João 4 Hebraico – Grego Koinê – ARC

João 4 Hebraico

1 וְכַאֲשֶׁר נוֹדַע לָאָדוֹן כִּי הַפְּרוּשִׁים שָׁמְעוּ לֵאמֹר יֵשׁוּעַ הֶעֱמִיד וְטִבֵּל תַּלְמִידִים רַבִּים מִיּוֹחָנָן׃
2 אַף כִּי־יֵשׁוּעַ לֹא טִבֵּל אֹתָם רַק תַּלְמִידָיו׃
3 וַיַּעֲזֹב אֶת־יְהוּדָה וַיָּשָׁב וַיִּסַּע הַגָּלִילָה׃
4 וְהָיָה נָכוֹן לוֹ לַעֲבֹר דֶּרֶךְ שֹׁמְרוֹן׃
5 וַיָּבֹא אֶל־עִיר בְּאֶרֶץ שֹׁמְרוֹן וּשְׁמָהּ סוּכַר מִמּוּל חֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר־נָתַן יַעֲקֹב לִבְנוֹ לְיוֹסֵף׃
6 וְשָׁם בְּאֵר יַעֲקֹב וְיֵשׁוּעַ עָיְפָה נַפְשׁוֹ בַדֶּרֶךְ וַיֵּשֶׁב־לוֹ עַל־הַבְּאֵר כְּשָׁעָה הַשִּׁשִּׁית׃
7 וְהִנֵּה אִשָּׁה שֹׁמְרֹנִית בָּאָה לִשְׁאָב־מָיִם וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ יֵשׁוּעַ תְּנִי־נָא לִי לִשְׁתּוֹת׃
8 כִּי תַלְמִידָיו הָלְכוּ הָעִירָה לִשְׁבֹּר לָהֶם אֹכֶל׃
9 וַתֹּאמֶר אֵלָיו הָאִשָּׁה הַשֹּׁמְרֹנִית הֲלֹא יְהוּדִי אַתָּה וְאֵיךְ תִּשְׁאַל מִמֶּנִּי לִשְׁתּוֹת וַאֲנִי אִשָּׁה שֹׁמְרֹנִית כִּי־אֵין דָּבָר לַיְּהוּדִים עִם־הַשֹּׁמְרֹנִים׃
10 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ לוּ יָדַעַתְּ אֶת־מַתַּת אֱלֹהִים וּמִי הָאֹמֵר לָךְ תְּנִי לִי לִשְׁתּוֹת אָז שָׁאַלְתְּ אַתְּ מִמֶּנּוּ וְנָתַן לָךְ מַיִם חַיִּים׃ João 4 Hebraico – Grego
11 וַתֹּאמֶר אֵלָיו הָאִשָּׁה אֲדֹנִי הֵן אֵין־לְךָ בַּמֶּה לִשְׁאֹב וְהַבְּאֵר עֲמֻקָּה וּמֵאַיִן לְךָ אֵפוֹא מַיִם חַיִּים׃
12 הֲגָדוֹל אַתָּה מִיַעֲקֹב אָבִינוּ אֲשֶׁר נָתַן־לָנוּ הַבְּאֵר הַזֹּאת אֲשֶׁר מִמֶּנָּה שָׁתָה הוּא וּבָנָיו וּבְעִירוֹ׃
13 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ כָּל־הַשֹּׁתֶה מִן־הַמַּיִם הָאֵלֶּה יִצְמָא עוֹד׃
14 וְכָל־אֲשֶׁר יִשְׁתֶּה מִן־הַמַּיִם אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לוֹ לֹא יִצְמָא לְעוֹלָם כִּי הַמַּיִם אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן יִהְיוּ בוֹ לִמְקוֹר מַיִם נֹבְעִים לְחַיֵּי עוֹלָם׃
15 וַתֹּאמֶר אֵלָיו הָאִשָּׁה תְּנָה־לִּי אֲדֹנִי אֶת־הַמַּיִם הָהֵם וְלֹא־אֶצְמָא עוֹד וְלֹא אָבֹא הֵנָּה לִשְׁאֹב׃
16 וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ יֵשׁוּעַ לְכִי קִרְאִי לְאִישֵׁךְ וּבֹאִי הֵנָּה׃
17 וַתַּעַן הָאִשָּׁה וַתֹּאמֶר אֵלָיו אֵין־לִי אִישׁ וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ יֵשׁוּעַ כֵּן דִּבַּרְתְּ כִּי אֵין־לָךְ אִישׁ׃
18 חֲמִשָּׁה בְעָלִים הָיוּ לָךְ וְהוּא אֲשֶׁר עִמֵּךְ כַּיּוֹם אֵינֶנּוּ בַעְלֵךְ וּבָזֹאת אֱמֶת דִּבַּרְתְּ׃
19 וַתֹּאמֶר אֵלָיו הָאִשָּׁה אֲדֹנִי רֹאָה אָנֹכִי כִּי נָבִיא אָתָּה׃
20 אֲבֹתֵינוּ הִשְׁתַּחֲווּ בָּהָר הַזֶּה וְאַתֶּם אֹמְרִים כִּי יְרוּשָׁלַיִם הַמָּקוֹם לְהִשְׁתַּחֲוֹת׃
21 וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ יֵשׁוּעַ הַאֲמִינִי לִי אִשָּׁה כִּי תָבֹא עֵת אֲשֶׁר לֹא־בָּהָר הַזֶּה וְלֹא בִירוּשָׁלַיִם תִּשְׁתַּחֲווּ לָאָב׃
22 אַתֶּם מִשְׁתַּחֲוִים אֶל־אֲשֶׁר לֹא תֵדְעוּן וַאֲנַחְנוּ מִשְׁתַּחֲוִים אֶל־אֲשֶׁר נֵדָע כִּי הַיְשׁוּעָה בָאָה מִמְּקוֹר הַיְּהוּדִים׃
23 אַךְ תָּבֹא עֵת וְגַם־הִיא בָאָה וְהַמִּשְׁתַּחֲוִים הַנֶּאֶמָנִים יִשְׁתַּחֲווּ לָאָב בָּרוּחַ וּבָאֶמֶת כִּי בְּמִשְׁתַּחֲוִים כָּאֵלֶה חָפֵץ הָאָב׃
24 הָאֱלֹהִים הוּא רוּחַ וְהַמִּשְׁתַּחֲוִים לוֹ עֲלֵיהֶם לְהִשְׁתַּחֲוֹת בְּרוּחַ וּבֶאֱמֶת׃
25 וַתֹּאמֶר אֵלָיו הָאִשָּׁה יָדַעְתִּי כִּי־יָבֹא מָשִׁיחַ (הַנִּקְרָא כְרִיסְטוֹס) וְכַאֲשֶׁר יָבֹא יַגִּיד לָנוּ אֶת־כֹּל׃
26 וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ יֵשׁוּעַ אֲנִי הוּא הַמְדַבֵּר אֵלָיִךְ׃
27 עוֹד דְּבָרוֹ בְּפִיו וְתַלְמִידָיו בָּאוּ וַיִּתְמְהוּ עַל־דַּבְּרוֹ עִם־אִשָּׁה אַךְ אִישׁ לֹא אָמַר מַה־תְּבַקֵּשׁ אוֹ לָמָּה תְדַּבֵּר אֵלֶיהָ׃
28 וְהָאִשָּׁה עָזְבָה אֶת־כַּדָּהּ וַתֵּלֶךְ הָעִירָה וַתֹּאמֶר אֶל־הָעָם׃
29 בֹּאוּ וּרְאוּ אִישׁ אֲשֶׁר הִגִּיד לִי כָּל־אֲשֶׁר עָשִׂיתִי הַאֵין זֶה הוּא הַמָּשִׁיחַ׃
30 וַיֵּצְאוּ מִן־הָעִיר לָבֹא אֵלָיו׃ João 4 Hebraico – Grego
31 וַיְהִי עַד־כֹּה וְעַד כֹּה וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו תַּלְמִידָיו רַבִּי אֱכֹל׃
32 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אֲנִי יֶשׁ־לִי לֶאֱכֹל אֹכֶל אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתֶּם׃
33 וַיֹּאמְרוּ הַתַּלְמִידִים אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ הַאִם הֵבִיא לוֹ אִישׁ מַאֲכַל לְאָכְלָה׃
34 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ מַאֲכָלִי הוּא עֲשׂוֹת רְצוֹן שֹׁלְחִי וּלְכַלּוֹת אֶת־פָּעֳלוֹ׃
35 הֵן אַתֶּם אֹמְרִים עוֹד אַרְבָּעָה חֳדָשִׁים טֶרֶם יָבֹא הַקָּצִיר וַאֲנִי אֹמֵר לָכֶם שְׂאוּ אֶת־עֵינֵיכֶם וּרְאוּ אֶל־הַשָּׂדוֹת אֲשֶׁר הִלְבִּינוּ לַקָּצִיר׃
36 הַקּוֹצֵר יִמְצָא שְׂכָרוֹ וּתְבוּאָה יֶאֱסֹף לְחַיֵּי עוֹלָם וְהַזֹּרֵעַ וְהַקּוֹצֵר יִשְׂמְחוּ יַחְדָּו׃
37 לְמַלֹּאת דְּבַר הַמֹּשֵׁל אֶחָד זֹרֵעַ וְאַחֵר קֹצֵר׃
38 אָנֹכִי שָׁלַחְתִּי אֶתְכֶם לִקְצֹר בְּמָקוֹם לֹא עֲמַלְתֶּם שָׁם אֲחֵרִים עָמְלוּ וְאַתֶּם בַּאתֶם עַל־עֲמָלָם׃
39 וְרַבִּים מִן־הַשֹּׁמְרֹנִים בָּעִיר הַהִיא הֶאֱמִינוּ בוֹ בַּעֲבוּר דְּבַר הָאִשָּׁה אֲשֶׁר הֵעִידָה לֵאמֹר הוּא הִגִּיד לִי אֶת־כָּל־אֲשֶׁר עָשִׂיתִי׃
40 וַיָּבֹאוּ אֵלָיו הַשֹּׁמְרֹנִים וַיִּקְרְאוּ לוֹ לָשֶׁבֶת אִתָּם וַיֵּשֶׁב שָׁם יוֹמָיִם׃
41 וְעוֹד רַבִּים מֵהֵמָּה הֶאֱמִינוּ בוֹ בַּעֲבוּר דִּבְרֵי פִיהוּ׃
42 וַיֹּאמְרוּ אֶל־הָאִשָּׁה עַתָּה אֲנַחְנוּ מַאֲמִינִים בּוֹ לֹא־בַעֲבוּר דְּבָרֵךְ כִּי גַּם־אֲנַחְנוּ שָׁמַעְנוּ וַנֵּדַע כִּי־אָמֵן זֶה הוּא הַמָּשִׁיחַ מוֹשִׁיעַ הָעוֹלָם׃
43 וַיְהִי אַחֲרֵי שְׁנַיִם יָמִים וַיִּסַּע לְמַסָּעָיו הַגָּלִילָה׃
44 אַף כִּי הִגִּיד יֵשׁוּעַ כִּי אֵין־כָּבוֹד לְנָבִיא בְּאֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ׃
45 וַיָּבֹא אֶל־הַגָּלִיל וַיַּחֲזִיקוּ־בוֹ הַגָּלִילִים כִּי רָאוּ אֵת כָּל־אֲשֶׁר עָשָׂה בִירוּשָׁלַיִם בִּימֵי הֶחָג כִּי גַּם־הֵם חָגְגוּ שָׁם אֶת־הַחַג הַהוּא׃
46 וַיָּבֹא יֵשׁוּעַ עוֹד הַפַּעַם אֶל־קָנָה בַּגָּלִיל אֲשֶׁר הָפַךְ שָׁם הַמַּיִם לְיָיִן וְאִישׁ הָיָה מֵעַבְדֵי הַמֶּלֶךְ וּבְנוֹ חֹלֶה בִּכְפַר־נַחוּם׃
47 וְכַאֲשֶׁר שָׁמַע כִּי־בָא יֵשׁוּעַ מִיהוּדָה לַגָּלִיל וַיֵּלֶךְ אֵלָיו וַיִּפְצַר־בּוֹ לָרֶדֶת אִתּוֹ וְלִרְפֹּא אֶת־בְּנוֹ אֲשֶׁר נָטָה לָמוּת׃
48 וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ אִם־לֹא תִרְאוּ אֹתוֹת וּמֹפְתִים לֹא תַאֲמִינוּ׃
49 וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָאִישׁ רְדָה־נָּא אֲדֹנִי בְּטֶרֶם יָמוּת בְּנִי׃
50 וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ לֵךְ לְדַרְכְּךָ בִּנְךָ חָי וְהָאִישׁ הֶאֱמִין בַּדָּבָר אֲשֶׁר־דִּבֶּר יֵשׁוּעַ וַיֵּלַךְ׃
51 וַיְהִי בְּלֶכְתּוֹ וַיִּפְגְּעוּ־בוֹ עֲבָדָיו וַיַּגִּידוּ לוֹ לֵאמֹר בִּנְךָ חָי׃
52 וַיִּדְרֹשׁ מֵהֶם אֶת־הַשָּׁעָה אֲשֶׁר הֵחֵל לְהֵרָפֵא מֵחָלְיוֹ וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אֶתְמוֹל בַּשָּׁעָה הַשְּׁבִיעִית סָרָה מִמֶּנּוּ הַקַּדָּחַת׃
53 וַיֵּדַע אָבִיו כִּי הָיָה בַּשָּׁעָה הַהִיא אֲשֶׁר הִגִּיד־לוֹ יֵשׁוּעַ בִּנְךָ חָי וַיַּאֲמֵן הוּא וְכָל־בֵּיתוֹ׃
54 זֶה הוּא הָאוֹת הַשֵּׁנִי אֲשֶׁר עָשָׂה יֵשׁוּעַ בַּגָּלִיל בְּשׁוּבוֹ מִיהוּדָה׃
João 4 Hebraico – Grego

João 4 Grego Koinê

1  ῾Ως οὖν ἔγνω ὁ Κύριος ὅτι ἤκουσαν οἱ φαρισαῖοι ὅτι ᾿Ιησοῦς πλείονας μαθητὰς ποιεῖ καὶ βαπτίζει ἢ ᾿Ιωάννης 
2  – καίτοιγε ᾿Ιησοῦς αὐτὸς οὐκ ἐβάπτιζεν, ἀλλ᾿ οἱ μαθηταὶ αὐτοῦ – 
3  ἀφῆκε τὴν ᾿Ιουδαίαν καὶ ἀπῆλθε πάλιν εἰς τὴν Γαλιλαίαν. 
4  ἔδει δὲ αὐτὸν διέρχεσθαι διὰ τῆς Σαμαρείας. 
5  ἔρχεται οὖν εἰς πόλιν τῆς Σαμαρείας λεγομένην Συχὰρ, πλησίον τοῦ χωρίου ὃ ἔδωκεν ᾿Ιακὼβ ᾿Ιωσὴφ τῷ υἱῷ αὐτοῦ· 
6  ἦν δὲ ἐκεῖ πηγὴ τοῦ ᾿Ιακώβ. ὁ οὖν ᾿Ιησοῦς κεκοπιακὼς ἐκ τῆς ὁδοιπορίας ἐκαθέζετο οὕτως ἐπὶ τῇ πηγῇ. ὥρα ἦν ὡσεὶ ἕκτη. 
7  ῎Ερχεται γυνὴ ἐκ τῆς Σαμαρείας ἀντλῆσαι ὕδωρ. λέγει αὐτῇ ὁ ᾿Ιησοῦς· δός μοι πεῖν. 
8  οἱ γὰρ μαθηταὶ αὐτοῦ ἀπεληλύθεισαν εἰς τὴν πόλιν ἵνα τροφὰς ἀγοράσωσι. 
9  λέγει οὖν αὐτῷ ἡ γυνὴ ἡ Σαμαρεῖτις· πῶς σὺ ᾿Ιουδαῖος ὢν παρ᾿ ἐμοῦ πεῖν αἰτεῖς, οὔσης γυναικὸς Σαμαρίτιδος; οὐ γὰρ συγχρῶνται ᾿Ιουδαῖοι Σαμαρίταις. 
10  ἀπεκρίθη ᾿Ιησοῦς καὶ εἶπεν αὐτῇ· εἰ ᾔδεις τὴν δωρεὰν τοῦ Θεοῦ, καὶ τίς ἐστιν ὁ λέγων σοι, δός μοι πεῖν, σὺ ἂν ᾔτησας αὐτὸν, καὶ ἔδωκεν ἄν σοι ὕδωρ ζῶν. 
11  λέγει αὐτῷ ἡ γυνή· Κύριε, οὔτε ἄντλημα ἔχεις, καὶ τὸ φρέαρ ἐστὶ βαθύ· πόθεν οὖν ἔχεις τὸ ὕδωρ τὸ ζῶν; 
12  μὴ σὺ μείζων εἶ τοῦ πατρὸς ἡμῶν ᾿Ιακώβ, ὃς ἔδωκεν ἡμῖν τὸ φρέαρ, καὶ αὐτὸς ἐξ αὐτοῦ ἔπιε καὶ οἱ υἱοὶ αὐτοῦ καὶ τὰ θρέμματα αὐτοῦ; 
13  ἀπεκρίθη ᾿Ιησοῦς καὶ εἶπεν αὐτῇ· πᾶς ὁ πίνων ἐκ τοῦ ὕδατος τούτου διψήσει πάλιν· 
14  ὃς δ᾿ ἂν πίῃ ἐκ τοῦ ὕδατος οὗ ἐγὼ δώσω αὐτῷ, οὐ μὴ διψήσει εἰς τὸν αἰῶνα, ἀλλὰ τὸ ὕδωρ ὃ δώσω αὐτῷ γενήσεται ἐν αὐτῷ πηγὴ ὕδατος ἁλλομένου εἰς ζωὴν αἰώνιον. 
15  λέγει πρὸς αὐτὸν ἡ γυνή· Κύριε, δός μοι τοῦτο τὸ ὕδωρ, ἵνα μὴ διψῶ μηδὲ διέρχωμαι ἐνθάδε ἀντλεῖν. 
16  λέγει αὐτῇ ὁ ᾿Ιησοῦς· ὕπαγε φώνησον τὸν ἄνδρα σου καὶ ἐλθὲ ἐνθάδε. 
17  ἀπεκρίθη ἡ γυνὴ καὶ εἶπεν· οὐκ ἔχω ἄνδρα. λέγει αὐτῇ ὁ ᾿Ιησοῦς· καλῶς εἶπας ὅτι ἄνδρα οὐκ ἔχω· 
18  πέντε γὰρ ἄνδρας ἔσχες, καὶ νῦν ὃν ἔχεις οὐκ ἔστι σου ἀνήρ· τοῦτο ἀληθὲς εἴρηκας. 
19  λέγει αὐτῷ ἡ γυνή· Κύριε, θεωρῶ ὅτι προφήτης εἶ σύ. 
20  οἱ πατέρες ἡμῶν ἐν τῷ ὄρει τούτῳ προσεκύνησαν· καὶ ὑμεῖς λέγετε ὅτι ἐν ῾Ιεροσολύμοις ἐστὶν ὁ τόπος ὅπου προσκυνεῖν δεῖ. 
21  λέγει αὐτῇ ὁ ᾿Ιησοῦς· γύναι, πίστευσόν μοι ὅτι ἔρχεται ὥρα ὅτε οὔτε ἐν τῷ ὄρει τούτῳ οὔτε ἐν ῾Ιεροσολύμοις προσκυνήσετε τῷ πατρί. 
22  ὑμεῖς προσκυνεῖτε ὃ οὐκ οἴδατε, ἡμεῖς προσκυνοῦμεν ὃ οἴδαμεν· ὅτι ἡ σωτηρία ἐκ τῶν ᾿Ιουδαίων ἐστίν. 
23  ἀλλὰ ἔρχεται ὥρα, καὶ νῦν ἐστιν, ὅτε οἱ ἀληθινοὶ προσκυνηταὶ προσκυνήσουσι τῷ πατρὶ ἐν πνεύματι καὶ ἀληθείᾳ· καὶ γὰρ ὁ πατὴρ τοιούτους ζητεῖ τοὺς προσκυνοῦντας αὐτόν. 
24  πνεῦμα ὁ Θεός, καὶ τοὺς προσκυνοῦντας αὐτὸν ἐν πνεύματι καὶ ἀληθείᾳ δεῖ προσκυνεῖν. 
25  λέγει αὐτῷ ἡ γυνή· οἶδα ὅτι Μεσσίας ἔρχεται ὁ λεγόμενος Χριστός· ὅταν ἔλθῃ ἐκεῖνος, ἀναγγελεῖ ἡμῖν πάντα. 
26  λέγει αὐτῇ ὁ ᾿Ιησοῦς· ἐγώ εἰμι ὁ λαλῶν σοι. 
27  Καὶ ἐπὶ τούτῳ ἦλθον οἱ μαθηταὶ αὐτοῦ, καὶ ἐθαύμασαν ὅτι μετὰ γυναικὸς ἐλάλει· οὐδεὶς μέντοι εἶπε, τί ζητεῖς ἤ τί λαλεῖς μετ᾿ αὐτῆς; 
28  ᾿Αφῆκεν οὖν τὴν ὑδρίαν αὐτῆς ἡ γυνὴ καὶ ἀπῆλθεν εἰς τὴν πόλιν, καὶ λέγει τοῖς ἀνθρώποις· 
29  δεῦτε ἴδετε ἄνθρωπον ὃς εἶπέ μοι πάντα ὅσα ἐποίησα· μήτι οὗτός ἐστιν ὁ Χριστός; 
30  ἐξῆλθον οὖν ἐκ τῆς πόλεως καὶ ἤρχοντο πρὸς αὐτόν. 
31  ᾿Εν δὲ τῷ μεταξὺ ἡρώτων αὐτὸν οἱ μαθηταὶ λέγοντες· ῥαββί, φάγε. 
32  ὁ δὲ εἶπε αὐτοῖς· ἐγὼ βρῶσιν ἔχω φαγεῖν, ἣν ὑμεῖς οὐκ οἴδατε. 
33  ἔλεγον οὖν οἱ μαθηταὶ πρὸς ἀλλήλους· μή τις ἤνεγκεν αὐτῷ φαγεῖν; 
34  λέγει αὐτοῖς ὁ ᾿Ιησοῦς· ἐμὸν βρῶμά ἐστιν ἵνα ποιῶ τὸ θέλημα τοῦ πέμψαντός με καὶ τελειώσω αὐτοῦ τὸ ἔργον. 
35  οὐχ ὑμεῖς λέγετε ὅτι ἔτι τετράμηνός ἐστι καὶ ὁ θερισμὸς ἔρχεται; ἰδοὺ λέγω ὑμῖν, ἐπάρατε τοὺς ὀφθαλμοὺς ὑμῶν καὶ θεάσασθε τὰς χώρας, ὅτι λευκαί εἰσι πρὸς θερισμόν ἤδη. 
36  καὶ ὁ θερίζων μισθὸν λαμβάνει καὶ συνάγει καρπὸν εἰς ζωὴν αἰώνιον, ἵνα καὶ ὁ σπείρων ὁμοῦ χαίρῃ καὶ ὁ θερίζων. 
37  ἐν γὰρ τούτῳ ὁ λόγος ἐστὶν ὁ ἀληθινὸς, ὅτι ἄλλος ἐστὶν ὁ σπείρων καὶ ἄλλος ὁ θερίζων. 
38  ἐγὼ ἀπέστειλα ὑμᾶς θερίζειν ὃ οὐχ ὑμεῖς κεκοπιάκατε· ἄλλοι κεκοπιάκασι, καὶ ὑμεῖς εἰς τὸν κόπον αὐτῶν εἰσεληλύθατε. 
39  ᾿Εκ δὲ τῆς πόλεως ἐκείνης πολλοὶ ἐπίστευσαν εἰς αὐτὸν τῶν Σαμαριτῶν διὰ τὸν λόγον τῆς γυναικὸς, μαρτυρούσης ὅτι εἶπέ μοι πάντα ὅσα ἐποίησα. 
40  ὡς οὖν ἦλθον πρὸς αὐτὸν οἱ Σαμαρῖται, ἡρώτων αὐτὸν μεῖναι παρ᾿ αὐτοῖς· καὶ ἔμεινεν ἐκεῖ δύο ἡμέρας. 
41  καὶ πολλῷ πλείους ἐπίστευσαν διὰ τὸν λόγον αὐτοῦ, 
42  τῇ τε γυναικὶ ἔλεγον ὅτι οὐκέτι διὰ τὴν σὴν λαλιὰν πιστεύομεν· αὐτοὶ γὰρ ἀκηκόαμεν, καὶ οἴδαμεν ὅτι οὗτός ἐστιν ἀληθῶς ὁ σωτὴρ τοῦ κόσμου, ο Χριστός. 
43  Μετὰ δὲ τὰς δύο ἡμέρας ἐξῆλθεν ἐκεῖθεν καὶ ἀπῆλθεν εἰς τὴν Γαλιλαίαν. 
44  αὐτὸς γὰρ ὁ ᾿Ιησοῦς ἐμαρτύρησεν ὅτι προφήτης ἐν τῇ ἰδίᾳ πατρίδι τιμὴν οὐκ ἔχει. 
45  ὅτε οὖν ἦλθεν εἰς τὴν Γαλιλαίαν, ἐδέξαντο αὐτὸν οἱ Γαλιλαῖοι, πάντα ἑωρακότες ἃ ἐποίησεν ἐν ῾Ιεροσολύμοις ἐν τῇ ἑορτῇ· καὶ αὐτοὶ γὰρ ἦλθον εἰς τὴν ἑορτήν. 
46  ῏Ηλθεν οὖν πάλιν ὁ ᾿Ιησοῦς εἰς τὴν Κανᾶ τῆς Γαλιλαίας, ὅπου ἐποίησε τὸ ὕδωρ οἶνον. καὶ ἦν τις βασιλικὸς, οὗ ὁ υἱὸς ἡσθένει ἐν Καπερναούμ· 
47  οὗτος ἀκούσας ὅτι ᾿Ιησοῦς ἤκει ἐκ τῆς ᾿Ιουδαίας εἰς τὴν Γαλιλαίαν, ἀπῆλθε πρὸς αὐτὸν καὶ ἡρώτα αὐτὸν ἵνα καταβῇ καὶ ἰάσηται αὐτοῦ τὸν υἱόν· ἤμελλε γὰρ ἀποθνῄσκειν. 
48  εἶπεν οὖν ὁ ᾿Ιησοῦς πρὸς αὐτόν· ἐὰν μὴ σημεῖα καὶ τέρατα ἴδητε, οὐ μὴ πιστεύσητε. 
49  λέγει πρὸς αὐτὸν ὁ βασιλικός· Κύριε, κατάβηθι πρὶν ἀποθανεῖν τὸ παιδίον μου. 
50  λέγει αὐτῷ ὁ ᾿Ιησοῦς· πορεύου· ὁ υἱός σου ζῇ. καὶ ἐπίστευσεν ὁ ἄνθρωπος τῷ λόγῳ ᾧ εἶπεν αὐτῷ ὁ ᾿Ιησοῦς, καὶ ἐπορεύετο. 
51  ἤδη δὲ αὐτοῦ καταβαίνοντος οἱ δοῦλοι αὐτοῦ ὑπήντησαν αὐτῷ καὶ ἀπήγγειλαν λέγοντες ὅτι ὁ παῖς αὐτοῦ ζῇ. 
52  ἐπύθετο οὖν παρ᾿ αὐτῶν τὴν ὥραν ἐν ᾗ κομψότερον ἔσχε· καὶ εἶπον οὖν αὐτῷ ὅτι χθὲς ὥραν ἑβδόμην ἀφῆκεν αὐτὸν ὁ πυρετός. 
53  ἔγνω οὖν ὁ πατὴρ ὅτι ἐν ἐκείνῃ τῇ ὥρᾳ ἐν ᾗ εἶπεν αὐτῷ ὁ ᾿Ιησοῦς ὅτι ὁ υἱός σου ζῇ· καὶ ἐπίστευσεν αὐτὸς καὶ ἡ οἰκία αὐτοῦ ὅλη. 
54  Τοῦτο πάλιν δεύτερον σημεῖον ἐποίησεν ὁ ᾿Ιησοῦς ἐλθὼν ἐκ τῆς ᾿Ιουδαίας εἰς τὴν Γαλιλαίαν. 
João 4 Hebraico – Grego

João Capítulo 4 ARC

Jesus e a mulher samaritana – Compare com João 4 Hebraico – Grego

1 – E, quando o Senhor veio a saber que os fariseus tinham ouvido que Jesus fazia e batizava mais discípulos do que João
2 – (ainda que Jesus mesmo não batizava, mas os seus discípulos),
3 – deixou a Judeia e foi outra vez para a Galileia.
4 – E era-lhe necessário passar por Samaria.
5 – Foi, pois, a uma cidade de Samaria, chamada Sicar, junto da herdade que Jacó tinha dado a seu filho José.
6 – E estava ali a fonte de Jacó. Jesus, pois, cansado do caminho, assentou-se assim junto da fonte. Era isso quase à hora sexta.
7 – Veio uma mulher de Samaria tirar água. Disse-lhe Jesus: Dá-me de beber.
8 – Porque os seus discípulos tinham ido à cidade comprar comida.
9 – Disse-lhe, pois, a mulher samaritana: Como, sendo tu judeu, me pedes de beber a mim, que sou mulher samaritana (porque os judeus não se comunicam com os samaritanos)?
10 – Jesus respondeu e disse-lhe: Se tu conheceras o dom de Deus e quem é o que te diz: Dá-me de beber, tu lhe pedirias, e ele te daria água viva.
11 – Disse-lhe a mulher: Senhor, tu não tens com que a tirar, e o poço é fundo; onde, pois, tens a água viva?
12 – És tu maior do que Jacó, o nosso pai, que nos deu o poço, bebendo ele próprio dele, e os seus filhos, e o seu gado?
13 – Jesus respondeu e disse-lhe: Qualquer que beber desta água tornará a ter sede,
14 – mas aquele que beber da água que eu lhe der nunca terá sede, porque a água que eu lhe der se fará nele uma fonte de água a jorrar para a vida eterna.
15 – Disse-lhe a mulher: Senhor, dá-me dessa água, para que não mais tenha sede e não venha aqui tirá-la.
16 – Disse-lhe Jesus: Vai, chama o teu marido e vem cá.
17 – A mulher respondeu e disse: Não tenho marido. Disse-lhe Jesus: Disseste bem: Não tenho marido,
18 – porque tiveste cinco maridos e o que agora tens não é teu marido; isso disseste com verdade.
19 – Disse-lhe a mulher: Senhor, vejo que és profeta.
20 – Nossos pais adoraram neste monte, e vós dizeis que é em Jerusalém o lugar onde se deve adorar.
21 – Disse-lhe Jesus: Mulher, crê-me que a hora vem em que nem neste monte, nem em Jerusalém adorareis o Pai.
22 – Vós adorais o que não sabeis; nós adoramos o que sabemos porque a salvação vem dos judeus.
23 – Mas a hora vem, e agora é, em que os verdadeiros adoradores adorarão o Pai em espírito e em verdade, porque o Pai procura a tais que assim o adorem.
24 – Deus é Espírito, e importa que os que o adoram o adorem em espírito e em verdade.
25 – A mulher disse-lhe: Eu sei que o Messias (que se chama o Cristo) vem; quando ele vier, nos anunciará tudo.
26 – Jesus disse-lhe: Eu o sou, eu que falo contigo.
27 – E nisso vieram os seus discípulos e maravilharam-se de que estivesse falando com uma mulher; todavia, nenhum lhe disse: Que perguntas? ou: Por que falas com ela?
28 – Deixou, pois, a mulher o seu cântaro, e foi à cidade, e disse àqueles homens:
29 – Vinde e vede um homem que me disse tudo quanto tenho feito; porventura, não é este o Cristo?
30 – Saíram, pois, da cidade e foram ter com ele.
31 – E, entretanto, os seus discípulos lhe rogaram, dizendo: Rabi, come.
32 – Porém ele lhes disse: Uma comida tenho para comer, que vós não conheceis.
33 – Então, os discípulos diziam uns aos outros: Trouxe-lhe, porventura, alguém de comer?
34 – Jesus disse-lhes: A minha comida é fazer a vontade daquele que me enviou e realizar a sua obra.
35 – Não dizeis vós que ainda há quatro meses até que venha a ceifa? Eis que eu vos digo: levantai os vossos olhos e vede as terras, que já estão brancas para a ceifa.
36 – E o que ceifa recebe galardão e ajunta fruto para a vida eterna, para que, assim o que semeia como o que ceifa, ambos se regozijem.
37 – Porque nisso é verdadeiro o ditado: Um é o que semeia, e outro, o que ceifa.
38 – Eu vos enviei a ceifar onde vós não trabalhastes; outros trabalharam, e vós entrastes no seu trabalho.

Os samaritanos creem em Jesus – Compare com João 4 Hebraico – Grego
39 – E muitos dos samaritanos daquela cidade creram nele, pela palavra da mulher, que testificou: Disse-me tudo quanto tenho feito.
40 – Indo, pois, ter com ele os samaritanos, rogaram-lhe que ficasse com eles; e ficou ali dois dias.
41 – E muitos mais creram nele, por causa da sua palavra.
42 – E diziam à mulher: Já não é pelo que disseste que nós cremos, porque nós mesmos o temos ouvido e sabemos que este é verdadeiramente o Cristo, o Salvador do mundo.

A cura do filho de um oficial – Compare com João 4 Hebraico – Grego
43 – E, dois dias depois, partiu dali e foi para a Galileia.
44 – Porque Jesus mesmo testificou que um profeta não tem honra na sua própria pátria.
45 – Chegando, pois, à Galileia, os galileus o receberam, porque viram todas as coisas que fizera em Jerusalém no dia da festa; porque também eles tinham ido à festa.
46 – Segunda vez foi Jesus a Caná da Galileia, onde da água fizera vinho. E havia ali um oficial do rei, cujo filho estava enfermo em Cafarnaum.
47 – Ouvindo este que Jesus vinha da Judeia para a Galileia, foi ter com ele e rogou-lhe que descesse e curasse o seu filho, porque já estava à morte.
48 – Então, Jesus lhe disse: Se não virdes sinais e milagres, não crereis.
49 – Disse-lhe o oficial: Senhor, desce, antes que meu filho morra.
50 – Disse-lhe Jesus: Vai, o teu filho vive. E o homem creu na palavra que Jesus lhe disse e foi-se.
51 – E, descendo ele logo, saíram-lhe ao encontro os seus servos e lhe anunciaram, dizendo: O teu filho vive.
52 – Perguntou-lhes, pois, a que hora se achara melhor; e disseram-lhe: Ontem, às sete horas, a febre o deixou.
53 – Entendeu, pois, o pai que era aquela hora a mesma em que Jesus lhe disse: O teu filho vive; e creu ele, e toda a sua casa.
54 – Jesus fez este segundo milagre quando ia da Judeia para a Galileia.
João 4 Hebraico – Grego

Todos os Capítulos de João

Views: 19