1Coríntios 9 Hebraico

1Coríntios 9 Grego Koinê

1 Οὐκ εἰμὶ ἀπόστολος; οὐκ εἰμὶ ἐλεύθερος; οὐχὶ ᾿Ιησοῦν Χριστὸν τὸν Κύριον ἡμῶν ἑώρακα; οὐ τὸ ἔργον μου ὑμεῖς ἐστε ἐν Κυρίῳ;
2 εἰ ἄλλοις οὐκ εἰμὶ ἀπόστολος, ἀλλά γε ὑμῖν εἰμι· ἡ γὰρ σφραγίς τῆς ἐμῆς ἀποστολῆς ὑμεῖς ἐστε ἐν Κυρίῳ.
3 ἡ ἐμὴ ἀπολογία τοῖς ἐμὲ ἀνακρίνουσίν αὕτη ἐστί.
4 μὴ οὐκ ἔχομεν ἐξουσίαν φαγεῖν καὶ πεῖν;
5 μὴ οὐκ ἔχομεν ἐξουσίαν ἀδελφὴν γυναῖκα περιάγειν, ὡς καὶ οἱ λοιποὶ ἀπόστολοι καὶ οἱ ἀδελφοὶ τοῦ Κυρίου καὶ Κηφᾶς;
6 ἢ μόνος ἐγὼ καὶ Βαρνάβας οὐκ ἔχομεν ἐξουσίαν τοῦ μὴ ἐργάζεσθαι;
7 τίς στρατεύεται ἰδίοις ὀψωνίοις ποτέ; τίς φυτεύει ἀμπελῶνα καὶ ἐκ τοῦ καρποῦ αὐτοῦ οὐκ ἐσθίει; ἢ τίς ποιμαίνει ποίμνην καὶ ἐκ τοῦ γάλακτος τῆς ποίμνης οὐκ ἐσθίει;
8 Μὴ κατὰ ἄνθρωπον ταῦτα λαλῶ; ἢ οὐχὶ καὶ ὁ νόμος ταῦτα λέγει;
9 ἐν γὰρ τῷ Μωϋσέως νόμῳ γέγραπται· οὐ φιμώσεις βοῦν ἀλοῶντα. μὴ τῶν βοῶν μέλει τῷ Θεῷ;
10 ἢ δι᾿ ἡμᾶς πάντως λέγει; δι᾿ ἡμᾶς γὰρ ἐγράφη, ὅτι ἐπ᾿ ἐλπίδι ὀφείλει ὁ ἀροτριῶν ἀροτριᾶν, καὶ ὁ ἀλοῶν τῆς ἐλπίδος αῦτοῦ μετέχειν ἐπ᾿ ἐλπίδι.
11 Εἰ ἡμεῖς ὑμῖν τὰ πνευματικὰ ἐσπείραμεν, μέγα εἰ ἡμεῖς ὑμῶν τὰ σαρκικὰ θερίσομεν;
12 εἰ ἄλλοι τῆς ἐξουσίας ὑμῶν μετέχουσιν, οὐ μᾶλλον ἡμεῖς; ἀλλ᾿ οὐκ ἐχρησάμεθα τῇ ἐξουσίᾳ ταύτῃ, ἀλλὰ πάντα στέγομεν, ἵνα μή ἐγκοπὴν τινα δῶμεν τῷ εὐαγγελίῳ τοῦ Χριστοῦ.
13 οὐκ οἴδατε ὅτι οἱ τὰ ἱερὰ ἐργαζόμενοι ἐκ τοῦ ἱεροῦ ἐσθίουσιν, οἱ τῷ θυσιαστηρίῳ προσεδρεύοντες τῷ θυσιαστηρίῳ συμμερίζονται;
14 οὕτω καὶ ὁ Κύριος διέταξε τοῖς τὸ εὐαγγέλιον καταγγέλλουσιν ἐκ τοῦ εὐαγγελίου ζῆν.
15 ἐγὼ δὲ οὐδενὶ ἐχρησάμην τούτων. Οὐκ ἔγραψα δὲ ταῦτα ἵνα οὕτω γένηται ἐν ἐμοί· καλὸν γάρ μοι μᾶλλον ἀποθανεῖν ἤ τὸ καύχημά μου ἵνα τις κενώσῃ.
16 ἐὰν γὰρ εὐαγγελίζωμαι, οὐκ ἔστι μοι καύχημα· ἀνάγκη γάρ μοι ἐπίκειται· οὐαὶ δέ μοι ἐστίν, ἐὰν μὴ εὐαγγελίζωμαι·
17 εἰ γὰρ ἑκὼν τοῦτο πράσσω, μισθὸν ἔχω· εἰ δὲ ἄκων, οἰκονομίαν πεπίστευμαι.
18 τίς οὖν μοι ἐστὶν ὁ μισθός; ἵνα εὐαγγελιζόμενος ἀδάπανον θήσω τὸ εὐαγγέλιον τοῦ Χριστοῦ, εἰς τὸ μὴ καταχρήσασθαι τῇ ἐξουσίᾳ μου ἐν τῷ εὐαγγελίῳ.
19 ᾿Ελεύθερος γὰρ ὢν ἐκ πάντων πᾶσιν ἐμαυτὸν ἐδούλωσα, ἵνα τοὺς πλείονας κερδήσω·
20 καὶ ἐγενόμην τοῖς ᾿Ιουδαίοις ὡς ᾿Ιουδαῖος, ἵνα ᾿Ιουδαίους κερδήσω· τοῖς ὑπὸ νόμον ὡς ὑπὸ νόμον, ἵνα τοὺς ὑπὸ νόμον κερδήσω·
21 τοῖς ἀνόμοις ὡς ἄνομος, μὴ ὢν ἄνομος Θεῷ, ἀλλ᾿ ἔννομος Χριστῷ, ἵνα κερδήσω ἀνόμους·
22 ἐγενόμην τοῖς ἀσθενέσιν ἀσθενής, ἵνα τοὺς ἀσθενεῖς κερδήσω· τοῖς πᾶσι γέγονα πάντα, ἵνα πάντως τινὰς σώσω.
23 Τοῦτο δὲ ποιῶ διὰ τὸ εὐαγγέλιον, ἵνα συγκοινωνὸς αὐτοῦ γένωμαι.
24 Οὐκ οἴδατε ὅτι οἱ ἐν σταδίῳ τρέχοντες πάντες μὲν τρέχουσιν, εἷς δὲ λαμβάνει τὸ βραβεῖον; οὕτω τρέχετε, ἵνα καταλάβητε.
25 πᾶς δὲ ὁ ἀγωνιζόμενος πάντα ἐγκρατεύεται, ἐκεῖνοι μὲν οὖν ἵνα φθαρτὸν στέφανον λάβωσιν, ἡμεῖς δὲ ἄφθαρτον.
26 ἐγὼ τοίνυν οὕτω τρέχω, ὡς οὐκ ἀδήλως, οὕτω πυκτεύω, ὡς οὐκ ἀέρα δέρων,
27 ἀλλὰ ὑπωπιάζω μου τὸ σῶμα καὶ δουλαγωγῶ, μήπως ἄλλοις κηρύξας αὐτὸς ἀδόκιμος γένωμαι.
1Coríntios 9 Hebraico – Grego

1 הֲכִי לֹא חָפְשִׁי אֲנִי הֲכִי לֹא־שָׁלִיחַ אָנִי הֲכִי לֹא רָאִיתִי אֶת־יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲדֹנֵינוּ אוֹ הַאֵין אַתֶּם פֹּעַל יָדַי בַּאדֹנֵינוּ׃
2 אִם־אֵינֶנִּי שָׁלִיחַ לַאֲחֵרִים לָכֶם אֲנִי הוּא זֶה אַחֲרֵי אֲשֶׁר אַתֶּם כְּחוֹתָם בְּיָדִי לִפְנֵי אֲדֹנֵינוּ כִּי־צִיר שֻׁלָּח אָנִי׃
3 וְכָזֹאת אֲנִי מִצְטַדֵּק נֶגֶד חֹקְרֵי מַעֲשָׂי׃
4 הַאֵין שִׁלְטוֹן בְּיָדֵינוּ לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת׃
5 הַאֵין שִׁלְטוֹן בְּיָדֵינוּ לְהֹלִיךְ עִמָּנוּ אִשָּׁה מִבְּנוֹת בְּרִיתֵנוּ כְּיֶתֶר הַשְּׁלִיחִים וַאֲחֵי הָאָדוֹן וְכֵיפָא׃
6 אוֹ הֲרַק־לִי וּלְבַר־נַבָּא לְבָד אֵין שִׁלְטוֹן לַחֲדֹל מִמְּלָאכָה׃
7 מִי הוּא הַיֹּצֵא בַצָּבָא וְאֶת־נַפְשׁוֹ יְכַלְכֵּל מִשֶּׁלּוֹ מִי יִטַּע כֶּרֶם וְלֹא יֹאכַל מִפִּרְיוֹ אוֹ מִי יִרְעֶה צֹאן וְלֹא יֹאכַל מֵחֲלֵב הַצֹּאן׃
8 הֲכִי רַק כְּדֶרֶךְ בְּנֵי אָדָם אֲנִי מְדַבֵּר כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה הֲלֹא גַם־הַתּוֹרָה אֹמֶרֶת כֵּן׃
9 כִּי כָתוּב בְּתוֹרַת משֶׁה לֹא־תַחְסֹם שׁוֹר בְּדִישׁוֹ הֲלִשְׁוָרִים דֹּאֵג אֱלֹהִים׃
10 אוֹ לְטוֹבָתֵנוּ דִּבֵּר כָּל־דְּבָרָיו אָכֵן לְטוֹבָתֵנוּ כָּתוּב זֶה כִּי הַחֹרֵשׁ יַחֲרשׁ בְּתִקְוָה וְהַדָּשׁ יָדוּשׁ בְּתִקְוָה כִּי יִקַּח חֶלְקוֹ׃
11 וַאֲנַחְנוּ כִּי־זָרַעְנוּ בָכֶם זֶרַע שָׁמָיִם הֲרַב הוּא בְעֵינֵיכֶם כִּי־נִקְצֹר קְצִיר אָרֶץ׃
12 וְאִם אֲחֵרִים יֶשׁ־לָהֶם חֵלֶק וּצְדָקָה בָּכֶם אַף כִּי אֲנָחְנוּ וּבְכַל־זֹאת לֹא נָגַעְנוּ בַּאֲשֶׁר לָכֶם כִּי אִם־סָבַלְנוּ כָל־סֵבֶל לְבִלְתִּי נְתֹן מַעְצָר לִבְשׂוֹרַת הַמָּשִׁיחַ׃
13 הֵן יְדַעְתֶּם כִּי עֹבְדֵי עֲבֹדַת הַקֹּדֶשׁ אֹכְלִים מִן־הַקֹּדֶשׁ וּמְשָׁרְתֵי הַמִּזְבֵּחַ לֹקְחִים חֶלְקָם בַּמִּזְבֵּחַ׃
14 וְכֵן צִוָּה גַם־הָאָדוֹן כִּי מְבַשְּׂרֵי הַבְּשׂוֹרָה עַל־הַבְּשׂוֹרָה יִחְיוּן׃
15 וַאֲנִי בְּאַחַת מֵאֵלֶּה לֹא נָגַעְתִּי וְגַם לֹא־כָתַבְתִּי כָזֹאת לְבַעֲבוּר סַבֶּב־לִי אֶת־פְּנֵי הַדָּבָר כִּי־טוֹב לִי הַמָּוֶת מֵאֲשֶׁר יָשִׁית אִישׁ אֶת־תִּפְאַרְתִּי לָרִיק׃
16 וְאִם מְבַשֵּׂר אָנֹכִי אֵין־לִי לְהִתְפָּאֵר כִּי־יָד חֲזָקָה תְּאַלְּצֵנִי וְאוֹי־לִי אִם־לֹא אֲבַשֵּׂר׃
17 וְאִם בְּחֵפֶץ לֵב אֶעֱשֶׂה־זֹּאת יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתִי וְאִם בְּלֹא חֵפֶץ לֵב הֲלֹא כְהֻנַּת הַבְּשׂוֹרָה הָפְקְדָה אִתִּי׃
18 וּמָה אֵפוֹא שְׂכָרִי הֲלֹא רַק לְבַשֵּׂר אֶת־בְּשׂוֹרַת הַמָּשִׁיחַ בְּלֹא־מְחִיר וְלֹא לִשְׁלֹט בַּאֲשֶׁר לָכֶם עֵקֶב בְּשׂוֹרָתִי׃
19 וְאַף כִּי־חָפְשִׁי אֲנִי מִכָּל־אָדָם הָיִיתִי עֶבֶד לְכֻלָּם לְמַעַן קְנוֹת לֵב רַבִּים׃
20 לַיְּהוּדִים הָיִיתִי כִּיהוּדִי לִקְנוֹת אֶת־הַיְהוּדִים לְבַעֲלֵי התּוֹרָה כְּבַעַל תּוֹרָה אַף כִּי לֹא־הָיִיתִי בַּעַל תּוֹרָה לִקְנוֹת אֶת־בַּעֲלֵי הַתּוֹרָה׃
21 וְלָאֵלֶּה אֲשֶׁר הֵם בְּלֹא־תוֹרָה כְּמוֹ בְּלֹא־תוֹרָה אַף כִּי לֹא־הָיִיתִי בְּלֹא־תוֹרָה לִפְנֵי הָאֱלֹהִים כִּי תוֹרַת הַמָּשִׁיחַ תּוֹרָתִי לִקְנוֹת אֶת־אֵלֶּה אֲשֶׁר הֵם בְּלֹא־תוֹרָה׃
22 לִרְפֵי יָדַיִם הָיִיתִי כִּרְפֵה יָדַיִם לִקְנוֹת אֶת־רְפֵי הַיָּדָיִם כֹּל הָיִיִתִי לַכֹּל לְמַעַן אוֹשִׁיעַ לִקְצָתָם מִכָּל־עֵבֶר וּפִנָּה׃
23 וְאֵלֶּה אֲנִי עֹשֶׂה בַּעֲבוּר הַבְּשׂוֹרָה לְמַעַן יִהְיֶה חֶלְקִי בָּהּ׃
24 הֵן יְדַעְתֶּם כִּי־בַמֵּרוֹץ יָרוּצוּ הָרָצִים כֻּלָּם וְרַק־אֶחָד מֵהֶם יַשִּׂיג אֶת־שְׂכַר הַמְנַצֵּחַ כָּכָה רוּצוּ וְהִשַּׂגְתֶּם אֶת־הַשָּׂכָר גַּם־אַתֶּם׃
25 וְדֶרֶךְ עֹדְרֵי מַעֲרָכָה לְהִנָּזֵר מִכָּל־דָּבָר אֲשֶׁר לְיִתְרָה יֵחָשֵׁב וְהֵם רָצִים לַעֲטֶרֶת בַּת־חֲלוֹף וַאֲנַחְנוּ לַעֲטֶרֶת עוֹלָם׃
26 וַאֲנִי כֹּה הִנְנִי רָץ וְלֹא כִמְמַשֵּׁשׁ בַּחֲשֵׁכָה כֹּה לֹחֵם בִּזְרֹעֹתַי וְלֹא כְּחֹצֵב בִּפְנֵי הָרוּחַ׃
27 אַךְ אֲעַנֶּה אֶת־נַפְשִׁי וְאֶת־בְּשָׂרִי אֶכְבֹּשׁ פֶּן־אֶהְיֶה קֹרֵא לַאֲחֵרִים וּלְנַפְשִׁי יִקָּרֵא אֵין־חֶפְצִי־בָהּ׃
1Coríntios 9 Hebraico – Grego

1 Coríntios 9 ARC

Direitos apostólicos

1 – Não sou eu apóstolo? Não sou livre? Não vi eu a Jesus Cristo, Senhor nosso? Não sois vós a minha obra no Senhor?
2 – Se eu não sou apóstolo para os outros, ao menos o sou para vós; porque vós sois o selo do meu apostolado no Senhor.
3 – Esta é a minha defesa para com os que me condenam.
4 – Não temos nós direito de comer e de beber?
5 – Não temos nós direito de levar conosco uma mulher irmã, como também os demais apóstolos, e os irmãos do Senhor, e Cefas?
6 – Ou só eu e Barnabé não temos direito de deixar de trabalhar?
7 – Quem jamais milita à sua própria custa? Quem planta a vinha e não come do seu fruto? Ou quem apascenta o gado e não come do leite do gado?
8 – Digo eu isso segundo os homens? Ou não diz a lei também o mesmo?
9 – Porque na lei de Moisés está escrito: Não atarás a boca ao boi que trilha o grão. Porventura, tem Deus cuidado dos bois?
10 – Ou não o diz certamente por nós? Certamente que por nós está escrito; porque o que lavra deve lavrar com esperança, e o que debulha deve debulhar com esperança de ser participante.
11 – Se nós vos semeamos as coisas espirituais, será muito que de vós recolhamos as carnais?
12 – Se outros participam deste poder sobre vós, por que não, mais justamente, nós? Mas nós não usamos deste direito; antes, suportamos tudo, para não pormos impedimento algum ao evangelho de Cristo.
13 – Não sabeis vós que os que administram o que é sagrado comem do que é do templo? E que os que de contínuo estão junto ao altar participam do altar?
14 – Assim ordenou também o Senhor aos que anunciam o evangelho, que vivam do evangelho.

As renúncias do apóstolo
15 – Mas eu de nenhuma destas coisas usei e não escrevi isso para que assim se faça comigo; porque melhor me fora morrer do que alguém fazer vã esta minha glória.
16 – Porque, se anuncio o evangelho, não tenho de que me gloriar, pois me é imposta essa obrigação; e ai de mim se não anunciar o evangelho!
17 – E, por isso, se o faço de boa mente, terei prêmio; mas, se de má vontade, apenas uma dispensação me é confiada.
18 – Logo, que prêmio tenho? Que, evangelizando, proponha de graça o evangelho de Cristo, para não abusar do meu poder no evangelho.
19 – Porque, sendo livre para com todos, fiz-me servo de todos, para ganhar ainda mais.
20 – E fiz-me como judeu para os judeus, para ganhar os judeus; para os que estão debaixo da lei, como se estivera debaixo da lei, para ganhar os que estão debaixo da lei.
21 – Para os que estão sem lei, como se estivera sem lei (não estando sem lei para com Deus, mas debaixo da lei de Cristo), para ganhar os que estão sem lei.
22 – Fiz-me como fraco para os fracos, para ganhar os fracos. Fiz-me tudo para todos, para, por todos os meios, chegar a salvar alguns.
23 – E eu faço isso por causa do evangelho, para ser também participante dele.
24 – Não sabeis vós que os que correm no estádio, todos, na verdade, correm, mas um só leva o prêmio? Correi de tal maneira que o alcanceis.
25 – E todo aquele que luta de tudo se abstém; eles o fazem para alcançar uma coroa corruptível, nós, porém, uma incorruptível.
26 – Pois eu assim corro, não como a coisa incerta; assim combato, não como batendo no ar.
27 – Antes, subjugo o meu corpo e o reduzo à servidão, para que, pregando aos outros, eu mesmo não venha de alguma maneira a ficar reprovado.
1Coríntios 9 Hebraico – Grego