João 16 Hebraico - Grego Koinê

João 16 Hebraico – Grego Koinê – ARC

João 16 Hebraico

1 אֶת־אֵלֶּה דִּבַּרְתִּי אֲלֵיכֶם לְמַעַן לֹא תִכָּשֵׁלוּ׃
2 הֵם יְנַדּוּ אֶתְכֶם מִתּוֹךְ הַקָּהָל וְאַף הִגִּיעַ הַזְּמָן אֲשֶׁר כָּל־הֹרֵג אֶתְכֶם יַחֲשֹׁב בְּלִבּוֹ כִּי קָרְבָּן הוּא מַקְרִיב לֵאלֹהִים׃
3 וְאֶת־אֵלֶּה יַעֲשׂוּ לָכֶם כִּי גַּם־אֶת־אָבִי וְגַם־אֹתִי לֹא יָדָעוּ׃
4 וָאַגִּיד לָכֶם אֶת־אֵלֶּה לְמַעַן תִּזְכְּרוּ אֹתָם בְּעִתָּם כִּי אֲנִי הַמְדַבֵּר אֲלֵיכֶם וְלֹא הִקְדַּמְתִּי לְהַגִּיד לָכֶם כָּל־זֶה מֵרֹאשׁ בַּעֲבוּר כִּי הָיִיתִי עִמָּכֶם׃
5 וְעַתָּה הִנְּנִי הֹלֵךְ אֶל־שֹׁלְחִי וְאֵין עוֹד אִישׁ מִכֶּם שֹׁאֵל אֹתִי אָנָה אַתָּה הֹלֵךְ׃
6 רַק לִבְּכֶם מָלֵא עֶצֶב בְּדַבְּרִי אֲלֵיכֶם הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה׃
7 אוּלָם אֱמֶת אַגִּיד לָכֶם כִּי טוֹב לָכֶם אֲשֶׁר אֵלֵךְ כִּי אִם־לֹא אֵלֵךְ לֹא־יָבֹא הַמֵּלִיץ אֲלֵיכֶם וְכִי־אֵלֵךְ אֶשְׁלָחֶנּוּ אֲלֵיכֶם׃
8 וְהוּא בְּבֹאוֹ יוֹכַח אֶת־הָעוֹלָם עַל־דְּבַר חֵטְא צְדָקָה וּמִשְׁפָּט׃
9 עַל־חֵטְא עַל־אֲשֶׁר לֹא הֶאֱמִינוּ בִי׃
10 עַל־צְדָקָה עַל־כִּי הֹלֵךְ אֲנִי אֶל־אָבִי וְלֹא תִרְאֻנִי עוֹד׃
11 וְעַל־מִשְׁפָּט עַל־כִּי יַרְשִׁיעַ אֶת־שַׂר הָעוֹלָם הַזֶּה בְּהִשָּׁפְטוֹ׃
12 וְעוֹד לִי מִלִּין רַבּוֹת לְהוֹדִיעֲכֶם אַךְ לֹא־תוּכְלוּ שְׂאֵת אוֹתָן כַּיּוֹם׃
13 וְרוּחַ הָאֱמֶת בְּבֹאוֹ יַנְחֶה אֶתְכֶם אֶל־הָאֱמֶת כֻּלָּהּ כִּי לֹא מִלִּבּוֹ יְדַבֵּר כִּי אִם אֶת־אֲשֶׁר יִשְׁמַע יַשְׁמִיעַ וְיַגִּיד אֶת־הָאֹתִיּוֹת לְאָחוֹר׃
14 הוּא יְגַדֵּל כְּבוֹדִי כִּי יִקַּח מִשֶּׁלִּי וְהִגִּיד לָכֶם׃
15 כֹּל אֲשֶׁר לְאָבִי לִי הוּא עַל־כֵּן אָמַרְתִּי מִשֶּׁלִּי יִקַּח וְהִגִּיד לָכֶם׃
16 עוֹד כִּמְעַט רֶגַע וְלֹא תִרְאֻנִי עוֹד וְעוֹד כִּמְעַט רֶגַע וְתִרְאֻנִי כִּי אֲנִי הֹלֵךְ אֶל־הָאָב׃
17 וְיֵשׁ מִתַּלְמִידָיו אֲשֶׁר נִדְבְּרוּ אָז אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ מַה־זֶּה אֲשֶׁר אָמַר אֵלֵינוּ עוֹד כִּמְעַט רֶגַע וְלֹא תִרְאוּנִי וְעוֹד כִּמְעַט רֶגַע וְתִרְאוּנִי וְכִי אֲנִי הֹלֵךְ אֶל־הָאָב׃
18 וַיֹּאמְרוּ מַה־זֶּה כִּמְעַט רֶגַע אֲשֶׁר אָמַר וַאֲנַחְנוּ לֹא נֵדַע מָה הוּא מְדַבֵּר׃
19 וַיַּרְא יֵשׁוּעַ כִּי מְבַקְשִׁים הֵם לִשְׁאֹל אֶת־פִּהוּ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הֲתַחְקְרוּן זֶה אֶת־זֶה עַל כִּי־אָמַרְתִּי עוֹד כִּמְעַט רֶגַע וְלֹא תִרְאֻנִי וְעוֹד כִּמְעַט רֶגַע וְתִרְאֻנִי׃
20 אָמֵן אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם כִּי אַתֶּם תִּבְכּוּ וְתֵילִילוּ וּבְנֵי הָעוֹלָם יָגִילוּ אַתֶּם תִּתְאַבְּלוּ אַךְ אֶבְלְכֶם יֵהָפֵךְ לְשָׂשׂוֹן׃
21 אִשָּׁה תָּחִיל בַּחֲבָלֶיהָ כִּי בָאָה עִתָּהּ וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר הִמְלִיטָה אֶת־הַוָּלָד לֹא־תִזְכֹּר עוֹד חֶבְלָהּ מִשִּׂמְחָתָהּ כִּי־אִישׁ נוֹלַד בָּעוֹלָם׃
22 וְגַם־אַתֶּם מְלֵאִים יָגוֹן כַּיּוֹם אַךְ עוֹד אָשׁוּב אֶרְאֶה אֶתְכֶם וְשָׂשׂ לִבְּכֶם וְשִׂמְחַתְכֶם לֹא־יִקַּח מִכֶּם גָּבֶר׃
23 וּבַיּוֹם הַהוּא לֹא תִשְׁאֲלוּ לִי כָּל־שְׁאֵלָה אָמֵן אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם אִם תְּבַקְשׁוּ דָבָר מֵאֵת הָאָב יִתֵּן לָכֶם בִּשְׁמִי׃
24 עַד־עַתָּה לֹא־בִקַּשְׁתֶּם דָּבָר בִּשְׁמִי בַּקְּשׁוּ וְתִקְחוּ וְנַפְשְׁכֶם תִּמָּלֵא שִׂמְחָה׃
25 אֶת־אֵלֶּה בִּמְשָׁלִים דִּבַּרְתִּי אֲלֵיכֶם אַךְ הִגִּיעַ הַמּוֹעֵד וְלֹא אֲדַבֵּר אֲלֵיכֶם עוֹד בִּמְשָׁלִים כִּי אִם־בְּמִלִּים בְּרֻרוֹת אַגֵּדְכֶם עַל־דְּבַר הָאָב׃
26 בַּיּוֹם הַהוּא מִשְׁאֲלוֹתֵיכֶם בִּשְׁמִי תִּשְׁאָלוּ וְאֵינֶנִּי אֹמֵר לָכֶם כִּי אֲנִי אַעְתִּיר בַּעַדְכֶם אֶל־הָאָב׃
27 כִּי־הָאָב גַּם־הוּא אֹהֵב אֶתְכֶם עֵקֶב אֲשֶׁר אֲהַבְתֶּם אֹתִי וַתַּאֲמִינוּ כִּי־מֵאֵת הָאָב יָצָאתִי׃
28 יָצָאתִי מֵאֵת הָאָב וּבָאתִי בָעוֹלָם וְעַתָּה אָשׁוּב אֶעֱזֹב אֶת־הָעוֹלָם וְאֵלֶךְ־לִי אֶל־הָאָב׃
29 וַיֹּאמְרוּ תַלְמִידָיו הִנְּךָ מְדַבֵּר עַתָּה בְּמִלִּים בְּרֻרוֹת וְלֹא תַבִּיע מָשָׁל׃
30 עַתָּה יָדַעְנוּ כִּי־אַתָּה יֹדֵעַ כֹּל וְאֵין מַחְסֹר לְךָ אֲשֶׁר יִשְׁאָלְךָ אִישׁ בָּזֹאת נַאֲמִין כִּי מֵאֵת אֱלֹהִים יָצָאתָ׃
31 וַיַּעַן אֹתָם יֵשׁוּעַ הֲכִי תַאֲמִינוּ עָתָּה׃
32 הִנֵּה הַזְּמָן בָּא וּכְבָר הִגִּיעַ כִּי־תָפוּצוּ אִישׁ אִישׁ לִבֵיתוֹ וְאֹתִי תַעַזְבוּ לְבַדִּי אַךְ אֵינֶנִּי לְבַדִּי כִּי אָבִי עִמָּדִי׃
33 וַאֲנִי בַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה בָּאתִי לְהַגִּיד לָכֶם כִּי בִי שָׁלוֹם יִהְיֶה־לָכֶם בָּעוֹלָם צָרָה תְּבוֹאַתְכֶם אַךְ־הִתְאַזְּרוּ עֹז אֲנִי נִצַּחְתִּי אֶת־הָעוֹלָם׃
João 16 Hebraico – Grego

João 16 Grego Koinê

1 Ταῦτα λελάληκα ὑμῖν ἵνα μὴ σκανδαλισθῆτε.
2 ἀποσυναγώγους ποιήσουσιν ὑμᾶς· ἀλλ᾿ ἔρχεται ὥρα ἵνα πᾶς ὁ ἀποκτείνας ὑμᾶς δόξῃ λατρείαν προσφέρειν τῷ Θεῷ.
3 καὶ ταῦτα ποιήσουσιν, ὅτι οὐκ ἔγνωσαν τὸν πατέρα οὐδὲ ἐμέ.
4 ἀλλὰ ταῦτα λελάληκα ὑμῖν ἵνα ὅταν ἔλθῃ ἡ ὥρα, μνημονεύητε αὐτῶν ὅτι ἐγὼ εἶπον ὑμῖν. ταῦτα δὲ ὑμῖν ἐξ ἀρχῆς οὐκ εἶπον, ὅτι μεθ᾿ ὑμῶν ἤμην.
5 νῦν δὲ ὑπάγω πρὸς τὸν πέμψαντά με, καὶ οὐδεὶς ἐξ ὑμῶν ἐρωτᾷ με, ποῦ ὑπάγεις;
6 ἀλλ᾿ ὅτι ταῦτα λελάληκα ὑμῖν, ἡ λύπη πεπλήρωκεν ὑμῶν τὴν καρδίαν.
7 ἀλλ᾿ ἐγὼ τὴν ἀλήθειαν λέγω ὑμῖν· συμφέρει ὑμῖν ἵνα ἐγὼ ἀπέλθω. ἐὰν γὰρ μὴ ἀπέλθω, ὁ παράκλητος οὐκ ἐλεύσεται πρὸς ὑμᾶς· ἐὰν δὲ πορευθῶ, πέμψω αὐτὸν πρὸς ὑμᾶς.
8 καὶ ἐλθὼν ἐκεῖνος ἐλέγξει τὸν κόσμον περὶ ἁμαρτίας καὶ περὶ δικαιοσύνης καὶ περὶ κρίσεως.
9 περὶ ἁμαρτίας μέν, ὅτι οὐ πιστεύουσιν εἰς ἐμέ·
10 περὶ δικαιοσύνης δέ, ὅτι πρὸς τὸν πατέρα ὑπάγω καὶ οὐκέτι θεωρεῖτέ με·
11 περὶ δὲ κρίσεως, ὅτι ὁ ἄρχων τοῦ κόσμου τούτου κέκριται.
12 ῎Ετι πολλὰ ἔχω λέγειν ὑμῖν, ἀλλ᾿ οὐ δύνασθε βαστάζειν ἄρτι·
13 ὅταν δὲ ἔλθῃ ἐκεῖνος, τὸ Πνεῦμα τῆς ἀληθείας, ὁδηγήσει ὑμᾶς εἰς πᾶσαν τὴν ἀλήθειαν· οὐ γὰρ λαλήσει ἀφ᾿ ἑαυτοῦ, ἀλλ᾿ ὅσα ἂν ἀκούσει λαλήσει, καὶ τὰ ἐρχόμενα ἀναγγελεῖ ὑμῖν.
14 ἐκεῖνος ἐμὲ δοξάσει, ὅτι ἐκ τοῦ ἐμοῦ λήψεται καὶ ἀναγγελεῖ ὑμῖν.
15 πάντα ὅσα ἔχει ὁ πατὴρ ἐμά ἐστι· διὰ τοῦτο εἶπον ὅτι ἐκ τοῦ ἐμοῦ λήψεται καὶ ἀναγγελεῖ ὑμῖν.
16 Μικρὸν καὶ οὐ θεωρεῖτέ με, καὶ πάλιν μικρὸν καὶ ὄψεσθέ με, ὅτι ἐγὼ ὑπάγω πρὸς τὸν πατέρα.
17 Εἶπον οὖν ἐκ τῶν μαθητῶν αὐτοῦ πρὸς ἀλλήλους· τί ἐστι τοῦτο ὃ λέγει ἡμῖν, μικρὸν καὶ οὐ θεωρεῖτέ με, καὶ πάλιν μικρὸν καὶ ὄψεσθέ με, καί ὅτι ἐγὼ ὑπάγω πρὸς τὸν πατέρα;
18 ἔλεγον οὖν· τοῦτο τί ἐστιν ὃ λέγει τὸ μικρόν; οὐκ οἴδαμεν τί λαλεῖ.
19 ἔγνω οὖν ὁ ᾿Ιησοῦς ὅτι ἤθελον αὐτὸν ἐρωτᾶν, καὶ εἶπεν αὐτοῖς· περὶ τούτου ζητεῖτε μετ᾿ ἀλλήλων ὅτι εἶπον, μικρὸν καὶ οὐ θεωρεῖτέ με, καὶ πάλιν μικρὸν καὶ ὄψεσθέ με;
20 ἀμὴν ἀμὴν λέγω ὑμῖν ὅτι κλαύσετε καὶ θρηνήσετε ὑμεῖς, ὁ δὲ κόσμος χαρήσεται· ὑμεῖς λυπηθήσεσθε, ἀλλ᾿ ἡ λύπη ὑμῶν εἰς χαρὰν γενήσεται.
21 ἡ γυνὴ ὅταν τίκτῃ, λύπην ἔχει, ὅτι ἦλθεν ἡ ὥρα αὐτῆς· ὅταν δὲ γεννήσῃ τὸ παιδίον, οὐκέτι μνημονεύει τῆς θλίψεως διὰ τὴν χαρὰν ὅτι ἐγεννήθη ἄνθρωπος εἰς τὸν κόσμον.
22 καὶ ὑμεῖς οὖν λύπην μὲν νῦν ἔχετε· πάλιν δὲ ὄψομαι ὑμᾶς καὶ χαρήσεται ὑμῶν ἡ καρδία, καὶ τὴν χαρὰν ὑμῶν οὐδεὶς αἴρει ἀφ᾿ ὑμῶν.
23 καὶ ἐν ἐκείνῃ τῇ ἡμέρᾳ ἐμὲ οὐκ ἐρωτήσετε οὐδέν· ἀμὴν ἀμὴν λέγω ὑμῖν ὅτι ὅσα ἄν αἰτήσητε τὸν πατέρα ἐν τῷ ὀνόματί μου, δώσει ὑμῖν.
24 ἕως ἄρτι οὐκ ᾐτήσατε οὐδὲν ἐν τῷ ὀνόματί μου· αἰτεῖτε καὶ λήψεσθε, ἵνα ἡ χαρὰ ὑμῶν ᾖ πεπληρωμένη.
25 Ταῦτα ἐν παροιμίαις λελάληκα ὑμῖν· ἔρχεται ὥρα ὅτε οὐκέτι ἐν παροιμίαις λαλήσω ὑμῖν, ἀλλὰ παρρησίᾳ περὶ τοῦ πατρὸς ἀπαγγελῶ ὑμῖν.
26 ἐν ἐκείνῃ τῇ ἡμέρᾳ ἐν τῷ ὀνόματί μου αἰτήσεσθε· καὶ οὐ λέγω ὑμῖν ὅτι ἐγὼ ἐρωτήσω τὸν πατέρα περὶ ὑμῶν·
27 αὐτὸς γὰρ ὁ πατὴρ φιλεῖ ὑμᾶς, ὅτι ὑμεῖς ἐμὲ πεφιλήκατε καὶ πεπιστεύκατε ὅτι ἐγὼ παρὰ τοῦ Θεοῦ ἐξῆλθον.
28 ἐξῆλθον παρὰ τοῦ πατρὸς καὶ ἐλήλυθα εἰς τὸν κόσμον· πάλιν ἀφίημι τὸν κόσμον καὶ πορεύομαι πρὸς τὸν πατέρα.
29 Λέγουσιν αὺτῷ οἱ μαθηταὶ αὐτοῦ· ἴδε νῦν παρρησίᾳ λαλεῖς, καὶ παροιμίαν οὐδεμίαν λέγεις.
30 νῦν οἴδαμεν ὅτι οἶδας πάντα καὶ οὐ χρείαν ἔχεις ἵνα τίς σε ἐρωτᾷ. ἐν τούτῳ πιστεύομεν ὅτι ἀπὸ Θεοῦ ἐξῆλθες.
31 ἀπεκρίθη αὐτοῖς ὁ ᾿Ιησοῦς· ἄρτι πιστεύετε;
32 ἰδοὺ ἔρχεται ὥρα, καὶ νῦν ἐλήλυθεν, ἵνα σκορπισθῆτε ἕκαστος εἰς τὰ ἴδια καὶ ἐμὲ μόνον ἀφῆτε· καὶ οὐκ εἰμὶ μόνος, ὅτι ὁ πατὴρ μετ᾿ ἐμοῦ ἐστι.
33 ταῦτα λελάληκα ὑμῖν ἵνα ἐν ἐμοὶ εἰρήνην ἔχητε. ἐν τῷ κόσμῳ θλῖψιν ἔχετε· ἀλλὰ θαρσεῖτε, ἐγὼ νενίκηκα τὸν κόσμον.
João 16 Hebraico – Grego

João Capítulo 16 ARC

1 – Tenho-vos dito essas coisas para que vos não escandalizeis.
2 – Expulsar-vos-ão das sinagogas; vem mesmo a hora em que qualquer que vos matar cuidará fazer um serviço a Deus.
3 – E isso vos farão, porque não conheceram ao Pai nem a mim.
4 – Mas tenho-vos dito isso, a fim de que, quando chegar aquela hora, vos lembreis de que já vo-lo tinha dito; e eu não vos disse isso desde o princípio, porque estava convosco.
5 – E, agora, vou para aquele que me enviou; e nenhum de vós me pergunta: Para onde vais?
6 – Antes, porque isso vos tenho dito, o vosso coração se encheu de tristeza.

A obra do Consolador
7 – Todavia, digo-vos a verdade: que vos convém que eu vá, porque, se eu não for, o Consolador não virá a vós; mas, se eu for, enviar-vo-lo-ei.
8 – E, quando ele vier, convencerá o mundo do pecado, e da justiça, e do juízo:
9 – do pecado, porque não creem em mim;
10 – da justiça, porque vou para meu Pai, e não me vereis mais;
11 – e do juízo, porque já o príncipe deste mundo está julgado.
12 – Ainda tenho muito que vos dizer, mas vós não o podeis suportar agora.
13 – Mas, quando vier aquele Espírito da verdade, ele vos guiará em toda a verdade, porque não falará de si mesmo, mas dirá tudo o que tiver ouvido e vos anunciará o que há de vir.
14 – Ele me glorificará, porque há de receber do que é meu e vo-lo há de anunciar.
15 – Tudo quanto o Pai tem é meu; por isso, vos disse que há de receber do que é meu e vo-lo há de anunciar.
16 – Um pouco, e não me vereis; e outra vez um pouco, e ver-me-eis, porquanto vou para o Pai.
17 – Então, alguns dos seus discípulos disseram uns para os outros: Que é isto que nos diz: Um pouco, e não me vereis, e outra vez um pouco, e ver-me-eis; e: Porquanto vou para o Pai?
18 – Diziam, pois: Que quer dizer isto: um pouco? Não sabemos o que diz.
19 – Conheceu, pois, Jesus que o queriam interrogar e disse-lhes: Indagais entre vós acerca disto que disse: um pouco, e não me vereis, e outra vez um pouco, e ver-me-eis?
20 – Na verdade, na verdade, vos digo que vós chorastes e vos lamentareis, e o mundo se alegrará, e vós estareis tristes; mas a vossa tristeza se converterá em alegria.
21 – A mulher, quando está para dar à luz, sente tristeza, porque é chegada a sua hora; mas, depois de ter dado à luz a criança, já se não lembra da aflição, pelo prazer de haver nascido um homem no mundo.
22 – Assim também vós, agora, na verdade, tendes tristeza; mas outra vez vos verei, e o vosso coração se alegrará, e a vossa alegria, ninguém vo-la tirará.

As orações em nome de Jesus
23 – E, naquele dia, nada me perguntareis. Na verdade, na verdade, vos digo que tudo quanto pedirdes a meu Pai, em meu nome, ele vo-lo há de dar.
24 – Até agora, nada pedistes em meu nome; pedi e recebereis, para que a vossa alegria se cumpra.
25 – Disse-vos isso por parábolas; chega, porém, a hora em que vos não falarei mais por parábolas, mas abertamente vos falarei acerca do Pai.
26 – Naquele dia, pedireis em meu nome, e não vos digo que eu rogarei por vós ao Pai,
27 – pois o mesmo Pai vos ama, visto como vós me amastes e crestes que saí de Deus.
28 – Saí do Pai e vim ao mundo; outra vez, deixo o mundo e vou para o Pai.
29 – Disseram-lhe os seus discípulos: Eis que, agora, falas abertamente e não dizes parábola alguma.
30 – Agora, conhecemos que sabes tudo e não precisas de que alguém te interrogue. Por isso, cremos que saíste de Deus.
31 – Respondeu-lhes Jesus: Credes, agora?
32 – Eis que chega a hora, e já se aproxima, em que vós sereis dispersos, cada um para sua casa, e me deixareis só, mas não estou só, porque o Pai está comigo.
33 – Tenho-vos dito isso, para que em mim, tenhais paz; no mundo tereis aflições, mas tende bom ânimo; eu venci o mundo.
João 16 Hebraico – Grego

Todos os Capítulos de João