Hebreus 10 Hebraico

Hebreus 10 Hebraico – Grego – ARC

Hebreus 10 Grego Koinê

1 Σκιὰν γὰρ ἔχων ὁ νόμος τῶν μελλόντων ἀγαθῶν, οὐκ αὐτὴν τὴν εἰκόνα τῶν πραγμάτων, κατ᾿ ἐνιαυτὸν ταῖς αὐταῖς θυσίαις ἃς προσφέρουσιν εἰς τὸ διηνεκὲς, οὐδέποτε δύναται τοὺς προσερχομένους τελειῶσαι·
2 ἐπεὶ οὐκ ἂν ἐπαύσαντο προσφερόμεναι, διὰ τὸ μηδεμίαν ἔχειν ἔτι συνείδησιν ἁμαρτιῶν τοὺς λατρεύοντας, ἅπαξ κεκαθαρμένους·
3 ἀλλ᾿ ἐν αὐταῖς ἀνάμνησις ἁμαρτιῶν κατ᾿ ἐνιαυτόν·
4 ἀδύνατον γὰρ αἷμα ταύρων καὶ τράγων ἀφαιρεῖν ἁμαρτίας.
5 Διὸ εἰσερχόμενος εἰς τὸν κόσμον λέγει· θυσίαν καὶ προσφορὰν οὐκ ἠθέλησας, σῶμα δὲ κατηρτίσω μοι·
6 ὁλοκαυτώματα καὶ περὶ ἁμαρτίας οὐκ εὐδόκησας·
7 τότε εἶπον· ἰδοὺ ἥκω, ἐν κεφαλίδι βιβλίου γέγραπται περὶ ἐμοῦ, τοῦ ποιῆσαι, ὁ Θεός, τὸ θέλημά σου.
8 ἀνώτερον λέγων ὅτι Θυσίαν καὶ προσφορὰν καὶ ὁλοκαυτώματα καὶ περὶ ἁμαρτίας οὐκ ἠθέλησας οὐδὲ εὐδόκησας, αἵτινες κατὰ τὸν νόμον προσφέρονται,
9 τότε εἴρηκεν· ἰδοὺ ἥκω τοῦ ποιῆσαι, ὁ Θεός, τὸ θέλημά σου. ἀναιρεῖ τὸ πρῶτον ἵνα τὸ δεύτερον στήσῃ.
10 ἐν ᾧ θελήματι ἡγιασμένοι ἐσμὲν διὰ τῆς προσφορᾶς τοῦ σώματος τοῦ ᾿Ιησοῦ Χριστοῦ ἐφάπαξ.
11 Καὶ πᾶς μὲν ἱερεὺς ἕστηκε καθ᾿ ἡμέραν λειτουργῶν καὶ τὰς αὐτὰς πολλάκις προσφέρων θυσίας, αἵτινες οὐδέποτε δύνανται περιελεῖν ἁμαρτίας·
12 αὐτὸς δὲ μίαν ὑπὲρ ἁμαρτιῶν προσενέγκας θυσίαν εἰς τὸ διηνεκὲς ἐκάθισεν ἐν δεξιᾷ τοῦ Θεοῦ,
13 τὸ λοιπὸν ἐκδεχόμενος ἕως τεθῶσιν οἱ ἐχθροὶ αὐτοῦ ὑποπόδιον τῶν ποδῶν αὐτοῦ.
14 μιᾷ γὰρ προσφορᾷ τετελείωκεν εἰς τὸ διηνεκὲς τοὺς ἁγιαζομένους.
15 Μαρτυρεῖ δὲ ἡμῖν καὶ τὸ Πνεῦμα τὸ ῞Αγιον· μετὰ γὰρ τὸ προειρηκέναι,
16 αὕτη ἡ διαθήκη ἣν διαθήσομαι πρὸς αὐτοὺς μετὰ τὰς ἡμέρας ἐκείνας, λέγει Κύριος· διδοὺς νόμους μου ἐπὶ καρδίας αὐτῶν καὶ ἐπὶ τὴν διάνοιαν αὐτῶν ἐπιγράψω αὐτούς,
17 καὶ τῶν ἁμαρτιῶν αὐτῶν καὶ τῶν ἀνομιῶν αὐτῶν οὐ μὴ μνησθῶ ἔτι.
18 ὅπου δὲ ἄφεσις τούτων, οὐκέτι προσφορὰ περὶ ἁμαρτίας.
19 ῎Εχοντες οὖν, ἀδελφοί, παρρησίαν εἰς τὴν εἴσοδον τῶν ἁγίων ἐν τῷ αἵματι ᾿Ιησοῦ,
20 ἣν ἐνεκαίνισεν ἡμῖν ὁδὸν πρόσφατον καὶ ζῶσαν διὰ τοῦ καταπετάσματος, τοῦτ᾿ ἔστι τῆς σαρκὸς αὐτοῦ,
21 καὶ ἱερέα μέγαν ἐπὶ τὸν οἶκον τοῦ Θεοῦ,
22 προσερχώμεθα μετὰ ἀληθινῆς καρδίας ἐν πληροφορίᾳ πίστεως, ἐρραντισμένοι τὰς καρδίας ἀπὸ συνειδήσεως πονηρᾶς καὶ λελουσμένοι τὸ σῶμα ὕδατι καθαρῷ·
23 κατέχωμεν τὴν ὁμολογίαν τῆς ἐλπίδος ἀκλινῆ· πιστὸς γὰρ ὁ ἐπαγγειλάμενος·
24 καὶ κατανοῶμεν ἀλλήλους εἰς παροξυσμὸν ἀγάπης καὶ καλῶν ἔργων,
25 μὴ ἐγκαταλείποντες τὴν ἐπισυναγωγὴν ἑαυτῶν, καθὼς ἔθος τισίν, ἀλλὰ παρακαλοῦντες, καὶ τοσούτῳ μᾶλλον, ὅσῳ βλέπετε ἐγγίζουσαν τὴν ἡμέραν.
26 ῾Εκουσίως γὰρ ἁμαρτανόντων ἡμῶν μετὰ τὸ λαβεῖν τὴν ἐπίγνωσιν τῆς ἀληθείας, οὐκέτι περὶ ἁμαρτιῶν ἀπολείπεται θυσία,
27 φοβερὰ δέ τις ἐκδοχὴ κρίσεως καὶ πυρὸς ζῆλος ἐσθίειν μέλλοντος τοὺς ὑπεναντίους.
28 ἀθετήσας τις νόμον Μωϋσέως χωρὶς οἰκτιρμῶν ἐπὶ δυσὶν ἢ τρισὶ μάρτυσιν ἀποθνῄσκει·
29 πόσῳ δοκεῖτε χείρονος ἀξιωθήσεται τιμωρίας ὁ τὸν υἱὸν τοῦ Θεοῦ καταπατήσας καὶ τὸ αἷμα τῆς διαθήκης κοινὸν ἡγησάμενος, ἐν ᾧ ἡγιάσθη, καὶ τὸ Πνεῦμα τῆς χάριτος ἐνυβρίσας;
30 οἴδαμεν γὰρ τὸν εἰπόντα· ἐμοὶ ἐκδίκησις, ἐγὼ ἀνταποδώσω λέγει Κύριος· καὶ πάλιν· Κύριος κρινεῖ τὸν λαὸν αὐτοῦ.
31 φοβερὸν τὸ ἐμπεσεῖν εἰς χεῖρας Θεοῦ ζῶντος.
32 ᾿Αναμιμνῄσκεσθε δὲ τὰς πρότερον ἡμέρας, ἐν αἷς φωτισθέντες πολλὴν ἄθλησιν ὑπεμείνατε παθημάτων,
33 τοῦτο μὲν ὀνειδισμοῖς τε καὶ θλίψεσι θεατριζόμενοι, τοῦτο δὲ κοινωνοὶ τῶν οὕτως ἀναστρεφομένων γενηθέντες.
34 καὶ γὰρ τοῖς δεσμίοις μου συνεπαθήσατε καὶ τὴν ἁρπαγὴν τῶν ὑπαρχόντων ὑμῶν μετὰ χαρᾶς προσεδέξασθε, γινώσκοντες ἔχειν ἐν ἑαυτοῖς κρείττονα ὕπαρξιν ἐν ουρανοῖς καὶ μένουσαν.
35 Μὴ ἀποβάλητε οὖν τὴν παρρησίαν ὑμῶν, ἥτις ἔχει μισθαποδοσίαν μεγάλην.
36 ὑπομονῆς γὰρ ἔχετε χρείαν, ἵνα τὸ θέλημα τοῦ Θεοῦ ποιήσαντες κομίσησθε τὴν ἐπαγγελίαν.
37 ἔτι γὰρ μικρὸν ὅσον ὅσον, ὁ ἐρχόμενος ἥξει καὶ οὐ χρονιεῖ.
38 ὁ δὲ δίκαιος ἐκ πίστεως ζήσεται· καὶ ἐὰν ὑποστείληται, οὐκ εὐδοκεῖ ἡ ψυχή μου ἐν αὐτῷ.
39 ἡμεῖς δὲ οὐκ ἐσμὲν ὑποστολῆς εἰς ἀπώλειαν, ἀλλὰ πίστεως εἰς περιποίησιν ψυχῆς.

Hebreus 10 Hebraico – Grego

1 כִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר בָּהּ רַק צֵל טֹבוֹת הָעֲתִידוֹת וְלֹא פְנֵי עֶצֶם הַטֹּבוֹת הָהֵנָּה אֵין בְּכֹחָהּ לְהָכִין שָׁלֵם לַנִּגָּשִׁים בַּזְּבָחִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ תָמִיד שָׁנָה בְשָׁנָה׃
2 כִּי אִם־לֹא־כֵן הֲלֹא יֶחְדְּלוּ מֵהַקְרִיבָם עוֹד כִּי אַחֲרֵי אֲשֶׁר הִטַּהֲרוּ הָעֹבְדִים פַעַם אַחַת אֵין לָהָם עוֹד מַחְשֶׁבֶת הַחֵטְא׃
3 אוּלָם בַּקָּרְבָּנוֹת הָאֵלֶּה יֶשׁ־זֵכֶר לַחֲטָאִים שָׁנָה בְשָׁנָה׃
4 כִּי אֵין בְּדַם פָּרִים וּשְׂעִירִים לִנְשׂא חֲטָאִים׃
5 עַל־כֵּן בְּבֹאוֹ אֶל־תֵּבֵל אַרְצָה אָמָר זֶבַח וּמִנְחָה לֹא חָפַצְתָּ גּוּף כּוֹנַנְתָּ לִּי׃
6 עוֹלָה וַחֲטָּאָה לֹא שָׁאָלְתָּ׃
7 אָז אָמַרְתִּי הִנֵּה־בָאתִי בִּמְגִלַּת־סֵפֶר כָּתוּב עָלָי לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ אֱלֹהָי׃
8 בְּאָמְרוֹ מֵרֹאשׁ זֶבַח וּמִנְחָה וְעוֹלָה וַחֲטָאָה לֹא חָפַצְתָּ וְלֹא שָׁאָלְתָּ וְהֵם הֵמָּה הַמּוּבָאִים לְפִי הַתּוֹרָה׃
9 אָז יֹאמַר הִנֵּה־בָאתִי לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ אֱלֹהַי הֵסִיר אֶת־הָרִאשֹׁנָה לְמַעַן הָקֵם אֶת־הַשְּׁנִיָּה׃
10 וּבָרָצוֹן הַזֶּה אָנוּ מִתְקַדְּשִׁים בְּקָרְבַּן נֶפֶשׁ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲשֶׁר הִקְרִיב פַּעַם אֶחָת׃
11 וְכָל־כֹּהֵן עֹמֵד לְשָׁרֵת יוֹם יוֹם וּלְהַקְרִיב פְּעָמִים שֹׁנוֹת אֶת־הַזְּבָחִים הָהֵמָּה אֲשֶׁר אֵין בָּם מֵעוֹלָם לְכַפֵּר עַל־חֲטָאִים׃
12 אֲבָל הוּא הִקְרִיב זֶבַח אֶחַד עַל־הַחֲטָאִים וַיֵּשֶׁב לִימִין אֱלֹהִים עַד־עוֹלָם׃
13 וּמֵאָז הוּא מְיַחֵל עַד־יוּשְׁתוּ אֹיְבָיו הֲדֹם לְרַגְלָיו׃
14 כִּי בְקָרְבָּן אֶחָד הִשְׁלִים אֶת־הַמְקֻדָּשִׁים עַד־עוֹלָם׃
15 וְגַם־רוּחַ הַקֹּדֶשׁ יָעֶד־לָנוּ כָזֹאת כִּי אַחֲרֵי אָמְרוֹ׃
16 זֹאת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֶכְרֹת אִתָּם אַחֲרֵי הַיָּמִים הָהֵם נְאֻם־יְהוָֹה נָתַתִּי אֶת־תּוֹרָתִי בְּקִרְבָּם וְעַל־לִבָּם אֶכְתֳּבֶנָּה׃
17 יוֹסִיף יֹאמַר וְלַעֲוֹנָם וּלְחַטָּאתָם לֹא אֶזְכָּר־עוֹד׃
18 וּבַאֲשֶׁר יֶשׁ־שָׁם סְלִיחָה לָאֵלֶּה אֵין מָקוֹם לְקָרְבָּן עָל־הַחֵטְא׃
19 עַל־כֵּן אֶחָי בִּהְיוֹת לָנוּ בִטָּחוֹן לָבֹא אֶל־הַקֹּדֶשׁ בְּדַם יֵשׁוּעַ׃
20 אֲשֶׁר חָנַךְ מְסִלָּה חֲדָשָׁה לָנוּ מְסִלַּת חַיִּים דֶּרֶךְ הַפָּרֹכֶת אֲשֶׁר בְּשָׂרוֹ הוּא׃
:21 וּבִהְיוֹת לָנוּ כֹּהֵן גָּדוֹל עַל־בֵּית הָאֱלֹהִים׃
22 נִגְּשָׁה בְּלֵב שָׁלֵם וּבֶאֱמוּנָה אֹמֶן מְטֹהָרִים מֵרַעְיוֹן רָע בְּלִבֵּנוּ אֲשֶׁר זֹרַק עָלָיו וּבְשָׂרֵנוּ אֲשֶׁר רֻחַץ בְּמַיִם טְהוֹרִים׃
23 וְנִשְׁמֹר הֵיטֵב שְׁבוּעַת פִּינוּ עַל־דְּבַר תִּקְוָתֵנוּ וְלֹא נֶרֶף כִּי נֶאֱמָן הוּא הַמַּבְטִיחַ׃
24 וְנִתְבּוֹנְנָה אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ לְהִתְעוֹרֵר לְאַהֲבָה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים׃
25 וְלֹא נֶחְדַּל מִבֹּא אֶל־קְהִלָּתֵנוּ כְּדֶרֶךְ אֲנָשִׁים אֲחָדִים מִכֶּם כִּי אִם־נוֹכִיחַ אִישׁ אֶת־עֲמִיתוֹ וּמַה גַּם־בִּרְאֹתְכֶם כִּי־קָרוֹב הַיּוֹם׃
26 כִּי אִם־נֶחְטָא בְזָדוֹן אַחֲרֵי אֲשֶׁר קָנִינוּ דַעַת הָאֱמֶת לֹא־יִשָּׁאֶר עוֹד קָרְבָּן עַל־חַטָּאתֵנוּ׃
27 כִּי אִם־מָגוֹר מִפְּנֵי מִשְׁפָּט הַצָּפוּי וְאֵשׁ קִנְאָה אֲשֶׁר תֹּאכַל צָרִים׃
28 הָעֹבֵר תּוֹרַת משֶׁה יוּמַת בְּלִי־חֶמְלָה עַל־פִּי שְׁנַיִם אוֹ־שְׁלשָׁה עֵדִים׃
29 הִתְבּוֹנְנוּ־נָא מַה־נּוֹרָא הָעֹנֶשׁ אֲשֶׁר יוּשַׁת עַל־רֹמֵס בֶּן־אֱלֹהִים וּמְטַמֵּא דַם בְּרִית אֲשֶׁר נִקְדַּשׁ בּוֹ וּמְגַדֵּף רוּחַ נְדִיבָה׃
30 כִּי־יָדַעְנוּ מִי הוּא הָאֹמֶר לִי נָקָם אֲנִי אֲשַׁלֵּם אָמַר יְהוָֹה וְאֹמֵר עוֹד כִּי יָדִין יְהוָֹה עַמּוֹ׃
31 מַה־נּוֹרָא לִנְפֹּל בְּיַד אֱלֹהִים חַיִּים׃
32 זִכְרוּ־נָא יָמִים מִקֶּדֶם כַּאֲשֶׁר אֹרוּ עֵינֵיכֶם וְשׁוֹט שׁוֹטֵף צָרָה עָבַר עֲלֵיכֶם׃
33 פַּעַם הֱיִיתֶם לְרַאֲוָה מֵעֹנִי וְקֶלֶס וּפַעַם דָּאֲבָה נַפְשְׁכֶם לְסִבְלוֹת אֲחֵיכֶם כָּכֶם׃
34 כִּי נִכְמְרוּ רַחֲמֵיכֶם אֶל־מוֹסֵרָי וְהוֹנְכֶם הַגָּזוּל מִכֶּם הִנַּחְתֶּם בְּטוּב־לֵב בְּדַעְתְּכֶם כִּי קִנְיָן גָּדוֹל מִזֶּה יֶשׁ־לָכֶם בַּשָּׁמַיִם הָעֹמֵד לָעַד׃
35 עַל־כֵּן אַל־תַּשְׁלִיכוּ מִבְטַחֲכֶם כִּי שְׂכָרוֹ הַרְבֵּה מְאֹד׃
36 וְכִי גַם־הַתּוֹחֶלֶת נְכוֹנָה לָכֶם בַּעֲבוּר אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ רְצוֹן אֱלֹהִים וְתַשִּׂיגוּ אֵת אֲשֶׁר־דִּבֵּר לָכֶם׃
37 כִּי עוֹד מְעַט־רָגַע וְהַבָּא יָבֹא לֹא יְאַחֵר׃
38 וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה וְאִם־יִסֹּג אָחוֹר לֹא־תִרֶץ נַפְשִׁי בּוֹ׃
39 וַאֲנַחְנוּ אֵינֶנּוּ מִן־הַנְּסוֹגִים אָחוֹר לַאֲבַדּוֹן כִּי אִם־מִבְּנֵי אֱמוּנָה לְהַצִּיל אֶת־הַנָּפֶשׁ׃

Hebreus 10 Hebraico – Grego

Hebreus 10 ARC

O Sacrifício de Cristo é pleno e definitivo – Compare com Hebreus 10 Hebraico – Grego

1 – Porque, tendo a lei a sombra dos bens futuros e não a imagem exata das coisas, nunca, pelos mesmos sacrifícios que continuamente se oferecem cada ano, pode aperfeiçoar os que a eles se chegam.
2 – Doutra maneira, teriam deixado de se oferecer, porque, purificados uma vez os ministrantes, nunca mais teriam consciência de pecado.
3 – Nesses sacrifícios, porém, cada ano, se faz comemoração dos pecados,
4 – porque é impossível que o sangue dos touros e dos bodes tire pecados.
5 – Pelo que, entrando no mundo, diz: Sacrifício e oferta não quiseste, mas corpo me preparaste;
6 – holocaustos e oblações pelo pecado não te agradaram.
7 – Então, disse: Eis aqui venho (no princípio do livro está escrito de mim), para fazer, ó Deus, a tua vontade.
8 – Como acima diz: Sacrifício, e oferta, e holocaustos, e oblações pelo pecado não quiseste, nem te agradaram (os quais se oferecem segundo a lei).
9 – Então, disse: Eis aqui venho, para fazer, ó Deus, a tua vontade. Tira o primeiro, para estabelecer o segundo.
10 – Na qual vontade temos sido santificados pela oblação do corpo de Jesus Cristo, feita uma vez.
11 – E assim todo sacerdote aparece cada dia, ministrando e oferecendo muitas vezes os mesmos sacrifícios, que nunca podem tirar pecados;
12 – mas este, havendo oferecido um único sacrifício pelos pecados, está assentado para sempre à destra de Deus,
13 – daqui em diante esperando até que os seus inimigos sejam postos por escabelo de seus pés.
14 – Porque, com uma só oblação, aperfeiçoou para sempre os que são santificados.
15 – E também o Espírito Santo no-lo testifica, porque, depois de haver dito:
16 – Este é o concerto que farei com eles depois daqueles dias, diz o Senhor: Porei as minhas leis em seu coração e as escreverei em seus entendimentos, acrescenta:
17 – E jamais me lembrarei de seus pecados e de suas iniquidades.
18 – Ora, onde há remissão destes, não há mais oblação pelo pecado.
19 – Tendo, pois, irmãos, ousadia para entrar no Santuário, pelo sangue de Jesus,
20 – pelo novo e vivo caminho que ele nos consagrou, pelo véu, isto é, pela sua carne,
21 – e tendo um grande sacerdote sobre a casa de Deus,
22 – cheguemo-nos com verdadeiro coração, em inteira certeza de fé; tendo o coração purificado da má consciência e o corpo lavado com água limpa,
23 – retenhamos firmes a confissão da nossa esperança, porque fiel é o que prometeu.
24 – E consideremo-nos uns aos outros, para nos estimularmos ao amor e às boas obras,
25 – não deixando a nossa congregação, como é costume de alguns; antes, admoestando-nos uns aos outros; e tanto mais quanto vedes que se vai aproximando aquele Dia.
26 – Porque, se pecarmos voluntariamente, depois de termos recebido o conhecimento da verdade, já não resta mais sacrifício pelos pecados,
27 – mas uma certa expectação horrível de juízo e ardor de fogo, que há de devorar os adversários.
28 – Quebrantando alguém a lei de Moisés, morre sem misericórdia, só pela palavra de duas ou três testemunhas.
29 – De quanto maior castigo cuidais vós será julgado merecedor aquele que pisar o Filho de Deus, e tiver por profano o sangue do testamento, com que foi santificado, e fizer agravo ao Espírito da graça?
30 – Porque bem conhecemos aquele que disse: Minha é a vingança, eu darei a recompensa, diz o Senhor. E outra vez: O Senhor julgará o seu povo.
31 – Horrenda coisa é cair nas mãos do Deus vivo.
32 – Lembrai-vos, porém, dos dias passados, em que, depois de serdes iluminados, suportastes grande combate de aflições.
33 – Em parte, fostes feitos espetáculo com vitupérios e tribulações e, em parte, fostes participantes com os que assim foram tratados.
34 – Porque também vos compadecestes dos que estavam nas prisões e com gozo permitistes a espoliação dos vossos bens, sabendo que, em vós mesmos, tendes nos céus uma possessão melhor e permanente.
35 – Não rejeiteis, pois, a vossa confiança, que tem grande e avultado galardão.
36 – Porque necessitais de paciência, para que, depois de haverdes feito a vontade de Deus, possais alcançar a promessa.
37 – Porque ainda um poucochinho de tempo, e o que há de vir virá e não tardará.
38 – Mas o justo viverá da fé; e, se ele recuar, a minha alma não tem prazer nele.
39 – Nós, porém, não somos daqueles que se retiram para a perdição, mas daqueles que creem para a conservação da alma.

Hebreus 10 Hebraico – Grego

Todos os capítulos de Hebreus

Hebreus 10 Hebraico – Grego – ARC

Hebreus 10 Grego Koinê