João 11 Hebraico – Grego Koinê – ARC

João 11 Hebraico

1 וַיְהִי אִישׁ חֹלֶה וּשְׁמוֹ אֶלְעָזָר מִבֵּית־עַנְיָה מְקוֹם מוֹשַׁב מִרְיָם וּמַרְתָא אֲחוֹתָהּ׃
2 הִיא מִרְיָם אֲשֶׁר מָשְׁחָה אֶת־הָאָדוֹן בְּשֶׁמֶן רֹקֵחַ וּבְשַׂעֲרֹתֶיהָ נִגְּבָה אֶת־רַגְלָיו וְאֶלְעָזָר הוּא אָחִיהָ אֲשֶׁר חָלָה׃
3 וַתִּשְׁלַחְנָה הָאֲחָיוֹת אֵלָיו לֵאמֹר אֲדֹנִי הִנֵּה זֶה אֲשֶׁר נַפְשְׁךָ אֲהֵבַתְהוּ חֹלֶה הוּא׃
4 וַיִשְׁמַע יֵשׁוּעַ וַיֹּאמַר הַמַּחֲלָה הַזֹּאת לֹא לַמָּוֶת כִּי אִם־לִכְבוֹד הָאֱלֹהִים לְמַעַן יִכָּבֶד־בָּהּ בֶּן־הָאֱלֹהִים׃
5 וְיֵשׁוּעַ אָהַב אֶת־מַרְתָא וְאֶת־אֲחוֹתָהּ וְאֶת־אֶלְעָזָר׃
6 וַיְהִי בְּשָׁמְעוֹ כִּי חָלָה וַיִּתְמַהְמַהּ וַיֵּשֶׁב יוֹמַיִם בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר־הוּא שָׁם׃
7 וְאַחֲרֵי־כֵן אָמַר לְתַלְמִידָיו לְכוּ וְנָשׁוּבָה אֶל־אֶרֶץ יְהוּדָה׃
8 וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו תַּלְמִידָיו רַבֵּנוּ הֲלֹא זֶה עַתָּה בִּקְשׁוּ הַיְּהוּדִים לִסְקָלְךָ וְאַתָּה עוֹד תָּשׁוּב שָׁמָּה׃
9 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ הֲלֹא שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת בַּיּוֹם אִישׁ הַהֹלֵךְ בַּיּוֹם לֹא יִכָּשֵׁל כִּי יִרְאֶה אוֹר הָעוֹלָם הַזֶּה׃
10 אֲבָל הַהֹלֵךְ בַּלַּיְלָה יִכָּשֵׁל כִּי הָאוֹר אֵינֶנּוּ־בוֹ׃
11 וְאַחֲרֵי דַבְּרוֹ כָזֹאת אָמַר אֲלֵיהֶם אֶלְעָזָר יְדִידֵנוּ יָשֵׁן וַאֲנִי הֹלֵךְ לְהָעִיר אֹתוֹ מִשְּׁנָתוֹ׃
12 וַיַּעֲנוּ תַלְמִידָיו אֲדֹנִי אִם־יָשֵׁן הוּא שְׁנָתוֹ תַחֲלִימֵהוּ וָחָי׃
13 וְיֵשׁוּעַ דִּבֶּר כֵּן עַל־מוֹתוֹ וְהֵם חָשְׁבוּ כִּי עַל־מְנוּחָתוֹ בַּשֵּׁנָה הוּא מְדַבֵּר׃
14 אָז אָמַר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ בְּשָׂפָה בְרוּרָה אֶלְעָזָר מֵת׃
15 וַאֲנִי שָׂמֵחַ לְמַעַנְכֶם כִּי לֹא־הָיִיתִי שָׁמָּה לְבַעֲבוּר תַּאֲמִינוּ אַךְ נֵלְכָה־נָּא אֵלָיו׃
16 וַיֹּאמֶר תּוֹמָא הַנִּקְרָא דִידוּמוֹס אֶל־חֲבֵרָיו הַתַּלְמִידִים נֵלְכָה־נָּא גַּם־אֲנַחְנוּ וְנָמוּתָה עִמּוֹ׃
17 וַיָּבֹא יֵשׁוּעַ וַיִּמְצָא כִּי זֶה כְבָר אַרְבָּעָה יָמִים שֹׁכֵב בַּקָּבֶר׃
18 וּבֵית־עַנְיָה קְרֹבָה לִירוּשָׁלַיִם כַּחֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה מַעֲנוֹת צֶמֶד שָׂדֶה׃
19 וִיהוּדִים רַבִּים בָּאוּ אֶל־מַרְתָא וּמִרְיָם לְנַחֲמָן עַל־אֲחִיהֶן׃
20 וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ מַרְתָא כִּי יֵשׁוּעַ בָּא וַתֵּצֵא לִקְרָאתוֹ וּמִרְיָם יֹשֶׁבֶת בַּבָּיִת׃
21 וַתֹּאמֶר מַרְתָא אֶל־יֵשׁוּעַ אֲדֹנִי לוּ הָיִיתָ פֹּה עִמָּנוּ וְלֹא־מֵת אָחִי׃
22 וְגַם־עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי כָל־אֲשֶׁר תִּשְׁאַל מֵאֵת הָאֱלֹהִים כֵּן יִתֵּן לְךָ הָאֱלֹהִים׃
23 וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ יֵשׁוּעַ הֲלֹא יָקוּם אָחִיךְ׃ João 11 Hebraico – Grego
24 וַתֹּאמֶר אֵלָיו מַרְתָא יָדַעְתִּי כִּי יָקוּם בְּיוֹם הַתְּקוּמָה בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן׃
25 וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ יֵשׁוּעַ אֲנֹכִי הַתְּקוּמָה וְהַחַיִּים הַמַּאֲמִין בִּי אַף כִּי־הוּא מֵת יָקוּם וָחָי׃
26 וְכָל־חַי אֲשֶׁר יַאֲמִין־בִּי לֹא יָמוּת לְעוֹלָם הֲתַאֲמִינִי זֹאת אָתְּ׃
27 וַתֹּאמֶר אֵלָיו הֵן אֲדֹנִי הֵן אֲנֹכִי הֶאֱמַנְתִּי כִּי־אַתָּה הוּא הַמָּשִׁיחַ בֶּן־הָאֱלֹהִים הַבָּא אֶל־הָעוֹלָם׃
28 וּבְדַבְּרָהּ כָּזֹאת הָלְכָה וְקָרְאָה לְמִרְיָם אֲחוֹתָהּ בַּסֵּתֶר לֵאמֹר הִנֵּה בָּא הָרַבִּי וְהוּא קֹרֵא לָךְ׃
29 וַתִּשְׁמַע וַתָּקָם כְּרֶגַע וַתָּבֹא אֵלָיו׃
30 וְיֵשׁוּעַ טֶרֶם יָבֹא אֶל־הַכְּפָר כִּי אִם־עוֹדֶנּוּ עֹמֵד בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר פָּגְשָׁה־בּוֹ מַרְתָא׃
31 וְהַיְּהוּדִים אֲשֶׁר־הָיוּ אִתָּהּ בַּבַּיִת לְנַחֲמָהּ בִּרְאוֹתָם כִּי־קָמָה מִרְיָם וְיָצְאָה פִתְאֹם הָלְכוּ אַחֲרֶיהָ בְּחָשְׁבָם כִּי־לִבְכּוֹת אֶל־הַקֶּבֶר הִיא הֹלָכֶת׃
32 וּמִרְיָם בָּאָה אֶל־הָמָּקוֹם אֲשֶׁר יֵשׁוּעַ עֹמֵד שָׁם וַתִּרְאֵהוּ וַתִּפֹּל לְרַגְלָיו וַתֹּאמֶר לוֹ אֲדֹנִי לוּ הָיִיתָ פֹּה עִמָּנוּ וְלֹא־מֵת אָחִי׃
33 כִּרְאוֹת יֵשׁוּעַ אֹתָהּ בֹּכִיָּה וְאֶת־הַיְּהוּדִים בֹּכִים עִמָּהּ וַיֵּמַר רוּחוֹ בְּקִרְבּוֹ וַיִּסָּעֵר לִבּוֹ׃
34 וַיֹּאמֶר אָן קְבַרְתֶּם אֹתוֹ וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו בֹּא אֲדֹנֵינוּ וּרְאֵה׃
35 וַיֵּבְךְ יֵשׁוּעַ׃
36 וַיֹּאמְרוּ הַיְּהוּדִים רְאוּ מַה־נִּפְלָאָה לּוֹ אַהֲבָתוֹ׃
37 וְיֵשׁ מֵהֶם אָמְוּ הַהוּא אֲשֶׁר פָּקַח עֵינֵי הָעִוֵּר לֹא יָכֹל לַעֲצֹר גַּם אֶת־זֶה מִמָּוֶת׃
38 וְיֵשׁוּעַ בְּמַר נַפְשׁוֹ בָּא אֶל־הַקָּבֶר וְהוּא מְעָרָה וְאֶבֶן שׂוּמָה עַל־פִּיהָ׃ 39 וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ גֹּלּוּ אֶת־הָאָבֶן וַתֹּאמֶר אֵלָיו מַרְתָא אֲחוֹת הַמֵּת אֲדֹנִי הִנֵּה הוּא נִבְאָשׁ כִּי־זֶה לוֹ יָמִים אַרְבָּעָה׃
40 וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ יֵשׁוּעַ הֲלֹא אָמַרְתִּי לָךְ אִם־תַּאֲמִינִי אָז תִּרְאִי אֶת־כְּבוֹד הָאֱלֹהִים׃
41 וַיָּגֹלּוּ אֶת־הָאֶבֶן אֲשֶׁר הַמֵּת הוּשַׂם שָׁם וְיֵשׁוּעַ נָשָׂא אֶת־עֵינָיו לַמָּרוֹם וַיֹּאמַר אוֹדְךָ אָבִי כִּי עֲנִיתָנִי׃ João 11 Hebraico – Grego
42 וַאֲנִי יָדַעְתִּי כִּי מִדֵּי אֲדַבֵּר אַתָּה תַעֲנֶה אֶפֶס בַּעֲבוּר הָעָם הָעֹמֵד עָלַי דִּבַּרְתִּי כֵן לְבַעֲבוּר יַאֲמִינוּ כִּי אַתָּה שְׁלַחְתָּנִי׃
43 כְּכַלֹּתוֹ לְדַבֵּר כֵּן וַיִּקְרָא בְקוֹל גָּדוֹל אֶלְעָזָר עוּרָה וָצֵאָה׃
44 וַיֵּצֵא הַמֵּת וְיָדָיו וְרַגְלָיו אֲסוּרוֹת בְּתַכְרִיכִין וּפָנָיו קְשׁוּרִים בְּמִטְפָּחַת וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אֲלֵיהֶם הַתִּירֻהוּ וּתְנוּ לוֹ לָלָכֶת׃
45 וְרַבִּים מִן־הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בָּאוּ אֶל־מִרְיָם כִּרְאוֹתָם אֶת־אֲשֶׁר עָשָׂה יֵשׁוּעַ וַיַּאֲמִינוּ־בוֹ׃
46 וּמִקְצוֹתָם הָלְכוּ אֶל־הַפְּרוּשִׁים וַיַּגִּידוּ לָהֶם אֶת־אֲשֶׁר עָשָׂה יֵשׁוּעַ׃
47 וַיַּקְהִילוּ רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַפְּרוּשִׁים אֶת־הַסַּנְהֶדְרִין וַיֹּאמְרוּ מַה־נַּעֲשֶׂה הֲלֹא הָאִישׁ הַזֶּה עֹשֶׂה מוֹפְתִים רַבִּים׃
48 וְאִם־נֶחְדַּל מִמֶּנּוּ כַּיּוֹם הֲלֹא כֻלָּם יַאֲמִינוּ־בוֹ וּבָאוּ הָרוֹמִיִּים וְלָקְחוּ אֶת־מְקוֹמֵנוּ וְאֶת־עַמֵּנוּ׃
49 וְאֶחָד מֵהֶם קַיָּפָא שְׁמוֹ אֲשֶׁר הָיָה כֹהֵן גָּדוֹל בַּשָּׁנָה הַהִיא אָמַר אֲלֵיהֶם אַתֶּם לֹא־תָבִינוּ דָבָר׃
50 וְגַם לֹא־תַשְּׂכִּילוּ כִּי טוֹב לָכֶם אֲשֶׁר יָמוּת אִישׁ אֶחָד בְּעַד הָעָם מֵאָבְדַן הָעָם כֻּלּוֹ׃
51 וְלֹא מִלִּבּוֹ דִּבֶּר כָּזֹאת כִּי אִם־בִּהְיוֹתוֹ כֹּהֵן גָּדוֹל בַּשָּׁנָה הַהִיא נִבָּא בְפִיו כִּי־יֵשׁוּעַ יָמוּת בְּעַד הָעָם׃
52 וְלֹא־לְבַד בְּעַד הָעָם כִּי אִם־גַּם־לְקַבֵּץ אֶת־בְּנֵי הָאֱלֹהִים הַנְּפֹצִים וְהָיוּ לַאֲחָדִים׃
53 וּמִן־הַיּוֹם הַהוּא נוֹעֲצוּ עָלָיו יַחְדָּו לַהֲמִיתוֹ׃
54 וְעַל־כֵּן לֹא־הִתְהַלֵּךְ יֵשׁוּעַ עוֹד בֵּין הַיְּהוּדִים בְּגָלוּי כִּי אִם־נָטָה מִשָּׁם עַד־הַכִּכָּר הַקְּרוֹבָה לַמִּדְבָּר אֶל־עִיר וּשְׁמָהּ אֶפְרָיִם וַיָּגָר־שָׁם עִם־תַּלְמִידָיו׃
55 וַיִּקְרַב חַג־הַפֶּסַח לַיְּהוּדִים וְרַבִּים מִן־הָאָרֶץ עָלוּ יְרוּשָׁלַיְמָה לִפְנֵי הַפֶּסַח לְהִתְקַדֵּשׁ שָׁמָּה׃
56 וַיְבַקְשׁוּ אֶת־יֵשׁוּעַ וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ הָעֹמְדִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ מַה־יֶּהְגֶּה לִבְּכֶם הַאִם לֹא־יָבֹא אֶל־הֶחָג׃
57 וְרָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַפְּרוּשִׁים נָתְנוּ פְקֻדָּה כִּי אִם־יֵדַע אִישׁ אֶת־מְקוֹמוֹ אַיּוֹ יָבֹא וְיַגִּיד לְמַעַן יִתְפְּשֻׂהוּ׃
João 11 Hebraico – Grego

João 11 Grego Koinê

1  ῏Ην δέ τις ἀσθενῶν Λάζαρος ἀπὸ Βηθανίας, ἐκ τῆς κώμης Μαρίας καὶ Μάρθας τῆς ἀδελφῆς αὐτῆς. 
2  ἦν δὲ Μαρία ἡ ἀλείψασα τὸν κύριον μύρῳ καὶ ἐκμάξασα τοὺς πόδας αὐτοῦ ταῖς θριξὶν αὐτῆς, ἧ ὁ ἀδελφὸς Λάζαρος ἡσθένει. 
3  ἀπέστειλαν οὖν αἱ ἀδελφαὶ πρὸς αὐτὸν λέγουσαι· Κύριε, ἴδε ὃν φιλεῖς ἀσθενεῖ. 
4  ἀκούσας δὲ ὁ ᾿Ιησοῦς εἶπεν· αὕτη ἡ ἀσθένεια οὐκ ἔστι πρὸς θάνατον, ἀλλ᾿ ὑπὲρ τῆς δόξης τοῦ Θεοῦ, ἵνα δοξασθῇ ὁ υἱὸς τοῦ Θεοῦ δι᾿ αὐτῆς. 
5  ἡγάπα δὲ ὁ ᾿Ιησοῦς τὴν Μάρθαν καὶ τὴν ἀδελφὴν αὐτῆς καὶ τὸν Λάζαρον. 
6  ὡς οὖν ἤκουσεν ὅτι ἀσθενεῖ, τότε μὲν ἔμεινεν ἐν ᾧ ἦν τόπῳ δύο ἡμέρας· 
7  ἔπειτα μετὰ τοῦτο λέγει τοῖς μαθηταῖς· ἄγωμεν εἰς τὴν ᾿Ιουδαίαν πάλιν. 
8  λέγουσιν αὐτῷ οἱ μαθηταί· ῥαββί, νῦν ἐζήτουν σε λιθάσαι οἱ ᾿Ιουδαῖοι, καὶ πάλιν ὑπάγεις ἐκεῖ; 
9  ἀπεκρίθη ᾿Ιησοῦς· οὐχὶ δώδεκα εἰσιν ὧραι τῆς ἡμέρας; ἐάν τις περιπατῇ ἐν τῇ ἡμέρᾳ, οὐ προσκόπτει, ὅτι τὸ φῶς τοῦ κόσμου τούτου βλέπει· 
10  ἐὰν δέ τις περιπατῇ ἐν τῇ νυκτί, προσκόπτει, ὅτι τὸ φῶς οὐκ ἔστιν ἐν αὐτῷ. 
11  ταῦτα εἶπε, καὶ μετὰ τοῦτο λέγει αὐτοῖς· Λάζαρος ὁ φίλος ἡμῶν κεκοίμηται· ἀλλὰ πορεύομαι ἵνα ἐξυπνίσω αὐτόν. 
12  εἶπον οὖν οἱ μαθηταὶ αὐτοῦ· Κύριε, εἰ κεκοίμηται, σωθήσεται. 
13  εἰρήκει δὲ ὁ ᾿Ιησοῦς περὶ τοῦ θανάτου αὐτοῦ· ἐκεῖνοι δὲ ἔδοξαν ὅτι περὶ τῆς κοιμήσεως τοῦ ὕπνου λέγει. 
14  τότε οὖν εἶπεν αὐτοῖς ὁ ᾿Ιησοῦς παρρησίᾳ· Λάζαρος ἀπέθανε, 
15  καὶ χαίρω δι᾿ ὑμᾶς, ἵνα πιστεύσητε, ὅτι οὐκ ἤμην ἐκεῖ· ἀλλ᾿ ἄγωμεν πρὸς αὐτόν. 
16  εἶπεν οὖν Θωμᾶς ὁ λεγόμενος Δίδυμος τοῖς συμμαθηταῖς· ἄγωμεν καὶ ἡμεῖς ἵνα ἀποθάνωμεν μετ᾿ αὐτοῦ. 
17  ᾿Ελθὼν οὖν ὁ ᾿Ιησοῦς εὗρεν αὐτὸν τέσσαρας ἡμέρας ἤδη ἔχοντα ἐν τῷ μνημείῳ. 
18  ἦν δὲ ἡ Βηθανία ἐγγὺς τῶν ῾Ιεροσολύμων ὡς ἀπὸ σταδίων δεκαπέντε. 
19  πολλοὶ ἐκ τῶν ᾿Ιουδαίων ἐληλύθεισαν πρὸς τὰς περὶ Μάρθαν καὶ Μαρίαν ἵνα παραμυθήσωνται αὐτὰς περὶ τοῦ ἀδελφοῦ αὐτῶν. 
20  ἡ οὖν Μάρθα ὡς ἤκουσεν ὅτι ὁ ᾿Ιησοῦς ἔρχεται, ὑπήντησεν αὐτῷ· Μαρία δὲ ἐν τῷ οἴκῳ ἐκαθέζετο. 
21  εἶπεν οὖν ἡ Μάρθα πρὸς τὸν ᾿Ιησοῦν· Κύριε, εἰ ἦς ὧδε, ὁ ἀδελφός μου οὐκ ἂν ἐτεθνήσκει· 
22  άλλὰ καὶ νῦν οἶδα ὅτι ὅσα ἂν αἰτήσῃ τὸν Θεὸν, δώσει σοι ὁ Θεός. 
23  λέγει αὐτῇ ὁ ᾿Ιησοῦς· ἀναστήσεται ὁ ἀδελφός σου. 
24  λέγει αὐτῷ Μάρθα· οἶδα ὅτι ἀναστήσεται ἐν τῇ ἀναστάσει ἐν τῇ ἐσχάτῃ ἡμέρᾳ. 
25  εἶπεν αὐτῇ ὁ ᾿Ιησοῦς· ἐγώ εἰμι ἡ ἀνάστασις καὶ ἡ ζωή. ὁ πιστεύων εἰς ἐμὲ, κἂν ἀποθάνῃ, ζήσεται· 
26  καὶ πᾶς ὁ ζῶν καὶ πιστεύων εἰς ἐμὲ οὐ μὴ ἀποθάνῃ εἰς τὸν αἰῶνα. πιστεύεις τοῦτο; 
27  λέγει αὐτῷ· ναί, Κύριε, ἐγὼ πεπίστευκα ὅτι σὺ εἶ ὁ Χριστὸς ὁ υἱὸς τοῦ Θεοῦ ὁ εἰς τὸν κόσμον ἐρχόμενος. 
28  Καὶ ταῦτα εἰποῦσα ἀπῆλθε καὶ ἐφώνησε Μαρίαν τὴν ἀδελφὴν αὐτῆς λάθρᾳ εἰποῦσα· ὁ διδάσκαλος πάρεστι καὶ φωνεῖ σε. 
29  ἐκείνη ὡς ἤκουσεν, ἐγείρεται ταχὺ καὶ ἔρχεται πρὸς αὐτόν. 
30  οὔπω δὲ ἐληλύθει ὁ ᾿Ιησοῦς εἰς τὴν κώμην, ἀλλ᾿ ἦν ἐν τῷ τόπῳ ὅπου ὑπήντησεν αὐτῷ ἡ Μάρθα. 
31  οἱ οὖν ᾿Ιουδαῖοι οἱ ὄντες μετ᾿ αὐτῆς ἐν τῇ οἰκίᾳ καὶ παραμυθούμενοι αὐτήν, ἰδόντες τὴν Μαρίαν ὅτι ταχέως ἀνέστη καὶ ἐξῆλθεν, ἡκολούθησαν αὐτῇ, λέγοντες ὅτι ὑπάγει εἰς τὸ μνημεῖον ἵνα κλαύσῃ ἐκεῖ. 
32  ἡ οὖν Μαρία ὡς ἦλθεν ὅπου ἦν ὁ ᾿Ιησοῦς, ἰδοῦσα αὐτὸν ἔπεσεν αὐτοῦ εἰς τοὺς πόδας λέγουσα αὐτῷ· Κύριε, εἰ ἦς ὧδε, οὐκ ἄν ἀπέθανέ μου ὁ ἀδελφός. 
33  ᾿Ιησοῦς οὖν ὡς εἶδεν αὐτὴν κλαίουσαν καὶ τοὺς συνελθόντας αὐτῇ ᾿Ιουδαίους κλαίοντας, ἐνεβριμήσατο τῷ πνεύματι καὶ ἐτάραξεν ἑαυτόν, 
34  καὶ εἶπε· ποῦ τεθείκατε αὐτόν; λέγουσιν αὐτῷ· Κύριε, ἔρχου καὶ ἴδε. 
35  ἐδάκρυσεν ὁ ᾿Ιησοῦς. 
36  ἔλεγον οὖν οἱ ᾿Ιουδαῖοι· ἴδε πῶς ἐφίλει αὐτόν. 
37  τινὲς δὲ ἐξ αὐτῶν εἶπαν· οὐκ ἠδύνατο οὗτος, ὁ ἀνοίξας τοὺς ὀφθαλμοὺς τοῦ τυφλοῦ, ποιῆσαι ἵνα καὶ οὗτος μὴ ἀποθάνῃ; 
38  ᾿Ιησοῦς οὖν, πάλιν ἐμβριμώμενος ἐν ἑαυτῷ, ἔρχεται πρὸς τὸ μνημεῖον· ἦν δὲ σπήλαιον, καὶ λίθος ἐπέκειτο ἐπ᾿ αὐτῷ. 
39  λέγει ὁ ᾿Ιησοῦς· ἄρατε τὸν λίθον. λέγει αὐτῷ ἡ ἀδελφὴ τοῦ τεθνηκότος Μάρθα· Κύριε, ἤδη ὄζει· τεταρταῖος γάρ ἐστι. 
40  λέγει αὐτῇ ὁ ᾿Ιησοῦς· οὐκ εἶπόν σοι ὅτι ἐὰν πιστεύσῃς ὄψῃ τὴν δόξαν τοῦ Θεοῦ; 
41  ἦραν οὖν τὸν λίθον οὗ ἦν ὁ τεθνηκὼς κείμενος. ὁ δὲ ᾿Ιησοῦς ἦρε τοὺς ὀφθαλμοὺς ἄνω καὶ εἶπε· πάτερ, εὐχαριστῶ σοι ὅτι ἤκουσάς μου. 
42  ἐγὼ δὲ ᾔδειν ὅτι πάντοτέ μου ἀκούεις· ἀλλὰ διὰ τὸν ὄχλον τὸν περιεστῶτα εἶπον, ἵνα πιστεύσωσιν ὅτι σύ με ἀπέστειλας. 
43  καὶ ταῦτα εἰπὼν φωνῇ μεγάλῃ ἐκραύγασε· Λάζαρε, δεῦρο ἔξω. 
44  ἐξῆλθεν ὁ τεθνηκὼς δεδεμένος τοὺς πόδας καὶ τὰς χεῖρας κειρίαις, καὶ ἡ ὄψις αὐτοῦ σουδαρίῳ περιεδέδετο. λέγει αὐτοῖς ὁ ᾿Ιησοῦς· λύσατε αὐτὸν καὶ ἄφετε ὑπάγειν. 
45  Πολλοὶ οὖν ἐκ τῶν ᾿Ιουδαίων, οἱ ἐλθόντες πρὸς τὴν Μαριὰμ καὶ θεασάμενοι ἃ ἐποίησεν ὁ ᾿Ιησοῦς, ἐπίστευσαν εἰς αὐτόν· 
46  τινὲς δὲ ἐξ αὐτῶν ἀπῆλθον πρὸς τοὺς Φαρισαίους καὶ εἶπον αὐτοῖς ἃ ἐποίησεν ᾿Ιησοῦς. 
47  συνήγαγον οὖν οἱ ἀρχιερεῖς καὶ οἱ Φαρισαῖοι συνέδριον καὶ ἔλεγον· τί ποιοῦμεν, ὅτι οὗτος ὁ ἄνθρωπος πολλὰ σημεῖα ποιεῖ; 
48  ἐὰν ἀφῶμεν αὐτὸν οὕτω, πάντες πιστεύσουσιν εἰς αὐτόν, καὶ ἐλεύσονται οἱ ῾Ρωμαῖοι καὶ ἀροῦσιν ἡμῶν καὶ τὸν τόπον καὶ τὸ ἔθνος. 
49  εἷς δέ τις ἐξ αὐτῶν Καϊάφας, ἀρχιερεὺς ὢν τοῦ ἐνιαυτοῦ ἐκείνου, εἶπεν αὐτοῖς· ὑμεῖς οὐκ οἴδατε οὐδέν, 
50  οὐδὲ διαλογίζεσθε ὅτι συμφέρει ὑμῖν ἵνα εἷς ἄνθρωπος ἀποθάνῃ ὑπὲρ τοῦ λαοῦ καὶ μὴ ὅλον τὸ ἔθνος ἀπόληται. 
51  τοῦτο δὲ ἀφ᾿ ἑαυτοῦ οὐκ εἶπεν, ἀλλ᾿ ἀρχιερεὺς ὢν τοῦ ἐνιαυτοῦ ἐκείνου ἐπροφήτευσεν ὅτι ἔμελλεν ὁ ᾿Ιησοῦς ἀποθνῄσκειν ὑπὲρ τοῦ ἔθνους, 
52  καὶ οὐχ ὑπὲρ τοῦ ἔθνους μόνον, ἀλλ᾿ ἵνα καὶ τὰ τέκνα τοῦ Θεοῦ τὰ διεσκορπισμένα συναγάγῃ εἰς ἕν. 
53  ἀπ᾿ ἐκείνης οὖν τῆς ἡμέρας συνεβουλεύσαντο ἵνα ἀποκτείνωσιν αὐτόν. 
54  ᾿Ιησοῦς οὖν οὐκέτι παρρησίᾳ περιεπάτει ἐν τοῖς ᾿Ιουδαίοις, ἀλλὰ ἀπῆλθεν ἐκεῖθεν εἰς τὴν χώραν ἐγγὺς τῆς ἐρήμου, εἰς ᾿Εφραΐμ λεγομένην πόλιν, κάκεῖ διέτριβε μετὰ τῶν μαθητῶν αὐτοῦ. 
55  ῏Ην δὲ ἐγγὺς τὸ πάσχα τῶν ᾿Ιουδαίων, καὶ ἀνέβησαν πολλοὶ εἰς ῾Ιεροσόλυμα ἐκ τῆς χώρας πρὸ τοῦ πάσχα ἵνα ἁγνίσωσιν ἑαυτούς. 
56  ἐζήτουν οὖν τὸν ᾿Ιησοῦν καὶ ἔλεγον μετ᾿ ἀλλήλων ἐν τῷ ἱερῷ ἑστηκότες· τί δοκεῖ ὑμῖν, ὅτι οὐ μὴ ἔλθῃ εἰς τὴν ἑορτήν; 
57  δεδώκεισαν δὲ καὶ οἱ ἀρχιερεῖς καὶ οἱ Φαρισαῖοι ἐντολὴν ἵνα ἐάν τις γνῷ ποῦ ἐστι, μηνύσῃ, ὅπως πιάσωσιν αὐτόν. 
João 11 Hebraico – Grego

João Capítulo 11 ARC

A morte de Lázaro – Compare com João 11 Hebraico – Grego

1 – Estava, então, enfermo um certo Lázaro, de Betânia, aldeia de Maria e de sua irmã Marta.
2 – E Maria era aquela que tinha ungido o Senhor com unguento e lhe tinha enxugado os pés com os seus cabelos, cujo irmão, Lázaro, estava enfermo.
3 – Mandaram-lhe, pois, suas irmãs dizer: Senhor, eis que está enfermo aquele que tu amas.
4 – E Jesus, ouvindo isso, disse: Esta enfermidade não é para morte, mas para glória de Deus, para que o Filho de Deus seja glorificado por ela.
5 – Ora, Jesus amava a Marta, e a sua irmã, e a Lázaro.
6 – Ouvindo, pois, que estava enfermo, ficou ainda dois dias no lugar onde estava.
7 – Depois disso, disse aos seus discípulos: Vamos outra vez para a Judeia.
8 – Disseram-lhe os discípulos: Rabi, ainda agora os judeus procuravam apedrejar-te, e tornas para lá?
9 – Jesus respondeu: Não há doze horas no dia? Se alguém andar de dia, não tropeça, porque vê a luz deste mundo.
10 – Mas, se andar de noite, tropeça, porque nele não há luz.
11 – Assim falou e, depois, disse-lhes: Lázaro, o nosso amigo, dorme, mas vou despertá-lo do sono.
12 – Disseram, pois, os seus discípulos: Senhor, se dorme, estará salvo.
13 – Mas Jesus dizia isso da sua morte; eles, porém, cuidavam que falava do repouso do sono.
14 – Então, Jesus disse-lhes claramente: Lázaro está morto,
15 – e folgo, por amor de vós, de que eu lá não estivesse, para que acrediteis. Mas vamos ter com ele.
16 – Disse, pois, Tomé, chamado Dídimo, aos condiscípulos: Vamos nós também, para morrermos com ele.
Jesus consola Marta e Maria
17 – Chegando, pois, Jesus, achou que já havia quatro dias que estava na sepultura.
18 – (Ora, Betânia distava de Jerusalém quase quinze estádios.)
19 – E muitos dos judeus tinham ido consolar a Marta e a Maria, acerca de seu irmão.
20 – Ouvindo, pois, Marta que Jesus vinha, saiu-lhe ao encontro; Maria, porém, ficou assentada em casa.
21 – Disse, pois, Marta a Jesus: Senhor, se tu estivesses aqui, meu irmão não teria morrido.
22 – Mas também, agora, sei que tudo quanto pedires a Deus, Deus to concederá.
23 – Disse-lhe Jesus: Teu irmão há de ressuscitar.
24 – Disse-lhe Marta: Eu sei que há de ressuscitar na ressurreição do último Dia.
25 – Disse-lhe Jesus: Eu sou a ressurreição e avida; quem crê em mim, ainda que esteja morto, viverá;
26 – e todo aquele que vive e crê em mim nunca morrerá. Crês tu isso?
27 – Disse-lhe ela: Sim, Senhor, creio que tu és o Cristo, o Filho de Deus, que havia de vir ao mundo.
28 – E, dito isso, partiu e chamou em segredo a Maria, sua irmã, dizendo: O Mestre está aqui e chama-te.
29 – Ela, ouvindo isso, levantou-se logo e foi ter com ele.
30 – (Ainda Jesus não tinha chegado à aldeia, mas estava no lugar onde Marta o encontrara.)
31 – Vendo, pois, os judeus que estavam com ela em casa e a consolavam que Maria apressadamente se levantara e saíra, seguiram-na, dizendo: Vai ao sepulcro para chorar ali.
32 – Tendo, pois, Maria chegado aonde Jesus estava e vendo-o, lançou-se aos seus pés, dizendo-lhe: Senhor, se tu estivesses aqui, meu irmão não teria morrido.
33 – Jesus, pois, quando a viu chorar e também chorando os judeus que com ela vinham, moveu-se muito em espírito e perturbou-se.
34 – E disse: Onde o pusestes? Disseram-lhe: Senhor, vem e vê.
35 – Jesus chorou.
36 – Disseram, pois, os judeus: Vede como o amava.
37 – E alguns deles disseram: Não podia ele, que abriu os olhos ao cego, fazer também com que este não morresse?

A ressurreição de Lázaro – Compare com João 11 Hebraico – Grego
38 – Jesus, pois, movendo-se outra vez muito em si mesmo, foi ao sepulcro; e era uma caverna e tinha uma pedra posta sobre ela.
39 – Disse Jesus: Tirai a pedra. Marta, irmã do defunto, disse-lhe: Senhor, já cheira mal, porque é já de quatro dias.
40 – Disse-lhe Jesus: Não te hei dito que, se creres, verás a glória de Deus?
41 – Tiraram, pois, a pedra. E Jesus, levantando os olhos para o céu, disse: Pai, graças te dou, por me haveres ouvido.
42 – Eu bem sei que sempre me ouves, mas eu disse isso por causa da multidão que está ao redor, para que creiam que tu me enviaste.
43 – E, tendo dito isso, clamou com grande voz: Lázaro, vem para fora.
44 – E o defunto saiu, tendo as mãos e os pés ligados com faixas, e o seu rosto, envolto num lenço. Disse-lhes Jesus: Desligai-o e deixai-o ir.

Conspiração para matar Jesus – Compare com João 11 Hebraico – Grego
45 – Muitos, pois, dentre os judeus que tinham vindo a Maria e que tinham visto o que Jesus fizera creram nele.
46 – Mas alguns deles foram ter com os fariseus e disseram-lhes o que Jesus tinha feito.
47 – Depois, os principais dos sacerdotes e os fariseus formaram conselho e diziam: Que faremos? Porquanto este homem faz muitos sinais.
48 – Se o deixamos assim, todos crerão nele, e virão os romanos e tirar-nos-ão o nosso lugar e a nação.
49 – E Caifás, um deles, que era sumo sacerdote naquele ano, lhes disse: Vós nada sabeis,
50 – nem considerais que nos convém que um homem morra pelo povo e que não pereça toda a nação.
51 – Ora, ele não disse isso de si mesmo, mas, sendo o sumo sacerdote naquele ano, profetizou que Jesus devia morrer pela nação.
52 – E não somente pela nação, mas também para reunir em um corpo os filhos de Deus que andavam dispersos.
53 – Desde aquele dia, pois, consultavam-se para o matarem.
54 – Jesus, pois, já não andava manifestamente entre os judeus, mas retirou-se dali para a terra junto do deserto, para uma cidade chamada Efraim; e ali andava com os seus discípulos.
55 – E estava próxima à Páscoa dos judeus, e muitos daquela região subiram a Jerusalém antes da Páscoa, para se purificarem.
56 – Buscavam, pois, a Jesus e diziam uns aos outros, estando no templo: Que vos parece? Não virá à festa?
57 – Ora, os principais dos sacerdotes e os fariseus tinham dado ordem para que, se alguém soubesse onde ele estava, o denunciasse, para o prenderem.
João 11 Hebraico – Grego

Todos os Capítulos de João

Views: 15