1Coríntios 2 Hebraico

1Coríntios 2 Grego Koinê

1 Κἀγὼ ἐλθὼν πρὸς ὑμᾶς, ἀδελφοί, ἦλθον οὐ καθ᾿ ὑπεροχὴν λόγου ἢ σοφίας καταγγέλλων ὑμῖν τὸ μαρτύριον τοῦ Θεοῦ.
2 οὐ γὰρ ἔκρινά τοῦ εἰδέναι τι ἐν ὑμῖν εἰ μὴ ᾿Ιησοῦν Χριστὸν, καὶ τοῦτον ἐσταυρωμένον.
3 κἀγὼ ἐν ἀσθενείᾳ καὶ ἐν φόβῳ καὶ ἐν τρόμῳ πολλῷ ἐγενόμην πρὸς ὑμᾶς,
4 καὶ ὁ λόγος μου καὶ τὸ κήρυγμά μου οὐκ ἐν πειθοῖς ἀνθρωπίνης σοφίας λόγοις, ἀλλ᾿ ἐν ἀποδείξει Πνεύματος καὶ δυνάμεως,
5 ἵνα ἡ πίστις ὑμῶν μὴ ᾖ ἐν σοφίᾳ ἀνθρώπων. ἀλλ᾿ ἐν δυνάμει Θεοῦ.
6 Σοφίαν δὲ λαλοῦμεν ἐν τοῖς τελείοις, σοφίαν δὲ οὐ τοῦ αἰῶνος τούτου, οὐδὲ τῶν ἀρχόντων τοῦ αἰῶνος τούτου, τῶν καταργουμένων·
7 ἀλλὰ λαλοῦμεν σοφίαν Θεοῦ ἐν μυστηρίῳ, τὴν ἀποκεκρυμμένην, ἣν προώρισεν ὁ Θεὸς πρὸ τῶν αἰώνων εἰς δόξαν ἡμῶν·
8 ἣν οὐδεὶς τῶν ἀρχόντων τοῦ αἰῶνος τούτου ἔγνωκεν· εἰ γὰρ ἔγνωσαν, οὐκ ἂν τὸν Κύριον τῆς δόξης ἐσταύρωσαν·
9 ἀλλὰ καθὼς γέγραπται, ἃ ὀφθαλμὸς οὐκ εἶδε καὶ οὖς οὐκ ἤκουσε καὶ ἐπὶ καρδίαν ἀνθρώπου οὐκ ἀνέβη, ἃ ἡτοίμασεν ὁ Θεὸς τοῖς ἀγαπῶσιν αὐτόν.
10 ἡμῖν δὲ ὁ Θεὸς ἀπεκάλυψε διὰ τοῦ Πνεύματος αὐτοῦ· τὸ γὰρ Πνεῦμα πάντα ἐραυνᾷ, καὶ τὰ βάθη τοῦ Θεοῦ.
11 τίς γὰρ οἶδεν ἀνθρώπων τὰ τοῦ ἀνθρώπου εἰ μὴ τὸ πνεῦμα τοῦ ἀνθρώπου τὸ ἐν αὐτῷ; οὕτω καὶ τὰ τοῦ Θεοῦ οὐδεὶς εἶδεν εἰ μὴ τὸ Πνεῦμα τοῦ Θεοῦ.
12 ἡμεῖς δὲ οὐ τὸ πνεῦμα τοῦ κόσμου ἐλάβομεν, ἀλλὰ τὸ Πνεῦμα τὸ ἐκ τοῦ Θεοῦ, ἵνα εἰδῶμεν τὰ ὑπὸ τοῦ Θεοῦ χαρισθέντα ἡμῖν.
13 ἃ καὶ λαλοῦμεν οὐκ ἐν διδακτοῖς ἀνθρωπίνης σοφίας λόγοις, ἀλλ᾿ ἐν διδακτοῖς Πνεύματος ῾Αγίου, πνευματικοῖς πνευματικὰ συγκρίνοντες.
14 ψυχικὸς δὲ ἄνθρωπος οὐ δέχεται τὰ τοῦ Πνεύματος τοῦ Θεοῦ· μωρία γὰρ αὐτῷ ἐστι, καὶ οὐ δύναται γνῶναι, ὅτι πνευματικῶς ἀνακρίνεται.
15 ὁ δὲ πνευματικὸς ἀνακρίνει μὲν τὰ πάντα, αὐτὸς δὲ ὑπ᾿ οὐδενὸς ἀνακρίνεται.
16 τίς γὰρ ἔγνω νοῦν Κυρίου, ὃς συμβιβάσει αὐτόν; ἡμεῖς δὲ νοῦν Χριστοῦ ἔχομεν.
1Coríntios 2 Hebraico – Grego

1 וַאֲנִי כַּאֲשֶׁר בָּאתִי אֲלֵיכֶם אֶחַי לֹא בִמְלִיצַת הַשָּׂפָה וְלֹא בְיִתְרוֹן הַחָכְמָה בָּאתִי לְהַגִּיד לָכֶם אֶת־עֵדוּת אֱלֹהִים׃
2 כִּי נֶחֱרָצָה בְלִבִּי לִבְלִי הִתְבּוֹנֵן בֵּינֵיכֶם אֶל־דָּבָר אַחֵר כִּי אִם־אֶל־יֵשׁוּעַ הַמָשִׁיחַ אֶל־הַנִּצְלָב׃
3 וַאֲנִי הָיִיתִי עִמָּכֶם בְּלֹא־כֹחַ בְּפַחַד וּבִרְעָדָה גְדֹלָה׃
4 וְלֹא הָיָה דְבָרִי וּקְרִיאָתִי לְפַתֹּתְכֶם בְּאִמְרֵי חָכְמַת־אֲנָשִׁים כִּי אִם־בִּתְעוּדָה נֶאֱמָנָה מִפִּי הָרוּחַ וּמִפִּי הַגְּבוּרָה׃
5 לְמַעַן תִּכּוֹן אֱמוּנָתְכֶם בִּגְבוּרַת אֱלֹהִים וְלֹא בְּחָכְמַת אֲנָשִׁים׃
6 וְדִבְרֵי חָכְמָה אֲנַחְנוּ מְדַבְּרִים בֵּין הַשְּׁלֵמִים אֶפֶס לֹא מֵחָכְמַת בְּנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא מֵחָכְמַת שָׂרֵיהֶם אֲשֶׁר לְאֶפֶס וָתֹהוּ נֶחְשָׁבוּ׃
7 כִּי אִם־מְדַבְּרִים אֲנַחְנוּ סִתְרֵי חָכְמַת אֱלֹהִים וְרָזֵי עוֹלָם אֲשֶׁר צָפַן לָנוּ מֵרֹאשׁ מִקַּדְמֵי אֶרֶץ לִכְבוֹדֵנוּ׃
8 הִיא הַחָכְמָה אֲשֶׁר לֹא יְדָעָהּ אִישׁ מִשָּׂרֵי הָעוֹלָם הַזֶּה כִּי לוּ יָדְעוּ לֹא הוֹקִיעוּ אֶת־אֲדוֹן הַכָּבוֹד׃
9 אַךְ כַּכָּתוּב אֲשֶׁר־עַיִן לֹא־רָאֲתָה וְאֹזֶן לֹא שָׁמָעָה וְלֹא עָלָה עַל־לֵב אִישׁ אֲשֶׁר־הֵכִין הָאֱלֹהִים לְאֹהֲבָיו׃
10 וְכָל־אֵלֶּה גִּלָּה לָנוּ אֱלֹהִים עַל־פִּי רוּחוֹ כִּי הָרוּחַ חֹקֵר הַכֹּל אַף עֹמֶק חֵקֶר אֱלֹהִים יִמְצָא׃
11 כִּי מִי מִבְּנֵי אָדָם יֹדֵעַ אֵת אֲשֶׁר בְּלֵב הָאָדָם בִּלְתִּי רוּחַ הָאָדָם אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ כֵּן אֵין־אִישׁ יֹדֵעַ אֵת אֲשֶׁר בְּלֵב הָאֱלֹהִים בִּלְתִּי רוּחַ הָאֱלֹהִים לְבַדּוֹ׃
12 וַאֲנַחְנוּ אֵין אִתָּנוּ רוּחַ הָעוֹלָם כִּי אִם־רוּחַ אֱלֹהִים דֹּבֵר בָּנוּ לְבַעֲבוּר נֵדַע אֶת־הַמַּתָּנוֹת הַנְּתֻנוֹת לָנוּ מִיַּד הָאֱלֹהִים׃
13 וְגַם לֹא בְמִלּוֹת אֲשֶׁר תּוֹרֶה חָכְמַת אֲנָשִׁים נְדַבֵּר כִּי אִם־מִלּוֹת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ עַל־לְשׁוֹנֵנוּ וְאֵת אִמְרֵי רוּחַ בָּאֵר נְבָאֵר עַל־פִּי אִמְרֵי רוּחַ׃
14 אֶפֶס בֶּן־אָדָם בֶּן־בָּשָׂר וָדָם לֹא יַקְשִׁיב לְאִמְרֵי רוּחַ הָאֱלֹהִים כִּי־כְסִכְלוּת הֵם בְּעֵינָיו וְהַשְׂכֵּל לֹא יוּכַל כִּי רוּחַ אֵין בּוֹ אֲשֶׁר רַק עַל־יָדוֹ יִשַּׁפֵטוּ׃
15 אַךְ אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ יִשְׁפֹּט כָּל־דָּבָר וְהוּא לֹא־יִשָּׁפֵט מֵאִישׁ׃
16 כִּי מִי־תִכֵּן אֶת־רוּחַ יְהוָֹה וְאִישׁ עֲצָתוֹ יוֹדִיעֶנּוּ אָכֵן אִתָּנוּ רוּחַ הַמָּשִׁיחַ׃
1Coríntios 2 Hebraico – Grego

1 Coríntios 2 ARC

A sabedoria de Paulo vinda do Espírito

1 – E eu, irmãos, quando fui ter convosco, anunciando-vos o testemunho de Deus, não fui com sublimidade de palavras ou de sabedoria.
2 – Porque nada me propus saber entre vós, senão a Jesus Cristo e este crucificado.
3 – E eu estive convosco em fraqueza, e em temor, e em grande tremor.
4 – A minha palavra e a minha pregação não consistiram em palavras persuasivas de sabedoria humana, mas em demonstração do Espírito e de poder,
5 – para que a vossa fé não se apoiasse em sabedoria dos homens, mas no poder de Deus.
6 – Todavia, falamos sabedoria entre os perfeitos; não, porém, a sabedoria deste mundo, nem dos príncipes deste mundo, que se aniquilam;
7 – mas falamos a sabedoria de Deus, oculta em mistério, a qual Deus ordenou antes dos séculos para nossa glória;
8 – a qual nenhum dos príncipes deste mundo conheceu; porque, se a conhecessem, nunca crucificariam ao Senhor da glória.
9 – Mas, como está escrito: As coisas que o olho não viu, e o ouvido não ouviu, e não subiram ao coração do homem são as que Deus preparou para os que o amam.
10 – Mas Deus no-las revelou pelo seu Espírito; porque o Espírito penetra todas as coisas, ainda as profundezas de Deus.
11 – Porque qual dos homens sabe as coisas do homem, senão o espírito do homem, que nele está? Assim também ninguém sabe as coisas de Deus, senão o Espírito de Deus.
12 – Mas nós não recebemos o espírito do mundo, mas o Espírito que provém de Deus, para que pudéssemos conhecer o que nos é dado gratuitamente por Deus.
13 – As quais também falamos, não com palavras de sabedoria humana, mas com as que o Espírito Santo ensina, comparando as coisas espirituais com as espirituais.
14 – Ora, o homem natural não compreende as coisas do Espírito de Deus, porque lhe parecem loucura; e não pode entendê-las, porque elas se discernem espiritualmente.
15 – Mas o que é espiritual discerne bem tudo, e ele de ninguém é discernido.
16 – Porque quem conheceu a mente do Senhor, para que possa instruí-lo? Mas nós temos a mente de Cristo.
1Coríntios 2 Hebraico – Grego