Atos 23 Hebraico – Grego – ARC. Três versões na mesma página para você pesquisar, comparar e ampliar seus conhecimentos.

Atos 23 Hebraico

1 וּפוֹלוֹס נָתַן עֵינָיו עַל־הַסַּנְהֶדְרִין וַיֹּאמַר אֲנָשִׁים אַחִים אֲנִי בְּלֵב טָהוֹר הִתְהַלַּכְתִּי לִפְנֵי אֱלֹהִים עַד־הַיּוֹם הַזֶּה׃
2 וַחֲנַנְיָה הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל צִוָּה אֶת־הָעֹמְדִים עָלָיו לְהַכֹּתוֹ עַל־פִּיו׃
3 וַיֹּאמֶר אֵלָיו פּוֹלוֹס וְאֹתְךָ יַכֶּה אֱלֹהִים אַתָּה קִיר טוּחַ הֵן אַתָּה יֹשֵׁב פֹּה לְשָׁפְטֵנִי עַל־פִּי הַתּוֹרָה וְהִנֵּה צִוִּיתָ לְהַכֹּתִי בְּלֹא־מִשְׁפָּט׃
4 וַיֹּאמְרוּ הָעֹמְדִים שָׁם הֲגַם אֶת־הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל לֵאלֹהִים אַתָּה מְקַלֵּל׃
5 וַיֹּאמֶר פּוֹלוֹס אַחַי לֹא יָדַעְתִּי כִּי הוּא הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל כִּי־כָתוּב וְנָשִׂיא בְעַמְּךָ לֹא תָאֹר׃
6 וּפוֹלוֹס יָדַע כִּי מִפְלַגְתָּם הָאַחַת צַדּוּקִים וּמִפְלַגְתָּם הַשֵּׁנִית פְּרוּשִׁים וַיִּתֵּן קוֹלוֹ וַיֹּאמֶר בְּתוֹךְ הַסַּנְהֶדְרִין אֲנָשִׁים אַחִים אֲנִי פָּרוּשׁ בֶּן־פָּרוּשׁ וְעַל־תִּקְוָתִי לִתְחִיַּת הַמֵּתִים אֲנִי לַמִּשְׁפָּט הֻגָּשְׁתִּי׃
7 בְּאָמְרוֹ כָזֹאת פָּרְצָה מְרִיבָה בֵּין הַפְּרוּשִׁים וּבֵין הַצַּדּוּקִים וְהָאֲסֵפָה נִקְרְעָה לִקְרָעִים׃
8 כִּי הַצַּדּוּקִים אָמְרוּ אֵין תְּחִיַּת הַמֵּתִים וְאֵין מַלְאָכִים וְאַף־אֵין רוּחַ וְהַפְּרוּשִׁים אָמְרוּ יֵשׁ וָיֵשׁ כָּל־אֵלֶּה׃
9 וַיָּקָם שָׁאוֹן גָּדוֹל וְהַסּוֹפְרִים הַפְּרוּשִׁים עָמְדוּ וַיִּתְוַכְּחוּ וַיֹּאמְרוּ אֵין אֲנַחְנוּ מֹצְאִים אָוֶן בָּאִישׁ הַזֶּה אִם כֹּה רוּחַ דִּבֶּר אֵלָיו אוֹ מַלְאָךְ אֲנַחְנוּ לֹא נָרִיב אֶל־אֱלֹהִים׃
10 וַיְהִי כִּי־חָזַק הָרִיב וְשַׂר־הָאֶלֶף דָּאַג לְפוֹלוֹס פֶּן־יִטְרְפֻהוּ בְאַפָּם וַיְצַו אֶת־אַנְשֵׁי הַצָּבָא לְקַחְתּוֹ מִבֵּינֹתָם וְלַהֲשִׁבוֹ אֶל־הַמְּצוּדָה׃
11 וּבַלַּיְלָה הַהוּא נִרְאָה אֵלָיו הָאָדוֹן וַיֹּאמֶר חֲזָק כִּי כַּאֲשֶׁר הַעִידֹתָ לִּי בִּירוּשָׁלַיִם כֵּן תְּעִידֵנִי גַּם־בְּרוֹמִי׃
12 וַיְהִי בִּהְיוֹת יוֹמָם וְהַיְּהוּדִים נוֹסְדוּ וַיִּשְׂאוּ בְאָלָה נַפְשָׁם אִם יֹאכְלוּ וְאִם יִשְׁתּוּ עַד אִם־הֲמִיתָם אֶת־פּוֹלוֹס׃
13 וַיִּהְיוּ הַבָּאִים בִּשְׁבוּעַת הָאָלָה הַזֹּאת יוֹתֵר מֵאַרְבָּעִים אִישׁ׃
14 וְהֵם הָלְכוּ אֶל־רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְאֶל־הַזְּקֵנִים וַיֹּאמְרוּ אֲנַחְנוּ נִשְׁבַּעְנוּ בִּשְׁבוּעַת אָלָה לְבִלְתִּי בֹא אֶל־פִּינוּ מְאוּם עַד אִם־הֵמַתְנוּ אֶת־פּוֹלוֹס׃
15 עַל־כֵּן אַתֶּם וְהַסַּנְהֶדְרִין אִמְרוּ לְשַׂר־הָאֶלֶף כִּי יוֹרִידֵהוּ מָחָר אֲלֵיכֶם כְּמוֹ אִם אַתֶּם חֲפֵצִים לַחֲקֹר הֵיטֵב אֶת־מִשְׁפָּטוֹ וְדִינוֹ וַאֲנַחְנוּ נִהְיֶה נְכֹנִים לַהֲמִיתוֹ בְּטֶרֶם יַגִּיעַ אֲלֵיכֶם׃
16 וַיִּוָּדַע דְּבַר הַצְּדִיָּה הַזֹּאת לְבֶן־אֲחוֹת פּוֹלוֹס וַיְמַהֵר וַיָּבֹא אֶל־הַמְּצוּדָה וַיַּגֵּד לְפוֹלוֹס׃
17 וַיִּקְרָא פוֹלוֹס אֶל־אֶחָד מִשָּׂרֵי הַמֵּאוֹת וַיֹּאמֶר לוֹ קְחָה אֶת־הַנַּעַר הַזֶּה וְהָבֵא אֹתוֹ אֶל־שַׂר־הָאֶלֶף כִּי־דָבָר לוֹ אֵלָיו׃ Atos 23 Hebraico – Grego
18 וַיִּקָּחֵהוּ וַיְבִיאֵהוּ אֶל־שַׂר־הָאֶלֶף וַיֹּאמַר פּוֹלוֹס הָאַסִּיר קְרָאַנִי אֵלָיו וַיְבַקְשֵׁנִי לְהָבִיא אֶת־הַנַּעַר הַזֶּה לְפָנֶיךָ בַּאֲשֶׁר דָּבָר לוֹ לְהַגִּיד לָךְ׃
19 וַיֶּחֱזַק שַׂר הָאֶלֶף בְּיָדוֹ וַיַּטֵּהוּ הַצִּדָּה וַיִּשְׁאָלֵהוּ מַה־דָּבָר לָאַט עִמְּךָ לְגַלּוֹתוֹ לִי׃
20 וַיֹּאמַר כֹּה־חִבְּלוּ הַיְּהוּדִים עֵצָה בַסָּתֶר לְבַקֵּשׁ מֵאִתְּךָ לְהוֹרִיד אֶת־פּוֹלוֹס מָחָר אֶל־הַסַּנְהֶדְרִין כְּמוֹ אִם־חָפֵץ אַתָּה לַחֲקֹר הֵיטֵב אֶת־מִשְׁפָּטוֹ וְדִינוֹ׃
21 וְעַתָּה אַתָּה אַל־תִּשְׁמַע לָהֶם כִּי יוֹתֵר מֵאַרְבָּעִים אֲנָשִׁים יֶאֶרְבוּ לוֹ וְהֵם נִשְׁבְּעוּ בִשְׁבוּעַת אָלָה לְבִלְתִּי אָכֹל וְשָׁתוֹ עַד אִם־הֲמִיתָם אֹתוֹ וְעַתָּה הֵם מוּכָנִים וּמְיַחֲלִים לְמוֹ־פִיךָ׃
22 וְשַׂר־הָאֶלֶף שִׁלַּח אֶת־הַנַּעַר וַיְצַוֵּהוּ מֵהַגִּיד לְאִישׁ אֶת־אֲשֶׁר הוֹדַע אֹתוֹ׃
23 וַיִּקְרָא לִשְׁנֵי שָׂרֵי מֵאוֹת וַיֹּאמַר הַעֲמִידוּ מָאתַיִם אַנְשֵׁי צָבָא חֲלוּצִים וּנְכֹנִים לָלֶכֶת לִקִסְרִין וְשִׁבְעִים פָּרָשִׁים וּמָאתַיִם נֹשְׂאֵי רְמָחִים בַּשָּׁעָה הַשְּׁלִישִׁית בַּלַּיְלָה יִהְיוּ נְכֹנִים׃
24 גַּם־בַּהֲמוֹת מַשָּׂא תָּבִיאוּ לָשֵׂאת אֶת־פּוֹלוֹס וְלַהֲבִיאֵהוּ שָׁלֵם אֶל־הַפֶּחָה אֶל־פִּילִיכַס׃
25 וַיִּכְתֹּב אִגֶּרֶת וּבָהּ כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה׃
26 מִמֶּנִי קְלוֹדְיוֹס לוּסִיאַס אֶל־פִּילִיכַס הַפֶּחָה וְהַנִּכְבָּד עַד־מְאֹד בְּרָכָה וְשָׁלוֹם׃
27 אֶת־הָאִישׁ הַזֶּה אֲשֶׁר הַיְּהוּדִים תְּפָשׂוּהוּ וַיֹּאמְרוּ לַהֲמִיתוֹ אֹתוֹ הִצַּלְתִּי בְּמַהֲרִי עִם־אַנְשֵׁי הַצָּבָא יַעַן שָׁמַעְתִּי כִּי־אֶזְרַח רוֹמִי הוּא׃
28 וּבַאֲשֶׁר חָפַצְתִּי לְדֵעָה עַל־דְּבַר מָה הֵם מַרְשִׁיעִים אֹתוֹ הִקְרַבְתִּיו לִפְנֵי הַסַּנְהֶדְרִין׃
29 וָאֶשְׁמַע כִּי רַק עַל־אֹדוֹת דְּבַר רִיב בְּחִקְרֵי תוֹרָתָם הֵם מַרְשִׁיעִים אֹתוֹ וְלֹא עַל־דְּבַר־אָוֶן לִהְיוֹת רָשָׁע לָמוּת אוֹ אֲסִיר עֹנִי בְּכַבְלֵי בַרְזֶל׃
30 וַיְהִי כִּי הֻגַּד לִי אֲשֶׁר כּוֹנְנוּ לְהַשְׁחִיתוֹ מִהַרְתִּי וָאֶשְׁלָחֵהוּ אֵלֶיךָ וְגַם אֶת־שׂטְנָיו יָעַדְתִּי לָבֹא וּלְדַבֵּר לְפָנֶיךָ שָׁלוֹם׃
31 וַיִּקְחוּ אַנְשֵׁי הַצָּבָא אֶת־פּוֹלוֹס כַּאֲשֶׁר צֻוּוּ וַיְבִיאֻהוּ בְּעוֹד לַיְלַה אֶל־אַנְטִפַּטְרִיס׃
32 וּמִמָּחֳרָת נְתָנוּהוּ עַל־יַד הַפָּרָשִׁים וְהֵם שָׁבוּ אֶל־הַמְּצוּדָה׃
33 וְאֵלֶּה בָּאוּ אֶל־קִסְרִין וַיִּתְּנוּ אֶת־הָאִגֶּרֶת אֶל־יַד הַפֶּחָה וְגַם אֶת־פּוֹלוֹס הֶעֱמִידוּ לְפָנָיו׃
34 וַיְהִי בְּקָרְאוֹ וַיִּשְׁאַל מֵאֵי־זוֹ מְדִינָה הוּא וַיִּשְׁמַע כִּי־מִקִּילִיקְיָא הוּא׃
35 וַיֹּאמַר אָנֹכִי אֶבְחָנְךָ אַחֲרֵי בֹא הֵנָּה גַּם־שׂטְנֶיךָ וַיְצַו לְשָׁמְרוֹ בְּבֵית הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר לְהוֹרְדוֹס׃
Atos 23 Hebraico – Grego

Atos 23 Grego Koinê

1  ᾿Ατενίσας δὲ ὁ Παῦλος τῷ συνεδρίῳ εἶπεν· ἄνδρες ἀδελφοί, ἐγὼ πάσῃ συνειδήσει ἀγαθῇ πεπολίτευμαι τῷ Θεῷ ἄχρι ταύτης τῆς ἡμέρας. 
2  ὁ δὲ ἀρχιερεὺς ᾿Ανανίας ἐπέταξεν τοῖς παρεστῶσιν αὐτῷ τύπτειν αὐτοῦ τὸ στόμα. 
3  τότε ὁ Παῦλος πρὸς αὐτὸν εἶπε· τύπτειν σε μέλλει ὁ Θεός, τοῖχε κεκονιαμένε· καὶ σὺ κάθῃ κρίνων με κατὰ τὸν νόμον, καὶ παρανομῶν κελεύεις με τύπτεσθαι; 
4  οἱ δὲ παρεστῶτες εἶπον· τὸν ἀρχιερέα τοῦ Θεοῦ λοιδορεῖς; 
5  ἔφη τε ὁ Παῦλος· οὐκ ᾔδειν, ἀδελφοί, ὅτι ἐστὶν ἀρχιερεύς· γέγραπται γὰρ· ἄρχοντα τοῦ λαοῦ σου οὐκ ἐρεῖς κακῶς. 
6  Γνοὺς δὲ ὁ Παῦλος ὅτι τὸ ἓν μέρος ἐστὶ Σαδδουκαίων, τὸ δὲ ἕτερον Φαρισαίων, ἔκραξεν ἐν τῷ συνεδρίῳ· ἄνδρες ἀδελφοί, ἐγὼ Φαρισαῖός εἰμι, υἱὸς Φαρισαίου· περὶ ἐλπίδος καὶ ἀναστάσεως νεκρῶν ἐγὼ κρίνομαι. 
7  τοῦτο δὲ αὐτοῦ λαλήσαντος ἐγένετο στάσις τῶν Φαρισαίων καὶ τῶν Σαδδουκαίων, καὶ ἐσχίσθη τὸ πλῆθος. 
8  Σαδδουκαῖοι μὲν γὰρ λέγουσι μὴ εἶναι ἀνάστασιν μήτε ἄγγελον μήτε πνεῦμα, Φαρισαῖοι δὲ ὁμολογοῦσι τὰ ἀμφότερα. 
9  ἐγένετο δὲ κραυγὴ μεγάλη, καὶ ἀναστάντες οἱ γραμματεῖς τοῦ μέρους τῶν Φαρισαίων διεμάχοντο λέγοντες· οὐδὲν κακὸν εὑρίσκομεν ἐν τῷ ἀνθρώπῳ τούτῳ· εἰ δὲ πνεῦμα ἐλάλησεν αὐτῷ ἢ ἄγγελος, μὴ θεομαχῶμεν. 
10  Πολλῆς δὲ γενομένης στάσεως εὐλαβηθεὶς ὁ χιλίαρχος μὴ διασπασθῇ ὁ Παῦλος ὑπ᾿ αὐτῶν ἐκέλευσε τὸ στράτευμα καταβὰν ἁρπάσαι αὐτὸν ἐκ μέσου αὐτῶν ἄγειν τε εἰς τὴν παρεμβολήν. 
11  Τῇ δὲ ἐπιούσῃ νυκτὶ ἐπιστὰς αὐτῷ ὁ Κύριος εἶπε· θάρσει, Παῦλε· ὡς γὰρ διεμαρτύρω τὰ περὶ ἐμοῦ εἰς ῾Ιερουσαλὴμ, οὕτω σε δεῖ καὶ εἰς ῾Ρώμην μαρτυρῆσαι. 
12  Γενομένης δὲ ἡμέρας ποιήσαντές τινες τῶν ᾿Ιουδαίων συστροφὴν ἀνεθεμάτισαν ἑαυτοὺς, λέγοντες μήτε φαγεῖν μήτε πίειν ἕως οὗ ἀποκτείνωσι τὸν Παῦλον· 
13  ἦσαν δὲ πλείους τεσσεράκοντα οἱ ταύτην τὴν συνωμοσίαν πεποιηκότες· 
14  οἵτινες προσελθόντες τοῖς ἀρχιερεῦσι καὶ τοῖς πρεσβυτέροις εἶπον· ἀναθέματι ἀνεθεματίσαμεν ἑαυτοὺς μηδενὸς γεύσασθαι ἕως οὗ ἀποκτείνωμεν τὸν Παῦλον. 
15  νῦν οὖν ὑμεῖς ἐμφανίσατε τῷ χιλιάρχῳ σὺν τῷ συνεδρίῳ, ὅπως αὔριον αὐτὸν καταγάγῃ πρὸς ὑμᾶς, ὡς μέλλοντας διαγινώσκειν ἀκριβέστερον τὰ περὶ αὐτοῦ· ἡμεῖς δὲ πρὸ τοῦ ἐγγίσαι αὐτὸν ἕτοιμοί ἐσμεν τοῦ ἀνελεῖν αὐτόν. 
16  ᾿Ακούσας δὲ ὁ υἱὸς τῆς ἀδελφῆς Παύλου τὴν ἐνέδραν, παραγενόμενος καὶ εἰσελθὼν εἰς τὴν παρεμβολὴν ἀπήγγειλε τῷ Παύλῳ. 
17  προσκαλεσάμενος δὲ ὁ Παῦλος ἕνα τῶν ἑκατοντάρχων ἔφη· τὸν νεανίαν τοῦτον ἀπάγαγε πρὸς τὸν χιλίαρχον· ἔχει γὰρ τι ἀπαγγεῖλαί αὐτῷ. 
18  ὁ μὲν οὖν παραλαβὼν αὐτὸν ἤγαγε πρὸς τὸν χιλίαρχον καὶ φησίν· ὁ δέσμιος Παῦλος προσκαλεσάμενός με ἠρώτησε τοῦτον τὸν νεανίαν ἀγαγεῖν πρὸς σέ, ἔχοντά τι λαλῆσαί σοι. 
19  ἐπιλαβόμενος δὲ τῆς χειρὸς αὐτοῦ ὁ χιλίαρχος καὶ ἀναχωρήσας κατ᾿ ἰδίαν ἐπυνθάνετο, τί ἐστιν ὃ ἔχεις ἀπαγγεῖλαί μοι; 
20  εἶπε δὲ ὅτι οἱ ᾿Ιουδαῖοι συνέθεντο τοῦ ἐρωτῆσαί σε ὅπως αὔριον εἰς τὸ συνέδριον καταγάγῃς τὸν Παῦλον, ὡς μέλλοντές τι ἀκριβέστερον πυνθάνεσθαι περὶ αὐτοῦ. 
21  σὺ οὖν μὴ πεισθῇς αὐτοῖς· ἐνεδρεύουσι γὰρ αὐτὸν ἐξ αὐτῶν ἄνδρες πλείους τεσσεράκοντα, οἵτινες ἀνεθεμάτισαν ἑαυτοὺς μήτε φαγεῖν μήτε πιεῖν ἕως οὗ ἀνέλωσιν αὐτόν, καὶ νῦν ἕτοιμοί εἰσι προσδεχόμενοι τὴν ἀπὸ σοῦ ἐπαγγελίαν. 
22  ὁ μὲν οὖν χιλίαρχος ἀπέλυσε τὸν νεανίαν, παραγγείλας μηδενὶ ἐκλαλῆσαι ὅτι ταῦτα ἐνεφάνισας πρός με. 
23  Καὶ προσκαλεσάμενος δύο τινὰς τῶν ἑκατονταρχῶν εἶπεν· ἑτοιμάσατε στρατιώτας διακοσίους ὅπως πορευθῶσιν ἕως Καισαρείας, καὶ ἱππεῖς ἑβδομήκοντα καὶ δεξιολάβους διακοσίους, ἀπὸ τρίτης ὥρας τῆς νυκτός, 
24  κτήνη τε παραστῆσαι, ἵνα ἐπιβιβάσαντες τὸν Παῦλον διασώσωσι πρὸς Φήλικα τὸν ἡγεμόνα· 
25  γράψας ἐπιστολὴν περιέχουσαν τὸν τύπον τοῦτον· 
26  Κλαύδιος Λυσίας τῷ κρατίστῳ ἡγεμόνι Φήλικι χαίρειν. 
27  Τὸν ἄνδρα τοῦτον συλλημφθέντα ὑπὸ τῶν ᾿Ιουδαίων καὶ μέλλοντα ἀναιρεῖσθαι ὑπ᾿ αὐτῶν ἐπιστὰς σὺν τῷ στρατεύματι ἐξειλόμην αὐτόν, μαθὼν ὅτι ῾Ρωμαῖός ἐστι. 
28  βουλόμενος δὲ γνῶναι τὴν αἰτίαν δι᾿ ἣν ἐνεκάλουν αὐτῷ, κατήγαγον αὐτὸν εἰς τὸ συνέδριον αὐτῶν· 
29  ὃν εὗρον ἐγκαλούμενον περὶ ζητημάτων τοῦ νόμου αὐτῶν, μηδὲν δὲ ἄξιον θανάτου ἢ δεσμῶν ἔγκλημα ἔχοντα. 
30  μηνυθείσης δέ μοι ἐπιβουλῆς εἰς τὸν ἄνδρα μέλλειν ἔσεσθαι ὑπὸ τῶν ᾿Ιουδαίων, ἐξαυτῆς ἔπεμψα πρὸς σέ, παραγγείλας καὶ τοῖς κατηγόροις λέγειν τὰ πρὸς αὐτὸν ἐπὶ σοῦ. ἔρρωσο. 
31  Οἱ μὲν οὖν στρατιῶται κατὰ τὸ διατεταγμένον αὐτοῖς ἀναλαβόντες τὸν Παῦλον ἤγαγον διὰ τῆς νυκτὸς εἰς τὴν ᾿Αντιπατρίδα, 
32  τῇ δὲ ἐπαύριον ἐάσαντες τοὺς ἱππεῖς προρεύεσθαι σὺν αὐτῷ, ὑπέστρεψαν εἰς τὴν παρεμβολήν· 
33  οἵτινες εἰσελθόντες εἰς τὴν Καισάρειαν καὶ ἀναδόντες τὴν ἐπιστολὴν τῷ ἡγεμόνι παρέστησαν καὶ τὸν Παῦλον αὐτῷ. 
34  ἀναγνοὺς δὲ ὁ ἡγεμὼν καὶ ἐπερωτήσας ἐκ ποίας ἐπαρχίας ἐστὶ, καὶ πυθόμενος ὅτι ἀπὸ Κιλικίας, 
35  διακούσομαί σου, ἔφη, ὅταν καὶ οἱ κατήγοροί σου παραγένωνται· ἐκέλευσέ τε ἐν τῷ πραιτωρίῳ τοῦ ῾Ηρῴδου φυλάσσεσθαι. 

Atos 23 Hebraico – Grego

Atos 23 ARC

1 – E, pondo Paulo os olhos no conselho, disse: Varões irmãos, até ao dia de hoje tenho andado diante de Deus com toda a boa consciência.
2 – Mas o sumo sacerdote, Ananias, mandou aos que estavam junto dele que o ferissem na boca.
3 – Então, Paulo lhe disse: Deus te ferirá, parede branqueada! Tu estás aqui assentado para julgar-me conforme a lei e, contra a lei, me mandas ferir?
4 – E os que ali estavam disseram: Injurias o sumo sacerdote de Deus?
5 – E Paulo disse: Não sabia, irmãos, que era o sumo sacerdote; porque está escrito: Não dirás mal do príncipe do teu povo.
6 – E Paulo, sabendo que uma parte era de saduceus, e outra, de fariseus, clamou no conselho: Varões irmãos, eu sou fariseu, filho de fariseu! No tocante à esperança e ressurreição dos mortos sou julgado!
7 – E, havendo dito isto, houve dissensão entre os fariseus e saduceus; e a multidão se dividiu.
8 – Porque os saduceus dizem que não há ressurreição, nem anjo, nem espírito; mas os fariseus reconhecem uma e outra coisa.
9 – E originou-se um grande clamor; e, levantando-se os escribas da parte dos fariseus, contendiam, dizendo: Nenhum mal achamos neste homem, e se algum espírito ou anjo lhe falou, não resistamos a Deus.
10 – E, havendo grande dissensão, o tribuno, temendo que Paulo fosse despedaçado por eles, mandou descer a soldadesca, para que o tirassem do meio deles e o levassem para a fortaleza.
11 – E, na noite seguinte, apresentando-se-lhe o Senhor, disse: Paulo, tem ânimo! Porque, como de mim testificaste em Jerusalém, assim importa que testifiques também em Roma.

A conspiração para matar Paulo – Compare com Atos 23 Hebraico – Grego

12 – Quando já era dia, alguns dos judeus fizeram uma conspiração e juraram dizendo que não comeriam nem beberiam enquanto não matassem a Paulo.
13 – E eram mais de quarenta os que fizeram esta conjuração.
14 – Estes foram ter com os principais dos sacerdotes e anciãos e disseram: Conjuramo-nos, sob pena de maldição, a nada provarmos até que matemos a Paulo.
15 – Agora, pois, vós, com o conselho, rogai ao tribuno que vo-lo traga amanhã, como querendo saber mais alguma coisa de seus negócios, e, antes que chegue, estaremos prontos para o matar.
16 – E o filho da irmã de Paulo, tendo ouvido acerca desta cilada, foi, e entrou na fortaleza, e o anunciou a Paulo.
17 – E Paulo, chamando a si um dos centuriões, disse: Leva este jovem ao tribuno, porque tem alguma coisa que lhe comunicar.
18 – Tomando-o ele, pois, o levou ao tribuno e disse: O preso Paulo, chamando-me a si, me rogou que te trouxesse este jovem, que tem alguma coisa que dizer-te.
19 – E o tribuno, tomando-o pela mão e pondo-se à parte, perguntou-lhe em particular: Que tens que me contar?
20 – E disse ele: Os judeus se concertaram rogar-te que amanhã leves Paulo ao conselho como tendo de inquirir dele mais alguma coisa ao certo.
21 – Mas tu não os creias, porque mais de quarenta homens dentre eles lhe andam armando ciladas, os quais se obrigaram, sob pena de maldição, a não comerem nem beberem até que o tenham morto; e já estão apercebidos, esperando de ti promessa.
22 – Então, o tribuno despediu o jovem, mandando-lhe que a ninguém dissesse que lhe havia contado aquilo.

Paulo é enviado a Félix – Compare com Atos 23 Hebraico – Grego

23 – E, chamando dois centuriões, lhes disse: Aprontai para as três horas da noite duzentos soldados, e setenta de cavalo, e duzentos lanceiros para irem até Cesareia;
24 – e aparelhai cavalgaduras, para que, pondo nelas a Paulo, o levem salvo ao governador Félix.
25 – E escreveu uma carta que continha isto:
26 – Cláudio Lísias a Félix, potentíssimo governador, saúde.
27 – Este homem foi preso pelos judeus; e, estando já a ponto de ser morto por eles, sobrevim eu com a soldadesca e o livrei, informado de que era romano.
28 – Querendo saber a causa por que o acusavam, o levei ao seu conselho.
29 – E achei que o acusavam de algumas questões da sua lei, mas que nenhum crime havia nele digno de morte ou de prisão.
30 – E, sendo-me notificado que os judeus haviam de armar ciladas a esse homem, logo to enviei, mandando também aos acusadores que perante ti digam o que tiverem contra ele. Passa bem.
31 – Tomando, pois, os soldados a Paulo, como lhes fora mandado, o trouxeram de noite a Antipátride.
32 – No dia seguinte, deixando aos de cavalo irem com ele, tornaram à fortaleza;
33 – os quais, logo que chegaram a Cesareia e entregaram a carta ao governador, lhe apresentaram Paulo.
34 – E o governador, lida a carta, perguntou de que província era; e, sabendo que era da Cilícia,
35 – disse: Ouvir-te-ei quando também aqui vierem os teus acusadores. E mandou que o guardassem no pretório de Herodes.

Atos 23 Hebraico – Grego

Todos os Capítulos de Atos dos Apóstolos

Views: 0