Atos 15 Hebraico – Grego – ARC. Três versões na mesma página para você pesquisar, comparar e ampliar seus conhecimentos.

Atos 15 Hebraico

1 וּמְתֵי מִסְפָּר בָּאוּ מֵאֶרֶץ יְהוּדָה וַיּוֹכִיחוּ אֶת־הָאַחִים אִם־לֹא הִמּוֹל תִּמֹּלוּ כְּמִצְוַת תּוֹרַת משֶׁה לֹא תִּוָּשֵׁעוּן׃
2 וַיִּתְוַכְּחוּ הַרְבֵּה פּוֹלוֹס וּבַר־נַבָּא עִמָּהֵם וַיִּקֶשׁ הָרִיב וַתְּהִי עֲצָתָם עָלֹה יַעֲלוּ פּוֹלוֹס וּבַר־נַבָּא וְאַנְשֵׁי מִסְפָּר אֲחֵרִים יְרוּשָׁלַיְמָה וְהֵבִיאוּ אֶת־דְּבַר הָרִיב עַד־הַשְּׁלִיחִים וְהַזְּקֵנִים׃
3 וַתֵּצֵא הָעֵדָה עִמָּם לְשַׁלְּחָם וְהֵמָּה נָסְעוּ דֶרֶךְ פִּינוּקְיָא וְדֶרֶךְ שֹׁמְרוֹן הָלֹךְ וְסַפֵּר אֶת־תְּשׁוּבַת הַגּוֹיִם וַיִּתְּנוּ בְלֵב כָּל־הָאַחִים שִׂמְחָה גְדוֹלָה׃
4 וַיְהִי כְּבֹאָם יְרוּשָׁלַיְמָה וַיְקַבְּלוּ אֹתָם הָעֵדָה וְהַשְּׁלִיחִים וְהַזְּקֵנִים וְהֵם סִפְּרוּ אֶת־הַגְּדֹלוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים עִמָּהֶם׃
5 וַיָּקוּמוּ אֲחָדִים מֵעֲדַת הַפְּרוּשִׁים אֲשֶׁר גַּם־הֵם הָיוּ מִן־הַמַּאֲמִינִים וַיֹּאמְרוּ אַךְ הִמּוֹל יִמֹּלוּ וְגַם־יְצֻוּוּ לִשְׁמֹר אֶת־תּוֹרַת משֶׁה׃
6 וַיִּקָּהֲלוּ הַשְּׁלִיחִים וְהַזְּקֵנִים לְהִתְיָעֵץ עַל־הַדָּבָר הַזֶּה׃
7 וַיְהִי בִּרְבוֹת דִּבְרֵי הָרִיב וַיָּקָם פֶּטְרוֹס וַיֹאמֶר אֲלֵיהֶם אֲנָשִׁים אַחִים אַתֶּם יְדַעְתֶּם כִּי לִפְנֵי יָמִים רַבִּים בִּי בָּחַר הָאֱלֹהִים מִקִּרְבְּכֶם אֲשֶׁר מִפִּי יִשְׁמְעוּ הַגּוֹיִם אֶת־דְּבַר הַבְּשׂרָה וַיַאֲמִינוּ׃
8 וְהָאֱלֹהִים יֹדֵעַ הַלְּבָבוֹת הֵקִים עֵדוּת בָּהֶם וַיִּתֵּן אֶת־רוּחַ הַקֹּדֶשׁ גַּם־עֲלֵיהֶם כַּאֲשֶׁר נְתָנוֹ עָלֵינוּ׃
9 וְלֹא הִבְדִּיל בֵּינֵינוּ וּבֵינֵיהֶם וַיְחַטֵּא אֶת־לִבּוֹתָם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה׃
10 וְעַתָּה אֵפוֹא מַה־תְּנַסּוּ אֶת־הָאֱלֹהִים לְהָבִיא צַוְּרֵי הַתַּלְמִידִים בָּעֹל אֲשֶׁר גַּם־אֲבוֹתֵינוּ גַּם־אֲנַחְנוּ לֹא יָכֹלְנוּ שְׂאֵתוֹ׃
11 אֲבָל מַאֲמִינִים אֲנַחְנוּ כִּי בְחֶסֶד יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲדֹנֵינוּ נִוָּשַׁע גַּם־אֲנַחְנוּ וְגַם־הֵם׃
12 וַיַּחֲרִישׁוּ כָל־הַקָּהָל הַחֲרֵשׁ וְשָׁמֹעַ אֶת־בַּר־נַבָּא וְאֶת־פּוֹלוֹס מְסַפְּרִים כִּי הִפְלִיא הָאֱלֹהִים לַעֲשׂת עַל־יְדֵיהֶם אֶת־הָאֹתוֹת וְאֶת־הַמּוֹפְתִים בְּקֶרֶב הַגּוֹיִם׃
13 הֵם כִּלּוּ לְסַפֵּר וַיַּחֲרִישׁוּ וְיַעֲקֹב עָנָה וַיֹּאמַר אֲנָשִׁים אַחִים שִׁמְעוּ לִי׃
14 כֹּה סִפֵּר שִׁמְעוֹן אֵיךְ לְמַבָּרִאשׁוֹנָה פָּקַד הָאֱלֹהִים אֶת־הַגּוֹיִם לָקַחַת לוֹ מִקִּרְבָּם עָם לִשְׁמוֹ׃
15 וְעֵדִים הֵם לַדְּבָרִים הָאֵלֶּה דִּבְרֵי הַנְּבִיאִים כַּכָּתוּב׃
16 אַחֲרֵי זֹאת אָשׁוּב וְאָקִים אֶת־סֻכַּת דָּוִד הַנֹּפֶלֶת וַהֲרִיסֹתֶיהָ אָקִים וּבְנִיתִיהָ׃
17 לְמַעַן יִדְרְשׁוּ אֶת־יְהוָֹה שְׁאֵרִית אָדָם וְכָל־הַגּוֹיִם אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עֲלֵיהֶם נְאֻם־יְהוָֹה עֹשֶׂה כָל־אֵלֶּה׃
18 נוֹדָעִים לֵאלֹהִים מֵעוֹלָם כָּל־מַעֲשָׂיו׃
19 עַל־כֵּן חָרַצְתִּי כִּי אֵין לְהַפְחִיד אֶת־הַגּוֹיִים הַשָּׁבִים וּבָאִים אֶל־הָאֱלֹהִים׃
20 כִּי אִם־כָּתֹב לָהֶם אֲשֶׁר יִבָּדְלוּ מִשִּׁקּוּצֵי הָאֱלִילִים וּמִן־נִאֻפִים וּמִן־הַנֶּחֱנָק וּמִן־הַדָּם׃
21 כִּי יֵשׁ לְמשֶׁה מֵאָז וְעַד־הַיּוֹם קֹרְאֵי שְׁמוֹ בְּכָל־עִיר וָעִיר וְהוּא נִקְרָא בְּבָתֵּי־הַכְּנֵסֶת בְּכָל־שַׁבָּת וְשַׁבָּת׃ Atos 15 Hebraico – Grego
22 וַיִּישַׁר בְּעֵינֵי הַשְּׁלִיחִים וְהַזְּקֵנִים וְכָל־הָעֵדָה לִבְחֹר מֵהֶם אֲנָשִׁים לְשָׁלְחָם אֶל־אַנְטְיוֹכְיָא עִם־פּוֹלוֹס וְעִם־בַּר־נַבָּא אֶת־יְהוּדָה הַמְכֻנֶּה בַּר־שַׁבָּא וְאֶת־סִילָא נְשֻׂאֵי פָנִים בְּתוֹךְ הָאַחִים׃
23 וַיִּכְתְּבוּ סֵפֶר וְנָתֹן עַל־יָדָם לֵאמֹר אֲנַחְנוּ הַשְּׁלִיחִים וְזִקְנֵי הָאַחִים הִנְנוּ פֹקְדִים לְשָׁלוֹם אֶת־הָאַחִים מִבֵּין־הַגּוֹיִם אֲשֶׁר בְּאַנְטְיוֹכְיָא וּבְסוּרְיָא וּבְקִילִיקְיָא׃
24 שָׁמֹעַ שָׁמַעְנוּ כִּי מְתֵי מִסְפָּר יָצְאוּ מִקִּרְבֵּנוּ אֲלֵיכֶם וְהֵם מַשְׁגִּים אֶתְכֶם וְאֶת־לִבְּכֶם יְסַכְסְכוּ בְּאָמְרָם לָכֶם לְהִמּוֹל וְלִשְׁמֹר אֶת־הַתּוֹרָה אֲשֶׁר לֹא צִוִּינוּ אֹתָם׃
25 לָכֵן יָעַצְנוּ כֻלָּנוּ לֵב אֶחָד לִבְחֹר אֲנָשִׁים לְשָׁלְחָם אֲלֵיכֶם עִם־אֲהוּבֵינוּ עִם־בַּר־נַבָּא וּפוֹלוֹס׃
26 אֲנָשִׁים אֲשֶׁר נָתְנוּ אֶת־נַפְשָׁם בְּעַד־שֵׁם אֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ׃
27 לָכֵן שָׁלַחְנוּ אֶת־יְהוּדָה וְאֶת־סִילָא אֲשֶׁר בְּמוֹ־פִיהֶם יַגִּידוּ לָכֶם כָּזֹאת׃
28 כִּי טוֹב לִפְנֵי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְכֵן לְפָנֵינוּ לִבְלִי הַכְבֵּד עֲלֵיכֶם עוֹד מַשָּׂא בִּלְתִּי אִם אֶת־הַחֻקִּים הָאֵלֶה לְבַדָּם אֲשֶׁר לֹא יוּכְלוּן לַעֲבֹר׃
29 חִדְלוּ לָכֶם מִזִּבְחֵי אֱלִילִים וּמִן־הַדָּם וּמִן־הַנֶּחֱנָק וּמִן־נִאֻפִים אִם־מֵאֵלֶּה תִּשָּׁמֵרוּ וִהְיִיתֶם עֹשֵׂי טוֹב וְשָׁלוֹם לָכֶם׃
30 וְהָאֲנָשִׁים שֻׁלְּחוּ וְהֵם בָּאוּ אֶל־אַנְטְיוֹכְיָא וַיַּאַסְפוּ אֶת־הָעָם וַיִּתְנוּ לָהֶם אֶת־הַסֵּפֶר׃
31 וַיְהִי בְּקָרְאָם בּוֹ וַיִּשְׂמְחוּ כִּי־נֻחָמוּ׃
32 וִיהוּדָה וְסִילָא אֲשֶׁר הָיוּ גַם־הֵם מִן־הַנְּבִיאִים הוֹכִיחוּ אֶת־הָאַחִים בְּרֹב דְּבָרִים וַיְאַמְּצוּם׃
33 וְכִמְלֹאת יְמֵי שִׁבְתָּם שָׁם שֻׁלְּחוּ מֵעִם־הָאַחִים בְּשָׁלוֹם לָשׁוּב אֶל־אֵלֶּה אֲשֶׁר שְׁלָחוּם אֲלֵיהֶם׃
34 וַיּוֹאֶל סִלָא לָשֶׁבֶת שָׁם עוֹד׃
35 וּפוֹלוֹס וּבַר־נַבָּא נִשְׁאֲרוּ בְאַנְטְיוֹכְיָא לַמֵּד וְדַבֵּר אֶת־דְּבַר־יְהוָֹה הֵם וְעוֹד אֲחֵרִים יַחְדָּו׃
36 וַיְהִי אַחֲרֵי יָמִים מִסְפָּר וַיֹּאמֶר פּוֹלוֹס אֶל־בַּר־נַבָּא הָבָה וְנָשׁוּבָה וּבָאנוּ אֶל־אַחֵינוּ בְּכָל־הֶעָרִים אֲשֶׁר הֵבֵאנוּ שָׁם אֶת־דְּבַר יְהוָֹה וְנִרְאֶה מָה אִתָּם וְנֵדָעָה׃
37 וַיְבַקֵּשׁ בַּר־נַבָּא לָקַחַת עִמָּהֵם גַּם אֶת־יוֹחָנָן הַמְכֻנֶּה מַרְקוֹס׃
38 אֶפֶס כִּי פּוֹלוֹס כִּהָה בוֹ בְּאָמְרוֹ לֹא־יִתָּכֵן לָשׁוּב לָקַחַת עִמָּהֵם אִישׁ אֲשֶׁר נִפְרַד מֵעִמָּם בְּפַמְפּוּלְיָא וְלֹא הָלַךְ אִתָּם לַמְּלָאכָה׃
39 וַיִּתְעַבְּרוּ אִישׁ בְּאָחִיו וַיִּתְפָּרְדוּ וַיִּקַּח בַּר־נַבָּא אֶת־מַרְקוֹס וַיִּסַּע בָּאֳנִיָּה אֶל־קַפְרוֹס׃
40 וּפוֹלוֹס לָקַח־לוֹ אֶת־סִילָא וּבָרוּךְ לְחֶסֶד יְהוָֹה מֵאֵת הָאַחִים וַיִּסַּע וַיֵּלַךְ׃
41 וַיַּעֲבֹר בְּסוּרְיָא וּבְקִילִיקְיָא וַיְאַמֵּץ אֶת־הָעֵדוֹת׃
Atos 15 Hebraico – Grego

Atos 15 Grego Koinê

1  Καί τινες κατελθόντες ἀπὸ τῆς ᾿Ιουδαίας ἐδίδασκον τοὺς ἀδελφοὺς ὅτι ἐὰν μὴ περιτέμνησθε τῷ ἔθει Μωϋσέως, οὐ δύνασθε σωθῆναι. 
2  γενομένης οὖν στάσεως καὶ ζητήσεως οὐκ ὀλίγης τῷ Παύλῳ καὶ τῷ Βαρνάβᾳ πρὸς αὐτοὺς, ἔταξαν ἀναβαίνειν Παῦλον καὶ Βαρνάβαν καί τινας ἄλλους ἐξ αὐτῶν πρὸς τοὺς ἀποστόλους καὶ πρεσβυτέρους εἰς ῾Ιερουσαλὴμ περὶ τοῦ ζητήματος τούτου. 
3  Οἱ μὲν οὖν προπεμφθέντες ὑπὸ τῆς ἐκκλησίας διήρχοντο τήν Φοινίκην καὶ Σαμάρειαν ἐκδιηγούμενοι τὴν ἐπιστροφὴν τῶν ἐθνῶν, καὶ ἐποίουν χαρὰν μεγάλην πᾶσι τοῖς ἀδελφοῖς. 
4  παραγενόμενοι δὲ εἰς ῾Ιερουσαλὴμ απεδέχθησαν ὑπὸ τῆς ἐκκλησίας καὶ τῶν ἀποστόλων καὶ τῶν πρεσβυτέρων, ἀνήγγειλάν τε ὅσα ὁ Θεὸς ἐποίησε μετ᾿ αὐτῶν. 
5  ἐξανέστησαν δέ τινες τῶν ἀπὸ τῆς αἱρέσεως τῶν Φαρισαίων πεπιστευκότες, λέγοντες ὅτι δεῖ περιτέμνειν αὐτοὺς παραγγέλλειν τε τηρεῖν τὸν νόμον Μωϋσέως. 
6  Συνήχθησαν δὲ οἱ ἀπόστολοι καὶ οἱ πρεσβύτεροι ἰδεῖν περὶ τοῦ λόγου τούτου. 
7  πολλῆς δὲ συζητήσεως γενομένης ἀναστὰς Πέτρος εἶπε πρὸς αὐτούς· ἄνδρες ἀδελφοί, ὑμεῖς ἐπίστασθε ὅτι ἀφ᾿ ἡμερῶν ἀρχαίων ὁ Θεὸς ἐν ὑμῖν ἐξελέξατο διὰ τοῦ στόματός μου ἀκοῦσαι τὰ ἔθνη τὸν λόγον τοῦ εὐαγγελίου καὶ πιστεῦσαι· 
8  καὶ ὁ καρδιογνώστης Θεὸς ἐμαρτύρησεν αὐτοῖς δοὺς αὐτοῖς τὸ Πνεῦμα τὸ ῞Αγιον καθὼς καὶ ἡμῖν, 
9  καὶ οὐθὲν διέκρινε μεταξὺ ἡμῶν τε καὶ αὐτῶν τῇ πίστει καθαρίσας τὰς καρδίας αὐτῶν. 
10  νῦν οὖν τί πειράζετε τὸν Θεόν, ἐπιθεῖναι ζυγὸν ἐπὶ τὸν τράχηλον τῶν μαθητῶν, ὃν οὔτε οἱ πατέρες ἡμῶν οὔτε ἡμεῖς ἰσχύσαμεν βαστάσαι; 
11  ἀλλὰ διὰ τῆς χάριτος τοῦ Κυρίου ᾿Ιησοῦ πιστεύομεν σωθῆναι καθ᾿ ὃν τρόπον κἀκεῖνοι. 
12  ᾿Εσίγησε δὲ πᾶν τὸ πλῆθος καὶ ἤκουον Βαρνάβᾳ καὶ Παύλου ἐξηγουμένων ὅσα ἐποίησεν ὁ Θεὸς σημεῖα καὶ τέρατα ἐν τοῖς ἔθνεσι δι᾿ αὐτῶν. 
13  Μετὰ δὲ τὸ σιγῆσαι αὐτοὺς ἀπεκρίθη ᾿Ιάκωβος λέγων· ἄνδρες ἀδελφοί, ἀκούσατέ μου. 
14  Συμεὼν ἐξηγήσατο καθὼς πρῶτον ὁ Θεὸς ἐπεσκέψατο λαβεῖν ἐξ ἐθνῶν λαὸν ἐπὶ τῷ ὀνόματι αὐτοῦ. 
15  καὶ τούτῳ συμφωνοῦσιν οἱ λόγοι τῶν προφητῶν, καθὼς γέγραπται· 
16  μετὰ ταῦτα ἀναστρέψω καὶ ἀνοικοδομήσω τὴν σκηνὴν Δαυῒδ τὴν πεπτωκυῖαν, καὶ τὰ κατεσκαμμένα αὐτῆς ἀνοικοδομήσω καὶ ἀνορθώσω αὐτήν, 
17  ὅπως ἂν ἐκζητήσωσιν οἱ κατάλοιποι τῶν ἀνθρώπων τὸν Κύριον, καὶ πάντα τὰ ἔθνη ἐφ᾿ οὓς ἐπικέκληται τὸ ὄνομά μου ἐπ᾿ αὐτούς, λέγει Κύριος ὁ ποιῶν ταῦτα πάντα. 
18  γνωστὰ ἀπ᾿ αἰῶνος ἐστι τῷ Θεῷ πάντα τὰ ἔργα αὐτοῦ. 
19  διὸ ἐγὼ κρίνω μὴ παρενοχλεῖν τοῖς ἀπὸ τῶν ἐθνῶν ἐπιστρέφουσιν ἐπὶ τὸν Θεόν, 
20  ἀλλὰ ἐπιστεῖλαι αὐτοῖς τοῦ ἀπέχεσθαι ἀπὸ τῶν ἀλισγημάτων τῶν εἰδώλων καὶ τῆς πορνείας καὶ τοῦ πνικτοῦ καὶ τοῦ αἵματος. 
21  Μωϋσῆς γὰρ ἐκ γενεῶν ἀρχαίων κατὰ πόλιν τοὺς κηρύσσοντας αὐτὸν ἔχει ἐν ταῖς συναγωγαῖς κατὰ πᾶν σάββατον ἀναγινωσκόμενος. 
22  Τότε ἔδοξε τοῖς ἀποστόλοις καὶ τοῖς πρεσβυτέροις σὺν ὅλῃ τῇ ἐκκλησίᾳ ἐκλεξαμένους ἄνδρας ἐξ αὐτῶν πέμψαι εἰς ᾿Αντιόχειαν σὺν τῷ Παύλῳ καὶ Βαρνάβᾳ, ᾿Ιούδαν τὸν ἐπικαλούμενον Βαρσαββᾶν καὶ Σίλαν, ἄνδρας ἡγουμένους ἐν τοῖς ἀδελφοῖς, 
23  γράψαντες διὰ χειρὸς αὐτῶν τάδε· οἱ ἀπόστολοι καὶ οἱ πρεσβύτεροι καὶ οἱ ἀδελφοὶ τοῖς κατὰ τὴν ᾿Αντιόχειαν καὶ Συρίαν καὶ Κιλικίαν ἀδελφοῖς τοῖς ἐξ ἐθνῶν χαίρειν. 
24  ᾿Επειδὴ ἠκούσαμεν ὅτι τινὲς ἐξ ἡμῶν ἐξελθόντες ἐτάραξαν ὑμᾶς λόγοις ἀνασκευάζοντες τὰς ψυχὰς ὑμῶν, λάγοντες περιτέμνεσθε καὶ τηρεῖν τὸν νπόμον, οἷς οὐ διεστειλάμεθα, 
25  ἔδοξεν ἡμῖν γενομένοις ὁμοθυμαδὸν, ἐκλεξαμένους ἄνδρας πέμψαι πρὸς ὑμᾶς σὺν τοῖς ἀγαπητοῖς ἡμῶν Βαρνάβᾳ καὶ Παύλῳ, 
26  ἀνθρώποις παραδεδωκόσι τὰς ψυχὰς αὐτῶν ὑπὲρ τοῦ ὀνόματος τοῦ Κυρίου ἡμῶν ᾿Ιησοῦ Χριστοῦ. 
27  ἀπεστάλκαμεν οὖν ᾿Ιούδαν καὶ Σίλαν καὶ αὐτοὺς διὰ λόγου ἀπαγγέλλοντας τὰ αὐτά. 
28  ἔδοξε γὰρ τῷ ῾Αγίῳ Πνεύματι καὶ ἡμῖν μηδὲν πλέον ἐπιτίθεσθαι ὑμῖν βάρος πλὴν τῶν ἐπάναγκες τούτων, 
29  ἀπέχεσθαι εἰδωλοθύτων καὶ αἵματος καὶ πνικτοῦ καὶ πορνείας· ἐξ ὧν διατηροῦντες ἑαυτοὺς εὖ πράξετε. ῎Ερρωσθε. 
30  Οἱ μὲν ἀπολυθέντες ἦλθον εἰς ᾿Αντιόχειαν, καὶ συναγαγόντες τὸ πλῆθος ἐπέδωκαν τὴν ἐπιστολήν. 
31  ἀναγνόντες δὲ ἐχάρησαν ἐπὶ τῇ παρακλήσει. 
32  ᾿Ιούδας τε καὶ Σίλας, καὶ αὐτοὶ προφῆται ὄντες, διὰ λόγου πολλοῦ παρεκάλεσαν τοὺς ἀδελφοὺς καὶ ἐπεστήριξαν. 
33  ποιήσαντες δὲ χρόνον ἀπελύθησαν μετ᾿ εἰρήνης ἀπὸ τῶν ἀδελφῶν πρὸς τοὺς ἀποστόλους. 
34  […]
35  Παῦλος δὲ καὶ Βαρνάβας διέτριβον ἐν ᾿Αντιοχείᾳ, διδάσκοντες καὶ εὐαγγελιζόμενοι μετὰ καὶ ἑτέρων πολλῶν τὸν λόγον τοῦ Κυρίου. 
36  Μετὰ δέ τινας ἡμέρας εἶπε Παῦλος πρὸς Βαρνάβαν· ἐπιστρέψαντες δὴ ἐπισκεψώμεθα τοὺς ἀδελφοὺς ἡμῶν κατὰ πᾶσαν πόλιν ἐν αἷς κατηγγείλαμεν τὸν λόγον τοῦ Κυρίου, πῶς ἔχουσι. 
37  Βαρνάβας δὲ ἐβουλεύσατο συμπαραλαβεῖν τὸν ᾿Ιωάννην τὸν καλούμενον Μᾶρκον· 
38  Παῦλος δὲ ἠξίου, τὸν ἀποστάντα ἀπ᾿ αὐτῶν ἀπὸ Παμφυλίας καὶ μὴ συνελθόντα αὐτοῖς εἰς τὸ ἔργον, μὴ συμπαραλαβεῖν τοῦτον. 
39  ἐγένετο οὖν παροξυσμὸς, ὥστε ἀποχωρισθῆναι αὐτοὺς ἀπ᾿ ἀλλήλων, τόν τε Βαρνάβαν παραλαβόντα τὸν Μᾶρκον ἐκπλεῦσαι εἰς Κύπρον. 
40  Παῦλος δὲ ἐπιλεξάμενος Σίλαν ἐξῆλθε, παραδοθεὶς τῇ χάριτι τοῦ Θεοῦ ὑπὸ τῶν ἀδελφῶν. 
41  διήρχετο δὲ τὴν Συρίαν καὶ Κιλικίαν ἐπιστηρίζων τὰς ἐκκλησίας. 

Atos 15 Hebraico – Grego

Atos 15 ARC

O concílio de Jerusalém

1 – Então, alguns que tinham descido da Judeia ensinavam assim os irmãos: Se vos não circuncidardes, conforme o uso de Moisés, não podeis salvar-vos.
2 – Tendo tido Paulo e Barnabé não pequena discussão e contenda contra eles, resolveu-se que Paulo, Barnabé e alguns dentre eles subissem a Jerusalém aos apóstolos e aos anciãos sobre aquela questão.
3 – E eles, sendo acompanhados pela igreja, passaram pela Fenícia e por Samaria, contando a conversão dos gentios, e davam grande alegria a todos os irmãos.
4 – Quando chegaram a Jerusalém, foram recebidos pela igreja e pelos apóstolos e anciãos e lhes anunciaram quão grandes coisas Deus tinha feito com eles.
5 – Alguns, porém, da seita dos fariseus que tinham crido se levantaram, dizendo que era mister circuncidá-los e mandar-lhes que guardassem a lei de Moisés.
6 – Congregaram-se, pois, os apóstolos e os anciãos para considerar este assunto.
7 – E, havendo grande contenda, levantou-se Pedro e disse-lhes: Varões irmãos, bem sabeis que já há muito tempo Deus me elegeu dentre vós, para que os gentios ouvissem da minha boca a palavra do evangelho e cressem.
8 – E Deus, que conhece os corações, lhes deu testemunho, dando-lhes o Espírito Santo, assim como também a nós;
9 – e não fez diferença alguma entre eles e nós, purificando o seu coração pela fé.
10 – Agora, pois, por que tentais a Deus, pondo sobre a cerviz dos discípulos um jugo que nem nossos pais nem nós podemos suportar?
11 – Mas cremos que seremos salvos pela graça do Senhor Jesus Cristo, como eles também.
12 – Então, toda a multidão se calou e escutava a Barnabé e a Paulo, que contavam quão grandes sinais e prodígios Deus havia feito por meio deles entre os gentios.
13 – E, havendo-se eles calado, tomou Tiago a palavra, dizendo: Varões irmãos, ouvi-me.
14 – Simão relatou como, primeiramente, Deus visitou os gentios, para tomar deles um povo para o seu nome.
15 – E com isto concordam as palavras dos profetas, como está escrito:
16 – Depois disto, voltarei e reedificarei o tabernáculo de Davi, que está caído; levantá-lo-ei das suas ruínas e tornarei a edificá-lo.
17 – Para que o resto dos homens busque ao Senhor, e também todos os gentios sobre os quais o meu nome é invocado, diz o Senhor, que faz todas estas coisas
18 – que são conhecidas desde toda a eternidade.
19 – Pelo que julgo que não se deve perturbar aqueles, dentre os gentios, que se convertem a Deus,
20 – mas escrever-lhes que se abstenham das contaminações dos ídolos, da prostituição, do que é sufocado e do sangue.
21 – Porque Moisés, desde os tempos antigos, tem em cada cidade quem o pregue e, cada sábado, é lido nas sinagogas.

A carta aos cristãos gentios – Compare com Atos 15 Hebraico – Grego

22 – Então, pareceu bem aos apóstolos e aos anciãos, com toda a igreja, eleger varões dentre eles e enviá-los com Paulo e Barnabé a Antioquia, a saber: Judas, chamado Barsabás, e Silas, varões distintos entre os irmãos.
23 – E por intermédio deles escreveram o seguinte: Os apóstolos, e os anciãos, e os irmãos, aos irmãos dentre os gentios que estão em Antioquia, Síria e Cilícia, saúde.
24 – Porquanto ouvimos que alguns que saíram dentre nós vos perturbaram com palavras e transtornaram a vossa alma (não lhes tendo nós dado mandamento),
25 – pareceu-nos bem, reunidos concordemente, eleger alguns varões e enviá-los com os nossos amados Barnabé e Paulo,
26 – homens que já expuseram a vida pelo nome de nosso Senhor Jesus Cristo.
27 – Enviamos, portanto, Judas e Silas, os quais de boca vos anunciarão também o mesmo.
28 – Na verdade, pareceu bem ao Espírito Santo e a nós não vos impor mais encargo algum, senão estas coisas necessárias:
29 – Que vos abstenhais das coisas sacrificadas aos ídolos, e do sangue, e da carne sufocada, e da fornicação; destas coisas fareis bem se vos guardardes. Bem vos vá.
30 – Tendo-se eles, então, despedido, partiram para Antioquia e, ajuntando a multidão, entregaram a carta.
31 – E, quando a leram, alegraram-se pela exortação.
32 – Depois, Judas e Silas, que também eram profetas, exortaram e confirmaram os irmãos com muitas palavras.
33 – E, detendo-se ali algum tempo, os irmãos os deixaram voltar em paz para os apóstolos,
34 – mas pareceu bem a Silas ficar ali.
35 – E Paulo e Barnabé ficaram em Antioquia, ensinando e pregando, com muitos outros, a palavra do Senhor.

Divergência entre Paulo e Barnabé (2° viagem) – Compare com Atos 15 Hebraico – Grego

36 – Alguns dias depois, disse Paulo a Barnabé: Tornemos a visitar nossos irmãos por todas as cidades em que já anunciamos a palavra do Senhor, para ver como estão.
37 – E Barnabé aconselhava que tomassem consigo a João, chamado Marcos.
38 – Mas a Paulo parecia razoável que não tomassem consigo aquele que desde a Panfília se tinha apartado deles e não os acompanhou naquela obra.
39 – E tal contenda houve entre eles, que se apartaram um do outro. Barnabé, levando consigo a Marcos, navegou para Chipre.
40 – E Paulo, tendo escolhido a Silas, partiu, encomendado pelos irmãos à graça de Deus.
41 – E passou pela Síria e Cilícia, confirmando as igrejas.

Atos 15 Hebraico – Grego

Todos os Capítulos de Atos dos Apóstolos

Views: 9