Hebreus 11 Hebraico

Hebreus 11 Hebraico – Grego – ARC

Hebreus 11 Grego Koinê

1 ῎Εστι δὲ πίστις ἐλπιζομένων ὑπόστασις πραγμάτων ἔλεγχος οὐ βλεπομένων.
2 ἐν ταύτῃ γὰρ ἐμαρτυρήθησαν οἱ πρεσβύτεροι.
3 Πίστει νοοῦμεν κατηρτίσθαι τοὺς αἰῶνας ῥήματι Θεοῦ, εἰς τὸ μὴ ἐκ φαινομένων τὰ βλεπόμενα γεγονέναι.
4 Πίστει πλείονα θυσίαν ῎Αβελ παρὰ Κάϊν προσήνεγκεν τῷ Θεῷ, δι᾿ ἧς ἐμαρτυρήθη εἶναι δίκαιος, μαρτυροῦντος ἐπὶ τοῖς δώροις αὐτοῦ τοῦ Θεοῦ, καὶ δι᾿ αὐτῆς ἀποθανὼν ἔτι λαλεῖται.
5 Πίστει ῾Ενὼχ μετετέθη τοῦ μὴ ἰδεῖν θάνατον, καὶ οὐχ ηὑρίσκετο, διότι μετέθηκεν αὐτὸν ὁ Θεός. πρὸ γὰρ τῆς μεταθέσεως αὐτοῦ μεμαρτύρηται εὐαρεστηκέναι τῷ Θεῷ·
6 χωρὶς δὲ πίστεως ἀδύνατον εὐαρεστῆσαι· πιστεῦσαι γὰρ δεῖ τὸν προσερχόμενον τῷ Θεῷ ὅτι ἐστὶ καὶ τοῖς ἐκζητοῦσιν αὐτὸν μισθαποδότης γίνεται.
7 Πίστει χρηματισθεὶς Νῶε περὶ τῶν μηδέπω βλεπομένων, εὐλαβηθεὶς κατεσκεύασε κιβωτὸν εἰς σωτηρίαν τοῦ οἴκου αὐτοῦ, δι᾿ ἧς κατέκρινε τὸν κόσμον, καὶ τῆς κατὰ πίστιν δικαιοσύνης ἐγένετο κληρονόμος.
8 Πίστει καλούμενος ᾿Αβραὰμ ὑπήκουσεν ἐξελθεῖν εἰς τὸν τόπον ὃν ἤμελλε λαμβάνειν εἰς κληρονομίαν, καὶ ἐξῆλθεν μὴ ἐπιστάμενος ποῦ ἔρχεται.
9 Πίστει παρῴκησεν εἰς τὴν ῆν τῆς ἐπαγγελίας ὡς ἀλλοτρίαν, ἐν σκηναῖς κατοικήσας μετὰ ᾿Ισαὰκ καὶ ᾿Ιακὼβ τῶν συγκληρονόμων τῆς ἐπαγγελίας τῆς αὐτῆς·
10 ἐξεδέχετο γὰρ τὴν τοὺς θεμελίους ἔχουσαν πόλιν ἧς τεχνίτης καὶ δημιουργὸς ὁ Θεός.
11 Πίστει καὶ αὐτὴ Σάρρα δύναμιν εἰς καταβολὴν σπέρματος ἔλαβε καὶ παρὰ καιρὸν ἡλικίας ἔτεκεν, ἐπεὶ πιστὸν ἡγήσατο τὸν ἐπαγγειλάμενον.
12 διὸ καὶ ἀφ᾿ ἑνὸς ἐγεννήθησαν, καὶ ταῦτα νενεκρωμένου, καθὼς τὰ ἄστρα τοῦ οὐρανοῦ τῷ πλήθει καὶ ὡς ἡ ἄμμος ἡ παρὰ τὸ χεῖλος τῆς θαλάσσης ἡ ἀναρίθμητος.
13 Κατὰ πίστιν ἀπέθανον οὗτοι πάντες, μὴ λαβόντες τὰς ἐπαγγελίας, ἀλλὰ πόρρωθεν αὐτὰς ἰδόντες, καὶ ἀσπασάμενοι, καὶ ὁμολογήσαντες ὅτι ξένοι καὶ παρεπίδημοί εἰσι ἐπὶ τῆς γῆς.
14 οἱ γὰρ τοιαῦτα λέγοντες ἐμφανίζουσιν ὅτι πατρίδα ἐπιζητοῦσι.
15 καὶ εἰ μὲν ἐκείνης ἐμνημόνευον, ἀφ᾿ ἧς ἐξῆλθον, εἶχον ἂν καιρὸν ἀνακάμψαι·
16 νῦν δὲ κρείττονος ὀρέγονται, τοῦτ᾿ ἔστιν, ἐπουρανίου. διὸ οὐκ ἐπαισχύνεται αὐτοὺς ὁ Θεὸς Θεὸς ἐπικαλεῖσθαι αὐτῶν· ἡτοίμασε γὰρ αὐτοῖς πόλιν.
17 Πίστει προσενήνοχεν ᾿Αβραὰμ τὸν ᾿Ισαὰκ πειραζόμενος, καὶ τὸν μονογενῆ προσέφερεν ὁ τὰς ἐπαγγελίας ἀναδεξάμενος,
18 πρὸς ὃν ἐλαλήθη ὅτι ἐν ᾿Ισαὰκ κληθήσεταί σοι σπέρμα,
19 λογισάμενος ὅτι καὶ ἐκ νεκρῶν ἐγείρειν δυνατὸς ὁ Θεός· ὅθεν αὐτὸν καὶ ἐν παραβολῇ ἐκομίσατο.
20 Πίστει περὶ μελλόντων εὐλόγησεν ᾿Ισαὰκ τὸν ᾿Ιακὼβ καὶ τὸν ᾿Ησαῦ.
21 Πίστει ᾿Ιακὼβ ἀποθνῄσκων ἕκαστον τῶν υἱῶν ᾿Ιωσὴφ εὐλόγησε, καὶ προσεκύνησεν ἐπὶ τὸ ἄκρον τῆς ῥάβδου αὐτοῦ.
22 Πίστει ᾿Ιωσὴφ τελευτῶν περὶ τῆς ἐξόδου τῶν υἱῶν ᾿Ισραὴλ ἐμνημόνευσε καὶ περὶ τῶν ὀστέων αὐτοῦ ἐνετείλατο.
23 Πίστει Μωϋσῆς γεννηθεὶς ἐκρύβη τρίμηνον ὑπὸ τῶν πατέρων αὐτοῦ, διότι εἶδον ἀστεῖον τὸ παιδίον, καὶ οὐκ ἐφοβήθησαν τὸ διάταγμα τοῦ βασιλέως.
24 Πίστει Μωϋσῆς μέγας γενόμενος ἠρνήσατο λέγεσθαι υἱὸς θυγατρὸς Φαραώ,
25 μᾶλλον ἑλόμενος συγκακουχεῖσθαι τῷ λαῷ τοῦ Θεοῦ ἢ πρόσκαιρον ἔχειν ἁμαρτίας ἀπόλαυσιν,
26 μείζονα πλοῦτον ἡγησάμενος τῶν Αἰγύπτου θησαυρῶν τὸν ὀνειδισμὸν τοῦ Χριστοῦ· ἀπέβλεπε γὰρ εἰς τὴν μισθαποδοσίαν.
27 Πίστει κατέλιπεν Αἴγυπτον μὴ φοβηθεὶς τὸν θυμὸν τοῦ βασιλέως· τὸν γὰρ ἀόρατον ὡς ὁρῶν ἐκαρτέρησε
28 Πίστει πεποίηκε τὸ πάσχα καὶ τὴν πρόσχυσιν τοῦ αἵματος, ἵνα μὴ ὁ ὀλοθρεύων τὰ πρωτότοκα θίγῃ αὐτῶν.
29 Πίστει διέβησαν τὴν ᾿Ερυθρὰν Θάλασσαν ὡς διὰ ξηρᾶς, ἧς πεῖραν λαβόντες οἱ Αἰγύπτιοι, κατεπόθησαν.
30 Πίστει τὰ τείχη ᾿Ιεριχὼ ἔπεσαν κυκλωθέντα ἐπὶ ἑπτὰ ἡμέρας.
31 Πίστει ῾Ραὰβ ἡ πόρνη οὐ συναπώλετο τοῖς ἀπειθήσασι, δεξαμένη τοὺς κατασκόπους μετ᾿ εἰρήνης.
32 Καὶ τί ἔτι λέγω; ἐπιλείψει γὰρ με διηγούμενον ὁ χρόνος περὶ Γεδεών, Βαράκ τε καὶ Σαμψών καὶ ᾿Ιεφθάε, Δαυΐδ τε καὶ Σαμουὴλ καὶ τῶν προφητῶν,
33 οἳ διὰ πίστεως κατηγωνίσαντο βασιλείας, εἰργάσαντο δικαιοσύνην, ἐπέτυχον ἐπαγγελιῶν, ἔφραξαν στόματα λεόντων,
34 ἔσβεσαν δύναμιν πυρός, ἔφυγον στόματα μαχαίρας, ἐνεδυναμώθησαν ἀπὸ ἀσθενείας, ἐγενήθησαν ἰσχυροὶ ἐν πολέμῳ, παρεμβολὰς ἔκλιναν ἀλλοτρίων.
35 ἔλαβον γυναῖκες ἐξ ἀναστάσεως τοὺς νεκροὺς αὐτῶν· ἄλλοι δὲ ἐτυμπανίσθησαν, οὐ προσδεξάμενοι τὴν ἀπολύτρωσιν, ἵνα κρείττονος ἀναστάσεως τύχωσιν·
36 ἕτεροι δὲ ἐμπαιγμῶν καὶ μαστίγων πεῖραν ἔλαβον, ἔτι δὲ δεσμῶν καὶ φυλακῆς·
37 ἐλιθάσθησαν, ἐπρίσθησαν, ἐπειράσθησαν, ἐν φόνῳ μαχαίρας ἀπέθανον, περιῆλθον ἐν μηλωταῖς, ἐν αἰγείοις δέρμασιν, ὑστερούμενοι, θλιβόμενοι, κακουχούμενοι,
38 ὧν οὐκ ἦν ἄξιος ὁ κόσμος, ἐν ἐρημίαις πλανώμενοι καὶ ὄρεσι καὶ σπηλαίοις καὶ ταῖς ὀπαῖς τῆς γῆς.
39 Καὶ οὗτοι πάντες μαρτυρηθέντες διὰ τῆς πίστεως οὐκ ἐκομίσαντο τὴν ἐπαγγελίαν,
40 τοῦ Θεοῦ περὶ ἡμῶν κρεῖττόν τι προβλεψαμένου, ἵνα μὴ χωρὶς ἡμῶν τελειωθῶσι.

Hebreus 11 Hebraico – Grego

1 וְהָאֱמוּנָה מִבְטַח־עֹז בַּדָּבָר חִכִּנוּ לוֹ דָּבָר בָּחוּן בַּלֵּב וְלֹא תְשׁוּרֶנּוּ עָיִן׃
2 כִּי בָזֹאת נִתְּנָה עֵדוּת לַזְּקֵנִים מִדּוֹר דּוֹר׃
3 בָּאֱמוּנָה נָבִין כִּי בִּדְבַר אֱלֹהִים נַעֲשׂוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ וְכִי הַנִּמְצָאִים לְעֵינֵינוּ לֹא מֵחֹמֶר קַדְמוֹנִי נִבְרָאוּ׃
4 בָּאֱמוּנָה הֵבִיא הֶבֶל קָרְבַּן מִנְחָה לֵאלֹהִים מִנְחָה טוֹבָה מִמִּנְחַת קָיִן אֲשֶׁר עַל־יָדָהּ נִתְּנָה לוֹ עֵדוּת כִּי צַדִּיק הָיָה בְּהָעִיד אֱלֹהִים עַל־מִנְחָתוֹ וְעַל־פִּיהָ עוֹדֶנּוּ דוֹבֵב אַחֲרֵי מֹתוֹ׃
5 בָּאֱמוּנָה לֻקַּח חֲנוֹךְ מִבְּלִי רְאוֹת מָוֶת וְאֵינֶנּוּ כִּי־לָקַח אֹתוֹ אֱלֹהִים וּבְטֶרֶם הִלָּקְחוֹ נִתְּנָה לּוֹ עֵדוּת כִּי אֶת־הָאֱלֹהִים הִתְהַלָּךְ׃
6 וּבְלֹא אֱמוּנָה לֹא־יוּכַל אִישׁ לְהָפִיק רָצוֹן מֵאֱלֹהִים כִּי הַבָּא לִפְנֵי אֱלֹהִים עָלָיו לְהַאֲמִין כִּי הוּא יֵשׁ וּמְשַׁלֵּם גְּמוּל לְדֹרְשָׁיו׃
7 בָּאֱמוּנָה עָשָׂה נֹחַ אֶת־הַתֵּבָה וַיַּצֵּל אֶת־בֵּיתוֹ כִּי יָרֵא הָיָה אֶת־אֱלֹהָיו אֲשֶׁר הִזְהִירוֹ עַל־הָעֲתִידוֹת טֶרֶם בָּאוּ וְעַל־פִּיהָ הִרְשִׁיעַ אֶת־הָאָרֶץ וַיְהִי לְיוֹרֵשׁ הַצְּדָקָה בֶּאֱמוּנָתוֹ׃
8 בָּאֱמוּנָה שָׁמַע אַבְרָהָם כַּאֲשֶׁר נִקְרָא לָלֶכֶת אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר עֻתַּד לְרִשְׁתָּהּ וַיֵּלֶךְ בִּבְלִי־דַעַת אָנָה הוּא בָא׃
9 בָּאֱמוּנָה הִתְגּוֹרֵר בָּאָרֶץ הַנְּתוּנָה לוֹ כִּבְאֶרֶץ נָכְרִיָּה וַיֵּשֶׁב בְּאֹהָלִים הוּא וְיִצְחָק וְיַעֲקֹב יוֹרְשֵׁי הַהַבְטָחָה עִמּוֹ׃
10 כִּי־חִכָּה לָעִיר אֲשֶׁר יְסוֹד עוֹלָם לָהּ וַאֲשֶׁר בּוֹנָהּ וְעֹשָׂהּ הוּא הָאֱלֹהִים׃
11 בָּאֱמוּנָה גַּם־שָׂרָה הֶחֱלִיפָה־כֹחַ לְהַזְרִיעַ וַתֵּלֶד אַחֲרֵי בְּלֹתָהּ עֵקֶב אֲשֶׁר חָרְצָה כִּי הַמַּבְטִיחַ נֶאֱמָן הוּא׃
12 וְעַל־כֵּן מֵאֶחָד הַהוּא הַקָּרוֹב לַמָּוֶת נוֹלְדוּ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב וְכַחוֹל אֲשֶׁר עַל־שְׂפַת הַיָּם אֲשֶׁר לֹא יִסָּפֵר׃
13 בָּאֱמוּנָה מֵתוּ כָל־אֵלֶּה וְלֹא רָאוּ אֶת־הַהַבְטָחוֹת בְּקִיּוּמָן כִּי אִם־מֵרָחוֹק חָזוּ אֹתָן וַיַּאֲמִינוּ וַיִּצְהֲלוּ לִקְרָאתָן וַיּוֹדוּ כִּי־גֵרִים וְתוֹשָׁבִים הֵם בָּאָרֶץ׃
14 וְאֵלֶּה הָאֹמְרִים כָּזֹאת מוֹדִיעִים כִּי אֶרֶץ אֲשֶׁר לָהֵם הֵם מְבַקְשִׁים׃
15 וְאִם הָאָרֶץ הַהִיא אֲשֶׁר יָצְאוּ מִמֶּנָּה עָלְתָה עַל־לִבָּם הֲלֹא הָיָה בְיָדָם לָשׁוּב אֵלֶיהָ׃
16 אוּלָם טוֹבָה מִמֶּנָּה הִתְאַוּוּ וְהִיא בִשְׁמֵי מָעַל וְעַל־כֵּן לֹא בוֹשׁ הָאֱלֹהִים מֵהֶם לְהִקָּרֵא אֱלֹהֵיהֶם וַיָּכֶן־לָהֶם עִיר שָׁמָּה׃
17 בָּאֱמוּנָה הֶעֱלָה אַבְרָהָם אֶת־יִצְחָק בְּיוֹם מַסָּה וְיֹרֵשׁ הַהַבְטָחוֹת הִקְרִיב אֶת־יְחִידוֹ לְעֹלָה׃
18 אֲשֶׁר נֶאֱמַר עָלָיו כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע׃
19 וּבְלִבּוֹ אָמַר כִּי תַשִּׂיג יַד אֱלֹהִים לַהֲקִימוֹ מִן־הַמֵּתִים וְכֵן גַּם־הֱשִׁיבוֹ אֵלָיו וַיְהִי לְמוֹפֵת׃
20 בָּאֱמוּנָה בֵּרַךְ יִצְחָק אֶת־יַעֲקֹב וְאֶת־עֵשָׂו וַיְדַבֵּר עַל־עֲתִדֹתָם׃
21 בָּאֱמוּנָה בֵּרַךְ יַעֲקֹב בְּמֹתוֹ אֶת־שְׁנֵי בְנֵי־יוֹסֵף וַיִּשְׁתַּח עַל־רֹאשׁ הַמַּטֶּה׃
22 בָּאֱמוּנָה הִזְכִּיר יוֹסֵף לִפְנֵי מוֹתוֹ אֶת־צֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיְצַו עַל־אֹדוֹת עַצְמוֹתָיו׃
23 בָּאֱמוּנָה נִצְפַּן משֶׁה שְׁלשָׁה יְרָחִים עַל־יְדֵי אֲבוֹתָיו בְּהִוָּלְדוֹ כִּי רָאוּ כִּי־טוֹב הַיֶּלֶד וְלֹא יָרְאוּ מִדָּת הַמֶּלֶךְ׃
24 בָּאֱמוּנָה מֵאֵן משֶׁה בְגָדְלוֹ לְהִקָּרֵא בֵן לְבַת־פַּרְעֹה׃
25 וַיִּבְחַר־לוֹ לְהִתְעַנּוֹת עִם־עַם אֱלֹהִים מֵהִתְעַנֵּג בְּתַעֲנוּגֵי הַחֵטְא בִּימֵי חָלֶד׃
26 וְאֶת־חֶרְפָּתוֹ כְּחֶרְפַּת הַמָּשִׁיחַ חָשַׁב לְעשֶׁר גָּדוֹל מֵאֹצְרוֹת מִצְרָיִם כִּי צָפָה אֶל־הַגְּמוּל׃
27 בָּאֱמוּנָה עָזַב אֶת־מִצְרַיִם וְלֹא יָרֵא מֵחֲמַת מַלְכָּהּ כִּי נָשָׂא אֶת־נַפְשׁוֹ אֵלָיו כְּרֹאֶה אֹתוֹ אֲשֶׁר פָּנָיו לֹא יֵרָאוּ׃
28 בָּאֱמוּנָה עָשָׂה אֶת־הַפֶּסַח וְנָתוֹן אֶת־הַדָּם עַל־הַבָּתִים לְבִלְתִּי יִגַּע בָּם הַמַּשְׁחִית אֶת־הַבְּכֹרִים׃
29 בָּאֱמוּנָה הָלְכוּ בְיַם־סוּף כְּמוֹ בַיָּבָּשָׁה וְהַמִּצְרִים הָלְכוּ אַחֲרֵיהֶם וַיִּשְׁקָעוּ׃
30 בָּאֱמוּנָה נָפְלוּ חֹמוֹת יְרִיחוֹ בְּהָסֵב אֹתָן שִׁבְעַת יָמִים׃
31 בָּאֱמוּנָה לֹא אָבְדָה רָחָב הַזּוֹנָה עִם־בְּנֵי בְלִיָּעַל כַּאֲשֶׁר אָסְפָה אֶת־הַמְרַגְּלִים אֶל־בֵּיתָהּ בְּשָׁלוֹם׃
32 וּמָה אֹמַר עוֹד הֲלֹא תִקְצַר־לִי הָעֵת כִּי־אֲסַפֵּר מִדִּבְרֵי גִדְעוֹן בָּרָק שִׁמְשׁוֹן וְיִפְתָּח דָּוִד שְׁמוּאֵל וְהַנְּבִיאִים׃
33 אֲשֶׁר בָּאֱמוּנָה כָּבְשׁוּ מַמְלָכוֹת פָּעֲלוּ צְדָקוֹת הִשִּׂיגוּ הַבְטָחוֹת וְסָכְרוּ פִּי אֲרָיוֹת׃
34 כִּבּוּ חֲמַת אֵשׁ נִמְלְטוּ מִפִּי חֶרֶב מָצְאוּ אוֹן לָהֶם מִתּוֹךְ רִפְיוֹנָם עָשׂוּ חַיִל בַּמִּלְחָמָה וַיָּנִיסוּ מַחֲנוֹת זָרִים׃
35 נָשִׁים מָצְאוּ אֶת־מֵתֵיהֶן כִּי קָמוּ מִן־הַמֵּתִים וְרַבִּים הִתְעַנּוּ וְלֹא מָצְאוּ פְלֵיטָה לְמַעַן יָקוּמוּ בְיוֹם הַתְּקוּמָה בְּיֶתֶר עֹז׃
36 מִקְצוֹתָם נָשְׂאוּ קָלוֹן וּמַהֲלֻמּוֹת וְגַם־כְּבָלִים וּכְלָאִים׃
37 נִסְקְלוּ בָאֲבָנִים גֹּרְרוּ בַמְּגֵרוֹת נִצְרְפוּ בְמַסָּה וְהוֹצִיאוּ נַפְשָׁם לְטִבְחַת חָרֶב נָעוּ בְּעוֹרֹת כְּבָשִׂים וְעִזִּים וְנָמֹגוּ בְחֹסֶר כֹּל בְּלַחַץ בְמָצוֹק׃
38 וְהָאָרֶץ לֹא שׁוָֹה לָהֶם תָּעוּ בַמִּדְבָּר בְּהָרִים בִּמְעָרוֹת וּבִמְחִילוֹת עָפָר׃
39 וְכָל־אֵלֶּה עֵדוּת לָהֶם עָל־אֱמוּנָתָם וְלֹא רָאוּ אֶת־הַהַבְטָחוֹת בְּקִיּוּמָן׃
40 יַעַן הֵכִין אֱלֹהִים לָנוּ אֶת־הַטּוֹב מִקֶּדֶם לְבִלְתִּי יַגִּיעוּ הֵם לְכָל־תַּכְלִיתָם מִבַּלְעָדֵינוּ׃

Hebreus 11 Hebraico – Grego

Hebreus 11 ARC

Galeria dos heróis da fé – Compare com Hebreus 11 Hebraico – Grego

1 – Ora, a fé é o firme fundamento das coisas que se esperam e a prova das coisas que se não veem.
2 – Porque, por ela, os antigos alcançaram testemunho.
3 – Pela fé, entendemos que os mundos, pela palavra de Deus, foram criados; de maneira que aquilo que se vê não foi feito do que é aparente.
4 – Pela fé, Abel ofereceu a Deus maior sacrifício do que Caim, pelo qual alcançou testemunho de que era justo, dando Deus testemunho dos seus dons, e, por ela, depois de morto, ainda fala.
5 – Pela fé, Enoque foi trasladado para não ver a morte e não foi achado, porque Deus o trasladara, visto como, antes da sua trasladação, alcançou testemunho de que agradara a Deus.
6 – Ora, sem fé é impossível agradar-lhe, porque é necessário que aquele que se aproxima de Deus creia que ele existe e que é galardoador dos que o buscam.
7 – Pela fé, Noé, divinamente avisado das coisas que ainda não se viam, temeu, e, para salvação da sua família, preparou a arca, pela qual condenou o mundo, e foi feito herdeiro da justiça que é segundo a fé.
8 – Pela fé, Abraão, sendo chamado, obedeceu, indo para um lugar que havia de receber por herança; e saiu, sem saber para onde ia.
9 – Pela fé, habitou na terra da promessa, como em terra alheia, morando em cabanas com Isaque e Jacó, herdeiros com ele da mesma promessa.
10 – Porque esperava a cidade que tem fundamentos, da qual o artífice e construtor é Deus.
11 – Pela fé, também a mesma Sara recebeu a virtude de conceber e deu à luz já fora da idade; porquanto teve por fiel aquele que lho tinha prometido.
12 – Pelo que também de um, e esse já amortecido, descenderam tantos, em multidão, como as estrelas do céu, e como a areia inumerável que está na praia do mar.
13 – Todos estes morreram na fé, sem terem recebido as promessas, mas, vendo-as de longe, e crendo nelas, e abraçando-as, confessaram que eram estrangeiros e peregrinos na terra.
14 – Porque os que isso dizem claramente mostram que buscam uma pátria.
15 – E se, na verdade, se lembrassem daquela de onde haviam saído, teriam oportunidade de tornar.
16 – Mas, agora, desejam uma melhor, isto é, a celestial. Pelo que também Deus não se envergonha deles, de se chamar seu Deus, porque já lhes preparou uma cidade.
17 – Pela fé, ofereceu Abraão a Isaque, quando foi provado, sim, aquele que recebera as promessas ofereceu o seu unigênito.
18 – Sendo-lhe dito: Em Isaque será chamada a tua descendência, considerou que Deus era poderoso para até dos mortos o ressuscitar.
19 – E daí também, em figura, ele o recobrou.
20 – Pela fé, Isaque abençoou Jacó e Esaú, no tocante às coisas futuras.
21 – Pela fé, Jacó, próximo da morte, abençoou cada um dos filhos de José e adorou encostado à ponta do seu bordão.
22 – Pela fé, José, próximo da morte, fez menção da saída dos filhos de Israel e deu ordem acerca de seus ossos.
23 – Pela fé, Moisés, já nascido, foi escondido três meses por seus pais, porque viram que era um menino formoso; e não temeram o mandamento do rei.
24 – Pela fé, Moisés, sendo já grande, recusou ser chamado filho da filha de Faraó,
25 – escolhendo, antes, ser maltratado com o povo de Deus do que por, um pouco de tempo, ter o gozo do pecado;
26 – tendo, por maiores riquezas, o vitupério de Cristo do que os tesouros do Egito; porque tinha em vista a recompensa.
27 – Pela fé, deixou o Egito, não temendo a ira do rei; porque ficou firme, como vendo o invisível.
28 – Pela fé, celebrou a Páscoa e a aspersão do sangue, para que o destruidor dos primogênitos lhes não tocasse.
29 – Pela fé, passaram o mar Vermelho, como por terra seca; o que intentando os egípcios, se afogaram.
30 – Pela fé, caíram os muros de Jericó, sendo rodeados durante sete dias.
31 – Pela fé, Raabe, a meretriz, não pereceu com os incrédulos, acolhendo em paz os espias.
32 – E que mais direi? Faltar-me-ia o tempo contando de Gideão, e de Baraque, e de Sansão, e de Jefté, e de Davi, e de Samuel, e dos profetas,
33 – os quais, pela fé, venceram reinos, praticaram a justiça, alcançaram promessas, fecharam as bocas dos leões,
34 – apagaram a força do fogo, escaparam do fio da espada, da fraqueza tiraram forças, na batalha se esforçaram, puseram em fugida os exércitos dos estranhos.
35 – As mulheres receberam, pela ressurreição, os seus mortos; uns foram torturados, não aceitando o seu livramento, para alcançarem uma melhor ressurreição;
36 – E outros experimentaram escárnios e açoites, e até cadeias e prisões.
37 – Foram apedrejados, serrados, tentados, mortos a fio de espada; andaram vestidos de peles de ovelhas e de cabras, desamparados, aflitos e maltratados
38 – (homens dos quais o mundo não era digno), errantes pelos desertos, e montes, e pelas covas e cavernas da terra.
39 – E todos estes, tendo tido testemunho pela fé, não alcançaram a promessa,
40 – provendo Deus alguma coisa melhor a nosso respeito, para que eles, sem nós, não fossem aperfeiçoados.

Hebreus 11 Hebraico – Grego

Todos os capítulos de Hebreus

Hebreus 11 Hebraico – Grego – ARC

Hebreus 11 Grego Koinê