Lucas 21 Hebraico - Grego Koinê

Lucas 21 Hebraico – Grego Koinê – ARC

Lucas 21 Hebraico

1 וַיִּשָׂא אֶת־עֵינָיו וַיַּרְא עֲשִׁירֵי־עָם נֹתְנִים מַתְּנַת יָדָם אֶל־אֲרוֹן הָאוֹצָר׃
2 וְאִשָּׁה אַלְמָנָה עֲנִיָּה רָאָה נֹתֶנֶת בּוֹ שְׁתַּיִם פְּרוּטוֹת׃
3 וַיֹּאמַר אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם הָאַלְמָנָה הָעֲנִיָּה הַזֹּאת נָתְנָה יוֹתֵר מִכֻּלָּם׃
4 כִּי כָל־אֵלֶּה נָתְנוּ לֵאלֹהִים מַתְּנַת יָדָם מִמּוֹתָרָם וְהִיא מִמַּחְסֹרָהּ נָתְנָה אֶת־כָּל־אֲשֶׁר לָהּ אֵת כָּל־מִחְיָתָהּ׃
5 אָז נִדְבְּרוּ אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ כִּי נֶאְדָּר הַהֵיכָל בַּאֲבָנִים יָפוֹת וּנְדָבוֹת יְקָרוֹת׃
6 וַיֹּאמַר הֲרֹאִים אַתֶּם אֵלֶּה הִנֵּה יָמִים בָּאִים וְלֹא תִשָּׁאֵר פֹּה אֶבֶן עַל־אֶבֶן אֲשֶׁר לֹא תֻתָּץ׃
7 וַיִּשְׁאֲלוּ אֹתוֹ לֵאמֹר רַבֵּנוּ מָתַי תִּקְרֶינָה אֵלֶּה וּמָה אוֹת לְעֵת בֹּאָן׃
8 וַיֹּאמַר הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן־יַתְעֶה אֶתְכֶם אִישׁ כִּי רַבִּים יָבֹאוּ בִשְׁמִי לֵאמֹר אֲנִי הוּא וְקָרוֹב הַמּוֹעֵד לָבֹא אַל־תֵּלְכוּ אַחֲרֵיהֶם׃
9 וְכִי־תִשְׁמְעוּ קְרָבוֹת וּפְרָצוֹת אַל־תֵּחַתּוּ כִּי אֵלֶּה תִּהְיֶינָה רִאשׁוֹנָה וְעוֹד לֹא הַקֵּץ׃
10 וַיּוֹסֶף לְדַבֵּר אֲלֵיהֶם הִנֵּה גּוֹי יָקוּם עַל־גּוֹי וּמַמְלָכָה עַל־מַמְלָכָה׃
11 וְהָאָרֶץ תִּגְעַשׁ תִּרְעַשׁ מֵעֲבָרֶיהָ מִזֶּה וּמִזֶּה וְרָעָב יָבֹא וָדָבֶר וּמֹפְתִים גְּדוֹלִים וְנוֹרָאִים מִן־הַשָּׁמָיִם׃
12 וּבְטֶרֶם יָבֹאוּ כָל־אֵלֶּה יִשְׁלְחוּ בָכֶם מְנַדֵּיכֶם יָד וְרָדְפוּ אֶתְכֶם וְהִסְגִּירוּכֶם לְבָתֵּי הַכְּנֵסֶת וּלְבָתֵּי כְלָאִים וְהוֹבִילוּ אֶתְכֶם לִפְנֵי מְלָכִים וּמֹשְׁלִים לְמַעַן שְׁמִי׃
13 וְזֹאת תִּהְיֶה לְעֵדוּת לָכֶם׃
14 עַל־כֵּן שִׂימוּ עַל־לִבְּכֶם לְבִלְתִּי הָכֵן מֵרֹאשׁ מַה תָּשִׁיבוּ לְהַצְדִּיק נַפְשְׁכֶם׃
15 כִּי אָנֹכִי אֶתֵּן לָכֶם פֶּה וְחָכְמָה עַד אֲשֶׁר כָּל־מִתְקוֹמְמֵיכֶם לֹא יוּכְלוּ לַעֲמֹד לִפְנֵיכֶם וְלָשִׂים לְאַל מִלֵּיכֶם׃
16 וְאַף אַתֶּם תִּמָּסְרוּ עַל־יְדֵי אָבוֹת וְאַחִים וּקְרוֹבִים וְרֵעִים וְגַם־יָמִיתוּ מִכֶּם׃
17 וְאַתֶּם שְׂנוּאִים תִּהְיוּ לְכָל־אָדָם לְמַעַן שְׁמִי׃
18 בְּכָל־זֹאת לֹא יִפֹּל מִשַּׂעֲרַת רֹאשְׁכֶם אָרְצָה׃
19 בְּהַאֲרִיךְ רוּחֲכֶם אֶת־נַפְשְׁכֶם תִּשְׁמֹרוּ׃
20 וְכַאֲשֶׁר תִּרְאוּ אֶת־יְרוּשָׁלַיִם כִּי תַחֲנֶה עָלֶיהָ מַחֲנֶה מִסָּבִיב יָדֹעַ תֵּדְעוּ כִּי שִׁמְמֻתָהּ בָּאָה׃
21 אָז אֵלֶּה אֲשֶׁר בִּיהוּדָה יָנוּסוּ אֶל־הֶהָרִים וַאֲשֶׁר בְּתוֹךְ הָעִיר יִבְרְחוּ מִמֶּנָה וְאֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה בַּל־יָבֹאוּ בָהּ׃
22 כִּי־יְמֵי נְקָמָה הֵם לְמַלְּאֹת כָּל־דְבַר הַכָּתוּב׃
23 אוֹי לֶהָרוֹת וְלַמֵּינִיקוֹת בַּיָּמִים הָהֵמָּה כִּי צָרָה גְדוֹלָה תִּהְיֶה בָאָרֶץ וְקֶצֶף עַל־הָעָם הַזֶּה׃
24 וְנָפְלוּ לְפִי־חֶרֶב וְהָגְלוּ אֶל־כָּל־הָעַמִּים וִירוּשָׁלַיִם תִּהְיֶה לְמִרְמַס הַגּוֹיִם עַד אֲשֶׁר־תִּמָלֶאנָה עִתּוֹת הַגּוֹיִם׃ Lucas 21 Hebraico – Grego
25 וּמוֹפְתִים יִנָּתְנוּ בַּשֶּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ וְכוֹכָבִים וְהַגּוֹיִם יֵחַתּוּ בָאָרֶץ וּמְבוּכָה תָבֹא עֲלֵיהֶם מִשְּׁאוֹן הַיָּם וּמִשְׁבָּרָיו׃
26 וּבְנֵי־אָדָם נַפְשָׁם תִּתְעַטֵּף עֲלֵיהֶם מִפַּחַד וּמֵעֲתִידֹת לָבֹא בְּתֵבֵל אָרְצָה כִּי־מוֹסְדוֹת הַשָּׁמַיִם יִרְגָּזוּ׃
27 וְאָז יִרְאוּ אֶת־בֶּן־הָאָדָם בָּא בֶּעָנָן בְּעֹז וּבְהָדָר גָּדוֹל׃
28 וּכְהָחֵל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לָקוּם תִּתְעוֹדְדוּ וְתָרִימוּ רֹאשׁ כִּי פְדוּת־נַפְשְׁכֶם קְרוֹבָה׃
29 וַיִּשָּׂא אֲלֵיהֶם מְשָׁלוֹ הִתְבּוֹנְנוּ בִתְאֵנָה וּבְכָל־עֲצֵי הַשָּׂדֶה׃
30 כַּאֲשֶׁר יוֹצִיאוּ פֶרַח תַּבִּיטוּ וְתָבִינוּ בְנַפְשְׁכֶם כִּי קָרוֹב הַקָּיִץ׃
31 וְכֵן גַּם־אַתֶּם כַּאֲשֶׁר תִּרְאוּ כִּי קָמוּ כָּל־אֵלֶּה יָדֹעַ תֵּדְעוּ כִּי קְרוֹבָה מַלְכוּת הָאֱלֹהִים׃
32 אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם כִּי לֹא יַעֲבֹר הַדּוֹר הַזֶּה עַד אֲשֶׁר יָקוּמוּ כָּל־אֵלֶּה׃
33 הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ יַעֲבֹרוּ וּדְבָרַי לֹא יַעֲבֹרוּן׃
34 אַךְ הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן־יִטְפַּשׁ לִבְּכֶם מֵרֹב מִשְׁתֶּה וְשִׁכָּרוֹן אוֹ מִדַּאֲגוֹת מַחֲסֹרֵי הַחַיִּים וּלְפֶתַע פִּתְאֹם יָבֹא עֲלֵיכֶם הַיּוֹם הַהוּא׃
35 כִּי כְּפַח יָקוּשׁ יִפֹּל עַל כָּל־ישְׁבֵי הָאָרֶץ׃
36 עַל־כֵּן הִתְעוֹרְרוּ וְהַעְתִּירוּ תָמִיד לְהִנָּתֵן לָכֶם דֵּי־כֹחַ לְהִמָּלֵט מִכָּל־פֶּגַע הַבָּא וְלַעֲמֹד הָכֵן לִפְנֵי בֶן־הָאָדָם׃
37 וַיְהִי יוֹם יוֹם מִשְׁפָּטוֹ לְלַמֵּד בַּהֵיכָל וּבַלַּיְלָה יָצָא לָלוּן בָּהָר הוּא הַר הַזֵּיתִים׃
38 וְכָל־הָעָם הִשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וַיָּבֹאוּ אֵלָיו לְבֵית־הַמִּקְדָּשׁ לִשְׁמֹעַ אֹתוֹ׃
Lucas 21 Hebraico – Grego

Lucas 21 Grego Koinê

1 ᾿Αναβλέψας δὲ εἶδε τοὺς βάλλοντας τὰ δῶρα αὐτῶν εἰς τὸ γαζοφυλάκιον πλουσίους·
2 εἶδε δέ τινα χήραν πενιχρὰν βάλλουσαν ἐκεῖ δύο λεπτὰ,
3 καὶ εἶπεν· ἀληθῶς λέγω ὑμῖν ὅτι ἡ χήρα ἡ πτωχὴ αὕτη πλεῖον πάντων ἔβαλεν·
4 πάντες γὰρ οὗτοι ἐκ τοῦ περισσεύοντος αὐτοῖς ἔβαλον εἰς τὰ δῶρα τοῦ Θεοῦ, αὕτη δὲ ἐκ τοῦ ὑστερήματος αὐτῆς ἅπαντα τὸν βίον ὃν εἶχεν ἔβαλε.
5 Καί τινων λεγόντων περὶ τοῦ ἱεροῦ ὅτι λίθοις καλοῖς καὶ ἀναθήμασι κεκόσμηται, εἶπε·
6 Ταῦτα ἃ θεωρεῖτε, ἐλεύσονται ἡμέραι ἐν αἷς οὐκ ἀφεθήσεται λίθος ἐπὶ λίθῳ ὃς οὐ καταλυθήσεται.
7 ᾿Επηρώτησαν δὲ αὐτὸν λέγοντες· διδάσκαλε, πότε οὖν ταῦτα ἔσται, καὶ τί τὸ σημεῖον ὅταν μέλλῃ ταῦτα γίνεσθαι;
8 ὁ δὲ εἶπε· βλέπετε μὴ πλανηθῆτε· πολλοὶ γὰρ ἐλεύσονται ἐπὶ τῷ ὀνόματί μου λέγοντες· ὅτι ἐγώ εἰμι καί ὁκαιρὸς ἤγγικε. μὴ οὖν πορευθῆτε ὀπίσω αὐτῶν.
9 ὅταν δὲ ἀκούσητε πολέμους καὶ ἀκαταστασίας, μὴ πτοηθῆτε· δεῖ γὰρ ταῦτα γενέσθαι πρῶτον, ἀλλ᾿ οὐκ εὐθέως τὸ τέλος.
10 τότε ἔλεγεν αὐτοῖς· ἐγερθήσεται ἔθνος ἐπὶ ἔθνος καὶ βασιλεία ἐπὶ βασιλείαν,
11 σεισμοί τε μεγάλοι κατὰ τόπους καὶ λιμοὶ καὶ λοιμοὶ ἔσονται, φόβητρά τε καὶ σημεῖα ἀπ᾿ οὐρανοῦ μεγάλα ἔσται.
12 πρὸ δὲ τούτων πάντων ἐπιβαλοῦσιν ἐφ᾿ ὑμᾶς τὰς χεῖρας αὐτῶν καὶ διώξουσι, παραδιδόντες εἰς τὰς συναγωγὰς καὶ φυλακάς, ἀγομένους ἐπὶ βασιλεῖς καὶ ἡγεμόνας ἕνεκεν τοῦ ὀνόματός μου·
13 ἀποβήσεται δὲ ὑμῖν εἰς μαρτύριον.
14 θέσθε οὖν εἰς τὰς καρδίας ὑμῶν μὴ προμελετᾶν ἀπολογηθῆναι·
15 ἐγὼ γὰρ δώσω ὑμῖν στόμα καὶ σοφίαν, ᾗ οὐ δυνήσονται ἀντειπεῖν οὐδὲ ἀντιστῆναι πάντες οἱ ἀντικείμενοι ὑμῖν.
16 παραδοθήσεσθε δὲ καὶ ὑπὸ γονέων καὶ ἀδελφῶν καὶ συγγενῶν καὶ φίλων, καὶ θανατώσουσιν ἐξ ὑμῶν,
17 καὶ ἔσεσθε μισούμενοι ὑπὸ πάντων διὰ τὸ ὄνομά μου·
18 καὶ θρὶξ ἐκ τῆς κεφαλῆς ὑμῶν οὐ μὴ ἀπόληται·
19 ἐν τῇ ὑπομονῇ ὑμῶν κτήσασθε τὰς ψυχὰς ὑμῶν.
20 ῞Οταν δὲ ἴδητε κυκλουμένην ὑπὸ στρατοπέδων τὴν ῾Ιερουσαλήμ, τότε γνῶτε ὅτι ἤγγικεν ἡ ἐρήμωσις αὐτῆς.
21 τότε οἱ ἐν τῇ ᾿Ιουδαίᾳ φευγέτωσαν εἰς τὰ ὄρη, καὶ οἱ ἐν μέσῳ αὐτῆς ἐκχωρείτωσαν, καὶ οἱ ἐν ταῖς χώραις μὴ εἰσερχέσθωσαν εἰς αὐτήν,
22 ὅτι ἡμέραι ἐκδικήσεως αὗταί εἰσι τοῦ πλησθῆναι πάντα τὰ γεγραμμένα.
23 οὐαὶ δὲ ταῖς ἐν γαστρὶ ἐχούσαις καὶ ταῖς θηλαζούσαις ἐν ἐκείναις ταῖς ἡμέραις· ἔσται γὰρ ἀνάγκη μεγάλη ἐπὶ τῆς γῆς καὶ ὀργὴ τῷ λαῷ τούτῳ,
24 καὶ πεσοῦνται στόματι μαχαίρας, καὶ αἰχμαλωτισθήσονται εἰς πάντα τὰ ἔθνη, καὶ ῾Ιερουσαλὴμ ἔσται πατουμένη ὑπὸ ἐθνῶν ἄχρι πληρωθῶσι καιροὶ ἐθνῶν.
25 Καὶ ἔσται σημεῖα ἐν ἡλίῳ καὶ σελήνῃ καὶ ἄστροις, καὶ ἐπὶ τῆς γῆς συνοχὴ ἐθνῶν ἐν ἀπορίᾳ ἠχούσης θαλάσσης καὶ σάλου,
26 ἀποψυχόντων ἀνθρώπων ἀπὸ φόβου καὶ προσδοκίας τῶν ἐπερχομένων τῇ οἰκουμένῃ· αἱ γὰρ δυνάμεις τῶν οὐρανῶν σαλευθήσονται.
27 καὶ τότε ὄψονται τὸν Υἱὸν τοῦ ἀνθρώπου ἐρχόμενον ἐν νεφέλῃ μετὰ δυνάμεως καὶ δόξης πολλῆς.
28 ἀρχομένων δὲ τούτων γίνεσθαι ἀνακύψατε καὶ ἐπάρατε τὰς κεφαλὰς ὑμῶν, διότι ἐγγίζει ἡ ἀπολύτρωσις ὑμῶν.
29 Καὶ εἶπε παραβολὴν αὐτοῖς· ἴδετε τὴν συκῆν καὶ πάντα τὰ δένδρα·
30 ὅταν προβάλωσιν ἤδη, βλέποντες ἀφ᾿ ἑαυτῶν γινώσκετε ὅτι ἐγγὺς τὸ θέρος ἐστίν·
31 οὕτω καὶ ὑμεῖς, ὅταν ἴδητε ταῦτα γινόμενα, γινώσκετε ὅτι ἐγγύς ἐστιν ἡ βασιλεία τοῦ Θεοῦ.
32 ἀμὴν λέγω ὑμῖν ὅτι οὐ μὴ παρέλθῃ ἡ γενεὰ αὕτη ἕως ἂν πάντα γένηται.
33 ὁ οὐρανὸς καὶ ἡ γῆ παρελεύσονται, οἱ δὲ λόγοι μου οὐ μὴ παρέλθωσι.
34 Προσέχετε δὲ ἑαυτοῖς μήποτε βαρηθῶσιν ὑμῶν αἱ καρδίαι ἐν κραιπάλῃ καὶ μέθῃ καὶ μερίμναις βιωτικαῖς, καὶ αἰφνίδιος ἐφ᾿ ὑμᾶς ἐπιστῇ ἡ ἡμέρα ἐκείνη·
35 ὡς παγὶς γὰρ ἐπεισελεύσεται ἐπὶ πάντας τοὺς καθημένους ἐπὶ πρόσωπον πάσης τῆς γῆς.
36 ἀγρυπνεῖτε οὐν ἐν παντὶ καιρῷ δεόμενοι ἵνα καταξιωθῆτε ἐκφυγεῖν ταῦτα πάντα τὰ μέλλοντα γίνεσθαι καὶ σταθῆναι ἔμπροσθεν τοῦ Υἱοῦ τοῦ ἀνθρώπου.
37 ῏Ην δὲ τὰς ἡμέρας ἐν τῷ ἱερῷ διδάσκων, τὰς δὲ νύκτας ἐξερχόμενος ηὐλίζετο εἰς τὸ ὄρος τὸ καλούμενον ἐλαιῶν·
38 καὶ πᾶς ὁ λαὸς ὤρθριζε πρὸς αὐτὸν ἐν τῷ ἱερῷ ἀκούειν αὐτοῦ.
Lucas 21 Hebraico – Grego

Lucas Capítulo 21 ARC

A oferta da viuva pobre

1 – E, olhando ele, viu os ricos lançarem as suas ofertas na arca do tesouro;
2 – e viu também uma pobre viúva lançar ali duas pequenas moedas;
3 – e disse: Em verdade vos digo que lançou mais do que todos esta pobre viúva,
4 – porque todos aqueles deram como ofertas de Deus do que lhes sobeja; mas esta, da sua pobreza, deu todo o sustento que tinha.

Predições sobre a destruição de Jerusalém e do fim
5 – E, dizendo alguns a respeito do templo, que estava ornado de formosas pedras e dádivas, disse:
6 – Quanto a estas coisas que vedes, dias virão em que se não deixará pedra sobre pedra que não seja derribada.
7 – E perguntaram-lhe, dizendo: Mestre, quando serão, pois, essas coisas? E que sinal haverá quando isso estiver para acontecer?
8 – Disse, então, ele: Vede que não vos enganem, porque virão muitos em meu nome, dizendo: Sou eu, e o tempo está próximo; não vades, portanto, após eles.
9 – E, quando ouvirdes de guerras e sedições, não vos assusteis. Porque é necessário que isso aconteça primeiro, mas o fim não será logo.
10 – Então, lhes disse: Levantar-se-á nação contra nação, e reino, contra reino;
11 – e haverá, em vários lugares, grandes terremotos, e fomes, e pestilências; haverá também coisas espantosas e grandes sinais do céu.
12 – Mas, antes de todas essas coisas, lançarão mão de vós e vos perseguirão, entregando-vos às sinagogas e às prisões e conduzindo-vos à presença de reis e governadores, por amor do meu nome.
13 – E vos acontecerá isso para testemunho.
14 – Proponde, pois, em vosso coração não premeditar como haveis de responder,
15 – porque eu vos darei boca e sabedoria a que não poderão resistir, nem contradizer todos quantos se vos opuserem.
16 – E até pelos pais, e irmãos, e parentes, e amigos sereis entregues; e matarão alguns de vós.
17 – E de todos sereis odiados por causa do meu nome.
18 – Mas não perecerá um único cabelo da vossa cabeça.
19 – Na vossa paciência, possuí a vossa alma.
20 – Mas, quando virdes Jerusalém cercada de exércitos, sabei, então, que é chegada a sua desolação.
21 – Então, os que estiverem na Judeia, que fujam para os montes; os que estiverem no meio da cidade, que saiam; e, os que estiverem nos campos, que não entrem nela.
22 – Porque dias de vingança são estes, para que se cumpram todas as coisas que estão escritas.
23 – Mas ai das grávidas e das que criarem naqueles dias! Porque haverá grande aflição na terra e ira sobre este povo.
24 – E cairão a fio de espada e para todas as nações serão levados cativos; e Jerusalém será pisada pelos gentios, até que os tempos dos gentios se completem.
25 – E haverá sinais no sol, e na lua, e nas estrelas, e, na terra, angústia das nações, em perplexidade pelo bramido do mar e das ondas;
26 – homens desmaiando de terror, na expectação das coisas que sobrevirão ao mundo, porquanto os poderes do céu serão abalados.
27 – E, então, verão vir o Filho do Homem numa nuvem, com poder e grande glória.
28 – Ora, quando essas coisas começarem a acontecer, olhai para cima e levantai a vossa cabeça, porque a vossa redenção está próxima.
29 – E disse-lhes uma parábola: Olhai para a figueira e para todas as árvores.
30 – Quando já começam a brotar, vós sabeis por vós mesmos, vendo-as, que perto está já o verão.
31 – Assim também vós, quando virdes acontecer essas coisas, sabei que o Reino de Deus está perto.
32 – Em verdade vos digo que não passará esta geração até que tudo aconteça.
33 – Passará o céu e a terra, mas as minhas palavras não hão de passar.

Sobre estar vigilantes – Compare com Lucas 21 Hebraico – Grego
34 – E olhai por vós, para que não aconteça que o vosso coração se carregue de glutonaria, de embriaguez, e dos cuidados da vida, e venha sobre vós de improviso aquele dia.
35 – Porque virá como um laço sobre todos os que habitam na face de toda a terra.
36 – Vigiai, pois, em todo o tempo, orando, para que sejais havidos por dignos de evitar todas essas coisas que hão de acontecer e de estar em pé diante do Filho do Homem.
37 – E, de dia, ensinava no templo e, à noite, saindo, ficava no monte chamado das Oliveiras.
38 – E todo o povo ia ter com ele ao templo, de manhã cedo, para o ouvir.
Lucas 21 Hebraico – Grego

Todos os Capítulos de Lucas