2Coríntios 4 Hebraico

2Coríntios 4 Grego Koinê

1 Διὰ τοῦτο, ἔχοντες τὴν διακονίαν ταύτην καθὼς ἠλεήθημεν, οὐκ ἐκκακοῦμεν,
2 ἀλλ᾿ ἀπειπάμεθα τὰ κρυπτὰ τῆς αἰσχύνης, μὴ περιπατοῦντες ἐν πανουργίᾳ μηδὲ δολοῦντες τὸν λόγον τοῦ Θεοῦ, ἀλλὰ τῇ φανερώσει τῆς ἀληθείας συνιστῶντες ἑαυτοὺς πρὸς πᾶσαν συνείδησιν ἀνθρώπων ἐνώπιον τοῦ Θεοῦ.
3 εἰ δὲ καὶ ἔστι κεκαλυμμένον τὸ εὐαγγέλιον ἡμῶν, ἐν τοῖς ἀπολλυμένοις ἐστὶ κεκαλυμμένον,
4 ἐν οἷς ὁ θεὸς τοῦ αἰῶνος τούτου ἐτύφλωσε τὰ νοήματα τῶν ἀπίστων εἰς τὸ μὴ αὐγάσαι αὐτοῖς τὸν φωτισμὸν τοῦ εὐαγγελίου τῆς δόξης τοῦ Χριστοῦ, ὅς ἐστι εἰκὼν τοῦ Θεοῦ.
5 οὐ γὰρ ἑαυτοὺς κηρύσσομεν ἀλλὰ Χριστὸν ᾿Ιησοῦν Κύριον, ἑαυτοὺς δὲ δούλους ὑμῶν διὰ ᾿Ιησοῦν.
6 ὅτι ὁ Θεὸς ὁ εἰπών ἐκ σκότους φῶς λάμψαι, ὃς ἔλαμψεν ἐν ταῖς καρδίαις ἡμῶν πρὸς φωτισμὸν τῆς γνώσεως τῆς δόξης τοῦ Θεοῦ ἐν προσώπῳ ᾿Ιησοῦ Χριστοῦ.
7 ῎Εχομεν δὲ τὸν θησαυρὸν τοῦτον ἐν ὀστρακίνοις σκεύεσιν, ἵνα ἡ ὑπερβολὴ τῆς δυνάμεως ᾖ τοῦ Θεοῦ καὶ μὴ ἐξ ἡμῶν,
8 ἐν παντὶ θλιβόμενοι ἀλλ᾿ οὐ στενοχωρούμενοι, ἀπορούμενοι ἀλλ᾿ οὐκ ἐξαπορούμενοι,
9 διωκόμενοι ἀλλ᾿ οὐκ ἐγκαταλειπόμενοι, καταβαλλόμενοι ἀλλ᾿ οὐκ ἀπολλύμενοι,
10 πάντοτε τὴν νέκρωσιν τοῦ Κυρίου ᾿Ιησοῦ ἐν τῷ σώματι περιφέροντες, ἵνα καὶ ἡ ζωὴ τοῦ ᾿Ιησοῦ ἐν τῷ σώματι ἡμῶν φανερωθῇ.
11 ἀεὶ γὰρ ἡμεῖς οἱ ζῶντες εἰς θάνατον παραδιδόμεθα διὰ ᾿Ιησοῦν, ἵνα καὶ ἡ ζωὴ τοῦ ᾿Ιησοῦ φανερωθῇ ἐν τῇ θνητῇ σαρκὶ ἡμῶν.
12 ὥστε ὁ μὲν θάνατος ἐν ἡμῖν ἐνεργεῖται, ἡ δὲ ζωὴ ἐν ὑμῖν.
13 ἔχοντες δὲ τὸ αὐτὸ πνεῦμα τῆς πίστεως κατὰ τὸ γεγραμμένον, ἐπίστευσα, διὸ ἐλάλησα, καὶ ἡμεῖς πιστεύομεν, διὸ καὶ λαλοῦμεν,
14 εἰδότες ὅτι ὁ ἐγείρας τὸν Κύριον ᾿Ιησοῦν καὶ ἡμᾶς διὰ ᾿Ιησοῦ ἐγερεῖ καὶ παραστήσει σὺν ὑμῖν.
15 τὰ γὰρ πάντα δι᾿ ὑμᾶς, ἵνα ἡ χάρις πλεονάσασα διὰ τῶν πλειόνων τὴν εὐχαριστίαν περισσεύσῃ εἰς τὴν δόξαν τοῦ Θεοῦ.
16 Διὸ οὐκ ἐκκακοῦμεν, ἀλλ᾿ εἰ καὶ ὁ ἔξω ἡμῶν ἄνθρωπος διαφθείρεται, ἀλλ᾿ ὁ ἔσωθεν ἀνακαινοῦται ἡμέρᾳ καὶ ἡμέρᾳ.
17 τὸ γὰρ παραυτίκα ἐλαφρὸν τῆς θλίψεως ἡμῶν καθ᾿ ὑπερβολὴν εἰς ὑπερβολὴν αἰώνιον βάρος δόξης κατεργάζεται ἡμῖν,
18 μὴ σκοπούντων ἡμῶν τὰ βλεπόμενα, ἀλλὰ τὰ μὴ βλεπόμενα· τὰ γὰρ βλεπόμενα πρόσκαιρα, τὰ δὲ μὴ βλεπόμενα αἰώνια.
2Coríntios 4 Hebraico – Grego

1 עַל־כֵּן בִּהְיוֹת לָנוּ כְּהֻנָּה כָזֹאת בְּחֶסֶד אֵל לֹא נֵחַת מִפְּנֵי־כֹל׃
2 מִנִּסְתָּרוֹת הַמְּבִישׁוֹת פְּנֵי בַעֲלֵיהֶן נִרְחָק בְּעִקְּבוֹת עָקְבָה לֹא נֵלֵךְ וְעַל־דְּבַר הָאֱלֹהִים לֹא נִטְפֹּל שֶׁקֶר כִּי אִם־לְגַלּוֹת אֶת־הָאֱמֶת בָּאנוּ וּבְזֹאת נָפִיק רָצוֹן מִלֵּב כָּל־בְּנֵי אָדָם לִפְנֵי אֱלֹהִים׃
3 וְאִם גַּם־בְּשׁרָתֵנוּ מַסְוֶה עַל־פָּנֶיהָ הַמַּסְוֶה הוּא רַק לְעֵינֵי הָאֹבְדִים׃
4 אֲשֶׁר עִוֵּר אֱלֹהֵי הָעוֹלָם הַזֶּה עֵינֵי אֵלֶּה אֲשֶׁר לֹא אֵמֻן בָּם לְבִלְתִּי יִגַּהּ עֲלֵיהֶם אוֹר כְּבוֹד בְּשׁרַת הַמָּשִׁיחַ אֲשֶׁר הוּא צֶלֶם הָאֱלֹהִים׃
5 כִּי לֹא עָלֵינוּ כִּי אִם־עַל־יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ נֹאמַר כִּי הוּא הָאָדוֹן וּלְמַעֲנוֹ אֲנַחְנוּ עַבְדֵיכֶם׃
6 כִּי הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר אָמַר וַיּוֹפַע אוֹר מֵאֹפֶל הוּא הִדְלִיק נֵרוֹ בְּחַדְרֵי לִבֵּנוּ לְהָפִיץ אוֹר דַּעַת כְּבוֹדוֹ בִּפְנֵי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ׃
7 וְהָאוֹצָר הַזֶּה לָנוּ בִּכְלִי חָרֶשׂ לְמַעַן תֵּת יֶתֶר עֹז לֵאלֹהִים וְלֹא לָנוּ׃
8 נִלְחָצִים אֲנַחְנוּ מִכָּל־עֵבֶר אַךְ לֹא רְצוּצִים נְבֻכִים וְלֹא נוֹאָשִׁים׃
9 נִרְדָּפִים וְלֹא נֶעֱזָבִים נִדָּחִים וְלֹא אֹבְדִים׃
10 וְאֶת־מוֹת הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ נֹשְׂאִים אֲנַחְנוּ תָּמִיד בְּנַפְשֵׁנוּ לְמַעַן יִגָּלוּ בְנַפְשֵׁנוּ גַּם־חַיָּיו׃
11 כִּי נְתוּנִים אֲנַחְנוּ לַמָּוֶת כָּל־יְמֵי חַיֵּינוּ בַּעֲבוּר יֵשׁוּעַ לְמַעַן יִגָּלוּ גַם־חַיֵּי יֵשׁוּעַ בִּבְשָׂרֵנוּ בָּשָׂר כָּלֶה׃
12 וּבְכֵן כַּאֲשֶׁר עָלֵינוּ גָּדַל כֹּחַ הַמָּוֶת כֵּן עֲלֵיכֶם כֹּחַ הַחַיִּים׃
13 אַךְ בִּהְיוֹת בָּנוּ רוּחַ הָאֱמוּנָה הַהוּא כַּדָּבָר הַכָּתוּב הֶאֱמַנְתִּי כִּי־אֲדַבֵּר לָכֵן מַאֲמִינִים אֲנַחְנוּ וְגַם־נְדַבֵּרָה׃
14 אַחֲרֵי אֲשֶׁר יָדַעְנוּ כִּי הַמֵּקִים אֶת־הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ הוּא גַּם־יָקִים אֹתָנוּ עַל־יַד יֵשׁוּעַ וְגַם־יַעֲמִידֵנוּ עִמָּכֶם לְפָנָיו׃
15 וְכָל־אֵלֶּה בַּעֲבוּרְכֶם לְמַעַן יוֹסִיפוּ רַבִּים לְהוֹדוֹת לִכְבוֹד הָאֱלֹהִים רֹב חַסְדּוֹ׃
16 וְעַל־כֵּן אֵפוֹא לֹא נֵחַת מִפְּנֵי־כֹל אַף אִם־הָאָדָם הַחִיצוֹן נָמַק בָּנוּ הִנֵּה הָאָדָם הַפְּנִימִי יַחֲלִיף כֹּחַ יוֹם יוֹם׃
17 כִּי עָנְיֵנוּ אֲשֶׁר קַל הוּא וְעֹבֵר כְּרָגַע עֹז נֶצַח יִתֶּן־לָנוּ כָּבוֹד מְאֹד נַעֲלָה׃
18 כִּי לֹא לִדְבָרִים הַנִּרְאִים אָנוּ מְצַפִּים כִּי אִם־לַאֲשֶׁר אֵינָם נִרְאִים כִּי הַנִּרְאִים לְיָמִים חֲרוּצִים וַאֲשֶׁר אֵינָם נִרְאִים עַד־עוֹלְמֵי עַד׃
2Coríntios 4 Hebraico – Grego

2 Coríntios 4 ARC

Tesouros em vasos de barro

1 – Pelo que, tendo este ministério, segundo a misericórdia que nos foi feita, não desfalecemos;
2 – antes, rejeitamos as coisas que, por vergonha, se ocultam, não andando com astúcia nem falsificando a palavra de Deus; e assim nos recomendamos à consciência de todo homem, na presença de Deus, pela manifestação da verdade.
3 – Mas, se ainda o nosso evangelho está encoberto, para os que se perdem está encoberto,
4 – nos quais o deus deste século cegou os entendimentos dos incrédulos, para que não lhes resplandeça a luz do evangelho da glória de Cristo, que é a imagem de Deus.
5 – Porque não nos pregamos a nós mesmos, mas a Cristo Jesus, o Senhor; e nós mesmos somos vossos servos, por amor de Jesus.
6 – Porque Deus, que disse que das trevas resplandecesse a luz, é quem resplandeceu em nossos corações, para iluminação do conhecimento da glória de Deus, na face de Jesus Cristo.
7 – Temos, porém, esse tesouro em vasos de barro, para que a excelência do poder seja de Deus e não de nós.
8 – Em tudo somos atribulados, mas não angustiados; perplexos, mas não desanimados;
9 – perseguidos, mas não desamparados; abatidos, mas não destruídos;
10 – trazendo sempre por toda parte a mortificação do Senhor Jesus no nosso corpo, para que a vida de Jesus se manifeste também em nossos corpos.
11 – E assim nós, que vivemos, estamos sempre entregues à morte por amor de Jesus, para que a vida de Jesus se manifeste também em nossa carne mortal.
12 – De maneira que em nós opera a morte, mas em vós, a vida.
13 – E temos, portanto, o mesmo espírito de fé, como está escrito: Cri; por isso, falei. Nós cremos também; por isso, também falamos,
14 – sabendo que o que ressuscitou o Senhor Jesus nos ressuscitará também por Jesus e nos apresentará convosco.
15 – Porque tudo isso é por amor de vós, para que a graça, multiplicada por meio de muitos, torne abundante a ação de graças, para glória de Deus.
16 – Por isso, não desfalecemos; mas, ainda que o nosso homem exterior se corrompa, o interior, contudo, se renova de dia em dia.
17 – Porque a nossa leve e momentânea tribulação produz para nós um peso eterno de glória mui excelente,
18 – não atentando nós nas coisas que se veem, mas nas que se não veem; porque as que se veem são temporais, e as que se não veem são eternas.
2Coríntios 4 Hebraico – Grego