Mateus 21 Hebraico – Grego Koinê – ARC

Mateus 21 Hebraico

1 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר בָּאוּ מִקָּרוֹב לִירוּשָׁלַיִם אֶל־בֵּית־פַּגַּי אֶל־הַר הַזֵּיתִים וַיִּשְׁלַח יֵשׁוּעַ שְׁנַיִם מִתַּלְמִידָיו׃
2 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם לְכוּ אֶל־הַכְּפָר אֲשֶׁר מִנֶּגֶד וּמְצָאתֶם שָׁם אָתוֹן אֲסוּרָה וְעַיִר אֶצְלָהּ הַתִּירוּם וַהֲבִיאוּם אֵלָי׃
3 וְכִי־יֹאמַר אִישׁ אֲלֵיכֶם דָּבָר וַאֲמַרְתֶּם הָאָדוֹן יֶשׁ־לוֹ חֵפֶץ בָּם וְעַד מְהֵרָה יְשַׁלְּחֵם׃
4 וְכָל־זֹאת הָיָה לְמַלֹּאת אֵת אֲשֶׁר נֶאֱמַר בְּיַד־הַנָּבִיא לֵאמֹר׃
5 אִמְרוּ לְבַת־צִיּוֹן הִנֵּה מַלְכֵּךְ יָבוֹא לָךְ עָנִי וְרֹכֵב עַל־חֲמוֹר וְעַל־עַיִר בֶּן־אֲתֹנוֹת׃
6 וַיֵּלְכוּ הַתַּלְמִידִים וַיַּעֲשׂוּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֹתָם יֵשׁוּעַ׃
7 וַיָּבִיאוּ אֶת־הָאָתוֹן וְאֶת־הָעַיִר וַיָּשִׂימוּ עַל־גַּבָּם אֶת־בִּגְדֵיהֶם וְהוּא יָשַׁב עֲלֵיהֶם׃
8 וְרַבִּים מִן־הָעָם פָּרְשׂוּ אֶת־בִּגְדֵיהֶם עַל־פְּנֵי הַדָּרֶךְ וְיֵשׁ מֵהֶם אֲשֶׁר כָּרְתוּ זְמֹרוֹת מִן־הָעֵצִים וַיִּשְׁטְחוּ אֹתָן שָׁמָּה׃
9 וַהֲמוֹן הָעָם הַהֹלֵךְ מִלְּפָנָיו וּמֵאַחֲרָיו עָנוּ לֵאמֹר הוֹשַׁע־נָא לְבֶן־דָּוִד בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְהוָֹה הוֹשַׁע־נָא בִּשְׁמֵי מָרוֹם׃
10 וּבְבֹאו יְרוּשָׁלַיִם וַתֵּהוֹם כָּל־הָעִיר לֵאמֹר מִי הוּא זֶה׃
11 וַיֹּאמְרוּ הֲמוֹן הָעָם זֶה הוּא הַנָּבִיא יֵשׁוּעַ מִנְּצֶרֶת אֲשֶׁר בַּגָּלִיל׃
12 וַיָּבוֹא יֵשׁוּעַ אֶל־מִקְדַּשׁ הָאֱלֹהִים וַיְגָרֶשׁ מִשָּׁם כָּל־הַמּוֹכְרִים וְהַקּוֹנִים בַּמִּקְדָּשׁ וַיַּהֲפֹךְ אֶת־שֻׁלְחֲנוֹת מַחֲלִפֵי הַכֶּסֶף וְאֶת־מוֹשְׁבוֹת מֹכְרֵי הַיּוֹנִים׃
13 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הֵן כָּתוּב כִּי בֵיתִי בֵּית־תְּפִלָּה יִקָּרֵא וְאַתֶּם עֲשִׂיתֶם אֹתוֹ לִמְעָרַת פָּרִיצִים׃
14 וַיִּגְּשׁוּ אֵלָיו עִוְרִים וּפִסְחִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ וַיִּרְפָּאֵם׃
15 וַיִּרְאוּ רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַסּוֹפְרִים אֵת הַנִּפְלָאוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה וְאֵת הַיְלָדִים קֹרְאִים וְעֹנִים בַּמִּקְדָּשׁ הוֹשַׁע־נָא לְבֶן־דָּוִד וַיִּחַר לָהֶם׃
16 וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הֲכִי שָׁמַעְתָּ מָה אֵלֶּה אֹמְרִים וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ הֵן הֲלֹא קְרָאתֶם מִפִּי עוֹלְלִים וְיוֹנְקִים יִסַּדְתָּ עֹז׃
17 וַיַּעַזְבֵם וַיֵּצֵא אֶל־מִחוּץ לָעִיר אֶל־בֵּית־עַנְיָה וַיָּלֶן שָׁם׃
18 וַיָּשָׁב הָעִירָה בַּבֹּקֶר וְהוּא רָעֵב׃
19 וַיַּרְא תְּאֵנָה אַחַת בַּדָּרֶךְ וַיִּקְרַב אֵלֶיהָ וְלֹא־מְצָא בָהּ מְאוּמָה זוּלָתִי עָלִים לְבַדָּם וַיֹּאמֶר לָהּ לֹא־תַעֲשִׂי עוֹד פְּרִי מֵעַתָּה וְעַד־עוֹלָם וַתִּיבַשׁ הַתְּאֵנָה פִּתְאֹם׃
20 וְהַתַּלְמִידִים רָאוּ וַיִּתְמְהוּ לֵאמֹר אֵיךְ יָבְשָׁה הַתְּאֵנָה פִּתְאֹם׃
21 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם אִם־יֵשׁ בָּכֶם אֱמוּנָה וְאֵינְכֶם פֹּסְחִים עַל־שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים לֹא לְבַד כַּמַּעֲשֶׂה הַזֶּה אֲשֶׁר נַעֲשָׂה לַתְּאֵנָה תַּעֲשׂוּ כִּי אִם־גַּם תֹּאמְרוּ לָהָר הַזֶּה הִנָּשֵׂא וְהִתְנַפֵּל אֶל־תּוֹךְ הַיָּם וִיהִי כֵן׃
22 וְכָל־דָּבָר אֲשֶׁר תִּשְׁאֲלוּ בִתְפִלָּה אִם רַק בֶּאֱמוּנָה שְׁאֶלְתֶּם יֻתַּן לָכֶם׃
23 וַיָּבֹא אֶל־הַמִּקְדָּשׁ וַיִּגְּשׁוּ אֵלָיו רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְזִקְנֵי הָעָם בְּעוֹדוֹ מְלַמֵּד לָעָם וַיֹּאמְרוּ בְּאֵיזֶה רִשְׁיוֹן אַתָּה עֹשֶׂה אֵלֶּה וּמִי־נָתַן לְךָ הָרִשְׁיוֹן הַזֶּה׃
24 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אֶשְׁאַל מִכֶּם גַּם־אָנֹכִי שְׁאַלָה אַחַת וְאִם־תַּגִּידוּ לִי גַּם־אָנֹכִי אַגִּיד לָכֶם בְּאֵיזֶה רִשְׁיוֹן אֲנִי עֹשֶׂה אֵלֶּה׃
25 טְבִילַת יוֹחָנָן מִפִּי־מִי הָיְתָה מִצְוָתָהּ מִן־הַשָּׁמַיִם אוֹ מִבְּנֵי־אָדָם וַיְהִי הֵם שֹׁקְלִים בְּדַעְתָּם לֵאמֹר אִם נֹאמַר מִן־הַשָּׁמַיִם יֹאמַר לָנוּ וּמַדּוּעַ לֹא הֶאֱמַנְתֶּם לוֹ׃
26 וְאִם נֹאמַר מִבְּנֵי אָדָם יְרֵאִים אֲנַחְנוּ אֶת־הֲמוֹן הָעָם כִּי־כֻלָּם חִשְּׁבוּ אֶת־יוֹחָנָן לְנָבִיא׃
27 וַיַּעֲנוּ אֶת־יֵשׁוּעַ וַיֹּאמְרוּ לֹא יָדָעְנוּ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם גַּם־אֲנִי לֹא אַגִּיד לָכֶם בְּאֵיזֶה רִשְׁיוֹן אֲנִי עֹשֶׂה אֵלֶּה׃
28 אֲבָל מַה־יַּחֲשֹׁב לִבְּכֶם אִישׁ הָיָה וְלוֹ שְׁנֵי בָנִים וַיָּבֹא אֶל־הָאֶחָד וַיֹּאמֶר לְכָה־בְּנִי וַעֲבֹד הַיּוֹם אֶת־כַּרְמִי׃
29 וַיַּעַן וַיֹּאמֶר לֹא חָפָצְתִּי וְאַחֲרֵי־כֵן נֶהְפַּךְ עָלָיו לִבּוֹ וַיֵּלַךְ׃
30 וַיָּבֹא אֶל־הַשֵּׁנִי וַיְדַבֵּר כַּדָּבָר הַזֶּה וַיַּעַן וַיֹּאמֶר הִנְנִי אֲדֹנִי וְלֹא הָלָךְ׃
31 מִי מִשְּׁנֵיהֶם מִלֵּא אַחַר רְצוֹן אָבִיו וַיֹּאמְרוּ הָרִאשׁוֹן וַיֹּאמֶר עֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם כִּי הַמּוֹכְסִים וְהַזֹּנוֹת יַקְדִּימוּ לָבֹא לְמַלְכוּת הָאֱלֹהִים מִכֶּם׃
32 כִּי יוֹחָנָן בָּא אֲלֵיכֶם בָּדֶרֶךְ צְדָקָה וְלֹא הֶאֱמַנְתֶּם לוֹ וְהַמּוֹכְסִים וְהַזֹּנוֹת הֶאֱמִינוּ לוֹ וְאַתֶּם רְאִיתֶם כָּל־זֹאת וְלֹא הֲשִׁיבֹתֶם אֶל־לִבְּכֶם לְהַאֲמִין לוֹ׃
33 שִׁמְעוּ מָשָׁל אַחֵר אִישׁ הָיָה בַּעַל־בַּיִת אֲשֶׁר נָטַע כֶּרֶם וַיְעַזְּקֵהוּ מִסָּבִיב וְיֶקֶב חָצֵב בּוֹ וַיִּבֶן מִגְדָּל בְּתוֹכוֹ וְנָתַן אֹתוֹ לַנֹּטְרִים וְהָלַךְ מִחוּץ לָאָרֶץ׃
34 כְּבֹא עֵת הַבָּצִיר שָׁלַח אֶת־עֲבָדָיו אֶל־הַנֹּטְרִים לְהָבִיא אֶת־פִּרְיוֹ׃
35 וַיִּתְפְּשׂוּ הַנֹּטְרִים בַּעֲבָדָיו וַיַּכּוּ אֶת־אֶחָד מֵהֶם וְאֶת־אַחֵר הָרְגוּ וְאֶת־אַחֵר סִקֵּלוּ׃
36 וַיּוֹסֶף וַיִּשְׁלַח עֲבָדִים אֲחֵרִים רַבִּים מִן־הָרִאשֹׁנִים וְגַם־לָהֶם עָשׂוּ כֵן׃
37 וְאַחֲרֵי־כֵן שָׁלַח אֲלֵיהֶם אֶת־בְּנוֹ כִּי אָמַר אֶת־בְּנִי יִירָאוּ׃
38 וְהַנֹּטְרִים כִּרְאוֹתָם אֶת־הַבֵּן וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל־אָחִיו הִנֵּה הַיּוֹרֵשׁ לְכוּ וְנַהַרְגֵהוּ וְנִירַשׁ לָנוּ אֶת־יְרֻשָּׁתוֹ׃
39 וַיִּתְפְּשׂוּ בּוֹ וַיַּשְׁלִיכֻהוּ אֶל־מִחוּץ לַכֶּרֶם וַיַּהַרְגֻהוּ׃
40 וְעַתָּה כְּבֹא בַּעַל הַכָּרֶם מַה־יַּעֲשֶׂה לַנֹּטְרִים הָהֵם׃
41 וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הַשְׁמֵד יַשְׁמִיד אֶת־בְּנֵי הַבְּלִיַּעַל הָאֵלֶּה וְנָתַן כַּרְמוֹ לְנֹטְרִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר יִתְּנוּ לוֹ אֶת־פִּרְיוֹ בְּעִתּוֹ׃
42 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ הֲלֹא קְרָאתֶם בַּכְּתוּבִים אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה מֵאֵת יְהוָֹה הָיְתָה זֹּאת הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵינוּ׃
43 עַל־כֵּן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם כִּי תוּסַר מַלְכוּת הָאֱלֹהִים מִכֶּם וְתִנָּתֵן לְגוֹי אֲשֶׁר יִתֵּן אֶת־פִּרְיָהּ׃
44 וְהַנֹּפֵל עַל־הָאֶבֶן הַזֹּאת יִתְפּוֹרָר וְכָל־מִי אֲשֶׁר תִּפֹּל עָלָיו תְּדַכְּאֶנּוּ לֶעָפָר׃
45 וְרָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַפְּרוּשִׁים בְּשָׁמְעָם אֶת־מְשָׁלָיו יָדְעוּ כִּי עֲלֵיהֶם דִּבֵּר׃
46 וַיְבַקְשׁוּ לְתָפְשׂוֹ אַךְ יָרְאוּ מִפְּנֵי הֲמוֹן הָעָם כִּי חִשְּׁבוּ אֹתוֹ לְנָבִיא׃
Mateus 21 Hebraico – Grego

Mateus 21 Grego Koinê

1  Καὶ ὅτε ἤγγισαν εἰς ῾Ιεροσόλυμα καὶ ἦλθον εἰς Βηθφαγῆ πρὸς τὸ ὄρος τῶν ἐλαιῶν, τότε ὁ ᾿Ιησοῦς ἀπέστειλε δύο μαθητὰς 
2  λέγων αὐτοῖς· πορεύθητε εἰς τὴν κώμην τὴν ἀπέναντι ὑμῶν, καὶ εὐθέως εὑρήσετε ὄνον δεδεμένην καὶ πῶλον μετ᾿ αὐτῆς· λύσαντες ἀγάγετέ μοι. 
3  καὶ ἐάν τις ὑμῖν εἴπῃ τι, ἐρεῖτε ὅτι ὁ Κύριος αὐτῶν χρείαν ἔχει· εὐθέως δὲ ἀποστελεῖ αὐτούς. 
4  τοῦτο δὲ ὅλον γέγονεν ἵνα πληρωθῇ τὸ ῥηθὲν διὰ τοῦ προφήτου λέγοντος· 
5  εἴπατε τῇ θυγατρὶ Σιών, ἰδοὺ ὁ βασιλεύς σου ἔρχεταί σοι πραῢς καὶ ἐπιβεβηκὼς ἐπὶ ὄνον καὶ πῶλον υἱὸν ὑποζυγίου. 
6  πορευθέντες δὲ οἱ μαθηταὶ καὶ ποιήσαντες καθὼς προσέταξεν αὐτοῖς ὁ ᾿Ιησοῦς, 
7  ἤγαγον τὴν ὄνον καὶ τὸν πῶλον, καὶ ἐπέθηκαν ἐπάνω αὐτῶν τὰ ἱμάτια αὐτῶν, καὶ ἐπεκάθισεν ἐπάνω αὐτῶν. 
8  ὁ δὲ πλεῖστος ὄχλος ἔστρωσαν ἑαυτῶν τὰ ἱμάτια ἐν τῇ ὁδῷ, ἄλλοι δὲ ἔκοπτον κλάδους ἀπὸ τῶν δένδρων καὶ ἐστρώννυον ἐν τῇ ὁδῷ. 
9  οἱ δὲ ὄχλοι οἱ προάγοντες καὶ οἱ ἀκολουθοῦντες ἔκραζον λέγοντες· ὡσαννὰ τῷ Υἱῷ Δαυΐδ· εὐλογημένος ὁ ἐρχόμενος ἐν ὀνόματι Κυρίου· ὡσαννὰ ἐν τοῖς ὑψίστοις. 
10  καὶ εἰσελθόντος αὐτοῦ εἰς ῾Ιεροσόλυμα ἐσείσθη πᾶσα ἡ πόλις λέγουσα· τίς ἐστιν οὗτος; 
11  οἱ δὲ ὄχλοι ἔλεγον· οὗτός ἐστιν ᾿Ιησοῦς ὁ προφήτης ὁ ἀπὸ Ναζαρὲτ τῆς Γαλιλαίας. 
12  Καὶ εἰσῆλθεν ὁ ᾿Ιησοῦς εἰς τὸ ἱερόν τοῦ Θεοῦ, καὶ ἐξέβαλε πάντας τοὺς πωλοῦντας καὶ ἀγοράζοντας ἐν τῷ ἱερῷ, καὶ τὰς τραπέζας τῶν κολλυβιστῶν κατέστρεψε καὶ τὰς καθέδρας τῶν πωλούντων τὰς περιστεράς, 
13  καὶ λέγει αὐτοῖς· γέγραπται, ὁ οἶκός μου οἶκος προσευχῆς κληθήσεται· ὑμεῖς δὲ αὐτὸν ἐποιήσατε σπήλαιον λῃστῶν. 
14  Καὶ προσῆλθον αὐτῷ τυφλοὶ καὶ χωλοὶ ἐν τῷ ἱερῷ καὶ ἐθεράπευσεν αὐτούς. 
15  ἰδόντες δὲ οἱ ἀρχιερεῖς καὶ οἱ γραμματεῖς τὰ θαυμάσια ἃ ἐποίησε καὶ τοὺς παῖδας κράζοντας ἐν τῷ ἱερῷ καὶ λέγοντας, ὡσαννὰ τῷ Υἱῷ Δαυΐδ, ἠγανάκτησαν 
16  καὶ εἶπον αὐτῷ· ἀκούεις τί οὗτοι λέγουσιν; ὁ δὲ ᾿Ιησοῦς λέγει αὐτοῖς· ναί· οὐδέποτε ἀνέγνωτε ὅτι ἐκ στόματος νηπίων καὶ θηλαζόντων κατηρτίσω αἶνον; 
17  Καὶ καταλιπὼν αὐτοὺς ἐξῆλθεν ἔξω τῆς πόλεως εἰς Βηθανίαν καὶ ηὐλίσθη ἐκεῖ. 
18  Πρωΐας δὲ ἐπανάγων εἰς τὴν πόλιν ἐπείνασε· 
19  καὶ ἰδὼν συκῆν μίαν ἐπὶ τῆς ὁδοῦ ἦλθεν ἐπ᾿ αὐτήν, καὶ οὐδὲν εὗρεν ἐν αὐτῇ εἰ μὴ φύλλα μόνον, καὶ λέγει αὐτῇ· μηκέτι ἐκ σοῦ καρπὸς γένηται εἰς τὸν αἰῶνα. καὶ ἐξηράνθη παραχρῆμα ἡ συκῆ. 
20  καὶ ἰδόντες οἱ μαθηταὶ ἐθαύμασαν λέγοντες· πῶς παραχρῆμα ἐξηράνθη ἡ συκῆ; 
21  ἀποκριθεὶς δὲ ὁ ᾿Ιησοῦς εἶπεν αὐτοῖς· ἀμὴν λέγω ὑμῖν, ἐὰν ἔχητε πίστιν καὶ μὴ διακριθῆτε, οὐ μόνον τὸ τῆς συκῆς ποιήσετε, ἀλλὰ κἂν τῷ ὄρει τούτῳ εἴπητε, ἄρθητι καὶ βλήθητι εἰς τὴν θάλασσαν, γενήσεται· 
22  καὶ πάντα ὅσα ἂν αἰτήσητε ἐν τῇ προσευχῇ πιστεύοντες, λήψεσθε. 
23  Καὶ ἐλθόντι αὐτῳ εἰς τὸ ἱερὸν προσῆλθον αὐτῷ διδάσκοντι οἱ ἀρχιερεῖς καὶ οἱ πρεσβύτεροι τοῦ λαοῦ λέγοντες· ἐν ποίᾳ ἐξουσίᾳ ταῦτα ποιεῖς; καὶ τίς σοι ἔδωκεν τὴν ἐξουσίαν ταύτην; 
24  ἀποκριθεὶς δὲ ὁ ᾿Ιησοῦς εἶπεν αὐτοῖς· ἐρωτήσω ὑμᾶς κἀγὼ λόγον ἕνα, ὃν ἐὰν εἴπητέ μοι, κἀγὼ ὑμῖν ἐρῶ ἐν ποίᾳ ἐξουσίᾳ ταῦτα ποιῶ. 
25  τὸ βάπτισμα ᾿Ιωάννου πόθεν ἦν; ἐξ οὐρανοῦ ἢ ἐξ ἀνθρώπων; οἱ δὲ διελογίζοντο παρ᾿ ἑαυτοῖς λέγοντες· ἐὰν εἴπωμεν, ἐξ οὐρανοῦ, ἐρεῖ ἡμῖν, διὰ τί οὖν οὐκ ἐπιστεύσατε αὐτῷ; 
26  ἐὰν δὲ εἴπωμεν, ἐξ ἀνθρώπων, φοβούμεθα τὸν ὄχλον· πάντες γὰρ ἔχουσι τὸν ᾿Ιωάννην ὡς προφήτην. 
27  καὶ ἀποκριθέντες τῷ ᾿Ιησοῦ εἶπον· οὐκ οἴδαμεν. ἔφη αὐτοῖς καὶ αὐτός· οὐδὲ ἐγὼ λέγω ὑμῖν ἐν ποίᾳ ἐξουσίᾳ ταῦτα ποιῶ. 
28  Τί δὲ ὑμῖν δοκεῖ; ἄνθρωπος εἶχε τέκνα δύο, καὶ προσελθὼν τῷ πρώτῳ εἶπε· τέκνον, ὕπαγε σήμερον ἐργάζου ἐν τῷ ἀμπελῶνι μου. 
29  ὁ δὲ ἀποκριθεὶς εἶπεν· οὐ θέλω· ὕστερον δὲ μεταμεληθεὶς ἀπῆλθε. 
30  καὶ προσελθὼν τῷ δευτέρῳ εἶπεν ὡσαύτως. ὁ δὲ ἀποκριθεὶς εἶπεν· ἐγώ, κύριε· καὶ οὐκ ἀπῆλθε. 
31  τίς ἐκ τῶν δύο ἐποίησε τὸ θέλημα τοῦ πατρός; λέγουσι αὐτῷ· ὁ πρῶτος. λέγει αὐτοῖς ὁ ᾿Ιησοῦς· ἀμὴν λέγω ὑμῖν ὅτι οἱ τελῶναι καὶ αἱ πόρναι προάγουσιν ὑμᾶς εἰς τὴν βασιλείαν τοῦ Θεοῦ. 
32  ἦλθε γὰρ πρὸς ὑμᾶς ᾿Ιωάννης ἐν ὁδῷ δικαιοσύνης, καὶ οὐκ ἐπιστεύσατε αὐτῷ· οἱ δὲ τελῶναι καὶ αἱ πόρναι ἐπίστευσαν αὐτῷ· ὑμεῖς δὲ ἰδόντες οὐ μετεμελήθητε ὕστερον τοῦ πιστεῦσαι αὐτῷ. 
33  ῎Αλλην παραβολὴν ἀκούσατε. ἄνθρωπος τις ἦν οἰκοδεσπότης, ὅστις ἐφύτευσεν ἀμπελῶνα καὶ φραγμὸν αὐτῷ περιέθηκε καὶ ὤρυξεν ἐν αὐτῷ ληνὸν καὶ ὠκοδόμησε πύργον, καὶ ἐξέδοτο αὐτὸν γεωργοῖς καὶ ἀπεδήμησεν. 
34  ὅτε δὲ ἤγγισεν ὁ καιρὸς τῶν καρπῶν, ἀπέστειλε τοὺς δούλους αὐτοῦ πρὸς τοὺς γεωργοὺς λαβεῖν τοὺς καρποὺς αὐτοῦ. 
35  καὶ λαβόντες οἱ γεωργοὶ τοὺς δούλους αὐτοῦ ὃν μὲν ἔδειραν, ὃν δὲ ἀπέκτειναν, ὃν δὲ ἐλιθοβόλησαν. 
36  πάλιν ἀπέστειλεν ἄλλους δούλους πλείονας τῶν πρώτων, καὶ ἐποίησαν αὐτοῖς ὡσαύτως. 
37  ὕστερον δὲ ἀπέστειλε πρὸς αὐτοὺς τὸν υἱὸν αὐτοῦ λέγων· ἐντραπήσονται τὸν υἱόν μου. 
38  οἱ δὲ γεωργοὶ ἰδόντες τὸν υἱὸν εἶπον ἐν ἑαυτοῖς· οὗτός ἐστιν ὁ κληρονόμος· δεῦτε ἀποκτείνωμεν αὐτὸν καὶ κατάσχωμεν τὴν κληρονομίαν αὐτοῦ. 
39  καὶ λαβόντες αὐτὸν ἐξέβαλον ἔξω τοῦ ἀμπελῶνος καὶ ἀπέκτειναν. 
40  ὅταν οὖν ἔλθῃ ὁ κύριος τοῦ ἀμπελῶνος, τί ποιήσει τοῖς γεωργοῖς ἐκείνοις; 
41  λέγουσιν αὐτῷ· κακοὺς κακῶς ἀπολέσει αὐτούς, καὶ τὸν ἀμπελῶνα ἐκδόσεται ἄλλοις γεωργοῖς, οἵτινες ἀποδώσουσιν αὐτῷ τοὺς καρποὺς ἐν τοῖς καιροῖς αὐτῶν. 
42  λέγει αὐτοῖς ὁ ᾿Ιησοῦς· οὐδέποτε ἀνέγνωτε ἐν ταῖς γραφαῖς, λίθον ὃν ἀπεδοκίμασαν οἱ οἰκοδομοῦντες, οὗτος ἐγενήθη εἰς κεφαλὴν γωνίας· παρὰ Κυρίου ἐγένετο αὕτη, καὶ ἔστι θαυμαστὴ ἐν ὀφθαλμοῖς ἡμῶν; 
43  διὰ τοῦτο λέγω ὑμῖν ὅτι ἀρθήσεται ἀφ᾿ ὑμῶν ἡ βασιλεία τοῦ Θεοῦ καὶ δοθήσεται ἔθνει ποιοῦντι τοὺς καρποὺς αὐτῆς. 
44  καὶ ὁ πεσὼν ἐπὶ τὸν λίθον τοῦτον συνθλασθήσεται· ἐφ᾿ ὃν δ᾿ ἂν πέσῃ, λικμήσει αὐτόν. 
45  καὶ ἀκούσαντες οἱ ἀρχιερεῖς καὶ Φαρισαῖοι τὰς παραβολὰς αὐτοῦ ἔγνωσαν ὅτι περὶ αὐτῶν λέγει· 
46  καὶ ζητοῦντες αὐτὸν κρατῆσαι ἐφοβήθησαν τοὺς ὄχλους, ἐπειδὴ ὡς προφήτην αὐτὸν εἶχον.
Mateus 21 Hebraico – Grego

Mateus 21 ARC

A entrada triunfal em Jerusalém – Compare com Mateus 21 Hebraico – Grego 

1 – E, quando se aproximaram de Jerusalém e chegaram a Betfagé, ao monte das Oliveiras, enviou, então, Jesus dois discípulos, dizendo-lhes:
2 – Ide à aldeia que está defronte de vós e logo encontrareis uma jumenta presa e um jumentinho com ela; desprendei-a e trazei-mos.
3 – E, se alguém vos disser alguma coisa, direis que o Senhor precisa deles; e logo os enviará.
4 – Ora, tudo isso aconteceu para que se cumprisse o que foi dito pelo profeta, que diz:
5 – Dizei à filha de Sião: Eis que o teu Rei aí te vem, humilde e assentado sobre uma jumenta e sobre um jumentinho, filho de animal de carga.
6 – E, indo os discípulos e fazendo como Jesus lhes ordenara,
7 – trouxeram a jumenta e o jumentinho, e sobre eles puseram as suas vestes, e fizeram-no assentar em cima.
8 – E muitíssima gente estendia as suas vestes pelo caminho, e outros cortavam ramos de árvores e os espalhavam pelo caminho.
9 – E as multidões, tanto as que iam adiante como as que o seguiam, clamavam, dizendo: Hosana ao Filho de Davi! Bendito o que vem em nome do Senhor! Hosana nas alturas!
10 – E, entrando ele em Jerusalém, toda a cidade se alvoroçou, dizendo: Quem é este?
11 – E a multidão dizia: Este é Jesus, o Profeta de Nazaré da Galileia.
A purificação do Templo
12 – E entrou Jesus no templo de Deus, e expulsou todos os que vendiam e compravam no templo, e derribou as mesas dos cambistas e as cadeiras dos que vendiam pombas.
13 – E disse-lhes: Está escrito: A minha casa será chamada casa de oração. Mas vós a tendes convertido em covil de ladrões.
14 – E foram ter com ele ao templo cegos e coxos, e curou-os.
15 – Vendo, então, os principais dos sacerdotes e os escribas as maravilhas que fazia e os meninos clamando no templo: Hosana ao Filho de Davi, indignaram-se
16 – e disseram-lhe: Ouves o que estes dizem? E Jesus lhes disse: Sim; nunca lestes: Pela boca dos meninos e das criancinhas de peito tiraste o perfeito louvor?
17 – E, deixando-os, saiu da cidade para Betânia e ali passou a noite.

A figueira seca – Compare com Mateus 21 Hebraico – Grego

18 – E, de manhã, voltando para a cidade, teve fome.
19 – E, avistando uma figueira perto do caminho, dirigiu-se a ela e não achou nela senão folhas. E disse-lhe: Nunca mais nasça fruto de ti. E a figueira secou imediatamente.
20 – E os discípulos, vendo isso, maravilharam-se, dizendo: Como secou imediatamente a figueira?
21 – Jesus, porém, respondendo, disse-lhes: Em verdade vos digo que, se tiverdes fé e não duvidardes, não só fareis o que foi feito à figueira, mas até, se a este monte disserdes: Ergue-te e precipita-te no mar, assim será feito.
22 – E tudo o que pedirdes na oração, crendo, o recebereis.
Autoridade questionada
23 – E, chegando ao templo, acercaram-se dele, estando já ensinando, os príncipes dos sacerdotes e os anciãos do povo, dizendo: Com que autoridade fazes isso? E quem te deu tal autoridade?
24 – E Jesus, respondendo, disse-lhes: Eu também vos perguntarei uma coisa; se ma disserdes, também eu vos direi com que autoridade faço isso.
25 – O batismo de João donde era? Do céu ou dos homens? E pensavam entre si, dizendo: Se dissermos: do céu, ele nos dirá: Então, por que não o crestes?
26 – E, se dissermos: dos homens, tememos o povo, porque todos consideram João como profeta.
27 – E, respondendo a Jesus, disseram: Não sabemos. Ele disse-lhes: Nem eu vos digo com que autoridade faço isso.
Parábola dos dois filhos
28 – Mas que vos parece? Um homem tinha dois filhos e, dirigindo-se ao primeiro, disse: Filho, vai trabalhar hoje na minha vinha.
29 – Ele, porém, respondendo, disse: Não quero. Mas, depois, arrependendo-se, foi.
30 – E, dirigindo-se ao segundo, falou-lhe de igual modo; e, respondendo ele, disse: Eu vou, senhor; e não foi.
31 – Qual dos dois fez a vontade do pai? Disseram-lhe eles: O primeiro. Disse-lhes Jesus: Em verdade vos digo que os publicanos e as meretrizes entram adiante de vós no Reino de Deus.
32 – Porque João veio a vós no caminho de justiça,e não o crestes, mas os publicanos e as meretrizes o creram; vós, porém, vendo isso, nem depois vos arrependestes para o crer.

Parábola dos lavradores maus – Mateus 21 Hebraico – Grego 

33 – Ouvi, ainda, outra parábola: Houve um homem, pai de família, que plantou uma vinha, e circundou-a de um valado, e construiu nela um lagar, e edificou uma torre, e arrendou-a a uns lavradores, e ausentou-se para longe.
34 – E, chegando o tempo dos frutos, enviou os seus servos aos lavradores, para receber os seus frutos.
35 – E os lavradores, apoderando-se dos servos, feriram um, mataram outro e apedrejaram outro.
36 – Depois, enviou outros servos, em maior número do que os primeiros; e eles fizeram-lhes o mesmo.
37 – E, por último, enviou-lhes seu filho, dizendo: Terão respeito a meu filho.
38 – Mas os lavradores, vendo o filho, disseram entre si:Este é o herdeiro; vinde, matemo-lo e apoderemo-nos da sua herança.
39 – E, lançando mão dele, o arrastaram para fora da vinha e o mataram.
40 – Quando, pois, vier o Senhor da vinha, que fará àqueles lavradores?
41 – Dizem-lhe eles: Dará afrontosa morte aos maus e arrendará a vinha a outros lavradores, que, a seu tempo, lhe deem os frutos.
42 – Diz-lhes Jesus: Nunca lestes nas Escrituras: A pedra que os edificadores rejeitaram, essa foi posta por cabeça do ângulo; pelo Senhor foi feito isso e é maravilhoso aos nossos olhos?
43 – Portanto, eu vos digo que o Reino de Deus vos será tirado e será dado a uma nação que dê os seus frutos.
44 – E quem cair sobre esta pedra despedaçar-se-á; e aquele sobre quem ela cair ficará reduzido a pó.
45 – E os príncipes dos sacerdotes e os fariseus, ouvindo essas palavras, entenderam que falava deles;
46 – e, pretendendo prendê-lo, recearam o povo, porquanto o tinham por profeta.
Mateus 21 Hebraico – Grego

Todos os Capítulos de Mateus

Views: 14