Lucas 7 Hebraico – Grego Koinê – ARC

Lucas 7 Hebraico

1 כְּכַלֹּתוֹ לְדַבֵּר אֶת־דְּבָרָיו בְּאָזְנֵי הָעָם וַיָּבֹא אֶל־כְּפַר־נַחוּם׃
2 וְשָׁם עֶבֶד לְשַׂר־מֵאָה אֶחָד חָלָה לָמוּת וְהוּא יָקָר הָיָה בְּעֵינָיו עַד־מְאֹד׃
3 וּבְשָׁמְעוֹ אֶת־שֵׁמַע יֵשׁוּעַ וַיִּשְׁלַח אֵלָיו מִקְצוֹת זִקְנֵי הַיְּהוּדִים לְבַקְשׁוֹ לָבֹא וּלְרַפֵּא אֶת־עַבְדּוֹ׃
4 וַיָּבֹאוּ אֶל־יֵשׁוּעַ וַיִּפְצְרוּ־בוֹ לֵאמֹר כִּי יָאֳתָה לּוֹ לְמַלֵּא אֶת־בַּקָּשָׁתוֹ׃
5 כִּי אֹהֵב הוּא לְעַמֵּנוּ וּבֵית־הַכְּנֵסֶת בָּנָה־לָנוּ׃
6 וַיֶּלֶךְ אִתָּם יֵשׁוּעַ וְכַאֲשֶׁר הִקְרִיב אֶל־הַבַּיִת וְרֶוַח לֹא רָחוֹק בֵּינֵיהֶם וַיִּשְׁלַח לוֹ שַׂר־הַמֵּאָה רֵעִים לֵאמֹר אֲדֹנִי אַל־תַּלְאֶה אֶת־נַפְשְׁךָ נְקַלֹּתִי מִזֹּאת כִּי אַתָּה תָבֹא בְּצֵל קֹרָתִי׃
7 וּבַעֲבוּר זֹאת לֹא נֶחְשְׁבָה נַפְשִׁי בְּעֵינַי לָבֹא לְפָנֶיךָ אַךְ תְּנָה אֹמֶר וְנַעֲרִי יֶחִי׃
8 כִּי גַּם־אָנֹכִי עֹמֵד תַּחַת יַד מֶמְשָׁלָה וְאַנְשֵׁי צָבָא תַּחַת יָדִי וְכִי אֹמַר לְאֶחָד מֵהֶם לֵךְ וְיֵלֵךְ וּלְאַחֵר בֹּא וְיָבֹא וּלְעַבְדִּי עֲשֵׂה־זֹאת וְיַעֲשֶׂה׃
9 וַיִּשְׁמַע יֵשׁוּעַ אֶת־דְּבָרָיו וַיִּשְׁתָּאֶה וַיִּפֶן וַיֹּאמֶר אֶל־הָעָם הַהֹלֵךְ אַחֲרָיו הִנְנִי מַגִּיד לָכֶם אֱמוּנָה גְּדוֹלָה כָמוֹהָ גַּם־בְּיִשְׂרָאֵל לֹא־מָצָאתִי׃
10 וַיָּשׁוּבוּ הַשְּׁלוּחִים אֶל־הַבָּיִת וַיִּמְצְאוּ כִּי נִרְפָּא הָעֶבֶד הַחֹלֶה׃
11 וַיְהִי מִמָּחָרָת וַיֵּלֶךְ אֶל־עִיר וּשְׁמָהּ נָעִין וְתַלְמִידָיו הָלְכוּ אַחֲרָיו וַהֲמוֹן עַם־רָב׃
12 וְכַאֲשֶׁר קָרַב אֶל־שַׁעַר הָעִיר וְהִנֵּה אֲנָשִׁים מוֹצִיאִים מִשָּׁם אִישׁ מֵת בֵּן יָחִיד לְאִמּוֹ וְהִיא אִשָּׁה אַלְמָנָה וְרַבִּים מִן־הָעִיר עִמָּהּ׃
13 וַיַּרְא אֹתָהּ הָאָדוֹן וְרַחֲמָיו נִכְמְרוּ אֵלֶיהָ וַיֹּאמֶר לָהּ אַל־תִּבְכִּי׃
14 וַיִּגַּשׁ וַיִּגַּע בַּמִּשְׁכָּב וְנֹשְׂאָיו עָמָדוּ וַיֹּאמֶר הִנֵּה אֲנִי מְדַבֵּר אֵלֶיךָ קוּם בָּחוּר׃
15 וַיִּיקַץ הַמֵּת וַיֵּשֶׁב וַיָּחֶל לְדַבֵּר וְהוּא נְתָנוֹ אֶל־אִמּוֹ׃
16 וְחִיל אָחַז אֶת־כֻּלָּם וַיְהַלְּלוּ אֶת־הָאֱלֹהִים וַיֹּאמְרוּ כִּי־נָבִיא גָדוֹל קָם בְּקִרְבֵּנוּ וְכִי־פָקַד אֱלֹהִים אֶת־עַמּוֹ׃
17 וּשְׁמוּעַת הַדָּבָר הַזֶּה יָצְאָה בְּכָל־יְהוּדָה וּבְכָל־הַכִּכָּר מִסָּבִיב׃
18 וּלְיוֹחָנָן הִגִּידוּ תַלְמִידָיו אֶת־כָּל־אֵלֶּה׃
19 וַיִּקְרָא אֵלָיו יוֹחָנָן שְׁנַיִם מִתַּלְמִידָיו וַיִּשְׁלָחֵם אֶל־יֵשׁוּעַ לֵאמֹר הַאַתָּה הוּא הַבָּא אוֹ אִם־נְחַכֶּה לְאַחֵר׃
20 וַיָּבֹאוּ אֵלָיו הָאֲנָשִׁים וַיֹּאמְרוּ יוֹחָנָן הַמְטַבֵּל שְׁלָחָנוּ אֵלֶיךָ לֵאמֹר הַאַתָּה הוּא הַבָּא אוֹ אִם־נְחַכֶּה לְאַחֵר׃ Lucas 7 Hebraico – Grego
21 וּבָעֵת הַהִיא הֶעֱלָה אֲרֻכָה לְרַבִּים מֵחֳלָיִים וּנְגָעִים וּמֵרוּחוֹת רָעוֹת וּלְעִוְרִים רַבִּים הֵשִׁיב אוֹר עֵינֵהֶם׃
22 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם לְכוּ וְהַגִּידוּ לְיוֹחָנָן אֵת אֲשֶׁר רְאִיתֶם וְאֵת אֲשֶׁר־שְׁמַעְתֶּם כִּי עִוְרִים רֹאִים פִּסְחִים הֹלְכִים מְצֹרָעִים נִרְפָּאִים חֵרְשִׁים שֹׁמְעִים מֵתִים קָמִים וַעֲנִיִּים מִתְבַּשְּׂרִים יְשׁוּעָה׃
23 וְאַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא־יִכָּשֵׁל בִּי׃
24 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הָלְכוּ מַלְאֲכֵי יוֹחָנָן וַיָּחֶל לְדַבֵּר אֶל־הֲמוֹן־הָעָם עַל־יוֹחָנָן מַה־זֶּה יְצָאתֶם הַמִּדְבָּרָה לִרְאוֹת הַאִם קָנֶה אֲשֶׁר יִנּוֹעַ מִפְּנֵי־רוּחַ׃
25 אַךְ מַה־זֶּה יְצָאתֶם לִרְאוֹת הַאִם אִישׁ לָבוּשׁ בִּגְדֵי חֲמֻדוֹת הִנֵּה לְבֻשֵׁי חֲמֻדוֹת וּמִתְעַדְּנִים בַּעֲדָנִים בְּחַצְרוֹת מְלָכִים הֵמָּה׃
26 אַךְ מַה־זֶּה יְצָאתֶם לִרְאוֹת הַאִם אִישׁ נָבִיא הֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם כִּי גַּם־גָּדוֹל הוּא מִנָּבִיא׃
27 כִּי זֶה הוּא אֲשֶׁר כָּתוּב עָלָיו הִנְנִי שֹׁלֵחַ מַלְאָכִי לְפָנֶיךָ וּפִנָּה־דַרְכְּךָ לְפָנֶיךָ׃
28 אֲנִי אֹמֵר לָכֶם לֹא קָם בֵּין יִלּוֹדֵי אִשָּׁה גָּדוֹל מִיּוֹחָנָן וְהַקָּטֹן בְּמַלְכוּת הָאֱלֹהִים יִגְדַּל מִמֶּנּוּ׃
29 וְכָל־הָעָם וְהַמֹּכְסִים עִמָּהֶם כַּאֲשֶׁר שָׁמְעוּ כָזֹאת נָתְנוּ לֵאלֹהִים צֶדֶק וַיִּטָּבְלוּ בִּטְבִילַת יוֹחָנָן׃
30 אַךְ־הַפְּרוּשִׁים וְחַכְמֵי הַתּוֹרָה נִאֲצוּ אֶת־עֲצַת אֱלֹהִים וְלֹא נִטְבְּלוּ בִּטְבִילָתוֹ׃
31 וַיֹּאמֶר הָאָדוֹן וְאֶל־מִי אֲדַמֶּה בְנֵי הַדּוֹר הַזֶּה וּלְמִי הֵם דֹּמִים׃
32 דֹּמִים הֵם לַיְלָדִים יֹשְׁבִים בִּשְׁוָקִים וְזֶה אֶל־זֶה קֹרְאִים וְאֹמְרִים מְזַמְּרִים הָיִינוּ לָכֶם וְלֹא רְקַדְתֶּם מְקוֹנְנִים וְלֹא סְפַדְתֶּם׃
33 כִּי בָא יוֹחָנָן הַמְטַבֵּל לֹא אָכַל לֶחֶם וְלֹא־שָׁתָה יַיִן וַתֹּאמְרוּ כִּי שֵׁד בּוֹ׃
34 וּבֶן־הָאָדָם בָּא אָכַל וְשָׁתָה וַתֹּאמְרוּ הִנֵּה אִישׁ זוֹלֵל וְסֹבֵא וְאֹהֵב לַמּוֹכְסִים וְלַחַטָּאִים׃
35 אַךְ הַחָכְמָה תִּצְטַדֵּק בְּמַעֲשֵׂי בָנֶיהָ כֻּלָּם׃
36 וְאַחַד הַפְּרוּשִׁים קָרָא לוֹ לָבֹא לֶאֱכֹל אִתּוֹ לָחֶם וַיָּבֹא אֶל־בֵּית הַפָּרוּשׁ וַיֵּשֶׁב בִּמְסִבּוֹ׃
37 וְהִנֵּה אִשָּׁה חֹטַאַת בָּעִיר וְכַאֲשֶׁר שָׁמְעָה כִּי־הוּא יֹשֵׁב בִּמְסִבָּה בְּבֵית הַפָּרוּשׁ וַתִּקַּח צְלֹחִית שֶׁמֶן הַמֹּר׃ Lucas 7 Hebraico – Grego
38 וַתָּבֹא וַתַּעֲמֹד מֵאַחֲרָיו לְנֹכַח רַגְלָיו וַתֵּבְךְ וַתָּחֶל לִשְׁפֹּךְ דִּמְעוֹתֶיהָ עֲלֵי־רַגְלָיו וְלִמְחוֹת אֶת־הַדִּמְעָה מֵעֲלֵיהֶן בְּשַׂעֲרוֹת רֹאשָׁהּ וַתִּשַּׁק אֶת־רַגְלָיו וּמָשׁוֹחַ אוֹתָן בַּשָּׁמֶן׃
39 וְהַפָּרוּשׁ אֲשֶׁר קְרָאוֹ לֶאֱכֹל אִתּוֹ רָאָה וַיֹּאמֶר אֶל־לִבּוֹ לוּ הָיָה נָבִיא אָז יָדַע מִי־הִיא וּמָה־הִיא הַנֹּגַעַת בּוֹ כִּי אֵשֶׁת חֵטְא הִיא׃
40 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֵלָיו שִׁמְעוֹן דָּבָר־לִי אֵלֶיךָ וַיֹּאמֶר דַּבֵּר רַבִּי׃
41 וַיֹּאמֶר נֹשֶׁה אֶחָד הָיוּ־לוֹ שְׁנֵי בַעֲלֵי־חוֹב חוֹב הָאֶחָד חֲמֵשׁ מֵאוֹת כֶּסֶף וְחוֹב הַשֵּׁנִי חֲמִשִּׁים׃
42 וְיַעַן כִּי לֹא הִשִּׂיגָה יָדָם לְשַׁלֶּם־לוֹ וַיַּשְׁמֵט מַשֵּׁה יָדוֹ מִשְּׁנֵיהֶם וְעַתָּה אֵיזֶה מִשְּׁנֵיהֶם יוֹסִיף לְאַהֲבָה אֹתוֹ׃
43 וַיַּעַן שִׁמְעוֹן וַיֹּאמַר זֶה הוּא לְפִי מַחֲשַׁבְתִּי אֲשֶׁר שָׁמַט לוֹ הַרְבֵּה וַיֹּאמֶר אֵלָיו כֵּן חָרָצְתָּ׃
44 וַיִּפֶן אֶל־הָאִשָּׁה וַיֹּאמֶר אֶל־שִׁמְעוֹן הֲרֹאֶה אַתָּה אֶת־הָאִשָּׁה הַזֹּאת הִנֵּה בָּאתִי לְבֵיתְךָ וּמַיִם לֹא נָתַתָּ לְרַגְלָי וְהִיא דִּמְעוֹתֶיהָ שָׁפְכָה עַל־רַגְלַי וַתִּמַח אֶת־הַדִּמְעָה מֵעֲלֵיהֶן בְּשַׂעֲרוֹתֶיהָ׃
45 מִנְּשִׁיקוֹת פִּיךָ אַתָּה לֹא נְשַׁקְתָּנִי וְהִיא מֵאָז בָּאתִי לֹא חָדְלָה מִנַּשֵּׁק אֶת־רַגְלָי׃
46 אַתָּה לֹא מָשַׁחְתָּ בְּשֶׁמֶן רֹאשִׁי וְהִיא מָשְׁחָה רַגְלַי בְּשֶׁמֶן הַמֹּר׃
47 עַל־כֵּן אֲנִי אֹמֵר אֵלֶיךָ חַטֹּאתֶיהָ הָרַבּוֹת נִסְלְחוּ־לָהּ כִּי אַהֲבָתָהּ רַבָּה וּמִי אֲשֶׁר מְעַט מִזְעָר נִסְלַח־לוֹ אַהֲבָתוֹ מְעַט מִזְעָר׃
48 וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ נִסְלְחוּ־לָךְ חַטֹּאתָיִךְ׃
49 וְהַיֹּשְׁבִים אִתּוֹ בִּמְסִבָּה הֵחֵלּוּ לְדַבֵּר עַל־לִבָּם מִי הוּא זֶה הֲגַם סֹלֵחַ לַעֲוֹנוֹת הוּא׃
50 וַיֹּאמֶר אֶל־הָאִשָּׁה אֱמוּנָתֵךְ הוֹשִׁיעָה לָּךְ לְכִי לְשָׁלוֹם׃
Lucas 7 Hebraico – Grego

Lucas 7 Grego Koinê

1  ᾿Επεὶ δὲ ἐπλήρωσε πάντα τὰ ῥήματα αὐτοῦ εἰς τὰς ἀκοὰς τοῦ λαοῦ, εἰσῆλθεν εἰς Καπερναούμ. 
2  ῾Εκατοντάρχου δέ τινος δοῦλος κακῶς ἔχων ἤμελλε τελευτᾶν, ὃς ἦν αὐτῷ ἔντιμος. 
3  ἀκούσας δὲ περὶ τοῦ ᾿Ιησοῦ ἀπέστειλε πρὸς αὐτὸν πρεσβυτέρους τῶν ᾿Ιουδαίων ἐρωτῶν αὐτὸν ὅπως ἐλθὼν διασώσῃ τὸν δοῦλον αὐτοῦ. 
4  οἱ δὲ παραγενόμενοι πρὸς τὸν ᾿Ιησοῦν παρεκάλουν αὐτὸν σπουδαίως, λέγοντες ὅτι ἄξιός ἐστιν ᾧ παρέξει τοῦτο· 
5  ἀγαπᾷ γὰρ τὸ ἔθνος ἡμῶν, καὶ τὴν συναγωγὴν αὐτὸς ᾠκοδόμησεν ἡμῖν. 
6  ὁ δὲ ᾿Ιησοῦς ἐπορεύετο σὺν αὐτοῖς. ἤδη δὲ αὐτοῦ οὐ μακρὰν ἀπέχοντος ἀπὸ τῆς οἰκίας ἔπεμψε πρὸς αὐτὸν ὁ ἑκατόνταρχος φίλους λέγων αὐτῷ· Κύριε, μὴ σκύλλου· οὐ γὰρ εἰμι ἱκανός ἵνα ὑπὸ τὴν στέγην μου εἰσέλθῃς· 
7  διὸ οὐδὲ ἐμαυτὸν ἠξίωσα πρός σε ἐλθεῖν· ἀλλὰ εἰπὲ λόγῳ, καὶ ἰαθήσεται ὁ παῖς μου. 
8  καὶ γὰρ ἐγὼ ἄνθρωπός εἰμι ὑπὸ ἐξουσίαν τασσόμενος, ἔχων ὑπ᾿ ἐμαυτὸν στρατιώτας, καὶ λέγω τούτῳ, πορεύθητι, καὶ πορεύεται, καὶ ἄλλῳ, ἔρχου, καὶ ἔρχεται, καὶ τῷ δούλῳ μου, ποίησον τοῦτο, καὶ ποιεῖ. 
9  ἀκούσας δὲ ταῦτα ὁ ᾿Ιησοῦς ἐθαύμασεν αὐτόν, καὶ στραφεὶς τῷ ἀκολουθοῦντι αὐτῷ ὄχλῳ εἶπε· λέγω ὑμῖν, οὐδὲ ἐν τῷ ᾿Ισραὴλ τοσαύτην πίστιν εὗρον. 
10  καὶ ὑποστρέψαντες οἱ πεμφθέντες εἰς τὸν οἶκον εὗρον τὸν ἀσθενοῦντα δοῦλον ὑγιαίνοντα. 
11  Καὶ ἐγένετο ἐν τῷ ἑξῆς ἐπορεύετο εἰς πόλιν καλουμένην Ναΐν· καὶ συνεπορεύοντο αὐτῷ οἱ μαθηταὶ αὐτοῦ ἱκανοὶ καὶ ὄχλος πολύς. 
12  ὡς δὲ ἤγγισε τῇ πύλῃ τῆς πόλεως, καὶ ἰδοὺ ἐξεκομίζετο τεθνηκὼς υἱὸς μονογενὴς τῇ μητρὶ αὐτοῦ, καὶ αὐτὴ ἦν χήρα, καὶ ὄχλος τῆς πόλεως ἱκανὸς ἦν σὺν αὐτῇ. 
13  καὶ ἰδὼν αὐτὴν ὁ κύριος ἐσπλαγχνίσθη ἐπ᾿ αὐτῇ καὶ εἶπεν αὐτῇ· μὴ κλαῖε. 
14  καὶ προσελθὼν ἥψατο τῆς σοροῦ, οἱ δὲ βαστάζοντες ἔστησαν, καὶ εἶπε· νεανίσκε, σοὶ λέγω, ἐγέρθητι. 
15  καὶ ἀνεκάθισε ὁ νεκρὸς καὶ ἤρξατο λαλεῖν, καὶ ἔδωκεν αὐτὸν τῇ μητρὶ αὐτοῦ. 
16  ἔλαβε δὲ φόβος πάντας καὶ ἐδόξαζον τὸν Θεὸν, λέγοντες ὅτι προφήτης μέγας ἐγήγερται ἐν ἡμῖν, καὶ ὅτι ἐπεσκέψατο ὁ Θεὸς τὸν λαὸν αὐτοῦ. 
17  καὶ ἐξῆλθεν ὁ λόγος οὗτος ἐν ὅλῃ τῇ ᾿Ιουδαίᾳ περὶ αὐτοῦ καὶ ἐν πάσῃ τῇ περιχώρῳ. 
Mensageiros de João Batista
18  Καὶ ἀπήγγειλαν ᾿Ιωάννῃ οἱ μαθηταὶ αὐτοῦ περὶ πάντων τούτων καὶ προσκαλεσάμενος δύο τινὰς τῶν μαθητῶν αὐτοῦ ὁ ᾿Ιωάννης 
19  ἔπεμψε πρὸς τὸν ᾿Ιησοῦν λέγων· σὺ εἶ ὁ ἐρχόμενος ἢ ἕτερον προσδοκῶμεν; 
20  παραγενόμενοι δὲ πρὸς αὐτὸν οἱ ἄνδρες εἶπον, ᾿Ιωάννης ὁ βαπτιστὴς ἀπέσταλκεν ἡμᾶς πρὸς σὲ λέγων· σὺ εἶ ὁ ἐρχόμενος ἢ ἕτερον προσδοκῶμεν; 
21  ἐν ἐκείνῃ δὲ τῇ ὥρᾳ ἐθεράπευσε πολλοὺς ἀπὸ νόσων καὶ μαστίγων καὶ πνευμάτων πονηρῶν, καὶ τυφλοῖς πολλοῖς ἐχαρίσατο τὸ βλέπειν. 
22  καὶ ἀποκριθεὶς ὁ ᾿Ιησοῦς εἶπεν αὐτοῖς· πορευθέντες ἀπαγγείλατε ᾿Ιωάννῃ ἃ εἴδετε καὶ ἠκούσατε· τυφλοὶ ἀναβλέπουσι, χωλοὶ περιπατοῦσι, λεπροὶ καθαρίζονται, κωφοὶ ἀκούουσι, νεκροὶ ἐγείρονται, πτωχοὶ εὐαγγελίζονται· 
23  καὶ μακάριός ἐστιν ὃς ἐὰν μὴ σκανδαλισθῇ ἐν ἐμοί. 
24  ἀπελθόντων δὲ τῶν ἀγγέλων ᾿Ιωάννου ἤρξατο λέγειν πρὸς τοὺς ὄχλους περὶ ᾿Ιωάννου· τί ἐξεληλύθατε εἰς τὴν ἔρημον θεάσασθαι; κάλαμον ὑπὸ ἀνέμου σαλευόμενον; 
25  ἀλλὰ τί ἐξεληλύθατε ἰδεῖν; ἄνθρωπον ἐν μαλακοῖς ἱματίοις ἠμφιεσμένον; ἰδοὺ οἱ ἐν ἱματισμῷ ἐνδόξῳ καὶ τρυφῇ ὑπάρχοντες ἐν τοῖς βασιλείοις εἰσίν. 
26  ἀλλὰ τί ἐξεληλύθατε ἰδεῖν; προφήτην; ναί λέγω ὑμῖν, καὶ περισσότερον προφήτου. 
27  οὗτός ἐστιν περὶ οὗ γέγραπται, ἰδοὺ ἐγὼ ἀποστέλλω τὸν ἄγγελόν μου πρὸ προσώπου σου, ὃς κατασκευάσει τὴν ὁδόν σου ἔμπροσθέν σου. 
28  λέγω γὰρ ὑμῖν, μείζων ἐν γεννητοῖς γυναικῶν προφήτης ᾿Ιωάννου τοῦ βαπτιστοῦ οὐδείς ἐστιν· ὁ δὲ μικρότερος ἐν τῇ βασιλείᾳ τοῦ Θεοῦ μείζων αὐτοῦ ἐστι. 
29  καὶ πᾶς ὁ λαὸς ἀκούσας καὶ οἱ τελῶναι ἐδικαίωσαν τὸν Θεόν, βαπτισθέντες τὸ βάπτισμα ᾿Ιωάννου· 
30  οἱ δὲ Φαρισαῖοι καὶ οἱ νομικοὶ τὴν βουλὴν τοῦ Θεοῦ ἠθέτησαν εἰς ἑαυτούς, μὴ βαπτισθέντες ὑπ᾿ αὐτοῦ. 
:31  Τίνι οὖν ὁμοιώσω τοὺς ἀνθρώπους τῆς γενεᾶς ταύτης, καὶ τίνι εἰσὶν ὅμοιοι; 
32  ὅμοιοί εἰσι παιδίοις τοῖς ἐν ἀγορᾷ καθημένοις καὶ προσφωνοῦσιν ἀλλήλοις καὶ λέγουσιν· ηὐλήσαμεν ὑμῖν, καὶ οὐκ ὠρχήσασθε, ἐθρηνήσαμεν ὑμῖν, καὶ οὐκ ἐκλαύσατε. 
33  ἐλήλυθε γὰρ ᾿Ιωάννης ὁ βαπτιστὴς μήτε ἄρτον ἐσθίων μήτε οἶνον πίνων, καὶ λέγετε· δαιμόνιον ἔχει. 
34  ἐλήλυθεν ὁ Υἱὸς τοῦ ἀνθρώπου ἐσθίων καὶ πίνων, καὶ λέγετε· ἰδοὺ ἄνθρωπος φάγος καὶ οἰνοπότης, φίλος τελωνῶν καὶ ἁμαρτωλῶν. 
35  καὶ ἐδικαιώθη ἡ σοφία ἀπὸ τῶν τέκνων αὐτῆς πάντων. 
36  ᾿Ηρώτα δέ τις αὐτὸν τῶν Φαρισαίων ἵνα φάγῃ μετ᾿ αὐτοῦ· καὶ εἰσελθὼν εἰς τὸν οἶκον τοῦ Φαρισαίου ἀνεκλίθη. 
37  καὶ ἰδοὺ γυνὴ ἐν τῇ πόλει ἥτις ἦν ἁμαρτωλός, καὶ ἐπιγνοῦσα ὅτι ἀνάκειται ἐν τῇ οἰκίᾳ τοῦ Φαρισαίου, κομίσασα ἀλάβαστρον μύρου 
38  καὶ στᾶσα ὀπίσω παρὰ τοὺς πόδας αὐτοῦ κλαίουσα, ἤρξατο βρέχειν τοὺς πόδας αὐτοῦ τοῖς δάκρυσι καὶ ταῖς θριξὶ τῆς κεφαλῆς αὐτῆς ἐξέμασσε, καὶ κατεφίλει τοὺς πόδας αὐτοῦ καὶ ἤλειφε τῷ μύρῳ. 
39  ἰδὼν δὲ ὁ Φαρισαῖος ὁ καλέσας αὐτὸν εἶπεν ἐν ἑαυτῷ λέγων· οὗτος εἰ ἦν προφήτης, ἐγίνωσκεν ἂν τίς καὶ ποταπὴ ἡ γυνὴ ἥτις ἅπτεται αὐτοῦ, ὅτι ἁμαρτωλός ἐστι. 
40  καὶ ἀποκριθεὶς ὁ ᾿Ιησοῦς εἶπε πρὸς αὐτόν· Σίμων, ἔχω σοί τι εἰπεῖν. ὁ δέ φησι· διδάσκαλε, εἰπέ. 
41  δύο χρεοφειλέται ἦσαν δανιστῇ τινι· ὁ εἷς ὤφειλε δηνάρια πεντακόσια, ὁ δὲ ἕτερος πεντήκοντα. 
42  μὴ ἐχόντων δὲ αὐτῶν ἀποδοῦναι, ἀμφοτέροις ἐχαρίσατο. τίς οὖν αὐτῶν, εἰπέ, πλεῖον ἀγαπήσει; 
43  ἀποκριθεὶς δὲ ὁ Σίμων εἶπεν· ὑπολαμβάνω ὅτι ᾧ τὸ πλεῖον ἐχαρίσατο. ὁ δὲ εἶπεν αὐτῷ· ὀρθῶς ἔκρινας. 
44  καὶ στραφεὶς πρὸς τὴν γυναῖκα τῷ Σίμωνι ἔφη· βλέπεις ταύτην τὴν γυναῖκα; εἰσῆλθόν σου εἰς τὴν οἰκίαν, ὕδωρ ἐπὶ τοὺς πόδας μου οὐκ ἔδωκας· αὕτη δὲ τοῖς δάκρυσιν ἔβρεξέ μου τοὺς πόδας καὶ ταῖς θριξὶ τῆς κεφαλής αὐτῆς ἐξέμαξε. 
45  φίλημά μοι οὐκ ἔδωκας· αὕτη δὲ ἀφ᾿ ἧς εἰσῆλθον οὐ διέλιπε καταφιλοῦσα μου τοὺς πόδας. 
46  ἐλαίῳ τὴν κεφαλήν μου οὐκ ἤλειψας· αὕτη δὲ μύρῳ ἤλειψέ μου τοὺς πόδας. 
47  οὗ χάριν λέγω σοι, ἀφέωνται αἱ ἁμαρτίαι αὐτῆς αἱ πολλαί, ὅτι ἠγάπησε πολύ· ᾧ δὲ ὀλίγον ἀφίεται, ὀλίγον ἀγαπᾷ. 
48  εἶπε δὲ αὐτῇ· ἀφέωνταί σου αἱ ἁμαρτίαι. 
49  καὶ ἤρξαντο οἱ συνανακείμενοι λέγειν ἐν ἑαυτοῖς· τίς οὗτός ἐστιν ὃς καὶ ἁμαρτίας ἀφίησιν; 
50  εἶπε δὲ πρὸς τὴν γυναῖκα· ἡ πίστις σου σέσωκέ σε· πορεύου εἰς εἰρήνην. 
Lucas 7 Hebraico – Grego

Lucas 7 ARC

A cura do servo do centurião – Compare com Lucas 7 Hebraico – Grego

1 – E, depois de concluir todos esses discursos perante o povo, entrou em Cafarnaum.
2 – E o servo de um certo centurião, a quem este muito estimava, estava doente e moribundo.
3 – E, quando ouviu falar de Jesus, enviou-lhe uns anciãos dos judeus, rogando-lhe que viesse curar o seu servo.
4 – E, chegando eles junto de Jesus, rogaram-lhe muito, dizendo: É digno de que lhe concedas isso.
5 – Porque ama a nossa nação e ele mesmo nos edificou a sinagoga.
6 – E foi Jesus com eles; mas, quando já estava perto da casa, enviou-lhe o centurião uns amigos, dizendo-lhe: Senhor, não te incomodes, porque não sou digno de que entres debaixo do meu telhado;
7 – e, por isso, nem ainda me julguei digno de ir ter contigo; dize, porém, uma palavra, e o meu criado sarará.
8 – Porque também eu sou homem sujeito à autoridade, e tenho soldados sob o meu poder, e digo a este: vai; e ele vai; e a outro: vem; e ele vem; e ao meu servo: faze isto; e ele o faz.
9 – E, ouvindo isso, Jesus maravilhou-se dele e, voltando-se, disse à multidão que o seguia: Digo-vos que nem ainda em Israel tenho achado tanta fé.
10 – E, voltando para casa os que foram enviados, acharam são o servo enfermo.

Jesus ressuscita o filho da viúva de Naim – Compare com Lucas 7 Hebraico – Grego
11 – E aconteceu, pouco depois, ir ele à cidade chamada Naim, e com ele iam muitos dos seus discípulos e uma grande multidão.
12 – E, quando chegou perto da porta da cidade, eis que levavam um defunto, filho único de sua mãe, que era viúva; e com ela ia uma grande multidão da cidade.
13 – E, vendo-a, o Senhor moveu-se de íntima compaixão por ela e disse-lhe: Não chores.
14 – E, chegando-se, tocou o esquife (e os que o levavam pararam) e disse: Jovem, eu te digo:Levanta-te.
15 – E o defunto assentou-se e começou a falar. E entregou-o à sua mãe.
16 – E de todos se apoderou o temor, e glorificavam a Deus, dizendo: Um grande profeta se levantou entre nós, e Deus visitou o seu povo.
17 – E correu dele esta fama por toda a Judeia e por toda a terra circunvizinha.

João envia mensageiros a Jesus – Compare com Lucas 7 Hebraico – Grego
18 – E os discípulos de João anunciaram-lhe todas essas coisas.
19 – E João, chamando dois dos seus discípulos, enviou-os a Jesus, dizendo: És tu aquele que havia de vir ou esperamos outro?
20 – E, quando aqueles homens chegaram junto dele, disseram: João Batista enviou-nos a perguntar-te: És tu aquele que havia de vir ou esperamos outro?
21 – E, na mesma hora, curou muitos de enfermidades, e males, e espíritos maus; e deu vista a muitos cegos.
22 – Respondendo, então, Jesus, disse-lhes: Ide e anunciai a João o que tendes visto e ouvido: os cegos veem, os coxos andam, os leprosos são purificados, os surdos ouvem, os mortos ressuscitam e aos pobres anuncia-se o evangelho.
23 – E bem-aventurado aquele que em mim se não escandalizar.
24 – E, tendo-se retirado os mensageiros de João, começou a dizer à multidão acerca de João: Que saístes a ver no deserto? Uma cana abalada pelo vento?
25 – Mas que saístes a ver? Um homem trajado de vestes delicadas? Eis que os que andam com vestes preciosas e em delícias estão nos paços reais.
26 – Mas que saístes a ver? Um profeta? Sim, vos digo, e muito mais do que profeta.
27 – Este é aquele de quem está escrito: Eis que envio o meu anjo diante da tua face, o qual preparará diante de ti o teu caminho.
28 – E eu vos digo que, entre os nascidos de mulheres, não há maior profeta do que João Batista; mas o menor no Reino de Deus é maior do que ele.
29 – E todo o povo que o ouviu e os publicanos, tendo sido batizados com o batismo de João, justificaram a Deus.
30 – Mas os fariseus e os doutores da lei rejeitaram o conselho de Deus contra si mesmos, não tendo sido batizados por ele.
31 – E disse o Senhor: A quem, pois, compararei os homens desta geração, e a quem são semelhantes?
32 – São semelhantes aos meninos que, assentados nas praças, clamam uns aos outros e dizem: Nós vos tocamos flauta, e não dançastes; cantamos lamentações, e não chorastes.
33 – Porque veio João Batista, que não comia pão nem bebia vinho, e dizeis: Tem demônio.
34 – Veio o Filho do Homem, que come e bebe, e dizeis: Eis aí um homem comilão e bebedor de vinho, amigo dos publicanos e dos pecadores.
35 – Mas a sabedoria é justificada por todos os seus filhos.

A mulher pecadora – Compare com Lucas 7 Hebraico – Grego
36 – E rogou-lhe um dos fariseus que comesse com ele; e, entrando em casa do fariseu, assentou-se à mesa.
37 – E eis que uma mulher da cidade, uma pecadora, sabendo que ele estava à mesa em casa do fariseu, levou um vaso de alabastro com unguento.
38 – E, estando por detrás, aos seus pés, chorando, começou a regar-lhe os pés com lágrimas, e enxugava-lhos com os cabelos da sua cabeça e beijava-lhe os pés, e ungia-lhos com o unguento.
39 – Quando isso viu o fariseu que o tinha convidado, falava consigo, dizendo: Se este fora profeta, bem saberia quem e qual é a mulher que lhe tocou, pois é uma pecadora.
40 – E, respondendo, Jesus disse-lhe: Simão, uma coisa tenho a dizer-te. E ele disse: Dize-a, Mestre.
41 – Um certo credor tinha dois devedores; um devia-lhe quinhentos dinheiros, e outro, cinquenta.
42 – E, não tendo eles com que pagar, perdoou-lhes a ambos. Dize, pois: qual deles o amará mais?
43 – E Simão, respondendo, disse: Tenho para mim que é aquele a quem mais perdoou. E ele lhe disse: Julgaste bem.
44 – E, voltando-se para a mulher, disse a Simão: Vês tu esta mulher? Entrei em tua casa, e não me deste água para os pés; mas esta regou-me os pés com lágrimas e mos enxugou com os seus cabelos.
45 – Não me deste ósculo, mas esta, desde que entrou, não tem cessado de me beijar os pés.
46 – Não me ungiste a cabeça com óleo, mas esta ungiu-me os pés com unguento.
47 – Por isso, te digo que os seus muitos pecados lhe são perdoados, porque muito amou; mas aquele a quem pouco é perdoado pouco ama.
48 – E disse a ela: Os teus pecados te são perdoados.
49 – E os que estavam à mesa começaram a dizer entre si: Quem é este, que até perdoa pecados?
50 – E disse à mulher: A tua fé te salvou; vai-te em paz.
Lucas 7 Hebraico – Grego

Todos os Capítulos de Lucas

Views: 30