Lucas 9 Hebraico – Grego Koinê – ARC

Lucas 9 Hebraico

1 וַיִּקְרָא אֶל־שְׁנֵים הֶעָשָׂר וַיִּתֵּן לָהֶם גְּבוּרָה וּמֶמְשָׁלָה עַל־כָּל־רוּחוֹת רָעוֹת וְלִרְפֹּא כָּל־מַחֲלָה׃
2 וַיִּשְׁלָחֵם לִקְרֹא אֶת־מַלְכוּת הָאֱלֹהִים וּלְהָקִים אֶת־הַחוֹלִים׃
3 וַיְצַו אֲלֵיהֶם לֵאמֹר לֹא תִקְחוּ מְאוּמָה לַדָּרֶךְ לֹא מַטֶּה וְלֹא יַלְקוּט וְלֹא לֶחֶם וְלֹא כֶסֶף וְלֹא חֲלִיפוֹת בְּגָדִים׃
4 וּבַבַּיִת אֲשֶׁר תָּבֹאוּ שָׁם תִּשְׁכְּנוּ וּמִשָּׁם תֵּצֵאוּ׃
5 וְהָיָה אִם לֹא יַאַסְפוּ אֶתְכֶם הַבָּיְתָה צְאוּ מִן־הָעִיר הַהִיא וּנְעַרְתֶּם אֶת־הֶאָבָק מֵעַל רַגְלֵיכֶם לְעֵדוּת לָהֶם׃
6 וַיֵּצְאוּ וַיַּעַבְרוּ בִכְפָרִים וּבְכָל־מָקוֹם קֹרִאים אֶת־הַבְּשׂוֹרָה וְרֹפְאִים אֶת־הַחוֹלִים׃
7 וְהוֹרְדוֹס טֶטְרַרְךְ שָׁמַע אֶת־כָּל־אֲשֶׁר נַעֲשָׂה וַתִּפָּעֶם רוּחוֹ כִּי־יֵשׁ אֲשֶׁר אָמְרוּ יוֹחָנָן קָם מִן־הַמֵּתִים׃
8 וְיֵשׁ אֲשֶׁר אָמְרוּ כִּי נִגְלָה אֵלִיָּהוּ וַאֲחֵרִים אָמְרוּ כִּי קָם נָבִיא אֶחָד מִן־הַנְּבִיאִים הַקַּדְמֹנִים׃
9 וַיֹּאמֶר הוֹרְדוֹס הֵן רֹאשׁ יוֹחָנָן נָשָׂאתִי מֵעָלָיו וּמִי־אֵפוֹא הוּא אֲשֶׁר אָנֹכִי שֹׁמֵעַ עָלָיו כָּזֹאת וַיְבַקֵּשׁ לִרְאוֹתוֹ׃
10 וּבְשׁוּב הַשְּׁלִיחִים הִגִּידוּ לוֹ אֶת־כָּל־אֲשֶׁר עָשׂוּ וַיִּקָּחֵם וַיֵּלֶךְ עִמָּהֶם לְבַדָּם אֶל־עִיר הַנִּקְרֵאת בֵּית־צָיְדָה׃
11 וַהֲמוֹן הָעָם יָדְעוּ וַיֵּלְכוּ אַחֲרָיו וְהוּא קִבֵּל פְּנֵיהֶם וַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶם עַל־מַלְכוּת הָאֱלֹהִים וְרָפוֹא אֶת־הַדֹּרְשִׁים לְהֵרָפֵא׃
12 וְכַאֲשֶׁר רָפָה הַיּוֹם לַעֲרֹב וַיָּבֹאוּ שְׁנֵים הֶעָשָׂר וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו שַׁלַּח אֶת־הֲמוֹן הָעָם וְיֵלְכוּ אֶל־הֶעָרִים וְחַצְרֵיהֶן מִסָּבִיב לִמְצֹא אֹכֶל וּמָקוֹם לָלוּן כִּי־פֹה בְמָקוֹם שָׁמֵם אֲנָחְנוּ׃
13 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם תְּנוּ לָהֶם אַתֶּם לֶאֱכֹל וַיֹּאמְרוּ לֹא נִמְצָא אִתָּנוּ בִּלְתִּי חֲמִשָּׁה לֶחֶם וְדָגִים שְׁנַיִם אוֹ הֲנֵלֵךְ לִקְנוֹת אֹכֶל לְכָל־הָעָם הַזֶּה׃
14 אֲשֶׁר הָיוּ כַּחֲמֵשֶׁת אַלְפֵי־אִישׁ וַיֹּאמֶר אֶל־תַּלְמִידָיו הוֹשִׁיבוּ אֹתָם שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת כַּחֲמִשִּׁים אִישׁ בַּשּׁוּרָה׃
15 וַיַּעֲשׂוּ־כֵן וַיּוֹשִׁיבוּ אֶת־כֻּלָּם׃
16 וַיִּקַּח אֶת־חֲמֵשֶׁת הַלֶּחֶם וְאֶת־שְׁנֵי הַדָּגִים וַיִּשָּׂא עֵינָיו לַמָּרוֹם וַיְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם וַיִּפְרֹס וַיִּתֵּן לְתַלְמִידָיו לָשׂוּם לִפְנֵי הָעָם׃
17 וַיֹּאכְלוּ כֻלָּם וַיִּשְׂבָּעוּ וַיִּשְׂאוּ שְׁנֵים עָשָׂר סַלִּים מִן־הַפְּתוֹתִים הַנּוֹתָרִים לָהֶם׃
18 וַיְהִי בְּהִתְפַּלְּלוֹ לְבַדּוֹ וְתַלְמִידָיו בָּאוּ לְפָנָיו וַיּשְׁאַל אֹתָם לֵאמֹר מָה־אֹמְרִים עָלַי הֲמוֹן הָעָם מִי־אָנִי׃
19 וַיַּעֲנוּ וַיֹּאמְרוּ יוֹחָנָן הַמְטַבֵּל וְיֵשׁ אֹמְרִים אֵלִיָּהוּ וַאֲחֵרִים אֹמְרִים נָבִיא אֶחָד קָם מִן־הַנְּבִיאִים הַקַּדְמֹנִים׃
20 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם וְאַתֶּם מַה תֹּאמְרוּ עָלַי מִי־אָנִי וַיַּעַן פֶּטְרוֹס וַיֹּאמֶר מְשִׁיחַ הָאֱלֹהִים׃
21 אָז הֵעִיד בָּם וַיְצַוֵּם לְבִלְתִּי הַגֵּד הַדָּבָר לְאִישׁ׃
22 וַיֹּאמַר רַבִּים מַכְאֹבִים נָכֹנוּ לְבֶן־הָאָדָם וְהַזְּקֵנִים וְרָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַסּוֹפְרִים יִמְאֲסוּ־בוֹ וִימִיתֻהוּ וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יָקוּם׃
23 וַיֹּאמֶר אֶל־כֻּלָּם מִי הֶחָפֵץ לָלֶכֶת אַחֲרָי יַשְׁלִיךְ אֶת־נַפְשׁוֹ מִנֶּגֶד וְיִשָּׂא אֶת־צְלָבוֹ יוֹם יוֹם וְיֵלֵךְ אַחֲרָי׃
24 כִּי מִי הֶחָפֵץ לְהַצִּיל אֶת־נַפְשׁוֹ תִּכָּרֶת־לוֹ וּמִי אֲשֶׁר יַכְרִית אֶת־נַפְשׁוֹ לְמַעֲנִי יִמְצָאֶנָּה׃
25 כִּי מַה־בֶּצַע לְאִישׁ אִם יִקְנֶה־לּוֹ אֶת־כָּל־הָאָרֶץ וְאֶת־נַפְשׁוֹ יְאַבֵּד אוֹ יַשְׁחִיתֶנָּה׃
26 כִּי כָל־אִישׁ אֲשֶׁר יֵבוֹשׁ מִמֶּנִּי וּמִדְּבָרָי אַף בֶּן־הָאָדָם יֵבוֹשׁ מִמֶּנּוּ כַּאֲשֶׁר יָבֹא בִכְבוֹדוֹ וּבִכְבוֹד אָבִיו וְהַמַּלְאָכִים הַקְּדוֹשִׁים׃
27 וְאָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם יֵשׁ מִן־הַנִּצָּבִים פֹּה אֲשֶׁר לֹא־יִטְעֲמוּ מָוֶת עַד כִּי־יִרְאוּ אֶת־מַלְכוּת הָאֱלֹהִים׃
28 וַיְהִי כִּשְׁמֹנַת יָמִים אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּקַּח אִתּוֹ אֶת־פֶּטְרוֹס וְאֶת־יוֹחָנָן וְאֶת־יַעֲקֹב וַיַּעַל אֶל־הָהָר וַיִּתְפַּלֵּל׃ Lucas 9 Hebraico – Grego
29 וַיְשֻׁנֶּה מַרְאֵה פָנָיו בְּהִתְפַּלְּלוֹ וּלְבוּשׁוֹ נֶהְפַּךְ לְלָבָן וּבָהִיר עַד־מְאֹד׃
30 וְהִנֵּה שְׁנֵי אֲנָשִׁים דִּבְּרוּ אִתּו משֶׁה וְאֵלִיָּהוּ׃
31 אֲשֶׁר נִרְאוּ בִכְבוֹדָם וְנִדְבְּרוּ עַל־אֲשֶׁר עָלָיו לְהַשְׁלִים חֻקּוֹ בִּירוּשָׁלַיִם לִהְיוֹת נִגְזָר מֵאֶרֶץ חַיִּים׃
32 וְתַרְדֵּמָה נָפְלָה עַל־פֶּטְרוֹס וְעַל־אֲשֶׁר אִתּוֹ וְכַאֲשֶׁר הֵקִיצוּ רָאוּ אֶת־כְּבוֹדוֹ וְאֶת־שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים הַנִּצָּבִים עָלָיו׃
33 וַיְהִי בַּעֲלוֹתָם מֵעָלָיו וַיֹּאמֶר פֶּטְרוֹס אֶל־יֵשׁוּעַ אֲדֹנִי טוֹב לָנוּ לָשֶׁבֶת פֹּה נַעֲשֶׂה־נָּא שָׁלֹשׁ סֻכּוֹת אַחַת לְךָ אַחַת לְמשֶׁה וְאַחַת לְאֵלִיָּהוּ כִּי לֹא יָדַע מַה־לְּדַבֵּר׃
34 עוֹדֶנּוּ מְדַבֵּר כָּזֹאת וְהִנֵּה עָנָן סָכַךְ עֲלֵיהֶם וַיָּבֹאוּ בְתוֹךְ הֶעָנָן וַיִּירָאוּ׃
35 וְהִנֵּה קוֹל יֹצֵא מִתּוֹךְ הֶעָנָן לֵאמֹר זֶה־בְּנִי יְדִידִי אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן׃
36 וּבְהִשָּׁמַע הַקּוֹל עָמַד יֵשׁוּעַ לְבַדּוֹ וְהֵם הֶחֱרִישׁוּ לֹא־הִגִּידוּ דָבָר לְאִישׁ בַּיָּמִים הָהֵם מִכֹּל אֲשֶׁר רָאוּ׃
37 וַיְהִי מִמָּחֳרָת בְּרִדְתָּם מִן־הָהָר וַיִּפְגְּשׁוּ אֹתוֹ רַבִּים מִן־הָעָם׃
38 וְהִנֵּה אֶחָד מֵהֶם קָרָא לֵאמֹר אָנָּא רַבִּי הַבֶּט־נָא לִבְנִי כִּי בְּנִי יְחִידִי הוּא׃
39 וְרוּחַ דָּבַק בּוֹ וְהוּא צֹעֵק פִּתְאֹם כִּי יִטְרְפֶנּוּ עַד־אֲשֶׁר יוֹרִיד רִירוֹ וְלֹא יִרֶף מִמֶּנּוּ עַד־אֲשֶׁר יְשִׁיבֶנּוּ עַד־דַּכָּא׃
40 וָאֶשְׁאַל מִתַּלְמִידֶיךָ לְגָרְשׁוֹ וְלֹא יָכֹלוּ׃
41 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמַר הוֹי דּוֹר לֹא־אֵמֻן בּוֹ דּוֹר תַּהְפֻּכֹת עַד־מָתַי אֶהְיֶה עִמָּכֶם עַד־מָתַי אֶשָּׂא אֶתְכֶם הָבֵא אֶת־בִּנְךָ הֵנָּה׃
42 וְהוּא טֶרֶם בָּא וַיַּרְעֵשׁ אֹתוֹ הָרוּחַ וַיִּטְרְפֵהוּ וְיֵשׁוּעַ גָּעַר בְּרוּחַ הַטֻּמְאָה וְאֶת־הַנַּעַר הֶחֱיָה מֵחָלְיוֹ וַיָּשֶׁב אֹתוֹ לְאָבִיו׃
43 וַיִּתְמְהוּ כֻלָּם עַל־גֹּדֶל עֹז הָאֱלֹהִים וּבְעוֹד הֵם מִתְפַּלְּאִים עַל־כָּל־אֲשֶׁר עָשָׂה יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֶל־תַּלְמִידָיו׃ Lucas 9 Hebraico – Grego
44 שִׂימוּ אַתֶּם אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּאָזְנֵיכֶם כִּי הִנֵּה בֶּן־הָאָדָם יִסָּגֵר בִּידֵי אֲנָשִׁים׃
45 וְהֵם לֹא הֵבִינוּ אֶת־דְּבָרוֹ כִּי סָתוּם הָיָה לָהֶם מֵהָבִין אֹתוֹ וְגַם־יָרְאוּ לִשְׁאֹל אֹתוֹ עַל־הַדָּבָר הַזֶּה׃
46 אָז עָלָה עַל־לִבָּם לָדוֹן מִי הוּא הַגָּדוֹל בָּהֶם׃
47 וְיֵשׁוּעַ בִּרְאוֹתוֹ מַחְשְׁבוֹת לִבָּם וַיִּקַּח יֶלֶד וַיַּעֲמִדֵהוּ אֶצְלוֹ׃
48 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מִי הוּא הַמְקַבֵּל יֶלֶד כָּזֶה בִּשְׁמִי אֹתִי הוּא מְקַבֵּל וְהַמְקַבֵּל אֹתִי הוּא מְקַבֵּל פְּנֵי שֹׁלְחִי וְהַקָּטֹן בְּכֻלְּכֶם הוּא הַגָּדוֹל בָּכֶם׃
49 וַיַּעַן יוֹחָנָן וַיֹּאמַר אֲדֹנִי רָאִינוּ אִישׁ מְגָרֵשׁ רוּחוֹת רָעוֹת בִּשְׁמֶךָ וַנִּכְלָא אֹתוֹ מִפְּעֻלָּתוֹ אַחֲרֵי אֲשֶׁר לֹא־הָלַךְ עִמָּנוּ בְּלֶכְתֵּנוּ אַחֲרֶיךָ׃
50 וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ אַל־תִּכְלְאוּ אֹתוֹ כִּי אִישׁ אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ לְצָרֵינוּ לָנוּ הוּא׃
51 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר קָרְבוּ הַיָּמִים לְהִלָּקְחוֹ וַיָּשֶׂם אֶת־פָּנָיו בְּחָזְקָה לַעֲלוֹת יְרוּשָׁלָיְמָה׃
52 וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים לְפָנָיו וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ אֶל־אַחַד הַכְּפָרִים בְּשֹׁמְרוֹן לְהָכִין לוֹ מָלוֹן׃
53 וְלֹא פָתְחוּ לוֹ דַלְתָּם בִּרְאוֹתָם כִּי פָנָיו מֻעָדוֹת יְרוּשָׁלָיְמָה׃
54 וַיֵּרְאוּ יַעֲקֹב וְיוֹחָנָן תַּלְמִידָיו וַיֹּאמְרוּ אֲדֹנֵינוּ הֶחָפֵץ אַתָּה כִּי־נֹאמַר וְתֵרֵד אֵשׁ מִן־הַשָּׁמַיִם וְתֹאכַל אֹתָם כַּאֲשֶׁר עָשָׂה אֵלִיָּהוּ׃
55 וַיִּפֵן וַיִּגְעַר־בָּם אֵינְכֶם יוֹדְעִים מֵאַיִן מְקוֹר רוּחֲכֶם׃
56 כִּי לֹא בָא בֶּן־הָאָדָם לְהַשְׁמִיד נֶפֶשׁ כִּי אִם־לְהוֹשִׁיעַ לָהֶן וַיֵּלְכוּ אֶל־כְּפָר אַחֵר׃
57 וּבְלֶכְתָּם בַּדֶּרֶךְ וַיֹאמֶר אֵלָיו אִישׁ אֲדֹנִי אֵלְכָה אַחֲרֶיךָ אֶל־אֲשֶׁר תֵּלֵךְ׃
58 וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ הַשּׁוּעָלִים חֹרִים לָהֶם וְצִפּוֹר שָׁמַיִם קֵן לָהּ וּבֶן־הָאָדָם אֵין־לוֹ מָקוֹם לְהָנִיחַ אֶת־רֹאשׁוֹ׃
59 וְאֶל־אִישׁ אַחֵר אָמַר לֵךְ אַחֲרָי וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָאִישׁ אֲדֹנִי תְּנָה־לִּי לָלֶכֶת וְלִקְבֹּר אֶת־אָבִי רִאשֹׁנָה׃
60 וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ הַנַּח לַמֵּתִים לִקְבֹּר אֶת־מֵתֵיהֶם וְאַתָּה לֵךְ וְהַשְׁמַע מַלְכוּת הָאֱלֹהִים בָּאָרֶץ׃
61 וְעוֹד אִישׁ אַחֵר אָמַר אֵלָיו אֵלְכָה אַחֲרֶיךָ אֲדֹנִי אֶפֶס תְּנָה־לִּי רִאשֹׁנָה לְהִפָּרֵד מִבְּנֵי בֵיתִי בְּדִבְרֵי שָׁלוֹם׃
62 וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ כָּל־אִישׁ הַשָּׂם יָדוֹ עַל־מַחֲרֵשָׁתוֹ וּמַבִּיט אֲחֹרַנִּית אֵינֶנּוּ נָכוֹן לְמַלְכוּת הָאֱלֹהִים׃ Lucas 9 Hebraico – Grego

Lucas 9 Grego Koinê

1  Συγκαλεσάμενος δὲ τοὺς δώδεκα μαθητὰς αὐτοῦ ἔδωκεν αὐτοῖς δύναμιν καὶ ἐξουσίαν ἐπὶ πάντα τὰ δαιμόνια καὶ νόσους θεραπεύειν· 
2  καὶ ἀπέστειλεν αὐτοὺς κηρύσσειν τὴν βασιλείαν τοῦ Θεοῦ καὶ ἰᾶσθαι τοὺς ἀσθενοῦντας, 
3  καὶ εἶπε πρὸς αὐτούς· μηδὲν αἴρετε εἰς τὴν ὁδόν, μήτε ῥάβδον μήτε πήραν μήτε ἄρτον μήτε ἀργύριον μήτε ἀνὰ δύο χιτῶνας ἔχειν. 
4  καὶ εἰς ἣν ἂν οἰκίαν εἰσέλθητε, ἐκεῖ μένετε καὶ ἐκεῖθεν ἐξέρχεσθε. 
5  καὶ ὅσοι ἂν μὴ δέξωνται ὑμᾶς, ἐξερχόμενοι ἀπὸ τῆς πόλεως ἐκείνης καὶ τὸν κονιορτὸν ἀπὸ τῶν ποδῶν ὑμῶν ἀποτινάξατε εἰς μαρτύριον ἐπ᾿ αὐτούς. 
6  ἐξερχόμενοι δὲ διήρχοντο κατὰ τὰς κώμας εὐαγγελιζόμενοι καὶ θεραπεύοντες πανταχοῦ. 
7  ῎Ηκουσε δὲ ῾Ηρῴδης ὁ τετραάρχης τὰ γινόμενα ὑπ᾿ αὐτοῦ πάντα, καὶ διηπόρει διὰ τὸ λέγεσθαι ὑπό τινων ὅτι ᾿Ιωάννης ἐγήγερται ἐκ νεκρῶν, 
8  ὑπό τινων δὲ ὅτι ᾿Ηλίας ἐφάνη, ἄλλων δὲ ὅτι προφήτης τις τῶν ἀρχαίων ἀνέστη. 
9  εἶπεν δὲ ῾Ηρῴδης· ᾿Ιωάννην ἐγὼ ἀπεκεφάλισα· τίς δέ ἐστιν οὗτος περὶ οὗ ἐγὼ ἀκούω τοιαῦτα; καὶ ἐζήτει ἰδεῖν αὐτόν. 
10  Καὶ ὑποστρέψαντες οἱ ἀπόστολοι διηγήσαντο αὐτῷ ὅσα ἐποίησαν. καὶ παραλαβὼν αὐτοὺς ὑπεχώρησε κατ᾿ ἰδίαν εἰς τόπον ἔρημον πόλεως καλουμένης Βηθσαϊδά. 
11  οἱ δὲ ὄχλοι γνόντες ἠκολούθησαν αὐτῷ, καὶ δεξάμενος αὐτοὺς ἐλάλει αὐτοῖς περὶ τῆς βασιλείας τοῦ Θεοῦ, καὶ τοὺς χρείαν ἔχοντας θεραπείας ἰᾶτο. 
12  ῾Η δὲ ἡμέρα ἤρξατο κλίνειν· προσελθόντες δὲ οἱ δώδεκα εἶπαν αὐτῷ· ἀπόλυσον τὸν ὄχλον, ἵνα πορευθέντες εἰς τὰς κύκλῳ κώμας καὶ τοὺς ἀγροὺς καταλύσωσι καὶ εὕρωσιν ἐπισιτισμόν, ὅτι ὧδε ἐν ἐρήμῳ τόπῳ ἐσμέν. 
13  εἶπε δὲ πρὸς αὐτούς· δότε αὐτοῖς ὑμεῖς φαγεῖν. οἱ δὲ εἶπον· οὐκ εἰσὶν ἡμῖν πλεῖον ἢ πέντε ἄρτοι καὶ ἰχθύες δύο, εἰ μήτι πορευθέντες ἡμεῖς ἀγοράσωμεν εἰς πάντα τὸν λαὸν τοῦτον βρώματα. 
14  ἦσαν γὰρ ὡσεὶ ἄνδρες πεντακισχίλιοι. εἶπε δὲ πρὸς τοὺς μαθητὰς αὐτοῦ· κατακλίνατε αὐτοὺς κλισίας ἀνὰ πεντήκοντα. 
15  καὶ ἐποίησαν οὕτω καὶ κατέκλιναν ἅπαντας. 
16  λαβὼν δὲ τοὺς πέντε ἄρτους καὶ τοὺς δύο ἰχθύας, ἀναβλέψας εἰς τὸν οὐρανὸν εὐλόγησεν αὐτοὺς καὶ κατέκλασε, καὶ ἐδίδου τοῖς μαθηταῖς παραθεῖναι τῷ ὄχλῳ. 
17  καὶ ἔφαγον καὶ ἐχορτάσθησαν πάντες, καὶ ἤρθη τὸ περισσεῦσαν αὐτοῖς κλασμάτων κόφινοι δώδεκα. 
18  Καὶ ἐγένετο ἐν τῷ εἶναι αὐτὸν προσευχόμενον κατὰ μόνας, συνῆσαν αὐτῷ οἱ μαθηταί, καὶ ἐπηρώτησεν αὐτοὺς λέγων· τίνα με λέγουσιν οἱ ὄχλοι εἶναι; 
19  οἱ δὲ ἀποκριθέντες εἶπον· ᾿Ιωάννην τὸν βαπτιστὴν, ἄλλοι δὲ ᾿Ηλίαν, ἄλλοι δὲ ὅτι προφήτης τις τῶν ἀρχαίων ἀνέστη. 
20  εἶπε δὲ αὐτοῖς· ὑμεῖς δὲ τίνα με λέγετε εἶναι; ἀποκριθεὶς δὲ ὁ Πέτρος εἶπε· τὸν Χριστὸν τοῦ Θεοῦ. 
21  ῾Ο δὲ ἐπιτιμήσας αὐτοῖς παρήγγειλε μηδενὶ λέγειν τοῦτο, 
22  εἰπὼν ὅτι δεῖ τὸν Υἱὸν τοῦ ἀνθρώπου πολλὰ παθεῖν καὶ ἀποδοκιμασθῆναι ἀπὸ τῶν πρεσβυτέρων καὶ ἀρχιερέων καὶ γραμματέων, καὶ ἀποκτανθῆναι, καὶ τῇ τρίτῃ ἡμέρᾳ ἐγερθῆναι. 
23  ῎Ελεγε δὲ πρὸς πάντας· εἴ τις θέλει ὀπίσω μου ἔρχεσθαι, ἀρνησάσθω ἑαυτὸν καὶ ἀράτω τὸν σταυρὸν αὐτοῦ καθ᾿ ἡμέραν καὶ ἀκολουθείτω μοι. 
24  ὃς γὰρ ἂν θέλῃ τὴν ψυχὴν αὐτοῦ σῶσαι, ἀπολέσει αὐτήν· ὃς δ᾿ ἂν ἀπολέσῃ τὴν ψυχὴν αὐτοῦ ἕνεκεν ἐμοῦ, οὗτος σώσει αὐτήν. 
25  τί γὰρ ὠφελεῖται ἄνθρωπος κερδήσας τὸν κόσμον ὅλον, ἑαυτὸν δὲ ἀπολέσας ἢ ζημιωθείς; 
26  ὃς γὰρ ἂν ἐπαισχυνθῇ με καὶ τοὺς ἐμοὺς λόγους, τοῦτον ὁ Υἱὸς τοῦ ἀνθρώπου ἐπαισχυνθήσεται, ὅταν ἔλθῃ ἐν τῇ δόξῃ αὐτοῦ καὶ τοῦ πατρὸς καὶ τῶν ἁγίων ἀγγέλων. 
27  λέγω δὲ ὑμῖν ἀληθῶς, εἰσί τινες τῶν ὧδε ἑστηκότων, οἳ οὐ μὴ γεύσωνται θανάτου ἕως ἂν ἴδωσι τὴν βασιλείαν τοῦ Θεοῦ. 
28  ᾿Εγένετο δὲ μετὰ τοὺς λόγους τούτους ὡσεὶ ἡμέραι ὀκτὼ καὶ παραλαβὼν τὸν Πέτρον καὶ ᾿Ιωάννην καὶ ᾿Ιάκωβον ἀνέβη εἰς τὸ ὄρος προσεύξασθαι. 
29  καὶ ἐγένετο ἐν τῷ προσεύχεσθαι αὐτὸν τὸ εἶδος τοῦ προσώπου αὐτοῦ ἕτερον καὶ ὁ ἱματισμὸς αὐτοῦ λευκὸς ἐξαστράπτων. 
30  καὶ ἰδοὺ ἄνδρες δύο συνελάλουν αὐτῷ, οἵτινες ἦσαν Μωϋσῆς καὶ ᾿Ηλίας, 
31  οἳ ὀφθέντες ἐν δόξῃ ἔλεγον τὴν ἔξοδον αὐτοῦ ἣν ἤμελλε πληροῦν ἐν ᾿Ιερουσαλήμ. 
32  ὁ δὲ Πέτρος καὶ οἱ σὺν αὐτῷ ἦσαν βεβαρημένοι ὕπνῳ· διαγρηγορήσαντες δὲ εἶδον τὴν δόξαν αὐτοῦ καὶ τοὺς δύο ἄνδρας τοὺς συνεστῶτας αὐτῷ. 
33  καὶ ἐγένετο ἐν τῷ διαχωρίζεσθαι αὐτοὺς ἀπ᾿ αὐτοῦ εἶπεν ὁ Πέτρος πρὸς τὸν ᾿Ιησοῦν· ἐπιστάτα, καλόν ἐστιν ἡμᾶς ὧδε εἶναι· καὶ ποιήσωμεν σκηνὰς τρεῖς, μίαν σοὶ καὶ μίαν Μωϋσεῖ καὶ μίαν ᾿Ηλίᾳ, μὴ εἰδὼς ὃ λέγει. 
34  ταῦτα δὲ αὐτοῦ λέγοντος, ἐγένετο νεφέλη καὶ ἐπεσκίασεν αὐτούς· ἐφοβήθησαν δὲ ἐν τῷ ἐκείνους εἰσελθεῖν εἰς τὴν νεφέλην. 
35  καὶ φωνὴ ἐγένετο ἐκ τῆς νεφέλης λέγουσα· οὗτός ἐστιν ὁ υἱός μου ὁ ἀγαπητός· αὐτοῦ ἀκούετε. 
36  καὶ ἐν τῷ γενέσθαι τὴν φωνὴν εὑρέθη ὁ ᾿Ιησοῦς μόνος. καὶ αὐτοὶ ἐσίγησαν καὶ οὐδενὶ ἀπήγγειλαν ἐν ἐκείναις ταῖς ἡμέραις οὐδὲν ὧν ἑωράκασιν. 
37  ᾿Εγένετο δὲ ἐν τῇ ἑξῆς ἡμέρᾳ κατελθόντων αὐτῶν ἀπὸ τοῦ ὄρους συνήντησεν αὐτῷ ὄχλος πολύς. 
38  καὶ ἰδοὺ ἀνὴρ ἀπὸ τοῦ ὄχλου ἀνεβόησε λέγων· διδάσκαλε, δέομαί σου, ἐπίβλεψον ἐπὶ τὸν υἱόν μου, ὅτι μονογενής μοί ἐστι· 
39  καὶ ἰδοὺ πνεῦμα λαμβάνει αὐτόν, καὶ ἐξαίφνης κράζει καὶ σπαράσσει αὐτὸν μετὰ ἀφροῦ, καὶ μόγις ἀποχωρεῖ ἀπ᾿ αὐτοῦ συντρῖβον αὐτόν· 
40  καὶ ἐδεήθην τῶν μαθητῶν σου ἵνα ἐκβάλωσιν αὐτό, καὶ οὐκ ἠδυνήθησαν. 
41  ἀποκριθεὶς δὲ ὁ ᾿Ιησοῦς εἶπεν· ὦ γενεὰ ἄπιστος καὶ διεστραμμένη, ἕως πότε ἔσομαι πρὸς ὑμᾶς καὶ ἀνέξομαι ὑμῶν; προσάγαγε ὧδε τὸν υἱόν σου. 
42  ἔτι δὲ προσερχομένου αὐτοῦ ἔρρηξεν αὐτὸν τὸ δαιμόνιον καὶ συνεσπάραξεν· ἐπετίμησε δὲ ὁ ᾿Ιησοῦς τῷ πνεύματι τῷ ἀκαθάρτῳ καὶ ἰάσατο τὸν παῖδα καὶ ἀπέδωκεν αὐτὸν τῷ πατρὶ αὐτοῦ. 
43  ἐξεπλήσσοντο δὲ πάντες ἐπὶ τῇ μεγαλειότητι τοῦ Θεοῦ. Πάντων δὲ θαυμαζόντων ἐπὶ πᾶσιν οἷς ἐποίησεν ὁ ᾿Ιησοῦς, εἶπε πρὸς τοὺς μαθητὰς αὐτοῦ· 
44  θέσθε ὑμεῖς εἰς τὰ ὦτα ὑμῶν τοὺς λόγους τούτους· ὁ γὰρ Υἱὸς τοῦ ἀνθρώπου μέλλει παραδίδοσθαι εἰς χεῖρας ἀνθρώπων. 
45  οἱ δὲ ἠγνόουν τὸ ῥῆμα τοῦτο, καὶ ἦν παρακεκαλυμμένον ἀπ᾿ αὐτῶν ἵνα μὴ αἴσθωνται αὐτό, καὶ ἐφοβοῦντο ἐρωτῆσαι αὐτὸν περὶ τοῦ ῥήματος τούτου. 
46  Εἰσῆλθε δὲ διαλογισμὸς ἐν αὐτοῖς, τὸ τίς ἂν εἴη μείζων αὐτῶν. 
47  ὁ δὲ ᾿Ιησοῦς ἰδὼν τὸν διαλογισμὸν τῆς καρδίας αὐτῶν, ἐπιλαβόμενος παιδίου ἔστησεν αὐτὸ παρ᾿ ἑαυτῷ 
48  καὶ εἶπεν αὐτοῖς· ὃς ἐὰν δέξηται τοῦτο τὸ παιδίον ἐπὶ τῷ ὀνόματί μου, ἐμὲ δέχεται, καὶ ὃς ἐὰν ἐμὲ δέξηται, δέχεται τὸν ἀποστείλαντά με. ὁ γὰρ μικρότερος ἐν πᾶσιν ὑμῖν ὑπάρχων οὗτός ἐστιν μέγας. 
49  ᾿Αποκριθεὶς δὲ ὁ ᾿Ιωάννης εἶπεν· ἐπιστάτα, εἴδομέν τινα ἐπὶ τῷ ὀνόματί σου ἐκβάλλοντα δαιμόνια, καὶ ἐκωλύσαμεν αὐτὸν, ὅτι οὐκ ἀκολουθεῖ μεθ᾿ ἡμῶν. 
50  καὶ εἶπε πρὸς αὐτὸν ὁ ᾿Ιησοῦς· μὴ κωλύετε· ὃς γὰρ οὐκ ἔστιν καθ᾿ ὑμῶν, ὑπὲρ ὑμῶν ἐστιν. 
51  ᾿Εγένετο δὲ ἐν τῷ συμπληροῦσθαι τὰς ἡμέρας τῆς ἀναλήψεως αὐτοῦ καὶ αὐτὸς τὸ πρόσωπον αὐτοῦ ἐστήριξε τοῦ πορεύεσθαι εἰς ᾿Ιερουσαλήμ. 
52  καὶ ἀπέστειλεν ἀγγέλους πρὸ προσώπου αὐτοῦ. καὶ πορευθέντες εἰσῆλθον εἰς κώμην Σαμαριτῶν, ὥστε ἑτοιμάσαι αὐτῷ· 
53  καὶ οὐκ ἐδέξαντο αὐτόν, ὅτι τὸ πρόσωπον αὐτοῦ ἦν πορευόμενον εἰς ᾿Ιερουσαλήμ. 
54  ἰδόντες δὲ οἱ μαθηταὶ αὐτοῦ ᾿Ιάκωβος καὶ ᾿Ιωάννης εἶπον· Κύριε, θέλεις εἴπωμεν πῦρ καταβῆναι ἀπὸ τοῦ οὐρανοῦ καὶ ἀναλῶσαι αὐτούς, ὡς καὶ ᾿Ηλίας ἐποίησε; 
55  στραφεὶς δὲ ἐπετίμησεν αὐτοῖς καὶ εἶπεν· οὐκ οἴδατε οἴου πνεύματος ἔστε ὑμεῖς· 
56  ὁ Υἱὸς τοὺ ἀνθρώπου οὐκ ἦλθε ψυχάς ἀνθρώπων ἀπολέσαι, ἀλλά σῶσαι. καὶ ἐπορεύθησαν εἰς ἑτέραν κώμην. 
57  ᾿Εγένετο δὲ πορευομένων αὐτῶν ἐν τῇ ὁδῷ εἶπέ τις πρὸς αὐτόν· ἀκολουθήσω σοι ὅπου ἐὰν ἀπέρχῃ, Κύριε. 
58  καὶ εἶπεν αὐτῷ ὁ ᾿Ιησοῦς· αἱ ἀλώπεκες φωλεοὺς ἔχουσι καὶ τὰ πετεινὰ τοῦ οὐρανοῦ κατασκηνώσεις, ὁ δὲ Υἱὸς τοῦ ἀνθρώπου οὐκ ἔχει ποῦ τὴν κεφαλὴν κλίνῃ 
59  Εἶπε δὲ πρὸς ἕτερον· ἀκολούθει μοι. ὁ δὲ εἶπε· Κύριε, ἐπίτρεψόν μοι ἀπελθόντι πρῶτον θάψαι τὸν πατέρα μου. 
60  εἶπε δὲ αὐτῷ ὁ ᾿Ιησοῦς· ἄφες τοὺς νεκροὺς θάψαι τοὺς ἑαυτῶν νεκρούς· σὺ δὲ ἀπελθὼν διάγγελλε τὴν βασιλείαν τοῦ Θεοῦ. 
61  Εἶπε δὲ καὶ ἕτερος· ἀκολουθήσω σοι, Κύριε· πρῶτον δὲ ἐπίτρεψόν μοι ἀποτάξασθαι τοῖς εἰς τὸν οἶκόν μου. 
62  εἶπε δὲ πρὸς αὐτὸν ὁ ᾿Ιησοῦς· οὐδεὶς ἐπιβαλὼν τὴν χεῖρα αὐτοῦ ἐπ᾿ ἄροτρον καὶ βλέπων εἰς τὰ ὀπίσω εὔθετός ἐστιν εἰς τὴν βασιλείᾳν τοῦ Θεοῦ. 
Lucas 9 Hebraico – Grego

Lucas 9 ARC

A Comissão dos doze

1 – E, convocando os seus doze discípulos, deu-lhes virtude e poder sobre todos os demônios e para curarem enfermidades;
2 – e enviou-os a pregar o Reino de Deus e a curar os enfermos.
3 – E disse-lhes: Nada leveis convosco para o caminho, nem bordões, nem alforje, nem pão, nem dinheiro, nem tenhais duas vestes.
4 – E, em qualquer casa em que entrardes, ficai ali e de lá saireis.
5 – E, se em qualquer cidade vos não receberem, saindo vós dali, sacudi o pó dos vossos pés, em testemunho contra eles.
6 – E, saindo eles, percorreram todas as aldeias, anunciando o evangelho e fazendo curas por toda a parte.
7 – E o tetrarca Herodes ouvia tudo o que se passava e estava em dúvida, porque diziam alguns que João ressuscitara dos mortos,
8 – e outros, que Elias tinha aparecido, e outros, que um profeta dos antigos havia ressuscitado.
9 – E disse Herodes: A João, mandei eu degolar; quem é, pois, este de quem ouço dizer tais coisas? E procurava vê-lo.

A primeira multiplicação dos pães
10 – E, regressando os apóstolos, contaram-lhe tudo o que tinham feito. E, tomando-os consigo, retirou-se para um lugar deserto de uma cidade chamada Betsaida.
11 – E, sabendo-o a multidão, o seguiu; e ele os recebeu, e falava-lhes do Reino de Deus, e sarava os que necessitavam de cura.
12 – E já o dia começava a declinar; então, chegando-se a ele os doze, disseram-lhe: Despede a multidão, para que, indo aos campos e aldeias ao redor, se agasalhem e achem o que comer, porque aqui estamos em lugar deserto.
13 – Mas ele lhes disse: Dai-lhes vós de comer. E eles disseram: Não temos senão cinco pães e dois peixes, salvo se nós próprios formos comprar comida para todo este povo.
14 – Porquanto estavam ali quase cinco mil homens. Disse, então, aos seus discípulos: Fazei-os assentar, em grupos de cinquenta em cinquenta.
15 – E assim o fizeram, fazendo-os assentar a todos.
16 – E, tomando os cinco pães e os dois peixes e olhando para o céu, abençoou-os, e partiu-os, e deu-os aos seus discípulos para os porem diante da multidão.
17 – E comeram todos e saciaram-se; e levantaram, do que lhes sobejou, doze cestos de pedaços.

A confissão de Pedro
18 – E aconteceu que, estando ele orando em particular, estavam com ele os discípulos; e perguntou-lhes, dizendo: Quem diz a multidão que eu sou?
19 – E, respondendo eles, disseram: João Batista; outros, Elias, e outros, que um dos antigos profetas ressuscitou.
20 – E disse-lhes: E vós quem dizeis que eu sou? E, respondendo Pedro, disse: O Cristo de Deus.
21 – E, admoestando-os, mandou que a ninguém referissem isso,
22 – dizendo: É necessário que o Filho do Homem padeça muitas coisas, e seja rejeitado dos anciãos e dos escribas, e seja morto, e ressuscite ao terceiro dia.
23 – E dizia a todos: Se alguém quer vir após mim, negue-se a si mesmo, e tome cada dia a sua cruz, e siga-me.
24 – Porque qualquer que quiser salvar a sua vida perdê-la-á; mas qualquer que, por amor de mim, perder a sua vida a salvará.
25 – Porque que aproveita ao homem granjear o mundo todo, perdendo-se ou prejudicando-se a si mesmo?
26 – Porque qualquer que de mim e das minhas palavras se envergonhar, dele se envergonhará o Filho do Homem, quando vier na sua glória e na do Pai e dos santos anjos.
27 – E em verdade vos digo que, dos que aqui estão, alguns há que não provarão a morte até que vejam o Reino de Deus.

A transfiguração – Compare com Lucas 9 Hebraico – Grego
28 – E aconteceu que, quase oito dias depois dessas palavras, tomou consigo a Pedro, a João e a Tiago e subiu ao monte a orar.
29 – E, estando ele orando, transfigurou-se a aparência do seu rosto, e as suas vestes ficaram brancas e mui resplandecentes.
30 – E eis que estavam falando com ele dois varões, que eram Moisés e Elias,
31 – os quais apareceram com glória e falavam da sua morte, a qual havia de cumprir-se em Jerusalém.
32 – E Pedro e os que estavam com ele estavam carregados de sono; e, quando despertaram, viram a sua glória e aqueles dois varões que estavam com ele.
33 – E aconteceu que, quando aqueles se apartaram dele, disse Pedro a Jesus: Mestre, bom é que nós estejamos aqui e façamos três tendas, uma para ti, uma para Moisés e uma para Elias, não sabendo o que dizia.
34 – E, dizendo ele isso, veio uma nuvem que os cobriu com a sua sombra; e, entrando eles na nuvem, temeram.
35 – E saiu da nuvem uma voz que dizia: Este é o meu Filho amado; a ele ouvi.
36 – E, tendo soado aquela voz, Jesus foi achado só; e eles calaram-se e, por aqueles dias, não contaram a ninguém nada do que tinham visto.

O menino endemoniado – Compare com Lucas 9 Hebraico – Grego
37 – E aconteceu, no dia seguinte, que, descendo eles do monte, lhes saiu ao encontro uma grande multidão.
38 – E eis que um homem da multidão clamou, dizendo, Mestre, peço-te que olhes para meu filho, porque é o único que eu tenho.
39 – Eis que um espírito o toma, e de repente clama, e o despedaça até espumar; e só o larga depois de o ter quebrantado.
40 – E roguei aos teus discípulos que o expulsassem, e não puderam.
41 – E Jesus, respondendo, disse: Ó geração incrédula e perversa! Até quando estarei ainda convosco e vos sofrerei? Traze-me cá o teu filho.
42 – E, quando vinha chegando, o demônio o derribou e convulsionou; porém, Jesus repreendeu o espírito imundo, e curou o menino, e o entregou a seu pai.
43 – E todos pasmavam da majestade de Deus. E, maravilhando-se todos de todas as coisas que Jesus fazia, disse aos seus discípulos:
44 – Ponde vós estas palavras em vossos ouvidos, porque o Filho do Homem será entregue nas mãos dos homens.
45 – Mas eles não entendiam essa palavra, que lhes era encoberta, para que a não compreendessem; e temiam interrogá-lo acerca dessa palavra.

Quem é o maior – Compare com Lucas 9 Hebraico – Grego
46 – E suscitou-se entre eles uma discussão sobre qual deles seria o maior.
47 – Mas Jesus, vendo o pensamento do coração deles, tomou uma criança, pô-la junto a si
48 – e disse-lhes: Qualquer que receber esta criança em meu nome recebe-me a mim; e qualquer que me recebe a mim recebe o que me enviou; porque aquele que entre vós todos for o menor, esse mesmo é grande.
49 – E, respondendo João, disse: Mestre, vimos um que em teu nome expulsava os demônios, e lho proibimos, porque não te segue conosco.
50 – E Jesus lhes disse: Não o proibais, porque quem não é contra nós é por nós.
51 – E aconteceu que, completando-se os dias para a sua assunção, manifestou o firme propósito de ir a Jerusalém.

Os samaritanos não recebem Jesus – Compare com Lucas 9 Hebraico – Grego
52 – E mandou mensageiros diante da sua face; e, indo eles, entraram numa aldeia de samaritanos, para lhe prepararem pousada.
53 – Mas não o receberam, porque o seu aspecto era como de quem ia a Jerusalém.
54 – E os discípulos Tiago e João, vendo isso, disseram: Senhor, queres que digamos que desça fogo do céu e os consuma, como Elias também fez?
55 – Voltando-se, porém, repreendeu-os e disse: Vós não sabeis de que espírito sois.
56 – Porque o Filho do Homem não veio para destruir as almas dos homens, mas para salvá-las. E foram para outra aldeia.

Condições para o discipulado – Compare com Lucas 9 Hebraico – Grego
57 – E aconteceu que, indo eles pelo caminho, lhe disse um: Senhor, seguir-te-ei para onde quer que fores.
58 – E disse-lhe Jesus: As raposas têm covis, e as aves do céu, ninhos, mas o Filho do Homem não tem onde reclinar a cabeça.
59 – E disse a outro: Segue-me. Mas ele respondeu: Senhor, deixa que primeiro eu vá enterrar meu pai.
60 – Mas Jesus lhe observou: Deixa aos mortos o enterrar os seus mortos; porém, tu, vai e anuncia o Reino de Deus.
61 – Disse também outro: Senhor, eu te seguirei, mas deixa-me despedir primeiro dos que estão em minha casa.
62 – E Jesus lhe disse: Ninguém que lança mão do arado e olha para trás é apto para o Reino de Deus.
Lucas 9 Hebraico – Grego

Todos os Capítulos de Lucas

Views: 20