João 19 Hebraico

João 19 Hebraico – Grego

João 19 Grego Koinê

1 Τότε οὖν ἔλαβεν ὁ Πιλᾶτος τὸν ᾿Ιησοῦν καὶ ἐμαστίγωσε.
2 καὶ οἱ στρατιῶται πλέξαντες στέφανον ἐξ ἀκανθῶν ἐπέθηκαν αὐτοῦ τῇ κεφαλῇ, καὶ ἱμάτιον πορφυροῦν περιέβαλον αὐτόν
3 καὶ ἔλεγον· χαῖρε ὁ βασιλεὺς τῶν ᾿Ιουδαίων· καὶ ἐδίδουν αὐτῷ ῥαπίσματα.
4 ἐξῆλθεν οὖν πάλιν ἔξω ὁ Πιλᾶτος καὶ λέγει αὐτοῖς· ἴδε ἄγω ὑμῖν αὐτὸν ἔξω, ἵνα γνῶτε ὅτι ἐν αὐτῷ οὐδεμίαν αἰτίαν εὑρίσκω.
5 ἐξῆλθεν οὖν ὁ ᾿Ιησοῦς ἔξω φορῶν τὸν ἀκάνθινον στέφανον καὶ τὸ πορφυροῦν ἱμάτιον, καὶ λέγει αὐτοῖς· ἴδε ὁ ἄνθρωπος.
6 ὅτε οὖν εἶδον αὐτὸν οἱ ἀρχιερεῖς καὶ οἱ ὑπηρέται ἐκραύγασαν λέγοντες· σταύρωσον σταύρωσον. λέγει αὐτοῖς ὁ Πιλᾶτος· λάβετε αὐτὸν ὑμεῖς καὶ σταυρύσατε· ἐγὼ γὰρ οὐχ εὑρίσκω ἐν αὐτῷ αἰτίαν.
7 ἀπεκρίθησαν αὐτῷ οἱ ᾿Ιουδαῖοι· ἡμεῖς νόμον ἔχομεν, καὶ κατὰ τὸν νόμον ἡμῶν ὀφείλει ἀποθανεῖν, ὅτι ἑαυτὸν υἱὸν τοῦ Θεοῦ ἐποίησεν.
8 ῞Οτε οὖν ἤκουσεν ὁ Πιλᾶτος τοῦτον τὸν λόγον, μᾶλλον ἐφοβήθη,
9 καὶ εἰσῆλθεν εἰς τὸ πραιτώριον πάλιν καὶ λέγει τῷ ᾿Ιησοῦ· πόθεν εἶ σύ; ὁ δὲ ᾿Ιησοῦς ἀπόκρισιν οὐκ ἔδωκεν αὐτῷ.
10 λέγει οὖν αὐτῷ ὁ Πιλᾶτος· ἐμοὶ οὐ λαλεῖς; οὐκ οἶδας ὅτι ἐξουσίαν ἔχω σταυρῶσαί σε καὶ ἐξουσίαν ἔχω ἀπολῦσαί σε;
11 ἀπεκρίθη ᾿Ιησοῦς· οὐκ εἶχες ἐξουσίαν οὐδεμίαν κατ᾿ ἐμοῦ, εἰ μὴ ἦν σοι δεδομένον ἄνωθεν· διὰ τοῦτο ὁ παραδιδούς μέ σοι μείζονα ἁμαρτίαν ἔχει.
12 ἐκ τούτου ἐζήτει ὁ Πιλᾶτος ἀπολῦσαι αὐτόν· οἱ δὲ ᾿Ιουδαῖοι ἔκραζον λέγοντες· ἐὰν τοῦτον ἀπολύσῃς, οὐκ εἶ φίλος τοῦ Καίσαρος. πᾶς ὁ ἑαυτὸν βασιλέα ποιῶν ἀντιλέγει τῷ Καίσαρι.
13 ῾Ο οὖν Πιλᾶτος ἀκούσας τούτον τὸν λόγον ἤγαγεν ἔξω τὸν ᾿Ιησοῦν, καὶ ἐκάθισεν ἐπὶ τοῦ βήματος εἰς τόπον λεγόμενον Λιθόστρωτον, ῾Εβραϊστὶ δὲ Γαββαθᾶ.
14 ἦν δὲ παρασκευὴ τοῦ πάσχα, ὥρα δὲ ὡσεὶ ἕκτη. καὶ λέγει τοῖς ᾿Ιουδαίοις· ἴδε ὁ βασιλεὺς ὑμῶν.
15 οἱ δὲ ἐκραύγασαν· ἆρον ἆρον, σταύρωσον αὐτόν. λέγει αὐτοῖς ὁ Πιλᾶτος· τὸν βασιλέα ὑμῶν σταυρώσω; ἀπεκρίθησαν οἱ ἀρχιερεῖς· οὐκ ἔχομεν βασιλέα εἰ μὴ Καίσαρα.
16 τότε οὖν παρέδωκεν αὐτὸν αὐτοῖς ἵνα σταυρωθῇ. Παρέλαβον δὲ τὸν ᾿Ιησοῦν καὶ ἤγαγον·
17 καὶ βαστάζων τὸν σταυρὸν αὐτοῦ ἐξῆλθεν εἰς τὸν λεγόμενον κρανίου τόπον, ὃ λέγεται ῾Εβραϊστὶ Γολγοθᾶ,
18 ὅπου αὐτὸν ἐσταύρωσαν, καὶ μετ᾿ αὐτοῦ ἄλλους δύο ἐντεῦθεν καὶ ἐντεῦθεν, μέσῳ δὲ τὸν ᾿Ιησοῦν.
19 ἔγραψε δὲ καὶ τίτλον ὁ Πιλᾶτος καὶ ἔθηκεν ἐπὶ τοῦ σταυροῦ· ἦν δὲ γεγραμμένον· ᾿Ιησοῦς ὁ Ναζωραῖος ὁ βασιλεὺς τῶν ᾿Ιουδαίων.
20 τοῦτον οὖν τὸν τίτλον πολλοὶ ἀνέγνωσαν τῶν ᾿Ιουδαίων, ὅτι ἐγγὺς ἦν ὁ τόπος τῆς πόλεως ὅπου ἐσταυρύθη ὁ ᾿Ιησοῦς· καὶ ἦν γεγραμμένον ῾Εβραϊστί, ῾Ελληνιστί, ῾Ρωμαϊστί.
21 ἔλεγον οὖν τῷ Πιλάτῳ οἱ ἀρχιερεῖς τῶν ᾿Ιουδαίων· μὴ γράφε· ὁ βασιλεὺς τῶν ᾿Ιουδαίων· ἀλλ᾿ ὅτι ἐκεῖνος εἶπεν, βασιλεύς εἰμι τῶν ᾿Ιουδαίων.
22 ἀπεκρίθη ὁ Πιλᾶτος· ὃ γέγραφα, γέγραφα.
23 Οἱ οὖν στρατιῶται, ὅτε ἐσταύρωσαν τὸν ᾿Ιησοῦν, ἔλαβον τὰ ἱμάτια αὐτοῦ καὶ ἐποίησαν τέσσαρα μέρη, ἑκάστῳ στρατιώτῃ μέρος, καὶ τὸν χιτῶνα· ἦν δὲ ὁ χιτὼν ἄρραφος, ἐκ τῶν ἄνωθεν ὑφαντὸς δι᾿ ὅλου.
24 εἶπον οὖν πρὸς ἀλλήλους· μὴ σχίσωμεν αὐτόν, ἀλλὰ λάχωμεν περὶ αὐτοῦ τίνος ἔσται· ἵνα ἡ γραφὴ πληρωθῇ ἡ λέγουσα· διεμερίσαντο τὰ ἱμάτιά μου ἑαυτοῖς, καὶ ἐπὶ τὸν ἱματισμόν μου ἔβαλον κλῆρον. Οἱ μὲν οὖν στρατιῶται ταῦτα ἐποίησαν.
25 εἱστήκεισαν δὲ παρὰ τῷ σταυρῷ τοῦ ᾿Ιησοῦ ἡ μήτηρ αὐτοῦ καὶ ἡ ἀδελφὴ τῆς μητρὸς αὐτοῦ, Μαρία ἡ τοῦ Κλωπᾶ καὶ Μαρία ἡ Μαγδαληνή.
26 ᾿Ιησοῦς οὖν ἰδὼν τὴν μητέρα καὶ τὸν μαθητὴν παρεστῶτα ὃν ἡγάπα, λέγει τῇ μητρί αὐτοῦ· γύναι, ἴδε ὁ υἱός σου.
27 εἶτα λέγει τῷ μαθητῇ· ἴδε ἡ μήτηρ σου. καὶ ἀπ᾿ ἐκείνης τῆς ὥρας ἔλαβεν ὁ μαθητὴς αὐτὴν εἰς τὰ ἴδια.
28 Μετὰ ταῦτα εἰδὼς ὁ ᾿Ιησοῦς ὅτι πάντα ἤδη τετέλεσται, ἵνα τελειωθῇ ἡ γραφή, λέγει· διψῶ.
29 σκεῦος οὖν ἔκειτο ὄξους μεστόν· οἱ δὲ πλήσαντες σπόγγον ὄξους καὶ ὑσσώπῳ περιθέντες προσήνεγκαν αὐτοῦ τῷ στόματι.
30 ὅτε οὖν ἔλαβε τὸ ὄξος ὁ ᾿Ιησοῦς εἶπε· τετέλεσται· καὶ κλίνας τὴν κεφαλὴν παρέδωκε τὸ πνεῦμα.
31 Οἱ οὖν ᾿Ιουδαῖοι, ἵνα μὴ μείνῃ ἐπὶ τοῦ σταυροῦ τὰ σώματα ἐν τῷ σαββάτῳ, ἐπεὶ παρασκευὴ ἦν· ἦν γὰρ μεγάλη ἡ ἡμέρα ἐκείνου τοῦ σαββάτου· ἡρώτησαν τὸν Πιλᾶτον ἵνα κατεαγῶσιν αὐτῶν τὰ σκέλη, καὶ ἀρθῶσιν.
32 ἦλθον οὖν οἱ στρατιῶται, καὶ τοῦ μὲν πρώτου κατέαξαν τὰ σκέλη καὶ τοῦ ἄλλου τοῦ συσταυρωθέντος αὐτῷ·
33 ἐπὶ δὲ τὸν ᾿Ιησοῦν ἐλθόντες, ὡς εἶδον αὐτὸν ἤδη τεθνηκότα, οὐ κατέαξαν αὐτοῦ τὰ σκέλη,
34 ἀλλ᾿ εἷς τῶν στρατιωτῶν λόγχῃ αὐτοῦ τὴν πλευρὰν ἔνυξε, καὶ εὐθὺς ἐξῆλθεν αἷμα καὶ ὕδωρ.
35 καὶ ὁ ἑωρακὼς μεμαρτύρηκε, καὶ ἀληθινὴ αὐτοῦ ἐστιν ἡ μαρτυρία, κἀκεῖνος οἶδεν ὅτι ἀληθῆ λέγει, ἵνα καὶ ὑμεῖς πιστεύσητε.
36 ἐγένετο γὰρ ταῦτα, ἵνα ἡ γραφὴ πληρωθῇ, ὀστοῦν οὐ συντριβήσεται αὐτοῦ.
37 καὶ πάλιν ἑτέρα γραφὴ λέγει· ὄψονται εἰς ὃν ἐξεκέντησαν.
38 Μετὰ δὲ ταῦτα ἡρώτησεν τὸν Πιλᾶτον ᾿Ιωσὴφ ὁ ἀπὸ ᾿Αριμαθαίας, ὢν μαθητὴς τοῦ ᾿Ιησοῦ, κεκρυμμένος δὲ διὰ τὸν φόβον τῶν ᾿Ιουδαίων, ἵνα ἄρῃ τὸ σῶμα τοῦ ᾿Ιησοῦ· καὶ ἐπέτρεψεν ὁ Πιλᾶτος. ἦλθεν οὖν καὶ ἦρε τὸ σῶμα τοῦ ᾿Ιησοῦ.
39 ἦλθε δὲ καὶ Νικόδημος ὁ ἐλθὼν πρὸς τὸν ᾿Ιησοῦν νυκτὸς τὸ πρῶτον, φέρων μίγμα σμύρνης καὶ ἀλόης ὡς λίτρας ἑκατόν.
40 ἔλαβον οὖν τὸ σῶμα τοῦ ᾿Ιησοῦ καὶ ἔδησαν αὐτὸ ὀθονίοις μετὰ τῶν ἀρωμάτων, καθὼς ἔθος ἐστὶ τοῖς ᾿Ιουδαίοις ἐνταφιάζειν.
41 ἦν δὲ ἐν τῷ τόπῳ ὅπου ἐσταυρώθη κῆπος, καὶ ἐν τῷ κήπῳ μνημεῖον καινὸν, ἐν ᾧ οὐδέπω οὐδεὶς ἐτέθη·
42 ἐκεῖ οὖν διὰ τὴν παρασκευὴν τῶν ᾿Ιουδαίων, ὅτι ἐγγὺς ἦν τὸ μνημεῖον, ἔθηκαν τὸν ᾿Ιησοῦν.
João 19 Hebraico – Grego

1 אָז יִקַּח פִּילָטוֹס אֶת־יֵשׁוּעַ וַיְיַסֵּר אֹתוֹ בַּשּׁוֹטִים׃
2 וְאַנְשֵׁי הַצָּבָא שָׂרְגוּ כֶתֶר קוֹצִים וַיָּשִׂימוּ עַל־רֹאשׁוֹ וַיַּלְבִּישֻׁהוּ מְעִיל אַרְגָּמָן׃
3 וַיִּגְשׁוּ אֵלָיו וַיִּקְרְאוּ יְחִי מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים וַיַּכֻּהוּ עַל־הַלֶּחִי׃
4 וַיָּשָׁב פִּילָטוֹס וַיֵּצֵא הַחוּצָה וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הִנֵּה אוֹצִיאֶנּוּ לִפְנֵיכֶם לְבַעֲבוּר תֵּדְעוּ כִּי לֹא־מָצָאתִי בוֹ עָוֹן׃
5 וַיֵּצֵא יֵשׁוּעַ הַחוּצָה נֹשֵׂא כֶתֶר הַקּוֹצִים וּמְעִיל הָאַרְגָּמָן עָלָיו וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם פִּילָטוֹס הִנֵּה הַגָּבֶר׃
6 וְרָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַמְשַׁרְתִים כִּרְאוֹתָם אֹתוֹ צָעֲקוּ לֵאמֹר הַצְלֵב הַצְלֵב אֹתוֹ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם פִּילָטוֹס קְחוּ אֹתוֹ אַתֶּם וְהַצְלִיבֻהוּ כִּי אֲנִי לֹא־מָצָאתִי בוֹ עָוֹן׃
7 וַיַּעֲנוּ אֹתוֹ הַיְּהוּדִים הִנֵּה יֶשׁ־לָנוּ תּוֹרָה וּלְפִי תוֹרָתֵנוּ מִשְׁפָּט־מָוֶת לוֹ כִּי־מִתְאַמֵּר לֵאמֹר בֶּן־הָאֱלֹהִים הוּא׃
8 כִּשְׁמֹעַ פִּילָטוֹס אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה וַיִּירָא יֶתֶר מְאֹד׃
9 וַיָּשָׁב וַיָּבֹא אֶל־בֵּית הַמִּשְׁפָּט וַיֹּאמֶר אֶל־יֵשׁוּעַ אֵי מִזֶּה אָתָּה וְיֵשׁוּעַ לֹא־עָנָה אֹתוֹ מְאוּמָה׃
10 וַיֹּאמֶר אֵלָיו פִּילָטוֹס הַאֵלַי לֹא תְדַבֵּר הֲלֹא תֵדַע כִּי יָדִי רַב־לִי לְשַׁלֵּחֲךָ וְרַב־לִי לִצְלָבֶךָ׃
11 וַיַעַן אֹתוֹ יֵשׁוּעַ אֵין־לְךָ כֹחַ עָלַי לוּלֵא נִתַּן־לְךָ מֵעָל עַל־כֵּן עֲוֹן מַסְגִּירַי בְּיָדֶיךָ גָּדוֹל מֵעֲוֹנֶךָ׃
12 וְעַל־זֹאת בִּקֵשׁ פִּילָטוֹס לְשַׁלְּחוֹ וְהַיְּהוּדִים צָעֲקוּ וְאָמְרוּ אִם־תְּשַׁלַּח אֶת־הָאִישׁ הַזֶּה אֵינְךָ אֹהֵב אֶת־הַקֵּיסָר כִּי הַמִּתְקוֹמֵם לִהְיוֹת לְמֶלֶךְ הוּא מִתְקוֹמֵם עַל־הַקֵּיסָר׃
13 כִּשְׁמֹעַ פִּילְטוֹס אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הוֹצִיא אֶת־יֵשׁוּעַ הַחוּצָה וַיֵּשֶׁב עַל־כִּסֵּא הַמִּשְׁפָּט בַּמָּקוֹם הַנִּקְרָא מַרְצֶפֶת אֲבָנִים וּבְעִבְרִית גַּבְּתָא׃
14 וַיֹּאמַר אֶל־הַיְּהוּדִים בָּעֶרֶב הַפֶּסַח הַהוּא כַּשָּׁעָה הַשִּׁשִּׁית הִנֵּה מַלְכְּכֶם׃
15 וַיִּצְעֲקוּ הַיְצֵא הַיְצֵא אֹתוֹ צְלֹב אֹתוֹ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם פִּילָטוֹס הֲצָלֹב אֶצְלֹב אֶת־מַלְכְּכֶם וַיַּעֲנוּ רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים אֵין־לָנוּ מֶלֶךְ כִּי אִם־הַקֵּיסָר׃
16 אָז נְתָנוֹ בְיָדָם לִצְלֹב אֹתוֹ וַיִּקְחוּ אֶת־יֵשׁוּעַ וַיּוֹלִיכֻהוּ׃
17 וַיַּשִּׂיאוּ אֹתוֹ אֶת־עֵץ צְלָבוֹ וַיְבִיאֻהוּ אֶל־הַמָּקוֹם הַנִּקְרָא מְקוֹם הַגֻּלְגֹּלֶת וּבְעִבְרִית גָּלְגָּלְתָּא׃
18 וַיִּצְלְבוּ אֹתוֹ שָׁם וּשְׁנֵי אֲנָשִׁים אֲחֵרִים עִמּוֹ מֵעֵבֶר מִזֶּה וּמִזֶּה וְיֵשׁוּעַ בֵּין שְׁנֵיהֶם׃
19 וַיִּכְתֹּב פִּילָטוֹס כְּתֹבֶת עַל־לוּחַ וַיִשִׂימֵהוּ עַל־הַצְּלָב יֵשׁוּעַ הַנָּצְרִי מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים׃
20 וִיהוּדִים רַבִּים קָרְאוּ אֶת־הַכְּתֹבֶת כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר נִצְלַב־שָׁם יֵשׁוּעַ קָרוֹב לָעִיר וְהַכְּתֹבֶת כְּתוּבָה עִבְרִית רוֹמִית וִיוָנִית׃
21 וַיֹּאמְרוּ רָאשֵׁי כֹהֲנֵי הַיְּהוּדִים אֶל־פִּילָטוֹס אַל־תִּכְתֹּב מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים רַק כִּי אָמַר אֲנִי מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים׃
22 וַיַּעַן פִּילָטוֹס אֶת־אֲשֶׁר כָּתַבְתִּי כָּתַבְתִּי׃
23 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר צָלְבוּ אַנְשֵׁי הַצָּבָא אֶת־יֵשׁוּעַ וַיִּקְחוּ אֶת־בְּגָדָיו וַיְחַלְּקוּם אַרְבָּעָה רֹבַע לְאִישׁ אִישׁ וְגַם אֶת־כֻּתַּנְתּוֹ וְהַכְּתֹנֶת לֹא הָיְתָה תְּפוּרָה כִּי אִם־מַעֲשֶׂה אֹרֵג מִשָּׂפָה עַד־הַשָּׂפָה׃
24 וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ לֹא נִקְרְעָה אֹתָהּ אַךְ נַפִּילָה עָלֶיהָ גּוֹרָל לְמִי תִהְיֶה לְהָקִים דְּבַר הַכָּתוּב יְחַלְּקוּ בְגָדַי לָהֶם וְעַל־לְבוּשִׁי יַפִּילוּ גוֹרָל וַיַּעֲשׂוּ־כֵן אַנְשֵׁי הַצָּבָא׃
25 וְעַל־יַד צְלַב יֵשׁוּעַ עָמְדוּ אִמּוֹ וַאֲחוֹת אִמּוֹ וּמִרְיָם אֵשֶׁת קְלוֹפָס וּמִרְיָם הַמַּגְדָּלִית׃
26 וַיַּרְא יֵשׁוּעַ אֶת־אִמּוֹ וְאֶת־תַּלְמִידוֹ אֲשֶׁר אָהַב עֹמְדִים אֶצְלוֹ וַיֹּאמֶר אֶל־אִמּוֹ אִשָּׁה רְאִי זֶה בְּנֵךְ׃
27 וְאַחַר אָמַר אֶל־תַּלְמִידוֹ רְאֵה זֹאת אִמֶּךָ וַיַּאַסְפָהּ הַתַּלְמִיד אֶל־בֵּיתוֹ מֵהַיּוֹם הַהוּא וָמָעְלָה׃
28 וְיֵשׁוּעַ בְּדַעְתּוֹ אַחֲרֵי־כֵן כִּי נִשְׁלַם כָּל־דָּבָר אַךְ לְמַלֹּאת אֶת־הַכָּתוּב אָמַר צָמֵאתִי׃
29 וְשָׁם עָמַד כְּלִי מָלֵא חֹמֶץ וַיִּטְבְּלוּ סְפוֹג בַּחֹמֶץ וַיָּשִׂימוּ עַל־רֹאשׁ אֵזוֹב וַיַּגִיעוּהוּ אֶל־פִּיו׃
30 וַיִּטְעַם יֵשׁוּעַ מִן־הַחֹמֶץ וַיֹּאמֶר נִשְׁלָם וַיֵּט אֶת־רֹאשׁוֹ וַיַּפְקֵד אֶת־רוּחוֹ׃
31 וְהַיְּהוּדִים חָשׁוּ לְבִלְתִּי הַשְׁאֵר אֶת־הַפְּגָרִים עַל־הָעֵץ בְּיוֹם הַשַּׁבָּת כִּי־עֶרֶב שַׁבָּת הָיָה וְהַשַּׁבָּת הַהוּא גָּדוֹל הוּא עַל־כֵּן שָׁאֲלוּ מִפִּלָטוֹס לְשַׁבֵּר אֶת־שׁוֹקֵיהֶם כִּי יָמוּתוּ וּלְהוֹרִידָם מִן־הָעֵץ׃
32 וַיָּבֹאוּ אַנְשֵׁי הַצָּבָא וַיְשַׁבְּרוּ אֶת־שׁוֹקֵי הָאֶחָד וְאֶת־שׁוֹקֵי הַשֵּׁנִי אֲשֶׁר נִצְלְבוּ עִמּוֹ׃
33 וַיָּבֹאוּ אֶל־יֵשׁוּעַ וַיִּרְאוּ כִּי־כְבָר מֵת וְלֹא שִׁבְּרוּ אֶת־שׁוֹקָיו׃
34 אַךְ אֶחָד מֵאַנְשֵׁי הַצָּבָא דְּקָרוֹ בַחֲנִית בְּצִדּוֹ וַיֵּצֵא דָם וָמָיִם׃
35 וְהַמֵּעִיד עַל־זֶה רָאָה אֶת־הַדָּבָר וְעֵדוּתוֹ נֶאֱמָנָה וְהוּא יֹדֵעַ כִּי אֱמֶת יֶהְגֶּה חִכּוֹ לְבַעֲבוּר תַּאֲמִינוּ גַּם־אַתֶּם׃
36 וְכָל־זֶה הָיָה לְקַיֵּם אֶת־הַכָּתוּב וְעֶצֶם לֹא־תִשְׁבְּרוּ בוֹ׃
37 וְעוֹד כָּתוּב לֵאמֹר וְהִבִּטוּ אֵלָיו אֵת אֲשֶׁר־דָּקָרוּ׃
38 וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה יוֹסֵף מִן־הָרָמָתַיִם הוּא אֲשֶׁר הָיָה תַּלְמִיד יֵשׁוּעַ בַּסֵּתֶר מִיִּרְאָתוֹ אֶת־הַיְּהוּדִים וַיִּשְׁאַל מֵאֵת פִּילָטוֹס לָתֶת־לוֹ לָשֵׂאת אֶת־גּוּפַת יֵשׁוּעַ׃
39 וַיִתֶּן־לוֹ פִּילָטוֹס רִשְׁיוֹן וַיָּבֹא וַיִּשָׂא אֶת־גּוּפַת יֵשׁוּעַ וְנַקְדִּימוֹן אֲשֶׁר לְפָנִים בָּא אֶל־יֵשׁוּעַ בַּלַּיְלָה בָּא גַּם־הוּא וְהֵבִיא סַמִּים בְּלוּלִים מֹר־וַאֲהָלוֹת כְּמֵאָה לִיטָרִין׃
40 וַיִּקְחוּ אֶת־גּוּפַת יֵשׁוּעַ וַיַּעֲטוּהָ בְתַכְרִיכִים אֲשֶׁר מִלְאוּ בְשָׂמִים כְּדֶרֶךְ קְבוּרַת הַיְּהוּדִים׃
41 וּבַמָּקוֹם אֲשֶׁר נִצְלַב־שָׁם הָיָה גָן וּבוֹ קֶבֶר חָדָשׁ אֲשֶׁר עוֹד לֹא־נִקְבַּר בּוֹ אִישׁ׃
42 וּבִהְיוֹת הַיּוֹם עֶרֶב שַׁבָּת לַיְּהוּדִים וְהַקֶּבֶר קָרוֹב קָבְרוּ בוֹ אֶת־יֵשׁוּעַ׃
João 19 Hebraico – Grego

João 19 ARC

Jesus é humilhado pelos soldados – Compare com João 19 Hebraico – Grego

1 – Pilatos, pois, tomou, então, a Jesus e o açoitou.
2 – E os soldados, tecendo uma coroa de espinhos, lha puseram sobre a cabeça e lhe vestiram uma veste de púrpura.
3 – E diziam: Salve, rei dos judeus! E davam-lhe bofetadas.
4 – Então, Pilatos saiu outra vez fora e disse-lhes: Eis aqui vo-lo trago fora, para que saibais que não acho nele crime algum.
5 – Saiu, pois, Jesus, levando a coroa de espinhos e a veste de púrpura. E disse-lhes Pilatos: Eis aqui o homem.
6 – Vendo-o, pois, os principais dos sacerdotes e os servos, gritaram, dizendo: Crucifica-o! Crucifica-o! Disse-lhes Pilatos: Tomai-o vós e crucificai-o, porque eu nenhum crime, acho nele.
7 – Responderam-lhe os judeus: Nós temos uma lei, e, segundo a nossa lei, deve morrer, porque se fez Filho de Deus.
8 – E Pilatos, quando ouviu essa palavra, mais atemorizado ficou.
9 – E entrou outra vez na audiência e disse a Jesus: De onde és tu? Mas Jesus não lhe deu resposta.
10 – Disse-lhe, pois, Pilatos: Não me falas a mim? Não sabes tu que tenho poder para te crucificar e tenho poder para te soltar?
11 – Respondeu Jesus: Nenhum poder terias contra mim, se de cima te não fosse dado; mas aquele que me entregou a ti maior pecado tem.
12 – Desde então, Pilatos procurava soltá-lo; mas os judeus gritavam, dizendo: Se soltas este, não és amigo do César! Qualquer que se faz rei é contra o César!
13 – Ouvindo, pois, Pilatos esse dito, levou Jesus para fora e assentou-se no tribunal, no lugar chamado Litóstrotos, e em hebraico o nome é Gabatá.
14 – E era a preparação da Páscoa e quase à hora sexta; e disse aos judeus: Eis aqui o vosso rei.
15 – Mas eles bradaram: Tira! Tira! Crucifica-o! Disse-lhes Pilatos: Hei de crucificar o vosso rei? Responderam os principais dos sacerdotes: Não temos rei, senão o César.

A crucificação – Compare com João 19 Hebraico – Grego
16 – Então, entregou-lho, para que fosse crucificado. E tomaram a Jesus e o levaram.
17 – E, levando ele às costas a sua cruz, saiu para o lugar chamado Calvário, que em hebraico se chama Gólgota,
18 – onde o crucificaram, e, com ele, outros dois, um de cada lado, e Jesus no meio.
19 – E Pilatos escreveu também um título e pô-lo em cima da cruz; e nele estava escrito: Jesus Nazareno , Rei dos Judeus .
20 – E muitos dos judeus leram este título, porque o lugar onde Jesus estava crucificado era próximo da cidade; e estava escrito em hebraico, grego e latim.
21 – Diziam, pois, os principais sacerdotes dos judeus a Pilatos: Não escrevas, Rei dos judeus, mas que ele disse: Sou Rei dos judeus.
22 – Respondeu Pilatos: O que escrevi, escrevi.
23 – Tendo, pois, os soldados crucificado a Jesus, tomaram as suas vestes e fizeram quatro partes, para cada soldado uma parte, e também a túnica. A túnica, porém, tecida toda de alto a baixo, não tinha costura.
24 – Disseram, pois, uns aos outros: Não a rasguemos, mas lancemos sortes sobre ela, para ver de quem será. Isso foi assim para que se cumprisse a Escritura, que diz: Dividiram entre si as minhas vestes e sobre a minha túnica lançaram sortes. Os soldados, pois, fizeram essas coisas.
25 – E junto à cruz de Jesus estava sua mãe, e a irmã de sua mãe, Maria, mulher de Clopas, e Maria Madalena.
26 – Ora, Jesus, vendo ali sua mãe e que o discípulo a quem ele amava estava presente, disse à sua mãe: Mulher, eis aí o teu filho.
27 – Depois, disse ao discípulo: Eis aí tua mãe. E desde aquela hora o discípulo a recebeu em sua casa.

A morte de Jesus – Compare com João 19 Hebraico – Grego
28 – Depois, sabendo Jesus que já todas as coisas estavam terminadas, para que a Escritura se cumprisse, disse: Tenho sede.
29 – Estava, pois, ali um vaso cheio de vinagre. E encheram de vinagre uma esponja e, pondo-a num hissopo, lha chegaram à boca.
30 – E, quando Jesus tomou o vinagre, disse: Está consumado. E, inclinando a cabeça, entregou o espírito.
31 – Os judeus, pois, para que no sábado não ficassem os corpos na cruz, visto como era a preparação (pois era grande o dia de sábado), rogaram a Pilatos que se lhes quebrassem as pernas, e fossem tirados.
32 – Foram, pois, os soldados e, na verdade, quebraram as pernas ao primeiro e ao outro que com ele fora crucificado.
33 – Mas, vindo a Jesus e vendo-o já morto, não lhe quebraram as pernas.
34 – Contudo, um dos soldados lhe furou o lado com uma lança, e logo saiu sangue e água.
35 – E aquele que o viu testificou, e o seu testemunho é verdadeiro, e sabe que é verdade o que diz, para que também vós o creiais.
36 – Porque isso aconteceu para que se cumprisse a Escritura, que diz: Nenhum dos seus ossos será quebrado.
37 – E outra vez diz a Escritura: Verão aquele que traspassaram.
O sepultamento de Jesus
38 – Depois disso, José de Arimateia (o que era discípulo de Jesus, mas oculto, por medo dos judeus) rogou a Pilatos que lhe permitisse tirar o corpo de Jesus. E Pilatos lho permitiu. Então, foi e tirou o corpo de Jesus.
39 – E foi também Nicodemos (aquele que, anteriormente, se dirigira de noite a Jesus), levando quase cem libras de um composto de mirra e aloés.
40 – Tomaram, pois, o corpo de Jesus e o envolveram em lençóis com as especiarias, como os judeus costumam fazer na preparação para o sepulcro.
41 – E havia um horto naquele lugar onde fora crucificado e, no horto, um sepulcro novo, em que ainda ninguém havia sido posto.
42 – Ali, pois (por causa da preparação dos judeus e por estar perto aquele sepulcro), puseram a Jesus.
João 19 Hebraico – Grego

Todos os Capítulos de João

João 19 Hebraico – Grego Koinê – ARC

João 19 Grego Koinê