Mateus 15 Hebraico

Mateus 15 Hebraico – Grego

Mateus 15 Grego Koinê

1 Τότε προσέρχονται τῷ ᾿Ιησοῦ οἱ ἀπὸ ῾Ιεροσολύμων γραμματεῖς καὶ Φαρισαῖοι λέγοντες·
2 διὰ τί οἱ μαθηταί σου παραβαίνουσι τὴν παράδοσιν τῶν πρεσβυτέρων; οὐ γὰρ νίπτονται τὰς χεῖρας αὐτῶν ὅταν ἄρτον ἐσθίωσιν.
3 ὁ δὲ ἀποκριθεὶς εἶπεν αὐτοῖς· διὰ τί καὶ ὑμεῖς παραβαίνετε τὴν ἐντολὴν τοῦ Θεοῦ διὰ τὴν παράδοσιν ὑμῶν;
4 ὁ γὰρ Θεὸς ἐνετείλατο λέγων· τίμα τὸν πατέρα καὶ τὴν μητέρα· καί· ὁ κακολογῶν πατέρα ἢ μητέρα θανάτῳ τελευτάτω.
5 ὑμεῖς δὲ λέγετε· ὅς ἂν εἴπῃ τῷ πατρὶ ἢ τῇ μητρί, δῶρον ὃ ἐὰν ἐξ ἐμοῦ ὠφεληθῇς,
6 καὶ οὐ μὴ τιμήσει τὸν πατέρα αὐτοῦ ἢ τὴν μητέρα αὐτοῦ· καὶ ἠκυρώσατε τὴν ἐντολὴν τοῦ Θεοῦ διὰ τὴν παράδοσιν ὑμῶν.
7 ὑποκριταί. καλῶς προεφήτευσε περὶ ὑμῶν ῾Ησαΐας λέγων·
8 ἐγγίζει μοι ὁ λαὸς οὗτος τῷ στόματι αὐτῶν καὶ τοῖς χείλεσίν με τιμᾷ, ἡ δὲ καρδία αὐτῶν πόρρω ἀπέχει ἀπ᾿ ἐμοῦ·
9 μάτην δὲ σέβονταί με, διδάσκοντες διδασκαλίας ἐντάλματα ἀνθρώπων.
10 Καὶ προσκαλεσάμενος τὸν ὄχλον εἶπεν αὐτοῖς· ἀκούετε καὶ συνίετε.
11 οὐ τὸ εἰσερχόμενον εἰς τὸ στόμα κοινοῖ τὸν ἄνθρωπον, ἀλλὰ τὸ ἐκπορευόμενον ἐκ τοῦ στόματος τοῦτο κοινοῖ τὸν ἄνθρωπον.
12 Τότε προσελθόντες οἱ μαθηταὶ αὐτοῦ εἶπον αὐτῷ· οἶδας ὅτι οἱ Φαρισαῖοι ἀκούσαντες τὸν λόγον ἐσκανδαλίσθησαν;
13 ὁ δὲ ἀποκριθεὶς εἶπε· πᾶσα φυτεία ἣν οὐκ ἐφύτευσεν ὁ πατήρ μου ὁ οὐράνιος ἐκριζωθήσεται.
14 ἄφετε αὐτούς· ὁδηγοί εἰσι τυφλοί τυφλῶν· τυφλὸς δὲ τυφλὸν ἐὰν ὁδηγῇ, ἀμφότεροι εἰς βόθυνον πεσοῦνται.
15 ᾿Αποκριθεὶς δὲ ὁ Πέτρος εἶπεν αὐτῷ· φράσον ἡμῖν τὴν παραβολήν ταύτην.
16 ὁ δὲ ᾿Ιησοῦς εἶπεν· ἀκμὴν καὶ ὑμεῖς ἀσύνετοί ἐστε;
17 οὐπω νοεῖτε ὅτι πᾶν τὸ εἰσπορευόμενον εἰς τὸ στόμα εἰς τὴν κοιλίαν χωρεῖ καὶ εἰς ἀφεδρῶνα ἐκβάλλεται;
18 τὰ δὲ ἐκπορευόμενα ἐκ τοῦ στόματος ἐκ τῆς καρδίας ἐξέρχεται, κἀκεῖνα κοινοῖ τὸν ἄνθρωπον.
19 ἐκ γὰρ τῆς καρδίας ἐξέρχονται διαλογισμοὶ πονηροί, φόνοι, μοιχεῖαι, πορνεῖαι, κλοπαί, ψευδομαρτυρίαι, βλασφημίαι.
20 ταῦτά ἐστι τὰ κοινοῦντα τὸν ἄνθρωπον· τὸ δὲ ἀνίπτοις χερσὶ φαγεῖν οὐ κοινοῖ τὸν ἄνθρωπον.
21 Καὶ ἐξελθὼν ἐκεῖθεν ὁ ᾿Ιησοῦς ἀνεχώρησεν εἰς τὰ μέρη Τύρου καὶ Σιδῶνος.
22 καὶ ἰδοὺ γυνὴ Χαναναία ἀπὸ τῶν ὁρίων ἐκείνων ἐξελθοῦσα ἐκραύγασεν αὐτῷ λέγουσα· ἐλέησόν με, Κύριε, Υἱὲ Δαυΐδ· ἡ θυγάτηρ μου κακῶς δαιμονίζεται.
23 ὁ δὲ οὐκ ἀπεκρίθη αὐτῇ λόγον. καὶ προσελθόντες οἱ μαθηταὶ αὐτοῦ ἠρώτων αὐτὸν λέγοντες· ἀπόλυσον αὐτήν, ὅτι κράζει ὄπισθεν ἡμῶν.
24 ὁ δὲ ἀποκριθεὶς εἶπεν· οὐκ ἀπεστάλην εἰ μὴ εἰς τὰ πρόβατα τὰ ἀπολωλότα οἴκου ᾿Ισραήλ.
25 ἡ δὲ ἐλθοῦσα προσεκύνησεν αὐτῷ λέγουσα· Κύριε, βοήθει μοι.
26 ὁ δὲ ἀποκριθεὶς εἶπεν· οὐκ ἔστι καλὸν λαβεῖν τὸν ἄρτον τῶν τέκνων καὶ βαλεῖν τοῖς κυναρίοις.
27 ἡ δὲ εἶπε· ναί, Κύριε· καὶ γὰρ τὰ κυνάρια ἐσθίει ἀπὸ τῶν ψιχίων τῶν πιπτόντων ἀπὸ τῆς τραπέζης τῶν κυρίων αὐτῶν.
28 τότε ἀποκριθεὶς ὁ ᾿Ιησοῦς εἶπεν αὐτῇ· ὦ γύναι, μεγάλη σου ἡ πίστις. γενηθήτω σοι ὡς θέλεις. καὶ ἰάθη ἡ θυγάτηρ αὐτῆς ἀπὸ τῆς ὥρας ἐκείνης.
29 Καὶ μεταβὰς ἐκεῖθεν ὁ ᾿Ιησοῦς ἦλθε παρὰ τὴν θάλασσαν τῆς Γαλιλαίας, καὶ ἀναβὰς εἰς τὸ ὄρος ἐκάθητο ἐκεῖ.
30 καὶ προσῆλθον αὐτῷ ὄχλοι πολλοὶ ἔχοντες μεθ᾿ ἑαυτῶν χωλούς, τυφλούς, κωφούς, κυλλούς καὶ ἑτέρους πολλούς, καὶ ἔρριψαν αὐτοὺς παρὰ τοὺς πόδας τοῦ ᾿Ιησοῦ, καὶ ἐθεράπευσεν αὐτούς,
31 ὥστε τοὺς ὄχλους θαυμάσαι βλέποντας κωφοὺς λαλοῦντας, κυλλοὺς ὑγιεῖς, χωλοὺς περιπατοῦντας καὶ τυφλοὺς βλέποντας· καὶ ἐδόξασαν τὸν Θεὸν ᾿Ισραήλ.
32 ῾Ο δὲ ᾿Ιησοῦς προσκαλεσάμενος τοὺς μαθητὰς αὐτοῦ εἶπε· σπλαγχνίζομαι ἐπὶ τὸν ὄχλον, ὅτι ἤδη ἡμέραι τρεῖς προσμένουσί μοι καὶ οὐκ ἔχουσι τί φάγωσι· καὶ ἀπολῦσαι αὐτοὺς νήστεις οὐ θέλω, μήποτε ἐκλυθῶσιν ἐν τῇ ὁδῷ.
33 καὶ λέγουσιν αὐτῷ οἱ μαθηταί αὐτοῦ· πόθεν ἡμῖν ἐν ἐρημίᾳ ἄρτοι τοσοῦτοι ὥστε χορτάσαι ὄχλον τοσοῦτον;
34 καὶ λέγει αὐτοῖς ὁ ᾿Ιησοῦς· πόσους ἄρτους ἔχετε; οἱ δὲ εἶπον· ἑπτά, καὶ ὀλίγα ἰχθύδια.
35 καὶ ἐκέλευσε τοῖς ὄχλοις ἀναπεσεῖν ἐπὶ τὴν γῆν.
36 καὶ λαβὼν τοὺς ἑπτὰ ἄρτους καὶ τοὺς ἰχθύας, εὐχαριστήσας ἔκλασε καὶ ἔδωκε τοῖς μαθηταῖς αὐτοῦ, οἱ δὲ μαθηταὶ τοῖς ὄχλοις.
37 καὶ ἔφαγον πάντες καὶ ἐχορτάσθησαν, καὶ ἦραν τὸ περισσεῦον τῶν κλασμάτων ἑπτὰ σπυρίδας πλήρεις·
38 οἱ δὲ ἐσθίοντες ἦσαν τετρακισχίλιοι ἄνδρες χωρὶς γυναικῶν καὶ παιδίων.
39 Καὶ ἀπολύσας τοὺς ὄχλους ἐνέβη εἰς τὸ πλοῖον καὶ ἦλθεν εἰς τὰ ὅρια Μαγδαλά.
Mateus 15 Hebraico – Grego

1 אָז בָּאוּ לִפְנֵי יֵשׁוּעַ פְּרוּשִׁים וְסוֹפְרִים מִירוּשָׁלַיִם לֵאמֹר׃
2 מַדּוּעַ יַעַזְבוּ תַלְמִידֶיךָ אֵת קַבָּלַת הַזְּקֵנִים כִּי לֹא יִרְחֲצוּ אֶת־יְדֵיהֶם לַאֲכִילַת לָחֶם׃
3 וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם וּמַדּוּעַ תַּעַזְבוּ גַם־אַתֶּם אֶת־מִצְוַת אֱלֹהִים בַּעֲבוּר קַבָּלַתְכֶם׃
4 כִּי אֱלֹהִים צִוָּה לֵאמֹר כַּבֵּד אֶת־אָבִיךָ וְאֶת־אִמֶּךָ וּמְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ מוֹת יוּמָת׃
5 וְאַתֶּם אֹמְרִים אִישׁ כִּי־יֹאמַר לְאָבִיו אוֹ לְאִמּוֹ קָרְבָּן כָּל־הֲנָאָה אֲשֶׁר תֶּהֱנֶה מִמֶּנִּי הֲרֵי זֶה נֶדֶר׃
6 וְאֵין עָלָיו לְכַבֵּד עוֹד אֶת־אָבִיו וְאֶת־אִמּוֹ וְהֵפַרְתֶּם אֶת־מִצְוַת אֱלֹהִים בְּקַבָּלַתְכֶם׃
7 חַנְפֵי־לֵב הֵיטֵב נִבָּא עֲלֵיכֶם יְשַׁעְיָהוּ לֵאמֹר׃
8 כִּי נִגַּשׁ הָעָם הַזֶּה בְּפִּיו וּבִשְׂפָתָיו כִּבְּדוּנִי וְלִבּוֹ רִחַק מִמֶּנִּי׃
9 וְתֹהוּ יִרְאָתָם אֹתִי מִצְוֹת אֲנָשִׁים מְלַמְּדִים׃
10 וַיִּקְרָא אֶל־הָעָם וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם שִׁמְעוּ וְהַשְׂכִּילוּ׃
11 אֲשֶׁר יָבֹא אֶל־תּוֹךְ הַפֶּה לֹא יְטַמֵּא אֶת־הָאָדָם אֶפֶס אֲשֶׁר יֵצֵא מִתּוֹךְ הַפֶּה הוּא יְטַמֵּא אֶת־הָאָדָם׃
12 וַיִּגְּשׁוּ אֵלָיו תַּלְמִידָיו וַיֹּאמְרוּ הֲיָדַעְתָּ כִּי נִכְשְׁלוּ הַפְּרוּשִׁים בְּשָׁמְעָם הַדָּבָר הַזֶּה׃
13 וַיַּעַן וַיֹּאמַר כָּל־מַטָּע אֲשֶׁר אָבִי בַּשָּׁמַיִם לֹא נְטָעוֹ יְשֹׁרָשׁ׃
14 הַנִּיחוּ לָהֶם הֵם עִוְרִים מְנַהֲלִים לְעִוְרִים וְכִי עִוֵּר מְנַהֵל לְעִוֵּר שְׁנֵיהֶם יִפְּלוּ אֶל־הַבּוֹר׃
15 וַיַּעַן פֶּטְרוֹס וַיֹּאמֶר אֵלָיו בָּאֶר־לָנוּ אֶת־הַמָּשָׁל הַזֶּה׃
16 וַיֹּאמַר יֵשׁוּעַ הֲכִי גַם־אַתֶּם עוֹד בִּבְלִי בִינָה׃
17 הֲלֹא תַשְׂכִּילוּ כִּי כָל־אֲשֶׁר יָבֹא אֶל־תּוֹךְ הַפֶּה יֵרֵד אֶל־הַכָּרֵשׂ וּמִשָּׁם יֵצֵא הַפַּרְשְׁדֹנָה׃
18 אַךְ הַיֹּצֵא מִתּוֹךְ הַפֶּה יָבֹא מִתּוֹךְ הַלֵּב וְהוּא יְטַמֵּא אֶת־הָאָדָם׃
19 כִּי מִתּוֹךְ הַלֵּב יֵצְאוּ יִצְרֵי מַחְשְׁבוֹת רָעוֹת רָצֹחַ נָאֹף וְזָנֹה גָּנֹב עֵדוּת שֶׁקֶר וְגִדּוּפִים׃
20 אֵלֶּה הֵם אֲשֶׁר יְטַמְּאוּ אֶת־הָאָדָם אַךְ אָכוֹל בְּיָדַיִם אֲשֶׁר לֹא רֻחֲצוּ לֹא יְטַמֵּא אֶת־הָאָדָם׃
21 וַיֵּצֵא יֵשׁוּעַ מִשָּׁם וַיָּבֹא אֶל־גְּלִילוֹת צוֹר וְצִידוֹן׃
22 וְהִנֵּה אִשָּׁה כְּנַעֲנִית יֹצֵאת מִגְּבוּלוֹת הָהֵם וַתִּצְעַק אֵלָיו לֵאמֹר חָנֵּנִי אֲדֹנִי בֶּן־דָּוִד בִּתִּי רוּחַ רָעָה בָּהּ וְעָנְיָהּ מֹרֶה מְאֹד׃
23 וְלֹא־עָנָה אֹתָהּ דָּבָר וַיִּגְּשׁוּ תַלְמִידָיו וַיְבַקְשׁוּ מִלְּפָנָיו לֵאמֹר שַׁלַּח אֹתָהּ כִּי־צֹעֶקֶת הִיא אַחֲרֵינוּ׃
24 וַיַּעַן וַיֹּאמַר לֹא שֻׁלַּחְתִּי כִּי אִם־לְצֹאן אֹבְדוֹת לְבֵית יִשְׂרָאֵל׃
25 וְהִיא בָאָה וַתִּשְׁתַּחוּ לוֹ לֵאמֹר הוֹשִׁיעָה לִּי אֲדֹנִי׃
26 וַיַּעַן וַיֹּאמַר לֹא־נָכוֹן לָקַחַת אֶת־לֶחֶם הַבָּנִים וּלְהַשְׁלִיכוֹ לִפְנֵי הַכְּלָבִים׃
27 וַתֹּאמַר כֵּן אֲדֹנִי אֶפֶס גַּם־הַכְּלָבִים יֹאכְלוּן מִן־הַפְּתוֹתִים הַנֹּפְלִים מֵעַל־שֻׁלְחַן אֲדֹנֵיהֶם׃
28 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ אִשָּׁה גְּדוֹלָה אֱמוּנָתֵךְ יְהִי־לָךְ כַּאֲשֶׁר עִם־לְבָבֵךְ וַתֵּרָפֵא בִתָּהּ בָּעֵת הַהִיא׃
29 וַיַּעֲבֹר יֵשׁוּעַ מִשָּׁם וַיָּבֹא עַל־יַד יַם הַגָּלִיל וַיַּעַל אֶל־הָהָר וַיֵּשֶׁב שָׁם׃
30 וַיָּבֹאוּ לְפָנָיו הֲמוֹן עַם־רָב וְעִמָּהֶם פִּסְחִים עִוְרִים חֵרְשִׁים נִדְכָּאִים וְרַבִּים כְּמוֹהֶם וַיַּצִּיגוּם לְרַגְלֵי יֵשׁוּעַ וְהוּא רִפָּא אֹתָם׃
31 וְהָעָם כֵּן תָּמְהוּ בִּרְאוֹתָם הָאִלְּמִים מְדַבְּרִים הַנִּדְכָּאִים נִרְפָּאִים הַפִּסְחִים הֹלְכִים וְהַעִוְרִים רֹאִים וַיִּתְּנוּ כָבוֹד לֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל׃
32 וַיִּקְרָא יֵשׁוּעַ אֶל־תַּלְמִידָיו וַיֹּאמַר מָלֵאתִי רַחֲמִים עַל־הָעָם כִּי עָמְדוּ עִמָּדִי זֶה שְׁלֹשֶׁת יָמִים וְאֵין לָהֶם מַה־לֶּאֱכֹל וְאֵין אֶת־נַפְשִׁי לְשַׁלְּחָם רְעֵבִים פֶּן־יִתְעַלְּפוּ בַּדָּרֶךְ׃
33 וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו תַּלְמִידָיו מֵאַיִן לָנוּ דֵּי־לֶחֶם בַּמִּדְבָר לְהַשְׂבִּיעַ הָמוֹן רָב כָּמֹהוּ׃
34 וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אֲלֵיהֶם כַּמָּה לָכֶם לָחֶם וַיֹּאמְרוּ שִׁבְעָה וּמְעַט דָּגִים קְטַנִּים׃
35 וַיְצַו אֶת־הֲמוֹן הָעָם לָשֶׁבֶת עַל־הָאָרֶץ׃
36 וַיִּקַּח אֶת־שִׁבְעַת הַלֶּחֶם וְאֶת־הַדָּגִים וַיְבָרֵךְ וַיִּפְרֹס וַיִּתֵּן אֶל־תַּלְמִידָיו וְהַתַּלְמִידִים אֶל־הֲמוֹן הָעָם׃
37 וַיֹּאכְלוּ כֻלָּם וַיִּשְׂבָּעוּ וַיִּשְׂאוּ אֶת־הַפְּתוֹתִים הַנּוֹתָרִים שִׁבְעָה סַלִּים מְלֵאִים׃
38 וְהָאֹכְלִים הָיוּ אַרְבַּעַת אַלְפֵי אִישׁ מִלְּבַד נָשִׁים וָטָף׃
39 אָז שִׁלַּח אֶת־הֲמוֹן הָעָם וְהוּא יָרַד בָּאֳנִיָּה וַיָּבֹא גְּבוּלֹת מָגָדוֹן׃
Mateus 15 Hebraico – Grego

Mateus 15 ARC

Tradição dos Fariseus – Compare com Mateus 15 Hebraico – Grego

1 – Então, chegaram ao pé de Jesus uns escribas e fariseus de Jerusalém, dizendo:
2 – Por que transgridem os teus discípulos a tradição dos anciãos? Pois não lavam as mãos quando comem pão.
3 – Ele, porém, respondendo, disse-lhes: Por que transgredis vós também o mandamento de Deus pela vossa tradição?
4 – Porque Deus ordenou, dizendo: Honra a teu pai e a tua mãe; e: Quem maldisser ao pai ou à mãe, que morra de morte.
5 – Mas vós dizeis: Qualquer que disser ao pai ou à mãe:É oferta ao Senhor o que poderias aproveitar de mim, esse não precisa honrar nem a seu pai, nem a sua mãe,
6 – E assim invalidastes, pela vossa tradição, o mandamento de Deus.
7 – Hipócritas, bem profetizou Isaías a vosso respeito, dizendo:
8 – Este povo honra-me com os seus lábios, mas o seu coração está longe de mim.
9 – Mas em vão me adoram, ensinando doutrinas que são preceitos dos homens.
10 – E, chamando a si a multidão, disse-lhes: Ouvi e entendei:
11 – o que contamina o homem não é o que entra na boca, mas o que sai da boca, isso é o que contamina o homem.
12 – Então, acercando-se dele os seus discípulos, disseram-lhe: Sabes que os fariseus, ouvindo essas palavras, se escandalizaram?
13 – Ele, porém, respondendo, disse: Toda planta que meu Pai celestial não plantou será arrancada.
14 – Deixai-os; são condutores cegos; ora, se um cego guiar outro cego, ambos cairão na cova.
15 – E Pedro, tomando a palavra, disse-lhe: Explica-nos essa parábola.
16 – Jesus, porém, disse: Até vós mesmos estais ainda sem entender?
17 – Ainda não compreendeis que tudo o que entra pela boca desce para o ventre e é lançado fora?
18 – Mas o que sai da boca procede do coração, e isso contamina o homem.
19 – Porque do coração procedem os maus pensamentos, mortes, adultérios, prostituição, furtos, falsos testemunhos e blasfêmias.
20 – São essas coisas que contaminam o homem; mas comer sem lavar as mãos, isso não contamina o homem.

A mulher Cananéia
21 – E, partindo Jesus dali, foi para as partes de Tiro e de Sidom.
22 – E eis que uma mulher cananeia, que saíra daquelas cercanias, clamou, dizendo: Senhor, Filho de Davi, tem misericórdia de mim, que minha filha está miseravelmente endemoninhada.
23 – Mas ele não lhe respondeu palavra. E os seus discípulos, chegando ao pé dele, rogaram-lhe, dizendo: Despede-a, que vem gritando atrás de nós.
24 – E ele, respondendo, disse: Eu não fui enviado senão às ovelhas perdidas da casa de Israel.
25 – Então, chegou ela e adorou-o, dizendo: Senhor, socorre-me.
26 – Ele, porém, respondendo, disse: Não é bom pegar o pão dos filhos e deitá-lo aos cachorrinhos.
27 – E ela disse: Sim, Senhor, mas também os cachorrinhos comem das migalhas que caem da mesa dos seus senhores.
28 – Então, respondeu Jesus e disse-lhe: Ó mulher, grande é a tua fé. Seja isso feito para contigo, como tu desejas. E, desde aquela hora, a sua filha ficou sã.
29 – Partindo Jesus dali, chegou ao pé do mar da Galileia e, subindo a um monte, assentou-se lá.
30 – E veio ter com ele muito povo, que trazia coxos, cegos, mudos, aleijados e outros muitos; e os puseram aos pés de Jesus, e ele os sarou,
31 – de tal sorte que a multidão se maravilhou vendo os mudos a falar, os aleijados sãos, os coxos a andar, e os cegos a ver; e glorificava o Deus de Israel.

A segunda multiplicação dos pães
32 – E Jesus, chamando os seus discípulos, disse: Tenho compaixão da multidão, porque já está comigo há três dias e não tem o que comer, e não quero despedi-la em jejum, para que não desfaleça no caminho.
33 – E os seus discípulos disseram-lhe: Donde nos viriam num deserto tantos pães, para saciar tal multidão?
34 – E Jesus disse-lhes: Quantos pães tendes? E eles disseram: Sete e uns poucos peixinhos.
35 – Então, mandou à multidão que se assentasse no chão.
36 – E, tomando os sete pães e os peixes e dando graças, partiu-os e deu-os aos seus discípulos, e os discípulos, à multidão.
37 – E todos comeram e se saciaram, e levantaram, do que sobejou, sete cestos cheios de pedaços.
38 – Ora, os que tinham comido eram quatro mil homens, além de mulheres e crianças.
39 – E, tendo despedido a multidão, entrou no barco e dirigiu-se ao território de Magdala.
Mateus 15 Hebraico – Grego

Todos os Capítulos de Mateus

Mateus 15 Hebraico – Grego Koinê – ARC

Mateus 15 Grego Koinê