Atos 20 Hebraico – Grego – ARC. Três versões na mesma página para você pesquisar, comparar e ampliar seus conhecimentos.

Atos 20 Hebraico

1 וַיְהִי אַחֲרֵי הַמְּהוּמָה וּפוֹלוֹס אָסַף אֶת־הַתַּלְמִידִים וַיְדַבֵּר עַל־לִבָּם וּבְבִרְכָתוֹ אֹתָם לְשָׁלוֹם נִפְרַד מֵהֶם וַיֵּצֵא לָלֶכֶת אֶל־מַקְדּוֹנְיָא׃
2 וְאַחֲרֵי עָבְרוֹ בַמְּדִינוֹת הָהֵן וְאַמְּצוֹ אֶת־לִבּוֹתָם בְּמִדַּבְּרֹתָיו הָרַבִּים בָּא אֶל־אֶרֶץ יָוָן׃
3 וַיְהִי אַחֲרֵי שִׁבְתּוֹ שָׁם שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים וַתִּשָּׂאֵהוּ רוּחוֹ לָלֶכֶת אֶל־סוּרְיָא רַק מֵאֲשֶׁר טָמְנוּ לוֹ הַיְּהוּדִים מוֹקֵשׁ עַל־כֵּן נוֹעַץ לָשׁוּב דֶּרֶךְ מַקְדּוֹנְיָא׃
4 וַיִּלָּווּ אֵלָיו לְלַוֹּתוֹ בַדֶּרֶךְ עַד־אַסְיָא סוֹפַטְרוֹס בֶּן־פּוּרֹס הַבְּרוֹאִי וּמֵהַתַּסְלְנִיקִים אֲרִסְטַרְכוֹס וּסְקוֹנְדוֹס וְגָיוֹס הַדַּרְבִי וְטִימוֹתִיּוֹס וּמֵאַסְיָא טוּכִיקוֹס וּטְרוֹפִימוֹס׃
5 וְאֵלֶּה הָלְכוּ לְפָנֵינוּ וַיְחַכּוּ לָנוּ בִּטְרוֹאַס עַד־בֹּאֵנוּ׃
6 וַאֲנַחְנוּ עָבַרְנוּ מִפִּילִפִּי בָּאֳנִיָּה אַחֲרֵי תֹם חַג־הַמַּצּוֹת וַנְּהִי בַּדֶּרֶךְ חֲמִישָּׁה יָמִים עַד־בֹּאֵנוּ אֲלֵיהֶם אֶל־טְרוֹאַס וַנֵּשֶׁב־שָׁם שִׁבְעַת יָמִים׃
7 בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן בַּשַּׁבָּת וַאֲנַחְנוּ נֶאֱסָפִים לִפְרֹס אֶת־הַלֶּחֶם וּפוֹלוֹס נָשָׂא מִדַּבְּרֹתָיו אֲלֵיהֶם יַעַן הָיָה עִם־לִבּוֹ לָלֶכֶת מֵהֶם בְּיוֹם הַמָּחֳרָת וַיֶּרֶב מִדַּבְּרֹתָיו עַד חֲצִי הַלָּיְלָה׃
8 וְנֵרוֹת רַבִּים הֵאִירוּ בַּעֲלִיָּה אֲשֶׁר שָׁם הָיִינוּ נֶאֱסָפִים׃
9 וְהִנֵּה נַעַר אֶחָד וּשְׁמוֹ אַבְטוּכוֹס בְּשִׁבְתּוֹ עַל־סַף הַחַלּוֹן בְּהַאֲרִיךְ פּוֹלוֹס לְהַטִּיף אִמְרוֹתָיו נָם שְׁנָתוֹ וַתִּתְקְפֵהוּ הַשֵּׁנָה וַיִּפֹּל אַרְצָה מִן־הָעֲלִיָּה אֲשֶׁר גֹּבַהּ לָהּ שָׁלֹשׁ קוֹמוֹת וַיִּשָּׂאֻהוּ וְהוּא מֵת׃
10 וַיֵּרֶד פּוֹלוֹס וַיִּתְמוֹדֵד עָלָיו וַיַּחֲזֶק־בּוֹ וַיֹּאמַר אַל־נָא תִּצְעֲקוּ כִּי עוֹד נִשְׁמָתוֹ בּוֹ׃
11 וַיָּשָׁב וַיַּעַל וַיִּפְרֹס אֶת־הַלֶּחֶם וַיֹּאכַל וַיֶּרֶב לְדַבֵּר אִתָּם עַד־עֲלוֹת הַשַּׁחַר וַיֵּלַךְ׃
12 וְאֶת־הַנַּעַר הֶעֱלוּ חָי וַיִּתְנַחֲמוּ בוֹ לֹא־מְעָט׃
13 וַאֲנַחְנוּ קִדַּמְנוּ לָרֶדֶת בָּאֳנִיָּה וַנַּעֲבֹר אֶל־אַסּוֹס לִכְנוֹס שָׁם אֵלֵינוּ אֶת־פּוֹלוֹס כִּי־כֵן צִוָּה וְהוא אִוָּה לָבֹא שָׁם רַגְלִי דֶּרֶךְ הַיַּבָּשָׁה׃
14 וַיִּפְגֹּשׁ אֹתָנוּ בְּאַסּוֹס וַנִּקַּח אֹתוֹ אֵלֵינוּ וַנָּבֹא אֶל־מִיטוּלִינִי׃
15 מִשָּׁם עֲבַרְנוּ בָאֳנִיָּה וַנָּבֹא בְיוֹם הַמָּחָר אֶל־נֹכַח כִּיּוֹס וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי עָבַרְנוּ אֶל־סָמוֹס וַנָּלֶן בִּטְרוֹגוּלְיוֹן וַנָּבֹא לְמָחֳרָתוֹ אֶל־מִילִיטוֹס׃
16 כִּי־יָעַץ פּוֹלוֹס לַחֲלוֹף עַל־פְּנֵי אֶפְסוֹס לִבְלִי הֱיוֹת לוֹ סִבָּה לִהְתְמַהְמֵהַּ בְּאַסְיָא בַּאֲשֶׁר הָיָה נֶחְפָּז בְּכָל־יְכָלְתּוֹ לְהַגִּיעַ עַד־יְרוּשָׁלַיִם לְיוֹם חַג־הַשָּׁבֻעוֹת׃
17 וּמִמִּלִיטוֹס שָׁלַח אֶל־אֶפְסוֹס לִקְרֹא אֶת־זִקְנֵי הָעֵדָה לְבֹאָם אֵלָיו שָׁמָּה׃
18 וּכְבֹאָם אָמַר אֲלֵיהֶם אַתֶּם יְדַעְתֶּם אֶת־דָּרְכִּי וּפְעֻלָּתִי לִפְנֵיכֶם בְּכָל־הַיָּמִים אֲשֶׁר יָשַׁבְתִּי בְתוֹכְכֶם לְמִן־הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר דָּרְכָה כַף־רַגְלִי עַל־אַדְמַת אַסְיָא׃
19 אֲשֶׁר עָבַדְתִּי אֶת־הָאָדוֹן בַּעֲנָוָה גְדוֹלָה וּבִדְמָעוֹת בִּתְלָאוֹת אֲשֶׁר מְצָאֻנִי עַל־יְדֵי הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר יָקְשׁוּ לִי׃ Atos 20 Hebraico – Grego
20 אֲשֶׁר לֹא־כִחַדְתִּי מִכֶּם כָּל־הַטּוֹב לָכֶם כִּי אִם־הִגַּדְתִּי וַאֲלַמֶּדְכֶם מָה הַטּוֹב בַּחוּצוֹת וּבַבָּתִּים׃
21 יַעַן קָרָאתִי גַּם־לַיְּהוּדִים וְגַם־לַיְּוָנִים כִּי יְשׁוּבוּן אֶל־הָאֱלֹהִים וְהֶאֱמִינוּ בַאֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּע הַמָּשִׁיחַ׃
22 וְעַתָּה הִנְנִי מְמֻשָּׁךְ עַל־פִּי הָרוּחַ לַהֲלֹךְ יְרוּשָׁלַיְמָה וַאֲנִי לֹא יָדַעְתִּי דְּבַר־מָה יִקְרֵנִי שָׁם׃
23 זוּלָתִי אֲשֶׁר־רוּחַ הַקֹּדֶשׁ יְנַבֵּא עָלַי בְּכָל־עִיר וָעִיר לֵאמֹר כִּי־כְבָלִים וַחֲבָלִים נָכֹנוּ לִי׃
24 אֲבָל־נַפְשִׁי לֹא תִיקַר לִי מִתִּתָּהּ לְמַעַן מַלֵּא וְכַלֵּה אֶת־מְרוּצָתִי וְאֶת־פְּקֻדָּתִי הַשּׂוּמָה עָלַי מֵאֵת הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ לְהוֹדִיעַ אֶת־בְּשׂרַת חֶסֶד אֱלֹהִים׃
25 וְעַתָּה הִנֵּה־נָא יָדַעְתִּי כִּי אַתֶּם כֻּלְּכֶם אֲשֶׁר בִּימֵי מַהֲלָכַי וּמַסָּעַי הוֹרֵיתִי אֶתְכֶם אֶת־מַלְכוּת הָאֱלֹהִים כִּי לֹא־תֹסִפוּן עוֹד לִרְאוֹת אֶת־פָּנָי׃
26 עַל־כֵּן עֵד אֲנִי הַיּוֹם בִּפְנֵיכֶם כִּי־נָקִי אָנֹכִי מִדְּמֵי כֻלְּכֶם׃
27 כִּי אֲנִי מִבְּלִי כַחֵד דָּבָר הוֹדַעְתִּי אֶתְכֶם אֶת־עֲצַת הָאֱלֹהִים כְּתֻמָּהּ׃
28 שִׁיתוּ לִבְּכֶם עֲלֵיכֶם וְעַל־כָּל־הָעֵדֶר אֲשֶׁר רוּחַ הַקֹּדֶשׁ הֲקִימְכֶם לְמַנְהִיגִים לוֹ לִרְעוֹת אֶת־עֲדַת הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר קָנָה־לוֹ בְּדָמוֹ׃
29 אֲנִי יָדַעְתִּי כִּי אַחֲרֵי מוֹתִי יִפְּלוּ בָכֶם זְאֵבֵי־טֶרֶף אֲשֶׁר עַל־הָעֵדֶר לֹא־יַחֲמֹלוּ׃
30 גַּם־כִּי יָקוּמוּ מִקִּרְבְּכֶם אֲנָשִׁים אֲשֶׁר תַּהְפֻּכוֹת יְדַבֵּרוּ לְהַתְעוֹת אֶת־הַתַּלְמִידִים אַחֲרֵיהֶם׃
31 עַל־כֵּן עוּרוּ וְזִכְרוּ כִּי שָׁלֹשׁ שָׁנִים יוֹמָם וָלַיְלָה אֲנִי בְדִמְעוֹתַי לֹא חָדַלְתִּי מֵהוֹכַח וּמֵאַמֵּץ אֶת־כֹּל׃
32 וְעַתָּה אָחַי הִנְנִי מַפְקִיד אֶתְכֶם בְּיַד הָאֱלֹהִים וּדְבַר חַסְדּוֹ אֲשֶׁר־לוֹ הַכֹּחַ לַהֲקִימְכֶם וְלָתֵת לָכֶם נַחֲלָה בְּקֶרֶב כָּל־הַקְּדוֹשִׁים׃
33 כֶּסֶף וְזָהָב וּשְׂמָלֹת לֹא בִקַּשְׁתִּי מֵאֵת כָּל־אִישׁ׃
34 וְאַתֶּם הֲלֹא יְדַעְתֶּם כִּי בַּעֲדִי וּבְעַד אֲשֶׁר הָיוּ עִמִּי אֵלֶּה שְׁתֵּי יָדַי עַשׂוּ מִחְיָה׃
35 כִּי בַּכֹּל וָכֹל הֶרְאֵיתִי אֶתְכֶם כִּי־אַךְ יַעֲבֹד אִישׁ וְעָשׂה בַמְּלָאכָה לְנַפְשׁוֹ וְגַם־לְנֶפֶשׁ הָאֶבְיוֹן וְהָיוּ לָכֶם לְזִכָּרוֹן דִּבְרֵי הָאָדֹן יֵשׁוּעַ כִּי־הוּא אָמַר טוֹב נְתֹן מִקָּחַת׃
36 כְּכַלֹּתוֹ לְדַבֵּר כָּרַע עַל־בִּרְכָּיו וַיִּתְפַּלֵּל עִם־כֻּלָּם יַחְדָּו׃
37 וְהֵם כֻּלָּם בָּכוּ הַרְבֵּה בֶכֶה וַיִּפְּלוּ עַל־צַוְּארֵי פוֹלוֹס וַיִּשָּׁקוּהוּ׃
38 וְיוֹתֵר נֶעֶצְבוּ אֶל־לִבָּם עַל־הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֵּר כִּי לֹא־יוֹסִיפוּן עוֹד לִרְאוֹת אֶת־פָּנָיו וַיֵּלְכוּ אַחֲרָיו עַד־הַסְּפִינָה וַיְשַׁלְּחוּהוּ׃
Atos 20 Hebraico – Grego

Atos 20 Grego Koinê

1  Μετὰ δὲ τὸ παύσασθαι τὸν θόρυβον προσκαλεσάμενος ὁ Παῦλος τοὺς μαθητὰς καὶ ἀσπασάμενος ἐξῆλθε πορευθῆναι εἰς Μακεδονίαν. 
2  διελθὼν δὲ τὰ μέρη ἐκεῖνα καὶ παρακαλέσας αὐτοὺς λόγῳ πολλῷ ἦλθεν εἰς τὴν ῾Ελλάδα· 
3  ποιήσας τε μῆνας τρεῖς, γενομένης αὐτῷ ἐπιβουλῆς ὑπὸ τῶν ᾿Ιουδαίων μέλλοντι ἀνάγεσθαι εἰς τὴν Συρίαν, ἐγένετο γνώμη τοῦ ὑποστρέφειν διὰ Μακεδονίας. 
4  συνείπετο δὲ αὐτῷ ἄχρι τῆς ᾿Ασίας Σώπατρος Βεροιαῖος, Θεσσαλονικέων δὲ ᾿Αρίσταρχος καὶ Σέκουνδος, καὶ Γάϊος Δερβαῖος καὶ Τιμόθεος, ᾿Ασιανοὶ δὲ Τυχικὸς καὶ Τρόφιμος. 
5  οὗτοι προελθόντες ἔμενον ἡμᾶς ἐν Τρῳάδι· 
6  ἡμεῖς δὲ ἐξεπλεύσαμεν μετὰ τὰς ἡμέρας τῶν ἀζύμων ἀπὸ Φιλίππων καὶ ἤλθομεν πρὸς αὐτοὺς εἰς τὴν Τρῳάδα ἄχρις ἡμερῶν πέντε, οὗ διετρίψαμεν ἡμέρας ἑπτά. 
7  ᾿Εν δὲ τῇ μιᾷ τῶν σαββάτων συνηγμένων τῶν μαθητῶν κλάσαι ἄρτον, ὁ Παῦλος διελέγετο αὐτοῖς, μέλλων ἐξιέναι τῇ ἐπαύριον, παρέτεινέ τε τὸν λόγον μέχρι μεσονυκτίου. 
8  ἦσαν δὲ λαμπάδες ἱκαναὶ ἐν τῷ ὑπερῴῳ οὗ ἦμεν συνηγμένοι. 
9  καθήμενος δέ τις νεανίας ὀνόματι Εὔτυχος ἐπὶ τῆς θυρίδος, καταφερόμενος ὕπνῳ βαθεῖ διαλεγομένου τοῦ Παύλου ἐπὶ πλεῖον, κατενεχθεὶς ἀπὸ τοῦ ὕπνου ἔπεσεν ἀπὸ τοῦ τριστέγου κάτω καὶ ἤρθη νεκρός. 
10  καταβὰς δὲ ὁ Παῦλος ἐπέπεσεν αὐτῷ καὶ συμπεριλαβὼν εἶπε· μὴ θορυβεῖσθε· ἡ γὰρ ψυχὴ αὐτοῦ ἐν αὐτῷ ἐστιν. 
11  ἀναβὰς δὲ καὶ κλάσας ἄρτον καὶ γευσάμενος, ἐφ᾿ ἱκανόν τε ὁμιλήσας ἄχρις αὐγῆς, οὕτως ἐξῆλθεν. 
12  ἤγαγον δὲ τὸν παῖδα ζῶντα, καὶ παρεκλήθησαν οὐ μετρίως. 
13  ῾Ημεῖς δὲ προελθόντες ἐπὶ τὸ πλοῖον ἀνήχθημεν ἐπὶ τὴν ῏Ασσον ἐκεῖθεν μέλλοντες ἀναλαμβάνειν τὸν Παῦλον· οὕτως γὰρ ἦν διατεταγμένος, μέλλων αὐτὸς πεζεύειν. 
14  ὡς δὲ συνέβαλεν ἡμῖν εἰς τὴν ῏Ασσον, ἀναλαβόντες αὐτὸν ἤλθομεν εἰς Μιτυλήνην· 
15  κἀκεῖθεν ἀποπλεύσαντες τῇ ἐπιούσῃ κατηντήσαμεν ἀντικρὺ Χίου, τῇ δὲ ἑτέρᾳ παρεβάλομεν εἰς Σάμον, καὶ μείναντες ἐν Τρωγυλλίῳ τῇ ἐχομένῃ ἤλθομεν εἰς Μίλητον. 
16  ἔκρινε γὰρ ὁ Παῦλος παραπλεῦσαι τὴν ῎Εφεσον, ὅπως μὴ γένηται αὐτῷ χρονοτριβῆσαι ἐν τῇ ᾿Ασίᾳ· ἔσπευδε γὰρ, εἰ δυνατὸν ἦν αὐτῷ, τὴν ἡμέραν τῆς Πεντηκοστῆς γενέσθαι εἰς ῾Ιεροσόλυμα. 
17  ᾿Απὸ δὲ τῆς Μιλήτου πέμψας εἰς ῎Εφεσον μετεκαλέσατο τοὺς πρεσβυτέρους τῆς ἐκκλησίας. 
18  ὡς δὲ παρεγένοντο πρὸς αὐτὸν, εἶπεν αὐτοῖς· ὑμεῖς ἐπίστασθε, ἀπὸ πρώτης ἡμέρας ἀφ᾿ ἧς ἐπέβην εἰς τὴν ᾿Ασίαν, πῶς μεθ᾿ ὑμῶν τὸν πάντα χρόνον 
19  ἐγενόμην, δουλεύων τῷ Κυρίῳ μετὰ πάσης ταπεινοφροσύνης καὶ δακρύων καὶ πειρασμῶν τῶν συμβάντων μοι ἐν ταῖς ἐπιβουλαῖς τῶν ᾿Ιουδαίων, 
20  ὡς οὐδὲν ὑπεστειλάμην τῶν συμφερόντων τοῦ μὴ ἀναγγεῖλαι ὑμῖν καὶ διδάξαι ὑμᾶς δημοσίᾳ καὶ κατ᾿ οἴκους, 
21  διαμαρτυρόμενος ᾿Ιουδαίοις τε καὶ ῞Ελλησι τὴν εἰς τὸν Θεὸν μετάνοιαν καὶ πίστιν τὴν εἰς τὸν Κύριον ἡμῶν ᾿Ιησοῦν Χριστὸν. 
Ats 20:22  καὶ νῦν ἰδοὺ ἐγὼ δεδεμένος τῷ πνεύματι πορεύομαι εἰς ῾Ιερουσαλήμ, τὰ ἐν αὐτῇ συναντήσοντά μοι μὴ εἰδώς, 
23  πλὴν ὅτι τὸ Πνεῦμα τὸ ῞Αγιον κατὰ πόλιν διαμαρτύρεται λέγον ὅτι δεσμὰ με καὶ θλίψεις μένουσιν. 
24  ἀλλ᾿ οὐδενὸς λόγου ποιοῦμαι οὐδὲ ἔχω τὴν ψυχὴν τιμίαν ἐμαυτῷ, ὡς τελειῶσαι τὸν δρόμον μου μετὰ χαρᾶς καὶ τὴν διακονίαν ἣν ἔλαβον παρὰ τοῦ Κυρίου ᾿Ιησοῦ, διαμαρτύρασθαι τὸ εὐαγγέλιον τῆς χάριτος τοῦ Θεοῦ. 
25  Καὶ νῦν ἰδοὺ ἐγὼ οἶδα ὅτι οὐκέτι ὄψεσθε τὸ πρόσωπόν μου ὑμεῖς πάντες, ἐν οἷς διῆλθον κηρύσσων τὴν βασιλείαν τοῦ Θεοῦ.. 
26  διό μαρτύρομαι ὑμῖν ἐν τῇ σήμερον ἡμέρᾳ ὅτι καθαρός ἐγὼ ἀπὸ τοῦ αἵματος πάντων· 
27  οὐ γὰρ ὑπεστειλάμην τοῦ μὴ ἀναγγεῖλαι ὑμῖν πᾶσαν τὴν βουλὴν τοῦ Θεοῦ. 
28  προσέχετε οὖν ἑαυτοῖς καὶ παντὶ τῷ ποιμνίῳ, ἐν ᾧ ὑμᾶς τὸ Πνεῦμα τὸ ῞Αγιον ἔθετο ἐπισκόπους, ποιμαίνειν τὴν ἐκκλησίαν τοῦ Θεοῦ, ἣν περιποιήσατο διὰ τοῦ ἰδίου αἵματος. 
29  ἐγὼ γὰρ οἶδα τοῦτο, ὅτι εἰσελεύσονται μετὰ τὴν ἄφιξίν μου λύκοι βαρεῖς εἰς ὑμᾶς μὴ φειδόμενοι τοῦ ποιμνίου· 
30  καὶ ἐξ ὑμῶν αὐτῶν ἀναστήσονται ἄνδρες λαλοῦντες διεστραμμένα τοῦ ἀποσπᾶν τοὺς μαθητὰς ὀπίσω αὐτῶν. 
31  διὸ γρηγορεῖτε, μνημονεύοντες ὅτι τριετίαν νύκτα καὶ ἡμέραν οὐκ ἐπαυσάμην μετὰ δακρύων νουθετῶν ἕνα ἕκαστον. 
32  καὶ τὰ νῦν παρατίθεμαι ὑμᾶς, ἀδελφοὶ, τῷ Θεῷ καὶ τῷ λόγῳ τῆς χάριτος αὐτοῦ τῷ δυναμένῳ οἰκοδομῆσαι καὶ δοῦναι ὑμῖν κληρονομίαν ἐν τοῖς ἡγιασμένοις πᾶσιν. 
33  ἀργυρίου ἢ χρυσίου ἢ ἱματισμοῦ οὐδενὸς ἐπεθύμησα· 
34  αὐτοὶ γινώσκετε ὅτι ταῖς χρείαις μου καὶ τοῖς οὖσι μετ᾿ ἐμοῦ ὑπηρέτησαν αἱ χεῖρες αὗται. 
35  πάντα ὑπέδειξα ὑμῖν ὅτι οὕτω κοπιῶντας δεῖ ἀντιλαμβάνεσθαι τῶν ἀσθενούντων, μνημονεύειν τε τῶν λόγων τοῦ Κυρίου ᾿Ιησοῦ, ὅτι αὐτὸς εἶπε· μακάριόν ἐστι μᾶλλον διδόναι ἢ λαμβάνειν. 
36  καὶ ταῦτα εἰπὼν, θεὶς τὰ γόνατα αὐτοῦ σὺν πᾶσιν αὐτοῖς προσηύξατο. 
37  ἱκανὸς δὲ ἐγένετο κλαυθμὸς πάντων, καὶ ἐπιπεσόντες ἐπὶ τὸν τράχηλον τοῦ Παύλου κατεφίλουν αὐτόν, 
38  ὀδυνώμενοι μάλιστα ἐπὶ τῷ λόγῳ ᾧ εἰρήκει, ὅτι οὐκέτι μέλλουσιν τὸ πρόσωπον αὐτοῦ θεωρεῖν. προέπεμπον δὲ αὐτὸν εἰς τὸ πλοῖον. 

Atos 20 Hebraico – Grego

Atos 20 ARC

O Evangelho na Macedônia e na Grécia – Compare com Atos 20 Hebraico – Grego

1 – Depois que cessou o alvoroço, Paulo chamou a si os discípulos e, abraçando-os, saiu para a Macedônia.
2 – E, havendo andado por aquelas terras e exortando-os com muitas palavras, veio à Grécia.
3 – Passando ali três meses e sendo-lhe pelos judeus postas ciladas, como tivesse de navegar para a Síria, determinou voltar pela Macedônia.
4 – E acompanhou-o, até à Ásia, Sópatro, de Bereia, e, dos de Tessalônica, Aristarco e Segundo, e Gaio, de Derbe, e Timóteo, e, dos da Ásia, Tíquico e Trófimo.
5 – Estes, indo adiante, nos esperaram em Trôade.
6 – E, depois dos dias dos pães asmos, navegamos de Filipos e, em cinco dias, fomos ter com eles a Trôade, onde estivemos sete dias.

A ressurreição de Eutico – Compare com Atos 20 Hebraico – Grego

7 – No primeiro dia da semana, ajuntando-se os discípulos para partir o pão, Paulo, que havia de partir no dia seguinte, falava com eles; e alargou a prática até à meia-noite.
8 – Havia muitas luzes no cenáculo onde estavam juntos.
9 – E, estando um certo jovem, por nome Êutico, assentado numa janela, caiu do terceiro andar, tomado de um sono profundo que lhe sobreveio durante o extenso discurso de Paulo; e foi levantado morto.
10 – Paulo, porém, descendo, inclinou-se sobre ele e, abraçando-o, disse: Não vos perturbeis, que a sua alma nele está.
11 – E, subindo, e partindo o pão, e comendo, ainda lhes falou largamente até à alvorada; e, assim, partiu.
12 – E levaram vivo o jovem, e ficaram não pouco consolados.
13 – Nós, porém, subindo ao navio, navegamos até Assôs, onde devíamos receber a Paulo, porque assim o ordenara, indo ele por terra.
14 – E, logo que se ajuntou conosco em Assôs, o recebemos e fomos a Mitilene.
15 – E, navegando dali, chegamos no dia seguinte defronte de Quios, no outro, aportamos a Samos e, ficando em Trogílio, chegamos no dia seguinte a Mileto.
16 – Porque já Paulo tinha determinado passar adiante de Éfeso, para não gastar tempo na Ásia. Apressava-se, pois, para estar, se lhe fosse possível, em Jerusalém no dia de Pentecostes.
17 – De Mileto, mandou a Éfeso chamar os anciãos da igreja.
18 – E, logo que chegaram junto dele, disse-lhes: Vós bem sabeis, desde o primeiro dia em que entrei na Ásia, como em todo esse tempo me portei no meio de vós,
19 – servindo ao Senhor com toda a humildade e com muitas lágrimas e tentações que, pelas ciladas dos judeus, me sobrevieram;
20 – como nada, que útil seja, deixei de vos anunciar e ensinar publicamente e pelas casas,
21 – testificando, tanto aos judeus como aos gregos, a conversão a Deus e a fé em nosso Senhor Jesus Cristo.
22 – E, agora, eis que, ligado eu pelo espírito, vou para Jerusalém, não sabendo o que lá me há de acontecer,
23 – senão o que o Espírito Santo, de cidade em cidade, me revela, dizendo que me esperam prisões e tribulações.
24 – Mas em nada tenho a minha vida por preciosa, contanto que cumpra com alegria a minha carreira e o ministério que recebi do Senhor Jesus, para dar testemunho do evangelho da graça de Deus.
25 – E, agora, na verdade, sei que todos vós, por quem passei pregando o Reino de Deus, não vereis mais o meu rosto.
26 – Portanto, no dia de hoje, vos protesto que estou limpo do sangue de todos;
27 – porque nunca deixei de vos anunciar todo o conselho de Deus.
28 – Olhai, pois, por vós e por todo o rebanho sobre que o Espírito Santo vos constituiu bispos, para apascentardes a igreja de Deus, que ele resgatou com seu próprio sangue.
29 – Porque eu sei isto: que, depois da minha partida, entrarão no meio de vós lobos cruéis, que não perdoarão o rebanho.
30 – E que, dentre vós mesmos, se levantarão homens que falarão coisas perversas, para atraírem os discípulos após si.
31 – Portanto, vigiai, lembrando-vos de que, durante três anos, não cessei, noite e dia, de admoestar, com lágrimas, a cada um de vós.
32 – Agora, pois, irmãos, encomendo-vos a Deus e à palavra da sua graça; a ele, que é poderoso para vos edificar e dar herança entre todos os santificados.
33 – De ninguém cobicei a prata, nem o ouro, nem a veste.
34 – Vós mesmos sabeis que, para o que me era necessário, a mim e aos que estão comigo, estas mãos me serviram.
35 – Tenho-vos mostrado em tudo que, trabalhando assim, é necessário auxiliar os enfermos e recordar as palavras do Senhor Jesus, que disse: Mais bem-aventurada coisa é dar do que receber.
36 – E, havendo dito isto, pôs-se de joelhos e orou com todos eles.
37 – E levantou-se um grande pranto entre todos e, lançando-se ao pescoço de Paulo, o beijavam,
38 – entristecendo-se muito, principalmente pela palavra que dissera, que não veriam mais o seu rosto. E acompanharam-no até ao navio.

Atos 20 Hebraico – Grego

Todos os Capítulos de Atos dos Apóstolos

Views: 19