Atos 28 Hebraico – Grego – ARC. Três versões na mesma página para você pesquisar, comparar e ampliar seus conhecimentos.

Atos 28 Hebraico

1 וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר נִמְלַטְנוּ שָׁמַעְנוּ כִּי מְלִיטִי שֵׁם הָאִי הַזֶּה׃
2 וְהַלֹּעֲזִים הֵטִיבוּ עִמָּנוּ עַד־לִמְאֹד כִּי־בִעֲרוּ אֵשׁ לְהָחֶם־לָנוּ וַיַּאַסְפוּ אֶת־כֻּלָּנוּ אֲלֵיהֶם מִפְּנֵי הַגֶּשֶׁם אֲשֶׁר הֶאֱרִיךְ לָרֶדֶת וּמִפְּנֵי הַקֹּר׃
3 וּפוֹלוֹס אָסַף מְלֹא יָדָיו נְצָרִים וַיִּתְּנֵם עַל־הַמּוֹקֵד וְהִנֵּה הִשְׂתָּרֵג צֶפַע עַל־יָדוֹ בְּפִגְעוֹ־בָהּ בְּנוּסוֹ מִפְּנֵי הַחֹם׃
4 כִּרְאֹת הַלֹּעֲזִים אֶת־הַזֹּחֵל מְצֻמָּד עַל־יָדוֹ וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ אָכֵן רֹצֵחַ הוּא הָאִישׁ הַזֶּה כִּי נִקְמַת הָאֱלֹהִים דְּבָקַתּוּ לְבִלְתִּי הַחֲיֹתוֹ אַחֲרֵי כִּי־נִצַּל מִמּוּת בַּיָּם׃
5 אֲבָל הוּא הִשְׁלִיךְ אֶת־הַזֹּחֵל אֶל־הָאֵשׁ וְלוֹ לֹא־נֶעֶשְׂתָה מְאוּמָה רָע׃
6 וְהֵם עוֹד מְחַכִּים לִרְאוֹת כִּי יִצְבֶּה בְשָׂרוֹ אוֹ כִי יִפֹּל וָמֵת וּכְחַכּוֹתָם כֹּה־עַד־בּוֹשׁ וַיִרְאוּ כִּי לֹא־נָגְעָה בּוֹ רָעָה אָז חָשְׁבוּ אַחֶרֶת וַיֹּאמְרוּ אֱלֹהִים הוּא׃
7 וּבְקִרְבַת הַמָּקוֹם הַהוּא הָיְתָה אֲחֻזַּת־שָׂדֶה לִקְצִין הָאִי וּשְׁמוֹ פּוֹבְלִיּוֹס וְהוּא לְקָחָנוּ אֵלָיו וַיְכַלְכְּלֵנוּ בְּלֵב טוֹב שְׁלֹשָׁה יָמִים׃
8 וַיְהִי אֲבִי פוֹבְלִיּוֹס נֹפֵל לַמִּשְׁכָּב בַּחֲלֹתוֹ בַקַּדַּחַת וּבַחֲלִי הַמֵּעָיִם וַיָּבֹא אֵלָיו פּוֹלוֹס וַיִּתְפַּלֵּל בַּעֲדוֹ וַיָּשֶׂם יָדָיו עָלָיו וַיִּרְפָּאֵהוּ׃
9 וְאַחֲרֵי עֲשׁתוֹ כָזֹאת בָּאוּ אֵלָיו גַּם־מִכָּל־הָאִי אֲשֶׁר לָהֶם כָּל־חֹלִי וְגַם־הֵם נִרְפָּאוּ׃
10 וַיִּתְּנוּ לָנוּ מַתָּנוֹת רַבּוֹת וּבְעָבְרֵנוּ מֵהֶם מִלְאוּ לָנוּ כָּל־מַחְסֹרֵינוּ עַל־הַדָּרֶךְ׃
11 וְאַחֲרֵי שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים עָבַרְנוּ מִשָּׁם בָּאֳנִיָּה אֲלֶכְסַנְדְּרִית אֲשֶׁר שָׁבְתָה שָּׁם כָּל־יְמוֹת הַחֹרֶף וְהִיא נֹשֵׂאת אוֹת עַל־נִסָּהּ תְּאוֹמִים׃
12 וַנָּבֹא אֶל־סַרְקוּסָא וַנֵּשֶׁב־שָׁם שְׁלֹשָׁה יָמִים׃
13 מִשָּׁם עָבַרְנוּ וַנָּסָב וַנָּבֹא אֶל־רֶגְיוֹן וּבִנְסֹעַ מִמָּחֳרָת רוּחַ מִדָּרוֹם בָּאנוּ בַיּוֹם הַשֵּׁנִי אֶל־פּוֹטִיּוֹלִי׃
14 שָׁם מָצָאנוּ אַחִים וְהֵם שִׁחֲרֻנוּ לָשֶׁבֶת אִתָּם שִׁבְעָה יָמִים וְאַחַר־כֵּן הָלַכְנוּ לָבֹא רוֹמִי׃
15 וַיִּשְׁמְעוּ שָׁם הָאַחִים כִּי אֲנַחְנוּ בָאִים וַיֵּצְאוּ לִקְרָאתֵנוּ עַד־שַׁעַר אַפִּיּוֹס וְעַד־שְׁלֹשֶׁת מְלוֹנִים וּפוֹלוֹס רָאָה אֹתָם וַיְבָרֶךְ אָת־הָאֱלֹהִים וַתְּחִי רוּחוֹ׃
16 כְּבֹאֵנוּ רוֹמִי מָסַר שַׂר הַמֵּאָה אֶת־הָאֲסִירִים אֶל־יַד שַׂר צְבָא שֹׁמְרֵי רֹאשׁ הַקֵּיסָר וְרַק פּוֹלוֹס הֻחַן בְּחֶסֶד לָשֶׁבֶת לְבַדּוֹ עִם־אִישׁ צָבָא אֶחָד לְשָׁמְרוֹ׃
17 וַיְהִי אַחֲרֵי שְׁלֹשֶׁת יָמִים וַיִּקְרָא אֵלָיו אֶת־רָאשֵׁי הַיְּהוּדִים וּבְבֹאָם אָמַר אֲלֵיהֶם אֲנָשִׁים אַחִים אַף כִּי־לֹא פָשַׁעְתִּי בְעַמִּי וּמִתּוֹרֹת אֲבוֹתֵינוּ לֹא רָשַׁעְתִּי בְּכָל־זֹאת אֲסָרוּנִי בִירוּשָׁלַיִם וַיִּתְּנוּנִי בִּידֵי הָרוֹמִיִּים׃
18 וְהֵם בְּחָנוּנִי חֲקָרוּנִי וַיְבַקְשׁוּ לְשַׁלְּחֵנִי לַמֶּרְחָב יַעַן לֹא־נִמְצָא בִי חֵטְא מִשְׁפָּט־מָוֶת׃
19 וְהַיְּהוּדִים הִקְשׁוּ לְשִׂטְנִי עַל־כֵּן הָיִיתִי אָנוּס לִקְרֹא אֶל־הַקֵּיסָר רַק לֹא־לְהַלְשִׁין אֶת־עַמִּי עַל־דָּבָר׃ Atos 28 Hebraico – Grego
20 בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה קָרָאתִי אֶתְכֶם אֵלַי לִרְאֹתְכֶם וּלְדַבֵּר אִתְּכֶם לְמַעַן תִּקְוַת יִשְׂרָאֵל אֲנִי אָסוּר בַּכֶּבֶל הַזֶּה׃
21 וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו לֹא אִגְּרוֹת בָּאוּנוּ מִיהוּדָה וְאַף לֹא־אֶחָד מִן־הָאַחִים בָּא לְהוֹדִיעַ עָלֶיךָ אוֹ לְדַבֶּר־בְּךָ דָּבָר רָע׃
22 וְעַתָּה הִנֵּה אֲנַחְנוּ מְבַקְשִׁים לִשְׁמֹעַ מִפִּיךָ אֶת־אֲשֶׁר עִם־לִבֶּךָ בְּשֶׁכְּבָר שָׁמֹעַ שָׁמַעְנוּ עַל־הַמִּפְלַגָּה הַזֹּאת כִּי יַמְרוּהָ בְּכָל־הַמְּקוֹמוֹת׃
23 וַיַּקְדִּישׁוּ לוֹ יוֹם מוֹעֵד וּבַיּוֹם הַהוּא בָּאוּ אֵלָיו רַבִּים אֶל־בֵּית מְלוֹנוֹ אָז דִּבֶּר אֲלֵיהֶם אֶת־דִּבְרֵי מַלְכוּת הָאֱלֹהִים בַּאֵר הֵיטֵב גַּם־הוֹכִיחַ לְמַכְבִּיר עַל־אֱמֶת יֵשׁוּעַ מִתּוֹרַת משֶׁה וְהַנְּבִיאִים מֵהַבֹּקֶר עַד־הָעָרֶב׃
24 וַיִּהְיוּ בָהֶם אֲשֶׁר הָפְנוּ לְהַאֲמִין בִּדְבָרָיו וַאֲשֶׁר פָּנוּ מֵעִמּוֹ וְלֹא הֶאֱמִינוּ׃
25 וַיָּשׁוּבוּ לָלֶכֶת וְהֵם נְדוֹנִים עַל־אֹדוֹתָיו וּפוֹלוֹס דִּבֶּר עוֹד רַק אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הֵיטֵב דִּבֶּר רוּחַ הַקֹּדֶשׁ עַל־פִּי יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא לַאֲבֹתֵיכֶם לֵאמֹר׃
26 לֵךְ וְאָמַרְתָּ לָעָם הַזֶּה שִׁמְעוּ שָׁמוֹעַ וְאַל־תָּבִינוּ וּרְאוּ רָאוֹ וְאַל־תֵּדָעוּ׃
27 כִּי שָׁמֵן לֵב־הָעָם הַזֶּה וְאָזְנָיו כָּבְדוּ מִשְּׁמוֹעַ וְאֶת־עֵינָיו הֵשַׁע פֶּן־יִרְאֶה בְעֵינָיו וּבְאָזְנָיו יִשְׁמָע וּלְבָבוֹ יָבִין וָשָׁב וְאֶרְפָּאֵהוּ׃
28 לָכֵן דְּעוּ כִּי אֶל־הַגּוֹיִם נִשְׁלְחָה תְּשׁוּעַת אֱלֹהִים וְהֵם יִשְׁמָעוּ׃
29 הוּא כִּלָּה לְדַבֵּר וְהַיְּהוּדִים הָלְכוּ מֵעָלָיו בְּתֹכְחוֹת דְּבָרִים בִּינֵיהֶם׃
30 וְהוּא יָשַׁב שְׁתַּיִם שָׁנִים תְּמִימוֹת בִּמְעֹנָתוֹ אֲשֶׁר שְׂכָרָהּ לוֹ וַיְקַבֵּל אֶת־כָּל־אֲשֶׁר בָּאוּ אֵלָיו׃
31 וַיִּקְרָא אֶת־מַלְכוּת הָאֱלֹהִים וַיְלַמֵּד אֶת־דַּרְכֵי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲדֹנֵינוּ בְּלֵב אֱמוּנִים בְּאֵין מַפְרִיעַ׃
Atos 28 Hebraico – Grego

Atos 28 Grego Koinê

1  Καὶ διασωθέντες τότε ἐπέγνωσαν ὅτι Μελίτη ἡ νῆσος καλεῖται. 
2  οἱ δὲ βάρβαροι παρεῖχον οὐ τὴν τυχοῦσαν φιλανθρωπίαν ἡμῖν· ἀνάψαντες γὰρ πυρὰν προσελάβοντο πάντας ἡμᾶς διὰ τὸν ὑετὸν τὸν ἐφεστῶτα καὶ διὰ τὸ ψῦχος. 
3  συστρέψαντος δὲ τοῦ Παύλου φρυγάνων πλῆθος καὶ ἐπιθέντος ἐπὶ τὴν πυράν, ἔχιδνα ἀπὸ τῆς θέρμης ἐξελθοῦσα καθῆψε τῆς χειρὸς αὐτοῦ. 
4  ὡς δὲ εἶδον οἱ βάρβαροι κρεμάμενον τὸ θηρίον ἐκ τῆς χειρὸς αὐτοῦ, ἔλεγον πρὸς ἀλλήλους· πάντως φονεύς ἐστιν ὁ ἄνθρωπος οὗτος, ὃν διασωθέντα ἐκ τῆς θαλάσσης ἡ δίκη ζῆν οὐκ εἴασεν. 
5  ὁ μὲν οὖν ἀποτινάξας τὸ θηρίον εἰς τὸ πῦρ ἔπαθεν κακὸν οὐδὲν· 
6  οἱ δὲ προσεδόκων αὐτὸν μέλλειν πίμπρασθαι ἢ καταπίπτειν ἄφνω νεκρόν. ἐπὶ πολὺ δὲ αὐτῶν προσδοκώντων καὶ θεωρούντων μηδὲν ἄτοπον εἰς αὐτὸν γινόμενον, μεταβαλόμενοι ἔλεγον Θεόν αὐτὸν εἶναι. 
7  ᾿Εν δὲ τοῖς περὶ τὸν τόπον ἐκεῖνον ὑπῆρχε χωρία τῷ πρώτῳ τῆς νήσου ὀνόματι Ποπλίῳ, ὃς ἀναδεξάμενος ἡμᾶς τρεῖς ἡμέρας φιλοφρόνως ἐξένισεν. 
8  ἐγένετο δὲ τὸν πατέρα τοῦ Ποπλίου πυρετοῖς καὶ δυσεντερίῳ συνεχόμενον κατακεῖσθαι· πρὸς ὃν ὁ Παῦλος εἰσελθὼν καὶ προσευξάμενος ἐπιθεὶς τὰς χεῖρας αὐτῷ ἰάσατο αὐτόν. 
9  τούτου οὖν γενομένου καὶ οἱ λοιποὶ οἱ ἔχοντες ἀσθενείας ἐν τῇ νήσῳ προσήρχοντο καὶ ἐθεραπεύοντο· 
10  οἳ καὶ πολλαῖς τιμαῖς ἐτίμησαν ἡμᾶς καὶ ἀναγομένοις ἐπέθεντο τὰ πρὸς τὴν χρείαν. 
11  Μετὰ δὲ τρεῖς μῆνας ἀνήχθημεν ἐν πλοίῳ παρακεχειμακότι ἐν τῇ νήσῳ, ᾿Αλεξανδρινῷ, παρασήμῳ Διοσκούροις, 
12  καὶ καταχθέντες εἰς Συρακούσας ἐπεμείναμεν ἡμέρας τρεῖς· 
13  ὅθεν περιελόντες κατηντήσαμεν εἰς ῾Ρήγιον, καὶ μετὰ μίαν ἡμέραν ἐπιγενομένου νότου δευτεραῖοι ἤλθομεν εἰς Ποτιόλους· 
14  οὗ εὑρόντες ἀδελφοὺς παρεκλήθημεν ἐπ᾿ αὐτοῖς ἐπιμεῖναι ἡμέρας ἑπτά, καὶ οὕτως εἰς τὴν ῾Ρώμην ἤλθομεν. 
15  κἀκεῖθεν οἱ ἀδελφοὶ ἀκούσαντες τὰ περὶ ἡμῶν ἐξῆλθον εἰς ἀπάντησιν ἡμῖν ἄχρις ᾿Αππίου Φόρου καὶ Τριῶν Ταβερνῶν, οὓς ἰδὼν ὁ Παῦλος εὐχαριστήσας τῷ Θεῷ ἔλαβε θάρσος. 
16  ῞Οτε δὲ ἤλθομεν εἰς ῾Ρώμην, ὁ ἑκατόνταρχος παρέδωκε τοὺς δεσμίους τῷ στρατοπεδάρχῃ· τῷ δὲ Παύλῳ ἐπετράπη μένειν καθ᾿ ἑαυτὸν σὺν τῷ φυλάσσοντι αὐτὸν στρατιώτῃ. 
17  ᾿Εγένετο δὲ μετὰ ἡμέρας τρεῖς συγκαλέσασθαι τὸν Παῦλον τοὺς ὄντας τῶν ᾿Ιουδαίων πρώτους· συνελθόντων δὲ αὐτῶν ἔλεγε πρὸς αὐτούς· ἄνδρες ἀδελφοί, ἐγὼ οὐδὲν ἐναντίον ποιήσας τῷ λαῷ ἢ τοῖς ἔθεσι τοῖς πατρῴοις δέσμιος ἐξ ῾Ιεροσολύμων παρεδόθην εἰς τὰς χεῖρας τῶν ῾Ρωμαίων· 
18  οἵτινες ἀνακρίναντές με ἐβούλοντο ἀπολῦσαι διὰ τὸ μηδεμίαν αἰτίαν θανάτου ὑπάρχειν ἐν ἐμοί. 
19  ἀντιλεγόντων δὲ τῶν ᾿Ιουδαίων ἠναγκάσθην ἐπικαλέσασθαι Καίσαρα, οὐχ ὡς τοῦ ἔθνους μου ἔχων τι κατηγορῆσαι. 
20  διὰ ταύτην οὖν τὴν αἰτίαν παρεκάλεσα ὑμᾶς ἰδεῖν καὶ προσλαλῆσαι· ἕνεκεν γὰρ τῆς ἐλπίδος τοῦ ᾿Ισραὴλ τὴν ἅλυσιν ταύτην περίκειμαι. 
21  οἱ δὲ πρὸς αὐτὸν εἶπον· ἡμεῖς οὔτε γράμματα περὶ σοῦ ἐδεξάμεθα ἀπὸ τῆς ᾿Ιουδαίας, οὔτε παραγενόμενός τις τῶν ἀδελφῶν ἀπήγγειλεν ἢ ἐλάλησέ τι περὶ σοῦ πονηρόν. 
22  ἀξιοῦμεν δὲ παρὰ σοῦ ἀκοῦσαι ἃ φρονεῖς· περὶ μὲν γὰρ τῆς αἱρέσεως ταύτης γνωστὸν ἐστιν ἡμῖν ὅτι πανταχοῦ ἀντιλέγεται. 
23  Ταξάμενοι δὲ αὐτῷ ἡμέραν ἧκον πρὸς αὐτὸν εἰς τὴν ξενίαν πλείονες, οἷς ἐξετίθετο διαμαρτυρόμενος τὴν βασιλείαν τοῦ Θεοῦ πείθων τε αὐτοὺς τὰ περὶ τοῦ ᾿Ιησοῦ ἀπό τε τοῦ νόμου Μωϋσέως καὶ τῶν προφητῶν ἀπὸ πρωῒ ἕως ἑσπέρας. 
24  καὶ οἱ μὲν ἐπείθοντο τοῖς λεγομένοις, οἱ δὲ ἠπίστουν. 
25  ἀσύμφωνοι δὲ ὄντες πρὸς ἀλλήλους ἀπελύοντο, εἰπόντος τοῦ Παύλου ῥῆμα ἓν, ὅτι καλῶς τὸ Πνεῦμα τὸ ῞Αγιον ἐλάλησε διὰ ῾Ησαΐου τοῦ προφήτου πρὸς τοὺς πατέρας ὑμῶν 
26  λέγων· πορεύθητι πρὸς τὸν λαὸν τοῦτον καὶ εἰπόν· ἀκοῇ ἀκούσετε καὶ οὐ μὴ συνῆτε, καὶ βλέποντες βλέψετε καὶ οὐ μὴ ἴδητε· 
27  ἐπαχύνθη γὰρ ἡ καρδία τοῦ λαοῦ τούτου, καὶ τοῖς ὠσὶν βαρέως ἤκουσαν, καὶ τοὺς ὀφθαλμοὺς αὐτῶν ἐκάμμυσαν, μήποτε ἴδωσι τοῖς ὀφθαλμοῖς καὶ τοῖς ὠσὶν ἀκούσωσι καὶ τῇ καρδίᾳ συνῶσι καὶ ἐπιστρέψωσι, καὶ ἰάσομαι αὐτούς. 
28  γνωστὸν οὖν ἔστω ὑμῖν ὅτι τοῖς ἔθνεσιν ἀπεστάλη τοῦτο τὸ σωτήριον τοῦ Θεοῦ, αὐτοὶ καὶ ἀκούσονται. 
29  […]
30  ῎Εμεινε δὲ ὁ Παῦλος διετίαν ὅλην ἐν ἰδίῳ μισθώματι καὶ ἀπεδέχετο πάντας τοὺς εἰσπορευομένους πρὸς αὐτόν, 
31  κηρύσσων τὴν βασιλείαν τοῦ Θεοῦ καὶ διδάσκων τὰς περὶ τοῦ Κυρίου ᾿Ιησοῦ Χριστοῦ μετὰ πάσης παρρησίας ἀκωλύτως. 
Atos 28 Hebraico – Grego

Atos 28 ARC

Na ilha de malta

1 – Havendo escapado, então, souberam que a ilha se chamava Malta.
2 – E os bárbaros usaram conosco de não pouca humanidade; porque, acendendo uma grande fogueira, nos recolheram a todos por causa da chuva que caía e por causa do frio.
3 – E, havendo Paulo ajuntado uma quantidade de vides e pondo-as no fogo, uma víbora, fugindo do calor, lhe acometeu a mão.
4 – E os bárbaros, vendo-lhe a víbora pendurada na mão, diziam uns aos outros: Certamente, este homem é homicida, visto como, escapando do mar, a Justiça não o deixa viver.
5 – Mas, sacudindo ele a víbora no fogo, não padeceu nenhum mal.
6 – E eles esperavam que viesse a inchar ou a cair morto de repente; mas tendo esperado já muito e vendo que nenhum incômodo lhe sobrevinha, mudando de parecer, diziam que era um deus.
7 – E ali, próximo daquele mesmo lugar, havia umas herdades que pertenciam ao principal da ilha, por nome Públio, o qual nos recebeu e hospedou benignamente por três dias.
8 – Aconteceu estar de cama enfermo de febres e disenteria o pai de Públio, que Paulo foi ver, e, havendo orado, pôs as mãos sobre ele e o curou.
9 – Feito, pois, isto, vieram também ter com ele os demais que na ilha tinham enfermidades e sararam,
10 – os quais nos distinguiram também com muitas honras; e, havendo de navegar, nos proveram das coisas necessárias.

A chegada a Roma – Compare com Atos 28 Hebraico – Grego

11 – Três meses depois, partimos num navio de Alexandria, que invernara na ilha, o qual tinha por insígnia Castor e Pólux.
12 – E, chegando a Siracusa, ficamos ali três dias,
13 – donde, indo costeando, viemos a Régio; e, soprando, um dia depois, um vento do sul, chegamos no segundo dia a Putéoli,
14 – onde, achando alguns irmãos, nos rogaram que por sete dias ficássemos com eles; e depois nos dirigimos a Roma.
15 – E de lá, ouvindo os irmãos novas de nós, nos saíram ao encontro à Praça de Ápio e às Três Vendas, e Paulo, vendo-os, deu graças a Deus e tomou ânimo.
16 – E, logo que chegamos a Roma, o centurião entregou os presos ao general dos exércitos; mas a Paulo se lhe permitiu morar por sua conta, com o soldado que o guardava.

A pregação em Roma

17 – E aconteceu que, três dias depois, Paulo convocou os principais dos judeus e, juntos eles, lhes disse: Varões irmãos, não havendo eu feito nada contra o povo ou contra os ritos paternos, vim, contudo, preso desde Jerusalém, entregue nas mãos dos romanos,
18 – os quais, havendo-me examinado, queriam soltar-me, por não haver em mim crime algum de morte.
19 – Mas, opondo-se os judeus, foi-me forçoso apelar para César, não tendo, contudo, de que acusar a minha nação.
20 – Por esta causa vos chamei, para vos ver e falar; porque pela esperança de Israel estou com esta cadeia.
21 – Então, eles lhe disseram: Nós não recebemos acerca de ti cartas algumas da Judeia, nem veio aqui algum dos irmãos que nos anunciasse ou dissesse de ti mal algum.
22 – No entanto, bem quiséramos ouvir de ti o que sentes; porque, quanto a esta seita, notório nos é que em toda parte se fala contra ela.
23 – E, havendo-lhe eles assinalado um dia, muitos foram ter com ele à pousada, aos quais declarava com bom testemunho o Reino de Deus e procurava persuadi-los à fé de Jesus, tanto pela lei de Moisés como pelos profetas, desde pela manhã até à tarde.
24 – E alguns criam no que se dizia, mas outros não criam.
25 – E, como ficaram entre si discordes, se despediram, dizendo Paulo esta palavra: Bem falou o Espírito Santo a nossos pais pelo profeta Isaías,
26 – dizendo: Vai a este povo e dize: De ouvido, ouvireis e de maneira nenhuma entendereis; e, vendo, vereis e de maneira nenhuma percebereis.
27 – Porquanto o coração deste povo está endurecido, e com os ouvidos ouviram pesadamente e fecharam os olhos, para que nunca com os olhos vejam, nem com os ouvidos ouçam, nem do coração entendam, e se convertam, e eu os cure.
28 – Seja-vos, pois, notório que esta salvação de Deus é enviada aos gentios, e eles a ouvirão.
29 – E, havendo ele dito isto, partiram os judeus, tendo entre si grande contenda.
30 – E Paulo ficou dois anos inteiros na sua própria habitação que alugara e recebia todos quantos vinham vê-lo,
31 – pregando o Reino de Deus e ensinando com toda a liberdade as coisas pertencentes ao Senhor Jesus Cristo, sem impedimento algum.

Atos 28 Hebraico – Grego

Todos os Capítulos de Atos dos Apóstolos

Views: 2