1Coríntios 10 Hebraico

1Coríntios 10 Grego Koinê

1 Οὐ θέλω δὲ ὑμᾶς ἀγνοεῖν, ἀδελφοί, ὅτι οἱ πατέρες ἡμῶν πάντες ὑπὸ τὴν νεφέλην ἦσαν, καὶ πάντες διὰ τῆς θαλάσσης διῆλθον,
2 καὶ πάντες εἰς τὸν Μωϋσῆν ἐβαπτίσαντο ἐν τῇ νεφέλῃ καὶ ἐν τῇ θαλάσσῃ,
3 καὶ πάντες τὸ αὐτὸ βρῶμα πνευματικὸν ἔφαγο,ν
4 καὶ πάντες τὸ αὐτὸ πόμα πνευματικὸν ἔπιον· ἔπινον γὰρ ἐκ πνευματικῆς ἀκολουθούσης πέτρας, ἡ δὲ πέτρα ἦν ὁ Χριστός·
5 ἀλλ᾿ οὐκ ἐν τοῖς πλείοσιν αὐτῶν εὐδόκησεν ὁ Θεός· κατεστρώθησαν γὰρ ἐν τῇ ἐρήμῳ.
6 ταῦτα δὲ τύποι ἡμῶν ἐγενήθησαν, εἰς τὸ μὴ εἶναι ἡμᾶς ἐπιθυμητὰς κακῶν, καθὼς κἀκεῖνοι ἐπεθύμησαν.
7 μηδὲ εἰδωλολάτραι γίνεσθε, καθώς τινες αὐτῶν, ὡς γέγραπται· ἐκάθισεν ὁ λαὸς φαγεῖν καὶ πεῖν, καὶ ἀνέστησαν παίζειν.
8 μηδὲ πορνεύωμεν, καθώς τινες αὐτῶν ἐπόρνευσαν καὶ ἔπεσον ἐν μιᾷ ἡμέρᾳ εἰκοσιτρεῖς χιλιάδες.
9 μηδὲ ἐκπειράζωμεν τὸν Χριστόν, καθώς καὶ τινες αὐτῶν ἐπείρασαν καὶ ὑπὸ τῶν ὄφεων ἀπώλοντο.
10 μηδὲ γογγύζετε, καθὼς καὶ τινὲς αὐτῶν ἐγόγγυσαν καὶ ἀπώλοντο ὑπὸ τοῦ ὀλοθρευτοῦ.
11 ταῦτα δὲ πάντα τύποι συνέβαινεν ἐκείνοις, ἐγράφη δὲ πρὸς νουθεσίαν ἡμῶν, εἰς οὓς τὰ τέλη τῶν αἰώνων κατήντησεν.
12 ῞Ωστε ὁ δοκῶν ἑστάναι βλεπέτω μὴ πέσῃ.
13 πειρασμὸς ὑμᾶς οὐκ εἴληφεν εἰ μὴ ἀνθρώπινος· πιστὸς δὲ ὁ Θεός, ὃς οὐκ ἐάσει ὑμᾶς πειρασθῆναι ὑπὲρ ὃ δύνασθε, ἀλλὰ ποιήσει σὺν τῷ πειρασμῷ καὶ τὴν ἔκβασιν, τοῦ δύνασθαι ὑμᾶς ὑπενεγκεῖν.
14 Διόπερ, ἀγαπητοί μου, φεύγετε ἀπὸ τῆς εἰδωλολατρίας.
15 ὡς φρονίμοις λέγω· κρίνατε ὑμεῖς ὅ φημι.
16 τὸ ποτήριον τῆς εὐλογίας ὃ εὐλογοῦμεν, οὐχὶ κοινωνία τοῦ αἵματος τοῦ Χριστοῦ ἐστὶ; τὸν ἄρτον ὃν κλῶμεν, οὐχὶ κοινωνία τοῦ σώματος τοῦ Χριστοῦ ἐστιν;
17 ὅτι εἷς ἄρτος, ἓν σῶμα οἱ πολλοί ἐσμεν· οἱ γὰρ πάντες ἐκ τοῦ ἑνὸς ἄρτου μετέχομεν.
18 βλέπετε τὸν ᾿Ισραὴλ κατὰ σάρκα· οὐχὶ οἱ ἐσθίοντες τὰς θυσίας κοινωνοὶ τοῦ θυσιαστηρίου εἰσί;
19 τί οὖν φημί; ὅτι εἴδωλον τί ἐστιν ἢ ὅτι εἰδωλόθυτον τί ἐστιν;
20 ἀλλ᾿ ὅτι ἃ θύει τὰ ἔθνη, δαιμονίοις θύει καὶ οὐ Θεῷ· οὐ θέλω δὲ ὑμᾶς κοινωνοὺς τῶν δαιμονίων γίνεσθαι.
21 οὐ δύνασθε ποτήριον Κυρίου πίνειν καὶ ποτήριον δαιμονίων· οὐ δύνασθε τραπέζης Κυρίου μετέχειν καὶ τραπέζης δαιμονίων.
22 ἢ παραζηλοῦμεν τὸν Κύριον; μὴ ἰσχυρότεροι αὐτοῦ ἐσμεν;
23 Πάντα μοι ἔξεστιν, ἀλλ᾿ οὐ πάντα συμφέρει· πάντα μοι ἔξεστιν, ἀλλ᾿ οὐ πάντα οἰκοδομεῖ.
24 μηδεὶς τὸ ἑαυτοῦ ζητείτω, ἀλλὰ τὸ τοῦ ἑτέρου ἕκαστος.
25 Πᾶν τὸ ἐν μακέλλῳ πωλούμενον ἐσθίετε μηδὲν ἀνακρίνοντες διὰ τὴν συνείδησιν·
26 τοῦ γὰρ Κυρίου ἡ γῆ καὶ τὸ πλήρωμα αὐτῆς.
27 εἴ δέ τις καλεῖ ὑμᾶς τῶν ἀπίστων καὶ θέλετε πορεύεσθαι, πᾶν τὸ παρατιθέμενον ὑμῖν ἐσθίετε μηδὲν ἀνακρίνοντες διὰ τὴν συνείδησιν.
28 ἐὰν δέ τις ὑμῖν εἴπῃ, τοῦτο ε᾿ εἰδωλόθυτόν ἐστι, μὴ ἐσθίετε δι᾿ ἐκεῖνον τὸν μηνύσαντα καὶ τὴν συνείδησιν· τοῦ γὰρ Κυρίου ἡ γῆ καὶ τὸ πλήρωμα αὐτῆς.
29 συνείδησιν δὲ λέγω οὐχὶ τὴν ἑαυτοῦ, ἀλλὰ τὴν τοῦ ἑτέρου. ἱνατί γὰρ ἡ ἐλευθερία μου κρίνεται ὑπὸ ἄλλης συνειδήσεως;
30 εἰ ἐγὼ χάριτι μετέχω, τί βλασφημοῦμαι ὑπὲρ οὗ ἐγὼ εὐχαριστῶ;
31 Εἴτε οὖν ἐσθίετε εἴτε πίνετε εἴτε τι ποιεῖτε, πάντα εἰς δόξαν Θεοῦ ποιεῖτε.
32 ἀπρόσκοποι γίνεσθε καὶ ᾿Ιουδαίοις καὶ ῞Ελλησι καὶ τῇ ἐκκλησίᾳ τοῦ Θεοῦ,
33 καθὼς κἀγὼ πάντα πᾶσιν ἀρέσκω, μὴ ζητῶν τὸ ἐμαυτοῦ σύμφορον, ἀλλὰ τὸ τῶν πολλῶν, ἵνα σωθῶσι.
1Coríntios 10 Hebraico – Grego

1 וַאֲנִי לֹא אַחֲרִישׁ מֵהוֹדִיעֲכֶם אֶחָי כִּי אֲבוֹתֵינוּ הָיוּ כֻלָם תַּחַת הֶעָנָן וְכֻלָּם עָבְרוּ בְּתוֹךְ הַיָּם׃
2 וְכֻלָּם נִטְבְּלוּ בֶעָנָן וּבַיָּם לִפְנֵי משֶׁה׃
3 וַיֹּאכְלוּ כֻלָּם מִן־לֶחֶם הַשָּׁמַיִם הַהוּא׃
4 גַּם־שָׁתוּ כֻלָּם מִן־מַשְׁקֵה הַשָּׁמַיִם הַהוּא כִּי שָׁתוּ מִן־צוּר הַיְשׁוּעָה הַהֹלֵךְ אַחֲרֵיהֶם וְהַצּוּר הַזֶּה הוּא הַמָּשִׁיחַ׃
5 אֲבָל רֻבָּם לֹא רָצָה בָם אֱלֹהִים כִּי־נָפְלוּ פִגְרֵיהֶם בַּמִּדְבָּר׃
6 וְכָל־זֶה נִתַּן־לָנוּ לְמוֹפֵת לִבְלִי נִתְאֲוָה תַּאֲוָה רָעָה כַּאֲשֶׁר הִתְאַוּוּ הֵמָּה׃
7 וְאֶת־הַפְּסִילִים לֹא תַעַבְדוּ כַּאֲשֶׁר עָבְדוּ אֲנָשִׁים מִקְצוֹתָם כַּכָּתוּב וַיֵּשֶׁב הָעָם לֶאֱכֹל וְשָׁתוֹ וַיָּקֻמוּ לְצַחֵק׃
8 וְזֹנִים לֹא נִהְיֶה כַּאֲשֶׁר זָנוּ אֲנָשִׁים מֵהֶם וַיִּפְּלוּ בְּיוֹם אֶחָד שְׁלשָׁה וְעֶשְׂרִים אָלֶף׃
9 וְאֶת־הַמָּשִׁיחַ לֹא נְנַסֶּה כַּאֲשֶׁר אֲנָשִׁים מֵהֶם נִסּוּ אֶת־יְהוָֹה וַיְנַשְּׁכוּם הַנְּחָשִׁים׃
10 וְלֹא תִלֹּנוּ כַּאֲשֶׁר הֵלִינוּ אֲנָשִׁים מֵהֶם וַיֹּאבְדוּ בְּיַד הַמַּשְׁחִית׃
11 וְכָל־אֵלֶּה מָצְאוּ אֹתָם לִהְיוֹת לְמוֹפֵת וְגַם־נִכְתְבוּ לְמוּסָר לָנוּ אֲשֶׁר בָּאנוּ עַד־קִצֵּי עוֹלָמִים׃
12 עַל־כֵּן הַחשֵׁב כִּי הוּא עֹמֵד נָכוֹן יִזָּהֵר לְבִלְתִּי יִפֹּל׃
13 עוֹד לֹא־עָבְרָה מַסָּה עֲלֵכֶם זוּלָתִי כַּאֲשֶׁר תִּמָּצֵא לִבְנֵי אָדָם וְנֶאֱמָן הוּא הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר לֹא יִתֵּן לְנַסֹּתְכֶם יֶתֶר מִדֵּי כֹחֲכֶם וְגַם־בְּיוֹם מַסָּה יָכִין לָכֶם מִפְלָט כַּאֲשֶׁר תּוּכְלוּן שְׂאֵת׃
14 לָכֵן אֲהוּבֵי נַפְשִׁי נוּסוּ מֵעֲבֹדַת אֱלִילִים׃
15 הִנֵּה כְמוֹ אֶל־אֲנָשִׁים נְבוֹנִים אֲדַבְּרָה שִׁמְעוּ־נָא מִלָּתִי׃
16 כּוֹס הַבְּרָכָה אֲשֶׁר עָלֶיהָ אָנוּ מְבָרְכִים הֲלֹא הִיא הַמְחַבֶּרֶת אֹתָנוּ אֶל־דַּם הַמָּשִׁיחַ וְהַלֶּחֶם אֲשֶׁר אָנוּ פֹרְסִים הֲלֹא הוּא הַמְחַבֵּר אֹתָנוּ אֶל־בְּשַׂר הַמָּשִׁיחַ׃
17 כִּי אֲנַחְנוּ הָרַבִּים הָיִינוּ לְבָשָׂר אֶחָד כְּמוֹ לֶחֶם אֶחָד אַחֲרֵי אֲשֶׁר בְּלֶחֶם אֶחָד הָיִינוּ כֻלָּנוּ חֲבֵרִים׃
18 רְאוּ אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּעֲבֹדָתָם עֲבֹדַת בְּשָׂרִים הֲלֹא אֹכְלֵי הַזְּבָחִים חֲבֵרִים הֵם בַּמִּזְבֵּחַ׃
19 וּמָה אֲנִי אֹמֵר הֲכִי־זֶבַח אֱלִילִים שֹׁרֶשׁ דָּבָר בּוֹ אוֹ כִּי־אֱלִיל יֶשׁ־בּוֹ שֹׁרֶשׁ דָּבָר׃
20 אֲבָל אֶת־אֲשֶׁר יִזְבְּחוּ הַגּוֹיִם לַשֵּׁדִים הֵם זֹבְחִים וְלֹא לֵאלֹהִים וְאֵין לִי חֵפֶץ כִּי־תִהְיוּ אַתֶּם חַבְרֵי הַשֵּׁדִים׃
21 לֹא תוּכְלוּ לִשְׁתּוֹת מִכּוֹס הָאָדוֹן וּמִכּוֹס הַשֵּׁדִים לֹא תוּכְלוּ לְהִתְחַבֵּר לְשֻׁלְחָן הָאָדוֹן וּלְשֻׁלְחָן הַשֵּׁדִים׃
22 אוֹ הֲכִי־נָעִיר חֲמַת קִנְאַת הָאָדוֹן הַבְּרָב־כֹּחַ יִגְבַּר אִישׁ עָלָיו׃
23 הַכֹּל נָכוֹן לִי אֲבָל לֹא הַכֹּל לְהוֹעִיל הַכֹּל נָכוֹן אֲבָל לֹא הַכֹּל לְהִבָּנוֹת מִמֶּנּוּ׃
24 אַל־יְבַקֵּשׁ אִישׁ טוֹבַת נַפְשׁוֹ לְבַדּוֹ כִּי אִם־גַּם־טוֹבַת רֵעֵהוּ׃
25 כָּל־הַנִּמְכָּר בַּשּׁוּק אֹתוֹ תֹאכֵלוּ וְאַל־תִּדְרְשׁוּ לְחִקְרֵי־לֵב׃
26 כִּי לַיהוָֹה הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ׃
27 וְאִם־יִקְרָא אֶתְכֶם אַחַד הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אֵינָם מַאֲמִינִים וְתִרְצוּ לָלֶכֶת לְבֵיתוֹ אָכֹל תֹּאכְלוּ מִכָּל־אֲשֶׁר יוּשַׂם לִפְנֵיכֶם וְאַל־תִּדְרְשׁוּ לְחִקְרֵי־לֵב׃
28 וְכִי־יֹאמַר אֲלֵיכֶם אִישׁ זֶה הוּא זֶבַח לֹא תֹאכְלוּ מִמֶּנּוּ בַּעֲבוּר זֶה אֲשֶׁר הִגִּיד לָכֶם וּבַעֲבוּר חִקְרֵי־לֵב כִּי לַיהוָֹה הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ׃
29 וַאֲנִי אֹמֵר חִקְרֵי־לֵב לֹא חִקְרֵי לִבְּךָ כִּי אִם־חִקְרֵי־לֵב הָאַחֵר כִּי לָמָּה־זֶּה תֵחָשֵׁב חֻפְשָׁתִי לַחֲטָאָה בְּמַחֲשֶׁבֶת לֵב אַחֵר׃
30 אִם־אָכַלְתִּי וּבֵרַכְתִּי לָמָּה־זֶּה יְחָרְפֵנִי עַל־אֲשֶׁר אֲנִי מְבָרֵךְ׃
31 עַל־כֵּן אִם תֹּאכְלוּ וְאִם־תִּשְׁתּוּ אוֹ תַעֲשׂוּ מְאוּמָה עֲשׂוּ כָל־מַעֲשֵׂיכֶם לִכְבוֹד אֱלֹהִים׃
32 אַל־תִּהְיוּ לְמִכְשׁוֹל לִפְנֵי הַיְּהוּדִים וְלֹא לִפְנֵי הַיְּוָנִים וְלֹא לִפְנֵי קְהַל אֱלֹהִים׃
33 כַּאֲשֶׁר גַּם־אָנֹכִי בְכָל־מַעֲשַׂי הִנְנִי לְהֵיטִיב לְכֻלָּם וְלֹא טוֹבַת נַפְשִׁי אֲנִי דֹרֵשׁ כִּי אִם־טוֹבַת רַבִּים לְמַעַן יוָּשֵׁעוּ׃
1Coríntios 10 Hebraico – Grego

1 Coríntios 10 ARC

Exemplos da história de Israel

1 – Ora, irmãos, não quero que ignoreis que nossos pais estiveram todos debaixo da nuvem; e todos passaram pelo mar,
2 – e todos foram batizados em Moisés, na nuvem e no mar,
3 – e todos comeram de um mesmo manjar espiritual,
4 – e beberam todos de uma mesma bebida espiritual, porque bebiam da pedra espiritual que os seguia; e a pedra era Cristo.
5 – Mas Deus não se agradou da maior parte deles, pelo que foram prostrados no deserto.
6 – E essas coisas foram-nos feitas em figura, para que não cobicemos as coisas más, como eles cobiçaram.
7 – Não vos façais, pois, idólatras, como alguns deles; conforme está escrito: O povo assentou-se a comer e a beber e levantou-se para folgar.
8 – E não nos prostituamos, como alguns deles fizeram e caíram num dia vinte e três mil.
9 – E não tentemos a Cristo, como alguns deles também tentaram e pereceram pelas serpentes.
10 – E não murmureis, como também alguns deles murmuraram e pereceram pelo destruidor.
11 – Ora, tudo isso lhes sobreveio como figuras, e estão escritas para aviso nosso, para quem já são chegados os fins dos séculos.
12 – Aquele, pois, que cuida estar em pé, olhe que não caia.
13 – Não veio sobre vós tentação, senão humana; mas fiel é Deus, que vos não deixará tentar acima do que podeis; antes, com a tentação dará também o escape, para que a possais suportar.

Fugir da idolatria – Compare com 1Coríntios 10 Hebraico – Grego
14 – Portanto, meus amados, fugi da idolatria.
15 – Falo como a sábios; julgai vós mesmos o que digo.
16 – Porventura, o cálice de bênção que abençoamos não é a comunhão do sangue de Cristo? O pão que partimos não é, porventura, a comunhão do corpo de Cristo?
17 – Porque nós, sendo muitos, somos um só pão e um só corpo; porque todos participamos do mesmo pão.
18 – Vede a Israel segundo a carne; os que comem os sacrifícios não são, porventura, participantes do altar?
19 – Mas que digo? Que o ídolo é alguma coisa? Ou que o sacrificado ao ídolo é alguma coisa?
20 – Antes, digo que as coisas que os gentios sacrificam, as sacrificam aos demônios e não a Deus. E não quero que sejais participantes com os demônios.
21 – Não podeis beber o cálice do Senhor e o cálice dos demônios; não podeis ser participantes da mesa do Senhor e da mesa dos demônios.
22 – Ou irritaremos o Senhor? Somos nós mais fortes do que ele?
23 – Todas as coisas me são lícitas, mas nem todas as coisas convêm; todas as coisas me são lícitas, mas nem todas as coisas edificam.
24 – Ninguém busque o proveito próprio; antes, cada um, o que é de outrem.
25 – Comei de tudo quanto se vende no açougue, sem perguntar nada, por causa da consciência.
26 – Porque a terra é do Senhor e toda a sua plenitude.
27 – E, se algum dos infiéis vos convidar e quiserdes ir, comei de tudo o que se puser diante de vós, sem nada perguntar, por causa da consciência.
28 – Mas, se alguém vos disser: Isto foi sacrificado aos ídolos, não comais, por causa daquele que vos advertiu e por causa da consciência; porque a terra é do Senhor e toda a sua plenitude.
29 – Digo, porém, a consciência, não a tua, mas a do outro. Pois por que há de a minha liberdade ser julgada pela consciência de outrem?
30 – E, se eu com graça participo, por que sou blasfemado naquilo por que dou graças?
31 – Portanto, quer comais, quer bebais ou façais outra qualquer coisa, fazei tudo para a glória de Deus.
32 – Portai-vos de modo que não deis escândalo nem aos judeus, nem aos gregos, nem à igreja de Deus.
33 – Como também eu em tudo agrado a todos, não buscando o meu próprio proveito, mas o de muitos, para que assim se possam salvar.
1Coríntios 10 Hebraico – Grego