Lucas 11 Hebraico – Grego Koinê – ARC

Lucas 11 Hebraico

1 וַיְהִי כְּכַלֹּתוֹ אֶת־תְּפִלָּתוֹ בְּמָקוֹם אֶחָד וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֶחָד מִתַּלְמִידָיו יְלַמְּדֵנוּ אֲדֹנֵינוּ לְהִתְפַּלֵּל כַּאֲשֶׁר הוֹרָה כֵן גַּם־יוֹחָנָן לְתַלְמִידָיו׃
2 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם כֹּה תֹאמְרוּן בִּתְפִלַּתְכֶם אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם יִתְקַדַּשׁ שְׁמֶךָ תָּבֹא מַלְכוּתֶךָ יֵעָשֶׂה רְצוֹנְךָ בָּאָרֶץ כַּאֲשֶׁר נַעֲשָׂה בַשָּׁמָיִם׃
3 תֶּן־לָנוּ לֶחֶם חֻקֵּנוּ יוֹם בְּיוֹמוֹ׃
4 וּסְלַח לָנוּ אֶת־אַשְׁמוֹתֵינוּ כִּי גַּם־אֲנַחְנוּ סֹלְחִים לְכָל־אֲשֶׁר אָשַׁם לָנוּ וְאַל־תְּבִיאֵנוּ לִידֵי נִסָּיוֹן כִּי אִם־הַצִּילֵנוּ מִן־הָרָע׃
5 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מִי־בָכֶם אֲשֶׁר לוֹ אֹהֵב וְהוּא בָא אֶל־בֵּיתוֹ בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה וְקֹרֵא אֵלָיו קוּמָה רֵעִי הַלְוֵנִי־נָא שָׁלֹשׁ כִּכְּרוֹת־לָחֶם׃
6 כִּי־אֹהֲבֵי עֹבֵר אֹרַח בָּא אֶל־בֵּיתִי וְאֵין־לִי פַת־לֶחֶם לְתִתּוֹ לְפָנָיו׃
7 וְהַשֹּׁכֵן בַּבַּיִת עֹנֶה וְאֹמֵר אַל־תַּלְאֶה אֹתִי כִּי הַדֶּלֶת כְּבָר סֻגְּרָה וִילָדַי עִמִּי בְמִטָּתִי לֹא־אוּכַל לָקוּם לָתֶת לָךְ׃
8 הֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם כִּי הוּא יָקוּם וְיִתֶּן־לוֹ כְּכֹל אֲשֶׁר יֶחְסָר לֹא בַעֲבוּר כִּי אֹהֲבוֹ הוּא כִּי אִם־מֵאֲשֶׁר יִפְצַר־בּוֹ וְלֹא יַחֲשֹׁךְ׃
9 וְגַם־אֲנִי אֹמֵר לָכֶם שַׁאֲלוּ וְיִנָּתֵן לָכֶם דִּרְשׁוּ וְתִמְצָאוּ דִּפְקוּ וְיִפָּתַח לָכֶם׃
10 כִּי כָּל־הַשֹּׁאֵל יִקַּח וְהַדֹּרֵשׁ יִמְצָא וְהַדֹּפֵק יִפָּתַח לוֹ׃
11 וּמִי אָב בָּכֶם אֲשֶׁר בְּנוֹ שָׁאַל מִמֶּנּוּ לֶחֶם וְהוּא יִתֶּן־לוֹ אָבֶן אִם־בִּקֵּשׁ דָּג וְתַחַת דָּג יִתֶּן־לוֹ נָחָשׁ׃
12 אוֹ בֵיצָה כִּי־יִשְׁאַל וְהוּא יִתֶּן־לוֹ עַקְרָב׃
13 וְאַתֶּם כִּי רָעִים הִנְּכֶם אַתֶּם יֹדְעִים לָתֵת מַתָּנוֹת טֹבוֹת לִבְנֵיכֶם אַף־כִּי הָאָב מִן־הַשָּׁמַיִם יִתֵּן רוּחַ קָדְשׁוֹ לְדֹרְשָׁיו׃
14 וַיְהִי הַיּוֹם וַיְגָרֵשׁ רוּחַ רָע מֵאִישׁ אִלֵּם וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר יָצָא הָרוּחַ הָרָע הֵחֵל הָאִלֵּם לְדַבֵּר וַיְהִי לְפֶלֶא בְּעֵינֵי הָעָם׃
15 וְיֵשׁ מֵהֶם אָמְרוּ בְּבַעַל זְבוּב שַׂר־הַשֵּׁדִים הוּא מְגָרֵשׁ אֶת־הַשֵּׁדִים׃
16 וְיֵשׁ אֲשֶׁר רָצוּ לְנַסּוֹתוֹ וַיִּשְׁאֲלוּ מִמֶּנּוּ אוֹת מִן־הַשָּׁמָיִם׃
17 וְהוּא יָדַע אֶת־מַחְשְׁבֹתָם וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם כָּל־מַמְלָכָה הַנִּפְלְגָה עַל־נַפְשָׁהּ תֶּחֱרָב וּבָתֶּיהָ בְתוֹכָהּ בַּיִת עַל־בַּיִת יִפֹּלוּ׃
18 וְאִם גַּם־הַשָּׂטָן נִפְלַג עַל־נַפְשׁוֹ אֵיךְ תָּקוּם מַלְכוּתוֹ כִּי אֲמַרְתֶּם בְּבַעַל־זְבוּב אֲנִי מְגָרֵשׁ אֶת־הַשֵּׁדִים׃ Lucas 11 Hebraico – Grego
19 וְאִם־אֲנִי מְגָרֵשׁ אֶת־הַשֵּׁדִים בְּבַעַל־זְבוּב בְּנֵיכֶם בְּמִי יְגָרְשׁוּ אֹתָם עַל־כֵּן הֵם יִהְיוּ שֹׁפְטֵיכֶם׃
20 וְאִם־בְּאֶצְבַּע אֱלֹהִים אֲנִי מְגָרֵשׁ אֶת־הַשֵּׁדִים מַלְכוּת הָאֱלֹהִים בָּאָה אֲלֵיכֶם אֶל־נָכוֹן׃
21 בִּשְׁמֹר הַגִּבּוֹר אֶת־אַרְמוֹנוֹ וּכְלֵי נִשְׁקוֹ עָלָיו שָׁלוֹם יִהְיֶה לְכָל־קִנְיָנָיו׃
22 וְאִם־תַּקִּיף מִמֶּנּוּ יָבֹא עָלָיו וְיָכֹל לוֹ יִשָּׂא מִמֶּנּוּ אֶת־נִשְׁקוֹ אֲשֶׁר בָּטַח־בּוֹ אַחַר יְחֻלַּק שְׁלָלוֹ׃
23 מִי אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ לִי לְצָרַי הוּא וּמִי אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ מְאַסֵּף אִתִּי מְפַזֵּר הוּא׃
24 וְרוּחַ הַטֻּמְאָה בְּצֵאתָהּ מִן־הָאָדָם תְּשׁוֹטֵט בְּאֶרֶץ תַּלְאוּבֹת תְּבַקֵּשׁ וְלֹא־תִמְצָא מַרְגֵּעָה אָז תֹּאמַר אָשׁוּבָה אֶל־מִשְׁכָּנִי אֲשֶׁר יָצָאתִי מִשָּׁם׃
25 וּבְשׁוּבָהּ תִּמְצָאֶנּוּ מְנֻקֶּה וּמְפֹאָר׃
26 אָז תֵּלֵךְ וְלָקְחָה לָּהּ שֶׁבַע רוּחוֹת אֲחֵרוֹת רָעוֹת מִמֶּנָּה וּבָאוּ וְשָׁכְנוּ שָׁם וְהָיְתָה אַחֲרִית הָאִישׁ הַהוּא רָעָה מֵרֵאשִׁיתוֹ׃
27 וַיְהִי כְּדַבְּרוֹ אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַתִּשָּׂא אִשָּׁה אַחַת מִתּוֹךְ הָעָם אֶת־קוֹלָהּ וַתֹּאמֶר אֵלָיו אַשְׁרֵי רֶחֶם הוֹרָתְךָ וְהַשָּׁדַיִם אֲשֶׁר יָנָקְתָּ׃
28 וַיֹּאמַר אַף כִּי־אַשְׁרֵי הַשֹּׁמְעִים אֶת־דְּבַר הָאֱלֹהִים וְשֹׁמְרִים אֹתוֹ׃
29 וּבְהִקָּבֵץ אֵלָיו עַם־רָב וַיָּחֶל לְדַבֵּר הַדּוֹר הַזֶּה דּוֹר רָע הוּא וּמְבַקֵּשׁ אוֹת וְאוֹת לֹא יִנָּתֵן־לוֹ זוּלָתִי אוֹת יוֹנָה הַנָּבִיא׃
30 כִּי כַּאֲשֶׁר הָיָה יוֹנָה לְאוֹת לְאַנְשֵׁי נִינְוֵה כֵּן יִהְיֶה גַם־בֶּן־הָאָדָם לַדּוֹר הַזֶּה׃
31 מַלְכַּת תֵּימָן תָּקוּם בַּמִּשְׁפָּט עִם־אַנְשֵׁי הַדּוֹר הַזֶּה וְתַרְשִׁיעַ אֹתָם כִּי בָאָה מִקְצוֹת הָאָרֶץ לִשְׁמֹעַ חָכְמַת שְׁלֹמֹה וְהִנֵּה יֶשְׁנוֹ בָזֶה גָּדוֹל מִשְּׁלֹמֹה׃
32 אַנְשֵׁי נִינְוֵה יָקוּמוּ בַמִּשְׁפָּט עִם־הַדּוֹר הַזֶּה וְיַרְשִׁיעוּ אֹתוֹ כִּי שָׁבוּ בִּקְרִיאַת יוֹנָה וְהִנֵּה יֶשְׁנוֹ בָזֶה גָּדוֹל מִיּוֹנָה׃
33 אֵין מַדְלִיק־נֵר וּמֵשִׂים אֹתוֹ בַמִּסְתָּר אוֹ־מִתַּחַת לָאֵיפָה כִּי אִם אֶל־הַמְּנוֹרָה לְבַעֲבוּר יִרְאוּ הַבָּאִים אֶת־אוֹרוֹ׃
34 נֵר הַגּוּף הוּא הָעָיִן אִם־עֵינְךָ תְמִימָה בְּכָל־חַדְרֵי בִטְנְךָ יִהְיֶה אוֹר וְאִם־עֵינְךָ רָעָב חֹשֶׁךְ בְּכָל־חַדְרֵי בִטְנֶךָ׃
35 עַל־כֵּן הִשָּׁמֵר־לְךָ לְבִלְתִּי יֶחְשַׁךְ הָאוֹר אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ׃
36 אִם כָּל־גּוּפְךָ מָלֵא אוֹר וְאֵין חֹשֶׁךְ בְּכָל־חֲדָרָיו אָז יַגִּיהַּ לְךָ כְּלַפִּיד בָּהִיר בִּמְלֹא אוֹרוֹ׃
37 עוֹדֶנּוּ מְדַבֵּר וּפָרוּשׁ אֶחָד קָרָא־לוֹ לֶאֱכֹל אִתּוֹ לָחֶם וַיָּבֹא וַיֵּשֶׁב אֶל־שֻׁלְחָנוֹ׃
38 וַיַּרְא הַפָּרוּשׁ וַיִּתְמַהּ כִּי לֹא־רָחַץ אֶת־יָדָיו לִפְנֵי אָכְלוֹ׃
39 וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָאָדוֹן הִנֵּה אַתֶּם הַפְּרוּשִׁים תְּטַהֲרוּ אֶת־הַכּוֹס וְאֶת־הַקְּעָרָה מִחוּץ וְקִרְבְּכֶם מָלֵא עֹשֶׁק וָאָוֶן׃ Lucas 11 Hebraico – Grego
40 כְּסִילִים הֲלֹא עֹשֵׂה הַחִיצוֹן הוּא עָשָׂה גַם אֶת־הַקֶּרֶב׃
41 אֲבָל־תְּנוּ מֵאֲשֶׁר בְּקִרְבְּכֶם לָחֹן עֲנִיִּים וְהַכֹּל טָהוֹר יִהְיֶה לָכֶם׃
42 אַךְ אוֹי לָכֶם פְּרוּשִׁים כִּי תְעַשְּׂרוּ אֶת־הַמִּנְתָּא וְאֶת־הַפֵּיגַם וְאֶת־כָּל־יֶרֶק הַשָּׂדֶה וְתַעַזְבוּ אֶת־הַמִּשְׁפָּט וְאֶת־אַהֲבַת הָאֱלֹהִים אֵלֶּה עֲלֵיכֶם לַעֲשׂוֹת וְאֶת־אֵלֶּה אַל־תַּעֲזֹבוּ׃
43 אוֹי לָכֶם פְּרוּשִׁים כִּי אֹהֲבִים אַתֶּם אֶת־הַמּוֹשָׁבוֹת הָרִאשֹׁנִים בְּבָתֵּי־הַכְּנֵסֶת וּשְׁאֵלַת שְׁלֹמְכֶם בַּשְּׁוָקִים׃
44 אוֹי לָכֶם הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים הַחֲנֵפִים כִּי כִּקְבָרִים כְּמוּסִים מֵעַיִן אַתֶּם וּבְנֵי אָדָם דֹּרְכִים עֲלֵיהֶם מִבְּלִי־דָעַת׃
45 וַיַּעַן אֶחָד מֵבַּעֲלֵי הַתּוֹרָה וַיֹּאמֶר אֵלָיו רַבֵּנוּ בִּדְבָרֶיךָ אֵלֶּה חֵרַפְתָּ גַּם־אֹתָנוּ׃
46 וַיֹּאמַר אוֹי לָכֶם בַּעֲלֵי הַתּוֹרָה גַּם־אַתֶּם כִּי תַעַמְסוּ עַל־שְׁכֶם אֲנָשִׁים מַשָּׂא כָּבֵד מִנְּשׁא וְאֵין אֶת־נַפְשְׁכֶם לְהָנִיעַ אֹתוֹ גַּם־בְּאַחַת מֵאֶצְבְּעוֹתֵיכֶם׃
47 אוֹי לָכֶם כִּי תִבְנוּ אֶת־קִבְרֵי הַנְּבִיאִים וַאֲבוֹתֵיכֶם הָרְגוּ אֹתָם׃
48 וּבְכֵן אַתֶּם מְעִידִים לְמַעֲשֵׂי אֲבוֹתֵיכֶם וְנֹטִים אַחֲרֵיהֶם כִּי הֵם הָרְגוּ אֹתָם וְאַתֶּם בּוֹנִים אֶת־קִבְרֵיהֶם׃
49 בַּעֲבוּר זֹאת כֹּה אָמְרָה חָכְמַת הָאֱלֹהִים הִנְנִי שֹׁלֵחַ אֲלֵיהֶם נְבִיאִים וּשְׁלִיחִים וּמֵהֶם יַהַרְגוּ וּמֵהֶם יִרְדֹּפוּ׃
50 לְמַעַן יִדָּרֵשׁ מִן־הַדּוֹר הַזֶּה דַּם כָּל־הַנְּבִיאִים הַשָּׁפוּךְ לְמִן־הִוָּסֵד הָאָרֶץ׃
51 מִדַּם־הֶבֶל עַד־דַּם זְכַרְיָה אֲשֶׁר נֶהֱרַג בֵּין הַמִּזְבֵּחַ וְלַבָּיִת אָכֵן אֲנִי מַגִּיד לָכֶם כִּי דָרוֹשׁ יִדָּרֵשׁ מִן־הַדּוֹר הַזֶּה׃
52 אוֹי לָכֶם בַּעֲלֵי הַתּוֹרָה כִּי־לְקַחְתֶּם לָכֶם אֶת־מַפְתֵּחַ הַדָּעַת אַתֶּם לֹא תָבֹאוּ שָׁמָּה וְאֶת־הַבָּאִים מִבֹּא תִּכְלָאוּ׃
53 וַיְהִי בְּצֵאתוֹ מִשָּׁם וַיָּחֵלּוּ הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים לְהָצֶק־לוֹ וּלְהִתְגָּרוֹת בּוֹ עַד אֲשֶׁר־יְדַבֵּר קָשׁוֹת׃
54 וַיֶּאֶרְבוּ לוֹ לָצוּד דָּבָר מִפִּיו לְמַעַן יִמְצְאוּ עָלָיו שִׂטְנָה׃ Lucas 11 Hebraico – Grego

Lucas 11 Grego Koinê

1  Καὶ ἐγένετο ἐν τῷ εἶναι αὐτὸν ἐν τόπῳ τινὶ προσευχόμενον, ὡς ἐπαύσατο, εἶπέ τις τῶν μαθητῶν αὐτοῦ πρὸς αὐτόν· Κύριε, δίδαξον ἡμᾶς προσεύχεσθαι, καθὼς καὶ ᾿Ιωάννης ἐδίδαξε τοὺς μαθητὰς αὐτοῦ. 
2  εἶπε δὲ αὐτοῖς· ὅταν προσεύχησθε, λέγετε· Πάτερ ἡμῶν ὁ ἐν τοῖς οὐρανοῖς· ἁγιασθήτω τὸ ὄνομά σου· ἐλθέτω ἡ βασιλεία σου· γενηθήτω τὸ θέλημά σου, ὡς ἐν οὐρανῷ καὶ ἐπὶ τῆς γῆς· 
3  τὸν ἄρτον ἡμῶν τὸν ἐπιούσιον δίδου ἡμῖν τὸ καθ᾿ ἡμέραν· 
4  καὶ ἄφες ἡμῖν τὰς ἁμαρτίας ἡμῶν· καὶ γὰρ αὐτοὶ ἀφίεμεν παντὶ ὀφείλοντι ἡμῖν· καὶ μὴ εἰσενέγκῃς ἡμᾶς εἰς πειρασμόν, ἀλλὰ ῥῦσαι ἡμᾶς ἀπὸ τοῦ πονηροῦ. 
5  Καὶ εἶπε πρὸς αὐτούς· τίς ἐξ ὑμῶν ἕξει φίλον, καὶ πορεύσεται πρὸς αὐτὸν μεσονυκτίου καὶ εἴπῃ αὐτῷ· φίλε, χρῆσόν μοι τρεῖς ἄρτους, 
6  ἐπειδὴ φίλος μου παρεγένετο ἐξ ὁδοῦ πρός με καὶ οὐκ ἔχω ὃ παραθήσω αὐτῷ· 
7  κἀκεῖνος ἔσωθεν ἀποκριθεὶς εἴπῃ· μή μοι κόπους πάρεχε· ἤδη ἡ θύρα κέκλεισται καὶ τὰ παιδία μου μετ᾿ ἐμοῦ εἰς τὴν κοίτην εἰσίν· οὐ δύναμαι ἀναστὰς δοῦναί σοι. 
8  λέγω ὑμῖν, εἰ καὶ οὐ δώσει αὐτῷ ἀναστὰς διὰ τὸ εἶναι αὐτοῦ φίλον, διά γε τὴν ἀναίδειαν αὐτοῦ ἐγερθεὶς δώσει αὐτῷ ὅσων χρῄζει. 
9  κἀγὼ ὑμῖν λέγω, αἰτεῖτε, καὶ δοθήσεται ὑμῖν, ζητεῖτε, καὶ εὑρήσετε, κρούετε, καὶ ἀνοιγήσεται ὑμῖν· 
10  πᾶς γὰρ ὁ αἰτῶν λαμβάνει καὶ ὁ ζητῶν εὑρίσκει καὶ τῷ κρούοντι ἀνοιγήσεται. 
11  τίνα δὲ ἐξ ὑμῶν τὸν πατέρα αἰτήσει ὁ υἱὸς ἄρτον, μὴ λίθον ἐπιδώσει αὐτῷ; ἤ καὶ ἰχθύν, μὴ ἀντὶ ἰχθύος ὄφιν ἐπιδώσει αὐτῷ; 
12  ἢ καὶ ἃν αἰτήσῃ ᾠόν, μὴ ἐπιδώσει αὐτῷ σκορπίον; 
13  εἰ οὖν ὑμεῖς πονηροὶ ὑπάρχοντες οἴδατε δόματα ἀγαθὰ διδόναι τοῖς τέκνοις ὑμῶν, πόσῳ μᾶλλον ὁ πατὴρ ὁ ἐξ οὐρανοῦ δώσει Πνεῦμα ῞Αγιον τοῖς αἰτοῦσιν αὐτόν. 
14  Καὶ ἦν ἐκβάλλων δαιμόνιον, καὶ αὐτὸ ἦν κωφόν· ἐγένετο δὲ τοῦ δαιμονίου ἐξελθόντος ἐλάλησε ὁ κωφός, καὶ ἐθαύμασαν οἱ ὄχλοι. 
15  τινὲς δὲ ἐξ αὐτῶν εἶπον· ἐν Βεελζεβοὺλ τῷ ἄρχοντι τῶν δαιμονίων ἐκβάλλει τὰ δαιμόνια. 
16  ἕτεροι δὲ πειράζοντες σημεῖον παρ᾿ αὐτοῦ ἐζήτουν ἐξ οὐρανοῦ. 
17  αὐτὸς δὲ εἰδὼς αὐτῶν τὰ διανοήματα εἶπεν αὐτοῖς· πᾶσα βασιλεία ἐφ᾿ ἑαυτὴν διαμερισθεῖσα, ἐρημοῦται, καὶ οἶκος ἐπὶ οἶκον, πίπτει. 
18  εἰ δὲ καὶ ὁ Σατανᾶς ἐφ᾿ ἑαυτὸν διεμερίσθη, πῶς σταθήσεται ἡ βασιλεία αὐτοῦ; ὅτι λέγετε ἐν Βεελζεβοὺλ ἐκβάλλειν με τὰ δαιμόνια. 
19  εἰ δὲ ἐγὼ ἐν Βεελζεβοὺλ ἐκβάλλω τὰ δαιμόνια, οἱ υἱοὶ ὑμῶν ἐν τίνι ἐκβάλλουσι; διὰ τοῦτο αὐτοὶ κριταὶ ὑμῶν ἔσονται. 
20  εἰ δὲ ἐν δακτύλῳ Θεοῦ ἐκβάλλω τὰ δαιμόνια, ἄρα ἔφθασεν ἐφ᾿ ὑμᾶς ἡ βασιλεία τοῦ Θεοῦ. 
21  ὅταν ὁ ἰσχυρὸς καθωπλισμένος φυλάσσῃ τὴν ἑαυτοῦ αὐλήν, ἐν εἰρήνῃ ἐστὶ τὰ ὑπάρχοντα αὐτοῦ· 
22  ἐπὰν δὲ ὁ ἰσχυρότερος αὐτοῦ ἐπελθὼν νικήσῃ αὐτόν, τὴν πανοπλίαν αὐτοῦ αἴρει, ἐφ᾿ ᾗ ἐπεποίθει, καὶ τὰ σκῦλα αὐτοῦ διαδίδωσιν. 
23  ὁ μὴ ὢν μετ᾿ ἐμοῦ κατ᾿ ἐμοῦ ἐστι, καὶ ὁ μὴ συνάγων μετ᾿ ἐμοῦ σκορπίζει. 
24  ῞Οταν τὸ ἀκάθαρτον πνεῦμα ἐξέλθῃ ἀπὸ τοῦ ἀνθρώπου, διέρχεται δι᾿ ἀνύδρων τόπων ζητοῦν ἀνάπαυσιν, καὶ μὴ εὑρίσκον λέγει· ὑποστρέψω εἰς τὸν οἶκόν μου ὅθεν ἐξῆλθον· 
25  καὶ ἐλθὸν εὑρίσκει σεσαρωμένον καὶ κεκοσμημένον. 
26  τότε πορεύεται καὶ παραλαμβάνει ἑπτά ἕτερα πνεύματα πονηρότερα ἑαυτοῦ, καὶ εἰσελθόντα κατοικεῖ ἐκεῖ, καὶ γίνεται τὰ ἔσχατα τοῦ ἀνθρώπου ἐκείνου χείρονα τῶν πρώτων. 
27  ᾿Εγένετο δὲ ἐν τῷ λέγειν αὐτὸν ταῦτα ἐπάρασά τις γυνὴ φωνὴν ἐκ τοῦ ὄχλου εἶπεν αὐτῷ· μακαρία ἡ κοιλία ἡ βαστάσασά σε καὶ μαστοὶ οὓς ἐθήλασας. 
28  αὐτὸς δὲ εἶπε· μενοῦνγε μακάριοι οἱ ἀκούοντες τὸν λόγον τοῦ Θεοῦ καὶ φυλάσσοντες αὐτόν. 
29  Τῶν δὲ ὄχλων ἐπαθροιζομένων ἤρξατο λέγειν· ἡ γενεὰ αὕτη γενεὰ πονηρά ἐστι· σημεῖον ζητεῖ καὶ σημεῖον οὐ δοθήσεται αὐτῇ εἰ μὴ τὸ σημεῖον ᾿Ιωνᾶ τοῦ προφήτου. 
30  καθὼς γὰρ ἐγένετο ᾿Ιωνᾶς σημεῖον τοῖς Νινευΐταις, οὕτως ἔσται καὶ ὁ Υἱὸς τοῦ ἀνθρώπου τῇ γενεᾷ ταύτῃ. 
31  βασίλισσα νότου ἐγερθήσεται ἐν τῇ κρίσει μετὰ τῶν ἀνδρῶν τῆς γενεᾶς ταύτης καὶ κατακρινεῖ αὐτούς, ὅτι ἦλθεν ἐκ τῶν περάτων τῆς γῆς ἀκοῦσαι τὴν σοφίαν Σολομῶνος, καὶ ἰδοὺ πλεῖον Σολομῶνος ὧδε. 
32  ἄνδρες Νινευΐ ἀναστήσονται ἐν τῇ κρίσει μετὰ τῆς γενεᾶς ταύτης καὶ κατακρινοῦσιν αὐτήν·, ὅτι μετενόησαν εἰς τὸ κήρυγμα ᾿Ιωνᾶ, καὶ ἰδοὺ πλεῖον ᾿Ιωνᾶ ὧδε. 
33  Οὐδεὶς δὲ λύχνον ἅψας εἰς κρυπτὴν τίθησιν οὐδὲ ὑπὸ τὸν μόδιον, ἀλλ᾿ ἐπὶ τὴν λυχνίαν, ἵνα οἱ εἰσπορευόμενοι τὸ φέγγος βλέπωσιν. 
34  ὁ λύχνος τοῦ σώματός ἐστιν ὁ ὀφθαλμός· ὅταν οὖν ὁ ὀφθαλμός σου ἁπλοῦς ᾖ, καὶ τὸ σῶμά σου φωτεινόν ἐστιν· ἐπὰν δὲ πονηρὸς ᾖ, καὶ τὸ σῶμά σου σκοτεινόν. 
35  σκόπει οὖν μὴ τὸ φῶς τὸ ἐν σοὶ σκότος ἐστίν. 
36  εἰ οὖν τὸ σῶμά σου ὅλον φωτεινόν, μὴ ἔχον τι μέρος σκοτεινόν, ἔσται φωτεινὸν ὅλον ὡς ὅταν ὁ λύχνος τῇ ἀστραπῇ φωτίζῃ σε. 
37  ᾿Εν δὲ τῷ λαλῆσαι ἠρώτα αὐτὸν Φαρισαῖος τις ὅπως ἀριστήσῃ παρ᾿ αὐτῷ· εἰσελθὼν δὲ ἀνέπεσεν. 
38  ὁ δὲ Φαρισαῖος ἰδὼν ἐθαύμασεν ὅτι οὐ πρῶτον ἐβαπτίσθη πρὸ τοῦ ἀρίστου. 
39  εἶπε δὲ ὁ Κύριος πρὸς αὐτόν· νῦν ὑμεῖς οἱ Φαρισαῖοι τὸ ἔξωθεν τοῦ ποτηρίου καὶ τοῦ πίνακος καθαρίζετε, τὸ δὲ ἔσωθεν ὑμῶν γέμει ἁρπαγῆς καὶ πονηρίας. 
40  ἄφρονες, οὐχ ὁ ποιήσας τὸ ἔξωθεν καὶ τὸ ἔσωθεν ἐποίησε; 
41  πλὴν τὰ ἐνόντα δότε ἐλεημοσύνην, καὶ ἰδοὺ πάντα καθαρὰ ὑμῖν ἐστιν. 
42  ἀλλὰ οὐαὶ ὑμῖν τοῖς Φαρισαίοις, ὅτι ἀποδεκατοῦτε τὸ ἡδύοσμον καὶ τὸ πήγανον καὶ πᾶν λάχανον καὶ παρέρχεσθε τὴν κρίσιν καὶ τὴν ἀγάπην τοῦ Θεοῦ· ταῦτα δὲ ἔδει ποιῆσαι, κἀκεῖνα μὴ ἀφιέναι. 
43  οὐαὶ ὑμῖν τοῖς Φαρισαίοις, ὅτι ἀγαπᾶτε τὴν πρωτοκαθεδρίαν ἐν ταῖς συναγωγαῖς καὶ τοὺς ἀσπασμοὺς ἐν ταῖς ἀγοραῖς. 
44  οὐαὶ ὑμῖν, γραμματεῖς καὶ Φαρισαῖοι ὑποκριταί, ὅτι ἐστὲ ὡς τὰ μνημεῖα τὰ ἄδηλα, καὶ οἱ ἄνθρωποι οἱ περιπατοῦντες ἐπάνω οὐκ οἴδασιν. 
45  ᾿Αποκριθεὶς δέ τις τῶν νομικῶν λέγει αὐτῷ· διδάσκαλε, ταῦτα λέγων καὶ ἡμᾶς ὑβρίζεις. 
46  ὁ δὲ εἶπεν· καὶ ὑμῖν τοῖς νομικοῖς οὐαί, ὅτι φορτίζετε τοὺς ἀνθρώπους φορτία δυσβάστακτα, καὶ αὐτοὶ ἑνὶ τῶν δακτύλων ὑμῶν οὐ προσψαύετε τοῖς φορτίοις. 
47  οὐαὶ ὑμῖν ὅτι οἰκοδομεῖτε τὰ μνημεῖα τῶν προφητῶν, οἱ δὲ πατέρες ὑμῶν ἀπέκτειναν αὐτούς. 
48  ἄρα μαρτυρεῖτε καὶ συνευδοκεῖτε τοῖς ἔργοις τῶν πατέρων ὑμῶν, ὅτι αὐτοὶ μὲν ἀπέκτειναν αὐτοὺς, ὑμεῖς δὲ οἰκοδομεῖτε αὐτῶν τὰ μνημεῖα. 
49  διὰ τοῦτο καὶ ἡ σοφία τοῦ Θεοῦ εἶπεν· ἀποστελῶ εἰς αὐτοὺς προφήτας καὶ ἀποστόλους, καὶ ἐξ αὐτῶν ἀποκτενοῦσι καὶ διώξουσιν, 
50  ἵνα ἐκζητηθῇ τὸ αἷμα πάντων τῶν προφητῶν τὸ ἐκχυνόμενον ἀπὸ καταβολῆς κόσμου ἀπὸ τῆς γενεᾶς ταύτης, 
51  ἀπὸ τοῦ αἵματος ῎Αβελ ἕως τοῦ αἵματος Ζαχαρίου τοῦ ἀπολομένου μεταξὺ τοῦ θυσιαστηρίου καὶ τοῦ οἴκου· ναί, λέγω ὑμῖν, ἐκζητηθήσεται ἀπὸ τῆς γενεᾶς ταύτης. 
52  οὐαὶ ὑμῖν τοῖς νομικοῖς, ὅτι ἤρατε τὴν κλεῖδα τῆς γνώσεως· αὐτοὶ οὐκ εἰσήλθετε καὶ τοὺς εἰσερχομένους ἐκωλύσατε. 
53  λέγοντος δὲ αὐτοῦ ταῦτα πρὸς αὐτοὺς ἤρξαντο οἱ γραμματεῖς καὶ οἱ Φαρισαῖοι δεινῶς ἐνέχειν καὶ ἀποστοματίζειν αὐτὸν περὶ πλειόνων, 
54  ἐνεδρεύοντες αὐτὸν, ζητοῦντες θηρεῦσαί τι ἐκ τοῦ στόματος αὐτοῦ, ἵνα κατηγορήσωσιν αὐτοῦ. 
Lucas 11 Hebraico – Grego

Lucas Capítulo 11 ARC

A oração do Pai-Nosso

1 – E aconteceu que, estando ele a orar num certo lugar, quando acabou, lhe disse um dos seus discípulos: Senhor, ensina-nos a orar, como também João ensinou aos seus discípulos.
2 – E ele lhes disse: Quando orardes, dizei: Pai, santificado seja o teu nome; venha o teu Reino;
3 – dá-nos cada dia o nosso pão cotidiano;
4 – perdoa-nos os nossos pecados, pois também nós perdoamos a qualquer que nos deve; e não nos conduzas em tentação, mas livra-nos do mal.
5 – Disse-lhes também: Qual de vós terá um amigo e, se for procurá-lo à meia-noite, lhe disser: Amigo, empresta-me três pães,
6 – pois que um amigo meu chegou a minha casa, vindo de caminho, e não tenho o que apresentar-lhe;
7 – se ele, respondendo de dentro, disser: Não me importunes; já está a porta fechada, e os meus filhos estão comigo na cama; não posso levantar-me para tos dar.
8 – Digo-vos que, ainda que se não levante a dar-lhos por ser seu amigo, levantar-se-á, todavia, por causa da sua importunação e lhe dará tudo o que houver mister.
9 – E eu vos digo a vós: Pedi, e dar-se-vos-á; buscai, e achareis; batei, e abrir-se-vos-á;
10 – porque qualquer que pede recebe; e quem busca acha; e a quem bate, abrir-se-lhe-á.
11 – E qual o pai dentre vós que, se o filho lhe pedir pão, lhe dará uma pedra? Ou também, se lhe pedir peixe, lhe dará por peixe uma serpente?
12 – Ou também, se lhe pedir um ovo, lhe dará um escorpião?
13 – Pois, se vós, sendo maus, sabeis dar boas dádivas aos vossos filhos, quanto mais dará o Pai celestial o Espírito Santo àqueles que lho pedirem?

Jesus é acusado pelos judeus – Compare com Lucas 11 Hebraico – Grego
14 – E estava ele expulsando um demônio, o qual era mudo. E aconteceu que, saindo o demônio, o mudo falou; e maravilhou-se a multidão.
15 – Mas alguns deles diziam: Ele expulsa os demônios por Belzebu, príncipe dos demônios.
16 – E outros, tentando-o, pediam-lhe um sinal do céu.
17 – Mas, conhecendo ele os seus pensamentos, disse-lhes: Todo reino dividido contra si mesmo será assolado; e a casa dividida contra si mesma cairá.
18 – E, se também Satanás está dividido contra si mesmo, como subsistirá o seu reino? Pois dizeis que eu expulso os demônios por Belzebu.
19 – E, se eu expulso os demônios por Belzebu, por quem os expulsam vossos filhos? Eles, pois, serão os vossos juízes.
20 – Mas, se eu expulso os demônios pelo dedo de Deus, certamente, a vós é chegado o Reino de Deus.
21 – Quando o valente guarda, armado, a sua casa, em segurança está tudo quanto tem.
22 – Mas, sobrevindo outro mais valente do que ele e vencendo-o, tira- lhe toda a armadura em que confiava e reparte os seus despojos.
23 – Quem não é comigo é contra mim; e quem comigo não ajunta espalha.
24 – Quando o espírito imundo tem saído do homem, anda por lugares secos, buscando repouso; e, não o achando, diz: Tornarei para minha casa, de onde saí.
25 – E, chegando, acha-a varrida e adornada.
26 – Então, vai e leva consigo outros sete espíritos piores do que ele; e, entrando, habitam ali; e o último estado desse homem é pior do que o primeiro.
27 – E aconteceu que, dizendo ele essas coisas, uma mulher dentre a multidão, levantando a voz, lhe disse: Bem-aventurado o ventre que te trouxe e os peitos em que mamaste!
28 – Mas ele disse: Antes, bem-aventurados os que ouvem a palavra de Deus e a guardam.

O sinal de Jonas – Compare com Lucas 11 Hebraico – Grego
29 – E, ajuntando-se a multidão, começou a dizer: Maligna é esta geração; ela pede um sinal; e não lhe será dado outro sinal, senão o sinal do profeta Jonas.
30 – Porquanto assim como Jonas foi sinal para os ninivitas, assim o Filho do Homem o será também para esta geração.
31 – A rainha do Sul se levantará no Dia do Juízo com os homens desta geração e os condenará; pois até dos confins da terra veio ouvir a sabedoria de Salomão; e eis aqui está quem é maior do que Salomão.
32 – Os homens de Nínive se levantarão no Dia do Juízo com esta geração e a condenarão; pois se converteram com a pregação de Jonas; e eis aqui está quem é maior do que Jonas.

A Parábola da candeia – Compare com Lucas 11 Hebraico – Grego
33 – E ninguém, acendendo uma candeia, a põe em oculto, nem debaixo do alqueire, mas no velador, para que os que entram vejam a luz.
34 – A candeia do corpo é o olho. Sendo, pois, o teu olho simples, também todo o teu corpo será luminoso; mas, se for mau, também o teu corpo será tenebroso.
35 – Vê, pois, que a luz que em ti há não sejam trevas.
36 – Se, pois, todo o teu corpo é luminoso, não tendo em trevas parte alguma, todo será luminoso, como quando a candeia te alumia com o seu resplendor.

Jesus condena a religião de aparências – Compare com Lucas 11 Hebraico – Grego
37 – E, estando ele ainda falando, rogou-lhe um fariseu que fosse jantar com ele; e, entrando, assentou-se à mesa.
38 – Mas o fariseu admirou-se, vendo que se não lavara antes do jantar.
39 – E o Senhor lhe disse: Agora, vós, fariseus, limpais o exterior do copo e do prato, mas o vosso interior está cheio de rapina e maldade.
40 – Loucos! O que fez o exterior não fez também o interior?
41 – Dai, antes, esmola do que tiverdes, e eis que tudo vos será limpo.
42 – Mas ai de vós, fariseus, que dizimais a hortelã, e a arruda, e toda hortaliça e desprezais o Juízo e o amor de Deus! Importava fazer essas coisas e não deixar as outras.
43 – Ai de vós, fariseus, que amais os primeiros assentos nas sinagogas e as saudações nas praças!
44 – Ai de vós, escribas e fariseus hipócritas, que sois como as sepulturas que não aparecem, e os homens que sobre elas andam não o sabem!
45 – E, respondendo um dos doutores da lei, disse-lhe: Mestre, quando dizes isso também nos afrontas a nós.
46 – E ele lhe disse: Ai de vós também, doutores da lei, que carregais os homens com cargas difíceis de transportar, e vós mesmos nem ainda com um dos vossos dedos tocais essas cargas!
47 – Ai de vós que edificais os sepulcros dos profetas, e vossos pais os mataram!
48 – Bem testificais, pois, que consentis nas obras de vossos pais; porque eles os mataram, e vós edificais os seus sepulcros.
49 – Por isso, diz também a sabedoria de Deus: Profetas e apóstolos lhes mandarei; e eles matarão uns e perseguirão outros;
50 – para que desta geração seja requerido o sangue de todos os profetas que, desde a fundação do mundo, foi derramado;
51 – desde o sangue de Abel até ao sangue de Zacarias, que foi morto entre o altar e o templo; assim, vos digo, será requerido desta geração.
52 – Ai de vós, doutores da lei, que tirastes a chave da ciência! Vós mesmos não entrastes e impedistes os que entravam.
53 – E, dizendo-lhes ele isso, começaram os escribas e os fariseus a apertá-lo fortemente e a fazê-lo falar acerca de muitas coisas,
54 – armando-lhe ciladas, a fim de apanharem da sua boca alguma coisa para o acusarem.
Lucas 11 Hebraico – Grego

Todos os Capítulos de Lucas

Views: 24