Atos 21 Hebraico – Grego – ARC. Três versões na mesma página para você pesquisar, comparar e ampliar seus conhecimentos.

Atos 21 Hebraico

1 וַיְהִי אַחֲרֵי נִפְרַדְנוּ מֵהֶם וַנַּעֲבֹר בָּאֳנִיָּה בָּאנוּ דֶּרֶךְ יְשָׁרָה אֶל־קוֹס וּבְיוֹם הַמָּחֳרָת אֶל־רוֹדוֹס וּמִשָּׁם אֶל־פַּטָּרָה׃
2 שָׁם מָצָאנוּ אֳנִיָּה מִתְעַתֶּדֶת לַהֲלֹךְ אֶל־פִּינוּקְיָא וַנֵּרֶד־בָּהּ וַנַּעֲבֹר׃
3 וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר נִשְׁקַף לָנוּ הָאִי קַפְרוֹס אֲשֶׁר עֲזַבְנֻהוּ לִשְׂמֹאלֵנוּ נָטִינוּ אֶל־סוּרְיָא וַנַּגִּיעַ אֶל־צוֹר כִּי־שָׁם הֹעֲלָה הַמַּשָּׂא אֲשֶׁר הוּבָא בָאֳנִיָּה׃
4 וַאֲנַחְנוּ בְּמָצְאֵנוּ אֶת־הַתַּלְמִידִים יָשַׁבְנוּ שָׁם עִמָּהֶם שִׁבְעַת יָמִים וְהֵם אָמְרוּ אֶל־פּוֹלוֹס בְּנוֹחַ עֲלֵיהֶם הָרוּחַ כִּי לֹא־יַעֲלֶה לִירוּשָׁלָיִם׃
5 וַיְהִי כִּי מָלְאוּ לָנוּ יְמֵי שִׁבְתֵּנוּ יָצָאנוּ לָלֶכֶת בְּשַׁלְּחָם אֹתָנוּ כֻלָּם עִם־נְשֵׁיהֶם וּבְנֵיהֶם עַד־מִחוּץ לָעִיר וְעַל־הַחוֹף כָּרַעְנוּ יַחְדָּו וַנִּתְפַּלָּל׃
6 וַנְּבָרֶךְ אִישׁ אֶת־רֵעֵהוּ וַיָּרַדְנוּ בָאֳנִיָּה וְהֵם שָבוּ לְבֵיתָם׃
7 וַנַּעַשׂ אֶת־דַּרְכֵּנוּ מִצֹּר וַנָּבֹא אֶל־עַכּוֹ שָׁם שָׁאַלְנוּ לִשְׁלוֹם הָאַחִים וַנֵּשֶׁב עִמָּם יוֹם אֶחָד׃
8 וּמִמָּחֳרָת אֲנַחְנוּ אֲשֶׁר הָיִינוּ אִם פּוֹלוֹס יָצָאנוּ וַנֵּלֶךְ אֶל־קִסְרִין אֲשֶׁר שָׁם בָּאנוּ אֶל־בֵּית פִּילִפּוֹס הַמְבַשֵּׂר וְהוּא אֶחָד מֵהַשִּׁבְעָה וַנֵּשֶׁב עִמּוֹ׃
9 וְלוֹ אַרְבַּע בָּנוֹת בְּתוּלוֹת וְהֵן מִתְנַבְּאוֹת׃
10 וַיְהִי כְּשִׁבְתֵּנוּ פֹה יָמִים אֲחָדִים וְנָבִיא אֶחָד יָרַד עַד־כֹּה מִיהוּדָה וּשְׁמוֹ אֲגָבוֹס׃
11 וְהוּא בָא אֵלֵינוּ וַיִּקַּח אֶת־אֵזוֹר פּוֹלוֹס וַיֶּאְסָר־בּוֹ אֶת־יָדָיו וְאֶת־רַגְלָיו וַיֹּאמֶר כֹּה אָמַר רוּחַ הַקֹּדֶשׁ כָּכָה יַאַסְרוּ הַיְּהוּדִים בִּירוּשָׁלַיִם אֶת־הָאִישׁ אֲשֶׁר־לוֹ הָאֵזוֹר הַזֶּה וְהִסְגִּירֻהוּ בִּידֵי הַגּוֹיִם׃
12 לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה חִלִּינוּ אֶת־פָּנָיו אֲנַחְנוּ וְאַנְשֵׁי הָעִיר כִּי־יֶחְדַּל מֵעֲלוֹת לִירוּשָׁלָיִם׃
13 וּפוֹלוֹס עָנָה לָמָּה תַעֲשׂוּ כֹה כִּי תִבְכּוּ וְתַכְאִיבוּ אֶת־לִבִּי וַאֲנִי הִנְנִי נָכוֹן לֹא־רַק לָתֵת גֵּוִי לְאֹסְרִים כִּי אִם־גַּם לְהַקְרִיב נַפְשִׁי לִמְמִיתִים בִּירוּשָׁלַיִם בְּעַד־שֵׁם הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ׃
14 וַיְהִי כִּי לֹא־אָבָה לִשְׁמֹעַ וַנַּחֲרֵשׁ מִמֶּנּוּ וַנֹּאמַר רְצוֹן יְהוָֹה יֵעָשֶׂה׃
15 וְאַחֲרֵי הַיָּמִים הָאֵלֶּה נָשָׂאנוּ אֶת־אֲשֶׁר לָנוּ וַנִּסַּע לַעֲלוֹת יְרוּשָׁלָיִם׃
16 וַיַּעֲלוּ עִמָּנוּ גַם־תַּלְמִידִים אֲחָדִים מִקִּסְרִין וְאֵלֶּה הֵבִיאוּ אִתָּם אֶת־מְנָסוֹן הַקַּפְרוֹסִי וְהוּא תַּלְמִיד זָקֵן וַיּוֹאֶל הָאִישׁ וַיִּתְּנֵנוּ לָשֶׁבֶת עִמּוֹ׃
17 וַיְהִי כְּבֹאֵנוּ יְרוּשָׁלַיְמָה קִבְּלוּנוּ הָאַחִים בְּשִׂמְחָה׃
18 וּמִמָּחֳרָת לְקָחָנוּ פוֹלוֹס וַנֵּלֶךְ אֶל־יַעֲקֹב וְכָל־הַזְּקֵנִים גַּם־הֵם בָּאוּ׃
19 וַיִּשְׁאַל לָהֶם לְשָׁלוֹם וְאַחֲרֵי־כֵן הֵחֵל לְסַפֵּר בְּאָזְנֵיהֶם מֵהָחֵל וְעַד־כַּלֵּה אֶת אֲשֶׁר הִגְדִּיל הָאֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת בְּקֶרֶב הַגּוֹיִם בַּעֲבֹדָתוֹ אֲשֶׁר עֲבָדוֹ׃
20 וַיִּשְׁמְעוּ וַיְבָרְכוּ אֶת־הֲאֱלֹהִים וַיֹאמְרוּ אֵלָיו הֲלֹא רֹאֶה אַתָּה אָחִינוּ כִּי כַמָּה אֲלָפִים מִן־הַיְּהוּדִים הָיוּ לְמַאֲמִינִים וְכֻלָּם מַחֲזִיקִים בַּתּוֹרָה בְּקִנְאָה גְדוֹלָה׃
21 וְהֵם שָׁמְעוּ עָלֶיךָ כִּי אַתָּה לִמַּדְתָּ אֶת־כָּל־הַיְּהוּדִים הַיּוֹשְׁבִים בְּקֶרֶב הַגּוֹיִם לָסוּר מֵאַחֲרֵי משֶׁה וְגַם־כִּי אָמַרְתָּ אֲשֶׁר לֹא יָמוּלוּ אֶת־בְּנֵיהֶם וּבְדַרְכֵי הַתּוֹרָה לֹא יֵלֵכוּ׃
22 וְעַתָּה מַה־נַּעֲשֶׂה כִּי שָׁמֹעַ יִשְׁמְעוּן כִּי־בָאתָ׃
23 לָכֵן עֲשֵׂה כַּאֲשֶׁר נֹאמַר אֵלֶיךָ יֶשְׁנָם אִתָּנוּ אַרְבָּעָה אֲנָשִׁים אֲשֶׁר נֶדֶר נְזִירִים עֲלֵיהֶם׃
24 אֹתָם קְחָה אֵלֶיךָ וְהִתְקַדִּשְׁתָּ גַּם־אַתָּה אִתָּם וּמִכִּיסְךָ תִּתֵּן לָהֶם אֲשֶׁר יְגַלְּחוּ אֶת־שְׂעַר נִזְרָם וּבָזֶה יֵדְעוּ כֻלָּם כִּי אַךְ־שְׁמוּעַת שָׁוְא הִיא אֲשֶׁר שָׁמְעוּ עָלֶיךָ בַּאֲשֶׁר גַּם־אַתָּה תִשְׁמֹר לַעֲשׁוֹת כְּכָל־הַכָּתוּב בַּתּוֹרָה׃ Atos 21 Hebraico – Grego
25 וְעַל־אֹדוֹת הַגּוֹיִם הַמַּאֲמִינִים אֲנַחְנוּ כְּבָר צִוִּינוּ עִם־הַסֵּפֶר כִּי הֵם אֶת־כָּל־אֵלֶּה לֹא יִשְׁמֹרוּ וְרַק יִבָּדְלוּ מִזִּבְחֵי אֱלִילִים וּמִן־הַדָּם וּמִן־הַנֶּחֱנָק וּמִן־הַנִּאֻפִים׃
26 וַיִּקַּח פּוֹלוֹס אֶת־הָאֲנָשִׁים וַיִּתְקַדֵּשׁ אִתָּם מִמָּחֳרָת וַיָּבֹא עִמָּהֶם אֶל־הַמִּקְדָּשׁ לְהַגִּיד כִּי־מָלְאוּ יְמֵי טָהֳרָתָם וְעוֹד עֲלֵיהֶם רַק לְהָבִיא אִישׁ אִישׁ אֶת־קָרְבָּנוֹ׃
27 בִּמְלֹאת שִׁבְעַת הַיָּמִים וַיִּרְאֻהוּ הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר מֵאַסְיָא כִּי בָא אֶל־הַמִּקְדָּשׁ וַיְעוֹרְרוּ אֶת־כָּל־הֶהָמוֹן וַיִּשְׁלְחוּ־בוֹ אֶת־יְדֵיהֶם׃
28 וַיִּזְעָקוּ אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל חוּשׁוּ לְעֶזְרָה הִנֵּה הָאִישׁ אֲשֶׁר בְּכָל־מְקוֹם בֹּאוֹ הוּא מְלַמֵּד סָרָה לַהֲסִירָם מֵהָעָם מֵהַתּוֹרָה וּמֵהַמָּקוֹם הַזֶּה וְעַתָּה עוֹד הֵבִיא יְוָנִים אֶל־הַמִּקְדָּשׁ וַיְטַמֵּא אֶת־הַמָּקוֹם הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה׃
29 כִּי לִפְנֵי זֶה רָאוּ אֶת־טְרוֹפִימוֹס הָאֶפְסִי מִתְהַלֵּךְ עִמּוֹ בָּעִיר וַיַּחְשְׁבוּ כִּי־פוֹלוֹס הֱבִיאָהוּ גַם אֶל־הַמִּקְדָּשׁ׃
30 וַתִּרְעַשׁ כָּל־הָעִיר וְכָל־הָעָם הִתְקַבָּצוּ וַיִּתְפְּשׂוּ אֶת־פּוֹלוֹס וַיִּסְחָבוּהוּ מִתּוֹךְ הַמִּקְדָּשׁ הַחוּצָה וְהַדְּלָתוֹת בִּן־רֶגַע סֻגָּרוּ׃
31 וַיְהִי כִּי אָמְרוּ לַהֲמִיתוֹ וַיֻּגַּד לְשַׂר הָאֶלֶף כִּי יְרוּשָׁלַיִם כֻלָּה הִתְקוֹמָמָה׃
32 וְהוּא הִצְבִּיא מִבְּלִי־בוֹשׁ חֶבֶל אַנְשֵׁי צָבָא וְשָׂרֵי מֵאוֹת וַיָּרָץ אֶל־תּוֹךְ הָעָם וְהֵם רָאוּ אֶת־שַׂר־הָאֶלֶף וְאֶת־אַנְשֵׁי הַצָּבָא וַיַּחְדְּלוּ מֵהַכּוֹת אֶת־פּוֹלוֹס׃
33 וְשַׂר־הָאֶלֶף הִקְרִיב וַיַּחֲזֶק־בּוֹ וַיְצַו לְאָסְרוֹ בִּשְׁנַיִם כְּבָלִים וַיִּשְׁאַל מִי הוּא־זֶה וּמַזֶּה אֲשֶׁר עָשָׂה׃
34 וַיַּעַן הָעָם וַיִּקְרְאוּ אֵלֶּה כֹה וְאֵלֶּה כֹה וְיַעַן אֲשֶׁר לֹא יָכוֹל לְהַצִּיל דָּבָר לַאֲמִתּוֹ כִּי רַב הַשָּׁאוֹן עַל־כֵּן צִוָּה לַהֲבִיאֵהוּ אֶל־הַמְּצוּדָה׃
35 בְּהַגִּיעָם אֶל־הַמַּעֲלוֹת נְשָׂאֻהוּ אַנְשֵׁי הַצָּבָא לְפַלְּטוֹ מִתִּגְרַת הָעָם כִּי עָצְמָה מְאֹד׃
36 כִּי עַם־רָב הִתְרֹצְצוּ אַחֲרָיו בְּקָרְאָם הַחֲרֵם אֹתוֹ׃
37 וַיְהִי טֶרֶם הוּבָא פוֹלוֹס אֶל־תּוֹךְ הַמְּצוּדָה וְהוּא אָמַר אֶל־שַׂר־הָאֶלֶף הֲתִתְּנֵנִי לְדַבֵּר אֵלֶיךָ דְּבַר־מָה וַיֹּאמֶר הֲיוֹדֵעַ אַתָּה לְדַבֵּר יְוַנִית׃
38 הַאֵינְךָ אַתָּה אִישׁ מִצְרַיִם הַהוּא אֲשֶׁר זֶה מִקָּרוֹב הֵקִים מֶרֶד וַיּוֹצֵא אַרְבַּעַת אֲלָפִים אַנְשֵׁי דָמִים אַחֲרָיו הַמִּדְבָּרָה׃
39 וַיֹּאמֶר פּוֹלוֹס לֹא כִּי־אֲנִי יְהוּדִי יְלִיד עִיר טַרְסוֹס אֶזְרַח עִיר מְהֻלָּלָה בְּקִילִיקְיָא וְאָנֹכִי אֲבַקֶּשְׁךָ תְּנֵנִי־נָא לְדַבֵּר אֶל־הָעָם׃
40 וּבְתֵת אֹתוֹ לְדַבֵּר הִתְיַצֵּב פּוֹלוס עַל־הַמַּעֲלוֹת וַיְנֹפֵף יָדוֹ אֶל־מוּל הָעָם וַתְּהִי דֻמִיָּה גְדוֹלָה וַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶם בְּעִבְרִית לֵאמֹר׃
Atos 21 Hebraico – Grego

Atos 21 Grego Koinê

1  ῾Ως δὲ ἐγένετο ἀναχθῆναι ἡμᾶς ἀποσπασθέντας ἀπ᾿ αὐτῶν, εὐθυδρομήσαντες ἤλθομεν εἰς τὴν Κῶ, τῇ δὲ ἑξῆς εἰς τὴν ῾Ρόδον κἀκεῖθεν εἰς Πάταρα· 
2  καὶ εὑρόντες πλοῖον διαπερῶν εἰς Φοινίκην ἐπιβάντες ἀνήχθημεν. 
3  ἀναφανέντες δὲ τὴν Κύπρον καὶ καταλιπόντες αὐτὴν εὐώνυμον ἐπλέομεν εἰς Συρίαν, καὶ κατήχθημεν εἰς Τύρον· ἐκεῖσε γὰρ ἦν τὸ πλοῖον ἀποφορτιζόμενον τὸν γόμον. 
4  καὶ ἀνευρόντες τοὺς μαθητὰς ἐπεμείναμεν αὐτοῦ ἡμέρας ἑπτά· οἵτινες τῷ Παύλῳ ἔλεγον διὰ τοῦ Πνεύματος μὴ ἐναβαίνειν εἰς ῾Ιεροσόλυμα. 
5  ὅτε δὲ ἐγένετο ἡμᾶς ἐξαρτίσαι τὰς ἡμέρας, ἐξελθόντες ἐπορευόμεθα προπεμπόντων ἡμᾶς πάντων σὺν γυναιξὶ καὶ τέκνοις ἕως ἔξω τῆς πόλεως, καὶ θέντες τὰ γόνατα ἐπὶ τὸν αἰγιαλὸν προσηυξάμεθα, 
6  καὶ ἀσπασάμενοι ἀλλήλους ἐπέβημεν εἰς τὸ πλοῖον, ἐκεῖνοι δὲ ὑπέστρεψαν εἰς τὰ ἴδια. 
7  ῾Ημεῖς δὲ τὸν πλοῦν διανύσαντες ἀπὸ Τύρου κατηντήσαμεν εἰς Πτολεμαΐδα, καὶ ἀσπασάμενοι τοὺς ἀδελφοὺς ἐμείναμεν ἡμέραν μίαν παρ᾿ αὐτοῖς. 
8  τῇ δὲ ἐπαύριον ἐξελθόντες ἤλθομεν εἰς Καισάρειαν, καὶ εἰσελθόντες εἰς τὸν οἶκον Φιλίππου τοῦ εὐαγγελιστοῦ, ὄντος ἐκ τῶν ἑπτὰ, ἐμείναμεν παρ᾿ αὐτῷ. 
9  τούτῳ δὲ ἦσαν θυγατέρες παρθένοι τέσσαρες προφητεύουσαι. 
10  ἐπιμενόντων δὲ ἡμέρας πλείους κατῆλθέ τις ἀπὸ τῆς ᾿Ιουδαίας προφήτης ὀνόματι ῎Αγαβος, 
11  καὶ ἐλθὼν πρὸς ἡμᾶς ἄρας τὴν ζώνην τοῦ Παύλου, δήσας τε ἑαυτοῦ τοὺς πόδας καὶ τὰς χεῖρας εἶπε· τάδε λέγει τὸ Πνεῦμα τὸ ῞Αγιον· τὸν ἄνδρα οὗ ἐστιν ἡ ζώνη αὕτη, οὕτω δήσουσιν ἐν ῾Ιερουσαλὴμ οἱ ᾿Ιουδαῖοι καὶ παραδώσουσιν εἰς χεῖρας ἐθνῶν. 
12  ὡς δὲ ἠκούσαμεν ταῦτα παρεκαλοῦμεν ἡμεῖς τε καὶ οἱ ἐντόπιοι τοῦ μὴ ἀναβαίνειν αὐτὸν εἰς ῾Ιερουσαλήμ. 
13  ἀπεκρίθη τε ὁ Παῦλος· τί ποιεῖτε κλαίοντες καὶ συνθρύπτοντές μου τὴν καρδίαν; ἐγὼ γὰρ οὐ μόνον δεθῆναι, ἀλλὰ καὶ ἀποθανεῖν εἰς ῾Ιερουσαλὴμ ἑτοίμως ἔχω ὑπὲρ τοῦ ὀνόματος τοῦ Κυρίου ᾿Ιησοῦ. 
14  μὴ πειθομένου δὲ αὐτοῦ, ἡσυχάσαμεν εἰπόντες· τὸ θέλημα τοῦ Κυρίου γινέσθω. 
15  Μετὰ δὲ τὰς ἡμέρας ταύτας ἐπισκευασάμενοι ἀνεβαίνομεν εἰς ῾Ιερουσαλήμ· 
16  συνῆλθον δὲ καὶ τῶν μαθητῶν ἀπὸ Καισαρείας σὺν ἡμῖν, ἄγοντες παρ᾿ ᾧ ξενισθῶμεν Μνάσωνί τινι Κυπρίῳ, ἀρχαίῳ μαθητῇ. 
17  Γενομένων δὲ ἡμῶν εἰς ῾Ιεροσόλυμα ἀσμένως ἐδέξαντο ἡμᾶς οἱ ἀδελφοί. 
18  τῇ δὲ ἐπιούσῃ εἰσῄει ὁ Παῦλος σὺν ἡμῖν πρὸς ᾿Ιάκωβον, πάντες τε παρεγένοντο οἱ πρεσβύτεροι. 
19  καὶ ἀσπασάμενος αὐτοὺς ἐξηγεῖτο καθ᾿ ἓν ἕκαστον ὧν ἐποίησεν ὁ Θεὸς ἐν τοῖς ἔθνεσι διὰ τῆς διακονίας αὐτοῦ. 
20  οἱ δὲ ἀκούσαντες ἐδόξαζον τὸν Κύριον, εἶπόν τε αὐτῷ· θεωρεῖς, ἀδελφέ, πόσαι μυριάδες εἰσὶν ᾿Ιουδαίων τῶν πεπιστευκότων, καὶ πάντες ζηλωταὶ τοῦ νόμου ὑπάρχουσι. 
21  κατηχήθησαν δὲ περὶ σοῦ ὅτι ἀποστασίαν διδάσκεις ἀπὸ Μωϋσέως τοὺς κατὰ τὰ ἔθνη πάντας ᾿Ιουδαίους, λέγων μὴ περιτέμνειν αὐτοὺς τὰ τέκνα μηδὲ τοῖς ἔθεσι περιπατεῖν. 
22  τί οὖν ἐστι; πάντως δεῖ πλῆθος συνελθεῖν· ἀκούσονται γὰρ ὅτι ἐλήλυθας. 
23  τοῦτο οὖν ποίησον ὅ σοι λέγομεν· εἰσὶν ἡμῖν ἄνδρες τέσσαρες εὐχὴν ἔχοντες ἐφ᾿ ἑαυτῶν. 
24  τούτους παραλαβὼν ἁγνίσθητι σὺν αὐτοῖς καὶ δαπάνησον ἐπ᾿ αὐτοῖς ἵνα ξυρήσωνται τὴν κεφαλήν, καὶ γνῶσι πάντες ὅτι ὧν κατήχηνται περὶ σοῦ οὐδέν ἐστιν, ἀλλὰ στοιχεῖς καὶ αὐτὸς τὸν νόμον φυλάσσων. 
25  περὶ δὲ τῶν πεπιστευκότων ἐθνῶν ἡμεῖς ἐπεστείλαμεν κρίναντες μηδὲν τοιοῦτον τηρεῖν αὐτοὺς, εἰ μὴ φυλλάσσεσθαι αὐτοὺς τό τε εἰδωλόθυτον καὶ τὸ αἷμα καὶ πνικτὸν καὶ πορνείαν. 
26  τότε ὁ Παῦλος παραλαβὼν τοὺς ἄνδρας, τῇ ἐχομένῃ ἡμέρᾳ σὺν αὐτοῖς ἁγνισθεὶς εἰσῄει εἰς τὸ ἱερόν, διαγγέλλων τὴν ἐκπλήρωσιν τῶν ἡμερῶν τοῦ ἁγνισμοῦ, ἕως οὗ προσηνέχθη ὑπὲρ ἑνὸς ἑκάστου αὐτῶν ἡ προσφορά. 
27  ῾Ως δὲ ἔμελλον αἱ ἑπτὰ ἡμέραι συντελεῖσθαι, οἱ ἀπὸ τῆς ᾿Ασίας ᾿Ιουδαῖοι θεασάμενοι αὐτὸν ἐν τῷ ἱερῷ συνέχεον πάντα τὸν ὄχλον, καὶ ἐπέβαλον τὰς χεῖρας ἐπ᾿ αὐτὸν 
28  κράζοντες· ἄνδρες ᾿Ισραηλῖται, βοηθεῖτε· οὗτός ἐστιν ὁ ἄνθρωπος ὁ κατὰ τοῦ λαοῦ καὶ τοῦ νόμου καὶ τοῦ τόπου τούτου πάντας πανταχοῦ διδάσκων· ἔτι τε καὶ ῞Ελληνας εἰσήγαγεν εἰς τὸ ἱερὸν καὶ κεκοίνωκε τὸν ἅγιον τόπον τοῦτον. 
29  ἦσαν γὰρ προεωρακότες Τρόφιμον τὸν ᾿Εφέσιον ἐν τῇ πόλει σὺν αὐτῷ, ὃν ἐνόμιζον ὅτι εἰς τὸ ἱερὸν εἰσήγαγεν ὁ Παῦλος. 
30  ἐκινήθη τε ἡ πόλις ὅλη καὶ ἐγένετο συνδρομὴ τοῦ λαοῦ, καὶ ἐπιλαβόμενοι τοῦ Παύλου εἷλκον αὐτὸν ἔξω τοῦ ἱεροῦ, καὶ εὐθέως ἐκλείσθησαν αἱ θύραι. 
31  ζητούντων δὲ αὐτὸν ἀποκτεῖναι ἀνέβη φάσις τῷ χιλιάρχῳ τῆς σπείρης ὅτι ὅλη συγκέχυται ῾Ιερουσαλήμ· 
32  ὃς ἐξαυτῆς παραλαβὼν στρατιώτας καὶ ἑκατοντάρχους κατέδραμεν ἐπ᾿ αὐτούς. οἱ δὲ ἰδόντες τὸν χιλίαρχον καὶ τοὺς στρατιώτας ἐπαύσαντο τύπτοντες τὸν Παῦλον. 
33  τότε ἐγγίσας ὁ χιλίαρχος ἐπελάβετο αὐτοῦ καὶ ἐκέλευσε δεθῆναι ἁλύσεσι δυσί, καὶ ἐπυνθάνετο τίς ἂν εἴη καὶ τί ἐστιν πεποιηκώς. 
34  ἄλλοι δὲ ἄλλο τι ἐβόων ἐν τῷ ὄχλῳ· μὴ δυνάμενος δὲ γνῶναι τὸ ἀσφαλὲς διὰ τὸν θόρυβον, ἐκέλευσεν ἄγεσθαι αὐτὸν εἰς τὴν παρεμβολήν. 
35  ὅτε δὲ ἐγένετο ἐπὶ τοὺς ἀναβαθμούς, συνέβη βαστάζεσθαι αὐτὸν ὑπὸ τῶν στρατιωτῶν διὰ τὴν βίαν τοῦ ὄχλου· 
36  ἠκολούθει γὰρ τὸ πλῆθος τοῦ λαοῦ κράζοντες· αἶρε αὐτόν. 
37  Μέλλων δὲ εἰσάγεσθαι εἰς τὴν παρεμβολὴν ὁ Παῦλος λέγει τῷ χιλιάρχῳ· εἰ ἔξεστί μοι εἰπεῖν τι πρὸς σέ; ὁ δὲ ἔφη· ῾Ελληνιστὶ γινώσκεις; 
38  οὐκ ἄρα σὺ εἶ ὁ Αἰγύπτιος ὁ πρὸ τούτων τῶν ἡμερῶν ἀναστατώσας καὶ ἐξαγαγὼν εἰς τὴν ἔρημον τοὺς τετρακισχιλίους ἄνδρας τῶν σικαρίων; 
39  εἶπε δὲ ὁ Παῦλος· ἐγὼ ἄνθρωπος μέν εἰμι ᾿Ιουδαῖος Ταρσεὺς, τῆς Κιλικίας οὐκ ἀσήμου πόλεως πολίτης· δέομαι δέ σου, ἐπίτρεψόν μοι λαλῆσαι πρὸς τὸν λαόν. 
40  ἐπιτρέψαντος δὲ αὐτοῦ ὁ Παῦλος ἑστὼς ἐπὶ τῶν ἀναβαθμῶν κατέσεισε τῇ χειρὶ τῷ λαῷ· πολλῆς δὲ σιγῆς γενομένης προσεφώνησε τῇ ῾Εβραΐδι διαλέκτῳ λέγων· 

Atos 21 Hebraico – Grego

Atos 21 ARC

O caminho para Jerusalém – Compare com Atos 21 Hebraico – Grego

1 – E aconteceu que, separando-nos deles, navegamos e fomos correndo caminho direito e chegamos a Cós e, no dia seguinte, a Rodes, de onde passamos a Pátara.
2 – Achando um navio que ia para a Fenícia, embarcamos nele e partimos.
3 – E, indo já à vista de Chipre, deixando-a à esquerda, navegamos para a Síria e chegamos a Tiro; porque o navio havia de ser descarregado ali.
4 – E, achando discípulos, ficamos ali sete dias; e eles, pelo Espírito, diziam a Paulo que não subisse a Jerusalém.
5 – E, havendo passado ali aqueles dias, saímos e seguimos nosso caminho, acompanhando-nos todos, cada um com sua mulher e filhos até fora da cidade; e, postos de joelhos na praia, oramos.
6 – E, saudando-nos uns aos outros, subimos ao navio; e eles voltaram para casa.
7 – E nós, concluída a navegação de Tiro, viemos a Ptolemaida; e, havendo saudado os irmãos, ficamos com eles um dia.
8 – No dia seguinte, partindo dali Paulo e nós que com ele estávamos, chegamos a Cesareia; e, entrando em casa de Filipe, o evangelista, que era um dos sete, ficamos com ele.
9 – Tinha este quatro filhas donzelas, que profetizavam.
10 – E, demorando-nos ali por muitos dias, chegou da Judeia um profeta, por nome Ágabo;
11 – e, vindo ter conosco, tomou a cinta de Paulo e, ligando-se os seus próprios pés e mãos, disse: Isto diz o Espírito Santo: Assim ligarão os judeus, em Jerusalém, o varão de quem é esta cinta e o entregarão nas mãos dos gentios.
12 – E, ouvindo nós isto, rogamos-lhe, tanto nós como os que eram daquele lugar, que não subisse a Jerusalém.
13 – Mas Paulo respondeu: Que fazeis vós, chorando e magoando-me o coração? Porque eu estou pronto não só a ser ligado, mas ainda a morrer em Jerusalém pelo nome do Senhor Jesus.
14 – E, como não podíamos convencê-lo, nos aquietamos, dizendo: Faça-se a vontade do Senhor!
15 – Depois daqueles dias, havendo feito os nossos preparativos, subimos a Jerusalém.
16 – E foram também conosco alguns discípulos de Cesareia, levando consigo um certo Mnasom, natural de Chipre, discípulo antigo, com quem havíamos de hospedar-nos.

A chegada em Jerusalém

17 – E, logo que chegamos a Jerusalém, os irmãos nos receberam de muito boa vontade.
18 – No dia seguinte, Paulo entrou conosco em casa de Tiago, e todos os anciãos vieram ali.
19 – E, havendo-os saudado, contou-lhes minuciosamente o que por seu ministério Deus fizera entre os gentios.
20 – E, ouvindo-o eles, glorificaram ao Senhor e disseram-lhe: Bem vês, irmão, quantos milhares de judeus há que creem, e todos são zelosos da lei.
21 – E já acerca de ti foram informados de que ensinas todos os judeus que estão entre os gentios a apartarem-se de Moisés, dizendo que não devem circuncidar os filhos, nem andar segundo o costume da lei.
22 – Que faremos, pois? Em todo o caso é necessário que a multidão se ajunte; porque terão ouvido que já és vindo.
23- Faze, pois, isto que te dizemos: temos quatro varões que fizeram voto.
24 – Toma estes contigo, e santifica-te com eles, e faze por eles os gastos para que rapem a cabeça, e todos ficarão sabendo que nada há daquilo de que foram informados acerca de ti, mas que também tu mesmo andas guardando a lei.
25 – Todavia, quanto aos que creem dos gentios, já nós havemos escrito e achado por bem que nada disto observem; mas que só se guardem do que se sacrifica aos ídolos, e do sangue, e do sufocado, e da prostituição.
26 – Então, Paulo, tomando consigo aqueles varões, entrou, no dia seguinte, no templo, já santificado com eles, anunciando serem já cumpridos os dias da purificação; e ficou ali até se oferecer em favor de cada um deles a oferta.

Paulo é preso – Compare com Atos 21 Hebraico – Grego

27 – Quando os sete dias estavam quase a terminar, os judeus da Ásia, vendo-o no templo, alvoroçaram todo o povo e lançaram mão dele,
28 – clamando: Varões israelitas, acudi! Este é o homem que por todas as partes ensina a todos, contra o povo, e contra a lei, e contra este lugar; e, demais disto, introduziu também no templo os gregos e profanou este santo lugar.
29 – Porque tinham visto com ele na cidade a Trófimo, de Éfeso, o qual pensavam que Paulo introduzira no templo.
30 – E alvoroçou-se toda a cidade, e houve grande concurso de povo; e, pegando de Paulo, o arrastaram para fora do templo, e logo as portas se fecharam.
31 – E, procurando eles matá-lo, chegou ao tribuno da coorte o aviso de que Jerusalém estava toda em confusão.
32 – Este, tomando logo consigo soldados e centuriões, correu para eles. E, quando viram o tribuno e os soldados, cessaram de ferir a Paulo.
33 – Então, aproximando-se o tribuno, o prendeu, e o mandou atar com duas cadeias, e lhe perguntou quem era e o que tinha feito.
34 – E, na multidão, uns clamavam de uma maneira; outros, de outra; mas, como nada podia saber ao certo por causa do alvoroço, mandou conduzi-lo para a fortaleza.
35 – E sucedeu que, chegando às escadas, os soldados tiveram de lhe pegar por causa da violência da multidão,
36 – porque a multidão do povo o seguia, clamando: Mata-o!
37 – E, quando iam introduzir Paulo na fortaleza, disse Paulo ao tribuno: É-me permitido dizer-te alguma coisa? E ele disse: Sabes o grego?
38 – Não és tu, porventura, aquele egípcio que antes destes dias fez uma sedição e levou ao deserto quatro mil salteadores?
39 – Mas Paulo lhe disse: Na verdade, eu sou um homem judeu, cidadão de Tarso, cidade não pouco célebre na Cilícia; rogo-te, porém, que me permitas falar ao povo.
40 – E, havendo-lho permitido, Paulo, pondo-se em pé nas escadas, fez sinal com a mão ao povo; e, feito grande silêncio, falou-lhes em língua hebraica, dizendo:

Atos 21 Hebraico – Grego

Todos os Capítulos de Atos dos Apóstolos

Views: 1