1Coríntios 12 Hebraico

1 וְעַל־דְּבַר מַתְּנוֹת הָרוּחַ אֶחָי אֵין אֶת־נַפְשִׁי לְהַעְלִים מִכֶּם דָּבָר׃
2 אַתֶּם יְדַעְתֶּם כִּי לְפָנִים גּוֹיִם הֱיִיתֶם נִמְשָׁכִים אַחֲרֵי אֱלִילִים אִלְּמִים כַּאֲשֶׁר אַחֲרֵיהֶם נִמְשַׁכְתֶּם׃
3 עַל־כֵּן אוֹדִיעַ לָכֶם כִּי אֵין אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹהִים דִּבֶּר־בּוֹ אֲשֶׁר יֹאמַר עַל־יֵשׁוּעַ כִּי חֵרֶם הוּא וְלֹא יוּכַל אִישׁ לִקְרֹא לְיֵשׁוּעַ בְּשֵׁם אָדוֹן אִם־לֹא בְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ׃
4 וְשֹׁנוֹת הֵנָּה מַתְּנוֹת הֶחָסֶד אֲבָל אֶחָד הוּא הָרוּחַ׃
5 וְשֹׁנוֹת הֵנָּה עֲבֹדוֹת הַקֹּדֶשׁ אֲבָל אֶחָד הוּא הָאָדוֹן׃
:6 וְשֹׁנוֹת הֵנָּה הַפְּעֻלּוֹת אֲבָל אֶחָד הוּא הָאֱלֹהִים הַפֹּעֵל הַכֹּל בַּכֹּל׃
7 וּלְכָל־אִישׁ וָאִישׁ נִתְּנָה הִתְגַּלּוֹת הָרוּחַ לְטוֹבַת כֻּלָּם׃
8 יֵשׁ אֲשֶׁר יִנָּתֶן־לוֹ בָרוּחַ אִמְרֵי חָכְמָה וְאַחֵר יִנָּתֶן־לוֹ אִמְרֵי דַעַת בָּרוּחַ הַהוּא׃
9 לְאַחֵר אֱמוּנָה בָּרוּחַ הַהוּא וּלְאַחֵר יִנָּתֵן לִרְפֹּא חָלָיִם בָּרוּחַ הַהוּא׃
10 לָזֶה עֲלִילוֹת נִפְלָאוֹת וְלָזֶה דִּבְרֵי נְבוּאָה לָזֶה לִבְחֹן אֶת־הָרוּחוֹת לָזֶה לְדַבֵּר בִּלְשֹׁנוֹת שֹׁנוֹת וְלָזֶה פִּתְרוֹן לְשֹׁנוֹת׃
11 וְאֶת־כָּל־אֵלֶּה פֹּעֵל הָרוּחַ הָאֶחָד הַהוּא הַנֹּתֵן לְאִישׁ אִישׁ מְנָת־חֶלְקוֹ לְפִי רְצוֹנוֹ׃
12 כִּי כַּאֲשֶׁר הַגּוּף אֶחָד הוּא וּבוֹ אֵבָרִים רַבִּים וְכָל־אֵבָרֵי הַגּוּף אַף כִּי־רַבִּים הֵם כֻּלָּם גּוּף אֶחָד כֵּן גַּם־הַמָּשִׁיחַ׃ 1Coríntios 12 Hebraico
13 כִּי גַם־אֲנַחְנוּ נִטְבַּלְנוּ כֻלָּנוּ בְּרוּחַ אֶחָד לְגוּף אֶחָד אִם־יְהוּדִים אִם־יְוָנִים אִם־עֲבָדִים אוֹ בְנֵי חוֹרִים וְרוּחַ אֶחָד הִשְׁקָה אֹתָנוּ כֻּלָּנוּ׃
14 כִּי הַגּוּף לֹא אֵבֶר אֶחָד הוּא כִּי אִם־אֵבָרִים רַבִּים׃
15 אִם־תֹּאמַר הָרֶגֶל אַחֲרֵי אֲשֶׁר לֹא יָד אֲנִי אֵינֶנִּי מִן־הַגּוּף הַבַעֲבוּר זֹאת לֹא מִן־הַגּוּף הִיא׃
16 וְאִם־תֹּאמַר הָאֹזֶן אַחֲרֵי אֲשֶׁר לֹא עַיִן אֲנִי אֵינֶנִּי מִן־הַגּוּף הֲבַעֲבוּר זֹאת לֹא מִן־הַגּוּף הִיא׃
17 אִם־הַגּוּף כֻּלּוֹ יִהְיֶה עַיִן אַיֵּה יִהְיֶה אָז הַשֶּׁמַע וְאִם־כֻּלּוֹ יִהְיֶה שֶׁמַע אַיֵּה יִהְיֶה אָז הָרֵיחַ׃
18 וְעַתָּה שָׂם אֱלֹהִים אֶת־הָאֶבָרִים אֵבֶר אֵבֶר בַּגּוּף לְפִי רְצוֹנוֹ׃
19 לוּ־הָיוּ כֻלָּם אֵבָר אֶחָד אֵיכָה יִהְיֶה אָז הַגּוּף׃
20 וְהִנֵּה אֵפוֹא הָאֵבָרִים רַבִּים הֵם וְהַגּוּף אֶחָד׃
21 וְלֹא תוּכַל הָעַיִן לֵאמֹר אֶל־הַיָּד אֵין לִי דְבַר חֵפֶץ בָּךְ וְגַם לֹא הָרֹאשׁ אֶל־הָרַגְלַיִם לֵאמֹר דְּבַר חֵפֶץ לִי בָכֵן אָיִן׃
22 אַף גַּם־נוֹסָפוֹת נִמְצָא כָּל־עוֹד יֵרָאוּ אֵבָרֵי הַגּוּף כְּרָפִים כֵּן דְּרוּשִׁים הֵם לַחֲפָצֵינוּ עַד־מְאֹד׃
23 וְאֶת־אֵלֶּה אֲשֶׁר נְחַשֵּׁב כְּאִי־כָבוֹד בַּגּוּף לָהֶם נִתַּן כָּבוֹד רָב וְלִמְבֻשֵׁינוּ עוֹד יֶתֶר שְׂאֵת׃
24 כִּי לַחֲלָקִים הַיָּפִים בָּנוּ אֵין מַחְסוֹר אָכֵן מַעַרְכֵי הַגּוּף עָרַךְ אֱלֹהִים וַיִּתֵּן כָּבוֹד רָב לְאִי־כָבוֹד׃
25 לְבִלְתִּי תִהְיֶה מַחֲלֹקֶת בַּגּוּף וּלְמַעַן יִדְאֲגוּ הָאֵבָרִים זֶה לָזֶה׃
26 אִם־יִתְעַנֶּה אֵבָר אֶחָד יִתְעַנּוּ כָּל־הָאֵבָרִים עִמּוֹ וְאִם־יְכֻבַּד אֵבָר אֶחָד יָשִׂישׂוּ עִמּוֹ כָּל־הָאֵבָרִים׃
27 וְאַתֶּם גּוּף הַמָּשִׁיחַ וְאֵבָרָיו כָּל־אֶחָד בְּחֶלְקוֹ׃
28 וּמֵהֶם הֵקִים אֱלֹהִים בְּתוֹךְ הָעֵדָה בָּרִאשֹׁנָה שְׁלִיחִים בַּשֵּׁנִית נְבִיאִים בַּשְּׁלִישִׁית מוֹרִים וְאַחֲרֵי־כֵן אֵלֶּה אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם לַעֲשׂוֹת נִפְלָאוֹת לִרְפֹּא חֳלָיִם לְהָבִיא עֶזְרָה לַעֲמֹד בְּרֹאשׁ הָעֵדָה וּלְדַבֵּר בִּלְשֹׁנוֹת שֹׁנוֹת׃
29 הֲכֻלָּם שְׁלִיחִים אִם־כֻּלָּם נְבִיאִים אוֹ כֻלָּם מוֹרִים אוֹ עֹשֵׂי נִפְלָאוֹת׃
30 הַלְכֻלָּם נָתַן לִרְפֹּא חֳלָיִם אוֹ לְדַבֵּר בִּלְשֹׁנוֹת אוֹ לִפְתֹּר לְשֹׁנוֹת׃
31 וְאַתֶּם בַּקְּשׁוּ בִּכָל־מְאֹדְכֶם מַתָּנוֹת טוֹבוֹת אֵלֶּה וַאֲנִי אוֹרֶה לָכֶם דֶּרֶךְ מְאֹד נַעֲלָה׃
1Coríntios 12 Hebraico

1Coríntios 12 Grego Koinê

1  Περὶ δὲ τῶν πνευματικῶν, ἀδελφοί, οὐ θέλω ὑμᾶς ἀγνοεῖν. 
2  οἴδατε ὅτι, ὅτε ἔθνη ἦτε, πρὸς τὰ εἴδωλα τὰ ἄφωνα ὡς ἂν ἤγεσθε ἀπαγόμενοι. 
3  διὸ γνωρίζω ὑμῖν ὅτι οὐδεὶς ἐν Πνεύματι Θεοῦ λαλῶν λέγει ἀνάθεμα ᾿Ιησοῦν, καὶ οὐδεὶς δύναται εἰπεῖν Κύριον ᾿Ιησοῦν εἰ μὴ ἐν Πνεύματι ἁγίῳ. 
4  Διαιρέσεις δὲ χαρισμάτων εἰσί, τὸ δὲ αὐτὸ Πνεῦμα· 
5  καὶ διαιρέσεις διακονιῶν εἰσι, καὶ ὁ αὐτὸς Κύριος· 
6  καὶ διαιρέσεις ἐνεργημάτων εἰσίν, ὁ δὲ αὐτὸς ἐστι Θεός, ὁ ἐνεργῶν τὰ πάντα ἐν πᾶσιν. 
7  ἑκάστῳ δὲ δίδοται ἡ φανέρωσις τοῦ Πνεύματος πρὸς τὸ συμφέρον. 
8  ᾧ μὲν γὰρ διὰ τοῦ Πνεύματος δίδοται λόγος σοφίας, ἄλλῳ δὲ λόγος γνώσεως κατὰ τὸ αὐτὸ Πνεῦμα, 
9  ἑτέρῳ δὲ πίστις ἐν τῷ αὐτῷ Πνεύματι, ἄλλῳ δὲ χαρίσματα ἰαμάτων ἐν τῷ αὐτῷ Πνεύματι, 
10  ἄλλῳ δὲ ἐνεργήματα δυνάμεων, ἄλλῳ δὲ προφητεία, ἄλλῳ δὲ διακρίσεις πνευμάτων, ἑτέρῳ δὲ γένη γλωσσῶν, ἄλλῳ δὲ ἑρμηνεία γλωσσῶν· 
11  πάντα δὲ ταῦτα ἐνεργεῖ τὸ ἓν καὶ τὸ αὐτὸ Πνεῦμα, διαιροῦν ἰδίᾳ ἑκάστῳ καθὼς βούλεται. 
12  Καθάπερ γὰρ τὸ σῶμα ἕν ἐστι καὶ μέλη ἔχει πολλὰ, πάντα δὲ τὰ μέλη τοῦ σώματος τοῦς ἑνός, πολλὰ ὄντα, ἕν ἐστι σῶμα, οὕτω καὶ ὁ Χριστός· 
13  καὶ γὰρ ἐν ἑνὶ Πνεύματι ἡμεῖς πάντες εἰς ἓν σῶμα ἐβαπτίσθημεν, εἴτε ᾿Ιουδαῖοι εἴτε ῞Ελληνες, εἴτε δοῦλοι εἴτε ἐλεύθεροι, καὶ πάντες εἰς ἓν Πνεῦμα ἐποτίσθημεν. 
14  καὶ γὰρ τὸ σῶμα οὐκ ἔστιν ἓν μέλος, ἀλλὰ πολλά. 
15  ἐὰν εἴπῃ ὁ πούς, ὅτι οὐκ εἰμὶ χείρ, οὐκ εἰμὶ ἐκ τοῦ σώματος, οὐ παρὰ τοῦτο οὐκ ἔστιν ἐκ τοῦ σώματος; 
16  καὶ ἐὰν εἴπῃ τὸ οὖς, ὅτι οὐκ εἰμὶ ὀφθαλμός, οὐκ εἰμὶ ἐκ τοῦ σώματος, οὐ παρὰ τοῦτο οὐκ ἔστιν ἐκ τοῦ σώματος; 
17  εἰ ὅλον τὸ σῶμα ὀφθαλμός, ποῦ ἡ ἀκοή; εἰ ὅλον ἀκοή, ποῦ ἡ ὄσφρησις; 
18  νυνὶ δὲ ὁ Θεὸς ἔθετο τὰ μέλη ἓν ἕκαστον αὐτῶν ἐν τῷ σώματι καθὼς ἠθέλησεν. 
19  εἰ δὲ ἦν τὰ πάντα ἓν μέλος, ποῦ τὸ σῶμα; 
20  νῦν δὲ πολλὰ μὲν μέλη, ἓν δὲ σῶμα. 
21  οὐ δύναται δὲ ὁ ὀφθαλμὸς εἰπεῖν τῇ χειρί· χρείαν σου οὐκ ἔχω· ἢ πάλιν ἡ κεφαλὴ τοῖς ποσί· χρείαν ὑμῶν οὐκ ἔχω. 
22  ἀλλὰ πολλῷ μᾶλλον τὰ δοκοῦντα μέλη τοῦ σώματος ἀσθενέστερα ὑπάρχειν ἀναγκαῖά ἐστι, 
23  καὶ ἃ δοκοῦμεν ἀτιμότερα εἶναι τοῦ σώματος, τούτοις τιμὴν περισσοτέραν περιτίθεμεν, καὶ τὰ ἀσχήμονα ἡμῶν εὐσχημοσύνην περισσοτέραν ἔχει· 
24  τὰ δὲ εὐσχήμονα ἡμῶν οὐ χρείαν ἔχει. ἀλλ᾿ ὁ Θεὸς συνεκέρασε τὸ σῶμα, τῷ ὑστερούντι περισσοτέραν δοὺς τιμήν, 
25  ἵνα μὴ ᾖ σχίσμα ἐν τῷ σώματι, ἀλλὰ τὸ αὐτὸ ὑπὲρ ἀλλήλων μεριμνῶσι τὰ μέλη. 
26  καὶ εἴτε πάσχει ἓν μέλος, συμπάσχει πάντα τὰ μέλη, εἴτε δοξάζεται ἕν μέλος, συγχαίρει πάντα τὰ μέλη. 
27  ῾Υμεῖς δέ ἐστε σῶμα Χριστοῦ καὶ μέλη ἐκ μέρους. 
28  Καὶ οὓς μὲν ἔθετο ὁ Θεὸς ἐν τῇ ἐκκλησίᾳ πρῶτον ἀποστόλους, δεύτερον προφήτας, τρίτον διδασκάλους, ἔπειτα δυνάμεις, εἶτα χαρίσματα ἰαμάτων, ἀντιλήμψεις, κυβερνήσεις, γένη γλωσσῶν. 
29  μὴ πάντες ἀπόστολοι; μὴ πάντες προφῆται; μὴ πάντες διδάσκαλοι; μὴ πάντες δυνάμεις; 
30  μὴ πάντες χαρίσματα ἔχουσιν ἰαμάτων; μὴ πάντες γλώσσαις λαλοῦσι; μὴ πάντες διερμηνεύουσι; 
31  ζηλοῦτε δὲ τὰ χαρίσματα τὰ κρείττονα. καὶ ἔτι καθ᾿ ὑπερβολὴν ὁδὸν ὑμῖν δείκνυμι. 

1Coríntios 12 Hebraico – Grego

1 Coríntios 12 ARC

Os dons do Espírito Santo

1 – Acerca dos dons espirituais, não quero, irmãos, que sejais ignorantes.
2 – Vós bem sabeis que éreis gentios, levados aos ídolos mudos, conforme éreis guiados.
3 – Portanto, vos quero fazer compreender que ninguém que fala pelo Espírito de Deus diz: Jesus é anátema! E ninguém pode dizer que Jesus é o Senhor, senão pelo Espírito Santo.
4 – Ora, há diversidade de dons, mas o Espírito é o mesmo.
5 – E há diversidade de ministérios, mas o Senhor é o mesmo.
6 – E há diversidade de operações, mas é o mesmo Deus que opera tudo em todos.
7 – Mas a manifestação do Espírito é dada a cada um para o que for útil.
8 – Porque a um, pelo Espírito, é dada a palavra da sabedoria; e a outro, pelo mesmo Espírito, a palavra da ciência;
9 – e a outro, pelo mesmo Espírito, a fé; e a outro, pelo mesmo Espírito, os dons de curar;
10 – e a outro, a operação de maravilhas; e a outro, a profecia; e a outro, o dom de discernir os espíritos; e a outro, a variedade de línguas; e a outro, a interpretação das línguas.
11 – Mas um só e o mesmo Espírito opera todas essas coisas, repartindo particularmente a cada um como quer.

Unidade na diversidade – Compare com 1Coríntios 12 Hebraico

12 – Porque, assim como o corpo é um e tem muitos membros, e todos os membros, sendo muitos, são um só corpo, assim é Cristo também.
13 – Pois todos nós fomos batizados em um Espírito, formando um corpo, quer judeus, quer gregos, quer servos, quer livres, e todos temos bebido de um Espírito.
14 – Porque também o corpo não é um só membro, mas muitos.
15 – Se o pé disser: Porque não sou mão, não sou do corpo; não será por isso do corpo?
16 – E, se a orelha disser: Porque não sou olho, não sou do corpo; não será por isso do corpo?
17 – Se todo o corpo fosse olho, onde estaria o ouvido? Se todo fosse ouvido, onde estaria o olfato?
18 – Mas, agora, Deus colocou os membros no corpo, cada um deles como quis.
19 – E, se todos fossem um só membro, onde estaria o corpo?
20 – Agora, pois, há muitos membros, mas um corpo.
21 – E o olho não pode dizer à mão: Não tenho necessidade de ti; nem ainda a cabeça, aos pés: Não tenho necessidade de vós.
22 – Antes, os membros do corpo que parecem ser os mais fracos são necessários.
23 – E os que reputamos serem menos honrosos no corpo, a esses honramos muito mais; e aos que em nós são menos decorosos damos muito mais honra.
24 – Porque os que em nós são mais honestos não têm necessidade disso, mas Deus assim formou o corpo, dando muito mais honra ao que tinha falta dela,
25 – para que não haja divisão no corpo, mas, antes, tenham os membros igual cuidado uns dos outros.
26 – De maneira que, se um membro padece, todos os membros padecem com ele; e, se um membro é honrado, todos os membros se regozijam com ele.
27 – Ora, vós sois o corpo de Cristo e seus membros em particular.
28 – E a uns pôs Deus na igreja, primeiramente, apóstolos, em segundo lugar, profetas, em terceiro, doutores, depois, milagres, depois, dons de curar, socorros, governos, variedades de línguas.
29 – Porventura, são todos apóstolos? São todos profetas? São todos doutores? São todos operadores de milagres?
30 – Têm todos o dom de curar? Falam todos diversas línguas? Interpretam todos?
31 – Portanto, procurai com zelo os melhores dons; e eu vos mostrarei um caminho ainda mais excelente.
1Coríntios 12 Hebraico – Grego

Todos os Capítulos de 1Coríntios

Views: 20