὴν ἀμὴν λέγω ὑμῖν, πρὶν ᾿Αβραὰμ γενέσθαι ἐγὼ εἰμί.
59 ἦραν οὖν λίθους ἵνα βάλωσιν ἐπ᾿ αὐτόν· ᾿Ιησοῦς δὲ ἐκρύβη, καὶ ἐξῆλθεν ἐκ τοῦ ἱεροῦ διελθὼν διὰ μέσου αὐτῶν, καὶ παρήγεν οὕτως.
João 8 Hebraico – Grego

1 וְיֵשׁוּעַ הָלַךְ אֶל־הַר הַזֵּיתִים׃
2 וַיְהִי בַּבֹּקֶר וַיָּבֹא עוֹד אֶל־הַהֵיכָל וְכָל־הָעָם בָּאוּ אֵלָיו וַיֵּשֶׁב וַיְלַמְּדֵם׃
3 וְהַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים הֵבִיאוּ לְפָנָיו אִשָּׁה אֲשֶׁר נִתְפְּשָׂה בְּנַאֲפוּפֶיהָ וַיַּעֲמִדוּהָ בַּתָּוֶךְ׃
4 וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו רַבֵּנוּ הָאִשָּׁה הַזֹּאת נִתְפְּשָׂה בְּנַאֲפוּפֶיהָ כְּגַנָּב בַּמַּחְתָּרֶת׃
5 וּבַתּוֹרָה צִוָּה־לָנוּ משֶׁה לִסְקֹל בָּאֲבָנִים אִשָּׁה כָזֹאת וּמַה־תֹּאמַר אָתָּה׃
6 וְכָזֹאת אָמְרוּ לְנַסּוֹתוֹ לִמְצֹא עָלָיו דָּבָר לְשִׂטְנוֹ וַיִּשְׁתּוֹחַח יֵשׁוּעַ וַיְתָו בְּאֶצְבָּעוֹ עַל־הָאָרֶץ׃
7 וְכַאֲשֶׁר הוֹסִיפוּ לִשְׁאֹל אֹתוֹ וַיָּקָם וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מִי־בָכֶם נָקִי מֵעָוֹן יַדֶּה־בָּהּ אֶבֶן רִאשׁוֹנָה׃
8 וַיִּשְׁתּוֹחַח שֵׁנִית וַיְתָו עוֹד עַל־הָאָרֶץ׃
9 וְהֵם כְּשָׁמְעָם אֶת־זֹאת וַיַּךְ לִבָּם אֹתָם יָצְאוּ אִישׁ אִישׁ מִזָּקֵן וְעַד־צָעִיר וַיִּוָּתֵר יֵשׁוּעַ לְבַדּוֹ וְהָאִשָּׁה עֹמֶדֶת בַּתָּוֶךְ׃
10 וַיָּקָם יֵשׁוּעַ וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ בִּלְתִּי הָאִשָּׁה לְבַדָּה וַיֹּאמַר אִשָּׁה אַיֵּה הֵם שִּׂטְנַיִךְ הֲכִי לֹא הִרְשִׁיעֵךְ אִישׁ׃
11 וַתֹּאמֶר אֵין גַּם־אֶחָד אֲדֹנִי וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ יֵשׁוּעַ גַּם־אֲנִי לֹא אַרְשִׁיעֵךְ לְכִי לְבֵיתֵךְ וְאַל־תֶּחֶטְאִי עוֹד׃
12 וַיּוֹסֶף יֵשׁוּעַ וַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶם לֵאמֹר אָנֹכִי אוֹר הָעוֹלָם הַהֹלֵךְ אַחֲרַי לֹא יֵלֵךְ בַּחֹשֶׁךְ כִּי־לוֹ אוֹר הַחַיִּים׃
13 וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הַפְּרוּשִׁים אַתָּה מֵעִיד עֵדוּת לְנַפְשֶׁךָ עֵדוּתְךָ לֹא נֶאֱמָנָה׃
14 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אַף אִם־אֲנִי מֵעִיד לְנַפְשִׁי עֵדוּתִי נֶאֱמָנָה כִּי־יָדַעְתִּי מֵאַיִן בָּאתִי וּלאָן אֲנִי הֹלֵךְ וְאַתֶּם אֵינְכֶם יֹדְעִים מֵאַיִן בָּאתִי וּלְאָן אֲנִי הֹלֵךְ׃
15 אַתֶּם דָּנִים לְעֵינֵי בָשָׂר וַאֲנִי אֵינֶנִּי דָן אַף לֹא־לָאֶחָד׃
16 וְאַף לוּ־דָן הָיִיתִי דִּינִי דִּין אֱמֶת כִּי אֵינֶנִּי לְבַדִּי כִּי אִם־אֲנִי וְהָאָב אֲשֶׁר שְׁלָחָנִי׃
17 וְגַם בְּתוֹרַתְכֶם כָּתוּב כִּי עַל־פִּי שְׁנַיִם עֵדִים יָקוּם דָּבָר׃
18 אֲנִי הוּא הַמֵעִיד עֵדוּת לְנַפְשִׁי וְאָבִי אֲשֶׁר שְׁלָחַנִי גַּם־הוּא לִי לְעֵד׃
19 וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אָבִיךָ אַיּוֹ וַיַּעַן יֵשׁוּעַ לֹא יְדַעְתֶּם גַּם־אֹתִי וְגַם־לֹא אֶת־אָבִי לוּ יְדַעְתֶּם אֹתִי אָז יְדַעְתֶּם גַּם אֶת־אָבִי׃
20 כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה דִּבֶּר יֵשׁוּעַ בְּבֵית הָאוֹצָר כַּאֲשֶׁר לִמַּד בַּהֵיכָל וְלֹא־תְפָשׂוֹ אִישׁ כִּי עוֹד לֹא־בָאָה עִתּוֹ׃
21 וַיּוֹסֶף יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אֲנִי אֵלֶךְ לִי וְאַתֶּם תְּבַקְשֻׁנִי וּבְחַטֹּאתֵיכֶם תָּמוּתוּ וְאֶל־אֲשֶׁר אֲנִי הֹלֵךְ אַתֶּם לֹא־תוּכְלוּ לָבֹא שָׁמָּה׃
22 וַיֹּאמְרוּ הַיְּהוּדִים הַיְאַבֵּד נַפְשׁוֹ בְּיָדָיִם כִּי אֹמֵר אֶל־אֲשֶׁר אֲנִי הֹלֵךְ אַתֶּם לֹא־תוּכְלוּ לָבֹא שָׁמָּה׃
23 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אַתֶּם מִשֹּׁכְנֵי מַטָּה וַאֲנִי מִשֹּׁכְנֵי מָעְלָה אַתֶּם מִן־הָעוֹלָם הַזֶּה וַאֲנִי אֵינֶנִּי מִן־הָעוֹלָם הַזֶּה׃
24 לָכֵן אָמַרְתִּי לָכֶם כִּי תָמוּתוּ בְחַטֹּאתֵיכֶם כִּי אִם־לֹא תַאֲמִינוּ־בִי כִּי־אֲנִי הוּא תָּמוּתוּ בְחַטֹּאתֵיכֶם׃
25 וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו וּמִי־זֶה אָתָּה וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ אֲנִי הוּא כַּאֲשֶׁר אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם מֵרֹאשׁ׃
26 יֶשׁ־לִי רַבּוֹת לְדַבֵּר וְלִשְׁפֹּט עֲלֵיכֶם אָכֵן שֹׁלְחִי נֶאֱמָן הוּא וְאֶת־הַדָּבָר אֲשֶׁר אֶשְׁמַע מִמֶּנּוּ אֹתוֹ אֲדַבֵּר אֶל־הָעוֹלָם׃
27 וְהֵם לֹא הֵבִינוּ זֹאת כִּי עַל־הָאָב דִּבֶּר אֲלֵיהֶם׃
28 וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ כַּאֲשֶׁר תַּגְבִּיהוּ אֶת־בֶּן־הָאָדָם לְמַעְלָה אָז תַּכִּירוּ כִּי־אֲנִי הוּא וְלֹא עָשִׂיתִי מְאוּמָה מִלִּבִּי כִּי אִם־הַדָּבָר אֲשֶׁר הוֹרַנִי הָאָב אֹתוֹ אֲנִי מְדַבֵּר׃
29 וְשֹׁלְחִי עִמָּדִי הָאָב לֹא זָנַח אֹתִי גַּלְמוּד כִּי אֶת־הַטּוֹב בְּעֵינָיו אֲנִי עֹשֶׂה תָּמִיד׃
30 וַיְהִי כְּדַבְּרוֹ אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיַּאֲמִינוּ־בוֹ רַבִּים׃
31 וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אֶל־הַיְּהוּדִים הַמַּאֲמִינִים בּוֹ אִם־תַּעַמְדוּ בִּדְבָרַי אָז תִּהְיוּ תַלְמִידַי בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים׃
32 כִּי תַשְׂכִּילוּ אֶת־הָאֱמֶת וְהָאֱמֶת תַּעֲשֶׂה אֶתְכֶם חָפְשִׁים׃
33 וַיַּעֲנוּ אֹתוֹ הֵן זֶרַע אַבְרָהָם אֲנַחְנוּ וְלֹא־הָיִינוּ עֲבָדִים לְאָדָם מֵעוֹלָם וְאֵיךְ תֹּאמַר אַתָּה כִּי־חָפְשִׁים תִּהְיוּ׃
34 וַיַּעַן אֹתָם יֵשׁוּעַ אָמֵן אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם כָּל־אִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה חֵטְא עֶבֶד לַחֵטְא הוּא׃
35 וְהָעֶבֶד לֹא־יֵשֵׁב בַּבַּיִת עַד־עוֹלָם אַךְ הַבֵּן יֵשֵׁב שָׁם עַד־עוֹלָם׃
36 לָכֵן אִם־הַבֵּן יַעֲשֶׂה אֶתְכֶם חָפְשִׁים חָפְשִׁים תִּהְיוּ אֶל־נָכוֹן׃
37 יָדַעְתִּי כִּי־זֶרַע אַבְרָהָם אַתֶּם וּבְכָל־זֹאת תְּבַקְשׁוּ אֶת־נַפְשִׁי לְקַחְתָּהּ כִּי לִדְבָרַי אֵין מְסִלּוֹת בִּלְבַבְכֶם׃
38 אֲנִי מְדַבֵּר אֵת אֲשֶׁר רָאִיתִי אֵצֶל אֲבִי וְאַתֶּם עֹשִׂים אֵת אֲשֶׁר שְׁמַעְתֶּם מֵאֵת אֲבִיכֶם׃
39 וַיַעֲנוּ וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אָבִינוּ הוּא אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ לוּ הֱיִיתֶם בְּנֵי אַבְרָהָם כְּמַעֲשֵׂי אַבְרָהָם עֲשִׂיתֶם׃
40 וְאַתֶּם מְבַקְשִׁים אֶת־נַפְשִׁי לְקַחְתָּהּ בַּאֲשֶׁר אֱמֶת אַגִּיד לָכֶם אֵת אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי מֵאֵת אֱלֹהִים כָּזֹאת לֹא עָשָׂה אַבְרָהָם׃
41 כְּמַעֲשֵׂי אֲבִיכֶם אַתֶּם עֹשִׂים וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו לֹא יַלְדֵי זְנוּנִים אֲנָחְנוּ יֶשׁ־לָנוּ אָב אֶחָד אֱלֹהִים׃
42 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ אִם אֱלֹהִים אֲבִיכֶם תֶּאֱהָבוּנִי כִּי מֵאֵת אֱלֹהִים יָצָאתִי וּמֵאִתּוֹ בָאתִי וְלֹא־מִלִּבִּי כִּי־הוּא שְׁלָחָנִי׃
43 מַדּוּעַ לֹא תָבִינוּ נִיב שְׂפָתָי אֵין זֶה כִּי אִם לֹא־תוּכְלוּן לְהַשְׂכִּיל אֶל־תּוֹרָתִי׃
44 אַתֶּם מֵאֵת אֲבִיכֶם הַשָּׂטָן הִנְּכֶם וַתִּתְמַכְּרוּ לַעֲשׂוֹת כְּתַאֲוַת אֲבִיכֶם הוּא הָיָה רֹצֵחַ נְפָשׁוֹת מֵרֹאשׁ וּבְמוֹ־אֱמֶת לֹא עָמַד כִּי אֱמֶת אֵין־בּוֹ כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר כָּזָב מִלִּבּוֹ הוּא דֹבֵר כִּי־מְשַׁקֵּר הוּא וַאֲבִי כָל־מְשַׁקֵּר׃
45 וַאֲנִי כַּאֲשֶׁר אֱמֶת אֲנִי דֹבֵר לֹא תַאֲמִינוּ לִי׃
46 מִי־מִכֶּם יַכְזִיבֵנִי עַל־שֶׁמֶץ דָּבָר וְאִם דֹּבֵר אֱמֶת אֲנִי מַדּוּעַ לֹא־תַאֲמִינוּ לִי׃
47 מִי אֲשֶׁר מֵאֵת אֱלֹהִים הוּא יִשְׁמַע דִּבְרֵי אֱלֹהִים וְאַתֶּם לֹא תִשְׁמָעוּנִי כִּי לֹא מֵאֵת אֱלֹהִים אַתֶּם׃
48 וַיַּעֲנוּ הַיְּהוּדִים וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הֲלֹא הֵיטֵב דִּבַּרְנוּ כִּי שֹׁמְרוֹנִי אַתָּה וְרוּחַ רָעָה בָּךְ׃
49 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ רוּחַ רָעָה אֵין־בִּי כִּי אִם־מְכַבֵּד אֲנִי אֶת־אָבִי וְאַתֶּם תִּבְזֻנִי׃
50 וַאֲנִי לֹא אֶת־כְּבוֹדִי אֲנִי מְבַקֵּשׁ יֵשׁ אֶחָד אֲשֶׁר הוּא מְבַקְשׁוֹ וְגַם־יִשְׁפֹּט׃
51 אָמֵן אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם אִם יִשְׁמֹר אִישׁ אֶת־דְּבָרִי לֹא יִרְאֶה־מָּוֶת לְעוֹלָם׃
52 וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הַיְּהוּדִים עַתָּה יָדַעְנוּ כִּי־רוּחַ רָעָה בָּךְ גַּם־אַבְרָהָם מֵת גַּם־הַנְּבִיאִים וְאַתָּה אָמַרְתָּ אִם יִשְׁמֹר אִישׁ אֶת־דְּבָרִי לֹא יִטְעַם־מָוֶת לְעוֹלָם׃
53 הֲגָדוֹל אַתָּה מֵאַבְרָהָם אָבִינוּ אֲשֶׁר מֵת וְהַנְּבִיאִים כִּי מֵתוּ מַה תַּעֲשֶׂה בְנַפְשֶׁךָ׃
54 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ אִם־אֲנִי אֶתֵּן כָּבוֹד לְנַפְשִׁי כְּבוֹדִי כְאָיִן אַךְ אָבִי הוּא מְכַבְּדֵנִי אֲשֶׁר עָלָיו תֹּאמְרוּן כִּי הוּא אֱלֹהֵיכֶם׃
55 וְאַתֶּם לֹא יְדַעְתֶּם אֹתוֹ אַךְ אֲנִי יֹדֵעַ אֹתוֹ וְכִי־אֹמַר לֹא יְדַעְתִּיו אֶהְיֶה מְכַזֵּב כְּמוֹכֶם אָכֵן יְדַעְתִּיו וְאֶת־דְּבָרוֹ אֲנִי שֹׁמֵר׃
56 אַבְרָהָם אֲבִיכֶם הִתְעַלֵּס לִרְאוֹת אֶת־יוֹמִי וַיַּרְא וַיִּשְׂמַח׃
57 וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הַיְּהוּדִים אֵינְךָ עוֹד בֶּן־חֲמִשִּׁים שָׁנָה וְאֶת־אַבְרָהָם רָאִיתָ׃
58 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ אָמֵן אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם אֲנִי הָיִיתִי עוֹד עַד לֹא־הָיָה אַבְרָהָם׃
59 וַיִּשְׂאוּ אֲבָנִים לִרְגֹּם אֹתוֹ אַךְ יֵשׁוּעַ הִסְתַּתֵּר מֵעֵינֵיהֶם וַיֵּצֵא מִן־הַמִּקְדָּשׁ וַיַּעֲבֹר בְּתֹכָם וַיֵּלֶךְ הָלוֹךְ׃
João 8 Hebraico – Grego

João Capítulo 8 ARC

A mulher apanhada em adultério – Compare com João 8 Hebraico – Grego

1 – Porém, Jesus foi para o monte das Oliveiras.
2 – E, pela manhã cedo, voltou para o templo, e todo o povo vinha ter com ele, e, assentando-se, os ensinava.
3 – E os escribas e fariseus trouxeram-lhe uma mulher apanhada em adultério.
4 – E, pondo-a no meio, disseram-lhe: Mestre, esta mulher foi apanhada, no próprio ato, adulterando,
5 – e, na lei, nos mandou Moisés que as tais sejam apedrejadas. Tu, pois, que dizes?
6 – Isso diziam eles, tentando-o, para que tivessem de que o acusar. Mas Jesus, inclinando-se, escrevia com o dedo na terra.
7 – E, como insistissem, perguntando-lhe, endireitou-se e disse-lhes: Aquele que dentre vós está sem pecado seja o primeiro que atire pedra contra ela.
8 – E, tornando a inclinar-se, escrevia na terra.
9 – Quando ouviram isso, saíram um a um, a começar pelos mais velhos até aos últimos; ficaram só Jesus e a mulher, que estava no meio.
10 – E, endireitando-se Jesus e não vendo ninguém mais do que a mulher, disse-lhe: Mulher, onde estão aqueles teus acusadores? Ninguém te condenou?
11 – E ela disse: Ninguém, Senhor. E disse-lhe Jesus: Nem eu também te condeno; vai-te e não peques mais.

Jesus a Luz do mundo – Compare com João 8 Hebraico – Grego
12 – Falou-lhes, pois, Jesus outra vez, dizendo: Eu sou a luz do mundo; quem me segue não andará em trevas, mas terá a luz da vida.
13 – Disseram-lhe, pois, os fariseus: Tu testificas de ti mesmo; o teu testemunho não é verdadeiro.
14 – Respondeu Jesus e disse-lhes: Ainda que eu testifico de mim mesmo, o meu testemunho é verdadeiro, porque sei de onde vim e para onde vou; mas vós não sabeis de onde vim, nem para onde vou.
15 – Vós julgais segundo a carne, eu a ninguém julgo.
16 – E, se, na verdade, julgo, o meu juízo é verdadeiro, porque não sou eu só, mas eu e o Pai, que me enviou.
17 – E na vossa lei está também escrito que o testemunho de dois homens é verdadeiro.
18 – Eu sou o que testifico de mim mesmo, e de mim, testifica também o Pai, que me enviou.
19 – Disseram-lhe, pois: Onde está teu Pai? Jesus respondeu: Não me conheceis a mim, nem a meu Pai; se vós me conhecêsseis a mim, também conheceríeis a meu Pai.
20 – Essas palavras disse Jesus no lugar do tesouro, ensinando no templo, e ninguém o prendeu, porque ainda não era chegada a sua hora.
21 – Disse-lhes, pois, Jesus outra vez: Eu retiro-me, e buscar-me-eis e morrereis no vosso pecado. Para onde eu vou não podeis vós ir.
22 – Diziam, pois, os judeus: Porventura, quererá matar-se a si mesmo, pois diz: Para onde eu vou não podeis vós ir?
23 – E dizia-lhes: Vós sois de baixo, eu sou de cima;vós sois deste mundo, eu não sou deste mundo.
24 – Por isso, vos disse que morrereis em vossos pecados, porque, se não crerdes que eu sou, morrereis em vossos pecados.
25 – Disseram-lhe, pois: Quem és tu? Jesus lhes disse: Isso mesmo que já desde o princípio vos disse.
26 – Muito tenho que dizer e julgar de vós, mas aquele que me enviou é verdadeiro;e o que dele tenho ouvido, isso falo ao mundo.
27 – Mas não entenderam que ele lhes falava do Pai.
28 – Disse-lhes, pois, Jesus: Quando levantardes o Filho do Homem, então, conhecereis quem eu sou eque nada faço por mim mesmo; mas falo como o Pai me ensinou.
29 – E aquele que me enviou está comigo; o Pai não me tem deixado só, porque eu faço sempre o que lhe agrada.

Jesus maior que Abraão – Compare com João 8 Hebraico – Grego
30 – Dizendo ele essas coisas, muitos creram nele.
31 – Jesus dizia, pois, aos judeus que criam nele: Se vós permanecerdes na minha palavra, verdadeiramente, sereis meus discípulos
32 – e conhecereis a verdade, e a verdade vos libertará.
33 – Responderam-lhe: Somos descendência de Abraão, e nunca servimos a ninguém; como dizes tu: Sereis livres?
34 – Respondeu-lhes Jesus: Em verdade, em verdade vos digo que todo aquele que comete pecado é servo do pecado.
35 – Ora, o servo não fica para sempre em casa; o Filho fica para sempre.
36 – Se, pois, o Filho vos libertar, verdadeiramente, sereis livres.
37 – Bem sei que sois descendência de Abraão;contudo, procurais matar-me, porque a minha palavra não entra em vós.
38 – Eu falo do que vi junto de meu Pai, e vós fazeis o que também vistes junto de vosso pai.
39 – Responderam e disseram-lhe: Nosso pai é Abraão. Jesus disse-lhes: Se fôsseis filhos de Abraão, faríeis as obras de Abraão.
40 – Mas, agora, procurais matar-me a mim, homem que vos tem dito a verdade que de Deus tem ouvido; Abraão não fez isso.
41 – Vós fazeis as obras de vosso pai. Disseram-lhe, pois: Nós não somos nascidos de prostituição; temos um Pai, que é Deus.
42 – Disse-lhes, pois, Jesus: Se Deus fosse o vosso Pai, certamente, me amaríeis, pois que eu saí e vim de Deus; não vim de mim mesmo, mas ele me enviou.
43 – Por que não entendeis a minha linguagem? Por não poderdes ouvir a minha palavra.
44 – Vós tendes por pai ao diabo e quereis satisfazer os desejos de vosso pai; ele foi homicida desde o princípio e não se firmou na verdade, porque não há verdade nele; quando ele profere mentira, fala do que lhe é próprio, porque é mentiroso e pai da mentira.
45 – Mas porque vos digo a verdade, não me credes.
46 – Quem dentre vós me convence de pecado? E, se vos digo a verdade, por que não credes?
47 – Quem é de Deus escuta as palavras de Deus; por isso, vós não as escutais, porque não sois de Deus.
48 – Responderam, pois, os judeus e disseram-lhe: Não dizemos nós bem que és samaritano e que tens demônio?
49 – Jesus respondeu: Eu não tenho demônio; antes, honro a meu Pai, e vós me desonrais.
50 – Eu não busco a minha glória; há quem a busque e julgue.
51 – Em verdade, em verdade vos digo que,se alguém guardar a minha palavra, nunca verá a morte.
52 – Disseram-lhe, pois, os judeus: Agora, conhecemos que tens demônio. Morreu Abraão e os profetas; e tu dizes: Se alguém guardar a minha palavra, nunca provará a morte.
53 – És tu maior do que Abraão, o nosso pai, que morreu? E também os profetas morreram; quem te fazes tu ser?
54 – Jesus respondeu: Se eu me glorifico a mim mesmo, a minha glória não é nada; quem me glorifica é meu Pai, o qual dizeis que é vosso Deus.
55 – E vós não o conheceis, mas eu conheço-o; e, se disser que não o conheço, serei mentiroso como vós; mas conheço-o e guardo a sua palavra.
56 – Abraão, vosso pai, exultou por ver o meu dia, e viu-o, e alegrou-se.
57 – Disseram-lhe, pois, os judeus: Ainda não tens cinquenta anos e viste Abraão?
58 – Disse-lhes Jesus: Em verdade, em verdade vos digo que, antes que Abraão existisse, eu sou.
59 – Então, pegaram em pedras para lhe atirarem; mas Jesus ocultou-se, e saiu do templo, passando pelo meio deles, e assim se retirou.
João 8 Hebraico – Grego

Todos os Capítulos de João

João 8 Hebraico – Grego Koinê – ARC

João 8 Grego Koinê

João 8 Hebraico

João Capítulo 8 ARC

A mulher apanhada em adultério – Compare com João 8 Hebraico – Grego

ADILSON CARDOSO

Deixe um comentário Cancelar resposta

João 8 Grego Koinê

João 8 Hebraico

João Capítulo 8 ARC

A mulher apanhada em adultério – Compare com João 8 Hebraico – Grego

ADILSON CARDOSO

Deixe um comentário Cancelar resposta

Você também pode gostar

Êxodo 34 Hebraico com Áudio

Salmo 36 Hebraico com áudio

Lucas 21 Hebraico – Grego Koinê – ARC

Damos valor à sua privacidade

Cookies estritamente necessários

Cookies de desempenho

Cookies de funcionalidade

Cookies de publicidade