Atos 10 Hebraico – Grego – ARC. Três versões na mesma página para você pesquisar, comparar e ampliar seus conhecimentos.

Atos 10 Hebraico

1 אִישׁ הָיָה בְּקִסְרִין קָרְנֵלִיּוֹס שְׁמוֹ הוּא שַׂר־מֵאָה בִּצְבָא הַחַיִל אֲשֶׁר קָרְאוּ לוֹ הַגְּדוּד הָאִיטַלְקִי׃
2 וְהוּא אִישׁ חָסִיד וִירֵא אֱלֹהִים עִם־כָּל־בֵּיתוֹ וּפִזַּר נָתַן לָעָם לָרֹב וַיִּתְפַּלֵּל לֵאלֹהִים תָּמִיד׃
3 וַיְהִי הַיּוֹם כְּשָׁעָה הַתְּשִׁיעִית וְהִנֵּה מַלְאַךְ אֱלֹהִים נִרְאָה אֵלָיו בַּמַּחֲזֶה וַיֹּאמַר קָרְנֵילִיּוֹס׃
4 וַיַּבֵּט אֵלָיו וַיִּירָא וַיֹּאמֶר מָה אֲדֹנִי מְצַוֶּה וַיֹּמֶר אֵלָיו תְּפִלָּתְךָ וְצִדְקֹתֶיךָ עָלוּ לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי אֱלֹהִים׃
5 וְעַתָּה שְׁלַח־לְךָ אֲנָשִׁים אֶל־יָפוֹ וּקְרָא אֵילֶךָ אֶת־שִׁמְעוֹן הַמְכֻנֶּה פֶּטְרוֹס׃
6 הֲלֹא הוּא מִתְגּוֹרֵר עִם־אִישׁ אֶחָד וּשְׁמוֹ שִׁמְעוֹן הַבּוּרְסִי וּבֵיתוֹ עֹמֵד עַל־שְׂפַת הַיָּם הוּא יֹאמַר לְךָ אֶת־אֲשֶׁר עָלֶיךָ לַעֲשׂוֹת׃
7 וַיֵּלֶךְ הַמַּלְאָךְ כַּאֲשֶׁר כִּלָּה לְדַבֵּר אֵלָיו וְהוּא קָרָא אֶל־שְׁנַיִם מֵעַבְדֵי בֵיתוֹ וְאֶל־אִישׁ חַיִל אֶחָד יְרֵא אֱלֹהִים מִן־הָעֹמְדִים לְפָנָיו תָּמִיד׃
8 וַיְסַפֵּר לָהֶם אֵת כָּל־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּשְׁלָחֵם יָפוֹ׃
9 וַיְהִי מִמָּחֳרָת כַּאֲשֶׁר הָלְכוּ בַדֶּרֶךְ הָלֹךְ וְקָרֹב אֶל־הָעִיר וַיַּעַל פֶּטְרוֹס לְהִתְפַּלֵּל כְּשָׁעָה הַשִּׁשִּׁית עַל־הַגָּג׃
10 וַיִּרְעַב וַיִּתְאָו לְהָשִׁיב נַפְשׁוֹ וּבְעוֹד הֲכִינוֹ לוֹ אֹכֶל וַתִּתְעַטֵּף נַפְשׁוֹ בְמַרְאוֹת אֱלֹהִים׃
11 וַיַּרְא אֶת־הַשָּׁמַיִם פְּתוּחִים וְתֵבָה אַחַת כִּירִיעָה גְדוֹלָה קְשׁוּרָה בְּאַרְבַּע כַּנְפוֹתֶיהָ יוֹרֶדֶת וַתָּנַח עַל־פְּנֵי הָאָרֶץ׃
12 וּבְתוֹכָהּ מִכָּל־חַיַּת הַשָּׂדֶה הַהֹלְכֹת עַל־אַרְבַּע וְרֶמֶשׂ הָאֲדָמָה וְעוֹף הַשָּׁמָיִם׃
13 וַיְהִי אֵלָיו קוֹל קוּם פֶּטְרוֹס זְבַח וֶאֱכֹל׃
14 וַיֹּאמֶר פֶּטְרוֹס חָלִילָה לִּי אֲדֹנִי כִּי מֵעוֹדִי לֹא בָא אֶל־פִּי בְּשַׂר פִּגּוּל אוֹ שֶׁקֶץ טָמֵא׃
15 וְהִנֵּה קוֹל אֵלָיו שֵׁנִית אֶת־אֲשֶׁר טִהַר אֱלֹהִים לֹא תְשַׁקֵּץ אָתָּה׃
16 וְהַחִזָּיוֹן הַזֶּה שֻׁלַּשׁ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים וַתָּשָׁב הַתֵּבָה וַתַּעַל הַשָּׁמָיְמָה׃
17 וַתִּפָּעֶם רוּחַ פֶּטְרוֹס לָדַעַת מָה הוּא הַמַּחֲזֶה אֲשֶׁר חָזָה וְהִנֵּה הָאֲנָשִׁים שְׁלוּחֵי קָרְנֵילִיּוֹס מְבַקְשִׁים בֵּית שִׁמְעוֹן וְעֹמְדִים עַל־הַפָּתַח׃
18 וַיִּקְרְאוּ וַיֹּאמְרוּ הֲמִתְגּוֹרֵר בָּזֶה שִׁמְעוֹן הַמְכֻנֶּה פֶּטְרוֹס׃
19 וּבְעוֹד פֶּטְרוֹס הֹגֶה בִלְבָבוֹ עַל־דְּבַר הַמַּחֲזֶה וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָרוּחַ הִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים מְבַקְשִׁים אֹתָךְ׃
20 וְעַתָּה קוּם רֵד וָלֵךְ אִתָּם וְאַל־תִּפְסַח הֵנָּה וְהֵנָּה כִּי אָנֹכִי שְׁלַחְתִּים׃
21 וַיֵּרֶד פֶּטְרוֹס אֶל־הָאֲנָשִׁים הַנִּשְׁלָחִים אֵלָיו מֵאֵת קָרְנֵילִיּוֹס וַיֹּאמַר אֲנִי הָאִישׁ אֲשֶׁר אַתֶּם מְבַקְשִׁים עַל־מַה בָּאתֶם׃
22 וַיַּעֲנוּ לֵאמֹר קָרְנֵילִיּוֹס אֶחָד מִשָּׂרֵי הַמֵּאוֹת אִישׁ צַּדִיק וִירֵא אֱלֹהִים אֲשֶׁר לוֹ שֵׁם טוֹב בְּכָל־עַם הַיְּהוּדִים נִתְּנָה לּוֹ מִצְוַת יְהוָֹה מִפִּי מַלְאָךְ קָדוֹשׁ לִקְרֹא לְךָ אֶל־בֵּיתוֹ לְבַעֲבוּר יִשְׁמַע מִדַּבְּרֹתֶיךָ׃
23 וַיִּקְרָא אֹתָם וַיָּלִינוּ אִתּוֹ בַּבָּיִת וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיָּקָם פֶּטְרוֹס וַיֵּלֶךְ אִתָּם וַאֲחָדִים מִן־הָאַחִים אֲשֶׁר בְּיָפוֹ הָלְכוּ עִמּוֹ׃
24 וּלְמָחֳרָתוֹ בָּאוּ אֶל־קִסְרִין וְקָרְנֵילִיּוֹס חִכָּה לָהֶם וְעִמּוֹ קְרֹבָיו וּמְיֻדָּעָיו אֲשֶׁר הִקְהִילָם בְּבֵיתוֹ׃
25 וַיְהִי כְּבוֹא פֶּטְרוֹס וַיֵּצֵא קָרְנֵילִיּוֹס לִקְרָאתוֹ וַיִּפֹּל לְרַגְלָיו וַיִּשְׁתָּחוּ׃
26 וַיָּקֶם אֹתוֹ פֶּטְרוֹס וַיֹּאמַר קוּם נָא גַּם־אֲנִי אֱנוֹשׁ אָנִי׃
27 וַיְדַבֵּר אִתּוֹ וַיָּבֹא הַחַדְרָה וַיִּמְצָא רַבִּים נִקְהָלִים שָׁמָּה׃
28 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אַתֶּם יְדַעְתֶּם כִּי לֹא־נָכוֹן לְאִישׁ יְהוּדִי לִקְרֹב אֶל־אִישׁ נָכְרִי לְדָבְקָה בּוֹ וֵאלֹהִים הֶרְאַנִי לְבִלְתִּי קְרֹא שֶׁקֶץ אוֹ טָמֵא לְכָל־בֶּן־אָדָם׃
29 עַל־כֵּן לֹא נִמְנַעְתִּי מִבּוֹא אֲלֵיכֶם כִּי קְרָאתֶם לִי וְעַתָּה אֶשְׁאֲלָה עַל־מַה־זֶּה קְרָאתֶם לִי לָבוֹא׃
30 וַיֹּאמֶר קָרְנֵילִיּוֹס לִפְנֵי אַרְבָּעָה יָמִים יָשַׁבְתִּי בְצוֹם עַד־הַשָּׁעָה הַזֹּאת וְכַאֲשֶׁר הִתְפַּלַּלְתִּי בְּבֵיתִי בַּשָּׁעָה הַתְּשִׁיעִית וְהִנֵּה אִישׁ עֹטֶה אוֹר נִצָּב עָלָי׃
31 וַיֹּאמַר תְּפִלָּתְךָ קָרְנֵילִיּוֹס שָׁמַע אֱלֹהִים וַיִּזְכָּר־לְךָ אֶת־צִדְקֹתֶיךָ׃
32 וְעַתָּה שְׁלַח אֶל־יָפוֹ וּקְרָא אֵלֶיךָ אֶת־שִׁמְעוֹן הַמְכֻנֶּה פֶּטְרוֹס הֲלֹא הוּא מִתְגּוֹרֵר בְּבֵית שִׁמְעוֹן הַבּוּרְסִי עַל־שְׂפַת הַיָּם אֲשֶׁר בְּבוֹאוֹ יְדַבֶּר־לָךְ׃
33 וָאֲמַהֵר וָאֶשְׁלַח אֵלֶיךָ וְאַתָּה הֵיטַבְתָּ כִּי־בָאתָ וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ כֻלָּנוּ פֹּה לִפְנֵי הָאֱלֹהִים לִשְׁמֹעַ כְּכֹל אֲשֶׁר צֻוֵּיתָ מֵאֵת יְהוָֹה׃ Atos 10 Hebraico – Grego
34 וַיִּפְתַּח פֶּטְרוֹס אֶת־פִּיו וַיֹּאמַר עַתָּה אָמֵן יָדַעְתִּי כִּי אֵין נוֹשֵׂא פָנִים עִם־אֱלֹהִים׃
35 כִּי אִם־אִישׁ הַיָּרֵא אֹתוֹ וּפֹעֵל צֶדֶק מִכָּל־גּוֹי וָגוֹי יָפִיק רָצוֹן מִמֶּנּוּ׃
36 וְהוּא שָׁלַח דְּבָרוֹ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיְבַשֵּׂר אֹתָם שָׁלוֹם בְּיַד יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ הוּא אֲדוֹן כֹּל׃
37 כִּי הֲלֹא יְדַעְתֶּם אֶת־הַדָּבָר אֲשֶׁר קָרָה בְּאֶרֶץ יְהוּדָה הָחֵל בַּגָּלִיל אַחֲרֵי קְרִיאַת יוֹחָנָן לִטְבִילָתוֹ׃
38 אֵת אֲשֶׁר־מָשַׁח אֱלֹהִים אֶת־יֵשׁוּעַ הַנָּצְרִי בְּרוּחַ קָדְשׁוֹ וּגְבוּרָתוֹ וְהוּא הָלַךְ בָּאָרֶץ הָלֹךְ וַעֲשׂה טוֹב וְאֶת־הָרְצוּצִים תַּחַת יַד הַשָּׂטָן שִׁלַּח חָפְשִׁי כִּי הָאֱלֹהִים הָיָה עִמּוֹ׃
39 וַאֲנַחְנוּ עֵדִים עַל־כָּל־אֲשֶׁר עָשָׂה בְּאֶרֶץ הַיְּהוּדִים וּבִירוּשָׁלַיִם וְעַל־אֲשֶׁר הֵם הֲרָגֻהוּ וַיִּתְלוּ אֹתוֹ עַל־הָעֵץ׃
40 וְאֹתוֹ הֵקִים אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וַיִּתְּנֵהוּ לְהִגָּלוֹת לְעֵינֵי הָרֹאִים׃
41 לֹא לְעֵינֵי כָּל־הָעָם כִּי אִם־לְעֵינֵי הָעֵדִים אֲשֶׁר בָּחַר בָּם אֱלֹהִים מִקֶּדֶם וַאֲנַחְנוּ הֵם אֲשֶׁר אָכַלְנוּ וְשָׁתִינוּ עִמּוֹ אַחֲרֵי קוּמוֹ מִן־הַמֵּתִים׃
42 וְהוּא צִוָּה אֹתָנוּ לִקְרֹא בְאָזְנֵי הָעָם וּלְהָעִיד לִפְנֵיהֶם כִּי זֶה הוּא אֲשֶׁר נְתָנוֹ אֱלֹהִים לְשֹׁפֵט הַחַיִּים וְהַמֵּתִים׃
43 וְגַם כָּל־הַנְּבִיאִים מְעִידִים עָלָיו כִּי שְׁמוֹ יִהְיֶה לְכָל־הַמַּאֲמִינִים בּוֹ לִסְלִיחַת עָוֹן׃
44 עוֹד פֶּטְרוֹס מְדַבֵּר אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ צָלְחָה עַל־כָּל הַשֹּׁמְעִים דְּבָרוֹ׃
45 וְהַנִּמּוֹלִים הַמַּאֲמִינִים אֲשֶׁר בָּאוּ עִם־כֵּיפָא הִתַּמְּהוּ תָּמָהוּ כִּי־מַתְּנַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ גַּם עַל־הַגּוֹיִם נִשְׁפָּכָה׃
46 כִּי שָׁמְעוּ אֹתָם מְדַבְּרִים בִּלְשֹׁנוֹת וְנֹתְנִים גֹּדֶל לֵאלֹהִים׃
47 וַיַּעַן פֶּטְרוֹס וַיֹּאמַר הֲיוּכַל אִישׁ לַעֲצֹר בַּמַּיִם לְבִלְתִּי יִטָּבְלוּ אֲנָשִׁים אֵלֶּה אֲשֶׁר צָלְחָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ עֲלֵיהֶם כְּמוֹהֶם כָּמֹנוּ׃
48 וַיְצַו אֹתָם כִּי יִטָּבְלוּ בְּשֵׁם יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ וְהֵם בִּקְשֻׁהוּ כִּי יֵשֵׁב עִמָּהֶם יָמִים אֲחָדִים׃
Atos 10 Hebraico – Grego

Atos 10 Grego Koinê

1 Ἀνὴρ δέ τις ἐν Καισαρείᾳ ὀνόματι Κορνήλιος ἑκατοντάρχης ἐκ σπείρης τῆς καλουμένης Ἰταλικῆς
2 εὐσεβὴς καὶ φοβούμενος τὸν Θεὸν σὺν παντὶ τῷ οἴκῳ αὐτοῦ ποιῶν ἐλεημοσύνας πολλὰς τῷ λαῷ καὶ δεόμενος τοῦ Θεοῦ διὰ παντός
3 εἶδεν ἐν ὁράματι φανερῶς ὡσεὶ περὶ ὥραν ἐνάτην τῆς ἡμέρας ἄγγελον τοῦ Θεοῦ εἰσελθόντα πρὸς αὐτὸν καὶ εἰπόντα αὐτῷ Κορνήλιε
4 Ὁ δὲ ἀτενίσας αὐτῷ καὶ ἔμφοβος γενόμενος εἶπεν Τί ἐστιν Κύριε Εἶπεν δὲ αὐτῷ Αἱ προσευχαί σου καὶ αἱ ἐλεημοσύναι σου ἀνέβησαν εἰς μνημόσυνον ἔμπροσθεν τοῦ Θεοῦ
5 καὶ νῦν πέμψον ἄνδρας εἰς Ἰόππην καὶ μετάπεμψαι Σίμωνά τινα ὃς ἐπικαλεῖται Πέτρος
6 οὗτος ξενίζεται παρά τινι Σίμωνι βυρσεῖ ᾧ ἐστιν οἰκία παρὰ θάλασσαν {οὗτος λαλήσει σοι τί σε δεῖ ποιεῖν}
7 Ὡς δὲ ἀπῆλθεν ὁ ἄγγελος ὁ λαλῶν αὐτῷ φωνήσας δύο τῶν οἰκετῶν καὶ στρατιώτην εὐσεβῆ τῶν προσκαρτερούντων αὐτῷ
8 καὶ ἐξηγησάμενος ἅπαντα αὐτοῖς ἀπέστειλεν αὐτοὺς εἰς τὴν Ἰόππην
9 Τῇ δὲ ἐπαύριον ὁδοιπορούντων ἐκείνων καὶ τῇ πόλει ἐγγιζόντων ἀνέβη Πέτρος ἐπὶ τὸ δῶμα προσεύξασθαι περὶ ὥραν ἕκτην
10 ἐγένετο δὲ πρόσπεινος καὶ ἤθελεν γεύσασθαι παρασκευαζόντων δὲ αὐτῶν ἐγένετο ἐπ’ αὐτὸν ἔκστασις
11 καὶ θεωρεῖ τὸν οὐρανὸν ἀνεῳγμένον καὶ καταβαῖνον σκεῦός τι ὡς ὀθόνην μεγάλην τέσσαρσιν ἀρχαῖς καθιέμενον ἐπὶ τῆς γῆς
12 ἐν ᾧ ὑπῆρχεν πάντα τὰ τετράποδα καὶ ἑρπετὰ τῆς γῆς καὶ πετεινὰ τοῦ οὐρανοῦ
13 καὶ ἐγένετο φωνὴ πρὸς αὐτόν Ἀναστάς Πέτρε θῦσον καὶ φάγε
14 Ὁ δὲ Πέτρος εἶπεν Μηδαμῶς Κύριε ὅτι οὐδέποτε ἔφαγον πᾶν κοινὸν καὶ ἀκάθαρτον
15 Καὶ φωνὴ πάλιν ἐκ δευτέρου πρὸς αὐτόν Ἃ ὁ Θεὸς ἐκαθάρισεν σὺ μὴ κοίνου
16 Τοῦτο δὲ ἐγένετο ἐπὶ τρίς καὶ εὐθὺς ἀνελήμφθη τὸ σκεῦος εἰς τὸν οὐρανόν
17 Ὡς δὲ ἐν ἑαυτῷ διηπόρει ὁ Πέτρος τί ἂν εἴη τὸ ὅραμα ὃ εἶδεν ἰδοὺ οἱ ἄνδρες οἱ ἀπεσταλμένοι ὑπὸ τοῦ Κορνηλίου διερωτήσαντες τὴν οἰκίαν τοῦ Σίμωνος ἐπέστησαν ἐπὶ τὸν πυλῶνα
18 καὶ φωνήσαντες ἐπυνθάνοντο εἰ Σίμων ὁ ἐπικαλούμενος Πέτρος ἐνθάδε ξενίζεται
19 Τοῦ δὲ Πέτρου διενθυμουμένου περὶ τοῦ ὁράματος εἶπεν ‹αὐτῷ› τὸ Πνεῦμα Ἰδοὺ ἄνδρες [τρεῖς] ζητοῦντές σε
20 ἀλλὰ ἀναστὰς κατάβηθι καὶ πορεύου σὺν αὐτοῖς μηδὲν διακρινόμενος ὅτι ἐγὼ ἀπέσταλκα αὐτούς
21 Καταβὰς δὲ Πέτρος πρὸς τοὺς ἄνδρας {τοῦς ἀπεσταλμένους ἀπὸ τοῦ Κορνηλίου πρὸς αὑτόν} εἶπεν Ἰδοὺ ἐγώ εἰμι ὃν ζητεῖτε τίς ἡ αἰτία δι’ ἣν πάρεστε
22 Οἱ δὲ εἶπαν Κορνήλιος ἑκατοντάρχης ἀνὴρ δίκαιος καὶ φοβούμενος τὸν Θεὸν μαρτυρούμενός τε ὑπὸ ὅλου τοῦ ἔθνους τῶν Ἰουδαίων ἐχρηματίσθη ὑπὸ ἀγγέλου ἁγίου μεταπέμψασθαί σε εἰς τὸν οἶκον αὐτοῦ καὶ ἀκοῦσαι ῥήματα παρὰ σοῦ
23 Εἰσκαλεσάμενος οὖν αὐτοὺς ἐξένισεν Τῇ δὲ ἐπαύριον ἀναστὰς ἐξῆλθεν σὺν αὐτοῖς καί τινες τῶν ἀδελφῶν τῶν ἀπὸ Ἰόππης συνῆλθον αὐτῷ
24 Τῇ δὲ ἐπαύριον εἰσῆλθεν εἰς τὴν Καισάρειαν ὁ δὲ Κορνήλιος ἦν προσδοκῶν αὐτοὺς συνκαλεσάμενος τοὺς συγγενεῖς αὐτοῦ καὶ τοὺς ἀναγκαίους φίλους
25 Ὡς δὲ ἐγένετο τοῦ εἰσελθεῖν τὸν Πέτρον συναντήσας αὐτῷ ὁ Κορνήλιος πεσὼν ἐπὶ τοὺς πόδας προσεκύνησεν
26 ὁ δὲ Πέτρος ἤγειρεν αὐτὸν λέγων Ἀνάστηθι καὶ ἐγὼ αὐτὸς ἄνθρωπός εἰμι
27 Καὶ συνομιλῶν αὐτῷ εἰσῆλθεν καὶ εὑρίσκει συνεληλυθότας πολλούς
28 ἔφη τε πρὸς αὐτούς Ὑμεῖς ἐπίστασθε ὡς ἀθέμιτόν ἐστιν ἀνδρὶ Ἰουδαίῳ κολλᾶσθαι ἢ προσέρχεσθαι ἀλλοφύλῳ κἀμοὶ ὁ Θεὸς ἔδειξεν μηδένα κοινὸν ἢ ἀκάθαρτον λέγειν ἄνθρωπον
29 διὸ καὶ ἀναντιρρήτως ἦλθον μεταπεμφθείς πυνθάνομαι οὖν Τίνι λόγῳ μετεπέμψασθέ με
30 Καὶ ὁ Κορνήλιος ἔφη Ἀπὸ τετάρτης ἡμέρας μέχρι ταύτης τῆς ὥρας ἤμην τὴν ἐνάτην προσευχόμενος ἐν τῷ οἴκῳ μου καὶ ἰδοὺ ἀνὴρ ἔστη ἐνώπιόν μου ἐν ἐσθῆτι λαμπρᾷ
31 καὶ φησίν Κορνήλιε εἰσηκούσθη σου ἡ προσευχὴ καὶ αἱ ἐλεημοσύναι σου ἐμνήσθησαν ἐνώπιον τοῦ Θεοῦ
32 πέμψον οὖν εἰς Ἰόππην καὶ μετακάλεσαι Σίμωνα ὃς ἐπικαλεῖται Πέτρος οὗτος ξενίζεται ἐν οἰκίᾳ Σίμωνος βυρσέως παρὰ θάλασσαν
33 Ἐξαυτῆς οὖν ἔπεμψα πρὸς σέ σύ τε καλῶς ἐποίησας παραγενόμενος νῦν οὖν πάντες ἡμεῖς ἐνώπιον τοῦ Θεοῦ πάρεσμεν ἀκοῦσαι πάντα τὰ προστεταγμένα σοι ὑπὸ τοῦ Κυρίου
34 Ἀνοίξας δὲ Πέτρος τὸ στόμα εἶπεν Ἐπ’ ἀληθείας καταλαμβάνομαι ὅτι οὐκ ἔστιν προσωπολήμπτης ὁ Θεός
35 ἀλλ’ ἐν παντὶ ἔθνει ὁ φοβούμενος αὐτὸν καὶ ἐργαζόμενος δικαιοσύνην δεκτὸς αὐτῷ ἐστιν
36 τὸν λόγον ὃν ἀπέστειλεν τοῖς υἱοῖς Ἰσραὴλ εὐαγγελιζόμενος εἰρήνην διὰ Ἰησοῦ Χριστοῦ οὗτός ἐστιν πάντων Κύριος
37 Ὑμεῖς οἴδατε τὸ γενόμενον ῥῆμα καθ’ ὅλης τῆς Ἰουδαίας ἀρξάμενος ἀπὸ τῆς Γαλιλαίας μετὰ τὸ βάπτισμα ὃ ἐκήρυξεν Ἰωάννης
38 Ἰησοῦν τὸν ἀπὸ Ναζαρέθ ὡς ἔχρισεν αὐτὸν ὁ Θεὸς Πνεύματι Ἁγίῳ καὶ δυνάμει ὃς διῆλθεν εὐεργετῶν καὶ ἰώμενος πάντας τοὺς καταδυναστευομένους ὑπὸ τοῦ διαβόλου ὅτι ὁ Θεὸς ἦν μετ’ αὐτοῦ
39 Καὶ ἡμεῖς μάρτυρες πάντων ὧν ἐποίησεν ἔν τε τῇ χώρᾳ τῶν Ἰουδαίων καὶ [ἐν] Ἰερουσαλήμ ὃν καὶ ἀνεῖλαν κρεμάσαντες ἐπὶ ξύλου
40 τοῦτον ὁ Θεὸς ἤγειρεν ἐν τῇ τρίτῃ ἡμέρᾳ καὶ ἔδωκεν αὐτὸν ἐμφανῆ γενέσθαι
41 οὐ παντὶ τῷ λαῷ ἀλλὰ μάρτυσιν τοῖς προκεχειροτονημένοις ὑπὸ τοῦ Θεοῦ ἡμῖν οἵτινες συνεφάγομεν καὶ συνεπίομεν αὐτῷ μετὰ τὸ ἀναστῆναι αὐτὸν ἐκ νεκρῶν
42 καὶ παρήγγειλεν ἡμῖν κηρύξαι τῷ λαῷ καὶ διαμαρτύρασθαι ὅτι οὗτός ἐστιν ὁ ὡρισμένος ὑπὸ τοῦ Θεοῦ Κριτὴς ζώντων καὶ νεκρῶν
43 τούτῳ πάντες οἱ προφῆται μαρτυροῦσιν ἄφεσιν ἁμαρτιῶν λαβεῖν διὰ τοῦ ὀνόματος αὐτοῦ πάντα τὸν πιστεύοντα εἰς αὐτόν
44 Ἔτι λαλοῦντος τοῦ Πέτρου τὰ ῥήματα ταῦτα ἐπέπεσεν τὸ Πνεῦμα τὸ Ἅγιον ἐπὶ πάντας τοὺς ἀκούοντας τὸν λόγον
45 καὶ ἐξέστησαν οἱ ἐκ περιτομῆς πιστοὶ ὅσοι συνῆλθαν τῷ Πέτρῳ ὅτι καὶ ἐπὶ τὰ ἔθνη ἡ δωρεὰ τοῦ Ἁγίου (τοῦ) Πνεύματος ἐκκέχυται
46 ἤκουον γὰρ αὐτῶν λαλούντων γλώσσαις καὶ μεγαλυνόντων τὸν Θεόν Τότε ἀπεκρίθη Πέτρος
47 Μήτι τὸ ὕδωρ δύναται κωλῦσαί τις τοῦ μὴ βαπτισθῆναι τούτους οἵτινες τὸ Πνεῦμα τὸ Ἅγιον ἔλαβον ὡς καὶ ἡμεῖς
48 προσέταξεν δὲ αὐτοὺς ἐν τῷ ὀνόματι Ἰησοῦ Χριστοῦ βαπτισθῆναι τότε ἠρώτησαν αὐτὸν ἐπιμεῖναι ἡμέρας τινάς

Atos 10 Hebraico – Grego

Atos 10 ARC

O centurião Cornélio – Compare com Atos 10 Hebraico – Grego

1 – E havia em Cesareia um varão por nome Cornélio, centurião da coorte chamada Italiana,
2 – piedoso e temente a Deus, com toda a sua casa, o qual fazia muitas esmolas ao povo e, de contínuo, orava a Deus.
3 – Este, quase à hora nona do dia, viu claramente numa visão um anjo de Deus, que se dirigia para ele e dizia: Cornélio!
4 – Este, fixando os olhos nele e muito atemorizado, disse: Que é, Senhor? E o anjo lhe disse: As tuas orações e as tuas esmolas têm subido para memória diante de Deus.
5 – Agora, pois, envia homens a Jope e manda chamar a Simão, que tem por sobrenome Pedro.
6 – Este está com um certo Simão, curtidor, que tem a sua casa junto do mar. Ele te dirá o que deves fazer.
7 – E, retirando-se o anjo que lhe falava, chamou dois dos seus criados e a um piedoso soldado dos que estavam ao seu serviço.
8 – E, havendo-lhes contado tudo, os enviou a Jope.

A visão do lençol

9 – E, no dia seguinte, indo eles seu caminho e estando já perto da cidade, subiu Pedro ao terraço para orar, quase à hora sexta.
10 – E, tendo fome, quis comer; e, enquanto lhe preparavam, sobreveio-lhe um arrebatamento de sentidos,
11 – e viu o céu aberto e que descia um vaso, como se fosse um grande lençol atado pelas quatro pontas, vindo para a terra,
12 – no qual havia de todos os animais quadrúpedes, répteis da terra e aves do céu.
13 – E foi-lhe dirigida uma voz: Levanta-te, Pedro! Mata e come.
14 – Mas Pedro disse: De modo nenhum, Senhor, porque nunca comi coisa alguma comum e imunda.
15 – E segunda vez lhe disse a voz: Não faças tu comum ao que Deus purificou.
16 – E aconteceu isto por três vezes; e o vaso tornou a recolher-se no céu.
17 – E, estando Pedro duvidando entre si acerca do que seria aquela visão que tinha visto, eis que os varões que foram enviados por Cornélio pararam à porta, perguntando pela casa de Simão.
18 – E, chamando, perguntaram se Simão, que tinha por sobrenome Pedro, morava ali.
19 – E, pensando Pedro naquela visão, disse-lhe o Espírito: Eis que três varões te buscam.
20 – Levanta-te, pois, e desce, e vai com eles, não duvidando; porque eu os enviei.
21 – E, descendo Pedro para junto dos varões que lhe foram enviados por Cornélio, disse: Sou eu a quem procurais; qual é a causa por que estais aqui?
22 – E eles disseram: Cornélio, o centurião, varão justo e temente a Deus e que tem bom testemunho de toda a nação dos judeus, foi avisado por um santo anjo para que te chamasse a sua casa e ouvisse as tuas palavras.

Pedro visita Cornélio – Compare com Atos 10 Hebraico – Grego

23 – Então, chamando-os para dentro, os recebeu em casa. No dia seguinte, foi Pedro com eles, e foram com ele alguns irmãos de Jope.
24 – E, no dia imediato, chegaram a Cesareia. E Cornélio os estava esperando, tendo já convidado os seus parentes e amigos mais íntimos.
25 – E aconteceu que, entrando Pedro, saiu Cornélio a recebê-lo e, prostrando-se a seus pés, o adorou.
26 – Mas Pedro o levantou, dizendo: Levanta-te, que eu também sou homem.
27 – E, falando com ele, entrou e achou muitos que ali se haviam ajuntado.
28 – E disse-lhes: Vós bem sabeis que não é lícito a um varão judeu ajuntar-se ou chegar-se a estrangeiros; mas Deus mostrou-me que a nenhum homem chame comum ou imundo.
29 – Pelo que, sendo chamado, vim sem contradizer. Pergunto, pois: por que razão mandastes chamar-me?
30 – E disse Cornélio: Há quatro dias estava eu em jejum até esta hora, orando em minha casa à hora nona.
31 – E eis que diante de mim se apresentou um varão com vestes resplandecentes e disse: Cornélio, a tua oração foi ouvida, e as tuas esmolas estão em memória diante de Deus.
32 – Envia, pois, a Jope e manda chamar Simão, o que tem por sobrenome Pedro; este está em casa de Simão, curtidor, junto do mar, e ele, vindo, te falará.
33 – E logo mandei chamar-te, e bem fizeste em vir. Agora, pois, estamos todos presentes diante de Deus, para ouvir tudo quanto por Deus te é mandado.
34 – E, abrindo Pedro a boca, disse: Reconheço, por verdade, que Deus não faz acepção de pessoas;
35 – mas que lhe é agradável aquele que, em qualquer nação, o teme e faz o que é justo.
36 – A palavra que ele enviou aos filhos de Israel, anunciando a paz por Jesus Cristo (este é o Senhor de todos),
37 – esta palavra, vós bem sabeis, veio por toda a Judeia, começando pela Galileia, depois do batismo que João pregou;
38 – como Deus ungiu a Jesus de Nazaré com o Espírito Santo e com virtude; o qual andou fazendo o bem e curando a todos os oprimidos do diabo, porque Deus era com ele.
39 – E nós somos testemunhas de todas as coisas que fez, tanto na terra da Judeia como em Jerusalém; ao qual mataram, pendurando-o num madeiro.
40 – A este ressuscitou Deus ao terceiro dia e fez que se manifestasse,
41 – não a todo o povo, mas às testemunhas que Deus antes ordenara; a nós que comemos e bebemos juntamente com ele, depois que ressuscitou dos mortos.
42 – E nos mandou pregar ao povo e testificar que ele é o que por Deus foi constituído juiz dos vivos e dos mortos.
43 – A este dão testemunho todos os profetas, de que todos os que nele creem receberão o perdão dos pecados pelo seu nome.
44 – E, dizendo Pedro ainda estas palavras, caiu o Espírito Santo sobre todos os que ouviam a palavra.
45 – E os fiéis que eram da circuncisão, todos quantos tinham vindo com Pedro, maravilharam-se de que o dom do Espírito Santo se derramasse também sobre os gentios.
46 – Porque os ouviam falar em línguas e magnificar a Deus.
47 – Respondeu, então, Pedro: Pode alguém, porventura, recusar a água, para que não sejam batizados estes que também receberam, como nós, o Espírito Santo?
48 – E mandou que fossem batizados em nome do Senhor. Então, rogaram-lhe que ficasse com eles por alguns dias.

Atos 10 Hebraico – Grego

Todos os Capítulos de Atos dos Apóstolos

Views: 10