Mateus 25 Hebraico

Mateus 25 Hebraico – Grego

Mateus 25 Grego Koinê

1 Τότε ὁμοιωθήσεται ἡ βασιλεία τῶν οὐρανῶν δέκα παρθένοις, αἵτινες λαβοῦσαι τὰς λαμπάδας αὐτῶν ἐξῆλθον εἰς ἀπάντησιν τοῦ νυμφίου.
2 πέντε δὲ ἦσαν ἐξ αὐτῶν φρόνιμοι καὶ αἱ πέντε μωραὶ.
3 αἵτινες μωραὶ λαβοῦσαι τὰς λαμπάδας ἑαυτῶν οὐκ ἔλαβον μεθ᾿ ἑαυτῶν ἔλαιον·
4 αἱ δὲ φρόνιμοι ἔλαβον ἔλαιον ἐν τοῖς ἀγγείοις αὐτῶν μετὰ τῶν λαμπάδων αὐτῶν.
5 χρονίζοντος δὲ τοῦ νυμφίου ἐνύσταξαν πᾶσαι καὶ ἐκάθευδον.
6 μέσης δὲ νυκτὸς κραυγὴ γέγονεν· ἰδοὺ ὁ νυμφίος ἔρχεται, ἐξέρχεσθε εἰς ἀπάντησιν αὐτοῦ.
7 τότε ἠγέρθησαν πᾶσαι αἱ παρθένοι ἐκεῖναι καὶ ἐκόσμησαν τὰς λαμπάδας αὐτῶν.
8 αἱ δὲ μωραὶ ταῖς φρονίμοις εἶπον· δότε ἡμῖν ἐκ τοῦ ἐλαίου ὑμῶν, ὅτι αἱ λαμπάδες ἡμῶν σβέννυνται.
9 ἀπεκρίθησαν δὲ αἱ φρόνιμοι λέγουσαι· μήποτε οὐκ ἀρκέσῃ ἡμῖν καὶ ὑμῖν· πορεύεσθε δὲ μᾶλλον πρὸς τοὺς πωλοῦντας καὶ ἀγοράσατε ἑαυταῖς.
10 ἀπερχομένων δὲ αὐτῶν ἀγοράσαι ἦλθεν ὁ νυμφίος καὶ αἱ ἕτοιμοι εἰσῆλθον μετ᾿ αὐτοῦ εἰς τοὺς γάμους, καὶ ἐκλείσθη ἡ θύρα.
11 ὕστερον δὲ ἔρχονται καὶ αἱ λοιπαὶ παρθένοι λέγουσαι· κύριε κύριε, ἄνοιξον ἡμῖν.
12 ὁ δὲ ἀποκριθεὶς εἶπεν· ἀμὴν λέγω ὑμῖν, οὐκ οἶδα ὑμᾶς.
13 γρηγορεῖτε οὖν, ὅτι οὐκ οἴδατε τὴν ἡμέραν οὐδὲ τὴν ὥραν ἐν ἧ ὁ Υἱὸς του ἀνθρώπου ἔρχεται.
14 ῞Ωπερ γὰρ ἄνθρωπος ἀποδημῶν ἐκάλεσε τοὺς ἰδίους δούλους καὶ παρέδωκεν αὐτοῖς τὰ ὑπάρχοντα αὐτοῦ,
5 καὶ ᾧ μὲν ἔδωκε πέντε τάλαντα, ᾧ δὲ δύο, ᾧ δὲ ἕν, ἑκάστῳ κατὰ τὴν ἰδίαν δύναμιν, καὶ ἀπεδήμησεν εὐθέως.
16 πορευθεὶς δὲ ὁ τὰ πέντε τάλαντα λαβὼν ἠργάσατο ἐν αὐτοῖς καὶ ἐποίησεν ἄλλα πέντε τάλαντα.
17 ὡσαύτως καὶ ὁ τὰ δύο ἐκέρδησε καὶ αὐτὸς ἄλλα δύο.
18 ὁ δὲ τὸ ἓν λαβὼν ἀπελθὼν ὤρυξεν ἐν τῇ γῇ καὶ ἀπέκρυψε τὸ ἀργύριον τοῦ κυρίου αὐτοῦ.
19 μετὰ δὲ χρόνον πολὺν ἔρχεται ὁ κύριος τῶν δούλων ἐκείνων καὶ συναίρει μετ᾿ αὐτῶν λόγον.
20 καὶ προσελθὼν ὁ τὰ πέντε τάλαντα λαβὼν προσήνεγκεν ἄλλα πέντε τάλαντα λέγων· κύριε, πέντε τάλαντά μοι παρέδωκας· ἴδε ἄλλα πέντε τάλαντα ἐκέρδησα ἐπ᾿ αὐτοῖς.
21 ἔφη αὐτῷ ὁ κύριος αὐτοῦ· εὖ, δοῦλε ἀγαθὲ καὶ πιστέ· ἐπὶ ὀλίγα ἦς πιστός, ἐπὶ πολλῶν σε καταστήσω· εἴσελθε εἰς τὴν χαρὰν τοῦ κυρίου σου.
22 προσελθὼν δὲ καὶ ὁ τὰ δύο τάλαντα λαβὼν εἶπε· κύριε, δύο τάλαντά μοι παρέδωκας· ἴδε ἄλλα δύο τάλαντα ἐκέρδησα ἐπ᾿ αὐτοῖς.
23 ἔφη αὐτῷ ὁ κύριος αὐτοῦ· εὖ, δοῦλε ἀγαθὲ καὶ πιστέ· ἐπὶ ὀλίγα ἦς πιστός, ἐπὶ πολλῶν σε καταστήσω· εἴσελθε εἰς τὴν χαρὰν τοῦ κυρίου σου.
24 προσελθὼν δὲ καὶ ὁ τὸ ἓν τάλαντον εἰληφὼς εἶπε· κύριε, ἔγνων σε ὅτι σκληρὸς εἶ ἄνθρωπος, θερίζων ὅπου οὐκ ἔσπειρας καὶ συνάγων ὅθεν οὐ διεσκόρπισας·
25 καὶ φοβηθεὶς ἀπελθὼν ἔκρυψα τὸ τάλαντόν σου ἐν τῇ γῇ· ἴδε ἔχεις τὸ σόν.
26 ἀποκριθεὶς δὲ ὁ κύριος αὐτοῦ εἶπεν αὐτῷ· πονηρὲ δοῦλε καὶ ὀκνηρέ. ᾔδεις ὅτι θερίζω ὅπου οὐκ ἔσπειρα καὶ συνάγω ὅθεν οὐ διεσκόρπισα·
27 ἔδει οὖν σε βαλεῖν τὸ ἀργύριόν μου τοῖς τραπεζίταις, καὶ ἐλθὼν ἐγὼ ἐκομισάμην ἂν τὸ ἐμὸν σὺν τόκῳ.
28 ἄρατε οὖν ἀπ᾿ αὐτοῦ τὸ τάλαντον καὶ δότε τῷ ἔχοντι τὰ δέκα τάλαντα.
29 τῷ γὰρ ἔχοντι παντὶ δοθήσεται καὶ περισσευθήσεται, ἀπό δὲ τοῦ μὴ ἔχοντος καὶ ὃ ἔχει ἀρθήσεται ἀπ᾿ αὐτοῦ.
30 καὶ τὸν ἀχρεῖον δοῦλον ἐκβάλετε εἰς τὸ σκότος τὸ ἐξώτερον· ἐκεῖ ἔσται ὁ κλαυθμὸς καὶ ὁ βρυγμὸς τῶν ὀδόντων.
31 ῞Οταν δὲ ἔλθῃ ὁ Υἱὸς τοῦ ἀνθρώπου ἐν τῇ δόξῃ αὐτοῦ καὶ πάντες οἱ ἅγιοι ἄγγελοι μετ᾿ αὐτοῦ, τότε καθίσει ἐπὶ θρόνου δόξης αὐτοῦ,
32 καὶ συναχθήσεται ἔμπροσθεν αὐτοῦ πάντα τὰ ἔθνη, καὶ ἀφοριεῖ αὐτοὺς ἀπ᾿ ἀλλήλων ὥσπερ ὁ ποιμὴν ἀφορίζει τὰ πρόβατα ἀπὸ τῶν ἐρίφων,
33 καὶ στήσει τὰ μὲν πρόβατα ἐκ δεξιῶν αὐτοῦ, τὰ δὲ ἐρίφια ἐξ εὐωνύμων.
34 τότε ἐρεῖ ὁ βασιλεὺς τοῖς ἐκ δεξιῶν αὐτοῦ· δεῦτε οἱ εὐλογημένοι τοῦ πατρός μου, κληρονομήσατε τὴν ἡτοιμασμένην ὑμῖν βασιλείαν ἀπὸ καταβολῆς κόσμου.
35 ἐπείνασα γὰρ, καὶ ἐδώκατέ μοι φαγεῖν, ἐδίψησα, καὶ ἐποτίσατέ με, ξένος ἤμην, καὶ συνηγάγετέ με,
36 γυμνὸς, καὶ περιεβάλετέ με, ἠσθένησα, καὶ ἐπεσκέψασθέ με, ἐν φυλακῇ ἤμην, καὶ ἤλθατε πρός με.
37 τότε ἀποκριθήσονται αὐτῷ οἱ δίκαιοι λέγοντες· κύριε, πότε σε εἴδομεν πεινῶντα καὶ ἐθρέψαμεν, ἢ διψῶντα καὶ ἐποτίσαμεν;
38 πότε δέ σε εἴδομεν ξένον καὶ συνηγάγομεν; ἢ γυμνὸν καὶ περιεβάλομεν;
39 πότε δέ σε εἴδομεν ἀσθενῆ ἢ ἐν φυλακῇ, καὶ ἤλθομεν πρός σε;
40 καὶ ἀποκριθεὶς ὁ βασιλεὺς ἐρεῖ αὐτοῖς· ἀμὴν λέγω ὑμῖν, ἐφ᾿ ὅσον ἐποιήσατε ἑνὶ τούτων τῶν ἀδελφῶν μου τῶν ἐλαχίστων, ἐμοὶ ἐποιήσατε.
41 Τότε ἐρεῖ καὶ τοῖς ἐξ εὐωνύμων· πορεύεσθε ἀπ᾿ ἐμοῦ οἱ κατηραμένοι εἰς τὸ πῦρ τὸ αἰώνιον τὸ ἡτοιμασμένον τῷ διαβόλῳ καὶ τοῖς ἀγγέλοις αὐτοῦ.
42 ἐπείνασα γὰρ, καὶ οὐκ ἐδώκατέ μοι φαγεῖν, ἐδίψησα, καὶ οὐκ ἐποτίσατέ με,
43 ξένος ἤμην, καὶ οὐ συνηγάγετέ με, γυμνὸς, καὶ οὐ περιεβάλετέ με, ἀσθενὴς καὶ ἐν φυλακῇ, καὶ οὐκ ἐπεσκέψασθέ με.
44 τότε ἀποκριθήσονται αὐτῷ καὶ αὐτοὶ λέγοντες· κύριε, πότε σε εἴδομεν πεινῶντα ἢ διψῶντα ἢ ξένον ἢ γυμνὸν ἢ ἀσθενῆ ἢ ἐν φυλακῇ, καὶ οὐ διηκονήσαμέν σοι;
45 τότε ἀποκριθήσεται αὐτοῖς λέγων· ἀμὴν λέγω ὑμῖν, ἐφ᾿ ὅσον οὐκ ἐποιήσατε ἑνὶ τούτων τῶν ἐλαχίστων, οὐδὲ ἐμοὶ ἐποιήσατε.
46 καὶ ἀπελεύσονται οὗτοι εἰς κόλασιν αἰώνιον, οἱ δὲ δίκαιοι εἰς ζωὴν αἰώνιον.
Mateus 25 Hebraico – Grego

1 אָז תִּדְמֶה מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם לְעֶשֶׂר בְּתוּלוֹת אֲשֶׁר לָקְחוּ אֶת־נֵרֹתֵיהֶן וַתֵּצֶאנָה לִקְרַאת הֶחָתָן׃
2 חָמֵשׁ מֵהֵן בְּנוֹת־כֶּסֶל וְחָמֵשׁ בְּנוֹת תְּבוּנָה׃
3 וְהַכְּסִילוֹת לָקְחוּ אֶת־נֵרֹתֵיהֶן וְלֹא־לָקְחוּ עִמָּהֶן שָׁמֶן׃
4 וְהַנְּבוֹנוֹת לָקְחוּ שֶׁמֶן בִּכְלֵיהֶן עִם־הַנֵּרוֹת׃
5 וְכַאֲשֶׁר אֵחַר הֶחָתָן לָבֹא נָמוּ יָשְׁנוּ כֻלָּן׃
6 וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וַתַּעֲבֹר הָרִנָּה הִנֵּה הֶחָתָן בָּא צְאֶינָה לִקְרָאתוֹ׃
7 אָז הֵקִיצוּ כָּל־הַבְּתוּלוֹת הָאֵלֶּה וַתֵּיטַבְנָה אֶת־נֵרֹתֵיהֶן׃
8 וַתֹּאמַרְנָה הַכְּסִילוֹת אֶל־הַנְּבוֹנוֹת תְּנֶינָה לָנוּ מִשַּׁמְנְכֶן פֶּן־יִכְבּוּ נֵרֹתֵינוּ׃
9 וְהַנְּבוֹנוֹת עָנוּ לֵאמֹר לֹא כֵן פֶּן־לֹא יִשְׂפֹּק לָנוּ וְלָכֶן לֵכְנָה אֶל־מֹכְרֵי שֶׁמֶן וּקְנֶינָה לָכֵן׃
10 וַיְהִי בְּלֶכְתָּן לִקְנוֹת וְהִנֵּה הֶחָתָן בָּא וְאֵלֶּה אֲשֶׁר נָכֹנוּ בָּאוּ אִתּוֹ אֶל־חֲתֻנָּתוֹ וְהַדֶּלֶת נִסְגָּרָה׃
11 וְאַחֲרֵי־כֵן בָּאוּ יֶתֶר הַבְּתוּלוֹת וַתֹּאמַרְנָה אֲדֹנֵינוּ אֲדֹנֵינוּ פְּתַח־נָא לָנוּ׃
12 וְהוּא עָנָה וְאָמַר אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶן כִּי לֹא יָדַעְתִּי אֶתְכֶן׃
13 עַל־כֵּן עִמְדוּ עַל־מִשְׁמַרְתְּכֶם כִּי אֵינְכֶם יֹדְעִים אֶת־הַיּוֹם וְאֶת־הַשָּׁעָה אֲשֶׁר יָבֹא בָהּ בֶּן־הָאָדָם׃
14 כִּי כְּמוֹ־אִישׁ נֹסֵעַ אֶל־מִחוּץ לָאָרֶץ אֲשֶׁר קָרָא לַעֲבָדָיו וַיַּפְקֵד בְּיָדָם אֶת־הוֹנוֹ׃
15 לְאֶחָד מֵהֶם נָתָן חָמֵשׁ כִּכָּרִים לְאַחֵר שְׁתַּיִם וּלְאַחֵר אֶחָת לְאִישׁ אִישׁ כְּפִי יְכֹלֶת יָדוֹ וַיְמַהֵר וַיִּסַּע לְדַרְכּוֹ׃
16 וְזֶה אֲשֶׁר לָקַח חָמֵשׁ הַכִּכָּרִים הָלַךְ וַיִּסְחַר בָּהֶן וַיַּעַשׂ חָמֵשׁ כִּכָּרִים אֲחֵרוֹת׃
17 וְכֵן זֶה אֲשֶׁר לָקַח שְׁתָּיִם רָכַשׁ שְׁתַּיִם אֲחֵרוֹת׃
18 וְזֶה אֲשֶׁר לָקַח אֶת־הַכִּכָּר הָאֵחַת אָזַל לוֹ וַיַּחְפֹּר בָּאֲדָמָה וַיִּטְמֹן אֶת־כֶּסֶף אֲדֹנָיו׃
19 וְאַחֲרֵי יָמִים רַבִּים שָׁב אֲדוֹן הָעֲבָדִים הָאֵלֶּה מִדַּרְכּוֹ וַיְחַשֵּׁב עִמָּהֶם׃
20 וַיִּגַּשׁ זֶה אֲשֶׁר לָקַח חָמֵשׁ הַכִּכָּרִים וַיָּבֵא חָמֵשׁ כִּכָּרִים אֲחֵרוֹת לֵאמֹר אֲדֹנִי חָמֵשׁ כִּכָּרִים נָתַתָּ בְּיָדִי וְהִנֵּה רָכַשְׁתִּי עוֹד חָמֵשׁ כִּכָּרִים אֲחֵרוֹת׃
21 וַיַּעַן אֹתוֹ אֲדֹנָיו הֵיטַבְתָּ עֶבֶד טוֹב וְנֶאֱמָן נֶאֱמָן הָיִיתָ בִמְעַט וַאֲנִי אַפְקִידְךָ עַל־הַרְבֵּה בֹּא אֶל־שִׂמְחַת אֲדֹנֶיךָ׃
22 וְזֶה אֲשֶׁר לָקַח כִּכְּרַיִם נִגַּשׁ גַּם־הוּא וַיֹּאמַר אֲדֹנִי שְׁתֵּי כִכָּרִים נָתָתָּ לִּי וְהִנֵּה רָכַשְׁתִּי עֲלֵיהֶן עוֹד כִּכְּרָיִם׃
23 וַיַּעַן אֹתוֹ אֲדֹנָיו הֵיטַבְתָּ עֶבֶד טוֹב וְנֶאֱמָן נֶאֱמָן הָיִיתָ בִמְעַט וַאֲנִי אַפְקִידְךָ עַל־הַרְבֵּה בֹּא אֶל־שִׂמְחַת אֲדֹנֶיךָ׃
24 וַיִּגַּשׁ גַּם־זֶה אֲשֶׁר לָקַח כִּכָּר אַחַת וַיֹּאמַר אֲדֹנִי יְדַעְתִּיךָ כִּי־אִישׁ קָשֶׁה אָתָּה קֹצֵר בַּאֲשֶׁר לֹא זָרַעְתַּ וְכֹנֵס בַּאֲשֶׁר לֹא פִזָּרְתָּ׃
25 וָאִירָא וָאֵלֵךְ וָאֶטְמֹן כִּכָּרְךָ בָּאֲדָמָה וְעַתָּה הֵא־לְךָ אֵת אֲשֶׁר־לָךְ׃
26 וַיַּעַן אֲדֹנָיו וַיֹּאמֶר אֵלָיו עֶבֶד רָע וְעָצֵל יָדַעְתָּ כִּי־קֹצֵר אֲנִי בַּאֲשֶׁר לֹא זָרַעְתִּי וְכֹנֵס אֲנִי בַּאֲשֶׁר לֹא פִזָּרְתִּי׃
27 וְעַל־כֵּן הָיָה עָלֶיךָ לָתֵת כַּסְפִּי לְמַחֲלִיפֵי־כָסֶף וַאֲנִי בְּבֹאִי הָיִיתִי מֹצֵא אֵת אֲשֶׁר־לִי בְּתַרְבִּית׃
28 לָכֵן קְחוּ אֶת־הַכִּכָּר מִיָּדוֹ וּתְנוּ לָזֶה אֲשֶׁר־לוֹ כִּכָּרִים עָשֶׂר׃
29 כִּי מִי אֲשֶׁר יֶשׁ־לוֹ יִנָּתֵן־לוֹ וְיַעְדִּיף וּמִי אֲשֶׁר אֵין־לוֹ יֻקַּח מִמֶּנּוּ גַּם אֵת אֲשֶׁר יֶשׁ־לוֹ׃
30 וְאֶת הָעֶבֶד הַזֶּה אֲשֶׁר לֹא יִצְלַח לַכֹּל הַשְׁלִיכוּ אֶל־אֹפֶל וְצַלְמָוֶת שָׁם יִהְיֶה בְכִי וַחֲרֹק שִׁנָּיִם׃
31 וְהָיָה כִּי יָבוֹא בֶּן־הָאָדָם בִּגְדֻלָּתוֹ וְכָל־הַמַּלְאָכִים הַקְּדשִׁים עִמּוֹ אָז יֵשֵׁב עַל־כִּסֵּא כְבוֹדוֹ׃
32 וְנִקְבְּצוּ לְפָנָיו כָּל־הַגּוֹיִם וְהִפְרִיד בֵּינֵיהֶם בֵּין אֶחָד לָאֶחָד כַּאֲשֶׁר יַפְרִיד הָרֹעֶה אֶת־הַכְּשָׂבִים מִבֵּין הָעִזִּים׃
33 וְהֶעֱמִיד אֶת־הַכְּשָׂבִים לִימִינוֹ וְאֶת־הָעִזִּים לִשְׂמֹאלוֹ׃
34 אָז יֹאמַר הַמֶּלֶךְ לַאֲשֶׁר מִימִינוֹ בֹּאוּ בְּרוּכֵי אָבִי וּרְשׁוּ אֶת־הַמַּלְכוּת אֲשֶׁר הִתְעַתְּדָה לָכֶם לְמִן־הִוָּסֵד עוֹלָם׃
35 כִּי רָעַבְתִּי וַתַּאֲכִילֻנִי צָמֵאתִי וַתַּשְׁקוּנִי אֹרֵחַ הָיִיתִי וַתַּאַסְפוּנִי׃
36 עֵרֹם וַתְּכַסֻּנִי חָלִיתִי וַתְּבַקְּרֻנִי עָצוּר בַּכֶּלֶא הָיִיתִי וַתָּבֹאוּ אֵלָי׃
37 אָז יַעֲנוּ אֹתוֹ הַצַּדִּיקִים לֵאמֹר אֲדֹנֵינוּ מָתַי רְאִינוּךָ רָעֵב וַנַּשְׂבִּיעֶךָ אוֹ צָמֵא וַנַּשְׁקֶךָ׃
38 מָתַי רְאִינוּךָ אֹרֵחַ וַנְּאַסְפֶךָ אוֹ עֵרֹם וַנְּכַסֶּךָ׃
39 וּמָתַי רְאִינוּךָ חֹלֶה אוֹ עָצוּר בַּכֶּלֶא וַנָּבֹא אֵלֶיךָ׃
40 וְהַמֶּלֶךְ יַעֲנֶה אֹתָם לֵאמֹר אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם אֵת אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם לְאֶחָד מֵאַחַי הַקְּטַנִּים הָאֵלֶּה לְנַפְשִׁי עֲשִׂיתֶם׃
41 אָז יֹאמַר גַּם־לַאֲשֶׁר מִשְּׂמֹאלוֹ לְכוּ מֵעָלַי אֲרוּרִים אֶל־אֵשׁ עוֹלָם אֲשֶׁר הִתְעַתְּדָה לְשָׂטָן וּלְמַלְאָכָיו׃
42 כִּי רָעַבְתִּי וְלֹא נְתַתֶּם לִי לֶאֱכֹל צָמֵאתִי וְלֹא נְתַתֶּם לִי לִשְׁתּוֹת׃
43 אֹרֵחַ הָיִיתִי וְלֹא אֲסַפְתּוּנִי עֵרֹם וְלֹא כִסִּיתוּנִי חֹלֶה הָיִיתִי וְעָצוּר בַּכֶּלֶא וְלֹא בִקַּרְתּוּנִי׃
44 וְהֵם גַּם־הֵם יַעֲנוּ אֵלָיו לֵאמֹר אֲדֹנֵינוּ מָתַי רְאִינוּךָ רָעֵב אוֹ צָמֵא אוֹ אֹרֵחַ אוֹ עָרֹם אוֹ חֹלֶה אוֹ עָצוּר בַּכֶּלֶא וְלֹא בָאנוּ לְעֶזְרֶךָ׃
45 וְהוּא יַעֲנֶה אֹתָם לֵאמֹר אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם אֵת אֲשֶׁר לֹא עֲשִׂיתֶם לְאַחַד הַקְּטַנִּים הָאֵלֶּה לְנַפְשִׁי לֹא עֲשִׂיתֶם׃
46 וְכֵן יֵלְכוּ אֵלֶּה לְדִרְאוֹן עוֹלָם וְהַצַּדִּיקִים לְחַיֵּי עוֹלָם׃
Mateus 25 Hebraico – Grego

Mateus Capítulo 25 ARC

A Parábola das 10 virgens

1 – Então, o Reino dos céus será semelhante a dez virgens que, tomando as suas lâmpadas, saíram ao encontro do esposo.
2 – E cinco delas eram prudentes, e cinco, loucas.
3 – As loucas, tomando as suas lâmpadas, não levaram azeite consigo.
4 – Mas as prudentes levaram azeite em suas vasilhas, com as suas lâmpadas.
5 – E, tardando o esposo, tosquenejaram todas e adormeceram.
6 – Mas, à meia-noite, ouviu-se um clamor: Aí vem o esposo! Saí-lhe ao encontro!
7 – Então, todas aquelas virgens se levantaram e prepararam as suas lâmpadas.
8 – E as loucas disseram às prudentes: Dai-nos do vosso azeite, porque as nossas lâmpadas se apagam.
9 – Mas as prudentes responderam, dizendo: Não seja caso que nos falte a nós e a vós; ide, antes, aos que o vendem e comprai-o para vós.
10 – E, tendo elas ido comprá-lo, chegou o esposo, e as que estavam preparadas entraram com ele para as bodas, e fechou-se a porta.
11 – E, depois, chegaram também as outras virgens, dizendo: Senhor, senhor, abre-nos a porta!
12 – E ele, respondendo, disse: Em verdade vos digo que vos não conheço.
13 – Vigiai, pois, porque não sabeis o Dia nem a hora em que o Filho do Homem há de vir.

A Parábola dos talentos – Compare com Mateus 25 Hebraico – Grego
14 – Porque isto é também como um homem que, partindo para fora da terra, chamou os seus servos, e entregou-lhes os seus bens,
15 – e a um deu cinco talentos, e a outro, dois, e a outro, um, a cada um segundo a sua capacidade, e ausentou-se logo para longe.
16 – E, tendo ele partido, o que recebera cinco talentos negociou com eles e granjeou outros cinco talentos.
17 – Da mesma sorte, o que recebera dois granjeou também outros dois.
18 – Mas o que recebera um foi, e cavou na terra, e escondeu o dinheiro do seu senhor.
19 – E, muito tempo depois, veio o senhor daqueles servos e ajustou contas com eles.
20 – Então, aproximou-se o que recebera cinco talentos e trouxe-lhe outros cinco talentos, dizendo: Senhor, entregaste-me cinco talentos; eis aqui outros cinco talentos que ganhei com eles.
21 – E o seu senhor lhe disse: Bem está, servo bom e fiel. Sobre o pouco foste fiel, sobre muito te colocarei; entra no gozo do teu senhor.
22 – E, chegando também o que tinha recebido dois talentos, disse: Senhor, entregaste-me dois talentos; eis que com eles ganhei outros dois talentos.
23 – Disse-lhe o seu senhor: Bem está, bom e fiel servo. Sobre o pouco foste fiel, sobre muito te colocarei; entra no gozo do teu senhor.
24 – Mas, chegando também o que recebera um talento disse: Senhor, eu conhecia-te, que és um homem duro, que ceifas onde não semeaste e ajuntas onde não espalhaste;
25 – e, atemorizado, escondi na terra o teu talento; aqui tens o que é teu.
26 – Respondendo, porém, o seu senhor, disse-lhe: Mau e negligente servo; sabes que ceifo onde não semeei e ajunto onde não espalhei;
27 – devias, então, ter dado o meu dinheiro aos banqueiros, e, quando eu viesse, receberia o que é meu com os juros.
28 – Tirai-lhe, pois, o talento e dai-o ao que tem os dez talentos.
29 – Porque a qualquer que tiver será dado, e terá em abundância; mas ao que não tiver, até o que tem ser-lhe-á tirado.
30 – Lançai, pois, o servo inútil nas trevas exteriores; ali, haverá pranto e ranger de dentes.

O juízo Final – Compare com Mateus 25 Hebraico – Grego
31 – E, quando o Filho do Homem vier em sua glória, e todos os santos anjos, com ele, então, se assentará no trono da sua glória;
32 – e todas as nações serão reunidas diante dele, e apartará uns dos outros, como o pastor aparta dos bodes as ovelhas.
33 – E porá as ovelhas à sua direita, mas os bodes à esquerda.
34 – Então, dirá o Rei aos que estiverem à sua direita: Vinde, benditos de meu Pai, possuí por herança o Reino que vos está preparado desde a fundação do mundo;
35 – porque tive fome, e destes-me de comer; tive sede, e destes-me de beber; era estrangeiro, e hospedastes-me;
36 – estava nu, e vestistes-me; adoeci, e visitastes-me; estive na prisão, e fostes ver-me.
37 – Então, os justos lhe responderão, dizendo: Senhor, quando te vimos com fome e te demos de comer? Ou com sede e te demos de beber?
38 – E, quando te vimos estrangeiro e te hospedamos? Ou nu e te vestimos?
39 – E, quando te vimos enfermo ou na prisão e fomos ver-te?
40 – E, respondendo o Rei, lhes dirá: Em verdade vos digo que, quando o fizestes a um destes meus pequeninos irmãos, a mim o fizestes.
41 – Então, dirá também aos que estiverem à sua esquerda: Apartai-vos de mim, malditos, para o fogo eterno, preparado para o diabo e seus anjos;
42 – porque tive fome, e não me destes de comer; tive sede, e não me destes de beber;
43 – sendo estrangeiro, não me recolhestes; estando nu, não me vestistes; e estando enfermo e na prisão, não me visitastes.
44 – Então, eles também lhe responderão, dizendo: Senhor, quando te vimos com fome, ou com sede, ou estrangeiro, ou nu, ou enfermo, ou na prisão e não te servimos?
45 – Então, lhes responderá, dizendo: Em verdade vos digo que, quando a um destes pequeninos o não fizestes, não o fizestes a mim.
46 – E irão estes para o tormento eterno, mas os justos, para a vida eterna.
Mateus 25 Hebraico – Grego

Todos os Capítulos de Mateus

Mateus 25 Hebraico – Grego Koinê – ARC

Mateus 25 Grego Koinê