Lucas 22 Hebraico – Grego Koinê – ARC

Lucas 22 Hebraico

1 וַיִּקְרַב חַג הַמַּצּוֹת הוּא חַג הַפָּסַח׃
2 וְרָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַסּוֹפְרִים בִּקְשׁוּ בַּמָּה אֶת־נַפְשׁוֹ לְקַחְתָּהּ כִּי יָרְאוּ מִפְּנֵי הָעָם׃
3 וִיהוּדָה אֲשֶׁר כִּנּוּהוּ אִישׁ־קְרִיּוֹת אֶחָד מִמִּסְפַּר שְׁנֵים הֶעָשָׂר בָּא בוֹ הַשָּׂטָן׃
4 וַיֵּלֶךְ וַיְדַבֵּר אֶת־רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְאֶת־רָאשֵׁי הַצָּבָא אֵיכָה יַסְגִּיר אֹתוֹ בְּיָדָם׃
5 וַיִּשְׂמְחוּ יַיֵּאֹתוּ לָתֶת־לוֹ כָּסֶף׃
6 וְהוּא הִבְטִיחָם לְמַלֵּא דְבָרוֹ וְתֹאֲנָה בִּקֶּשׁ־לוֹ לְהַסְגִּירוֹ בְיָדָם בְּסֵתֶר וְלֹא בֶהָמוֹן׃
7 וַיָּבֹא יוֹם חַג הַמַּצּוֹת הוּא יוֹם זֶבַח הַפָּסַח׃
8 וַיִּשְׁלַח אֶת־פֶּטְרוֹס וְאֶת־יוֹחָנָן לֵאמֹר לְכוּ הָכִינוּ לָנוּ לֶאֱכֹל אֶת־הַפָּסַח׃
9 וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אֵיפוֹא תִרְצֶה כִּי־נֵלֵךְ לְהָכִין׃
10 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הִנֵּה כְּבֹאֲכֶם הָעִירָה וּפָגַע בָּכֶם אִישׁ נֹשֵׂא כַּד מָיִם לְכוּ אַחֲרָיו אֶל־הַבַּיִת אֲשֶׁר יָבֹא שָׁמָּה׃
11 וַאֲמַרְתֶּם אֶל־בַּעַל הַבָּיִת כֹּה אָמַר רַבֵּנוּ אַיֵּה חֲדַר הָאֹרְחִים לִי וּלְתַלְמִידַי לֶאֱכֹל שָׁם אֶת־הַפָּסַח׃
12 וְהוּא יַרְאֶה לָכֶם עֲלִיָּה גְדוֹלָה רְצוּפָה כְסָתוֹת וְשָׁם תָּכִינוּ לָנוּ׃
13 וַיֵּלְכוּ וַיִּמְצְאוּ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָהֶם וַיָּכִינוּ אֶת־הַפָּסַח׃
14 וְכַאֲשֶׁר הִגִּיעַ הַמּוֹעֵד וַיֵּשֶׁב בִּמְסִבּוֹ הוּא וּשְׁנֵים־עָשָׂר הַשְּׁלִיחִים אִתּוֹ׃
15 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם נִכְסֹף נִכְסַפְתִּי לֶאֱכֹל אֶת־הַפֶּסַח הַזֶּה עִמָּכֶם טֶרֶם תְעֻנֶּה נַפְשִׁי׃
16 כִּי אֲנִי אֹמֵר לָכֶם כִּי לֹא אֹכַל מִמֶּנּוּ עַד מוֹעֵד הֵאָכְלוֹ בְּמַלְכוּת הָאֱלֹהִים׃
17 וַיִּקַּח אֶת־הַכּוֹס וַיְבָרֶךְ וַיֹּאמַר קְחוּ זֹאת וְחִלְקוּהָ בֵינֵיכֶם׃
18 כִּי אֲנִי אֹמֵר לָכֶם כִּי לֹא־אֶשְׁתֶּה עוֹד מִפְּרִי הַגָּפֶן עַד כִּי־תָבוֹא מַלְכוּת הָאֱלֹהִים׃
19 וַיִּקַח אֶת־הַלֶּחֶם וַיְבָרֶךְ וַיִּבְצַע וַיִּתֶּן לָהֶם לֵאמֹר זֶה הוּא בְּשָׂרִי הַנָּתוּן בַּעַדְכֶם עֲשׂוּ כֵן לְזִכָּרוֹן לִי׃
20 וְכֵן גַּם־אֶת־הַכּוֹס לָקַח אַחֲרֵי אָכְלָם וַיֹּאמַר הַכּוֹס הַזֹּאת הִיא הַבְּרִית הַחֲדָשָׁה בְּדָמִי הַשָּׁפוּךְ בַּעַדְכֶם׃ Lucas 22 Hebraico – Grego
21 אַך יַד־מַסְגִּירֵנִי הִנֵּה אִתִּי עַל־הַשֻּׁלְחָן׃
22 הֵן בֶּן־הָאָדָם הֹלֵךְ כַּאֲשֶׁר נִגְזַר עָלָיו אֲבָל אוֹי לָאִישׁ הַהוּא אֲשֶׁר יַסְגִּיר אֹתוֹ בְּיַד מְבַקְשֵׁי נַפְשׁוֹ׃
23 וְהֵם הֵחֵלוּ לַחֲקֹר וְלִדְרֹשׁ בֵּינֵיהֶם מִי־הוּא זֶה אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כָּזֹאת׃
24 וְגַם־דִּבְרֵי רִיבֹת הָיוּ בֵינֵיהֶם מִי נֶחְשָׁב הַגָּדוֹל בָּהֶם׃
25 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מַלְכֵי הַגּוֹיִם שֹׁלְטִים בָּם וְהַשַּׁלִּיט נִקְרָא רַב חָסֶד׃
26 וְאַתֶּם לֹא־כֵן אַךְ הַגָּדוֹל בָּכֶם יְהִי כַצָּעִיר וְהָאָדוֹן כִּמְשָׁרֵת׃
27 כִּי מִי הַגָּדוֹל הַיּשֵׁב לֶאֱכֹל אוֹ הָעֹמֵד לְשָׁרֵת הֲלֹא הַיּשֵׁב לָאֱכֹל וַאֲנִי בְתוֹכְכֶם כִּמְשָׁרֵת׃
28 וְאַתֶּם הֵם אֲשֶׁר עֲמַדְתֶּם עִמָּדִי וְלֹא עֲזַבְתּוּנִי בַּמַּסּוֹת אֲשֶׁר עָבְרוּ עָלָי׃
29 וְגַם־אֲנִי מַנְחִיל אֶתְכֶם אֶת־הַמַּלְכוּת אֲשֶׁר הִנְחִילַנִי אָבִי׃
30 וּבְמַלְכוּתִי תֹּאכְלוּ וְתִשְׁתּוּ עַל שֻׁלְחָנִי וְתֵשְׁבוּ עַל־כִּסְאוֹת לִשְׁפֹּט אֶת־שְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל׃
31 וַיֹּאמֶר הָאָדוֹן שִׁמְעוֹן שִׁמְעוֹן שָׁאֹל שְׁאָלְכֶם הַשָּׂטָן לִזְרוֹתְכֶם כִּזְרוֹת הַחִטִּים׃
32 וַאֲנִי הִתְחַנַּנְתִּי בַעַדְךָ לִבְלִי תֶחְדַּל אֱמוּנָתֶךָ וְגַם־אַתָּה כַּהֲשִׁיבְךָ אֶל־לִבְּךָ רְאֵה לְחַזֵּק אֶת־אַחֶיךָ׃
33 וְהוּא עָנָה וְאָמָר אֲדֹנִי נָכוֹן אָנֹכִי לָלֶכֶת עִמְּךָ גַּם־לְבֵית כֶּלֶא וְגַם־לְשַׁעֲרֵי מָוֶת׃
34 וַיֹּאמַר הִנְנִי אֹמֵר לְךָ פֶּטְרוֹס לֹא־יִקְרָא הַתַּרְנְגֹל הַיּוֹם עַד אֲשֶׁר־תְּשַׁקֵּר שָׁלֹשׁ פְּעָמִים לֵאמֹר כִּי לֹא־יְדַעְתָּנִי׃
35 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם כַּאֲשֶׁר שָׁלַחְתִּי אֶתְכֶם בְּלִי־צְרוֹר בְּלִי־יַלְקוּט וּבְלִי־נְעָלִים הַחֲסַרְתֶּם דָּבָר וַיֹּאמְרוּ לֹא חָסַרְנוּ דָּבָר׃
36 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אֶפֶס כַּיּוֹם מִי אֲשֶׁר־לוֹ צְרוֹר יִשָּׂאֵהוּ עִמּוֹ וְכֵן יַלְקוּט וּמִי אֲשֶׁר לֹא־תַשִּׂיג יָדוֹ יִמְכֹּר גַּם־אֶת־בִּגְדוֹ וְיִקְנֶה לּוֹ חָרֶב׃
37 כִּי אֲנִי אֹמֵר לָכֶם כִּי יָקוּם אֲשֶׁר כָּתוּב עָלָי וְאֶת־פֹּשְׁעִים נִמְנָה כִּי כָל־הַכָּתוּב עָלַי יָקוּם עַד־תֻּמּוֹ׃
38 וַיֹּאמְרוּ אֲדֹנֵינוּ הִנֵּה־פֹה אִתָּנוּ חֲרָבוֹת שְׁתָּיִם וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם רַב לָנוּ׃
39 וַיֵּצֵא וַיֵּלֶךְ כְּדַרְכּוֹ מֵאָז אֶל־הַר הַזֵּיתִים וְגַם־תַּלְמִידָיו הָלְכוּ אַחֲרָיו׃
40 וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הִתְפַּלְּלוּ וְלֹא תָבֹאוּ לִידֵי נִסָּיוֹן׃
41 וְהוּא נִפְרַד מֵהֶם הַרְחֵק כִּקְלֹעַ אָבֶן וַיִּכְרַע וַיִּתְפַּלֵּל לֵאמֹר׃
42 אָבִי הַעֲבֵר־נָא מֵעָלַי אֶת־הַכּוֹס הַזֹּאת אִם כֵּן רָצִיתָ אָתָּה אַךְ לֹא כִרְצוֹנִי כִּי אִם־כִּרְצוֹנְךָ יֶהִי׃
43 וַיֵּרָא אֵלָיו מַלְאָךְ מִן־הַשָּׁמַיִם וַיְחַזְּקֵהוּ׃
44 וְכַאֲשֶׁר אָפְפוּ אֹתוֹ חֶבְלֵי־מָוֶת הִתְפַּלֵּל בְּחָזְקָה וְנִטְפֵי זֵעָתוֹ כְּנִטְפֵי־דָם גְּדוֹלִים יָרְדוּ אָרְצָה׃
45 וַיָּקָם מִתְּפִלָּתוֹ וַיָּבֹא אֶל־תַּלְמִידָיו וַיִּמְצָאֵם יְשֵׁנִים מֵעִצָּבוֹן׃
46 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם לָמָּה־זֶּה תִּישְׁנוּ קוּמוּ וְהִתְפַּלְלוּ וְלֹא־תָבֹאוּ לִידֵי נִסָּיוֹן׃
47 עֹדֶנּוּ מְדַבֵּר וְהִנֵּה הֲמוֹן־עָם וְאֶחָד מִשְּׁנֵים־הֶעָשָׂר הַנִּקְרָא יְהוּדָה הֹלֵךְ בְּרֹאשָׁם וַיִּגַּשׁ אֶל־יֵשׁוּעַ לִנְשָׁק־לוֹ׃ Lucas 22 Hebraico – Grego
48 וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ יְהוּדָה הֲתַסְגִּיר אֶת־בֶּן־הָאָדָם בִּנְשִׁיקָה׃
49 וַאֲנָשָׁיו אֲשֶׁר אִתּוֹ בִּרְאוֹתָם אֵת אֲשֶׁר תִּקְרֶינָה אָמְרוּ אֲדֹנֵינוּ הֲנַכֶּה בֶחָרֶב׃
50 וְאֶחָד מֵהֶם הִכָּה אֶת־עֶבֶד הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וַיְקַצֶּץ־לוֹ אָזְנוֹ הַיְמָנִית׃
51 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר הַרְפּוּ אַל־תּוֹסִיפוּ וַיִּגַּע בְּאָזְנוֹ וַיִּרְפָּאֵהוּ׃
52 וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אֶל־רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְשָׂרֵי הַהֵיכָל וְהַזְּקֵנִים הַבָּאִים עָלָיו הַעַל פָּרִיץ יְצָאתֶם בַּחֲרָבוֹת וּבְמַטּוֹת׃
53 יוֹם יוֹם הָיִיתִי עִמָּכֶם בַּהֵיכָל וְלֹא־שְׁלַחְתֶּם בִּי יָד אַךְ זֹאת הִיא עִתְּכֶם וּמֶמְשֶׁלֶת הַחֹשֶׁךְ׃
54 וַיַּחֲזִיקוּ־בוֹ וַיּוֹלִיכֻהוּ וַיְבִיאֻהוּ אֶל־בֵּית הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וּפֶטְרוּס הֹלֵךְ אַחֲרָיו מֵרָחוֹק׃
55 וְכַאֲשֶׁר בִּעֲרוּ אֵשׁ בְּתוֹךְ הֶחָצֵר וּבְשִׁבְתָּם יַחְדָּו וַיֵּשֶׁב גַּם־פֶּטְרוֹס בְּתוֹכָם׃
56 וַתֵּרֶא אֹתוֹ שִׁפְחָה אַחַת יֹשֵׁב נֶגֶד הָאוֹר וַתֶּחֱזֶה־בּוֹ וַתֹּאמֶר גַּם־זֶה הָיָה עִמּוֹ׃
57 וַיֵכַחֵשׁ־בּוֹ וַיֹּאמַר אִשָּׁה לֹא יָדַעְתִּי אֹתוֹ׃
58 וְעוֹד־מְעַט וַיִּרְאֵהוּ אִישׁ אַחֵר וַיֹּאמַר גַּם־אַתָּה אֶחָד מֵהֶם וַיַּעַן פֶּטְרוֹס בֶּן־אָדָם לֹא מֵהֶם אָנֹכִי׃
59 וּכְשָׁעָה אַחַת אַחֲרֵי־כֵן עָנָה אִישׁ וְהוֹכִיחַ עָלָיו לֵאמֹר אָכֵן גַּם־זֶה הָיָה עִמּוֹ כִּי הוּא גְּלִילִי׃
60 וַיֹּאמֶר פֶּטְרוֹס בֶּן־אָדָם אֵינֶנִּי יֹדֵעַ מָה אַתָּה מְדַבֵּר וְעוֹד דְּבָרוֹ בְּפִיו וּפִתְאֹם קָרָא הַתַּרְנְגֹל׃
61 וַיִּפֶן הָאָדוֹן וַיֶּחֱזֶה בִּפְנֵי פֶטְרוֹס וַיִּזְכֹּר פֶּטְרוֹס אֶת־דְּבַר הָאָדוֹן אֲשֶׁר דִּבֶּר לוֹ כִּי־בְטֶרֶם יִקְרָא הַתַּרְנְגֹל הַיּוֹם תְּכַחֵשׁ־בִּי שָׁלֹשׁ פְּעָמִים׃
62 וַיֵּצֵא הַחוּצָה וַיְמָרֵר בַּבֶּכִי׃
63 וְהָאֲנָשִׁים הַתֹּפְשִׂים אֶת־יֵשׁוּעַ הִכּוּ אֹתוֹ וְהִתְעַלְּלוּ־בוֹ׃
64 חָפוּ אֶת־פָּנָיו וְשָׁאֹל לוֹ לֵאמֹר הִנָּבֵא לָנוּ מִי הוּא הַמַּכֶּה אֹתָךְ׃
65 וְעוֹד הוֹסִיפוּ דְבָרִים כָּאֵלֶּה לְנָאֵץ אֹתוֹ׃
66 וּכְאוֹר הַבֹּקֶר נִקְהֲלוּ זִקְנֵי הָעָם רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַסּוֹפְרִים וַיְבִיאֻהוּ לִפְנֵי הַסַּנְהֶדְרִין לֵאמֹר׃
67 הַאִם אַתָּה הוּא הַמָּשִׁיחַ הַגֶּד־לָנוּ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אִם אַגִּיד לָכֶם לֹא תַאֲמִינוּ׃
68 וְגַם אִם־אֶשְׁאַל לֹא תַעֲנוּ וְלֹא תְשַׁלְּחוּנִי׃
69 הִנֵּה מֵעַתָּה עֹלֶה בֶן־הָאָדָם לָשֶׁבֶת לִימִין גְּבוּרַת הָאֱלֹהִים׃
70 וַיֹּאמְרוּ כֻלָּם הֲכִי־אַתָּה הוּא בֶּן־הָאֱלֹהִים וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אַתֶּם אֹמְרִים כִּי־אֲנִי הוּא׃
71 וַיֹּאמְרוּ מַה־לָּנוּ וּלְעֵדוּת עוֹד הֲלֹא שָׁמַעְנוּ עֵדוּת פִּיהוּ׃
Lucas 22 Hebraico – Grego

Lucas 22 Grego Koinê

1  ῎Ηγγιζε δὲ ἡ ἑορτὴ τῶν ἀζύμων ἡ λεγομένη πάσχα. 
2  καὶ ἐζήτουν οἱ ἀρχιερεῖς καὶ οἱ γραμματεῖς τὸ πῶς ἀνέλωσιν αὐτόν· ἐφοβοῦντο γὰρ τὸν λαόν. 
3  Εἰσῆλθεν δὲ ὁ Σατανᾶς εἰς ᾿Ιούδαν τὸν καλούμενον ᾿Ισκαριώτην, ὄντα ἐκ τοῦ ἀριθμοῦ τῶν δώδεκα, 
4  καὶ ἀπελθὼν συνελάλησε τοῖς ἀρχιερεῦσι καὶ στρατηγοῖς τὸ πῶς αὐτόν παραδῷ αὐτοῖς. 
5  καὶ ἐχάρησαν, καὶ συνέθεντο αὐτῷ ἀργύριον δοῦναι· 
6  καὶ ἐξωμολόγησε, καὶ ἐζήτει εὐκαιρίαν τοῦ παραδοῦναι αὐτὸν αὐτοῖς ἄτερ ὄχλου. 
7  ῏Ηλθε δὲ ἡ ἡμέρα τῶν ἀζύμων, ἐν ᾗ ἔδει θύεσθαι τὸ πάσχα, 
8  καὶ ἀπέστειλε Πέτρον καὶ ᾿Ιωάννην εἰπών· πορευθέντες ἑτοιμάσατε ἡμῖν τὸ πάσχα ἵνα φάγωμεν. 
9  οἱ δὲ εἶπαν αὐτῷ· ποῦ θέλεις ἑτοιμάσωμεν; 
10  ὁ δὲ εἶπεν αὐτοῖς· ἰδοὺ εἰσελθόντων ὑμῶν εἰς τὴν πόλιν συναντήσει ὑμῖν ἄνθρωπος κεράμιον ὕδατος βαστάζων· ἀκολουθήσατε αὐτῷ εἰς τὴν οἰκίαν οὗ εἰσπορεύεται, 
11  καὶ ἐρεῖτε τῷ οἰκοδεσπότῃ τῆς οἰκίας· λέγει σοι ὁ διδάσκαλος, ποῦ ἐστι τὸ κατάλυμα ὅπου τὸ πάσχα μετὰ τῶν μαθητῶν μου φάγω; 
12  κἀκεῖνος ὑμῖν δείξει ἀνώγαιον μέγα ἐστρωμένον· ἐκεῖ ἑτοιμάσατε. 
13  ἀπελθόντες δὲ εὗρον καθὼς εἴρηκεν αὐτοῖς, καὶ ἡτοίμασαν τὸ πάσχα. 
14  Καὶ ὅτε ἐγένετο ἡ ὥρα, ἀνέπεσε, καὶ οἱ δώδεκα ἀπόστολοι σὺν αὐτῷ. 
15  καὶ εἶπε πρὸς αὐτούς· ἐπιθυμίᾳ ἐπεθύμησα τοῦτο τὸ πάσχα φαγεῖν μεθ᾿ ὑμῶν πρὸ τοῦ με παθεῖν· 
16  λέγω γὰρ ὑμῖν, ὅτι οὐκέτι οὐ μὴ φάγω ἐξ αὐτοῦ ἕως ὅτου πληρωθῇ ἐν τῇ βασιλείᾳ τοῦ Θεοῦ. 
17  καὶ δεξάμενος ποτήριον, εὐχαριστήσας εἶπε· λάβετε τοῦτο καὶ διαμερίσατε ἑαυτοῖς· 
18  λέγω γὰρ ὑμῖν ὅτι οὐ μὴ πίω ἀπὸ τοῦ γενήματος τῆς ἀμπέλου ἕως ὅτου ἡ βασιλεία τοῦ Θεοῦ ἔλθῃ. 
19  καὶ λαβὼν ἄρτον εὐχαριστήσας ἔκλασε καὶ ἔδωκεν αὐτοῖς λέγων· τοῦτό ἐστι τὸ σῶμά μου τὸ ὑπὲρ ὑμῶν διδόμενον· τοῦτο ποιεῖτε εἰς τὴν ἐμὴν ἀνάμνησιν. 
20  ὡσαύτως καὶ τὸ ποτήριον μετὰ τὸ δειπνῆσαι λέγων· τοῦτο τὸ ποτήριον ἡ καινὴ διαθήκη ἐν τῷ αἵματί μου, τὸ ὑπὲρ ὑμῶν ἐκχυνόμενον. 
21  πλὴν ἰδοὺ ἡ χεὶρ τοῦ παραδιδόντος με μετ᾿ ἐμοῦ ἐπὶ τῆς τραπέζης. 
22  καὶ ὁ μὲν Υἱὸς ἀνθρώπου πορεύεται κατὰ τὸ ὡρισμένο· πλὴν οὐαὶ τῷ ἀνθρώπῳ ἐκείνῳ δι᾿ οὗ παραδίδοται. 
23  καὶ αὐτοὶ ἤρξαντο συζητεῖν πρὸς ἑαυτοὺς τὸ τίς ἄρα εἴη ἐξ αὐτῶν ὁ τοῦτο μέλλων πράσσειν. 
24  ᾿Εγένετο δὲ καὶ φιλονεικία ἐν αὐτοῖς, τὸ τίς αὐτῶν δοκεῖ εἶναι μείζων. 
25  ὁ δὲ εἶπεν αὐτοῖς· οἱ βασιλεῖς τῶν ἐθνῶν κυριεύουσιν αὐτῶν, καὶ οἱ ἐξουσιάζοντες αὐτῶν εὐεργέται καλοῦνται. 
26  ὑμεῖς δὲ οὐχ οὕτως, ἀλλ᾿ ὁ μείζων ἐν ὑμῖν γινέσθω ὡς ὁ νεώτερος, καὶ ὁ ἡγούμενος ὡς ὁ διακονῶν. 
27  τίς γὰρ μείζων, ὁ ἀνακείμενος ἢ ὁ διακονῶν; οὐχὶ ὁ ἀνακείμενος; ἐγὼ δὲ εἰμι ἐν μέσῳ ὑμῶν ὡς ὁ διακονῶν. 
28  ὑμεῖς δέ ἐστε οἱ διαμεμενηκότες μετ᾿ ἐμοῦ ἐν τοῖς πειρασμοῖς μου· 
29  κἀγὼ διατίθεμαι ὑμῖν καθὼς διέθετό μοι ὁ πατήρ μου βασιλείαν, 
30  ἵνα ἐσθίητε καὶ πίνητε ἐπὶ τῆς τραπέζης μου ἐν τῇ βασιλείᾳ μου, καὶ καθήσεσθε ἐπὶ θρόνων κρίνοντες τὰς δώδεκα φυλὰς τοῦ ᾿Ισραήλ. 
31  Εἶπε δὲ ὁ Κύριος· Σίμων Σίμων, ἰδοὺ ὁ Σατανᾶς ἐξῃτήσατο ὑμᾶς τοῦ σινιάσαι ὡς τὸν σῖτον· 
32  ἐγὼ δὲ ἐδεήθην περὶ σοῦ ἵνα μὴ ἐκλίπῃ ἡ πίστις σου· καὶ σύ ποτε ἐπιστρέψας στήριξον τοὺς ἀδελφούς σου. 
33  ὁ δὲ εἶπεν αὐτῷ· Κύριε, μετὰ σοῦ ἕτοιμός εἰμι καὶ εἰς φυλακὴν καὶ εἰς θάνατον πορεύεσθαι. 
34  ὁ δὲ εἶπε· λέγω σοι, Πέτρε, οὐ φωνήσει σήμερον ἀλέκτωρ πρὶν ἢ τρίς με ἀπαρνήσῃ μὴ εἰδέναι με. 
35  Καὶ εἶπεν αὐτοῖς· ὅτε ἀπέστειλα ὑμᾶς ἄτερ βαλλαντίου καὶ πήρας καὶ ὑποδημάτων, μή τινος ὑστερήσατε; οἱ δὲ εἶπον· οὐθενός. 
36  εἶπεν δὲ αὐτοῖς· ἀλλὰ νῦν ὁ ἔχων βαλλάντιον ἀράτω, ὁμοίως καὶ πήραν, καὶ ὁ μὴ ἔχων πωλησάτω τὸ ἱμάτιον αὐτοῦ καὶ ἀγορασάτω μάχαιραν. 
37  λέγω γὰρ ὑμῖν ὅτι ἔτι τοῦτο τὸ γεγραμμένον δεῖ τελεσθῆναι ἐν ἐμοί, τὸ καὶ μετὰ ἀνόμων ἐλογίσθη· καὶ γὰρ τὸ περὶ ἐμοῦ τέλος ἔχει. 
38  οἱ δὲ εἶπον, Κύριε, ἰδοὺ μάχαιραι ὧδε δύο. ὁ δὲ εἶπεν αὐτοῖς· ἱκανόν ἐστι. 
39  Καὶ ἐξελθὼν ἐπορεύθη κατὰ τὸ ἔθος εἰς τὸ ὄρος τῶν ἐλαιῶν· ἠκολούθησαν δὲ αὐτῷ καὶ οἱ μαθηταί αὐτοῦ. 
40  γενόμενος δὲ ἐπὶ τοῦ τόπου εἶπεν αὐτοῖς· προσεύχεσθε μὴ εἰσελθεῖν εἰς πειρασμόν. 
41  καὶ αὐτὸς ἀπεσπάσθη ἀπ᾿ αὐτῶν ὡσεὶ λίθου βολήν καὶ θεὶς τὰ γόνατα προσηύχετο 
42  λέγων· πάτερ, εἰ βούλει παρενεγκεῖν τοῦτο τὸ ποτήριον ἀπ᾿ ἐμοῦ· πλὴν μὴ τὸ θέλημά μου, ἀλλὰ τὸ σὸν γινέσθω. 
43  ὤφθη δὲ αὐτῷ ἄγγελος ἀπ᾿ οὐρανοῦ ἐνισχύων αὐτόν. 
44  καὶ γενόμενος ἐν ἀγωνίᾳ ἐκτενέστερον προσηύχετο. ἐγένετο δὲ ὁ ἱδρὼς αὐτοῦ ὡσεὶ θρόμβοι αἵματος καταβαίνοντες ἐπὶ τὴν γῆν. 
45  καὶ ἀναστὰς ἀπὸ τῆς προσευχῆς, ἐλθὼν πρὸς τοὺς μαθητὰς εὗρεν αὐτοὺς κοιμωμένους ἀπὸ τῆς λύπης, 
46  καὶ εἶπεν αὐτοῖς· τί καθεύδετε; ἀναστάντες προσεύχεσθε, ἵνα μὴ εἰσέλθητε εἰς πειρασμόν. 
47  ῎Ετι δὲ αὐτοῦ λαλοῦντος ἰδοὺ ὄχλος, καὶ ὁ λεγόμενος ᾿Ιούδας, εἷς τῶν δώδεκα, προήρχετο αὐτῶν, καὶ ἤγγισε τῷ ᾿Ιησοῦ φιλῆσαι αὐτόν. 
48  ᾿Ιησοῦς δὲ εἶπεν αὐτῷ· ᾿Ιούδα, φιλήματι τὸν Υἱὸν τοῦ ἀνθρώπου παραδίδως; 
49  ἰδόντες δὲ οἱ περὶ αὐτὸν τὸ ἐσόμενον εἶπον αὐτῷ· Κύριε, εἰ πατάξομεν ἐν μαχαίρᾳ; 
50  καὶ ἐπάταξεν εἷς τις ἐξ αὐτῶν τὸν δοῦλον τοῦ ἀρχιερέως καὶ ἀφεῖλεν αὐτοῦ τὸ οὖς τὸ δεξιόν. 
51  ἀποκριθεὶς δὲ ὁ ᾿Ιησοῦς εἶπεν· ἐᾶτε ἕως τούτου· καὶ ἁψάμενος τοῦ ὠτίου αὐτοῦ ἰάσατο αὐτόν. 
52  εἶπε δὲ ᾿Ιησοῦς πρὸς τοὺς παραγενομένους ἐπ᾿ αὐτὸν ἀρχιερεῖς καὶ στρατηγοὺς τοῦ ἱεροῦ καὶ πρεσβυτέρους· ὡς ἐπὶ λῃστὴν ἐξεληλύθατε μετὰ μαχαιρῶν καὶ ξύλων; 
53  καθ᾿ ἡμέραν ὄντος μου μεθ᾿ ὑμῶν ἐν τῷ ἱερῷ οὐκ ἐξετείνατε τὰς χεῖρας ἐπ᾿ ἐμέ. ἀλλ᾿ αὕτη ἐστὶν ὑμῶν ἡ ὥρα καὶ ἡ ἐξουσία τοῦ σκότους. 
54  Συλλαβόντες δὲ αὐτὸν ἤγαγον καὶ εἰσήγαγον αὐτὸν εἰς τὸν οἶκον τοῦ ἀρχιερέως· ὁ δὲ Πέτρος ἠκολούθει μακρόθεν. 
55  ἀψάντων δὲ πῦρ ἐν μέσῳ τῆς αὐλῆς καὶ συγκαθισάντων αὐτῶν ἐκάθητο ὁ Πέτρος ἐν μέσῳ αὐτῶν. 
56  ἰδοῦσα δὲ αὐτὸν παιδίσκη τις καθήμενον πρὸς τὸ φῶς καὶ ἀτενίσασα αὐτῷ εἶπε· καὶ οὗτος σὺν αὐτῷ ἦν. 
57  ὁ δὲ ἠρνήσατο λέγων· γύναι, οὐκ οἶδα αὐτόν. 
58  καὶ μετὰ βραχὺ ἕτερος ἰδὼν αὐτὸν ἔφη· καὶ σὺ ἐξ αὐτῶν εἶ. ὁ δὲ Πέτρος εἶπεν· ἄνθρωπε, οὐκ εἰμί. 
59  καὶ διαστάσης ὡσεὶ ὥρας μιᾶς ἄλλος τις διϊσχυρίζετο λέγων· ἐπ᾿ ἀληθείας καὶ οὗτος μετ᾿ αὐτοῦ ἦν· καὶ γὰρ Γαλιλαῖός ἐστιν. 
60  εἶπε δὲ ὁ Πέτρος· ἄνθρωπε, οὐκ οἶδα ὃ λέγεις. καὶ παραχρῆμα, ἔτι λαλοῦντος αὐτοῦ, ἐφώνησεν ἀλέκτωρ. 
61  καὶ στραφεὶς ὁ Κύριος ἐνέβλεψε τῷ Πέτρῳ, καὶ ὑπεμνήσθη ὁ Πέτρος τοῦ λόγου τοῦ Κυρίου, ὡς εἶπεν αὐτῷ ὅτι πρὶν ἀλέκτορα φωνῆσαι ἀπαρνήσῃ με τρίς. 
62  καὶ ἐξελθὼν ἔξω ὁ Πέτρος ἔκλαυσε πικρῶς. 
63  Καὶ οἱ ἄνδρες οἱ συνέχοντες τὸν ᾿Ιησοῦν ἐνέπαιζον αὐτῷ δέροντες, 
64  καὶ περικαλύψαντες αὐτὸν ἔτυπτον αὐτοῦ τὸ πρόσωπον καὶ ἐπηρώτων αὐτὸν λέγοντες· προφήτευσον τίς ἐστιν ὁ παίσας σε; 
65  καὶ ἕτερα πολλὰ βλασφημοῦντες ἔλεγον εἰς αὐτόν. 
66  Καὶ ὡς ἐγένετο ἡμέρα, συνήχθη τὸ πρεσβυτέριον τοῦ λαοῦ, ἀρχιερεῖς τε καὶ γραμματεῖς, καὶ ἀνήγαγον αὐτὸν εἰς τὸ συνέδριον ἑαυτῶν λέγοντες· 
67  εἰ σὺ εἶ ὁ Χριστός, εἰπὲ ἡμῖν. εἶπε δὲ αὐτοῖς· ἐὰν ὑμῖν εἴπω, οὐ μὴ πιστεύσητε, 
68  ἐὰν δὲ καὶ ἐρωτήσω, οὐ μὴ ἀποκριθῆτε μοι ἢ ἀπολύσητε· 
69  ἀπὸ τοῦ νῦν ἔσται ὁ Υἱὸς τοῦ ἀνθρώπου καθήμενος ἐκ δεξιῶν τῆς δυνάμεως τοῦ Θεοῦ. 
70  εἶπον δὲ πάντες· σὺ οὖν εἶ ὁ υἱὸς τοῦ Θεοῦ; ὁ δὲ πρὸς αὐτοὺς ἔφη· ὑμεῖς λέγετε ὅτι ἐγώ εἰμι. 
71  οἱ δὲ εἶπον· τί ἔτι χρείαν ἔχομεν μαρτυρίας; αὐτοὶ γὰρ ἠκούσαμεν ἀπὸ τοῦ στόματος αὐτοῦ. 
Lucas 22 Hebraico – Grego

Lucas Capítulo 22 ARC

Planos para matar Jesus

1 – Estava, pois, perto a Festa dos Pães Asmos, chamada de Páscoa.
2 – E os principais dos sacerdotes e os escribas andavam procurando como o matariam, porque temiam o povo.
3 – Entrou, porém, Satanás em Judas, que tinha por sobrenome Iscariotes, o qual era do número dos doze.
4 – E foi e falou com os principais dos sacerdotes e com os capitães de como lho entregaria,
5 – os quais se alegraram e convieram em lhe dar dinheiro.
6 – E ele concordou e buscava oportunidade para lho entregar sem alvoroço.

A Ceia do Senhor – Compare com Lucas 22 Hebraico – Grego
7 – Chegou, porém, o dia da Festa dos Pães Asmos, em que importava sacrificar a Páscoa.
8 – E mandou a Pedro e a João, dizendo: Ide, preparai-nos a Páscoa, para que a comamos.
9 – E eles lhe perguntaram: Onde queres que a preparemos?
10 – E ele lhes disse: Eis que, quando entrardes na cidade, encontrareis um homem levando um cântaro de água; segui-o até à casa em que ele entrar.
11 – E direis ao pai de família da casa: O mestre te diz: Onde está o aposento em que hei de comer a Páscoa com os meus discípulos?
12 – Então, ele vos mostrará um grande cenáculo mobilado; aí fazei os preparativos.
13 – E, indo eles, acharam como lhes havia sido dito; e prepararam a Páscoa.
14 – E, chegada a hora, pôs-se à mesa, e, com ele, os doze apóstolos.
15 – E disse-lhes: Desejei muito comer convosco esta Páscoa, antes que padeça,
16 – porque vos digo que não a comerei mais até que ela se cumpra no Reino de Deus.
17 – E, tomando o cálice e havendo dado graças, disse: Tomai-o e reparti-o entre vós,
18 – porque vos digo que já não beberei do fruto da vide, até que venha o Reino de Deus.
19 – E, tomando o pão e havendo dado graças, partiu-o e deu-lho, dizendo: Isto é o meu corpo, que por vós é dado; fazei isso em memória de mim.
20 – Semelhantemente, tomou o cálice, depois da ceia, dizendo: Este cálice é o NovoTestamento no meu sangue, que é derramado por vós.
21 – Mas eis que a mão do que me trai está comigo à mesa.
22 – E, na verdade,o Filho do Homem vai segundo o que está determinado; mas ai daquele homem por quem é traído!
23 – E começaram a perguntar entre si qual deles seria o que havia de fazer isso.
24 – E houve também entre eles contenda sobre qual deles parecia ser o maior.
25 – E ele lhes disse: Os reis dos gentios dominam sobre eles, e os que têm autoridade sobre eles são chamados benfeitores.
26 – Mas não sereis vós assim; antes, o maior entre vós seja como o menor; e quem governa, como quem serve.
27 – Pois qual é maior: quem está à mesa ou quem serve? Porventura, não é quem está à mesa? Eu, porém, entre vós, sou como aquele que serve.
28 – E vós sois os que tendes permanecido comigo nas minhas tentações.
29 – E eu vos destino o Reino, como meu Pai mo destinou,
30 – para que comais e bebais à minha mesa no meu Reino e vos assenteis sobre tronos, julgando as doze tribos de Israel.
31 – Disse também o Senhor: Simão, Simão, eis que Satanás vos pediu para vos cirandar como trigo.
32 – Maseu roguei por ti, para que a tua fé não desfaleça; e tu, quando te converteres, confirma teus irmãos.
33 – E ele lhe disse: Senhor, estou pronto a ir contigo até à prisão e à morte.
34 – Mas ele disse: Digo-te, Pedro, que não cantará hoje o galo antes que três vezes negues que me conheces.
35 – E disse-lhes: Quando vos mandei sem bolsa, alforje ou sandálias, faltou-vos, porventura, alguma coisa? Eles responderam: Nada.
36 – Disse-lhes, pois: Mas, agora, aquele que tiver bolsa, tome-a, como também o alforje; e o que não tem espada, venda a sua veste e compre-a;
37 – porquanto vos digo que importa que em mim se cumpra aquilo que está escrito: E com os malfeitores foi contado. Porque o que está escrito de mim terá cumprimento.
38 – E eles disseram: Senhor, eis aqui duas espadas. E ele lhes disse: Basta.

Monte das oliveiras – Compare com Lucas 22 Hebraico – Grego
39 – E, saindo, foi, como costumava, para o monte das Oliveiras; e também os seus discípulos o seguiram.
40 – E, quando chegou àquele lugar, disse-lhes: Orai, para que não entreis em tentação.
41 – E apartou-se deles cerca de um tiro de pedra; e, pondo-se de joelhos, orava,
42 – dizendo: Pai, se queres, passa de mim este cálice;todavia, não se faça a minha vontade, mas a tua.
43 – E apareceu-lhe um anjo do céu, que o confortava.
44 – E, posto em agonia, orava mais intensamente. E o seu suor tornou-se em grandes gotas de sangue que corriam até ao chão.
45 – E, levantando-se da oração, foi ter com os seus discípulos e achou-os dormindo de tristeza.
46 – E disse-lhes: Por que estais dormindo? Levantai-vos, e orai para que não entreis em tentação.
Jesus é preso – Compare com Lucas 22 Hebraico – Grego
47 – E, estando ele ainda a falar, surgiu uma multidão; e um dos doze, que se chamava Judas, ia adiante dela e chegou-se a
Jesus para o beijar.
48 – E Jesus lhe disse: Judas, com um beijo trais o Filho do Homem?
49 – E, vendo os que estavam com ele o que ia suceder, disseram-lhe: Senhor, feriremos à espada?
50 – E um deles feriu o servo do sumo sacerdote e cortou-lhe a orelha direita.
51 – E, respondendo Jesus, disse: Deixai-os; basta. E, tocando-lhe a orelha, o curou.
52 – E disse Jesus aos principais dos sacerdotes, e capitães do templo, e anciãos que tinham ido contra ele: Saístes com espadas e porretes, como para deter um salteador?
53 – Tenho estado todos os dias convosco no templo e não estendestes as mãos contra mim, mas esta é a vossa hora e o poder das trevas.

Pedro nega Jesus – Compare com Lucas 22 Hebraico – Grego
54 – Então, prendendo-o, o levaram e o meteram em casa do sumo sacerdote. E Pedro seguia-o de longe.
55 – E, havendo-se acendido fogo no meio do pátio, estando todos sentados, assentou-se Pedro entre eles.
56 – E como certa criada, vendo-o estar assentado ao fogo, pusesse os olhos nele, disse: Este também estava com ele.
57 – Porém, ele negou-o, dizendo: Mulher, não o conheço.
58 – E, um pouco depois, vendo-o outro, disse: Tu és também deles. Mas Pedro disse: Homem, não sou.
59 – E, passada quase uma hora, um outro afirmava, dizendo: Também este verdadeiramente estava com ele, pois também é galileu.
60 – E Pedro disse: Homem, não sei o que dizes. E logo, estando ele ainda a falar, cantou o galo.
61 – E, virando-se o Senhor, olhou para Pedro, e Pedro lembrou-se da palavra do Senhor, como lhe tinha dito: Antes que o galo cante hoje, me negarás três vezes.
62 – E, saindo Pedro para fora, chorou amargamente.

Os soldados zombam de Jesus – Compare com Lucas 22 Hebraico – Grego
63 – E os homens que detinham Jesus zombavam dele, ferindo-o.
64 – E, vendando-lhe os olhos, feriam-no no rosto e perguntavam-lhe, dizendo: Profetiza-nos: quem é que te feriu?
65 – E outras muitas coisas diziam contra ele, blasfemando.
Jesus é julgado no Sinédrio
66 – E logo que foi dia, ajuntaram-se os anciãos do povo, e os principais dos sacerdotes, e os escribas, e o conduziram ao seu concílio,
67 – e lhe perguntaram: Se tu és o Cristo, dize-nos. Ele replicou: Se vo-lo disser, não o crereis;
68 – e também, se vos perguntar, não me respondereis, nem me soltareis.
69 – Desde agora, o Filho do Homem se assentará à direita do poder de Deus.
70 – E disseram todos: Logo, és tu o Filho de Deus? E ele lhes disse: Vós dizeis que eu sou.
71 – Então, disseram: De que mais testemunho necessitamos? Pois nós mesmos o ouvimos da sua boca.
Lucas 22 Hebraico – Grego

Todos os Capítulos de Lucas

Views: 75