João 6 Hebraico – Grego Koinê – ARC

João 6 Hebraico

1 וַיְהִי אַחֲרֵי־כֵן וַיַּעֲבֹר יֵשׁוּעַ אֶל־עֵבֶר יַם־הַגָּלִיל הוּא יַם טִיבַרְיָה׃
2 וַהֲמוֹן עַם־רָב הָלְכוּ אַחֲרָיו כִּי רָאוּ אֶת־הָאֹתוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה לְחוֹלִים׃
3 וַיַּעַל יֵשׁוּעַ אֶל־הָהָר וַיֵּשֶׁב־שָׁם עִם־תַּלְמִידָיו׃
4 וּמוֹעֵד הַפֶּסַח חַג הַיְּהוּדִים קָרַב לָבוֹא׃
5 וַיִּשָּׂא יֵשׁוּעַ אֶת־עֵינָיו וַיַּרְא הֲמוֹן עַם־רָב בָּא אֵלָיו וַיֹּאמֶר אֶל־פִּילִפּוֹס מֵאַיִן נִשְׁבֹּר לָהֶם לֶחֶם לֶאֱכֹל׃
6 וְהוּא דִּבֶּר כָּזֹאת לְנַסּוֹתוֹ כִּי הוּא יָדַע אֶת־אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה׃
7 וַיַּעַן אֹתוֹ פִּילִפּוֹס מָאתַיִם דִּינַר לֶחֶם לֹא־יִשְׂפֹּק לָהֶם לֶאֱכֹל מִמֶּנּוּ אִישׁ אִישׁ פַּת קְטַנָּה׃
8 וְאֶחָד מִתַּלְמִידָיו אַנְדְּרַי אֲחִי שִׁמְעוֹן פֶּטְרוֹס אָמַר אֵלָיו לֵאמֹר׃
9 יֶשְׁנוֹ פֹּה נַעַר אֶחָד וְלוֹ חֲמִשָּׁה לֶחֶם שְׂעֹרִים וְדָגִים שְׁנָיִם אַךְ מָה אֵלֶּה לְעַם־רָב כָּזֶה׃
10 וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ הוֹשִׁיבוּ אֶת־הָאֲנָשִׁים וַיֵּשְׁבוּ כַּחֲמֵשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ לְמִסְפָּרָם בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא אֲשֶׁר נִמְצָא שָׁם לְמַכְבִּיר׃
11 וַיִּקַּח יֵשׁוּעַ אֶת־כִּכְּרוֹת הַלֶּחֶם וַיְבָרֶךְ וַיְחַלֵּק לְתַלְמִידָיו וְהַתַּלְמִידִים לְכָל־הַיּשְׁבִים שָׁמָּה וְגַם מִן־הַדָּגִים נָתַן לָהֶם כְּאַוַּת נַפְשָׁם׃
12 וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר שָׂבְעוּ אָמַר אֶל־תַּלְמִידָיו אִסְפוּ אֶת־הַפְּתוֹתִים הַנּוֹתָרִים לִבְלִי יֹאבַד מְאוּמָה׃
13 וַיַּאַסְפוּ וַיְמַלְאוּ שְׁנֵים־עָשָׂר סַלִּים פְּתוֹתִים אֲשֶׁר הוֹתִירוּ הָאֹכְלִים מִן־חֲמִשָּׁה לַחְמֵי הַשְּׂעֹרִים׃
14 וַיְהִי כִּרְאוֹת הָעָם אֶת־הָאוֹת הַזֶּה אֲשֶׁר עָשָׂה יֵשׁוּעַ וַיֹּאמְרוּ אָמְנָה זֶה הוּא הַנָּבִיא הַבָּא לְתֵבֵל אָרְצָה׃
15 וַיֵּדַע יֵשׁוּעַ כִּי־יָבֹאוּ וְתָפְשׂוּ־בוֹ לַעֲשׁתוֹ לְמֶלֶךְ עַל־כֵּן חָלַץ מֵהֶם עוֹד הַפַּעַם אֶל־הָהָר לְבַדּוֹ׃
16 וַיְהִי לְעֵת עֶרֶב וַיֵּלְכוּ תַלְמִידָיו אֶל־הַיָּם וַיֵּרְדוּ בָאֳנִיָּה וַיַּעַבְרוּ אֶל־עֵבֶר הַיָּם אֶל־כְּפַר נַחוּם׃
17 וְהִנֵּה חשֶׁךְ בָּא וְיֵשׁוּעַ עוֹד לֹא־בָא אֲלֵיהֶם׃
18 וַיְהִי סַעַר גָּדוֹל עֹבֵר וְהַיָּם הֹלֵךְ וְסֹעֵר׃
19 וַיַּחְתְּרוּ כְּמֶרְחַק עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ אוֹ שְׁלשִׁים מַעֲנוֹת וַיִּרְאוּ אֶת־יֵשׁוּעַ הוֹלֵךְ עַל־פְּנֵי הַיָּם הָלוֹךְ וְקָרֵב אֶל־הָאֳנִיָּה וַיִּירָאוּ׃
20 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אֲנִי הוּא אַל־תִּירָאוּ׃
21 וַיּוֹאִילוּ לָקַחַת אֹתוֹ אֶל־הָאֳנִיָּה וְהִנֵּה פִּתְאֹם הִגִּיעָה הָאֳנִיָּה אֶל־הַיַּבָּשָׁה אֶל־מְחוֹז חֶפְצָם׃
22 וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיַּרְא הֲמוֹן הָעָם הָעֹמֵד מֵעֵבֶר לַיָּם כִּי מִבַּלְעֲדֵי הָאֳנִיָּה לֹא הָיְתָה שָּׁם אֳנִיָּה אַחֶרֶת כִּי אִם־אַחַת אֲשֶׁר יָרְדוּ־בַהּ תָּלְמִידָיו וְכִי לֹא־יָרַד יֵשׁוּעַ בָּהּ עִם־תַּלְמִידָיו כִּי אִם־תַּלְמִידָיו עָבְרוּ לְבַדָּם׃
23 רַק אֳנִיּוֹת אֲחֵרוֹת הִגִּיעוּ מִטִּיבַרְיָה מִקָּרוֹב לַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָכְלוּ־שָׁם אֶת־הַלֶּחֶם כַּאֲשֶׁר בֵּרַךְ הָאָדוֹן׃ João 6 Hebraico – Grego
24 וְעַל־כֵּן בִּרְאוֹת הֲמוֹן הָעָם כִּי יֵשׁוּעַ אֵינֶנּוּ שָׁם וְאַף־לֹא תַלְמִידָיו וַיֵּרְדוּ גַם־הֵמָּה בָּאֳנִיּוֹת הָאֵלֶּה וַיָּבֹאוּ כְּפַר־נַחוּם לְבַקֵּשׁ אֶת־יֵשׁוּעַ׃
25 וַיִּמְצָאֻהוּ מֵעֵבֶר לַיָּם וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו רַבֵּנוּ מָתַי בָּאתָ הֵנָּה׃
26 וַיַּעַן אֹתָם יֵשׁוּעַ לֵאמֹר אָמֵן אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם הֵן לֹא בִקַּשְׁתֶּם אֹתִי יַעַן אֲשֶׁר רְאִיתֶם אֶת־אֹתוֹתַי כִּי אִם־יַעַן מִכִּכְּרוֹת הַלֶּחֶם אֲכַלְתֶּם וּשְׂבַעְתֶּם׃
27 אַל־תַּעַמְלוּ בְּעַד אֹכֶל אֹבֵד כִּי אִם־בְּעַד לֶחֶם עֹמֵד לְחַיֵּי עוֹלָם אֲשֶׁר בֶּן־הָאָדָם יִתֵּן לָכֶם כִּי־עָלָיו חָתַם הָאֱלֹהִים הָאָב אֶת־חֹתָמוֹ׃
28 וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו מַה־נַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר נִפְעַל פְּעֻלּוֹת אֱלֹהִים׃
29 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם זֹאת פְּעֻלַּת אֱלֹהִים כִּי־תַאֲמִינוּ בָאִישׁ אֲשֶׁר שְׁלָחוֹ אֲלֵיכֶם׃
30 וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו וּמֶה־הָאוֹת אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה כִּי נִרְאֶה וְנַאֲמִין בָּךְ מַה־תִּפְעָל׃
31 אֲבוֹתֵינוּ אָכְלוּ אֶת־הַמָּן בַּמִּדְבָּר כַּכָּתוּב לֶחֶם שָׁמַיִם נָתַן־לָמוֹ לֶאֱכֹל׃
32 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ אָמֵן אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם משֶׁה לֹא נָתַן לָכֶם לֶחֶם שָׁמָיִם כִּי אִם־אָבִי נֹתֵן לָכֶם לֶחֶם אֱמֶת מִן־הַשָּׁמָיִם׃
33 כִּי־לֶחֶם אֱלֹהִים הוּא הַיֹּרֵד מִן־הַשָּׁמָיִם וְהַנּוֹתֵן חַיִּים לָעוֹלָם׃
34 וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אֲדֹנֵינוּ תְּנָה־לָּנוּ אֶת־הַלֶּחֶם הַזֶּה תָּמִיד׃
35 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ אָנֹכִי הוּא לֶחֶם הַחַיִּים כָּל־הַבָּא אֵלַי לֹא יִרְעָב וְכָל־הַמַּאֲמִין בִּי לֹא יִצְמָא עוֹד לְעוֹלָם׃
36 וָאֹמַר אֲלֵיכֶם אֲשֶׁר רְאִיתֶם אֹתִי וְלֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי׃
37 כָּל־אִישׁ אֲשֶׁר אֹתוֹ יִתֶּן־לִי הָאָב יָבֹא אֵלָי וְהַבָּא אֵלַי לֹא אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנָי׃
38 כִּי יָרַדְתִּי מִן־הַשָּׁמַיִם לֹא לַעֲשׂוֹת רְצוֹנִי כִּי אִם־רְצוֹן שֹׁלְחִי׃
39 וְזֶה רְצוֹן הָאָב אֲשֶׁר שֹׁלְחִי כִּי אֶת־אֲשֶׁר נָתַן לִי לֹא־יֹאבַד לִי אַף אֶחָד כִּי אֲקִימֶנּוּ בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן׃
40 כִּי זֶה רְצוֹן אָבִי מִי אֲשֶׁר רֹאֶה אֶת־הַבֵּן וּמַאֲמִין בּוֹ יִהְיוּ־לוֹ חַיֵּי עוֹלָם וַאֲנִי אֲקִימֶנּוּ בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן׃
41 וַיִּלֹּנוּ עָלָיו הַיְּהוּדִים עַל כִּי־אָמַר אָנֹכִי הוּא לֶחֶם הַיֹּרֵד מִן־הַשָּׁמָיִם׃
42 וַיֹּאמְרוּ הֲלֹא זֶה הוּא יֵשׁוּעַ בֶּן־יוֹסֵף אֲשֶׁר יָדַעְנוּ אֶת־אָבִיו וְאֶת־אִמּוֹ וְאֵיךְ יֹאמַר הוּא מִן־הַשָּׁמַיִם יָרָדְתִּי׃ João 6 Hebraico – Grego
43 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אַל־נָא תְהִי תְלוּנָה בֵּינֵיכֶם׃
44 לֹא־יוּכַל אִישׁ לָבֹא אֵלַי בִּלְתִּי אִם־יִמְשְׁכֵהוּ הָאָב אֲשֶׁר שְׁלָחָנִי וַאֲנִי אֲקִימֶנּוּ בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן׃
45 הֲלֹא כָתוּב בַנְּבִיאִים וְכָל־בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי יְהוָֹה כָּל־הַשֹּׁמֵעַ מִן־הָאָב וְלֹמֵד מִמֶּנּוּ יָבֹא אֵלָי׃
46 וְלֹא כִּי־רָאָה אָדָם אֶת־הָאָב כִּי רַק זֶה אֲשֶׁר מֵאֵת אֱלֹהִים הוּא רָאָה אֶת־הָאָב׃
47 אָמֵן אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם כָּל־הַמַּאֲמִין בִּי יֶשׁ־לוֹ חַיֵּי עוֹלָם׃
48 אֲנִי הוּא לֶחֶם הַחַיִּים׃ João 6 Hebraico – Grego
49 אֲבוֹתֵיכֶם אָכְלוּ אֶת־הַמָּן בַּמִּדְבָּר וַיָּמֻתוּ׃
50 וְזֶה הוּא הַלֶּחֶם הַיֹּרֵד מִן־הַשָּׁמָיִם לְבַעֲבוּר יֹאכַל־אָדָם מִמֶּנּוּ וְלֹא יָמוּת׃
51 אָנֹכִי לֶחֶם חַיִּים הַיֹּרֵד מִן־הַשָּׁמַיִם אָדָם כִּי־יֹאכַל מִלֶּחֶם הַזֶּה וָחַי לְעוֹלָם וְהַלֶּחֶם אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן בְּשָׂרִי הוּא אֲשֶׁר אֶתְּנֶנּוּ בְּעַד חַיֵּי הָעוֹלָם׃
52 וַיֵּרָגְנוּ הַיְּהוּדִים בֵּינֵיהֶם לֵאמֹר אֵיכָה יוּכַל זֶה לָתֶת־לָנוּ אֶת־בְּשָׂרוֹ לֶאֱכֹל׃
53 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ אָמֵן אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם אִם־לֹא תֹאכְלוּ מִבְּשַׂר בֶּן־הָאָדָם וּמִדָּמוֹ לֹא תִשְׁתּוּ לֹא יִהְיוּ לָכֶם חַיִּים בְּעַצְמוֹתֵיכֶם׃
54 הָאֹכֵל מִבְּשָׂרִי וְהַשֹּׁתֶה מִדָּמִי יֶשׁ־לוֹ חַיֵּי עוֹלָם וַאֲנִי אֲקִימֶנּוּ בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן׃
55 כִּי בְשָׂרִי הוּא אֹכֶל אֱמֶת וְדָמִי שִׁקּוּי אֱמֶת׃
56 הָאֹכֵל אֶת־בְּשָׂרִי וְהַשֹּׁתֶה אֶת־דָּמִי הוּא יִשְׁכָּן־בִּי וַאֲנִי בוֹ׃
57 כִּי כְּמוֹ הָאָב הַחַי שְׁלָחַנִי וְאָנֹכִי חַי בִּגְלָלוֹ כֵּן הָאֹכֵל אֹתִי גַּם־הוּא יִחְיֶה בִּגְלָלִי׃
58 זֶה הוּא הַלֶּחֶם הַיֹּרֵד מִן־הַשָּׁמָיִם לֹא כַמָּן אֲשֶׁר אָכְלוּ אֲבוֹתֵיכֶם וָמֵתוּ הָאֹכֵל מִן־הַלֶּחֶם הַזֶּה יִחְיֶה לְעוֹלָם׃
59 כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה דִּבֶּר בְּלַמְּדוֹ בְּבֵית הַכְּנֵסֶת בִּכְפַר־נַחוּם׃
60 וְרַבִּים מִתַּלְמִידָיו שָׁמְעוּ וַיֹּאמְרוּ קָשֶׁה הַדָּבָר הַזֶּה מִי יוּכַל לְשָׁמְעוֹ׃
61 וְיֵשׁוּעַ יָדַע בְּנַפְשׁוֹ כִּי תַלְמִידָיו מַלִּינִים עַל־זֶה וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הֲזֶה הָיָה לָכֶם לְמוֹקֵשׁ׃
62 וּמַה־יִּהְיֶה כִּי־תִרְאוּ אֶת־בֶּן־הָאָדָם עֹלֶה אֶל־אֲשֶׁר הָיָה־שָׁם לְפָנִים׃
63 הָרוּחַ הוּא הַמְחַיֶּה וְהַבָּשָׂר לֹא־יִצְלַח לַכֹּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֲלֵיכֶם רוּחַ הֵם וְחַיִּים׃
64 אַךְ־יֵשׁ אֲנָשִׁים בָּכֶם אֲשֶׁר אֵין אֵמֻן בָּם כִי יֵשׁוּעַ יָדַע מֵרֹאשׁ מִי אֵלֶּה אֲשֶׁר לֹא יַאֲמִינוּ וּמִי הוּא אֲשֶׁר יַסְגִּירֵהוּ׃
65 ווַיֹּאמֶר בַּעֲבוּר זֶה הִגַּדְתִּי לָכֶם כִּי לֹא־יוּכַל אִישׁ לָבֹא אֵלַי בִּלְתִּי אִם־נָתוּן־לוֹ מֵאֵת אֲבִי׃
66 וּבַעֲבוּר הַדָּבָר הַזֶּה שָׁבוּ אָחוֹר רַבִּים מִתַּלְמִידָיו וְלֹא הָלְכוּ עוֹד עִמּוֹ׃
67 וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אֶל־שְׁנֵים הֶעָשָׂר הֲיֵשׁ אֶת־לִבְּכֶם לָשׁוּב מֵאַחֲרַי גַּם־אַתֶּם׃
68 וַיַּעַן אֹתוֹ שִׁמְעוֹן פֶּטְרוֹס אֲדֹנִי אֶל־מִי נֵלֵךְ וְדִבְרֵי חַיֵּי עוֹלָם עִמָּךְ׃
69 וַאֲנַחְנוּ הֶאֱמַנּוּ וְגַם־יָדָעְנוּ כִּי אַתָּה הוּא הַמָּשִׁיחַ בֶּן־אֵל חָי׃
70 וַיַּעַן אֹתָם יֵשׁוּעַ הֲלֹא שְׁנֵים עָשָׂר בָּחַרְתִּי בָכֶם וְאֶחָד מִכֶּם שָׂטָן הוּא׃
71 וְזֹאת דִּבֶּר עַל־יְהוּדָה בֶּן־שִׁמְעוֹן אִישׁ־קְרִיּוֹת כִּי זֶה נָכוֹן הָיָה לְהַסְגִּירוֹ וְהוּא אֶחָד מִשְּׁנֵים הֶעָשָׂר׃ João 6 Hebraico – Grego

João 6 Grego Koinê 

1  Μετὰ ταῦτα ἀπῆλθεν ὁ ᾿Ιησοῦς πέραν τῆς θαλάσσης τῆς Γαλιλαίας τῆς Τιβεριάδος. 
2  καὶ ἡκολούθει αὐτῷ ὄχλος πολύς, ὅτι ἐθεώρουν αὐτοῦ τὰ σημεῖα ἃ ἐποίει ἐπὶ τῶν ἀσθενούντων. 
3  ἀνῆλθε δὲ εἰς τὸ ὄρος ὁ ᾿Ιησοῦς καὶ ἐκεῖ ἐκάθητο μετὰ τῶν μαθητῶν αὐτοῦ. 
4  ἦν δὲ ἐγγὺς τὸ πάσχα, ἡ ἑορτὴ τῶν ᾿Ιουδαίων. 
5  ἐπάρας οὖν ὁ ᾿Ιησοῦς τοὺς ὀφθαλμοὺς καὶ θεασάμενος ὅτι πολὺς ὄχλος ἔρχεται πρὸς αὐτὸν, λέγει πρὸς Φίλιππον· πόθεν ἀγοράσωμεν ἄρτους ἵνα φάγωσιν οὗτοι; 
6  τοῦτο δὲ ἔλεγε πειράζων αὐτόν· αὐτὸς γὰρ ᾔδει τί ἔμελλε ποιεῖν. 
7  ἀπεκρίθη αὐτῷ Φίλιππος· διακοσίων δηναρίων ἄρτοι οὐκ ἀρκοῦσιν αὐτοῖς ἵνα ἕκαστος βραχύ τι λάβῃ. 
8  λέγει αὐτῷ εἷς ἐκ τῶν μαθητῶν αὐτοῦ, ᾿Ανδρέας ὁ ἀδελφὸς Σίμωνος Πέτρου· 
9  ἔστι παιδάριον ἓν ὧδε, ὃς ἔχει πέντε ἄρτους κριθίνους καὶ δύο ὀψάρια· ἀλλὰ ταῦτα τί ἐστιν εἰς τοσούτους; 
10  εἶπε δὲ ὁ ᾿Ιησοῦς· ποιήσατε τοὺς ἀνθρώπους ἀναπεσεῖν. ἦν δὲ χόρτος πολὺς ἐν τῷ τόπῳ. ἀνέπεσον οὖν οἱ ἄνδρες τὸν ἀριθμὸν ὡσεὶ πεντακισχίλιοι. 
11  ἔλαβε δὲ τοὺς ἄρτους ὁ ᾿Ιησοῦς καὶ εὐχαριστήσας διέδωκε τοῖς μαθηταῖς, οἱ δὲ μαθηταὶ τοῖς ἀνακειμένοις· ὁμοίως καὶ ἐκ τῶν ὀψαρίων ὅσον ἤθελον. 
12  ὡς δὲ ἐνεπλήσθησαν, λέγει τοῖς μαθηταῖς αὐτοῦ· συναγάγετε τὰ περισσεύσαντα κλάσματα, ἵνα μή τι ἀπόληται. 
13  συνήγαγον οὖν καὶ ἐγέμισαν δώδεκα κοφίνους κλασμάτων ἐκ τῶν πέντε ἄρτων τῶν κριθίνων ἃ ἐπερίσσευσε τοῖς βεβρωκόσιν. 
14  Οἱ οὖν ἄνθρωποι, ἰδόντες ὃ ἐποίησε σημεῖον ὁ ᾿Ιησοῦς, ἔλεγον ὅτι οὗτός ἐστιν ἀληθῶς ὁ προφήτης ὁ ἐρχόμενος εἰς τὸν κόσμον. 
15  ᾿Ιησοῦς οὖν γνοὺς ὅτι μέλλουσιν ἔρχεσθαι καὶ ἁρπάζειν αὐτὸν ἵνα ποιήσωσιν αὐτὸν βασιλέα, ἀνεχώρησε πάλιν εἰς τὸ ὄρος αὐτὸς μόνος. 
16  ῾Ως δὲ ὀψία ἐγένετο, κατέβησαν οἱ μαθηταὶ αὐτοῦ ἐπὶ τὴν θάλασσαν, 
17  καὶ ἐμβάντες εἰς πλοῖον ἤρχοντο πέραν τῆς θαλάσσης εἰς Καπερναούμ. καὶ σκοτία ἤδη ἐγεγόνει καὶ οὐκ ἐληλύθει πρὸς αὐτοὺς ὁ ᾿Ιησοῦς, 
18  ἤ τε θάλασσα ἀνέμου μεγάλου πνέοντος διεγείρετο. 
19  ἐληλακότες οὖν ὡς σταδίους εἴκοσι πέντε ἢ τριάκοντα θεωροῦσι τὸν ᾿Ιησοῦν περιπατοῦντα ἐπὶ τῆς θαλάσσης καὶ ἐγγὺς τοῦ πλοίου γινόμενον, καὶ ἐφοβήθησαν. 
20  ὁ δὲ λέγει αὐτοῖς· ἐγώ εἰμι· μὴ φοβεῖσθε. 
21  ἤθελον οὖν λαβεῖν αὐτὸν εἰς τὸ πλοῖον, καὶ εὐθέως τὸ πλοῖον ἐγένετο ἐπὶ τῆς γῆς εἰς ἧν ὑπῆγον. 
22  Τῇ ἐπαύριον ὁ ὄχλος ὁ ἑστηκὼς πέραν τῆς θαλάσσης ἰδὼν ὅτι πλοιάριον ἄλλο οὐκ ἦν ἐκεῖ εἰ μὴ ἕν, ἐκεῖνο εἰς ὃ ἐνέβησαν οἱ μαθηταὶ αὐτοῦ, καὶ ὅτι οὐ συνεισῆλθε τοῖς μαθηταῖς αὐτοῦ ὁ ᾿Ιησοῦς εἰς τὸ πλοιάριον, ἀλλὰ μόνοι οἱ μαθηταὶ αὐτοῦ ἀπῆλθον· 
23  ἄλλα δὲ ἦλθε πλοιάρια ἐκ Τιβεριάδος ἐγγὺς τοῦ τόπου, ὅπου ἔφαγον τὸν ἄρτον εὐχαριστήσαντος τοῦ Κυρίου· 
24  ὅτε οὖν εἶδεν ὁ ὄχλος ὅτι ᾿Ιησοῦς οὐκ ἔστιν ἐκεῖ οὐδὲ οἱ μαθηταὶ αὐτοῦ, ἐνέβησαν αὐτοὶ εἰς τὰ πλοῖα καὶ ἦλθον εἰς Καπερναοὺμ ζητοῦντες τὸν ᾿Ιησοῦν. 
25  καὶ εὑρόντες αὐτὸν πέραν τῆς θαλάσσης εἶπον αὐτῷ· ῥαββί, πότε ὧδε γέγονας; 
26  ἀπεκρίθη αὐτοῖς ὁ ᾿Ιησοῦς καὶ εἶπεν· ἀμὴν ἀμὴν λέγω ὑμῖν, ζητεῖτέ με, οὐχ ὅτι εἴδετε σημεῖα, ἀλλ᾿ ὅτι ἐφάγετε ἐκ τῶν ἄρτων καὶ ἐχορτάσθητε. 
27  ἐργάζεσθε μὴ τὴν βρῶσιν τὴν ἀπολλυμένην, ἀλλὰ τὴν βρῶσιν τὴν μένουσαν εἰς ζωὴν αἰώνιον, ἣν ὁ Υἱὸς τοῦ ἀνθρώπου ὑμῖν δώσει· τοῦτον γὰρ ὁ πατὴρ ἐσφράγισεν ὁ Θεός. 
28  εἶπον οὖν πρὸς αὐτόν· τί ποιῶμεν, ἵνα ἐργαζώμεθα τὰ ἔργα τοῦ Θεοῦ; 
29  ἀπεκρίθη ὁ ᾿Ιησοῦς καὶ εἶπεν αὐτοῖς· τοῦτό ἐστι τὸ ἔργον τοῦ Θεοῦ, ἵνα πιστεύσητε εἰς ὃν ἀπέστειλεν ἐκεῖνος. 
30  εἶπον οὖν αὐτῷ· τί οὖν ποιεῖς σὺ σημεῖον ἵνα ἴδωμεν καὶ πιστεύσωμέν σοι; τί ἐργάζῃ; 
31  οἱ πατέρες ἡμῶν τὸ μάννα ἔφαγον ἐν τῇ ἐρήμῳ, καθώς ἐστι γεγραμμένον· ἄρτον ἐκ τοῦ οὐρανοῦ ἔδωκεν αὐτοῖς φαγεῖν. 
32  εἶπεν οὖν αὐτοῖς ὁ ᾿Ιησοῦς· ἀμὴν ἀμὴν λέγω ὑμῖν, οὐ Μωϋσῆς δέδωκεν ὑμῖν τὸν ἄρτον ἐκ τοῦ οὐρανοῦ, ἀλλ᾿ ὁ πατήρ μου δίδωσιν ὑμῖν τὸν ἄρτον ἐκ τοῦ οὐρανοῦ τὸν ἀληθινόν. 
33  ὁ γὰρ ἄρτος τοῦ Θεοῦ ἐστιν ὁ καταβαίνων ἐκ τοῦ οὐρανοῦ καὶ ζωὴν διδοὺς τῷ κόσμῳ. 
34  εἶπον οὖν πρὸς αὐτόν· Κύριε, πάντοτε δὸς ἡμῖν τὸν ἄρτον τοῦτον. 
35  εἶπε δὲ αὐτοῖς ὁ ᾿Ιησοῦς· ἐγώ εἰμι ὁ ἄρτος τῆς ζωῆς· ὁ ἐρχόμενος πρός ἐμὲ οὐ μὴ πεινάσῃ, καὶ ὁ πιστεύων εἰς ἐμὲ οὐ διψήσει πώποτε. 
36  ἀλλ᾿ εἶπον ὑμῖν ὅτι καὶ ἑωράκατέ με καὶ οὐ πιστεύετε. 
37  Πᾶν ὃ δίδωσί μοι ὁ πατὴρ, πρὸς ἐμὲ ἤξει, καὶ τὸν ἐρχόμενον πρὸς ἐμὲ οὐ μὴ ἐκβάλω ἔξω· 
38  ὅτι καταβέβηκα ἐκ τοῦ οὐρανοῦ οὐχ ἵνα ποιῶ τὸ θέλημα τὸ ἐμὸν, ἀλλὰ τὸ θέλημα τοῦ πέμψαντός με. 
39  τοῦτο δέ ἐστι τὸ θέλημα τοῦ πέμψαντός με πατρός, ἵνα πᾶν ὃ δέδωκέ μοι μὴ ἀπολέσω ἐξ αὐτοῦ, ἀλλὰ ἀναστήσω αὐτὸ ἐν τῇ ἐσχάτῃ ἡμέρᾳ. 
40  τοῦτο δὲ ἐστι τὸ θέλημα τοῦ πέμψαντός με, ἵνα πᾶς ὁ θεωρῶν τὸν υἱὸν καὶ πιστεύων εἰς αὐτὸν ἔχῃ ζωὴν αἰώνιον, καὶ ἀναστήσω αὐτὸν ἐγὼ τῇ ἐσχάτῃ ἡμέρᾳ. 
41  ᾿Εγόγγυζον οὖν οἱ ᾿Ιουδαῖοι περὶ αὐτοῦ ὅτι εἶπεν· ἐγώ εἰμι ὁ ἄρτος ὁ καταβὰς ἐκ τοῦ οὐρανοῦ, 
42  καὶ ἔλεγον· οὐχ οὗτός ἐστιν ᾿Ιησοῦς ὁ υἱὸς ᾿Ιωσήφ, οὗ ἡμεῖς οἴδαμεν τὸν πατέρα καὶ τὴν μητέρα; πῶς οὖν λέγει οὗτος ὅτι ἐκ τοῦ οὐρανοῦ καταβέβηκα; 
43  ἀπεκρίθη οὖν ὁ ᾿Ιησοῦς καὶ εἶπεν αὐτοῖς· μὴ γογγύζετε μετ᾿ ἀλλήλων. 
44  οὐδεὶς δύναται ἐλθεῖν πρός με, ἐὰν μὴ ὁ πατὴρ ὁ πέμψας με ἑλκύσῃ αὐτόν, καὶ ἐγὼ ἀναστήσω αὐτὸν τῇ ἐσχάτῃ ἡμέρᾳ. 
45  ἔστι γεγραμμένον ἐν τοῖς προφήταις· καὶ ἔσονται πάντες διδακτοὶ Θεοῦ· πᾶς ὁ ἀκούσας παρὰ τοῦ πατρὸς καὶ μαθὼν ἔρχεται πρὸς με. 
46  οὐχ ὅτι τὸν πατέρα τις ἑώρακεν, εἰ μὴ ὁ ὢν παρὰ τοῦ Θεοῦ, οὗτος ἑώρακε τὸν πατέρα. 
47  ἀμὴν ἀμὴν λέγω ὑμῖν, ὁ πιστεύων εἰς ἐμὲ ἔχει ζωὴν αἰώνιον. 
48  ἐγώ εἰμι ὁ ἄρτος τῆς ζωῆς. 
49  οἱ πατέρες ὑμῶν ἔφαγον τὸ μάννα ἐν τῇ ἐρήμῳ καὶ ἀπέθανον· 
50  οὗτός ἐστιν ὁ ἄρτος ὁ ἐκ τοῦ οὐρανοῦ καταβαίνων, ἵνα τις ἐξ αὐτοῦ φάγῃ καὶ μὴ ἀποθάνῃ. 
51  ἐγώ εἰμι ὁ ἄρτος ὁ ζῶν ὁ ἐκ τοῦ οὐρανοῦ καταβάς· ἐάν τις φάγῃ ἐκ τούτου τοῦ ἄρτου, ζήσεται εἰς τὸν αἰῶνα. καὶ ὁ ἄρτος δὲ ὃν ἐγὼ δώσω, ἡ σάρξ μού ἐστιν, ἣν ἐγὼ δώσω ὑπὲρ τῆς τοῦ κόσμου ζωῆς. 
52  ᾿Εμάχοντο οὖν πρὸς ἀλλήλους οἱ ᾿Ιουδαῖοι λέγοντες· πῶς δύναται οὗτος ἡμῖν δοῦναι τὴν σάρκα φαγεῖν; 
53  εἶπεν οὖν αὐτοῖς ὁ ᾿Ιησοῦς· ἀμὴν ἀμὴν λέγω ὑμῖν, ἐὰν μὴ φάγητε τὴν σάρκα τοῦ Υἱοῦ τοῦ ἀνθρώπου καὶ πίητε αὐτοῦ τὸ αἷμα, οὐκ ἔχετε ζωὴν ἐν ἑαυτοῖς. 
54  ὁ τρώγων μου τὴν σάρκα καὶ πίνων μου τὸ αἷμα ἔχει ζωὴν αἰώνιον, καὶ ἐγὼ ἀναστήσω αὐτὸν τῇ ἐσχάτῃ ἡμέρᾳ. 
55  ἡ γὰρ σάρξ μου ἀληθής ἐστι βρῶσις, καὶ τὸ αἷμά μου ἀληθῶς ἐστι πόσις. 
56  ὁ τρώγων μου τὴν σάρκα καὶ πίνων μου τὸ αἷμα ἐν ἐμοὶ μένει, κἀγὼ ἐν αὐτῷ. 
57  καθὼς ἀπέστειλέ με ὁ ζῶν πατὴρ κἀγὼ ζῶ διὰ τὸν πατέρα, καὶ ὁ τρώγων με κάκεῖνος ζήσει δι᾿ ἐμέ. 
58  οὗτός ἐστιν ὁ ἄρτος ὁ ἐκ τοῦ οὐρανοῦ καταβάς, οὐ καθὼς ἔφαγον οἱ πατέρες ὑμῶν τὸ μάννα καὶ ἀπέθανον· ὁ τρώγων τοῦτον τὸν ἄρτον ζήσεται εἰς τὸν αἰῶνα. 
59  Ταῦτα εἶπεν ἐν συναγωγῇ διδάσκων ἐν Καπερναούμ 
60  Πολλοὶ οὖν ἀκούσαντες ἐκ τῶν μαθητῶν αὐτοῦ εἶπον· σκληρός ἐστιν οὗτος ὁ λόγος οὗτος· τίς δύναται αὐτοῦ ἀκούειν; 
61  εἰδὼς δὲ ὁ ᾿Ιησοῦς ἐν ἑαυτῷ ὅτι γογγύζουσι περὶ τούτου οἱ μαθηταὶ αὐτοῦ, εἶπεν αὐτοῖς· τοῦτο ὑμᾶς σκανδαλίζει; 
62  ἐὰν οὖν θεωρῆτε τὸν Υἱὸν τοῦ ἀνθρώπου ἀναβαίνοντα ὅπου ἦν τὸ πρότερον; 
63  τὸ πνεῦμά ἐστι τὸ ζῳοποιοῦν, ἡ σὰρξ οὐκ ὠφελεῖ οὐδέν· τὰ ῥήματα ἃ ἐγὼ λελῶ ὑμῖν, πνεῦμά ἐστι καὶ ζωή ἐστιν. 
64  ἀλλ᾿ εἰσὶν ἐξ ὑμῶν τινες οἳ οὐ πιστεύουσιν. ᾔδει γὰρ ἐξ ἀρχῆς ὁ ᾿Ιησοῦς τίνες εἰσὶν οἱ μὴ πιστεύοντες καὶ τίς ἐστιν ὁ παραδώσων αὐτόν. 
65  καὶ ἔλεγε· διὰ τοῦτο εἴρηκα ὑμῖν ὅτι οὐδεὶς δύναται ἐλθεῖν πρός με, ἐὰν μὴ ᾖ δεδομένον αὐτῷ ἐκ τοῦ πατρός. 
66  ᾿Εκ τούτου πολλοὶ ἀπῆλθον τῶν μαθητῶν αὐτοῦ εἰς τὰ ὀπίσω καὶ οὐκέτι μετ᾿ αὐτοῦ περιεπάτουν. 
67  εἶπεν οὖν ὁ ᾿Ιησοῦς τοῖς δώδεκα· μὴ καὶ ὑμεῖς θέλετε ὑπάγειν; 
68  ἀπεκρίθη οὖν αὐτῷ Σίμων Πέτρος· Κύριε, πρὸς τίνα ἀπελευσόμεθα; ῥήματα ζωῆς αἰωνίου ἔχεις· 
69  καὶ ἡμεῖς πεπιστεύκαμεν καὶ ἐγνώκαμεν ὅτι σὺ εἶ ὁ Χριστὸς ὁ Υἱὸς τοῦ τοῦ Θεοῦ τοῦ ζῶντος.. 
70  ἀπεκρίθη αὐτοῖς ὁ ᾿Ιησοῦς· οὐκ ἐγὼ ὑμᾶς τοὺς δώδεκα ἐξελεξάμην; καὶ ἐξ ὑμῶν εἷς διάβολός ἐστιν. 
71  ἔλεγε δὲ τὸν ᾿Ιούδαν Σίμωνος ᾿Ισκαριώτην· οὗτος γὰρ ἔμελλεν αὐτόν παραδιδόναι, εἷς ὤν ἐκ τῶν δώδεκα. 
João 6 Hebraico – Grego

João Capítulo 6 ARC

A primeira multiplicação dos pães – Compare com João 6 Hebraico – Grego

1 – Depois disso, partiu Jesus para o outro lado do mar da Galileia, que é o de Tiberíades.
2 – E grande multidão o seguia, porque via os sinais que operava sobre os enfermos.
3 – E Jesus subiu ao monte e assentou-se ali com os seus discípulos.
4 – E a Páscoa, a festa dos judeus, estava próxima.
5 – Então, Jesus, levantando os olhos e vendo que uma grande multidão vinha ter com ele, disse a Filipe: Onde compraremos pão, para estes comerem?
6 – Mas dizia isso para o experimentar; porque ele bem sabia o que havia de fazer.
7 – Filipe respondeu-lhe: Duzentos dinheiros de pão não lhes bastarão, para que cada um deles tome um pouco.
8 – E um dos seus discípulos, André, irmão de Simão Pedro, disse-lhe:
9 – Está aqui um rapaz que tem cinco pães de cevada e dois peixinhos; mas que é isso para tantos?
10 – E disse Jesus: Mandai assentar os homens. E havia muita relva naquele lugar. Assentaram-se, pois, os homens em número de quase cinco mil.
11 – E Jesus tomou os pães e, havendo dado graças, repartiu-os pelos discípulos, e os discípulos, pelos que estavam assentados; e igualmente também os peixes, quanto eles queriam.
12 – E, quando estavam saciados, disse aos seus discípulos: Recolhei os pedaços que sobejaram, para que nada se perca.
13 – Recolheram-nos, pois, e encheram doze cestos de pedaços dos cinco pães de cevada, que sobejaram aos que haviam comido.
14 – Vendo, pois, aqueles homens o milagre que Jesus tinha feito, diziam: Este é, verdadeiramente, o profeta que devia vir ao mundo.
15 – Sabendo, pois, Jesus que haviam de vir arrebatá-lo, para o fazerem rei, tornou a retirar-se, ele só, para o monte.

Jesus anda sobre as águas – Compare com João 6 Hebraico – Grego
16 – E, quando veio a tarde, os seus discípulos desceram para o mar.
17 – E, entrando no barco, passaram o mar em direção a Cafarnaum; e era já escuro, e ainda Jesus não tinha chegado perto deles.
18 – E o mar se levantou, porque um grande vento assoprava.
19 – E, tendo navegado uns vinte e cinco ou trinta estádios, viram Jesus andando sobre o mar e aproximando-se do barco, e temeram.
20 – Porém, ele lhes disse: Sou eu; não temais.
21 – Então, eles, de boa mente, o receberam no barco; e logo o barco chegou à terra para onde iam.
22 – No dia seguinte, a multidão que estava do outro lado do mar, vendo que não havia ali mais do que um barquinho e que Jesus não entrara com seus discípulos naquele barquinho, mas que os seus discípulos tinham ido sós
23 – (contudo, outros barquinhos tinham chegado de Tiberíades, perto do lugar onde comeram o pão, havendo o Senhor dado graças);
24 – vendo, pois, a multidão que Jesus não estava ali, nem os seus discípulos, entraram eles também nos barcos e foram a Cafarnaum, em busca de Jesus.

Jesus o Pão da vida – Compare com João 6 Hebraico – Grego
25 – E, achando-o no outro lado do mar, disseram-lhe: Rabi, quando chegaste aqui?
26 – Jesus respondeu e disse-lhes: Na verdade, na verdade, vos digo que me buscais não pelos sinais que vistes, mas porque comestes do pão e vos saciastes.
27 – Trabalhai não pela comida que perece, mas pela comida que permanece para a vida eterna, a qual o Filho do Homem vos dará, porque a este o Pai, Deus, o selou.
28 – Disseram-lhe, pois: Que faremos para executarmos as obras de Deus?
29 – Jesus respondeu e disse-lhes: A obra de Deus é esta: que creiais naquele que ele enviou.
30 – Disseram-lhe, pois: Que sinal, pois, fazes tu, para que o vejamos, e creiamos em ti? Que operas tu?
31 – Nossos pais comeram o maná no deserto, como está escrito: Deu-lhes a comer o pão do céu.
32 – Disse-lhes, pois, Jesus: Na verdade, na verdade, vos digo que Moisés não vos deu o pão do céu, mas meu Pai vos dá o verdadeiro pão do céu.
33 – Porque o pão de Deus é aquele que desce do céu e dá vida ao mundo.
34 – Disseram-lhe, pois: Senhor, dá-nos sempre desse pão.
35 – E Jesus lhes disse: Eu sou o pão da vida; aquele que vem a mim não terá fome; e quem crê em mim nunca terá sede.
36 – Mas já vos disse que também vós me vistes e, contudo, não credes.
37 – Tudo o que o Pai me dá virá a mim;e o que vem a mim de maneira nenhuma o lançarei fora.
38 – Porque eu desci do céu não para fazer a minha vontade, mas a vontade daquele que me enviou.
39 – E a vontade do Pai, que me enviou,é esta: que nenhum de todos aqueles que me deu se perca, mas que o ressuscite no último Dia.
40 – Porquanto a vontade daquele que me enviou é esta: que todo aquele que vê o Filho e crê nele tenha a vida eterna; e eu o ressuscitarei no último Dia.
41 – Murmuravam, pois, dele os judeus, porque dissera: Eu sou o pão que desceu do céu.
42 – E diziam: Não é este Jesus, o filho de José, cujo pai e mãe nós conhecemos? Como, pois, diz ele: Desci do céu?
43 – Respondeu, pois, Jesus e disse-lhes: Não murmureis entre vós.
44 – Ninguém pode vir a mim, se o Pai, que me enviou, o não trouxer; e eu o ressuscitarei no último Dia.
45 – Está escrito nos profetas: E serão todos ensinados por Deus. Portanto, todo aquele que do Pai ouviu e aprendeu vem a mim.
46 – Não que alguém visse ao Pai, a não ser aquele que é de Deus; este tem visto ao Pai.
47 – Na verdade, na verdade, vos digo que aquele que creem mim tem a vida eterna.
48 – Eu sou o pão da vida.
49 – Vossos pais comeram o maná no deserto e morreram.
50 – Este é o pão que desce do céu, para que o que dele comer não morra.
51 – Eu sou o pão vivo que desceu do céu; se alguém comer desse pão, viverá para sempre; e o pão que eu der é a minha carne, que eu darei pela vida do mundo.
52 – Disputavam, pois, os judeus entre si, dizendo: Como nos pode dar este a sua carne a comer?
53 – Jesus, pois, lhes disse: Na verdade, na verdade, vos digo que, se não comerdes a carne do Filho do Homem e não beberdes o seu sangue, não tereis vida em vós mesmos.
54 – Quem come a minha carne e bebe o meu sangue tem a vida eterna, e eu o ressuscitarei no último Dia.
55 – Porque a minha carne verdadeiramente é comida, e o meu sangue verdadeiramente é bebida.
56 – Quem come a minha carne e bebe o meu sangue permanece em mim, e eu, nele.
57 – Assim como o Pai, que vive, me enviou, e eu vivo pelo Pai, assim quem de mim se alimenta também viverá por mim.
58 – Este é o pão que desceu do céu; não é o caso de vossos pais, que comeram o maná e morreram; quem comer este pão viverá para sempre.
59 – Ele disse essas coisas na sinagoga, ensinando em Cafarnaum.
Muitos discípulos se dispersam
60 – Muitos, pois, dos seus discípulos, ouvindo isso, disseram: Duro é este discurso; quem o pode ouvir?
61 – Sabendo, pois, Jesus em si mesmo que os seus discípulos murmuravam a respeito disso, disse-lhes: Isto vos escandaliza?
62 – Que seria, pois, se vísseis subir o Filho do Homem para onde primeiro estava?
63 – O espírito é o que vivifica, a carne para nada aproveita; as palavras que eu vos disse são espírito e vida.
64 – Mas há alguns de vós que não creem. Porque bem sabia Jesus, desde o princípio, quem eram os que não criam e quem era o que o havia de entregar.
65 – E dizia: Por isso, eu vos disse que ninguém pode vir a mim, se por meu Pai lhe não for concedido.
66 – Desde então, muitos dos seus discípulos tornaram para trás e já não andavam com ele.
67 – Então, disse Jesus aos doze: Quereis vós também retirar-vos?
68 – Respondeu-lhe, pois, Simão Pedro: Senhor, para quem iremos nós? Tu tens as palavras da vida eterna,
69 – e nós temos crido e conhecido que tu és o Cristo, o Filho de Deus.
70 – Respondeu-lhe Jesus: Não vos escolhi a vós os doze? E um de vós é um diabo.
71 – E isso dizia ele de Judas Iscariotes, filho de Simão, porque este o havia de entregar, sendo um dos doze.
João 6 Hebraico – Grego

Todos os Capítulos de João

Views: 26