Marcos 13 Hebraico

Marcos 13 Hebraico – Grego

Marcos 13 Grego Koinê

1 Καὶ ἐκπορευομένου αὐτοῦ ἐκ τοῦ ἱεροῦ λέγει αὐτῷ εἷς τῶν μαθητῶν αὐτοῦ· διδάσκαλε, ἴδε ποταποὶ λίθοι καὶ ποταπαὶ οἰκοδομαί.
2 καὶ ὁ ᾿Ιησοῦς ἀποκριθεὶς εἶπεν αὐτῷ· βλέπεις ταύτας τὰς μεγάλας οἰκοδομάς; οὐ μὴ ἀφεθῇ ὧδε λίθος ἐπὶ λίθον ὃς οὐ μὴ καταλυθῇ.
3 Καὶ καθημένου αὐτοῦ εἰς τὸ ὄρος τῶν ἐλαιῶν κατέναντι τοῦ ἱεροῦ, ἐπηρώτων αὐτὸν κατ᾿ ἰδίαν Πέτρος καὶ ᾿Ιάκωβος καὶ ᾿Ιωάννης καὶ ᾿Ανδρέας·
4 Εἰπὲ ἡμῖν πότε ταῦτα ἔσται, καὶ τί τὸ σημεῖον ὁταν μέλλῃ ταῦτα πάντα συντελεῖσθαι;
5 ὁ δὲ ᾿Ιησοῦς ἀποκριθεὶς ἤρξατο λέγειν αὐτοῖς· βλέπετε μή τις ὑμᾶς πλανήσῃ.
6 πολλοὶ γὰρ ἐλεύσονται ἐπὶ τῷ ὀνόματί μου λέγοντες ὅτι ἐγώ εἰμι, καὶ πολλοὺς πλανήσουσιν.
7 ὅταν δὲ ἀκούσητε πολέμους καὶ ἀκοὰς πολέμων, μὴ θροεῖσθε· δεῖ γὰρ γενέσθαι, ἀλλ᾿ οὔπω τὸ τέλος.
8 ἐγερθήσεται γὰρ ἔθνος ἐπὶ ἔθνος καὶ βασιλεία ἐπὶ βασιλείαν, καὶ ἔσονται σεισμοὶ κατὰ τόπους, καὶ ἔσονται λιμοί καὶ ταραχαί. ἀρχὴ ὠδίνων ταῦτα.
9 Βλέπετε δὲ ὑμεῖς ἑαυτούς. παραδώσουσι γὰρ ὑμᾶς εἰς συνέδρια καὶ εἰς συναγωγὰς δαρήσεσθε, καὶ ἐπὶ ἡγεμόνων καὶ βασιλέων σταθήσεσθε ἕνεκεν ἐμοῦ εἰς μαρτύριον αὐτοῖς.
10 καὶ εἰς πάντα τὰ ἔθνη δεῖ πρῶτον κηρυχθῆναι τὸ εὐαγγέλιον.
11 ὅταν δὲ ἀγάγωσιν ὑμᾶς παραδιδόντες, μὴ προμεριμνᾶτε τί λαλήσητε, μηδὲ μελετᾶτε, ἀλλ᾿ ὃ ἐὰν δοθῇ ὑμῖν ἐν ἐκείνῃ τῇ ὥρᾳ, τοῦτο λαλεῖτε· οὐ γάρ ἐστε ὑμεῖς οἱ λαλοῦντες, ἀλλὰ τὸ Πνεῦμα τὸ ῞Αγιον.
12 παραδώσει δὲ ἀδελφὸς ἀδελφὸν εἰς θάνατον καὶ πατὴρ τέκνον, καὶ ἐπαναστήσονται τέκνα ἐπὶ γονεῖς καὶ θανατώσουσιν αὐτούς·
13 καὶ ἔσεσθε μισούμενοι ὑπὸ πάντων διὰ τὸ ὄνομά μου· ὁ δὲ ὑπομείνας εἰς τέλος, οὗτος σωθήσεται.
14 ῞Οταν δὲ ἴδητε τὸ βδέλυγμα τῆς ἐρημώσεως τὸ ῥηθὲν ὑπὸ Δανιὴλ τοῦ προφήτου ἑστὼς ὅπου οὐ δεῖ – ὁ ἀναγινώσκων νοείτω – τότε οἱ ἐν τῇ ᾿Ιουδαίᾳ φευγέτωσαν εἰς τὰ ὄρη,
15 ὁ δὲ ἐπὶ τοῦ δώματος μὴ καταβάτω εἰς τὴν οἰκίαν μηδὲ εἰσελθέτω ἆραί τι ἐκ τῆς οἰκίας αὐτοῦ,
16 καὶ ὁ εἰς τὸν ἀγρὸν ὢν μὴ ἐπιστρεψάτω εἰς τὰ ὀπίσω ἆραι τὸ ἱμάτιον αὐτοῦ.
17 οὐαὶ δὲ ταῖς ἐν γαστρὶ ἐχούσαις καὶ ταῖς θηλαζούσαις ἐν ἐκείναις ταῖς ἡμέραις.
18 προσεύχεσθε δὲ ἵνα μὴ γένηται ἡ φυγὴ ὑμῶν χειμῶνος.
19 ἔσονται γὰρ αἱ ἡμέραι ἐκεῖναι θλῖψις, οἵα οὐ γέγονε τοιαύτη ἀπ᾿ ἀρχῆς κτίσεως ἧς ἔκτισεν ὁ Θεὸς ἕως τοῦ νῦν καὶ οὐ μὴ γένηται.
20 καὶ εἰ μὴ ἐκολόβωσε Κύριος τὰς ἡμέρας, οὐκ ἂν ἐσώθη πᾶσα σάρξ· ἀλλὰ διὰ τοὺς ἐκλεκτοὺς οὓς ἐξελέξατο, ἐκολόβωσε τὰς ἡμέρας.
21 καὶ τότε ἐάν τις ὑμῖν εἴπῃ, ἰδοὺ ὧδε ὁ Χριστός, ἰδοὺ ἐκεῖ, μὴ πιστεύετε·
22 ἐγερθήσονται γὰρ ψευδόχριστοι καὶ ψευδοπροφῆται καὶ δώσουσι σημεῖα καὶ τέρατα πρὸς τὸ ἀποπλανᾶν, εἰ δυνατόν, καὶ τοὺς ἐκλεκτούς.
23 ὑμεῖς δὲ βλέπετε· ἰδοὺ προείρηκα ὑμῖν πάντα.
24 ᾿Αλλ᾿ ἐν ἐκείναις ταῖς ἡμέραις, μετὰ τὴν θλῖψιν ἐκείνην ὁ ἥλιος σκοτισθήσεται, καὶ ἡ σελήνη οὐ δώσει τὸ φέγγος αὐτῆς,
25 καὶ οἱ ἀστέρες ἔσονται ἐκ τοῦ οὐρανοῦ πίπτοντες, καὶ αἱ δυνάμεις αἱ ἐν τοῖς οὐρανοῖς σαλευθήσονται.
26 καὶ τότε ὄψονται τὸν Υἱὸν τοῦ ἀνθρώπου ἐρχόμενον ἐν νεφέλαις μετὰ δυνάμεως πολλῆς καὶ δόξης.
27 καὶ τότε ἀποστελεῖ τοὺς ἀγγέλους αὐτοῦ καὶ ἐπισυνάξει τοὺς ἐκλεκτοὺς αὐτοῦ ἐκ τῶν τεσσάρων ἀνέμων, ἀπ᾿ ἄκρου γῆς ἕως ἄκρου οὐρανοῦ.
28 ᾿Απὸ δὲ τῆς συκῆς μάθετε τὴν παραβολήν. ὅταν αὐτῆς ἤδη ὁ κλάδος ἁπαλὸς γένηται καὶ ἐκφύῃ τὰ φύλλα, γινώσκετε ὅτι ἐγγὺς τὸ θέρος ἐστίν·
29 οὕτως καὶ ὑμεῖς, ὅταν ἴδητε ταῦτα γινόμενα, γινώσκετε ὅτι ἐγγύς ἐστιν ἐπὶ θύραις.
30 ἀμὴν λέγω ὑμῖν ὅτι οὐ μὴ παρέλθῃ ἡ γενεὰ αὕτη μέχρις οὗ πάντα ταῦτα γένηται.
31 ὁ οὐρανὸς καὶ ἡ γῆ παρελεύσονται, οἱ δὲ λόγοι μου οὐ μὴ παρελεύσονται.
32 Περὶ δὲ τῆς ἡμέρας ἐκείνης ἢ τῆς ὥρας οὐδεὶς οἶδεν, οὐδὲ οἱ ἄγγελοι ἐν οὐρανῷ, οὐδὲ ὁ υἱός, εἰ μὴ ὁ πατήρ.
33 Βλέπετε, ἀγρυπνεῖτε καὶ προσεύχεσθε· οὐκ οἴδατε γὰρ πότε ὁ καιρός ἐστιν.
34 ὡς ἄνθρωπος ἀπόδημος, ἀφεὶς τὴν οἰκίαν αὐτοῦ, καὶ δοὺς τοῖς δούλοις αὐτοῦ τὴν ἐξουσίαν, καὶ ἑκάστῳ τὸ ἔργον αὐτοῦ, καὶ τῷ θυρωρῷ ἐνετείλατο ἵνα γρηγορῇ.
35 γρηγορεῖτε οὖν· οὐκ οἴδατε γὰρ πότε ὁ κύριος τῆς οἰκίας ἔρχεται, ὀψὲ ἢ μεσονυκτίου ἢ ἀλεκτοροφωνίας ἢ πρωΐ·
36 μὴ ἐλθὼν ἐξαίφνης εὕρῃ ὑμᾶς καθεύδοντας.
37 ἃ δὲ ὑμῖν λέγω, πᾶσι λέγω· γρηγορεῖτε.
Marcos 13 Hebraico – Grego

1 וַיֵּצֵא מִן־הַהֵיכָל וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֶחָד מִתַּלְמִידָיו רַבִּי רְאֵה אֶת־הָאֲבָנִים וְאֶת־הַבִּנְיָנִים הָאֵלֶּה מַה־נֶּהְדָּרוּ׃
2 וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ הֲרָאִיתָ אֶת־הַבִּנְיָנִים הַנִּשְׂגָּבִים הָאֵלֶּה כֻּלָּם יֵהָרֵסוּ לֹא־תִשָּׁאֵר פֹּה אֶבֶן עַל־אָבֶן׃
3 וּבְשִׁבְתּוֹ עַל־הַר הַזֵּיתִים לְנֹכַח הַהֵיכָל וַיִּשְׁאָלֻהוּ פֶטְרוֹס וְיַעֲקֹב וְיוֹחָנָן וְאַנְדְּרַי בִּהְיוֹתָם אִתּוֹ לְבַדָּם לֵאמֹר׃
4 הַגֶּד־נָא לָנוּ מָתַי תִּקְרֶאנָה אֵלֶּה וּמַה־הוּא הָאוֹת לַמּוֹעֵד הַהוּא כִּי כָל־אֵלֶּה תִּכְלֶינָה׃
5 וַיָּחֶל יֵשׁוּעַ לְדַבֵּר אֲלֵיהֶם לֵאמֹר הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן־יַתְעֶה אֶתְכֶם אִישׁ׃
6 כִּי רַבִּים יָבֹאוּ בִשְׁמִי וְאָמְרוּ כִּי אֲנִי הוּא וְהִתְעוּ אֶת־רַבִּים׃
7 וְכִי־תִשְׁמְעוּ קְרָבוֹת וּשְׁמֻעוֹת מִלְחָמָה אַל־תִּבָּהֵלוּ כָּל־אֵלֶּה תִּהְיֶינָה וְעוֹד לֹא־זֶה הַקֵּץ׃
8 כִּי־יָקוּם גּוֹי עַל־גּוֹי וּמַמְלָכָה עַל־מַמְלָכָה וְרַעַשׁ עַל־רַעַשׁ יָבֹא וְרָעָב מְהוּמוֹת וְכָל־אֵלֶּה רַק רֵאשִׁית הַחֲבָלִים׃
9 וְאַתֶּם הִשָּׁמְרוּ בְנַפְשׁוֹתֵיכֶם כִּי־יַסְגִּירוּ אֶתְכֶם בִּידֵי הַסַּנְהֶדְרִין וְתֻכּוּ בְּבָתֵּי־הַכְּנֵסֶת וּבַעֲבוּרִי תַעַמְדוּ לִפְנֵי מֹשְׁלִים וּמְלָכִים לְעֵדוּת לָהֶם׃
10 וְהַבְּשׂוֹרָה תִקָּרֵא רִאשֹׁנָה בְּקֶרֶב כָּל־הַגּוֹיִם׃
11 וְכִי־יוֹלִיכוּ אֶתְכֶם לְהַסְגִּירְכֶם בִּידֵי הַמִּשְׁפָּט אַל־תִּדְאֲגוּ וְאַל־תְּחַשְּׁבוּ בְּטֶרֶם בֹּא הַמּוֹעֵד מַה־תְּדַבֵּרוּ כִּי כַאֲשֶׁר יוּשַׂם בְּפִיכֶם בָּעֵת הַהִיא כֵּן תְּדַבְּרוּן כִּי לֹא אַתֶּם הַמְדַבְּרִים כִּי אִם־רוּחַ הַקֹּדֶשׁ׃
12 וְאָח יַסְגִּיר אֶת־אָחִיו לַמָּוֶת וְאָב אֶת־בְּנוֹ וְקָמוּ בָנִים עַל־אֲבוֹתָם וְהֵמִיתוּ אֹתָם׃
13 וְאַתֶּם שְׂנוּאִים תִּהְיוּ לְכָל־אָדָם לְמַעַן שְׁמִי אַךְ הַמְחַכֶּה עַד־הַקֵּץ הוּא יִוָּשֵׁעַ׃
14 וְכִי תִרְאוּ אֶת־הַשִּׁקּוּץ הַמְשֹׁמֵם הַנֶּאֱמָר בְּיַד־דָּנִיֵּאל הַנָּבִיא עֹמֵד בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר לֹא נָכוֹן לוֹ הַקֹּרֵא יָבִין אָז אֵלֶּה אֲשֶׁר בִּיהוּדָה יָנוּסוּ אֶל־הֶהָרִים׃
15 וּמִי אֲשֶׁר עַל־הַגָּג לֹא יֵרֵד הַבָּיְתָה וְלֹא יָבֹא לָקַחַת מִתּוֹכוֹ מְאוּמָה׃
16 וּמִי אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה לֹא יָשׁוּב לְבֵיתוֹ לָקַחַת אֶת־שִׂמְלָתוֹ׃
17 אַךְ אוֹי לֶהָרוֹת וְלַמֵּינִיקוֹת בַּיָּמִים הָהֵמָּה׃
18 וְאַתֶּם הִתְפַּלֵלוּ לְבִלְתִּי תִהְיֶה זֹאת בַּחֹרֶף׃
19 כִּי הַיָּמִים הָאֵלֶּה יְמֵי צָרָה הֵם אֲשֶׁר כָּמוֹהָ לֹא־הָיְתָה מֵרֵאשִׁית יְמֵי הַבְּרִיאָה אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים עַד־הַיּוֹם הַזֶּה וְכָמוֹהָ לֹא־תֹסִף׃
20 וְלוּלֵא יְקַצֵּר יְהוָֹה אֶת־הַיָּמִים הָאֵלֶּה לֹא־יִנָּצֵל כָּל־בָּשָׂר אַךְ לְמַעַן בְּחִירָיו אֲשֶׁר רָצָה בָם יְקַצֵּר אֶת־הַיָּמִים הָאֵלֶּה׃
21 וְאָז אִם־יֹאמַר אֲלֵיכֶם אִישׁ הִנֵּה הַמָּשִׁיחַ פֹּה אוֹ הִנּוֹ שָׁם אַל־תַּאֲמִינוּ׃
22 כִּי מְשִׁיחֵי שֶׁקֶר וּנְבִיאֵי כָזָב יָקוּמוּ וְנָתְנוּ אֹתוֹת וּמוֹפְתִים לְנַסּוֹת אִם יֶשׁ־לְאֵל יָדָם לְהַתְעוֹת גַּם־אֶת־הַבְּחִירִים׃
23 וְאַתֶּם הִשָּׁמְרוּ בְנַפְשׁוֹתֵיכֶם רְאוּ כִּי מֵרֹאשׁ הִגַּדְתִּי לָכֶם אֶת־כֹּל׃
24 אַךְ בַּיָּמִים הָהֵם כַּעֲבוֹר הַצָּרָה הַהִיא תֶּחְשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ לֹא־יַגִּיהַּ אוֹרוֹ׃
25 הַכּוֹכָבִים יִפְּלוּ מִן־הַשָּׁמָיִם וּצְבָא הַמָּרוֹם יָזֻעוּ׃
26 וְאָז יִרְאוּ אֶת־בֶּן־הָאָדָם בָּא בַעֲנָנִים בְּעֹז וּבְהָדָר גָּדוֹל׃
27 וְהוּא יִשְׁלַח אֶת־מַלְאָכָיו וִיקַבֵּץ אֶת־בְּחִירָיו מֵאַרְבַּע הָרוּחוֹת מִקְצֵה הָאָרֶץ עַד־קְצֵה הַשָּׁמָיִם׃
28 וּקְחוּ לָכֶם מָשָׁל מִן־הַתְּאֵנָה אִם רָטוֹב עֲנָפָהּ וְעָלֶיהָ צָמָחוּ יֹדְעִים אַתֶּם כִּי קָרוֹב הַקָּיִץ׃
29 וְכֵן גַּם־אַתֶּם כַּאֲשֶׁר תִּרְאוּ כִּי קָמוּ כָּל־אֵלֶּה יָדוֹעַ תֵּדְעוּ כִּי־קָרוֹב הוּא לַפָּתַח׃
30 אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם כִּי לֹא יַעֲבֹר הַדּוֹר הַזֶּה עַד אֲשֶׁר־יָקוּמוּ כָּל־אֵלֶּה׃
31 הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ יַעֲבֹרוּ וּדְבָרַי לֹא יַעֲבֹרוּן׃
32 וְעַל־מוֹעֵד הַיּוֹם הַהוּא וְהַשָּׁעָה הַהִיא אֵין אִישׁ יֹדֵעַ וְלֹא מַלְאָךְ בַּשָּׁמַיִם וְלֹא הַבֵּן בִּלְתִּי הָאָב׃
33 עַל־כֵּן שִׂימוּ לְבַבְכֶם שִׁקְדוּ וְהִתְפַּלֵּלוּ כִּי אֵינְכֶם יֹדְעִים מָתַי יָבֹא הַמּוֹעֵד הַזֶּה׃
34 הֲלֹא הוּא כְּאִישׁ נֹסֵעַ אֶל־מִחוּץ לָאָרֶץ אֲשֶׁר עָזַב אֶת־בֵּיתוֹ וַיְחַלֵּק אֶת־הַמִּשְׂרָה לַעֲבָדָיו לְאִישׁ אִישׁ אֶת־מְלַאכְתּוֹ וְאֶת־הַשֹּׁעֵר צִוָּה לִשְׁקֹד עַל־הַשָּׁעַר׃
35 לָכֵן הִתְיַצְּבוּ עַל־מִשְׁמַרְתְּכֶם כִּי לֹא תֵדְעוּ מָתַי יָבֹא בַּעַל הַבָּיִת אִם־בָּעֶרֶב אוֹ־בַחֲצִי הַלַּיְלָה אִם־לְעֵת קְרֹא הַתַּרְנְגֹל אוֹ כְּאוֹר הַבֹּקֶר׃
36 פֶּן־יָבֹא פִּתְאֹם וּמָצָא אֶתְכֶם יְשֵׁנִים׃
37 וְאֵת אֲשֶׁר אֲנִי אֹמֵר לָכֶם הִנְנִי אֹמֵר לַכֹּל שְׁקֹדוּ׃
Marcos 13 Hebraico – Grego

Marcos Capítulo 13 ARC

Sinais do fim dos tempos

1 – E, saindo ele do templo, disse-lhe um dos seus discípulos: Mestre, olha que pedras e que edifícios!
2 – E, respondendo Jesus, disse-lhe: Vês estes grandes edifícios? Não ficará pedra sobre pedra que não seja derribada.
3 – E, assentando-se ele no monte das Oliveiras, defronte do templo, Pedro, e Tiago, e João, e André lhe perguntaram em particular:
4 – Dize-nos quando serão essas coisas e que sinal haverá quando todas elas estiverem para se cumprir.
5 – E Jesus, respondendo-lhes, começou a dizer: Olhai que ninguém vos engane,
6 – porque muitos virão em meu nome, dizendo: Eu sou o Cristo; e enganarão a muitos.
7 – E, quando ouvirdes de guerras e de rumores de guerras, não vos perturbeis, porque assim deve acontecer; mas ainda não será o fim.
8 – Porque se levantará nação contra nação, e reino, contra reino, e haverá terremotos em diversos lugares, e haverá fomes.

Isso será o princípio de dores – Compare com Marcos 13 Hebraico – Grego
9 – Mas olhai por vós mesmos, porque vos entregarão aos concílios e às sinagogas; sereis açoitados e sereis apresentados ante governadores e reis, por amor de mim, para lhes servir de testemunho.
10 – Mas importa que o evangelho seja primeiramente pregado entre todas as nações:
11 – Quando, pois, vos conduzirem para vos entregarem, não estejais solícitos de antemão pelo que haveis de dizer; mas o que vos for dado naquela hora, isso falai; porque não sois vós os que falais, mas o Espírito Santo.
12 – E o irmão entregará à morte o irmão, e o pai, o filho; e levantar-se-ão os filhos contra os pais e os farão morrer.
13 – E sereis aborrecidos por todos por amor do meu nome; mas quem perseverar até ao fim, esse será salvo.
14 – Ora, quando vós virdes a abominação da assolação, que foi predito, estar onde não deve estar (quem lê, que entenda), então, os que estiverem na Judeia, que fujam para os montes;
15 – e o que estiver sobre o telhado, que não desça para casa, nem entre a tomar coisa alguma de sua casa;
16 – e o que estiver no campo, que não volte atrás, para tomar a sua veste.
17 – Mas ai das grávidas e das que criarem naqueles dias!
18 – Orai, pois, para que a vossa fuga não suceda no inverno,
19 – porque, naqueles dias, haverá uma aflição tal, qual nunca houve desde o princípio da criação, que Deus criou, até agora, nem jamais haverá.
20 – E, se o Senhor não abreviasse aqueles dias, nenhuma carne se salvaria; mas, por causa dos escolhidos que escolheu, abreviou aqueles dias.
21 – E, então, se alguém vos disser: Eis aqui o Cristo, ou: Ei-lo ali, não acrediteis.
22 – Porque se levantarão falsos cristos e falsos profetas e farão sinais e prodígios, para enganarem, se for possível, até os escolhidos.
23 – Mas vós vede; eis que de antemão vos tenho dito tudo.

Sinais da segunda vinda de Jesus
24 – Ora, naqueles dias, depois daquela aflição, o sol se escurecerá, e a lua não dará a sua luz.
25 – E as estrelas cairão do céu, e as forças que estão nos céus serão abaladas.
26 – E, então, verão vir o Filho do Homem nas nuvens, com grande poder e glória.
27 – E ele enviará os seus anjos e ajuntará os seus escolhidos, desde os quatro ventos, da extremidade da terra até a extremidade do céu.
28 – Aprendei, pois, a parábola da figueira: quando já o seu ramo se torna tenro, e brotam folhas, bem sabeis que já está próximo o verão.
29 – Assim também vós, quando virdes sucederem essas coisas, sabei que já está perto, às portas.
30 – Na verdade, vos digo que não passará esta geração sem que todas essas coisas aconteçam.
31 – Passará o céu e a terra, mas as minhas palavras não passarão.

O preparo para Sua segunda vinda
32 – Mas, daquele Dia e hora, ninguém sabe, nem os anjos que estão no céu, nem o Filho, senão o Pai.
33 – Olhai, vigiai e orai, porque não sabeis quando chegará o tempo.
34 – É como se um homem, partindo para fora da terra, deixasse a sua casa, e desse autoridade aos seus servos, e a cada um, a sua obra, e mandasse ao porteiro que vigiasse.
35 – Vigiai, pois, porque não sabeis quando virá o senhor da casa; se à tarde, se à meia-noite, se ao cantar do galo, se pela manhã,
36 – para que, vindo de improviso, não vos ache dormindo.
37 – E as coisas que vos digo, digo-as a todos: Vigiai.
Marcos 13 Hebraico – Grego

Todos os Capítulos de Marcos

Marcos 13 Hebraico – Grego Koinê – ARC

Marcos 13 Grego Koinê