Atos 16 Hebraico

Atos 16 Grego Koinê

1 Κατήντησε δὲ εἰς Δέρβην καὶ Λύστραν. καὶ ἰδοὺ μαθητής τις ἦν ἐκεῖ ὀνόματι Τιμόθεος, υἱὸς γυναικὸς τινος ᾿Ιουδαίας πιστῆς, πατρὸς δὲ ῞Ελληνος,
2 ὃς ἐμαρτυρεῖτο ὑπὸ τῶν ἐν Λύστροις καὶ ᾿Ικονίῳ ἀδελφῶν.
3 τοῦτον ἠθέλησεν ὁ Παῦλος σὺν αὐτῷ ἐξελθεῖν, καὶ λαβὼν περιέτεμεν αὐτὸν διὰ τοὺς ᾿Ιουδαίους τοὺς ὄντας ἐν τοῖς τόποις ἐκείνοις· ᾔδεισαν γὰρ ἅπαντες τὸν πατέρα αὐτοῦ ὅτι ῞Ελλην ὑπῆρχεν.
4 ὡς δὲ διεπορεύοντο τὰς πόλεις, παρεδίδουν αὐτοῖς φυλάσσειν τὰ δόγματα τὰ κεκριμένα ὑπὸ τῶν ἀποστόλων καὶ τῶν πρεσβυτέρων τῶν ἐν ῾Ιεροσολήμ.
5 αἱ μὲν οὖν ἐκκλησίαι ἐστερεοῦντο τῇ πίστει καὶ ἐπερίσσευον τῷ ἀριθμῷ καθ᾿ ἡμέραν.
6 Διελθόντες δὲ τὴν Φρυγίαν καὶ τὴν Γαλατικὴν χώραν, κωλυθέντες ὑπὸ τοῦ ῾Αγίου Πνεύματος λαλῆσαι τὸν λόγον ἐν τῇ ᾿Ασίᾳ,
7 ἐλθόντες κατὰ τὴν Μυσίαν ἐπείραζον κατὰ τὴν Βιθυνίαν πορεύεσθαι· καὶ οὐκ εἴασεν αὐτοὺς τὸ Πνεῦμα.
8 παρελθόντες δὲ τὴν Μυσίαν κατέβησαν εἰς Τρῳάδα.
9 καὶ ὅραμα διὰ τῆς νυκτὸς ὤφθη τῷ Παύλῳ· ἀνὴρ τις ἦν Μακεδών ἑστὼς, παρακαλῶν αὐτὸν καὶ λέγων· διαβὰς εἰς Μακεδονίαν βοήθησον ἡμῖν.
10 ὡς δὲ τὸ ὅραμα εἶδεν, εὐθέως ἐζητήσαμεν ἐξελθεῖν εἰς τὴν Μακεδονίαν συμβιβάζοντες ὅτι προσκέκληται ἡμᾶς ὁ Θεὸς εὐαγγελίσασθαι αὐτούς.
11 ᾿Αναχθέντες οὖν ἀπὸ τῆς Τρῳάδος εὐθυδρομήσαμεν εἰς Σαμοθράκην, τῇ δὲ ἐπιούσῃ εἰς Νεάπολιν,
12 ἐκεῖθέν τε εἰς Φιλίππους, ἥτις ἐστὶν πρώτη τῆς μερίδος τῆς Μακεδονίας πόλις, κολωνία. ἦμεν δὲ ἐν ταύτῃ τῇ πόλει διατρίβοντες ἡμέρας τινάς,
13 τῇ τε ἡμέρᾳ τῶν σαββάτων ἐξήλθομεν ἔξω τῆς πόλεως παρὰ ποταμὸν οὗ ἐνομίζετο προσευχὴ εἶναι, καὶ καθίσαντες ἐλαλοῦμεν ταῖς συνελθούσαις γυναιξί.
Ats 16:14 καί τις γυνὴ ὀνόματι Λυδία, πορφυρόπωλις πόλεως Θυατείρων, σεβομένη τὸν Θεόν, ἤκουεν, ἧς ὁ Κύριος διήνοιξε τὴν καρδίαν προσέχειν τοῖς λαλουμένοις ὑπὸ τοῦ Παύλου.
15 ὡς δὲ ἐβαπτίσθη καὶ ὁ οἶκος αὐτῆς, παρεκάλεσε λέγουσα· εἰ κεκρίκατέ με πιστὴν τῷ Κυρίῳ εἶναι, εἰσελθόντες εἰς τὸν οἶκόν μου μείνατε· καὶ παρεβιάσατο ἡμᾶς.
16 ᾿Εγένετο δὲ πορευομένων ἡμῶν εἰς προσευχὴν παιδίσκην τινὰ ἔχουσαν πνεῦμα πύθωνος ἀπαντῆσαι ἡμῖν, ἥτις ἐργασίαν πολλὴν παρεῖχε τοῖς κυρίοις αὐτῆς μαντευομένη.
17 αὕτη κατακολουθήσασα τῷ Παύλῳ καὶ ἡμῖν ἔκραζε λέγουσα· οὗτοι οἱ ἄνθρωποι δοῦλοι τοῦ Θεοῦ τοῦ ὑψίστου εἰσίν, οἵτινες καταγγέλλουσιν ὑμῖν ὁδὸν σωτηρίας.
18 τοῦτο δὲ ἐποίει ἐπὶ πολλὰς ἡμέρας. διαπονηθεὶς δὲ ὁ Παῦλος καὶ ἐπιστρέψας τῷ πνεύματι εἶπε· παραγγέλλω σοι ἐν τῷ ὀνόματι ᾿Ιησοῦ Χριστοῦ ἐξελθεῖν ἀπ᾿ αὐτῆς. καὶ ἐξῆλθεν αὐτῇ τῇ ὥρᾳ.
19 ἰδόντες δὲ οἱ κύριοι αὐτῆς ὅτι ἐξῆλθεν ἡ ἐλπὶς τῆς ἐργασίας αὐτῶν, ἐπιλαβόμενοι τὸν Παῦλον καὶ τὸν Σίλαν εἵλκυσαν εἰς τὴν ἀγορὰν ἐπὶ τοὺς ἄρχοντας,
20 καὶ προσαγαγόντες αὐτοὺς τοῖς στρατηγοῖς εἶπον· οὗτοι οἱ ἄνθρωποι ἐκταράσσουσιν ἡμῶν τὴν πόλιν ᾿Ιουδαῖοι ὑπάρχοντες,
21 καὶ καταγγέλλουσιν ἔθη ἃ οὐκ ἔξεστιν ἡμῖν παραδέχεσθαι οὐδὲ ποιεῖν ῾Ρωμαίοις οὖσι.
22 καὶ συνεπέστη ὁ ὄχλος κατ᾿ αὐτῶν, καὶ οἱ στρατηγοὶ περιρήξαντες αὐτῶν τὰ ἱμάτια ἐκέλευον ῥαβδίζειν,
23 πολλάς τε ἐπιθέντες αὐτοῖς πληγὰς ἔβαλον εἰς φυλακήν, παραγγείλαντες τῷ δεσμοφύλακι ἀσφαλῶς τηρεῖν αὐτούς·
24 ὃς παραγγελίαν τοιαύτην εἰληφὼς ἔβαλεν αὐτοὺς εἰς τὴν ἐσωτέραν φυλακὴν καὶ τοὺς πόδας αὐτῶν ἠσφαλίσατο εἰς τὸ ξύλον.
25 Κατὰ δὲ τὸ μεσονύκτιον Παῦλος καὶ Σίλας προσευχόμενοι ὕμνουν τὸν Θεόν· ἐπηκροῶντο δὲ αὐτῶν οἱ δέσμιοι.
26 ἄφνω δὲ σεισμὸς ἐγένετο μέγας, ὥστε σαλευθῆναι τὰ θεμέλια τοῦ δεσμωτηρίου, ἀνεῴχθησάν τε παραχρῆμα αἱ θύραι πᾶσαι καὶ πάντων τὰ δεσμὰ ἀνέθη.
27 ἔξυπνος δὲ γενόμενος ὁ δεσμοφύλαξ καὶ ἰδὼν ἀνεῳγμένας τὰς θύρας τῆς φυλακῆς, σπασάμενος μάχαιραν ἤμελλεν ἑαυτὸν ἀναιρεῖν, νομίζων ἐκπεφευγέναι τοὺς δεσμίους.
28 ἐφώνησε δὲ φωνῇ μεγάλῃ ὁ Παῦλος λέγων· μηδὲν πράξῃς σεαυτῷ κακόν· ἅπαντες γάρ ἐσμεν ἐνθάδε.
29 αἰτήσας δὲ φῶτα εἰσεπήδησε, καὶ ἔντρομος γενόμενος προσέπεσε τῷ Παύλῳ καὶ τῷ Σίλᾳ,
30 καὶ προαγαγὼν αὐτοὺς ἔξω ἔφη· κύριοι, τί με δεῖ ποιεῖν ἵνα σωθῶ;
31 οἱ δὲ εἶπον· πίστευσον ἐπὶ τὸν Κύριον ᾿Ιησοῦν Χριστὸν, καὶ σωθήσῃ σὺ καὶ ὁ οἶκός σου.
32 καὶ ἐλάλησαν αὐτῷ τὸν λόγον τοῦ Κυρίου καὶ πᾶσι τοῖς ἐν τῇ οἰκίᾳ αὐτοῦ.
33 καὶ παραλαβὼν αὐτοὺς ἐν ἐκείνῃ τῇ ὥρᾳ τῆς νυκτὸς ἔλουσεν ἀπὸ τῶν πληγῶν, καὶ ἐβαπτίσθη αὐτὸς καὶ οἱ αὐτοῦ πάντες παραχρῆμα,
34 ἀναγαγών τε αὐτοὺς εἰς τὸν οἶκον αὐτοῦ παρέθηκε τράπεζαν, καὶ ἠγαλλιάσατο πανοικεὶ πεπιστευκὼς τῷ Θεῷ.
35 ῾Ημέρας δὲ γενομένης ἀπέστειλαν οἱ στρατηγοὶ τοὺς ῥαβδούχους λέγοντες· ἀπόλυσον τοὺς ἀνθρώπους ἐκείνους.
36 ἀπήγγειλε δὲ ὁ δεσμοφύλαξ τοὺς λόγους τούτους πρὸς τὸν Παῦλον, ὅτι ἀπεστάλκασιν οἱ στρατηγοὶ ἵνα ἀπολυθῆτε· νῦν οὖν ἐξελθόντες πορεύεσθε ἐν εἰρήνῃ.
37 ὁ δὲ Παῦλος ἔφη πρὸς αὐτούς· δείραντες ἡμᾶς δημοσίᾳ ἀκατακρίτους, ἀνθρώπους ῾Ρωμαίους ὑπάρχοντας, ἔβαλον εἰς φυλακήν· καὶ νῦν λάθρᾳ ἡμᾶς ἐκβάλλουσιν; οὐ γάρ, ἀλλὰ ἐλθόντες αὐτοὶ ἡμᾶς ἐξαγαγέτωσαν.
38 ἀνήγγειλαν δὲ τοῖς στρατηγοῖς οἱ ῥαβδοῦχοι τὰ ῥήματα ταῦτα· καὶ ἐφοβήθησαν ἀκούσαντες ὅτι ῾Ρωμαῖοί εἰσι,
39 καὶ ἐλθόντες παρεκάλεσαν αὐτούς, καὶ ἐξαγαγόντες ἠρώτων ἐξελθεῖν τῆς πόλεως.
40 ἐξελθόντες δὲ ἐκ τῆς φυλακῆς εἰσῆλθον πρὸς τὴν Λυδίαν, καὶ ἰδόντες τοὺς ἀδελφοὺς παρεκάλεσαν αὐτοὺς καὶ ἐξῆλθον.
Atos 16 Hebraico – Grego

1 וַיָּבֹא גַּם אֶל־דַּרְבִי וְאֶל־לוּסְטְרָא וְהִנֵּה־שָׁם תַּלְמִיד אֶחָד וּשְׁמוֹ טִימוֹתִיּוּס בֶּן־אִשָּׁה יְהוּדִית מַאֲמֶנֶת וְאָבִיו יְוָנִי׃
2 וַיְהִי רְצוּי הָאַחִים בְּלוּסְטְרָא וּבְאִיקָנְיוֹן וַיְשַׁבְּחוּהוּ׃
3 וַיִּישַׁר בְּעֵינֵי פוֹלוֹס לְהֹלִיכֵהוּ עִמּוֹ בְּדַרְכּוֹ לְמַסָּעָיו וַיִּקַּח וַיָּמָל אֹתוֹ לְמַעַן הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בַּמְּקֹמוֹת הָהֵם יַעַן כֻּלָּם יָדְעוּ אֶת־אָבִיו כִּי יְוָנִי הוּא׃
4 וּבְכָל־מְקוֹם בֹּאָם הוֹרוּ לָהֶם לְקַבֵּל עֲלֵיהֶם רַק־אֶת־הַמִּצְוֹת אֲשֶׁר קִיְּמוּ הַשְּׁלִיחִים וְהַזְּקֵנִים בִּירוּשָׁלָיִם׃
5 וַתִּתְחַזַּקְנָה הָעֵדוֹת בֶּאֱמוּנָה לְהַאֲמִין וַיִּרֶב מִסְפָּרָן הָלֹךְ וָרָב מִיּוֹם אֶל־יוֹם׃
6 וַיַּעַבְרוּ בִפְרוּגְיָא וּבְאֶרֶץ גָּלַטְיָא כִּי הֱנִיאָם רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מִדַּבֵּר אֶת־הַדָּבָר בְּאַסְיָא׃
7 וְהֵם בָּאוּ עַד־מוּסְיָא וַיְנַסּוּ לַעֲשׂוֹת דַּרְכָּם אֶל־בִּיתוּנְיָא וְלֹא־נְתָנָם רוּחַ יֵשׁוּעַ לַעֲבֹר׃
8 וַיִּטּוּי מִמּוּסְיָא וַיֵּרְדוּ אֶל־טְרוֹאָס׃
9 וְאֶל־פּוֹלוֹס נִרְאָה חָזוֹן לָיְלָה וַיַּרְא אִישׁ מוּקְדוֹן עֹמֵד לְפָנָיו מְבַקֵּשׁ וְאֹמֵר עֲבָר־נָא אֶל־מַקְדּוֹנְיָא וְעָזְרֵנוּ׃
10 וְאַחֲרֵי רְאוֹתוֹ אֶת־הֶחָזוֹן הָיָה עִם־לְבָבֵנוּ לְהָחִישׁ בֹּאֵנוּ אֶל־מַקְדּונְיָא בַּאֲשֶׁר הֵיטֵב יָדַעְנוּ כִּי נִקְרֵאנוּ מֵאֱלֹהִים לְבַשֵּׂר שָׁם אֶת־הַבְּשׂוֹרָה׃
11 וַנֵּצֵא אֶת־טְרוֹאַס וַנָּבֹא בָאֲנִיָּה דֶּרֶךְ יְשָׁרָה אֶל־סַמּוֹתְרַקְיָא וּבַיּוֹם הַשֵּׁנִי אֶל־נַפּוֹלִיס׃
12 וּמִשָּׁם אֶל־פִּילִפִּי הָעִיר הָרִאשׁוֹנָה עַל־קְצֵה גְבוּל מַקְדּוֹנְיָא וְרֵאשִׁית מוֹשָׁב לְאַנְשֵׁי שָׂדָי וַנֵּשֶׁב בָּהּ יָמִים מִסְפָּר׃
13 וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת יָצָאנוּ אֶת־הַשַּׁעַר עַל־יַד הַנָּהָר אֶל־מְקוֹם זֶה דִמִּינוּ שֶׁשָּׁם בֵּית הַתְּפִילָּה וַנֵּשֶׁב וַנְּדַבֵּר אֶל־הַנָּשִׁים אֲשֶׁר הִתְאַסְּפוּ שָׁמָּה׃
14 וְאִשָּׁה יִרְאַת־אֱלֹהִים לוּדְיָא שְׁמָהּ רֹכֶלֶת בְּאַרְגָּמָן מֵעִיר תִּאֲטִירָא הִיא הִקְשִׁיבָה וַתִּשְׁמָע וַיהוָֹה פָּתַח אֶת־לִבָּהּ לְהַקְשִׁיב אֶל־דִּבְרֵי פוֹלוֹס׃
15 וַיְהִי כִּי נִטְבְּלָה הִיא וּבֵיתָהּ וַתְּדַבֵּר אֵלֵינוּ לֵאמֹר אִם כֹּה תַחְשְׁבֻנִי לְמַאֲמִינָה בָּאָדוֹן בֹּאוּ־נָא אֶל־בֵּיתִי וּשְׁבוּ־בוֹ וַתָּאֶץ בָּנוּ׃
16 וַיְהִי כְּבֹאֵנוּ לְבֹא בֵית הַתְּפִילָה וַתִּפְגְּשֵׁנוּ שִׁפְחָה וְהִיא רוּחַ לָהּ לְגַלּוֹת נְצֻרוֹת וְעֹשָׂה הוֹן יָקָר לַאדֹנֶיהָ בִּקְסָמֶיהָ׃
17 וַתְּהִי הֹלֶכֶת אַחֲרֵי פוֹלוֹס וְאַחֲרֵינוּ קָרֹא וְאָמֹר הִנֵּה הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה עֹבְדִים לְאֵל עֶלְיוֹן וְאֶת־דֶּרֶךְ הַיְשׁוּעָה אֶתְכֶם יְלַמֵּדוּן׃
18 כֹּה עָשְׂתָה יָמִים רַבִּים וַיָּקָץ פּוֹלוֹס בַּעֲשׂתָהּ כָּזֹאת וַיִּפֶן וַיֹּאמֶר אֶל־הָרוּחַ בְּשֵׁם יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲנִי מְצַוְּךָ לָצֵאת מִקִּרְבָּהּ וַיֵּצֵא הָרוּחַ כְּרָגַע׃
19 כִּרְאוֹת אֲדֹנֶיהָ כִּי תוֹחֶלֶת הוֹנָם אָבָדָה וַיִּתְפְּשׂוּ אֶת־פּוֹלוֹס וְאֶת־סִילָא וַיִּמְשְׁכוּם אֶל־פְּקוּדוֹת הָעִיר הַשָּׁעְרָה׃
20 וַיִתְנַהֲגוּם לִפְנֵי הָרָאשִׁים וַיֹּאמְרוּ הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה מְתַעְתְּעִים אֶת־עִירֵנוּ כִּי יְהוּדִים הֵם׃
21 לַמֵּד יְלַמְּדוּ דִבְרֵי־דָת אֲשֶׁר לֹא כְדָתֵינוּ לַעֲשׂוֹתָם כִּי אֲנַחְנוּ רוֹמִיִּים אֲנָחְנוּ׃
22 וַיָּקָם הֲמוֹן הָעָם עֲלֵיהֶם וְהָרָאשִׁים קָרְעוּ אֶת־בִּגְדֵהֶם מֵעֲלֵיהֶם וַיְצַוּוּ לְיַסְּרָם בַּשּׁוֹטִים׃
23 וְאַחֲרֵי הַכּוֹת אֹתָם מַכּוֹת רַבּוֹת הִשְׁלִיכֻם אֶל־בֵּית הַכֶּלֶא וּפְקִיד הַכֶּלֶא צֻוָּה הַחֲזֵק עֲלֵיהֶם מִשְׁמָר׃
24 וְהוּא אַחֲרֵי צֻוֹּתוֹ כֵּן הֶחְבִּיאָם בְּמַחֲבֹאֵי הַכֶּלֶא וַיָּשֶׂם רַגְלֵיהֶם בַּסָּד׃
25 וַיִּתְפַּלְלוּ פּוֹלוֹס וְסִילָא בַּחֲצוֹת הַלָּיְלָה וַיָּשִׁירוּ לֵאלֹהִים וַיִּשְׁמְעוּ לָהֶם הָאֲסִירִים׃
26 וַיְהִי פִתְאֹם רַעַשׁ גָּדוֹל עַד כִּי נָעוּ מוֹסְדֵי בֵית הַכֶּלֶא וּפִתְאֹם נִפְתְּחוּ כָל־הַדְּלָתוֹת וַאֲסוּרֵי הָאֲסִירִים נָמָסּוּ׃
27 וּפְקִיד הַכֶּלֶא נֵעוֹר נִבְהָל מִשְּׁנָתוֹ וַיַּרְא אֶת־הַדְּלָתוֹת כֻּלָּן וְהֵנָּה פְּתֻחוֹת וַיִּשְׁלֹף חֶרֶב לִסְפּוֹת אֶת־נַפְשׁוֹ בְּחָשְׁבוֹ כִּי הָאֲסִירִים נִמְלָטוּ׃
28 וַיִשָּׂא פוֹלוֹס אֶת־קוֹלוֹ וַיִּקְרָא חֲדָל אַל־תַּעַשׂ לְךָ מְאוּמָה רָע כִּי הִנֵּה אֲנַחְנוּ פֹּה כֻּלָּנוּ׃
29 וַיְצַו לְהָבִיא נֵר לְהָאֶר־לוֹ וַיְהִי נֶחְפָּז לָבֹא אֶל־הַבַּיִת פְּנִימָה וְהוּא חָרֵד וּמַרְעִיד וַיִּפֹּל לְרַגְלֵי פוֹלוֹס וְסִילָא׃
30 וַיּוֹצִיאֵם וַיֹּאמַר רַבּוֹתַי מָה־אֶעֱשֶׂה לְהוֹשִׁיעַ אֶת־נַפְשִׁי׃
31 וְהֵם אָמְרוּ הַאֲמִינָה בָּאָדוֹן יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ וְתִוָּשַׁע נַפְשְׁךָ וְנֶפֶשׁ בֵּיתֶךָ׃
32 וַיַּגִּידוּ־לוֹ אֶת־דְּבַר יְהוָֹה וּלְכָל־אֲשֶׁר־אִתּוֹ בְּבֵיתוֹ׃
33 וַיִּקָּחֵם אֵלָיו בָּעֵת הַזֹּאת בְּעוֹד לַיְלָה וַיִּרְחַץ אֶת־פִּצְעֵיהֶם וַיִּטָּבֵל הוּא וְכָל־אֲשֶׁר־לוֹ מִבְּלִי־בֹשׁ׃
34 וַיְבִיאֵם אֶת־בֵּיתוֹ וַיַּעֲרֹךְ לִפְנֵיהֶם שֻׁלְחָן וַיִּשְׂמַח הוּא וְכָל־בֵּיתוֹ כִּי הָפַךְ לִבָּם לְהַאֲמִין בֵּאלֹהִים׃
35 וַיְהִי כְּאוֹר הַיּוֹם וַיִּשְׁלְחוּ הָרָאשִׁים אֶת־עַבְדֵּי הַפְּקֻדּוֹת לֵאמֹר שַׁלַּח אֶת־הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה׃
36 וַיַּגֵּד פְּקִיד הַכֶּלֶא אֶת־הַדָּבָר לְפוֹלוֹס הִנֵּה שָׁלְחוּ אֵלַי הָרָאשִׁים לְתִתְּכֶם לָצֵאת מִזֶּה וְעַתָּה צְאוּ וּלְכוּ לְשָׁלוֹם׃
37 וַיֹּאמֶר פּוֹלוֹס אֲלֵיהֶם יַסֹּר יִסְּרוּנוּ בְּלֹא־דִין וּמִשְׁפָּט לְעֵינֵי כֹל אַף כִּי־אַנְשֵׁי רוֹמִי אֲנָחְנוּ וְגַם־הִשְׁלִיכֻנוּ אֶל־הַכֶּלֶא וְעַתָּה אֲנַחְנוּ מוּצָאִים דְּחוּפִים בַּסֵּתֶר לֹא־כֵן הֵם יָבֹאוּ וְהוֹצִיאֻנוּ מִזֶּה׃
38 וַיָּשִׁיבוּ עַבְדֵי הַפְּקֻדּוֹת אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֶל־הָרָאשִׁים וַיִּירָאוּ יַעַן שָׁמְעוּ כִּי אַנְשֵׁי רוֹמִי הֵם׃
39 וַיָּבֹאוּ וַיְרַצּוּם וַיּוֹצִיאוּם וַיְבַקְשׁוּם לַעֲזֹב אֶת־הָעִיר׃
40 וַיֵּצְאוּ מִבֵּית הַכֶּלֶא וַיָּבֹאוּ בֵיתָה לוּדְיָא וְאַחֲרֵי רְאוֹתָם אֶת־הָאַחִים וְדַבְּרָם לָהֶם נִחֻמִּים יָצְאוּ וַיִּסָּעוּ׃
Atos 16 Hebraico – Grego

Atos 16 ARC

Paulo, Silas e Timóteo

1 – E chegou a Derbe e Listra. E eis que estava ali um certo discípulo por nome Timóteo, filho de uma judia que era crente, mas de pai grego,
2 – do qual davam bom testemunho os irmãos que estavam em Listra e em Icônio.
3 – Paulo quis que este fosse com ele e, tomando-o, o circuncidou, por causa dos judeus que estavam naqueles lugares; porque todos sabiam que seu pai era grego.
4 – E, quando iam passando pelas cidades, lhes entregavam, para serem observados, os decretos que haviam sido estabelecidos pelos apóstolos e anciãos em Jerusalém,
5 – de sorte que as igrejas eram confirmadas na fé e cada dia cresciam em número.

A visão de Paulo
6 – E, passando pela Frígia e pela província da Galácia, foram impedidos pelo Espírito Santo de anunciar a palavra na Ásia.
7 – E, quando chegaram a Mísia, intentavam ir para Bitínia, mas o Espírito de Jesus não lho permitiu.
8 – E, tendo passado por Mísia, desceram a Trôade.
9 – E Paulo teve, de noite, uma visão em que se apresentava um varão da Macedônia e lhe rogava, dizendo: Passa à Macedônia e ajuda-nos!
10 – E, logo depois desta visão, procuramos partir para a Macedônia, concluindo que o Senhor nos chamava para lhes anunciarmos o evangelho.

A conversão de Lídia em Filipos
11 – E, navegando de Trôade, fomos correndo em caminho direito para a Samotrácia e, no dia seguinte, para Neápolis;
12 – e dali, para Filipos, que é a primeira cidade desta parte da Macedônia e é uma colônia; e estivemos alguns dias nesta cidade.
13 – No dia de sábado, saímos fora das portas, para a beira do rio, onde julgávamos haver um lugar para oração; e, assentando-nos, falamos às mulheres que ali se ajuntaram.
14 – E uma certa mulher, chamada Lídia, vendedora de púrpura, da cidade de Tiatira, e que servia a Deus, nos ouvia, e o Senhor lhe abriu o coração para que estivesse atenta ao que Paulo dizia.
15 – Depois que foi batizada, ela e a sua casa, nos rogou, dizendo: Se haveis julgado que eu seja fiel ao Senhor, entrai em minha casa e ficai ali. E nos constrangeu a isso.

Paulo e Silas são presos – Compare com Atos 16 Hebraico – Grego
16 – E aconteceu que, indo nós à oração, nos saiu ao encontro uma jovem que tinha espírito de adivinhação, a qual, adivinhando, dava grande lucro aos seus senhores.
17 – Esta, seguindo a Paulo e a nós, clamava, dizendo: Estes homens, que nos anunciam o caminho da salvação, são servos do Deus Altíssimo.
18 – E isto fez ela por muitos dias. Mas Paulo, perturbado, voltou-se e disse ao espírito: Em nome de Jesus Cristo, te mando que saias dela. E, na mesma hora, saiu.
19 – E, vendo seus senhores que a esperança do seu lucro estava perdida, prenderam Paulo e Silas e os levaram à praça, à presença dos magistrados.
20 – E, apresentando-os aos magistrados, disseram: Estes homens, sendo judeus, perturbaram a nossa cidade.
21 – E nos expõem costumes que nos não é lícito receber nem praticar, visto que somos romanos.
22 – E a multidão se levantou unida contra eles, e os magistrados, rasgando-lhes as vestes, mandaram açoitá- los com varas.
23 – E, havendo-lhes dado muitos açoites, os lançaram na prisão, mandando ao carcereiro que os guardasse com segurança,
24 – o qual, tendo recebido tal ordem, os lançou no cárcere interior e lhes segurou os pés no tronco.
A conversão do carcereiro – Compare com Atos 16 Hebraico – Grego
25 – Perto da meia-noite, Paulo e Silas oravam e cantavam hinos a Deus, e os outros presos os escutavam.
26 – E, de repente, sobreveio um tão grande terremoto, que os alicerces do cárcere se moveram, e logo se abriram todas as portas, e foram soltas as prisões de todos.
27 – Acordando o carcereiro e vendo abertas as portas da prisão, tirou a espada e quis matar-se, cuidando que os presos já tinham fugido.
28 – Mas Paulo clamou com grande voz, dizendo: Não te faças nenhum mal, que todos aqui estamos.
29 – E, pedindo luz, saltou dentro e, todo trêmulo, se prostrou ante Paulo e Silas.
30 – E, tirando-os para fora, disse: Senhores, que é necessário que eu faça para me salvar?
31 – E eles disseram: Crê no Senhor Jesus Cristo e serás salvo, tu e a tua casa.
32 – E lhe pregaram a palavra do Senhor e a todos os que estavam em sua casa.
33 – E, tomando-os ele consigo naquela mesma hora da noite, lavou-lhes os vergões; e logo foi batizado, ele e todos os seus.
34 – Então, levando-os a sua casa, lhes pôs a mesa; e, na sua crença em Deus, alegrou-se com toda a sua casa.
35 – E, sendo já dia, os magistrados mandaram quadrilheiros, dizendo: Soltai aqueles homens.
36 – O carcereiro anunciou a Paulo estas palavras, dizendo: Os magistrados mandaram que vos soltasse; agora, pois, saí e ide em paz.
37 – Mas Paulo replicou: Açoitaram-nos publicamente, e, sem sermos condenados, sendo homens romanos, nos lançaram na prisão, e agora, encobertamente, nos lançam fora? Não será assim; mas venham eles mesmos e tirem-nos para fora.
38 – E os quadrilheiros foram dizer aos magistrados estas palavras; e eles temeram, ouvindo que eram romanos.
39 – Então, vindo, lhes dirigiram súplicas; e, tirando-os para fora, lhes pediram que saíssem da cidade.
40 – E, saindo da prisão, entraram em casa de Lídia, e, vendo os irmãos, os confortaram, e depois partiram.
Atos 16 Hebraico – Grego

Capítulo 15 Capítulo 17

Todos os Capítulos de Atos

Atos 16 Hebraico – Grego – ARC

Atos 16 Grego Koinê

Atos 16 Hebraico

Atos 16 ARC

Paulo, Silas e Timóteo

ADILSON CARDOSO

Deixe um comentário Cancelar resposta

Atos 16 Grego Koinê

Atos 16 Hebraico

Atos 16 ARC

Paulo, Silas e Timóteo

ADILSON CARDOSO

Deixe um comentário Cancelar resposta

Você também pode gostar

Marcos 14 Hebraico – Grego Koinê – ARC

Levítico 4 Hebraico com Áudio e ARC

Provérbio 9 Hebraico com Áudio e Transliteração

Damos valor à sua privacidade

Cookies estritamente necessários

Cookies de desempenho

Cookies de funcionalidade

Cookies de publicidade