Lucas 10 Hebraico

Lucas 10 Hebraico – Grego

Lucas 10 Grego Koinê

1 Μετὰ δὲ ταῦτα ἀνέδειξεν ὁ Κύριος καὶ ἑτέρους ἑβδομήκοντα, καὶ ἀπέστειλεν αὐτοὺς ἀνὰ δύο πρὸ προσώπου αὐτοῦ εἰς πᾶσαν πόλιν καὶ τόπον οὗ ἤμελλεν αὐτὸς ἔρχεσθαι.
2 ἔλεγεν οὖν πρὸς αὐτούς· ὁ μὲν θερισμὸς πολύς, οἱ δὲ ἐργάται ὀλίγοι· δεήθητε οὖν τοῦ κυρίου τοῦ θερισμοῦ ὅπως ἐκβάλῃ ἐργάτας εἰς τὸν θερισμὸν αὐτοῦ.
3 ὑπάγετε· ἰδοὺ ἐγὼ ἀποστέλλω ὑμᾶς ὡς ἄρνας ἐν μέσῳ λύκων.
4 μὴ βαστάζετε βαλλάντιον, μὴ πήραν, μηδὲ ὑποδήματα, καὶ μηδένα κατὰ τὴν ὁδὸν ἀσπάσησθε.
5 εἰς ἣν δ᾿ ἂν οἰκίαν εἰσέρχησθε, πρῶτον λέγετε· εἰρήνη τῷ οἴκῳ τούτῳ.
6 καὶ ἐὰν ᾖ ἐκεῖ υἱὸς εἰρήνης, ἐπαναπαύσεται ἐπ᾿ αὐτὸν ἡ εἰρήνη ὑμῶν· εἰ δὲ μήγε, ἐφ᾿ ὑμᾶς ἀνακάμψει.
7 ἐν αὐτῇ δὲ τῇ οἰκίᾳ μένετε ἐσθίοντες καὶ πίνοντες τὰ παρ᾿ αὐτῶν· ἄξιος γὰρ ὁ ἐργάτης τοῦ μισθοῦ αὐτοῦ ἐστι· μὴ μεταβαίνετε ἐξ οἰκίας εἰς οἰκίαν.
8 καὶ εἰς ἣν ἂν πόλιν εἰσέρχησθε καὶ δέχωνται ὑμᾶς, ἐσθίετε τὰ παρατιθέμενα ὑμῖν,
9 καὶ θεραπεύετε τοὺς ἐν αὐτῇ ἀσθενεῖς, καὶ λέγετε αὐτοῖς· ἤγγικεν ἐφ᾿ ὑμᾶς ἡ βασιλεία τοῦ Θεοῦ.
10 εἰς ἣν δ᾿ ἂν πόλιν εἰσέλθητε καὶ μὴ δέχωνται ὑμᾶς, ἐξελθόντες εἰς τὰς πλατείας αὐτῆς εἴπατε·
11 καὶ τὸν κονιορτὸν τὸν κολληθέντα ἡμῖν ἐκ τῆς πόλεως ὑμῶν ἀπομασσόμεθα ὑμῖν· πλὴν τοῦτο γινώσκετε, ὅτι ἤγγικεν ἐφ᾿ ὑμᾶς ἡ βασιλεία τοῦ Θεοῦ.
12 λέγω δὲ ὑμῖν ὅτι Σοδόμοις ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ ἀνεκτότερον ἔσται ἢ τῇ πόλει ἐκείνῃ.
13 Οὐαί σοι, Χοραζίν, οὐαί σοι, Βηθσαϊδά· ὅτι εἰ ἐν Τύρῳ καὶ Σιδῶνι ἐγένοντο αἱ δυνάμεις αἱ γενόμεναι ἐν ὑμῖν, πάλαι ἂν ἐν σάκκῳ καὶ σποδῷ καθήμεναι μετενόησαν.
14 πλὴν Τύρῳ καὶ Σιδῶνι ἀνεκτότερον ἔσται ἐν τῇ κρίσει ἢ ὑμῖν.
15 καὶ σύ, Καπερναούμ, ἡ ἕως τοῦ οὐρανοῦ ὑψωθεῖσα, ἕως τοῦ ᾅδου καταβιβασθήση.
16 ῾Ο ἀκούων ὑμῶν ἐμοῦ ἀκούει, καὶ ὁ ἀθετῶν ὑμᾶς ἐμὲ ἀθετεῖ· ὁ δὲ ἐμὲ ἀθετῶν ἀθετεῖ τὸν ἀποστείλαντά με.
17 ῾Υπέστρεψαν δὲ οἱ ἑβδομήκοντα μετὰ χαρᾶς λέγοντες· Κύριε, καὶ τὰ δαιμόνια ὑποτάσσεται ἡμῖν ἐν τῷ ὀνόματί σου.
18 Εἶπε δὲ αὐτοῖς· ἐθεώρουν τὸν Σατανᾶν ὡς ἀστραπὴν ἐκ τοῦ οὐρανοῦ πεσόντα.
19 ἰδοὺ δίδωμι ὑμῖν τὴν ἐξουσίαν τοῦ πατεῖν ἐπάνω ὄφεων καὶ σκορπίων καὶ ἐπὶ πᾶσαν τὴν δύναμιν τοῦ ἐχθροῦ, καὶ οὐδὲν ὑμᾶς οὐ μὴ ἀδικήσῃ.
20 πλὴν ἐν τούτῳ μὴ χαίρετε, ὅτι τὰ πνεύματα ὑμῖν ὑποτάσσεται· χαίρετε δὲ ὅτι τὰ ὀνόματα ὑμῶν ἐγράφη ἐν τοῖς οὐρανοῖς.
21 ᾿Εν αὐτῇ τῇ ὥρᾳ ἠγαλλιάσατο τῷ πνεύματι ὁ ᾿Ιησοῦς καὶ εἶπεν· ἐξομολογοῦμαί σοι, πάτερ, κύριε τοῦ οὐρανοῦ καὶ τῆς γῆς, ὅτι ἀπέκρυψας ταῦτα ἀπὸ σοφῶν καὶ συνετῶν, καὶ ἀπεκάλυψας αὐτὰ νηπίοις· ναί, ὁ πατήρ, ὅτι οὕτως ἐγένετο εὐδοκία ἔμπροσθέν σου.
22 Πάντα μοι παρεδόθη ὑπὸ τοῦ πατρός μου· καὶ οὐδεὶς γινώσκει τίς ἐστιν ὁ υἱὸς εἰ μὴ ὁ πατήρ, καὶ τίς ἐστιν ὁ πατὴρ, εἰ μὴ ὁ υἱὸς καὶ ᾧ ἐὰν βούληται ὁ υἱὸς ἀποκαλύψαι.
23 Καὶ στραφεὶς πρὸς τοὺς μαθητὰς κατ᾿ ἰδίαν εἶπε· μακάριοι οἱ ὀφθαλμοὶ οἱ βλέποντες ἃ βλέπετε.
24 λέγω γὰρ ὑμῖν ὅτι πολλοὶ προφῆται καὶ βασιλεῖς ἠθέλησαν ἰδεῖν ἃ ὑμεῖς βλέπετε, καὶ οὐκ εἶδον καὶ ἀκοῦσαι ἃ ἀκούετε, καὶ οὐκ ἤκουσαν.
25 Καὶ ἰδοὺ νομικός τις ἀνέστη ἐκπειράζων αὐτὸν καὶ λέγων· διδάσκαλε, τί ποιήσας ζωὴν αἰώνιον κληρονομήσω;
26 ὁ δὲ εἶπε πρὸς αὐτόν· ἐν τῷ νόμῳ τί γέγραπται; πῶς ἀναγινώσκεις;
27 ὁ δὲ ἀποκριθεὶς εἶπεν· ἀγαπήσεις Κύριον τὸν Θεόν σου ἐξ ὅλης τῆς καρδίας σου καὶ ἐξ ὅλης τῆς ψυχῆς σου καὶ ἐξ ὅλης τῆς ἰσχύος σου καὶ ἐξ ὅλης τῆς διανοίας σου, καὶ τὸν πλησίον σου ὡς σεαυτόν.
28 εἶπε δὲ αὐτῷ· ὀρθῶς ἀπεκρίθης· τοῦτο ποίει καὶ ζήσῃ.
29 ὁ δὲ θέλων δικαιοῦν ἑαυτὸν εἶπε πρὸς τὸν ᾿Ιησοῦν· καὶ τίς ἐστί μου πλησίον;
30 ὑπολαβὼν δὲ ὁ ᾿Ιησοῦς εἶπεν· ἄνθρωπός τις κατέβαινεν ἀπὸ ᾿Ιερουσαλὴμ εἰς ᾿Ιεριχὼ, καὶ λῃσταῖς περιέπεσεν· οἳ καὶ ἐκδύσαντες αὐτὸν καὶ πληγὰς ἐπιθέντες ἀπῆλθον ἀφέντες ἡμιθανῆ τυγχάνοντα.
31 κατὰ συγκυρίαν δὲ ἱερεύς τις κατέβαινεν ἐν τῇ ὁδῷ ἐκείνῃ, καὶ ἰδὼν αὐτὸν ἀντιπαρῆλθεν.
32 ὁμοίως δὲ καὶ Λευΐτης γενόμενος κατὰ τὸν τόπον, ἐλθὼν καὶ ἰδὼν ἀντιπαρῆλθε.
33 Σαμαρείτης δέ τις ὁδεύων ἦλθε κατ᾿ αὐτὸν, καὶ ἰδὼν αὐτὸν ἐσπλαγχνίσθη,
34 καὶ προσελθὼν κατέδησε τὰ τραύματα αὐτοῦ ἐπιχέων ἔλαιον καὶ οἶνον, ἐπιβιβάσας δὲ αὐτὸν ἐπὶ τὸ ἴδιον κτῆνος ἤγαγεν αὐτὸν εἰς πανδοχεῖον καὶ ἐπεμελήθη αὐτοῦ·
35 καὶ ἐπὶ τὴν αὔριον ἐξελθὼν, ἐκβαλὼν δύο δηνάρια ἔδωκε τῷ πανδοχεῖ καὶ εἶπεν αὐτῷ· ἐπιμελήθητι αὐτοῦ, καὶ ὅ τι ἂν προσδαπανήσῃς, ἐγὼ ἐν τῷ ἐπανέρχεσθαί με ἀποδώσω σοι.
36 τίς οὖν τούτων τῶν τριῶν πλησίον δοκεῖ σοι γεγονέναι τοῦ ἐμπεσόντος εἰς τοὺς λῃστάς;
37 ὁ δὲ εἶπεν· ὁ ποιήσας τὸ ἔλεος μετ᾿ αὐτοῦ. εἶπεν οὖν αὐτῷ ὁ ᾿Ιησοῦς· πορεύου καὶ σὺ ποίει ὁμοίως.
38 ᾿Εγένετο δὲ ἐν τῷ πορεύεσθαι αὐτοὺς καὶ αὐτὸς εἰσῆλθεν εἰς κώμην τινά· γυνὴ δέ τις ὀνόματι Μάρθα ὑπεδέξατο αὐτόν εἰς τὸν οἶκον αὐτῆς.
39 καὶ τῇδε ἦν ἀδελφὴ καλουμένη Μαρία, ἣ καὶ παρακαθήσασα παρὰ τοὺς πόδας τοῦ ᾿Ιησοῦ ἤκουε τὸν λόγον αὐτοῦ.
40 ἡ δὲ Μάρθα περιεσπᾶτο περὶ πολλὴν διακονίαν· ἐπιστᾶσα δὲ εἶπε· Κύριε, οὐ μέλει σοι ὅτι ἡ ἀδελφή μου μόνην με κατέλιπε διακονεῖν; εἰπὲ οὖν αὐτῇ ἵνα μοι συναντιλάβηται.
41 ἀποκριθεὶς δὲ εἶπεν αὐτῇ ὁ ᾿Ιησοῦς· Μάρθα Μάρθα, μεριμνᾷς καὶ τυρβάζῃ περὶ πολλά·
42 ἑνὸς δέ ἐστι χρεία. Μαρία δὲ τὴν ἀγαθὴν μερίδα ἐξελέξατο, ἥτις οὐκ ἀφαιρεθήσεται ἀπ᾿ αὐτῆς.
Lucas 10 Hebraico – Grego

1 אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הִבְדִּיל הָאָדוֹן עוֹד שִׁבְעִים אֲנָשִׁים וַיִּשְׁלָחֵם שְׁנַיִם שְׁנַיִם לְפָנָיו אֶל־כָּל־עִיר וּמָקוֹם אֲשֶׁר שָׂם פָּנָיו לָבֹא שָׁמָּה׃
2 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הַקָּצִיר רַב וְהַפֹּעֲלִים מְעַטִּים עַל־כֵּן הַעְתִּירוּ אֶל־אֲדוֹן הַקָּצִיר לִשְׁלֹחַ פֹּעֲלִים לִקְצִירוֹ׃
3 וְאַתֶּם לְכוּ־נָא הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ אֶתְכֶם כָּצֹאן בְּקֶרֶב זְאֵבִים׃
4 לֹא תִשְׂאוּ כִיס וְיַלְקוּט אוֹ נְעָלִים וְלֹא תִשְׁאֲלוּ לִשְׁלוֹם־אִישׁ בַּדָּרֶךְ׃
5 וְאֶל־כָּל־בַּיִת אֲשֶׁר תָּבֹאוּ בוֹ אִמְרוּ בְּפֵתַח דִּבְרֵיכֶם שָׁלוֹם לַבַּיִת הַזֶּה׃
6 אִם אִישׁ שָׁלוֹם שֹׁכֵן שָׁם שְׁלֹמְכֶם יִשְׁכֹּן עָלָיו וְאִם־לֹא שְׁלֹמְכֶם אֲלֵיכֶם יָשׁוּב׃
7 וּבַבַּיִת הַהוּא תֵּשְׁבוּ וְתֹאכְלוּ וְתִשְׁתּוּ מֵאֲשֶׁר יִנָּתֵן לָכֶם כִּי נָכוֹן לַפֹּעֵל דֵּי שְׂכָרוֹ וְלֹא תֵצְאוּ מִבַּיִת לְבָיִת׃
8 וְאֶל־כָּל־עִיר אֲשֶׁר תָּבֹאוּ וְיֹשְׁבֶיהָ יַחֲזִיקוּ בָכֶם אִכְלוּ שָׁם מֵאֵת אֲשֶׁר יוּשַׂם לִפְנֵיכֶם׃
9 וְאֶת־הַחוֹלִים אֲשֶׁר בְּתוֹכָהּ תִּרְפָּאוּן וְכֹה תֹאמְרוּן אֲלֵיהֶם הִנֵּה קָרְבָה אֲלֵיכֶם מַלְכוּת הָאֱלֹהִים׃
10 וּבְכָל־עִיר אֲשֶׁר תָּבֹאוּ וְלֹא יַחֲזִיקוּ בָכֶם צְאוּ אֶל־רְחֹבֹתֶיהָ וֶאֱמֹרוּ׃
11 גַּם־עֲפַר עִירְכֶם הַמֻּדְבָּק בְּרַגְלֵינוּ נְנַעֵר אֲלֵיכֶם אַךְ דְּעוּ זֹאת כִּי קָרְבָה מַלְכוּת הָאֱלֹהִים׃
12 אֲנִי הִנְנִי מַגִּיד לָכֶם כִּי יֵקַל הַמִּשְׁפָּט לִסְדֹם בַּיּוֹם הַהוּא מִן־הָעִיר הַהִיא׃
13 אוֹי־לָךְ כּוֹרָזִין אוֹי־לָךְ בֵּית־צָיְדָה כִּי לוּ נַעֲשׂוּ בְּצוֹר וּבְצִידוֹן הַנִּפְלָאוֹת אֲשֶׁר נַעֲשׂוּ בְתוֹכְכֶן כְּבָר שָׁבוּ וְהִתְפַּלְּשׁוּ בְּשַׂק וָאֵפֶר׃
14 אַךְ לְצוֹר וּלְצִידוֹן יֵקַל יוֹם הַמִּשְׁפָּט מֵאֲשֶׁר לָכֶן׃
15 וְאַתּ כְּפַר־נַחוּם אֲשֶׁר רוֹמַמְתְּ עַד־הַשָּׁמָיִם אֶל־שְׁאוֹל תּוּרָדִי׃
16 הַשֹּׁמֵעַ אֲלֵיכֶם אֵלַי הוּא שֹׁמֵעַ וְהַמֹּאֵס בָּכֶם בִּי הוּא מֹאֵס וְהַמֹּאֵס בִּי מֹאֵס הוּא בְּשֹׁלְחִי׃
17 וַיָּשֻׁבוּ הַשִּׁבְעִים בְּשִׂמְחַת לִבָּם לֵאמֹר אֲדֹנֵינוּ בְּשִׁמְךָ נִכְבְּשׁוּ גַּם־הַשֵּׁדִים תַּחַת יָדֵינוּ׃
18 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם רָאִיתִי אֶת־הַשָּׂטָן נָפַל כְּבָרָק מִן־הַשָּׁמָיִם׃
19 וַאֲנִי הִנְנִי נֹתֵן מֶמְשָׁלָה בְּיֶדְכֶם לִרְמֹס נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים וְכָל־גְּבוּרַת אוֹיֵב וְאֵין נֹגֵעַ בָּכֶם לְרָעָה׃
20 אַךְ אַל־תִּשְׂמְחוּ עַל כִּי־הָרוּחוֹת נִכְבָּשִׁים תַּחַת יֶדְכֶם כִּי אִם־שִׂמְחוּ עַל אֲשֶׁר־נִכְתְּבוּ שְׁמוֹתֵיכֶם בַּשָּׁמָיִם׃
21 בָּעֵת הַהִיא עָלַץ לֵב יֵשׁוּעַ בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ וַיֹּאמֶר אוֹדְךָ אָבִי אֲדוֹן הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ כִּי הִסְתַּרְתָּ אֶת־אֵלֶּה מֵחֲכָמִים וּנְבֹנִים וְגִלִּיתָ אֹתָם לְעוֹלָלִים אָכֵן אָבִי כֵּן־רָצִיתָ אָתָּה׃
22 הַכֹּל נִמְסַר בְּיָדִי מֵאֵת אָבִי וְאֵין אִישׁ יֹדֵעַ מִי הוּא הַבֵּן זוּלָתִי הָאָב וּמִי הוּא הָאָב אֵין אִישׁ יֹדֵעַ זוּלָתִי הַבֵּן וְהוּא אֲשֶׁר חָפֵץ בּוֹ הַבֵּן לְגַלּוֹתוֹ לוֹ׃
23 וַיִּפֶן אֶל־תַּלְמִידָיו לְבַדָּם וַיֹּאמֶר אַשְׁרֵי הָעֵינַיִם הָרֹאוֹת אֵת אֲשֶׁר אַתֶּם רֹאִים׃
24 כִּי אֲנִי מַגִּיד לָכֶם רַבִּים נְבִיאִים וּמְלָכִים נִכְסְפוּ לִרְאוֹת אֵת אֲשֶׁר אַתֶּם רֹאִים וְלֹא רָאוּ וְלִשְׁמֹעַ אֵת אֲשֶׁר אַתֶּם שֹׁמְעִים וְלֹא שָׁמֵעוּ׃
25 וַיָּקָם תַּלְמִיד חָכָם אֶחָד לְנַסּוֹתוֹ וַיֹּאמַר רַבִּי מֶה עָלַי לַעֲשׂוֹת לָרֶשֶׁת חַיֵּי עוֹלָם׃
26 וַיֹּאמֶר אֵלָיו מַה־כַּתוּב בַּתּוֹרָה אֵיךְ קָרָאתָ בָּהּ׃
27 וַיַּעַן וַיֹּאמַר וְאָהַבְתָּ אֵת יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל־לְבָבְךָ וּבְכָל־נַפְשְׁךָ וּבְכָל־מְאֹדֶךָ וּבְכָל־מַדָּעֲךָ וּלְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ׃
28 וַיֹּאמֶר אֵלָיו טוֹב עָנִיתָ עֲשֶׂה־כֵן וְתִחְיֶה׃
29 וַיּוֹאֶל לְהַצְדִּיק נַפְשׁוֹ וַיֹּאמֶר אֶל־יֵשׁוּעַ וּמִי הוּא רֵעִי׃
30 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמַר אִישׁ אֶחָד יָרַד מִירוּשָׁלַיִם לִירִיחוֹ וַיִּפֹּל בִּידֵי שֹׁדְדִים אֲשֶׁר הִפְשִׁיטֻהוּ הִכֻּהוּ וַיִּפְנוּ וַיַּעַזְבוּ אֹתוֹ וְכִמְעַט לֹא נוֹתְרָה־בוֹ נְשָׁמָה׃
31 וַיִּקֶר לְאִישׁ כֹּהֵן מִקְרֵהוּ לָבֹא בַדֶּרֶךְ הַהוּא וַיִּרְאֵהוּ וַיֵּט מִפָּנָיו׃
32 וְגַם־אִישׁ לֵוִי נִקְרָה בַמָּקוֹם הַהוּא וַיִּגַּשׁ וַיִּרְאֵהוּ וַיַּעֲבֹר מֵעָלָיו׃
33 אַךְ אִישׁ שֹׁמְרוֹנִי בְּלֶכְתּוֹ לְמַסָּעָיו נִגַּשׁ אֵלָיו וַיִּרְאֵהוּ וַיִּכָּמְרוּ רַחֲמָיו׃
34 וַיִּקְרַב וַיְחַבֵּשׁ אֶת־פְּצָעָיו וְשֶׁמֶן וְיַיִן יָצַק עָלָיו וַיַּרְכִּבֵהוּ עַל־בְּהֶמְתּוֹ וַיְבִאֵהוּ אֶל־הַמָּלוֹן וַיָּחָשׁ לוֹ לְכָל־מַחְסֹרָיו׃
35 וּלְמָחֳרָת בְּנָסְעוֹ הוֹצִיא שְׁנֵי דִינָרִים וַיִּתֵּן לְבַעַל הַמָּלוֹן וַיֹּאמַר חוּשָׁה לּוֹ לְכָל־מַחְסֹרָיו וְכִי תוֹסִיף לְהוֹצִיא עָלָיו אֲנִי בְּשׁוּבִי אֲשַׁלֵּמָה׃
36 וְעַתָּה מַה־תֹּאמַר מִי מִשְּׁלֹשָׁה אֵלֶּה הָיָה רֵעַ לָאִישׁ אֲשֶׁר נָפַל בִּידֵי הַשֹּׁדְדִים׃
37 וַיַּעַן וַיֹּאמֶר זֶה הוּא אֲשֶׁר גָּמַל עִמּוֹ חָסֶד וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ לֵךְ וַעֲשֶׂה גַּם־אַתָּה כָּמֹהוּ׃
38 וּבְנָסְעָם וַיָּבֹא אֶל־אַחַד הַכְּפָרִים וְשָׁם אִשָּׁה אַחַת וּשְׁמָהּ מַרְתָּא אֲשֶׁר אָסְפָה אֹתוֹ אֶל־בֵּיתָהּ׃
39 וְלָהּ אָחוֹת וּשְׁמָהּ מִרְיָם אֲשֶׁר יָשְׁבָה לְרַגְלֵי יֵשׁוּעַ לִשְׁמֹעַ אֶל־דְּבָרוֹ׃
40 וּמָרְתָּא עָיְפָה נַפְשָׁהּ מֵרֹב עֲבֹדָתָהּ וַתִּגַּשׁ אֵלָיו וַתֹּאמֶר הֲלֹא תָחוּשׁ לִי אֲדֹנִי כִּי אֲחוֹתִי עֲזָבַתְנִי לְשָׁרֵת לְבַדִּי אֱמָר־נָא אֵלֶיהָ לַעֲזֹר עַל־יָדִי׃
41 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ מַרְתָּא מַרְתָּא עֲיֵפָה וִיגֵעָה אַתְּ מֵעִנְיָנִים רַבִּים׃
42 וְאֵין דָּבָר נָחוּץ בִּלְתִּי עִנְיָן אֶחָד וּמִרְיָם בָּחֲרָה בַּחֵלֶק הַטּוֹב אֲשֶׁר לֹא־יֻקַּח מִיָּדֶיהָ׃
Lucas 10 Hebraico – Grego

Lucas Capítulo 10 ARC

A missão dos setenta

1 – E, depois disso, designou o Senhor ainda outros setenta e mandou-os adiante da sua face, de dois em dois, a todas as cidades e lugares aonde ele havia de ir.
2 – E dizia-lhes: Grande é, em verdade, a seara, mas os obreiros são poucos; rogai, pois, ao Senhor da seara que envie obreiros para a sua seara.
3 – Ide; eis que vos mando como cordeiros ao meio de lobos.
4 – E não leveis bolsa, nem alforje, nem sandálias; e a ninguém saudeis pelo caminho.
5 – E, em qualquer casa onde entrardes, dizei primeiro: Paz seja nesta casa.
6 – E, se ali houver algum filho de paz, repousará sobre ele a vossa paz; e, se não, voltará para vós.
7 – E ficai na mesma casa, comendo e bebendo do que eles tiverem, pois digno é o obreiro de seu salário. Não andeis de casa em casa.
8 – E, em qualquer cidade em que entrardes e vos receberem, comei do que vos puserem diante.
9 – E curai os enfermos que nela houver e dizei-lhes: É chegado a vós o Reino de Deus.
10 – Mas, em qualquer cidade em que entrardes e vos não receberem, saindo por suas ruas, dizei:
11 – Até o pó que da vossa cidade se nos pegou sacudimos sobre vós. Sabei, contudo, isto: já o Reino de Deus é chegado a vós.
12 – E digo-vos que mais tolerância haverá naquele dia para Sodoma do que para aquela cidade.
13 – Ai de ti, Corazim, ai de ti, Betsaida! Porque, se em Tiro e em Sidom se fizessem as maravilhas que em vós foram feitas, já há muito, assentadas em saco de pano grosseiro e cinza, se teriam arrependido.
14 – Portanto, para Tiro e Sidom haverá menos rigor no Dia do Juízo do que para vós.
15 – E tu, Cafarnaum, serás levantada até ao céu? Até ao inferno serás abatida.
16 – Quem vos ouve a vós a mim me ouve; e quem vos rejeita a vós a mim me rejeita; e quem a mim me rejeita, rejeita aquele que me enviou.
17 – E voltaram os setenta com alegria, dizendo: Senhor, pelo teu nome, até os demônios se nos sujeitam.
18 – E disse-lhes: Eu via Satanás, como raio, cair do céu.
19 – Eis que vos dou poder para pisar serpentes, e escorpiões, e toda a força do Inimigo, e nada vos fará dano algum.
20 – Mas não vos alegreis porque se vos sujeitem os espíritos; alegrai-vos, antes, por estar o vosso nome escrito nos céus.
21 – Naquela mesma hora, se alegrou Jesus no Espírito Santo e disse: Graças te dou, ó Pai, Senhor do céu e da terra, porque escondeste essas coisas aos sábios e inteligentes e as revelaste às criancinhas; assim é, ó Pai, porque assim te aprouve.
22 – Tudo por meu Pai me foi entregue; e ninguém conhece quem é o Filho, senão o Pai, nem quem é o Pai, senão o Filho e aquele a quem o Filho o quiser revelar.
23 – E, voltando-se para os discípulos, disse-lhes em particular: Bem-aventurados os olhos que veem o que vós vedes,
24 – pois vos digo que muitos profetas e reis desejaram ver o que vós vedes e não o viram; e ouvir o que ouvis e não o ouviram.

O bom samaritano – Compare com Lucas 10 Hebraico – Grego
25 – E eis que se levantou um certo doutor da lei, tentando-o e dizendo: Mestre, que farei para herdar a vida eterna?
26 – E ele lhe disse: Que está escrito na lei? Como lês?
27 – E, respondendo ele, disse: Amarás ao Senhor, teu Deus, de todo o teu coração, e de toda a tua alma, e de todas as tuas forças, e de todo o teu entendimento e ao teu próximo como a ti mesmo.
28 – E disse-lhe: Respondeste bem; faze isso e viverás.
29 – Ele, porém, querendo justificar-se a si mesmo, disse a Jesus: E quem é o meu próximo?
30 – E, respondendo Jesus, disse: Descia um homem de Jerusalém para Jericó, e caiu nas mãos dos salteadores, os quais o despojaram e, espancando-o, se retiraram, deixando-o meio morto.
31 – E, ocasionalmente, descia pelo mesmo caminho certo sacerdote; e, vendo-o, passou de largo.
32 – E, de igual modo, também um levita, chegando àquele lugar e vendo-o, passou de largo.
33 – Mas um samaritano que ia de viagem chegou ao pé dele e, vendo-o, moveu-se de íntima compaixão.
34 – E, aproximando-se, atou-lhe as feridas, aplicando-lhes azeite e vinho; e, pondo-o sobre a sua cavalgadura, levou-o para uma estalagem e cuidou dele;
35 – E, partindo ao outro dia, tirou dois dinheiros, e deu-os ao hospedeiro, e disse-lhe: Cuida dele, e tudo o que de mais gastares eu to pagarei, quando voltar.
36 – Qual, pois, destes três te parece que foi o próximo daquele que caiu nas mãos dos salteadores?
37 – E ele disse: O que usou de misericórdia para com ele. Disse, pois, Jesus: Vai e faze da mesma maneira.

A casa de Maria e Marta – Compare com Lucas 10 Hebraico – Grego
38 – E aconteceu que, indo eles de caminho, entrou numa aldeia; e certa mulher, por nome Marta, o recebeu em sua casa.
39 – E tinha esta uma irmã, chamada Maria, a qual, assentando-se também aos pés de Jesus, ouvia a sua palavra.
40 – Marta, porém, andava distraída em muitos serviços e, aproximando-se, disse: Senhor, não te importas que minha irmã me deixe servir só? Dize-lhe, pois, que me ajude.
41 – E, respondendo Jesus, disse-lhe: Marta, Marta, estás ansiosa e afadigada com muitas coisas,
42 – mas uma só é necessária; e Maria escolheu a boa parte, a qual não lhe será tirada.

Lucas 10 Hebraico – Grego

Todos os Capítulos de Lucas

Lucas 10 Hebraico – Grego Koinê – ARC

Lucas 10 Grego Koinê