Hebreus 7 Hebraico - Grego

Hebreus 7 Hebraico – Grego – ARC

Hebreus 7 Grego Koinê

1 Οὗτος γὰρ ὁ Μελχισεδέκ, βασιλεὺς Σαλήμ, ἱερεὺς τοῦ Θεοῦ τοῦ ὑψίστου, ὁ συναντήσας ᾿Αβραὰμ ὑποστρέφοντι ἀπὸ τῆς κοπῆς τῶν βασιλέων καὶ εὐλογήσας αὐτόν,
2 ᾧ καὶ δεκάτην ἀπὸ πάντων ἐμέρισε ᾿Αβραάμ, πρῶτον μὲν ἑρμηνευόμενος βασιλεὺς δικαιοσύνης, ἔπειτα δὲ καὶ βασιλεὺς Σαλήμ, ὅ ἐστι βασιλεὺς εἰρήνης,
3 ἀπάτωρ, ἀμήτωρ, ἀγενεαλόγητος, μήτε ἀρχὴν ἡμερῶν μήτε ζωῆς τέλος ἔχων, ἀφωμοιωμένος δὲ τῷ υἱῷ τοῦ Θεοῦ, μένει ἱερεὺς εἰς τὸ διηνεκές.
4 Θεωρεῖτε δὲ πηλίκος οὗτος, ᾧ καὶ δεκάτην ᾿Αβραὰμ ἔδωκεν ἐκ τῶν ἀκροθινίων ὁ πατριάρχης.
5 καὶ οἱ μὲν ἐκ τῶν υἱῶν Λευῒ τὴν ἱερατείαν λαμβάνοντες ἐντολὴν ἔχουσιν ἀποδεκατοῦν τὸν λαὸν κατὰ τὸν νόμον, τοῦτ᾿ ἔστι τοὺς ἀδελφοὺς αὐτῶν, καίπερ ἐξεληλυθότας ἐκ τῆς ὀσφύος ᾿Αβραάμ·
6 ὁ δὲ μὴ γενεαλογούμενος ἐξ αὐτῶν δεδεκάτωκε τὸν ᾿Αβραάμ, καὶ τὸν ἔχοντα τὰς ἐπαγγελίας εὐλόγηκε·
7 χωρὶς δὲ πάσης ἀντιλογίας τὸ ἔλαττον ὑπὸ τοῦ κρείττονος εὐλογεῖται.
8 καὶ ὧδε μὲν δεκάτας ἀποθνῄσκοντες ἄνθρωποι λαμβάνουσιν, ἐκεῖ δὲ μαρτυρούμενος ὅτι ζῇ.
9 καὶ ὡς ἔπος εἰπεῖν, δι᾿ ᾿Αβραὰμ καὶ Λευῒ ὁ δεκάτας λαμβάνων δεδεκάτωται·
10 ἔτι γὰρ ἐν τῇ ὀσφύϊ τοῦ πατρὸς ἦν ὅτε συνήντησεν αὐτῷ ὁ Μελχισεδέκ.
11 Εἰ μὲν οὖν τελείωσις διὰ τῆς Λευϊτικῆς ἱερωσύνης ἦν· ὁ λαὸς γὰρ ἐπ᾿ αὐτῆ νενομοθέτητο· τίς ἔτι χρεία κατὰ τὴν τάξιν Μελχισεδέκ ἕτερον ἀνίστασθαι ἱερέα καὶ οὐ κατὰ τὴν τάξιν ᾿Ααρὼν λέγεσθαι;
12 μετατιθεμένης γὰρ τῆς ἱερωσύνης ἐξ ἀνάγκης καὶ νόμου μετάθεσις γίνεται.
13 ἐφ᾿ ὃν γὰρ λέγεται ταῦτα, φυλῆς ἑτέρας μετέσχηκεν, ἀφ᾿ ἧς οὐδεὶς προσέσχηκε τῷ θυσιαστηρίῳ·
14 πρόδηλον γὰρ ὅτι ἐξ ᾿Ιούδα ἀνατέταλκεν ὁ Κύριος ἡμῶν, εἰς ἣν φυλὴν οὐδὲν περὶ ἱερωσύνης Μωϋσῆς ἐλάλησε.
15 Καὶ περισσότερον ἔτι κατάδηλόν ἐστι, εἰ κατὰ τὴν ὁμοιότητα Μελχισεδέκ ἀνίσταται ἱερεὺς ἕτερος,
16 ὃς οὐ κατὰ νόμον ἐντολῆς σαρκικῆς γέγονεν, ἀλλὰ κατὰ δύναμιν ζωῆς ἀκαταλύτου·
17 μαρτυρεῖ γὰρ ὅτι δὺ ἱερεὺς εἰς τὸν αἰῶνα κατὰ τὴν τάξιν Μελχισεδέκ.
18 ἀθέτησις μὲν γὰρ γίνεται προαγούσης ἐντολῆς διὰ τὸ αὐτῆς ἀσθενὲς καὶ ἀνωφελές·
19 οὐδὲν γὰρ ἐτελείωσεν ὁ νόμος, ἐπεισαγωγὴ δὲ κρείττονος ἐλπίδος, δι᾿ ἧς ἐγγίζομεν τῷ Θεῷ.
20 Καὶ καθ᾿ ὅσον οὐ χωρὶς ὁρκωμοσίας· οἱ μὲν γὰρ χωρὶς ὁρκωμοσίας εἰσὶν ἱερεῖς γεγονότες,
21 ὁ δὲ μετὰ ὁρκωμοσίας διὰ τοῦ λέγοντος πρὸς αὐτόν· ὥμοσε Κύριος, καὶ οὐ μεταμεληθήσεται· σὺ ἱερεὺς εἰς τὸν αἰῶνα κατά τὴν τάξιν Μελχισεδέκ·
22 κατὰ τοσοῦτον κρείττονος διαθήκης γέγονεν ἔγγυος ᾿Ιησοῦς.
23 Καὶ οἱ μὲν πλείονές εἰσιν γεγονότες ἱερεῖς διὰ τὸ θανάτῳ κωλύεσθαι παραμένειν·
24 ὁ δὲ διὰ τὸ μένειν αὐτὸν εἰς τὸν αἰῶνα ἀπαράβατον ἔχει τὴν ἱερωσύνην·
25 ὅθεν καὶ σῴζειν εἰς τὸ παντελὲς δύναται τοὺς προσερχομένους δι᾿ αὐτοῦ τῷ Θεῷ, πάντοτε ζῶν εἰς τὸ ἐντυγχάνειν ὑπὲρ αὐτῶν.
26 Τοιοῦτος γὰρ ἡμῖν ἔπρεπεν ἀρχιερεύς, ὅσιος, ἄκακος, ἀμίαντος, κεχωρισμένος ἀπὸ τῶν ἁμαρτωλῶν καὶ ὑψηλότερος τῶν οὐρανῶν γενόμενος,
27 ὃς οὐκ ἔχει καθ᾿ ἡμέραν ἀνάγκην, ὥσπερ οἱ ἀρχιερεῖς, πρότερον ὑπὲρ τῶν ἰδίων ἁμαρτιῶν θυσίας ἀναφέρειν, ἔπειτα τῶν τοῦ λαοῦ· τοῦτο γὰρ ἐποίησεν ἐφάπαξ ἑαυτὸν ἀνενέγκας.
28 ὁ νόμος γὰρ ἀνθρώπους καθίστησιν ἀρχιερεῖς ἔχοντας ἀσθένειαν, ὁ λόγος δὲ τῆς ὁρκωμοσίας τῆς μετὰ τὸν νόμον, υἱὸν εἰς τὸν αἰῶνα τετελειωμένον.

Hebreus 7 Hebraico

1 כִּי זֶה מַלְכִּי־צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם כֹּהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן אֲשֶׁר יָצָא לִקְרַאת אַבְרָהָם אַחֲרֵי שׁוּבוּ מֵהַכּוֹת אֶת־הַמְּלָכִים וַיְבָרְכֵהוּ׃
2 וַאֲשֶׁר חָלַק־לוֹ אַבְרָהָם מַעֲשֵׂר מִכֹּל וּפֵשֶׁר שְׁמוֹ בְּרֹאשׁ מֶלֶךְ צֶדֶק וְגַם־כֵּן מֶלֶךְ שָׁלֵם הוּא מֶלֶךְ הַשָּׁלוֹם׃
3 בְּלֹא־אָב בְּלֹא־אֵם בְּלֹא יַחַשׂ וְאֵין לוֹ תְּחִלַּת הַיָּמִים וְאַף לֹא קֵץ הַחַיִּים וְדוֹמֶה לְבֶן־הָאֱלֹהִים הוּא עֹמֵד כֹּהֵן לְעוֹלָם׃
4 וּרְאוּ־נָא מַה־נִּכְבָּד הוּא אֲשֶׁר אַבְרָהָם רֹאשׁ הָאָבוֹת נָתַן־לוֹ מַעֲשֵׂר מֵרֵאשִׁית הַשָּׁלָל׃
5 וְאָמֵן יוֹרְשֵׁי הַכְּהֻנָּה מִבְּנֵי לֵוִי לָהֶם הַמִּשְׁפָּט לָקַחַת מַעֲשֵׂר עַל־פִּי הַתּוֹרָה מֵאֵת הָעָם מֵאֵת אֲחֵיהֶם אַף כִּי־יֹצְאֵי יֶרֶךְ אַבְרָהָם הֵם׃
6 וְזֶה אֲשֶׁר לֹא הִתְיַחֵשׂ לְמִשְׁפְּחֹתָם לָקַח מַעֲשֵׂר מֵאַבְרָהָם וְגַם־בֵּרַךְ אֹתוֹ אֲשֶׁר הַהַבְטָחָה נְתוּנָה לוֹ מֵאָז׃
7 וְדָבָר יָדוּעַ הוּא מֵאֵין פֹּצֶה פֶה כִּי הַקָּטֹן יְבֹרַךְ מִן־הַגָּדוֹל׃
8 וּפֹה לֹקְחִים מַעֲשֵׂר אֲנָשִׁים בְּנֵי תְמוּתָה וְשָׁם זֶה הוּא אֲשֶׁר עֵדוּת לוֹ כִּי הוּא חָי׃
9 וְאִם תִּשְׂאוּ נִיב שְׂפָתָי גַּם־לֵוִי הַלֹּקֵחַ מַעֲשֵׂר נָתַן מַעֲשֵׂר בְּתוֹךְ אַבְרָהָם׃
10 כִּי בְּיֶרֶךְ אָבִיו הָיָה בְּצֵאת מַלְכִּי־צֶדֶק לִקְרָאתוֹ׃
11 וְאִם תַּכְלִית כָּל־חֵפֶץ נִמְצְאָה בִּכְהֻנַּת בְּנֵי לֵוִי אֲשֶׁר בְּיָמֶיהָ נִתְּנָה הַתּוֹרָה לָעָם מַה־לְּכֹהֵן אַחֵר כִּי יָקוּם עַל־דִּבְרָתִי מַלְכִּי־צֶדֶק וְלֹא יִקָּרֵא עַל־דִּבְרָתִי אַהֲרֹן׃
12 כִּי בְהִשְׁתַּנּוֹת הַכְּהֻנָּה גַּם־חֲלִיפַת הַתּוֹרָה בֹּא תָבוֹא אֶל־נָכוֹן׃
13 וְהִנֵּה־זֶה אֲשֶׁר־יְדֻבַּר בּוֹ כָזֹאת בֶּן־שֵׁבֶט אַחֵר הוּא אֲשֶׁר אֵין אִישׁ מִמֶּנּוּ קָרֵב אֶל־הַמִּזְבֵּחַ׃
14 כִּי מוּדַעַת זֹאת כִּי מִיהוּדָה צָמַח אֲדֹנֵינוּ וְעַל־שֵׁבֶט זֶה לֹא־דִבֶּר משֶׁה מְאוּמָה עַל־אֹדוֹת הַכְּהֻנָּה׃
15 וְגַם־זֹאת מוּדַעַת בְּיֶתֶר מִדָּה כִּי יָקוּם כֹּהֵן אַחֵר בִּדְמוּת מַלְכִּי־צֶדֶק׃
16 אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ לְפִי מִצְוַת הַתּוֹרָה לְחַיֵּי בְשָׂרִים כִּי אִם־לְפִי הַגְּבוּרָה לְחַיֵּי אֵין־סוֹף׃
17 כִּי־הֵעִיד לֵאמֹר אַתָּה כֹהֵן לְעוֹלָם עַל־דִּבְרַתִי מַלְכִּי־צֶדֶק׃
18 כִּי אָמְנָם יֵשׁ תְּנוּאָה לַדָּת הַנְּתוּנָה מִקֶּדֶם אֲשֶׁר הָיְתָה מִבְּלִי־כֹחַ וְלִבְלִי הוֹעִיל׃
19 כִּי הַתּוֹרָה לֹא בִצְּעָה דָּבָר לְתַכְלִיתוֹ כִּי אִם־אֵת אֲשֶׁר עַל־יָדָהּ בָּאָה תִקְוָה טוֹבָה מִמֶּנָּה אֲשֶׁר בָּהּ נִקְרַב אֶל־הָאֱלֹהִים׃
20 וּבַאֲשֶׁר יֵשׁוּעַ לֹא הָיָה לְכֹהֵן מִבְּלִי שְׁבוּעָה׃
21 כִּי הֵמָּה הָיוּ לְכֹהֲנִים מִבְּלִי שְׁבוּעָה וְזֶה בִּשְׁבוּעָה עַל־פִּי הָאֹמֵר אֵלָיו נִשְׁבַּע יְהוָֹה וְלֹא יִנָּחֵם אַתָּה־כֹהֵן לְעוֹלָם עַל־דִּבְרָתִי מַלְכִּי־צֶדֶק׃
22 אֲשֶׁר לָזֹאת יֵשׁוּעַ הוּא הָעֵרָבוֹן לַבְּרִית הַטּוֹבָה מִן־הָרִאשֹׁנָה׃
23 וְרַבִּים הָיוּ כֹהֲנֶיהָ הָהֵם כִּי לֹא יָכְלוּ לָשֶׁבֶת לָעַד מִפְּנֵי הַמָּוֶת׃
24 וְזֶה יַעַן כִּי יֵשֵׁב לְעוֹלָם גַּם־כְּהֻנָּתוֹ לֹא תַעֲבֹר מִמֶּנּוּ׃
25 וּבַעֲבוּר זֹאת רַב הוּא לְהוֹשִׁיעַ תְּשׁוּעַת נֶצַח לְכָל־הַבָּאִים עַל־יָדוֹ לֵאלֹהִים כִּי הוּא חַי לָנֶצַח לְהַפְגִּיעַ בַּעֲדָם׃
26 כִּי טוֹב לָנוּ כֹהֵן גָּדוֹל קָדוֹשׁ כָּמוֹהוּ נְקִי כַפַּיִם וּבַר לְבָב נִבְדָּל מֵחַטָּאִים וְנִשָּׂא מֵעַל הַשָּׁמָיִם׃
27 אֲשֶׁר אֵין־לוֹ חֹק יוֹם יוֹם כַּכֹּהֲנִים הַגְּדוֹלִים לְהַקְרִיב קָרְבָּן בַּתְּחִלָּה עַל־חַטַּאת נַפְשׁוֹ וְאַחֲרֵי־כֵן בְּעַד הָעָם כִּי הִשְׁלִים אֶת־זֹאת בְּפַעַם אַחַת בְּהַקְרִיב אֶת־נַפְשׁוֹ׃
28 כִּי הַתּוֹרָה הֵקִימָה אֲנָשִׁים לְכֹהֲנִים גְּדוֹלִים אֲשֶׁר רִפְיוֹנָם בָּם אַךְ דְּבַר־הַשְּׁבוּעָה אַחֲרֵי הַתּוֹרָה הֵקִים אֶת־הַבֵּן אֲשֶׁר נַעֲלֶה הוּא בִּשְׁלֵמוּת נֶצַח׃

Hebreus 7 Hebraico – Grego

Hebreus 7 ARC

O Sacerdote Melquisedeque – Compare com Hebreus 7 Hebraico – Grego

1 – Porque este Melquisedeque, que era rei de Salém e sacerdote do Deus Altíssimo, e que saiu ao encontro de Abraão quando ele regressava da matança dos reis, e o abençoou;
2 – a quem também Abraão deu o dízimo de tudo, e primeiramente é, por interpretação, rei de justiça e depois também rei de Salém, que é rei de paz;
3 – sem pai, sem mãe, sem genealogia, não tendo princípio de dias nem fim de vida, mas, sendo feito semelhante ao Filho de Deus, permanece sacerdote para sempre.
4 – Considerai, pois, quão grande era este, a quem até o patriarca Abraão deu os dízimos dos despojos.
5 – E os que dentre os filhos de Levi recebem o sacerdócio têm ordem, segundo a lei, de tomar o dízimo do povo, isto é, de seus irmãos, ainda que tenham descendido de Abraão.
6 – Mas aquele cuja genealogia não é contada entre eles tomou dízimos de Abraão e abençoou o que tinha as promessas.
7 – Ora, sem contradição alguma, o menor é abençoado pelo maior.
8 – E aqui certamente tomam dízimos homens que morrem; ali, porém, aquele de quem se testifica que vive.
9 – E, para assim dizer, por meio de Abraão, até Levi, que recebe dízimos, pagou dízimos.
10 – Porque ainda ele estava nos lombos de seu pai, quando Melquisedeque lhe saiu ao encontro.

O Sacerdócio de Jesus é semelhante ao de Melquisedeque
11 – De sorte que, se a perfeição fosse pelo sacerdócio levítico (porque sob ele o povo recebeu a lei), que necessidade havia logo de que outro sacerdote se levantasse, segundo a ordem de Melquisedeque, e não fosse chamado segundo a ordem de Arão?
12 – Porque, mudando-se o sacerdócio, necessariamente se faz também mudança da lei.
13 – Porque aquele de quem essas coisas se dizem pertence a outra tribo, da qual ninguém serviu ao altar,
14 – visto ser manifesto que nosso Senhor procedeu de Judá, e concernente a essa tribo nunca Moisés falou de sacerdócio.
15 – E muito mais manifesto é ainda se, à semelhança de Melquisedeque, se levantar outro sacerdote,
16 – que não foi feito segundo a lei do mandamento carnal, mas segundo a virtude da vida incorruptível.
17 – Porque dele assim se testifica: Tu és sacerdote eternamente, segundo a ordem de Melquisedeque.
18 – Porque o precedente mandamento é ab-rogado por causa da sua fraqueza e inutilidade
19 – (pois a lei nenhuma coisa aperfeiçoou), e desta sorte é introduzida uma melhor esperança, pela qual chegamos a Deus.
20 – E, visto como não é sem prestar juramento (porque certamente aqueles, sem juramento, foram feitos sacerdotes,
21 – mas este, com juramento, por aquele que lhe disse: Jurou o Senhor e não se arrependerá: Tu és sacerdote eternamente, segundo a ordem de Melquisedeque.);
22 – de tanto melhor concerto Jesus foi feito fiador.
23 – E, na verdade, aqueles foram feitos sacerdotes em grande número, porque, pela morte, foram impedidos de permanecer;
24 – mas este, porque permanece eternamente, tem um sacerdócio perpétuo.
25 – Portanto, pode também salvar perfeitamente os que por ele se chegam a Deus, vivendo sempre para interceder por eles.
26 – Porque nos convinha tal sumo sacerdote, santo, inocente, imaculado, separado dos pecadores e feito mais sublime do que os céus,
27 – que não necessitasse, como os sumos sacerdotes, de oferecer cada dia sacrifícios, primeiramente, por seus próprios pecados e, depois, pelos do povo; porque isso fez ele, uma vez, oferecendo-se a si mesmo.
28 – Porque a lei constitui sumos sacerdotes a homens fracos, mas a palavra do juramento, que veio depois da lei, constitui ao Filho, perfeito para sempre.

Hebreus 7 Hebraico – Grego

Todos os capítulos de Hebreus

Hebreus 7 Hebraico – Grego – ARC

Hebreus 7 Grego Koinê

Hebreus 7 ARC

ADILSON CARDOSO

Deixe um comentário Cancelar resposta

Hebreus 7 Grego Koinê

Hebreus 7 ARC

ADILSON CARDOSO

Deixe um comentário Cancelar resposta

Você também pode gostar

1Samuel 29 Hebraico com Áudio e ARC

Jó 16 Hebraico com Áudio e ARC

Juízes 12 Hebraico com Áudio e ARC

Damos valor à sua privacidade

Cookies estritamente necessários

Cookies de desempenho

Cookies de funcionalidade

Cookies de publicidade